פִּסְגַּת ארה”ב וּצְפוֹן קוֹרֵיאָה | סוד החשמל | עַכְבָּ”ר מְרַמֵּז עַל שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא כב”ר שָׁנִים מִסּוֹף הָאֶלֶף, וּשְׁנַת הָע’ לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל.

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, סוד החשמל, שבעים שנה, תיעוד אירועים
עדכון אחרון ב-2018-06-15.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ ש. רֵיְיסְקִין שליט”א שֶׁפִּסְגַּת ארה”ב וּצְפוֹן קוֹרֵיאָה הִשְׁתַּלְשְׁלָה בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא סַנְטוּסָה בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ, וְהַמָּקוֹם מְכֻנֶּה ‘אִי הַמָּוֶת שֶׁמַּגִּיעַ מֵאָחוֹר’. כְּמוֹ כֵן הַפִּסְגָּה הִתְקַיְּמָה בְּמָלוֹן קַפֶּלָה אוֹתִיּוֹת קְלִפָּה שֶׁנִּקְרֵאת מָוֶת וְנִקְרֵאת אָחוֹר. וְכֵן בַּמָּלוֹן יֶשְׁנָם 112 חֲדָרִים כְּמִנְיַן שֵׁם יב”ק שֶׁמְּסַמֵּל אֶת חִבּוּרֵי הָעוֹלָמוֹת שֶׁשָּׁם עוֹבְרִים הַמֵּתִים. כַּמּוּבָא בְּפרע”ח לְהָאֲרִיזַ”ל (התפילין ע’ סח) שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת אֶהְיֶ”ה הֲוָיָ”ה אֲדֹנָ”י שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא יַבֹּ”ק, כִּי דֶּרֶךְ אֵלּוּ עוֹבֵר כָּל הַשֶּׁפַע מִתְּחִלַּת אֲצִילוּת עַד סוֹפָהּ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁפִּסְגַּת סִינְגַּפּוּר בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יִצְחָק א. שליט”א בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁפְּגִישַׁת קִים וּטְרַאמְפְּ נִרְמֶזֶת בַּכְּלָל הַיָּדוּעַ קִים לִי בְּדַרְבָּה מִינֵיהּ, כִּי טְרַאמְפְּ גָּדוֹל יוֹתֵר מִקִּים, וְכֵן בְּדַרְבָּה מִינֵיהּ עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא טְרַאמְפְּ, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל עִנְיַן הַמָּוֶת שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר הַכְּלָל קִים לִי בְּדַרְבָּה מִינֵיהּ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁגַּם הַכְּלָל בַּשַּׁ”ס קִים לֵיהּ בְּגַוֵיה מְרַמֵּז עַל מִיתָה בִּבְחִינַת גְּוִיָּה, וְכֵן קִים לִי בְּגַוֵיה עִם הַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 222 שֶׁמְּסַמֵּל אֶת שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא 222 שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְכֵן קִים לֵיהּ בְּגַוֵיה בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַכּוֹלֵל עוֹלֶה ה’תשע”ח.

וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁקְּלִיפַּת עֲמָלֵק בְּא”ת ב”ש יוֹצֵא בְּגִימַטְרִיָּא 112, וְזֶה הַמִּסְפָּר שֶׁל מָשִׁי”חַ בְּא”ת ב”ש, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁא”ת ב”ש מְסַמֵּל דָּבָר וְהִפּוּכוֹ, הַצַּד הֶהָפוּךְ שֶׁל עֲמָלֵק יוֹנֵק מֵהַצַּד הֶהָפוּךְ שֶׁל מָשִׁיחַ, הַיְינוּ הַגָּבֹהַּ שֶׁל עֲמָלֵק מִתְחַבֵּר לַנָּמוּךְ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ לִינוֹק מִמֶּנּוּ. וְכֵן מִסְפַּר 112 הוּא שֵׁם יב”ק שֶׁשָּׁם נִמְצֵאת נְקֻדַּת הַחִבּוּר בֵּין עֵשָׂו וַעֲמָלֵק לְיַעֲקֹב, כַּמּוּבָא בָּרמח”ל (פרוש המצוות) “וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק”, כָּאן נִזְמַן לוֹ קִטְרוּג תַּקִּיף שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מַהוּ סוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁרָצָה לָצֵאת לְמַטָּה לְהָאִיר לָעוֹלָם נִזְדַּמֵּן לוֹ קִטְרוּג זֶה, מַהוּ יַבֹּ”ק הֲוָיָ”ה אֱלֹהִי”ם. וְכֵן מַעֲבַר יַבֹּק בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.

וְכֵן סִינְגַּפּוּ”ר בְּגִימַטְרִיָּא אֵלִיָּה”וּ מָשִׁי”חַ, וְזֶה מִסְפָּר 410 שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל שְׁמוֹת הָעוֹלָם הַשְּׁמִינִי שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה הַגְּאֻלָּה: שְׁמִינִי אוֹ קָדוֹשׁ אוֹ דְרוֹר אוֹ אַחַת אוֹ מִשְׁכָּן אוֹ קֹשֶׁט אוֹ שֶׁקֶט. וּפְגִישַׁת הַפִּסְגָּה הֵחֵלָה בְּשָׁעָה 4:10 בְּדִיּוּק הַמִּסְפָּר הַזֶּה.

וְהוֹסִיף חָכָם אֶחָד שֶׁסִּינְגַּפּוּר אוֹתִיּוֹת סִין גַּפְרוּר, הַגַּפְרוּר שֶׁיַּדְלִיק אֶת סִין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב לְוִין זצ”ל שֶׁהָיָה מִזִּקְנֵי חֲסִידֵי קַרְלִין, שֶׁהוּא שָׁמַע מֵהָאַדְמוֹ”ר הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין זצ”ל, [הַפְרַנְקְפוּרְטֶר] שֶׁהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיָה מֵהַיְחִידִים שֶׁצָּפוּ אֶת הַשּׁוֹאָה הַרְבֵּה שָׁנִים קוֹדֶם, וְהוּא אָמַר שֶׁסִּין תַּהֲפֹךְ לְמַעֲצָמָה חֲזָקָה לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְהִיא תַחֲרִיב אֶת נְיוּ יוֹרְק, פָּרִיז, וְלוֹנְדּוֹן, [ר”ת נפ”ל] בְּתוֹךְ שָׁלֹש דַּקּוֹת. זֹאת הוּא אָמַר לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה בְּטֶרֶם נוֹדַע בָּעוֹלָם עַל פִּצְצוֹת אָטוֹם, וְסִין הָיְתָה מְדִינַת עֹנִי.

לְהַלָּן מִמְצָא יָחִיד בַּתַּנַּ”ךְ שֶׁל אוֹתִיּוֹת סִנְגַּפּוּ”ר בְּנוֹטָרִיקוֹן בְּתוֹךְ פָּסוּק.

רוֹאִים שֶׁסִנְגַּפּוּ”ר מְרֻמֶּזֶת בַּפָּסוּק עַל בַּקָּשַׁת דָּוִד מֵה’ לִגְאוֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁה’ יִשְׁמוֹר עַל פְּלֵיטַת עַמּוֹ, וּמֻזְכָּרִים גַּם “בְּנֵי תְמוּתָה”. וְכֵן הוֹסִיף חָכָם אֶחָד שֶׁ“תָּבוֹא” בְּגִימַטְרִיָּא סִינְגַּפּוּר, “לְפָנֶיךָ” בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ. “אָסִיר” בְּגִימַטְרִיָּא הֵרָיוֹן, רֶמֶז עַל לֵדַת מָשִׁיחַ. וְזֶה גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל קִים גְ’אוֹנְג אוֹן.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מֹשֶׁה לֶוִינְגֶּר שליט”א שֶׁסִנְגַּפּוּ”ר אוֹתִיּוֹת סוֹ”ף רג”ן, הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּתִקּוּנָם תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘דָּן יָדִין’ לְרַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפָּלְיָא (מאמר ג) יָדוּעַ מִדִּבְרֵי הַמְקֻבָּלִים שֶׁהַנָּבִיא יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הוּא הַמְבַטֵּל קְלִפַּת קַיִן שֶׁהוּא הָאִישׁ הָרָמוּז בְּר”ת “וְנוֹקֵב שֵׁם הוי”ה” וְהוּא קְלִפַּת עוֹרֵב שֶׁהוּא סוֹד שֶׁכָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים. וְסוֹד יוֹנָה בְּסוֹד רג”ן נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים גִּימַטְרִיָּא גַרְדּוֹם שֶׁהִפִּיל בּוֹ אֶת הַקּוֹרָה סוֹד קְלִפַּת הָאִישׁ קְלִפַּת עוֹרֵב. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אִגָּרָא דְכַלָּה’ (קרח) גֹּרֶ”ן נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה כַּבְיָכוֹל רנ”ג אֵבָרִים דְּנוּקְבָא עִם הַמַּפְתֵּחַ לְדַעַת רַבִּי עֲקִיבָא עַל כֵּן נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹם גֹרֶ”ן, וְרוּת אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת בָּאתָ אֶל הַגֹּרֶ”ן לְבֹעַז לְיַסֵּד יְסוֹד הַמַּלְכוּ”ת. (פרשת נח) “אֶ”ת הָעֹרֵ”ב” בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמוֹ הַיָּדוּעַ וְאֶחָד נוֹסָף לְהוֹרוֹת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ נִיצוֹץ קָדוֹשׁ וּבִמְהֵרָה יוֹצִיאוּ בְּלָעוֹ מִפִּיו וְהַקְּלִפָּה תִּתְבַּטֵּל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

מְקוֹם הַמִּפְגָּשׁ בְּסִינְגַּפּוּר יָדוּעַ כַּאֲתַר שַׁעֲשׁוּעִים וּמִשְׂחָקִים, וּמוּבָא בְּשֵׁם הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ (הובא במוסף ‘שבת קדש’ של ‘יתד נאמן’ לך לך תשע”ה) שֶׁהֶ’חָפֵץ חַיִּים’ אָמַר בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁ25 שָׁנִים אַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שֶׁהָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמָּתָהּ, וְ75 שָׁנִים לְאַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שְׁלִישִׁית גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן, שֶׁגַּם הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמָּתָהּ, וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘פְּרִי יֶשַׁע אַהֲרֹן’ (עמוד רס) שֶׁגַּם הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין דִּבֵּר עַל שָׁלֹש מִלְחָמוֹת בְּדוֹמֶה מְאֹד לְדִבְרֵי הֶ’חָפֵץ חַיִּים’, וּפֶלֶא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן מִלִּים שֶׁאָמַר הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ שֶׁהַמִּלְחָמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת תִּהְיֶינָה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הָאַחֲרוֹנָה, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא מַפְחִיד יְהוּדִים, הוּא עָנָה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁמַּרְאִים לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם וְלֹא לְשַׁנּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׁבְחֵי רַבִּי אַהֲרֹן’ שֶׁהָאַדְמוֹ”ר רַבִּי אַהֲרוֹן רָאטָה זצ”ל בַּעַל הַ’שּׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים’ אָמַר אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִיא מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה שֶׁאִתָּהּ יָבֹא מָשִׁיחַ שֶׁמֵּהַמַּבּוּל לֹא הָיָה כָּמוֹהָ. לְפִי זֶה יִתָּכֵן שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁנָּתְנוּ שֵׁם לְגַרְעִינֵי מִשְׁמֵשׁ גּוֹגוֹאִים, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁתִּהְיֶה מִלְחָמָה גַרְעִינִית. וְלָכֵן מְשַׂחֲקִים בָּהֶם הַיְלָדִים בַּקַּיִץ מִלְּשׁוֹן קֵץ, וּמְסַמֵּל אֶת הַקֵּץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמי’ ח, כ) “עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ”. כִּי הַנְּבוּאוֹת עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁל הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ וְגַם שֶׁל הַ’יְנוּקָא’ מִקַּרְלִין, וְגַם שֶׁל הָאַדְמוֹ”ר רַבִּי אַהֲרוֹן רָאטָה, נָקְטוּ בַּמִּלִּים: מִשְׂחַק יְלָדִים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִד יִצְחָק ו. שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת מִשְׂחָק קַפְּלָה כְּשֵׁם הַמָּלוֹן בּוֹ הִתְקַיְּמָה הַפִּסְגָּה, וּבַמִּשְׂחָק הַזֶּה בּוֹנִים מִגְדָּלִים יָפִים וּגְבוֹהִים וּבְרֶגַע אֶחָד הַכֹּל נוֹפֵל כְּמִגְדַּל קְלָפִים. כָּךְ צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּל הַהֶסְכֵּמִים שֶׁנֶּחְתְּמוּ בְּמָלוֹן קַפֶּלָה חַסְרֵי עֶרֶךְ, וְאִם ה’ לֹא יִשְׁמוֹר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּמִשְׂחָק קְלָפִים שֶׁשּׁוֹלְפִים קְלָף מְנַצֵּחַ שֶׁנִּקְרָא טְרַאמְפְּ.

222 = דיבור - 776 = ביאת המשיח - 207 = אור / אין סוף = 207

עַכְבָּ"ר מְרַמֵּז עַל שְׁנַת תשע"ח שֶׁהִיא כב"ר שָׁנִים מִסּוֹף הָאֶלֶף, וּשְׁנַת הָע' לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אִילָנָא דְחַיֵּי’ שָׁמַעְתִּי שֶׁנִּמְצָא בְּמִדְרַשׁ אַבְכִּיר שֶׁבְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא יִהְיֶה מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִגְזֹר גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, וְלֹא לְתוֹעֶלֶת הַמְּדִינָה, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא הָנֵי עַכְבְּרֵי רְשִׁיעֵי נִינְהוּ, וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדָר, שֶׁאַחֲרָיו יָבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו, כִּי הֲדָר זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מֹשֶׁה לֶוִינְגֶּר שליט”א שֶׁעַכְבָּ”ר מְרַמֵּז עַל שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא כב”ר שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף, וּשְׁנַת הָע’ לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, לְרַמֵּז שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ יִסְתַּיֵּם שִׁלְטוֹן עַכְבְּרֵי רְשִׁיעֵי וְנִזְכֶּה לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבתי בתחילת הפרשה) בִּתְחִלָּה בִּימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ חָתוּל וְעַכְבָּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֻׁתָּפִין זֶה עִם זֶה, יוֹם אֶחָד נִכְנַס תַּחֲרוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל עַכְבָּר וְהָלַךְ אֵצֶל אָדָם, אָמַר לוֹ אֲדֹנִי תֵּן לִי רְשׁוּת עַל הֶחָתוּל לְהָרְגוֹ שֶׁהוּא גַּנָּב, אָמַר לוֹ אָדָם הוֹאִיל וְסִפַּרְתָּ עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע תִּהְיֶה לוֹ לְמַאֲכָל, מִיָּד קָפַץ הֶחָתוּל עַל הָעַכְבָּר וַהֲרָגוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ בָּנָיו שֶׁל עַכְבָּר בָּרְחוּ לִסְעִיפֵי הֶהָרִים. כְּשֶׁבָּא נֹחַ וְהִכְנִיסָן בַּתֵּבָה יוֹם אֶחָד אָמַר הֶחָתוּל לִנְקֵבָתוֹ זְכוּרַנִּי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק הֵבִיא לִי אַבָּא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל זֶה וַאֲכַלְתִּיו וְהָיָה טוֹב לְמַאֲכָל, וְעַתָּה אֶרְדֹּף אַחֲרָיו וַאֲשִׂיגֶנּוּ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הָעַכְבָּר נַס מִפָּנָיו וְרָדַף הֶחָתוּל אַחֲרָיו וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְנִזְדַּמֵּן לוֹ חוֹר אֶחָד וְנִכְנַס שָׁם, הִכְנִיס הֶחָתוּל יָדוֹ בַּחוֹר לְהוֹצִיאוֹ וּנְשָׁכוֹ הָעַכְבָּר, גַּם הֶחָתוּל קָרַע לוֹ בְּצִפָּרְנוֹ שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, הָלַך הָעַכְבָּר אֵצֶל נֹחַ וְתָפַר קַרְעוֹ. בַּגְּרָ”א עַל חַד גַּדְיָא מוּבָא שֶׁחָתוּל מְסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַמַּלְכוּת. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (עירובין ק:) לָמַדְנוּ צְנִיעוּת מֵחָתוּל. צְנִיעוּת שַׁיֶּכֶת בְּעִקָּר לָאִשָּׁה הַמְסַמֶּלֶת אֶת סְפִירַת הַמַּלְכוּת, וְהָעַכְבָּר מְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא הַלְּעֻמַּת זֶה שֶׁל הַצַּדִּיק דִּקְדֻשָּׁה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’ לָרַמְחַ”ל (ח”ב מאמר ז’ מלכין) וְהָעַכְבָּר אוֹמֵר בְּפִרְקֵי שִׁירָה “וְאַתָּה צַדִּיק וְכוּ'”, כִּי הַצַּדִּיק בֶּהֱיוֹתוֹ שׁוֹלֵט, נֶאֱמַר “וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן”, וְהַדִּין הֶפֵךְ זֶה, נִקְרָא עַכְבָּר, עַכְבְּרָא דְּשָׁכִיב אֲדִינָרֵי, [וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ], וְתִרְאֶה שֶׁבַּצַּדִּיק תְּלוּיָה הַזְּכִירָה, וְהָעַכְבָּר הוּא מַמָּשׁ הַמְשַׁכֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּגְּמָרָא. וְתִרְאֶה שֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל אֶת הָרָאוּי לוֹ דַּוְקָא, כִּי אֵינוֹ נֶהֱנָה אֶלָּא מִדָּבָר מְתֻקָּן, וּמְקַבֵּל הֲנָאָה מִמַּעֲשָׂיו. אֲבָל הָעַכְבָּר אֵינוֹ אוֹכֵל, אֶלָּא מַפְסִיד בְּלֹא הֲנָאָה. וְעַל כֵּן קְרוּיִים עַכְבָּרֵי רְשִׁיעֵי שֶׁהוּא מַמָּשׁ הֶפֵךְ עִנְיַן הַצַּדִּיק. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהוֹרָא דְּיוֹסֵף’ שֶׁעַכְבָּ”ר הוּא אוֹתִיּוֹת אַבְרֵ”ךְ הַשֵּׁם שֶׁל יוֹסֵף הַיְסוֹד, כִּי אוֹתִיּוֹת אָלֶ”ף וְעַיִ”ן מִתְחַלְּפוֹת. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁעַכְבָּר אוֹתִיּוֹת רֶכֶב ע’ לְרַמֵּז שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁרוֹכֵב עַל הַמַּלְכוּת הַנִּרְמֶזֶת בָּאוֹת ע’. וְכֵן רוֹאִים בַּכָּתוּב (ש”א ו, ד) שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים שָׁלְחוּ עַכְבְּרֵי זָהָב לִכְבוֹד אֲרוֹן הַבְּרִית הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד. וְכֵן עַכְבָּר קָשׁוּר וְגָר בְּתוֹךְ חוֹר הַמְסַמֵּל אֶת יְסוֹד הַנּוּקְבָא. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַלָּשׁוֹן חָתוּל הִיא כְּרִיכָה בִּבְגָדִים, שֶׁהוּא עִנְיָן שֶׁל צְנִיעוּת, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (יחזקאל טז, ד) “וְהַחְתֵּל” לְשׁוֹן כְּרִיכָה בִּבְגָדִים וְכֵן “וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ” הוּא שֶׁמְּלַפְּפִין אֶת הַוָּלָד. וְכֵן חָתוּל בְּגִימַטְרִיָּא 444 אוֹ מִקְדָּשׁ שֶׁמְּסַמֵּל אֶת מְקוֹם הַיִּחוּד.

וְנִרְאֶה לְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן גָּרַם פֵּרוּד בֵּין הֶחָתוּל לָעַכְבָּר, כֵּיוָן שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֶטְאוֹ הִפְרִיד בֵּין הַיְסוֹד לַמַּלְכוּת, לָכֵן הוּא הִפְרִיד בֵּין הֶחָתוּל לָעַכְבָּר. וְאֵצֶל נֹחַ בַּתֵּבָה הֵם שׁוּב חָיוּ יַחַד, כִּי בַּתֵּבָה הָיָה חִבּוּר יְסוֹד וּמַלְכוּת דֶּרֶךְ נֹחַ. אָמְנָם הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה כֵּיוָן שֶׁהַחִבּוּר בַּתֵּבָה הָיָה בְּמַצָּב שֶׁל דִּין, אֲבָל לֹא הָיוּ בְּמַצָּב שֶׁל פֵּרוּד וַהֲרִיגָה. וְכֵן גְּאֻלָּה חָתוּל עַכְבָּר עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ח, כִּי בְשָׁנָה זוֹ יַחֲזֹר הַיִּחוּד בעז”ה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ש. רֵיְיסְקִין שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֵּׁם שֶׁל חָתוּל בְּאִידִישׁ קֶץ מְרַמֵּז עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה. וּבְאַנְגְּלִית שֵׁם הֶחָתוּל קַט בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אוֹ מָגֵן דָּוִד עִם הַמִּלִּים.

וְכֵן מְסֻפָּר עַל הָאַדְמוֹ”ר רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוועהִיל זצ”ל שֶׁהָיוּ חֲתוּלִים מִסְתּוֹבְבִים בְּבֵיתֹו וְהָיָה דוֹאֵג לָהֶם וּמַאֲכִילָם, אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהָיָה בִּבִחיַנת יְסוֹד שֶׁבַּיְסוֹד, וְנִפְטַר בְּיוֹם יְסוֹד שֶׁבַּיְסוֹד שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר. וְכֵן אָמְרוּ עַל הָאַדְמוֹ”ר ר’ יְשַׁעְיָ’ מִקְּרֶעסְטִיר זצ”ל שֶׁתְּמוּנָתוֹ הִיא סְגֻלָּה לְהַבְרִיחַ עַכְבָּרִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת יְסוֹד שֶׁבַּיְסוֹד. וְכֵן הֶחָתוּל אוֹמֵר בְּפֶרֶק שִׁירָה “אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם” אוֹתִיּוֹת מַלְכוּת. וְכֵן אוֹתִיּוֹת חָתוּ”ל נִרְמָזוֹת בְּמַלְכוּ”ת, כִּי ח’ וְכ’ מִתְחַלְּפוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י (שבת קכח:) שֶׁהֶחָתוּל אוֹכֵל נְחָשִׁים, וְאֵינוֹ מְפַחֵד מֵהָאֶרֶס שֶׁלָּהֶם שֶׁאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ. וְרוֹאִים שֶׁהִיא סֵמֶל לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הַנָּחָשׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם פֶלְדְּמַן שליט”א שֶׁחָתוּל נִקְרָא בִּלְשׁוֹן הַגְּמָרָא שׁוּנְרָא, אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹן. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר טו, א) צִיּוֹן נִקְרָא רִאשׁוֹן.

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘קְהִלַּת יִצְחָק’ (במדבר טז, לב) אִיתָא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית דַּף ח’ שֶׁחוּלְדָה וּבוֹר הֶעֱמִידוּ עֵדוּתָן, עַיֵּן שָׁם בְּתוֹסֶפְתָּא שֶׁכָּתְבוּ מַעֲשֶׂה הָיָה בְּנַעֲרָה אַחַת שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר, וּבָא בָּחוּר אֶחָד וְאָמַר אִם אֲנִי אַעֲלֵךְ תִּנָּשְׂאִי לִי, אָמְרָה לוֹ הֵן וְנִשְׁבְּעוּ בֵּינֵיהֶן, וְאָמְרוּ מִי מֵעִיד בֵּינֵינוּ וְהָיְתָה חֻלְדָּה אַחַת הוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַבּוֹר, וְאָמְרוּ אֵלּוּ שְׁנַיִם בּוֹר וְחֻלְדָּה יִהְיוּ עֵדִים בֵּינֵינוּ, וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, וְהִיא עָמְדָה בִּשְׁבוּעָתָהּ וְהוּא נָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְיָלְדָה בֵן, בָּאת חֻלְדָּה וּנְשַׁכְתּוֹ וָמֵת, וְיָלְדָה לוֹ בֵּן שֵׁנִי וְנָפַל לְבוֹר וָמֵת, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מַה זֶּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּנֵינוּ מֵתִים בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה, נִזְכַּר הַשְּׁבוּעָה וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, אָמְרָה לוֹ אִם כֵּן חֲזוֹר וְקָחֶנָּה, וְכָתַב לָהּ גֵּט, וְהָלַךְ וְנָשָׂא אֶת הַבְּתוּלָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַחֻלְדָּה מְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד, וְהַבּוֹר מְסַמֵּל אֶת יְסוֹד הַנּוּקְבָא בְּחִינַת הַחֹר שֶׁל הַחֻלְדָּה, לָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁכָּרְתוּ בְּרִית עַל נִשּׂוּאִים בִּשְׁנֵי אֵלּוּ.

וְעוֹד שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א עַל הַמִּשְׁנָה (ב”מ מ.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכִי מָה אִכְפַּת לָהֶן לָעַכְבָּרִין, וַהֲלוֹא אוֹכְלִין בֵּין מֵהַרְבֵּה וּבֵין מִקִּמְעָא. שֶׁלָּכֵן הַמֵּימְרָא עַל שִׁעוּר עִכּוּל שֶׁל עַכְבָּרִין נֶאֶמְרָה עַל יְדֵי ריב”נ, כִּי לָעַכְבָּרִין אוֹתִיּוֹת ריב”נ עִכֻּ”ל. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הוּא מִשֹּׁרֶשׁ הַנֵּר שֶׁמְּסַמֵּל יִחוּד יְסוֹד וּמַלְכוּת, הוּא יוֹדֵעַ אֶת סוֹדוֹת הָעַכְבָּרִים שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַיְסוֹד. וְעוֹד הוֹסִיף שֶׁחָתוּל מְיַלֵּל מִי – יהו, כֵּיוָן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע מֵהָאִמָּא שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לְפַרְצוּף ז”א, בְּסוֹד מִי שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לְיה”ו. וּבְדֶרֶךְ צַחוּת שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ י. ג. שליט”א שֶׁחָתוּל בְּגִימַטְרִיָּא אֱמֶת עִם הָאוֹתִיּוֹת, לָכֵן צוֹעֲקִים לוֹ קִישְׁטָא שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אֱמֶת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַמַּלְכוּת הִיא בְּסִיּוּם קַו הָאֶמְצַע שֶׁנִּקְרָא אֱמֶת.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֵּׁם עַכְבָּר בַּכְּלִי שֶׁמַּנְהִיג אֶת הַמַּחְשֵׁב, וְהָעַכְבָּר מְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’ לָרַמְחַ”ל (ח”ב מאמר ז’ מלכין). וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהוֹרָא דְּיוֹסֵף’ שֶׁעַכְבָּ”ר הוּא אוֹתִיּוֹת אַבְרֵ”ךְ הַשֵּׁם שֶׁל יוֹסֵף הַיְסוֹד, כִּי אוֹתִיּוֹת אָלֶ”ף וְעַיִ”ן מִתְחַלְּפוֹת. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁעַכְבָּר אוֹתִיּוֹת רֶכֶב ע’ לְרַמֵּז שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁרוֹכֵב עַל הַמַּלְכוּת הַנִּרְמֶזֶת בָּאוֹת ע’. וְכֵן רוֹאִים בַּכָּתוּב (ש”א ו, ד) שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים שָׁלְחוּ עַכְבְּרֵי זָהָב לִכְבוֹד אֲרוֹן הַבְּרִית הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בַּמַּחְשֵׁבִים הַשֵּׁם צֹרֵב בְּגִימַטְרִיָּא עַכְבָּר.

תגיות,

חלון הצאט
צאט זה יפתח בימים של אירועים בטחונים ובימים של עומס בצאט הכללי

הרשם לרשימת התפוצה

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE