ארכיון כתב

דברים יתרחשו בקצב כה מהיר שרק אלו שיכולים להצמד חזק לאמת יוכלו לתפוס באמת את עומק הכוונה בכל מה שמתרחש | מסר תשע"ח

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-התחזקות, כללי, מסרים

אני עושה לכם חיים קשים, נכון? אני מתעורר בכל בוקר בתחושה של בלבול. זוהי תערובת של עצבות יחד עם התרגשות ושמחה עצומה. החלק העצוב שבי מושך אותי מטה לעומקי הדיכאון, ואילו החלק השמח שבי גורם לי להמריא לשחקים, שם אני יכול לצפות בבירור את בית המקדש השלישי ואת המשיח עצמו.

אני רק יכול להתחנן לעם ישראל: בבקשה, השליכו את כל השטויות השטחיות שלכם, הדברים שהורסים את היכולת שלכם להשיג את הנצח, כל הגשמיות שניסתה להרוס את עם ישראל מאז  שהיהודים במדבר עשו את עגל הזהב.

אני מזהיר את כולם שהגאולה מגיעה מאד בקרוב. בינתים, מעכשיו ועד אז, דברים יתרחשו בקצב כה מהיר שרק אלו שיכולים להצמד חזק לאמת יוכלו לתפוס באמת את עומק הכוונה בכל מה שמתרחש.

היצמדו לתורה ולקב"ה, הכל יכול, יוצרו של העולם הזה ושל כל העולמות שמעל. לעולם אל תאבדו את הקשר ההדוק שלכם עם ההסטוריה של עם ישראל, מאדם הראשון ועד אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, יוסף הצדיק, השבטים וכו' עד לזמננו זה.

אל תשכחו כי נוצרנו לתכלית שהנשמות שלנו תהיינה בנות אלמוות, ושבעתיד נהיה עבדי ה' באמת ללא כל ספיקות.

אני רק יכול לומר שאלו הנשמות היהודיות שאכן ישיגו את הגבהים העצומים הללו שלשמן הן ירדו לעולם זה, לאחר שהן עברו מדור לדור, ונבחנו בנסיונות, קשיים ומבחנים עד שהן השיגו את הגבהים האלה – העתיד שלהם/שלנו יהיה בלתי ניתן לתיאור… אין לי בכלל מילים להסביר את עצמי… יהיה זה בלתי אפשרי לתאר את הגדלות הזאת, את היופי הזה, את הסיפוק והשמחה, ומה שאמרתי עכשיו זה אפילו לא מתקרב למה שיהיה הגמול שלנו.

אל תשכחו את המילות שלי. אני אפילו לא יודע איך לבטא את הפחד שלי ואת הדאגה שלי על עם ישראל ועל העתיד של חלק מאחינו שהולכים בדוקא לכיוון השונה לחלוטין.

אני מאחל לכל אחיי חג שמח וגמר חתימה טובה, שנת גאולה שלימה.


מסר נוסף חדש להורדה: מלחמה על הישרדותנו הרוחנית – מסר 289  –  הקלטה


תשרי ד'

 

אינני יודע מה לומר. כל דבר שאני אומר כמו גם רוב האמיתות שהתגלו בעולם – לרוב נופלים על אוזניים חרשות כביכול.

רק אותם היהודים שלא רואים ושומעים את העולם עם עיני-הבשר ואזני-הבשר שלהם בלבד, אלא חשים את האמת בתוך הנשמה שלהם שמחוברת ישירות עם ה', רק הם מבינים, והם מנסים להתפטר מכל הגשמיות המיותרת, ומחפשים ודורשים יומם ולילה בכל דרך שהיא להתחברות מושלמת, פיזית ורוחנית, עם הקב"ה, הכל יכול.

הכמות הזעירה של האנשים שתופסים את האמת ומנסים עם כל לבבם וכל נשמותיהם להרחיק את כל הגשמיות, העבודה הזרה, הגשמיות שסחפה את רוב העולם, ורוצים לחזור אל הפשטות, לפשטות המושלמת של הקב"ה, והעולם שהוא יצר עבור אלו הנבחרים שימשיכו את מטרותיו עבור השלב הבא במעלה של היצירה.

למי אני מדבר עכשיו? לרוב הגדול או למיעוט המזערי ???

אני מתחנן אליכם: התפללו ! התפללו ! התפללו !

התעלמו מעולם השקרים הזה שממריץ את תשוקותינו ושאיפותינו לגשמיות! התעלמו מכל זה!

מישכו את עצמכם יותר ויותר קרוב לקב"ה, לריבונו של עולם, לכל יכול, ואל תיסוגו! ואל תביטו אחורה, מכיון שאם אתם נכשלים ומביטים אחורה – אפילו לרגע אחד, גורלכם יהיה הרבה יותר גרוע מאשר להיות נציב גדול של מלח.

אינני סבור שנשאר לנו עוד הרבה מאד זמן, זהו הזמן לבחור!

הילד שחלם על הגאולה והלויתן

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, מסרים

הילד שראה בחלום את אליהו הנביא ויוסף הצדיק, שמע את מוזיקת גן עדן, ראה את הלויתן, ועוד… חלום הילד מליל שמחת תורה התשע"ח
הסיפור עלה לראשונה במערכת "קול הגאולה" – 03-8088788

לשמיעת הסיפור לחץ כאן

רמזי גאולה בחדשות מאת: עמיחי – מתעדכן#

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, תיעוד אירועים

שלום לכם. אנחנו בפתחה של שנה קריטית לאנושות. כל הרמזים והסימנים מורים זאת. מתקרבים מאוד לרמה 10 מבחינת הסימנים. העולם מקולקל טוטל – הגענו לסוף של התחלה חדשה. גימטריה: מפעל נגב קרמיקה = 4240 רגיל ! (=משיח בן דוד) כמובן המספר 14 (דוד) 35 = יהודי (הגאולה ליהודים כמובן)
ניתן לבדוק את כל הממצאים במחשבון הרמז
כזכור רמזי ה424 התחלנו לקבל בהקשר לדונלד טראמפ = 424

שבוע טוב וחג שמח. כפי שנוכחתם לדעת, משיח נמצא בכל אירוע שקורה בארץ ובעולם – מקטן ועד גדול. מדובר בפרשה עצובה ומתמשכת. הכותרת היא מהיום.

שם הצוללת – "יו סי 3" = 3580 רגיל (משיח) !! קים וול – 778 ריבוע רגיל (רמז עבה) . 1000 מסתתר רגיל (משיח בן דויד משיח בן יוסף) 1550 רגיל (אליהו הנביא ומשיח בן דוד) פטר מדסן (הרוצח) 800 ריבוע רגיל (=שנת הגאולה)

אם שמתם לב שם הנרצחת ושם הרוצח מקבלים את הסימן הגימטרי ב-"ריבוע רגיל" 778 ו-800 (בהתאמה) מה שאומר בעצם – תשע"ח – שנת הגאולה. (800 = שנת הגאולה ) – (דוגמה לשיטת 'ריבוע' – למשל: מ מש משי משיח)


ושוב המספר 7, ושמו ורנר מאוס בן 77 ומעל ב-14 מיליון יורו (דוד) כל המספרים המתאימים – ובמיוחד זה : ורנר מאוס ג'יימס בונד הגרמני = 5776 מסתתר רגיל !!

 כל פרט הוא סימן, ופה יש לנו סימן חזק. "סימן שאתה צעיר " = 453 מסתתר רגיל (מלך המשיח). כמובן המספר 70.
את כל הרמזים מקבלים לראשונה בקבוצת הוואצאפ הסגורה "כי לה המלוכה גימטריות" להצטרפות שלח הודעה למספר +972556622489  

רעידות האדמה במקסיקו והקשר להוריקנים | רמזים #עודכן יום ז תשרי

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, ארה"ב, תיעוד אירועים

כזכור ראינו בעדכון הקודם (בהמשך דף זה) את הרמזים בהקשר לגאולה – שם המשלחת מישראל "קול שופר למרחוק"

נוספו רמזים נוספים מאת עמיחי
האמת שעם כל הסימנים העצומים שקיבלנו על מקסיקו, די פספסנו את אחד העיקרים שבהם. מיד גימטריות. עדיף שתגדילו ותקראו.
70 (!) איש ואשה יצאו במשלחת למשימת החילוץ .
יש גם את המספר 45 אלף איש (גאולה+ אלופו של עולם)
הם 7 יממות כבר שם.. !
מס ההרוגים עומד על 384 = משיח הויה
שם המתראיין שוב פעם 'דוד' והפעם – "אל'מ דודי מזרחי" – 363 רגיל ומילים (המשיח) ! 4770 מילוי ! (בעתה)
דודי מזרחי – 8770 ריבוע רגיל ! (778 – תשע"ח)
והעיקר שוב ושוב ושוב. ראיתם 7 ? ראיתם משיח.
7 יממות = 4340 רגיל ! 760 מילוי רגיל (בן דויד) (פי5) כל מילה בסלע – והעיקר המספר המלכותי 70. וכמובן כל סימני ה77 "מוצאי שביעית בן דוד בא" וכו וכו

עדכון קודם:

למה דווקא מקסיקו??? למה דווקא באלול??? מה עם ישראל צריך ללמוד מכך???

(מאת: אנונימי)

הכל התחיל בליקוי חמה אשר היה מעל שמי ארצות הברית ב 21/8/17. בתאריך העברי זה יוצא: כט' אב. ערב ראש חודש אלול!!! בגמרא (סוכה כט.) "תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים".
ומה קרה מיד אחר כך?
סופות הוריקן הוריקן אירמה אותיות ירא מה'. הוריקן מריה אותיות רם י-ה ושימו לב שצורת מסלול הסופה שפרסמו דומה היא לשופר!!!
ולאחר מכן: 3 רעידות אדמה אשר גבו את חייהם של למעלה מ-400 בני אדם. ואיפה??? במקסיקו!!! למה?? שימו לב לצורת מדינת מקסיקו!!! המדינה היחידה בצורת "שופר"!!!
מדהים!!! ומה עוד?? מקסיקו בנויה מ- 32 מדינות קטנות. מספר המילה "כבוד" הוא 32
בסוף כל תפילה בימים נוראים אנו אומרים את מזמור כד' בתהילים, אשר אומר: "לה' הארץ ומלואה תבל וישבי בה" "מי הוא זה מלך הכבוד" "ה' גיבור מלחמה" בחודש אלול ה' רוצה להראות את הכבוד שלו בעולם.
5 סופות קרו בחודש זה. הארווי, אירמה, מריה, קטיה, חוסה.
5 פעמים כתוב במזמור זה מלך הכבוד!!! (חמישה אותיות המשיח)
ולא סתם דווקא במקסיקו קרו 3 רעידות אדמה אלו.
מעניין לציין שבזמן הסופות היה פסל של אחת המדינות באיזור הסופה אשר התנדנד כולו. והוא של… "מקסיקו"!!!! לא סתם!!! קישור לתיעוד:
מכסיקו בגימטריא 236 פלורידה בגימטריא 236
קול 100 בגימטריא 236 לרמז לנו על 100 קולות של תקיעת שופר!!!
שלשת הסופות הקטלניות היו: מריה אירמה הארווי ראשי תבות מאה!!
שוב רואים את הקשר לשופר בחודש אלול!
ולא סתם המשלחת הישראלית אשר יצאה לסייע בחילוץ נפגעי רעידות האדמה במקסיקו, בחרה בשם "קול שופר למרחק"
מדינת קובה גם סבלה מכל הסופות. קובה ראשי תבות קודשא בריך הוא!!
וידוע שכל מה שקורה בעולם הוא סימן ואזהרה לעם ישראל!
שתפו שכל עם ישראל ידע ויתחזק!!!
"כי את תאיר נר"י ה' אלוקי יגיה חשכי"

רמזים על שנת תשע"ח | סוד החשמל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, סוד החשמל

לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום אתם וכל הנלוים אליכם, ונזכה לשנת גאולה וישועה ברחמים.

מוּבָא

בַּ'שְּׂפַת אֱמֶת' (וארא תרל"ז) ד' מַלְכֻיּוֹת הֵם נֶגֶד אַרְבַּע פֵּרוּשִׁים שֶׁבַּתּוֹרָה פַּרְדֵּ"ס. וְהֵם הַד' לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה. וּלְפִי זֶה נִרְאֶה לְבָאֵר עוֹד טַעַם מַדּוּעַ תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה בְּלִמּוּד הַסּוֹד דַּוְקָא. כֵּיוָן שֶׁהַד' מַלְכֻיּוֹת הֵן כְּנֶגֶד פַּרְדֵּ"ס, יוֹצֵא שֶׁהַמַּלְכוּת הָרְבִיעִית הִיא כְּנֶגֶד הַסּוֹד, וְרַק בְּלִמּוּד הַסּוֹד אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ אוֹתָם. וְכֵן מוּבָא מהג"ר בְּנָיָהוּ שְׁמוּאֵלִי שליט"א עַל הַכָּתוּב "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן", שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַמְתָּקַת תְּקוּפַת עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא, הַיְינוּ שֶׁאִם רוֹצִים שֶיִּהְיֶה "וְהָיָה" שֵׁם הוי"ה הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים, "עֵקֶב", בִּזְמַן הָעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, תִּלְמְדוּ תּוֹרַת רַבִּי עֲקִיבָא, "תִּשְׁמְעוּן" תִּלְמְדוּ תּוֹרַת שִׁמְעוֹן סֵפֶר הַזֹּהַר. וְכֵן "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן", ר"ת עִתּ"וֹ, וּמְרַמֵּז עַל זְמַן גְּאֻלָּה בְּעִתָּהּ. וּמְרֻמָּז גַּם כֵּן שֶׁהָעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא תִּהְיֶה רַק עַד שְׁנַת תִּשְׁמְעוּן. וּמְרַמֵּז גַּם כֵּן עַל מַה שֶּׁאָמַר מָשִׁיחַ לְריב"ל כְּשֶׁשָּׁאַל מָתַי יָבוֹא "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ". וְכֵן "תִשְׁמָעוּ" אוֹתִיּוֹת עֵשָׂ"ו מֵ"ת, וְכֵן תִשְׁמָעוּ מְרַמֵּז עַל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן שְׁמִיעָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁ"הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ" ר"ת אַהֲבַ"ת לְסַמֵּל אֶת קֵץ הַיָּמִין שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָ"ה, וְזֶה גַם ר"ת תְּבֻאָ"ה הַמְסַמֶּלֶת פַּרְנָסָה. וכן שמעתי מהרה"ג ר' יוסף מרציאנו שליט"א שתבת היו"ם בכל סוגי המילויים, ה"י ה"ה ה"א, יו"ד, וי"ו וא"ו ו"ו, מ"מ ם'. בגימטריא תשע"ח. והוסיף הרה"ג ר' מרדכי אברויה שליט"א שרש"י אומר על הפסוק "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן", שמרמז על מצות שאדם דש בעקביו, ותשע"ח בגימטריא שדש בעקב. וכן מובא במחזורים בשם הרוקח לומר בימים נוראים ז' פעמים היום, הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ: הַיּוֹם תְּבָרְכֵנוּ: הַיּוֹם תְּגַדְּלֵנוּ: הַיּוֹם תִּדְרְשֵׁנוּ לְטוֹבָה: הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ: הַיּוֹם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ: הַיּוֹם תִּתְמְכֵנוּ בִּימִין צִדְקֶךָ. כנגד ז' תבות שבפסוק "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".

וכן

שנת תשע"ח בסדור הרש"ש היא בסוד הוד שבהוד שבהוד, היינו המאה השמינית באלף השישי, העשור השמיני והשנה השמינית בתוך העשור. וסוד הַמִּסְפָּר 888 הוא הגימטריא שֶׁל הַכָּתוּב (איוב כח, ג) "קֵץ שָׁם לַחשֶׁךְ". וכן תשע"ח ר"ת תהא שנת בעתה אחישנה. וכן שמעתי מהרה"ג ר' אברהם מייזלעס שליט"א שתשע"ח ר"ת תהא שנת חיי עולם. וכן ב' פעמים פשט בגימטריא תשע"ח, לרמז שצריך ללמוד את הפשט ומה שמסתתר בפנים היינו הסוד. וְכֵן שְׁנַת תשע"ח מְרֻמֶּזֶת בָּרַמְבַּ"ן רשב"א ריטב"א ר"ן וְעוֹד, כְּשֶׁמְסַיְּמִים סֵפֶר כּוֹתְבִים תָּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לְבוֹרֵא עוֹלָם. וְכֵן הַכָּתוּב (דניאל יב, א) "יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל" בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח. וְכֵן גְּאֻלַּת בְּעִתָּהּ מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב שָׁם "וּבָעֵת הַהִיא". וְכֵן ס"ת שֶׁל כָּל הַפִּסְקָה, וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ. וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ. וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ. וְנָסוּ הַצְּלָלִים, בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח. וְכֵן גְּאוּלָה הָעֲתִידָה בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח וְכֵן נֹסַח הַתְּפִלָּה 'הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא'. בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח. וְכֵן נֻסַח הַתְּפִלָּה וּגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח. וְכֵן הַפָּסוּק (ישעי' יא, א) "וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי" עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח. וְכֵן זָכֹר וְשָׁמוֹר בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח. וְכֵן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח וְכֵן "כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְגוֹ' וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ", עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח. והוסיף הרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א שמשיח גאולה שלמה בְּגִימַטְרִיָּא תשע''ח. וְכֵן שמעתי שה'תשע"ח בְּגִימַטְרִיָּא לְשׁוֹן הַגְּמָרָא (סנהדרין צח.) לֹא זָכוּ "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" עם המילים והכולל. וכן ענ"י אותיות עי"ן, רמז שסיימנו עי"ן שנים של חבלי משיח, וכן רֹכֵב בגימטריא 222 מספר השנים שנשארו מתשע"ח עד סוף האלף.

וכן

תשע"ח מרמזת על שע"ח נהורין שהם סוד החשמל, כמובא ברמח"ל (ספר 'פנות המרכבה' פנה שניה) כְּשֶׁעָלָה הַנָּבִיא מְאִירִים בּוֹ מִיָּד אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, וְזֶה הַכֹּחַ יוֹצֵא מִגַּן עֵדֶן עַל הַר צִיּוֹן וְלָכֵן נִקְרָא "הַר קָדְשִׁי", וְאָז כָּל זֶה מִתְפַּשֵּׁט עַד הַצַּדִּיק לְמַטָּה, הַנִּקְרָא עֵץ הַחַיִּים, כִּי בֶּאֱמֶת לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נִתְקָנִים בָּאוֹת צ' הַזֶּה, וְעַל כֵּן "יִירְשׁוּ אָרֶץ", מְקוֹם עֲלִיָּה לְקַבָּלַת הַנְּבוּאָה, מִיָּד הַנְּבוּאָה תִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל יִשְׂרָאֵל, "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם", אֵשׁ גָּדוֹל מִתְלַהֵט בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וְסוֹד זֶה חַשְׁמַל, חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת, כִּי הַנְּשָׁמָה מִתְדַּבֶּקֶת בָּם בְּנֹעַם גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט מִתְפָּרֵשׁ מִן הַגּוּף, בְּרֹב הַדְּבֵקוּת, וְאָז מִתְעוֹרֵר הָאֵשׁ הַזֶּה הַמִּתְלַהֵט בְּסוֹד הַחַשְׁמַל שע"ח מִינֵי שַׁלְהֲבִיּוֹת מִתְלַהֲטִים מִן הָאֵשׁ הַזֶּה, וְהוּא כְּמִנְיַן חַשְׁמַל, וְהֵם מִתְלַהֲטִים לְנֶגֶד הַנְּשָׁמָה הָעוֹלָה לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁנֹּסַּח הַתְּפִלָּה חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה ר"ת שע"ח. וְכֵן אוֹתִיּוֹת שע"ח מְרֻמָּז בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁקּוֹדֶם טֹטָפֹ"ת. חחע"ש, שֶׁהֵן הָר"ת שֶׁל מִסְפַּר שֵׁם הוי"ה חָמֵשׁ, חָמֵשׁ, עֶשֶׂר, שֵׁשׁ. כי תפילין משפיע את השפעות המזל שבאות דרך שע"ח נהורין.

 

ראש השנה אבילקע ארויף, אבילקע אראף.

ישנה

אמרה מהאדמו"ר רבי ברוך ממז'יבוז' זצ"ל שאמר שהוא חושש יותר מחג השבועות שבו יש יום הדין על תורה, מאשר ראש השנה שבו נידונים על פרנסה, והוא אמר את המשפט ראש השנה אבילקע ארויף, אבילקע אראף. היינו לחמניה אחת פחות או אחת יותר לא מדאיגה אותו, אבל שבועות שנידונים על חידושי תורה זה הדין הגדול. ושמעתי מהרה"ג ר' א. י. שליט"א שב' פעמים בילקע בגימטריא משיח בן דוד, וארוף אראף בגימטריא משיח בן יוסף עם המילים, וכן

בלשון

הקדש ב' פעמים לחם בגימטריא יוסף, היינו שבראש השנה נידונים על החלק של הפרנסה שבאה מיחוד משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. וכן בילקע מרמז על שם יב"ק שמסמל יחוד יסוד ומלכות.וכידוע שמעבר יב"ק בגימטריא משיח בן דוד. וכן אבילקע ארויף, אבילקע אראף בגימטריא ראש השנה הוא יום הדין עם המילים והכולל. וכן בלק"ע נרמז באמצע התבות של הפסוק "נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל", ומצינו בַּגְּמָרָא (מו"ק טז:) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מַאי דִּכְתִיב, "נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל" שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. היינו שהמלכות מקימה עולה של תשובה דרך השפעת הפרנסה שהיא משפיעה, כמובא בַּזֹּהַר (בראשית כט:) חַיִּים תְּלוּיִים בְּבֶן יִשַׁי, וּבַוָּא"ו נִמְשָׁכִים לוֹ, וּבָהֶם שׁוֹלֵט בַּכֹּל, וְהָאָרֶץ מִמֶּנּוּ נִזּוֹנָה. רוֹאִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ יַשְׁפִּיעַ פַּרְנָסָה דֶּרֶךְ הָאוֹת ו' וּבְכֹחַ זֶה הוּא שׁוֹלֵט בַּכֹּל, ומעורר את עם ישראל לתשובה. דְּבַעַל הַמֵּאָה הוּא בַּעַל הַדֵּעָה. וְכֵן קֶמַ"ח מְרֻמָּז בַּכָּתוּב (ש"א ב, י) "וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ" בְּדִלּוּג ג' אוֹתִיּוֹת. וכן מוּבָא בְּסֵפֶר 'פְּרִי צַדִּיק' (שבת ה) דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה שֶׁהוּא הַתְחָלַת אוֹר הַמָּשִׁיחַ הוּא הַגֶּבֶר שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וּמָשִׁיחַ יִהְיֶה הַסּוֹף וְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיְּתֻקַּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יָדוֹ. וכן ראש השנה הוא יום של קבלת מלכות ה', ממילא היום הזה קשור עם המלכות, לכן אוכלים בראש השנה דְּבַשׁ בְּגִימַטְרִיָּא אִשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, וכן המזמור של ראש השנה (תהילים פ"א) מסיים בפסוק "וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ". וְכֵן דְּבַ"שׁ מְרֻמָּז בַּכָּתוּב "דָּוִד בֶּן יִשַׁי". וְכֵן גַּלְגַּל חֹזֵר בָּעֹלָם בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'חוּטֵי הַחַשְׁמַל' שֶׁגַּלְגַּל הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם לְהַשְׁפִּיעַ פַּרְנָסָה הֵם הַמַּלְאָכִים הָאוֹפַנִּים שֶׁבַּמַּלְכוּת שֶׁנִּקְרָאִים גַּלְגַּלִּים. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אַהֲבַת צִיּוֹן' מִבַּעַל הַ'נּוֹדָע בִּיהוּדָה' כָּל הַמַּטְבֵּעוֹת אֲשֶׁר הֵם עוֹבֵר לַסּוֹחֵר כֻּלָּם הֵם עֲגֻלִּים, לְרַמֵּז דָּבָר עָגֹל מִתְעַגֵּל וּמִתְגַּלְגֵּל, וְאֵין לוֹ תְּקוּמָה בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהוּא גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם.

וּבְיֶתֶר

עֹמֶק נִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ הַמָּמוֹן נוֹתֵן אֶת הַשְּׁלִיטָה לַמָּשִׁיחַ, יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר, כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר. דְּהִתְגַּלּוּת הַמָּשִׁיחַ הִיא בְּדוֹר אַחֲרוֹן שֶׁל שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת מִבְּחִינַת תַּחְתִּית הָרֶגֶל, כִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר (פקודי רנח.) כְּשֶׁתִּסְתַּיֵּם הַגָּלוּת בְּהַמְשָׁכַת הָרַגְלַיִם, אָז "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַיּוֹם הַהוּא". וּמְבָאֵר הַ'מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת' (ויחי) בְּזֹהַר פְּקוּדֵי כַּד אִשְׁתַּלִים זִוּוּגָא עַד דְּמָטוּ רַגְלִין בְּרַגְלִין כְּדִין אָתִי מְשִׁיחָא, כִּי הֲלֹא סוֹד מְלָכִים אֵלּוּ, סוֹד אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ, וְרַגְלָיו אֲשֶׁר נִטְבַּע בִּקְלִפּוֹת אֵלּוּ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ מַעֲלִין מַיִּין נוּקְבִּין מַעֲלִין נִיצוֹצוֹת, וְכַאֲשֶׁר הַנִּיצוֹצוֹת יַעֲלוּ מֵחֵלֶק הָרַגְלַיִם דִּילֵיהּ וְיֻבְרְרוּ, אֲזַי מִיָּד יָבֹא מָשִׁיחַ. זֶה שֶׁכָּתוּב "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְאֵימָתַי יָבֹא מָשִׁיחַ בְּשָׁעָה שֶׁיְּהֵא "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו". וּבָרַגְלַיִם מְאִירָה יוֹתֵר הֶאָרַת הַמָּמוֹן מֵהֶאָרַת הַחָכְמָה, דְּהָרַגְלַיִם רְחוֹקוֹת מֵהַמֹּחַ, וּמְאִירָה בָּהֶן רַק הֶאָרָה קְלוּשָׁה מֵהַמֹּחַ. מֵאִידָךְ הָרַגְלַיִם הֵן בְּחִינַת מָמוֹן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין קי.) "וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו.

וְכֵן

לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ עַל מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת צְפֵה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ רוֹמֵז עַל דְּרִיכַת הָרֶגֶל. וְכֵן "דָּרַךְ כּוֹכָב" מְרַמֵּז עַל דְּרִיכַת הָרֶגֶל. כֵּיוָן שֶׁרַגְלַיִם מְסַמְּלוֹת אֶת הַמָּמוֹן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין קי.) "וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. וְכֵן "דָּרַךְ כּוֹכָב" מְרַמֵּז עַל דְּרִיכַת הַמַּזָּל, כִּי כּוֹכָב מְסַמֵּל מַזָּל, כַּיָּדוּעַ שֶׁה' בָּרָא בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם אֶת הַכּוֹכָבִים יַחַד עִם הַמַּזָּלוֹת, וּשְׁנֵיהֶם מַשְׁפִּיעִים יַחַד. וְזֶה עֹמֶק הַ"דָּרַךְ כּוֹכָב" שֶׁהַמַּזָּל יִדְרוֹךְ בָּרַגְלַיִם לְמַטָּה מַטָּה בְּכֹחַ הַמָּמוֹן כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר. וְכֵן הַכָּתוּב (ש"א ב, ח) "מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁאוֹמְרִים עַל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן שֶׁפָּשַׁט רֶגֶל, הַיְינוּ שֶׁאֵין לוֹ כַּבְיָכוֹל לְבוּשׁ לָרֶגֶל שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמָּמוֹן. וְכֵן הַכָּתוּב "עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי" ר"ת נַעַ"ל.

וְכֵן

מוּבָא בְּ'שַׁעַר הַמִּצְווֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (עקב ע' צו) שֶׁהַכַּוָּנָה בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ הִיא ה' מוֹצִיא, הַה' הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת, מוֹצִיאָה אֶת הַלֶּחֶם מִן הָאָרֶץ לְהַשְׁפִּיעַ לְכָל הַמַּלְכוּת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'סוֹד הַמִּסְפָּר שֵׁשׁ' מֵהָרַב גְּלָזֶרְסוֹן שליט"א (ע' 282) שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב שֶׁיּוֹסֵף אָמַר (בראשית מז, כג) "הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה", שֶׁיּוֹסֵף הַיְסוֹד מַשְׁפִּיעַ אֶת הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ הָאוֹת הֵ"א הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת. וְכֵן בְּצִיעָ"ה מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב שֶׁדָּוִד אָמַר (ש"ב ו, כא) "אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם הוי"ה" בְּדִלּוּג ה' אוֹתִיּוֹת, דְּדָוִד הוּא הַבּוֹצֵעַ אֶת הַלֶּחֶם לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הָרה"ג ר' יִצְחָק גִּינְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁאוֹתִיּוֹת לֶחֶ"ם מַקְבִּילוֹת לָאוֹתִיּוֹת מָשִׁי"חַ. שֶׁהֲרֵי אוֹתִיּוֹת מ"ח יֵשׁ בִּשְׁנֵיהֶם, וְהָאוֹתִיּוֹת ש"י שֶׁל מָשִׁיחַ מַקְבִּילוֹת לָאוֹת ל' שֶׁל לֶחֶם, כִּי אִם נְחַלֵּק ש' לְי' נְקַבֵּל ל'. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' ש. רֵייְסְקִין שליט"א שֶׁשְּׂדֵה חִטָּה נִקְרָא שָׂדֶה לָבָן מִלְּשׁוֹן לְבָנָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת. והוסיף הרה"ג ר' אברהם ויספיש שליט"א שתשע"ח בגימטריא לחם.

וְכֵן

מָצִינוּ קֶשֶׁר בֵּין לֶחֶם לַמִּסְפָּר עֶשֶׂר הַמְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת. כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר 'בֶּן אִישׁ חַי' (אמור) יִתֵּן שְׁתֵּי יָדָיו עַל הַפַּת בִּשְׁעַת בְּרָכָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפַּת, וְגַם כְּנֶגֶד עֶשֶׂר מְלָאכוֹת שֶׁיֵּשׁ מִן הַחֲרִישָׁה עַד הָאֲפִיָּה, כִּי בְּכָל מְלָאכָה נַעֲשֶׂה בֵּרוּר נִיצוֹצוֹת קְדֻשָּׁה, כַּנּוֹדַע, לְכָךְ יֵשׁ עֶשֶׂר תֵּבוֹת בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא, וְעֶשֶׂר תֵּבוֹת בַּפָּסוּק עֵינֵי כֹל וְכוּ', וּבְסִדּוּר רַבֵּינוּ הָרַשַּׁ"שׁ ז"ל כָּתוּב, תָּנִיחַ שְׁתֵּי יָדֶיךָ עַל הַפַּת וּתְכַוֵּין לְהַשְׁפִּיעַ מִכָּל הַי' סְפִירוֹת עַל הַמַּלְכוּת הַנִּקְרֵאת לֶחֶם.

 

ב' פעמים שטף עולה תשע"ח, ונרמז בכתוב "וְקִצּוֹ בַ - שֶּׁטֶף".

כָּתוּב

(דניאל ט, כו) "וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף". ושמעתי מהרה"ג ר' א. י. שליט"א שאם נחשב ב' פעמים שטף עולה תשע"ח, ונרמז בכתוב "וְקִצּוֹ בַ - שֶּׁטֶף". וכפי שרואים שמשתלשל 2 הוריקנים. וְכֵן שֵׁם שפ"ו עִם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהוּא שֵׁם הַקֵּץ בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁטֶף. וְכֵן ארה"ב מְרֻמֶּזֶת בַּפָּסוּק שֶנִּדְרַשׁ עַל הַמַּבּוּל (תהילים לו, ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם". וכן ארה"ב אותיות אַרֻבָּ"ה, וְכָּתוּב (בראשית ז, יא) "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ". וְכֵן שֹׁרֶשׁ מַיִ"ם מוֹפִיעַ בְּכָל הַתַּנַּ"ךְ 580 פְּעָמִים כְּמִנְיַן גִּשְׁמֵי בְרָכָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁ580 זוֹ גַם גִּימַטְרִיָּא שֶׁל פֶּתֶק שֶׁמְּסַמֵּל אֶת יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא בּוֹ נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם.

בענין

הסערות שפוקדות את העולם מן הראוי להביא דברי המלבי"ם (תהילים כט, א) "מזמור לדוד" הוסד על חורבן ושטף אשר היה בעת ההיא בגלילות סוריא על ידי סופה וסער מתחולל, על ידי זרם ושטף מים רבים, על ידי אש להבות רעמים וברקים נוראים עוקרי ארזים ומשברי סלעים, על ידי רוגז ורעש אשר סבב מן המדבר עד כל גבולות הארץ מדרום לצפון מהמדבר עד הלבנון, אשר התעוררו כל ארבעה האיתנים מוסדי הארץ לבלעה ולהחריבה, אולם בבוא בני אלים אלה הנוראים אל ארץ הקדושה שם שחו ראשם, שם השתחוו ויחרדו מפני מלך הכבוד רם ונשא השוכן בהיכלו בהדרת קדש, שם שקעה האש ותשב סערה לדממה, וה' ברך את עמו בשלום. "הבו לה'" הזמינו את עצמכם לה' להיות מלאכיו ושלוחיו, אתם בני אלים אתם כחות הטבע הנשגבות הזמינו עצמיכם לה' השולח אתכם לעשות דברו, "הבו" והזמינו עצמיכם לה' להיות שלוחיו, אתם כבוד ועז, אתם בני אלים שעל ידכם מתראה כבוד ה' ועוזו וגבורותיו: "הבו" והזמינו עצמיכם לה' להראות גם כן כבוד שמו, כי חוץ מאשר תהיו שלוחיו להרוס ולהחריב, תתנו גם כן כבוד לשמו, כי תשתחוו לה' בהדרת קדש עת תתקרבו אל הדרת קדש מקום שכינתו, שם תשתחוו לה', שם תפלו על פניכם ותכנעו ותכרעו ותדומו, והייתם לדממה: "קול" מצייר תהלוכות בני אלים אלה, פרץ מים שוטף את הארצות המשורר אומר, הקול הנורא הנשמע על המים הוא קול ה' הוא השמיע הוד קולו, רעמים גדולים מתפוצצים מבין חשרת השטף, המשורר אומר אל הכבוד הוא הרעים, השטף הולך ומתרבה, אומר ה' הוא המרעים ופוקד על מים רבים: "קול" עתה התעורר נפץ וזרם ואבני ברד, כחות עצומות ומחזות מהודרות נוראות ואיומות על כל עברים, המשורר אומר קול ה' נשמע בכל כח, קול ה' נשמע בכל הדר, כל כח וכח כל הדר והדר המתראה, קול ה' נשמע בו ונחת זרועו יראה: קול הסער והזרם הגיע עד יער הלבנון ועד שריון, והמשורר אמר קול ה' הוא השובר ארזים, וה' הוא המשבר את ארזי הלבנון עד שירקדו מפניו כעגל, והלבנון והשריון עצמו ירקדו לפניו כבן ראמים. "קול" הארץ התפוררה, ולהבות אש נוראות יוצאים מתהומות הארץ על כל המדבר הבוער ברוח זלעפות, המשורר אומר קול ה' הוא החוצב להבות אש: "קול ה'" הוא אשר יחיל מדבר כאילו האדמה אשר במדבר באה עד המשבר ותחולל בחבלי יולדה להוליד את העצמים אשר בבטן הארץ המלאה אש וגפרית ולהבה, וה' הוא יחיל מדבר קדש: "קול" מן הרעש הזה התחוללו האילות ונחשפו היערות החי וכל צומח, בכל זה נשמע קול ה' ודברו, קול ה' בכל כח, אבל בהיכלו כלו אומר כבוד שם השתחוו בני אלים אלה הנוראים לפני מלך הכבוד, ותקם סערה לדממה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשו: "ה'" גם אם ה' למבול ישב גם אם יתרבה השטף והרעש עד שיתהוה מזה מבול להחריב כל העולם, "וישב ה' מלך לעולם" לשפוט את כל הארץ, כי ה' ימלוך עולם ועד גם כי אבדו גוים מארצו , בכל זאת. "ה' עוז לעמו יתן" לא יגע רע בישראל, בהפך הם ישיגו על ידי זה עז ותעצומות, וה' יברך את עמו בשלום שעל ידי כן נחרבו הרשעים הנלחמים מהם והיה להם שלום מני צרים. והוסיף הרה"ג ר' א. ה. שליט"א שהסופה אירמ"ה ר"ת רבנו ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים זצ"ל. והסופה חוז"א ר"ת חזון איש, לרמז שזכותם של שני גדולי הדור האחרון מביאה את הסופות להציל את היהודים ממקום הסכנה של אמריקה ולהביאם לארץ ישראל, ולכן חוז"א או חזו"א ר"ת "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", וכידוע שהחזון איש ייסד את החיים עם המצוות התלויות בארץ. וכן ארה"ב ר"ת רבי אליעזר בן הורקנוס, שהוא אמר בתשרי עתידים להגאל, וה' יעשה נקמות בגויים בחודש תשרי ובפרט בחג הסוכות. וכן הורקנוס מרמז שצריך לנוס מפני ההוריקן. וכן הורקנוס בגימטריא משיח בן דוד עם המילים. וכן רבי אליעזר הוא בחינת ימין, בסוד קץ הימין, כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ הָרד"ל עַל 'פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר' (אות ב') שֶׁר' אֱלִיעֶזֶר נִקְרָא הַגָּדוֹל לְרַמֵּז שֶׁשָׁרְשׁוֹ מִמִּדַּת הַחֶסֶד שֶׁנִּקְרֵאת גְּדֻלָּה. וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (איכה קיג:) שֶׁר' אֱלִיעֶזֶר הָיָה גִּלְגּוּל רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב. וּרְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת יָמִין. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'שְׁאֵרִית יַעֲקֹב' מֵהַגרי"מ מוֹרְגֶנְשְׁטֶערְן שליט"א (ע' קכג) שֶׁר' אֱלִיעֶזֶר הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַת רְאוּבֵן שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מֵהַיָּמִין, וְלָכֵן שְׁמוֹ מַתְחִיל בָּאוֹתִיּוֹת אֵל שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁל הַיָּמִין. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַגר"א עַל הַזֹּהַר (פקודי רנד:) רְאוּבֵן הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, וְלָכֵן נִקְרָא הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים. וְכֵן פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹתְחִים בַּפָּסוּק "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה'". וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה בִּבְחִינַת חֶסֶד שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וּלְהַמְתִּיקָם. וְכֵן מוּבָא בְּ'לִקּוּטֵי מוֹהַרַ"ן' (תנינא ז') שֶׁאֱלִיעֶזֶר ר"ת "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה". וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'תּוֹרַת לֵוִי יִצְחָק' שֶׁאֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם הוי"ה. לָכֵן הוּא אָמַר אֶת הַמַּאֲמָר בַּגְּמָרָא (ברכות נז.) "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם הוי"ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" ר' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ.

גּ'וֹנְג הַמְרַמֵּז עַל גּוֹג מאיים על האי גואם, בבחינת גוג שיוצא להלחם בארץ המגוג.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר שֶׁבְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג יָבֹא עַם מִסּוֹף הָעוֹלָם לְהִלָּחֵם נֶגֶד אֱדוֹם. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹנוֹ: (וארא לב.) בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ בָּהּ קְרָב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְיִתְכַּנְּסוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִידֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עָלֶיהָ מִסּוֹפֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וְגוֹ'". אַחַר זֶה מַה כָּתוּב, "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'". וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִמֶּנָּה, וְיִשְׁבֹּר כָּל הַחֲיָלוֹת כֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל הָעָם שֶׁל הָעוֹלָם, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "ה' צִלְּךְ עַל יַד יְמִינֶך". וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַמְקֻבָּל הָרַב נַחְמָנִי זצ"ל שֶׁהָעָם מִסּוֹף הָעוֹלָם שֶׁיָּבֹא לְהִלָּחֵם בֶּאֱדוֹם הוּא צְפוֹן קוֹרֵיאָה ר"ת קֵ"ץ. וּמוּבָא בְּקֻנְטְרֵס 'וְעָנְתָה הַשִּׁירָה' מֵהָרַב נַחְמָנִי זצ"ל שֶׁמִּיּוֹם י"ז בְּתַמּוּז עַד יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, יִהְיוּ ג' חֳדָשִׁים שֶׁכָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְיִתָּכֵן שֶׁרָמַז עַל הַג' חֳדָשִׁים שֶׁל הַזֹּהַר כְּדִלְעֵיל. כִּי גְמַר מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג וְהַנִּצָּחוֹן, צְפוּיִים לִהְיוֹת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יַעֲקֹב שִׁמְשׁוֹן אָשֵׁר שליט"א שֶׁלְּשׁוֹן הַזֹּהַר סְיָיפֵי עָלְמָא בְּגִימַטְרִיָּא צְפוֹן קוֹרֵיאָה. וְכֵן צְפוֹן קוֹרֵיאָה בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ מָשִׁיחַ. וְכֵן סִיאוֹל מְרַמֶּזֶת עַל הַשְּׁאוֹל. וְרוֹאִים בַּמַּפָּה שֶׁצְּפוֹן קוֹרֵיאָה נִמְצֵאת בַּקָּצֶה הַמִּזְרָחִי בְּיוֹתֵר בְּיַבֶּשֶׁת אַסְיָה, שֶׁהוּא הַקָּצֶה הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר בְּיַבֶּשֶׁת אַסְיָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁמֵּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַתְחִיל הַשֶּׁפַע שֶׁל הָעוֹלָם, הַנְּקֻדָּה שֶׁל צְפוֹן קוֹרֵיאָה שֶׁהִיא הָרְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בַּיַּבֶּשֶׁת, רְאוּיָ'ה לְהִקָּרֵא סוֹף הָעוֹלָם.

וְכֵן

מוּבָא בְּסֵפֶר 'בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם' מֵאֵת הרה"ג ר' חַיִּים קִינְגְסְבֶּרְג שליט"א אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ אֶת הַסַּנְדְּלָר הַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר הרה"ג ר' מֹשֶה רַבִּיקוֹב זצ"ל מִתֵּל אָבִיב, שֶׁהוּא שָׁמַע מֵהַסַּנְדְּלָר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִימָנִים בְּרוּרִים שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תַּתְחִיל מֵהַמִּזְרָח הָרָחוֹק. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'עוּבְדוֹת וְהַנְהָגוֹת לְבֵית בְּרִיסְק' בְּשֵׁם הַמַּשְׁגִּיחַ ר' אֵלִיָּהוּ לָאפְּיַאן זצ"ל שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה יִתְקַיֵּם הַפָּסוּק (דברים כח, מט) "יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ: גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן". וְכֵן קֵץ נִרְמָז בְּ"מִקְצֵה הָאָרֶץ". והוסיף הרה"ג ר' אבישי כהן שליט"א ש"יִשָּׂא הוי"ה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ" בגימטריא צבא קוריאה הצפונית עם האותיות והמילים.

וְכֵן

מוּבָא בְּסִפְרֵי הַהֲלָכָה שֶׁבְּקוֹרֵיאָה עוֹבֵר קַו הַתַּאֲרִיךְ, וְקוֹרֵיאָה, קוֹרַעַת אֶת הָעוֹלָם בְּקַו הַתַּאֲרִיךְ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁשָּׁם סוֹף הָעוֹלָם, וְשָׁם תַּתְחִיל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁתִּקְרַע אֶת הָעוֹלָם, וְתָבִיא סוֹף לָעוֹלָם הֶחָשׁוּךְ שֶׁל הַגָּלוּת. וְכֵן שָׁלְחוּ לִי שִׂיחָה מֵאֵת הָאַדְמוֹ"ר מֵחב"ד זצ"ל בְּעִנְיַן הָאָטוֹם. (שיחת י' שבט תשמ"ו) בּוֹ הוּא מַעֲלֶה חֲשָׁשוֹת שֶׁהָאָטוֹם יִפּוֹל לְיָדַיִם שֶׁל נַעַר צָעִיר בִּלְתִּי שָׁפוּי כִּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁיּוּכַל בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי לְרָעָה ח"ו בְּכָל הָעוֹלָם.

וְכֵן

צְפוֹן קוֹרֵיאָה שֶׁל הַיּוֹם, נוֹסְדָה וְקִבְּלָה עַצְמָאוּת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁבָּהּ קָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, ב - 1948. וְדִגְלָהּ דּוֹמֶה לְדֶגֶל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁבִּשְׁנַת 1948 חִלְּקוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁנַיִם, וְחִלְּקוּ אֶת קוֹרֵיאָה לִשְׁנַיִם. וְכֵן קוֹרֵיאָה מְרַמֶּזֶת עַל הַחֲלֻקָּה לִשְׁנַיִם בִּקְרִיעַת יַם סוּף. וְכַן מַפַּת קוֹרֵיאָה נִרְאֵית כְּמוֹ אוֹת נוּ"ן הֲפוּכָה, לְרַמֵּז עַל סוֹף הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הקב"ה. כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ"י (בראשית יא, לב) "בְּחָרָן", הַנּוּ"ן הֲפוּכָה לוֹמַר לְךָ עַד אַבְרָם חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁעַד שֶׁאַבְרָהָם נוֹלַד עָבְרוּ 1948 שָׁנִים שֶׁל חֲרוֹן אַף, כָּךְ מֵחֻרְבָּן הַבַּיִת יֵשׁ 1948 שָׁנִים שֶׁל חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם. וְכֵן מַפַּת קוֹרֵיאָה נִרְאֵית בְּצוּרַת נַעַל הַמְרַמֵּז עַל הַסּוֹף, דֻּגְמַת הַנַּעַל שֶׁהִיא סוֹף קוֹמַת הָאָדָם. וּמְרֻמָּז גַּם בַּכָּתוּב "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ", וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הַמְקֻבָּל הָרַב נַחְמָנִי זצ"ל שֶׁאָמַר עַל צְפוֹן קוֹרֵיאָה שֶׁהֵם נַאצִים. וְאָטוֹם בְּקוּרִיאָנִית נִקְרָא וַאנְזָה, כְּשֵׁם הַמָּקוֹם בּוֹ כִּנְּסוּ הַנַּאצִים ימ"ש אֶת הַוְּעִידָה שֶׁהֶחְלִיטָה עַל הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי. וְכֵן בְּקוֹרֵיאָה כֻּלָּהּ יֵשׁ 71 מִילְיוֹן תּוֹשָׁבִים כְּמִנְיַן וַאנְזָה. עַד כָּאן דִּבְרֵי הָרַב רֵייסְקִין שליט"א. וְכֵן פֻּרְסַם שֶׁמַּנְהִיג צְפוֹן קוֹרֵיאָה הַנּוֹכְחִי חִלֵּק מַתָּנָה לַחֲבֵרָיו לִכְבוֹד יוֹם הֻלַּדְתּוֹ, אֶת סִפְרוֹ הַיָּדוּעַ שֶׁל הִיטְלֶר ימ"ש.

 

וְנָבִיא טַבְלָה מֵהרה"ג ר' מַתִּתְיָהוּ גְּלָזֶרְסוֹן שליט"א בָּהּ רוֹאִים אֶת הַמִּלִּים הָאִיּוּ"ם מִלְחָמָ"ה שׁוֹאָ"ה אֲטוֹמִי"ת צְפוֹ"ן קוֹרֵיאָ"ה. [שׁוֹאָ"ה אֲטוֹמִי"ת בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ח]

וְהוֹסִיף

הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁצְפוֹן קוֹרֵאָה עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא יִשְׂרָאֵל. וְקוֹרֵיאוֹת מְרֻמָּזוֹת בַּפָּסוּק שֶׁל הַגְּאֻלָּה (זכריה יד, ו) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' י' ש' צוּר שליט"א שֶׁצְפוֹן קוֹרֵיאָה בְּגִימַטְרִיָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶות. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ש. רֵייסְקִין שליט"א שֶׁקוֹרֵיאָ"ה בְּא"ת ב"ש דפגמת"צ בְּגִימַטְרִיָּא גְּבוּרוֹ"ת. וְכֵן שֵׁם הַמַּנְהִיג שָׁם הוּא גּ'וֹנְג הַמְרַמֵּז עַל גּוֹג. וְכֵן קוֹרֵיאָה בְּקוֹרִיאָנִית הִיא הַנְגּוֹג וּבָהּ אוֹתִיּוֹת גּוֹג, וּבְגִימַטְרִיָּא גּוֹ"ג מָגוֹ"ג עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל. וְכֵן שֵׁם מְדִינַת צְפוֹן קוֹרֵיאָה בֶּעָבָר, הָיָה גוֹגְ'סאוֹן, וּבָהֶמְשֵׁךְ, גּוֹגוֹרִיאוּ. וְכֵן עַל הַנָּשִׂיא גּוֹג נֶאֱמַר "נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל" וּבְסֵפֶר צִפִּיתָ לִישׁוּעָה מֵהרה"ג ר' יוֹאֵל שְׁוַוארְץ שליט"א (עמ' 69) מְבָאֵר שֶׁ"תֻּבָל" הֵם קוֹרֵיאָה, כַּמּוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (מגילה פ"א הל' ט') שֶׁתֻּבָל זוֹ "וִיתַנְיָיה". וְכֵן גּ'וֹנְג מאיים על האי גואם, בבחינת גוג שיוצא להלחם בארץ המגוג, וכן שמעתי שקוראה נרמזת בכתוב (דברים לא, כט) "וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", וכפי שמובא ב'בעל הטורים' שם "הרעה באחרית הימים" ר"ת עולה בגימטריא גוג. "וקראת" ד' במסורה. "וקראת אתכם הרעה". "וקראת שמו ישמעאל". "וקראת שמו עמנואל". "וקראת ישועה חומותיך". כשתקרא אתכם הרעה וקראת ישמעאל שתתפלל לאל שישמע אליך ויהיה עמנו ותשוב אליו בתשובה אז וקראת ישועה חומותיך.

וְהוֹסִיף

הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁשְּׁנַת 2018 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים שֶׁה' הֶרְאָה לְאַבְרָהָם אֶת כָּל הַגָּלֻיּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כַּמּוּבָא בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (נב) "אֵימָה", זוֹ בָּבֶל. "חֲשֵׁכָה", זוֹ יָוָן. "גְּדֹלָה", זוֹ מָדַי. "נֹפֶלֶת עָלָיו", זֶה אֱדוֹם. והיא הָיְתָה מֻרְכֶּבֶת מִ70 שָׁנָה שֶׁל אַבְרָהָם וְעוֹד 1948 שָׁנִים עַד לֵדַת אַבְרָהָם, וְזֶה כְּנֶגֶד 70 שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בַּיִת רִאשׁוֹן, וְעוֹד 1948 שָׁנִים מֵחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי, יַחַד נְקַבֵּל 2018 שָׁנִים. וְה' הֶרְאָה לְאַבְרָהָם בִּשְׁנַת 2018 אֶת כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁתִּהְיֶינָה 2018 שָׁנִים עַד הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. וְכֵן בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 1335 כַּמּוּבָא בְּקֵץ דָּנִיֵּאל (יב, יב) "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה". וְכֵן "אֵימָה" בְּגִימַטְרִיָּא אָטוֹם, "חֲשֵׁכָה" בְּגִימַטְרִיָּא גַּרְעִין. וְכֵן בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים בְּגִימַטְרִיָּא נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל כִּי שָׁם נוֹלְדָה נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל. וכן שמעתי מהרה"ג ר' יעקב אשר בנדיקט שליט"א שיש רמז פשוט ונפלא על בפסוק "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה". כי אֶלֶף מרמז על האלף האחרון, האלף השישי, שְׁלשׁ מֵאוֹת מרמז על השְׁלשׁ מֵאוֹת שנים האחרונים בתוך האלף שהחלו משנת ת"ש, שְׁלשִׁים מרמז על השְׁלשִׁים שנים האחרונים במאה הזאת,  "וַחֲמִשָּׁה" מרמז על החֲמִשָּׁה האחרונים בתוך העשר, שהתחילו משנת תשע"ו.

מוּבָא

בְּ'לִקּוּטֵי תּוֹרָה' לְהָאֲרִיזַ"ל (שמות קכד) עִנְיַן גּוֹג וּמָגוֹג עוֹלֶה ע' כְּנֶגֶד כָּל הָע' אֻמּוֹת. כִּי אָז יִמְלֹךְ גּוֹג וּמָגוֹג עַל כָּל ע' אֻמּוֹת וְכֻלָּם יָבֹאוּ יַחַד עַל יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּגָּאֲלוּ מִיָּדָם אָז יִהְיֶה הוֹשַׁעְנָא רַבָּא כִּי עַתָּה שֶׁנִּגְאֲלוּ מִיַּד בָּבֶל גָּלוּ לְמַדָּי וְאַחַר כָּךְ לְיָוָן וְאַחַר כָּךְ לֶאֱדוֹם וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה גְּאֻלָּה בְּהֶחְלֵט. וְכֵן עִנְיַן ז' יְמֵי הֶחָג נֶגֶד ע' שָׂרִים וּבְכָל יוֹם נִיצוֹלִים מִיַּד שַׂר אֶחָד שֶׁהוּא כּוֹלֵל עֲשָׂרָה, וְגוֹלִים לְיַד שַׂר אַחֵר, וְיוֹם הַז' נִיצוֹלוּ מִיַּד כֻּלָּם, וְלָכֵן הוּא יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא. וְכֵן רוֹאִים בַּהוֹשַׁעְנוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא "הוֹשַׁעְנָא לְמַעַן תּוֹלְדוֹת אַלּוּפֵי יְהוּדָה תָּשִׂים כְּכִיּוֹר אֵשׁ". וּמְקוֹרוֹ מֵהַפָּסוּק (זכריה יב, ו) "בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאול אֶת כָּל הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם". וְכֵן הֲרִיגַת הָרְשָׁעִים בְּמִשְׁפְּטֵי נִירְנְבֶּרְג אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, נֶעֶשְׂתָה בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא תש"ז, וְהֵבֵאנוּ מֵהֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה חֵלֶק מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג.

וְכֵן

הַכָּתוּב (תהילים כז, ה) "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה", אוֹתִיּוֹת יוֹם עֲרָבָה. כְּפִי שֶׁרוֹאִים בַּמִּשְׁנָה בְּסוּכָּה שֶׁהַתַּנָּא קוֹרֵא לְהוֹשַׁעְנָא רַבָּא יוֹם עֲרָבָה. וְכֵן שְׁנֵי אֵלּוּ עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא 333 כְּמִנְיַן גַּרְעִין. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁזֶּה גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל הַפָּסוּק "וַיִּצְעַק אֶל הוי"ה". וכן שמעתי מהרה"ג ר' א. ה. שליט"א שהושענא רבה אותיות עונ"ש ארה"ב. וְכֵן יוֹם גִּלּוּי אַמֶּרִיקָה עַל יְדֵי קוֹלוֹמְבּוּס הָיָה הוֹשַׁעְנָא רַבָּא. וכן יש רמז שה' יעשה נקמה בגויים בחג הסוכות, בכתוב (תהילים קמט, ז) "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים: לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל: לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָה" כי "מִשְׁפָּט כָּתוּב" מרמז על הלולב שהתמר נקרא כותבת, "הָדָר" מרמז על האתרוג שנקרא "פרי עץ הדר", "לְכָל חֲסִידָיו" מרמז על ההדס אותיות חס"ד בחילות ה' בח'.

מוּבָא

בְּ'סֵפֶר הַלִּקּוּטִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (פ' אחרי ע' רכג) שֶׁאָדָ"ם, ר"ת אָדָם, דָּוִד, מָשִׁיחַ. דְּג' אֵלּוּ שַׁיָּכִים לְאוֹתוֹ מַזָּל וּלְאוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ וְלָכֵן הֵם מְתַקְּנִים אֶת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ' לָאַבַּרְבַּנֵּאל (ח"ב עיון ראשון פ"ה) וְלָכֵן אָמְרוּ שֶׁהַמָּשִׁיחַ עַצְמוֹ תִּתְגַּלְגֵּל בּוֹ נִשְׁמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן לְפִי שֶׁהוּא הָיָה רִאשׁוֹן בַּחֲזָרָה וְעוֹמֵד בִּמְקוֹם אָדָם רִאשׁוֹן. וְכֵן אָמְרוּ שֶׁהִיא עַצְמָהּ הָיְתָה נִשְׁמַת דָּוִד, כִּי הָיְתָה אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה תְּחִילָה בָּעוֹלָם בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבְאֶמְצַע זְמַן הָעוֹלָם בְּקֵרוּב הָיְתָה בְדָוִד, וּבְסוֹף הָעוֹלָם תִּהְיֶה בְמָשִׁיחַ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם". וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שה"ש ד) "מִצַּוְּרֹנָיִךְ" זֶה דָוִד שֶׁהָיָה בְּאֶמְצַע הַדּוֹרוֹת. וְעוֹד מָצִינוּ עַל דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶמְצַע, בְּסֵפֶר 'שֵׁם מִשְּׁמוּאֵל' (תצוה תרפ"א) אָרוֹן וְשֻׁלְחָן וּמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מִתְיַחֲסִים לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, מְנוֹרָה מִתְיַחֶסֶת לְדָוִד וּלְמָשִׁיחַ, וּבַשַּׁ"ס סוכה נ"ב. מַאן נִינְהוּ שִׁבְעָה רוֹעִים דָּוִד בָּאֶמְצַע, אָדָם שֵׁת וּמְתוּשֶׁלַח בְּיָמִינוֹ, אַבְרָהָם יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה בִּשְׂמֹאלוֹ, הֲרֵי שֶׁדָּוִד מַקְבִּיל לְגוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, שְׁלֹשָׁה קְנֵי הַמְּנוֹרָה הַיְמָנִים וְכֵן הַשְּׂמָאלִים פּוֹנִים אֶל פְּנֵי הָאֶמְצָעִי. וְכֵן מוּבָא בַּסֵּפֶר 'תִּפְאֶרֶת שְׁמוּאֵל' (חנוכה) "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה'", הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת לְאֶמְצַע הַשִּׁירָה, וְכָתְבוּ דִלְכָךְ הִפְסִיק בְּאֶמְצַע הַשִּׁירָה, יַעַן שֶׁכְּשֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים בְּכָל הַנִּסִּים לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְאַפֵּק מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת, שֶׁהָיָה בּוֹעֵר בְּקִרְבָּם, וְצָעֲקוּ בְּאֶמְצַע הַשִּׁירָה מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה', וּלְכָךְ הִפְסִיק גַּם כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'", וּבְאֶמְצַע הַקַּפִּיטְל הִפְסִיק גַּם כֵּן בְּהַפָּסוּק מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', אֲשֶׁר גַּם כֵּן אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת שָׁם, אַךְ לְפִי שֶׁהִזְכִּיר שָׁם נִפְלְאוֹת ד' לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת הַבּוֹעֵר בְּקִרְבּוֹ, וְהוּכְרַח לוֹמַר בָּאֶמְצַע מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'. וְכֵן עַל הָאוֹת ל' שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת מָצִינוּ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אֶמְצַע הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן רוֹאִים בִּשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִ"ד שֶׁיֵּשׁ ד' מִיָּמִין, וְד' מִשְּׂמֹאל וְהַו' בָּאֶמְצַע. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַהֲרוֹן שְׁפִּיצֶר שליט"א שֶׁגַּם בַּשֵּׁם יִשַׁ"י נִרְמְזָה צוּרַת אוֹתִיּוֹת דּוֹמָה לְדָוִד בִּבְחִינַת יָמִין שְׂמֹאל אֶמְצַע, וּבִּפְרָט שֶׁאוֹתִיּוֹת יִשַׁ"י ר"ת יָמִין שְׂמֹאל, וְכֵן ר"ת יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְאַחֲדִים בְּקַו הָאֶמְצַע. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאִם נְחַשֵּׁב אֶת שְׁנַת הָאֶמְצַע שֶׁל חַיֵּי דָוִד הַמֶּלֶךְ, הַיְינוּ שְׁנַת הָאֶמְצַע שֶׁל שִׁבְעִים שְׁנוֹתָיו, יוֹצֵאת שְׁנַת 2889 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם וְאִם נוֹסִיף עוֹד 2889 לָדַעַת מָתַי נִזְכֶּה שׁוּב לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, יוֹצֵאת שְׁנַת 5778. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יְהוּדָה וַיְנְגּוּט שליט"א שֶׁאִם נְחַשֵּׁב אוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן עַד לֵדַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וּמִלֵּדַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, נַגִּיעַ לִשְׁנַת תש"ח שֶׁהָיְתָה זְמַן פְּקִידָה שֶׁהֻחְמְצָה כְּדִלְקַמָּן. יוֹצֵא לְפִי זֶה שֶׁיֶּשְׁנוֹ הֶפְרֵשׁ שֶׁל 70 שָׁנָה בֵּין שְׁתֵּי הַפְּקִידוֹת כְּמִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֵּי דָוִד הַמֶּלֶךְ. וְכֵן דָּוִד בֶּן יִשַׁי לְפִי מִסְפָּר גָּדוֹל עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, לְרַמֵּז שֶׁהֵם הַקְּלִפָּה שֶׁמַּלְבִּישִׁים עָלָיו. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַהֲרוֹן שְׁפִּיצֶר שליט"א שֶׁבְּיוֹם ה' בְּאִיָּר וְהַיּוֹמַיִם שֶׁאַחֲרָיו צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת הֵן שפ"ו בְּגִימַטְרִיָּא דָוִד בֶּן יִשַׁי. וכן שמעתי שהשתלשל במדינת ישראל שעשו את הסמל של המדינה מגן דוד, וכמו שדוד אמר לה' "הודיעני ה' קיצי", היינו שסיום חייו של דוד מסמלים את הקץ, כך יהיה אחרי 70 שנים של מדינת ישראל יהיה זמן הקץ.

"הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם" מְרַמֵּז עַל תְּקִיעַת שׁוֹפָר.

מוּבָא

בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' (מועדים ג' ע' קי') כָּתְבוּ סִפְרֵי הַחָכְמָה שֶׁכְּשֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא הָעוֹלָם, צִמְצֵם כַּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף, וְנִתְהַוָּה מָקוֹם חָלָל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וּבֶחָלָל הַזֶּה הִמְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹכוֹ אוֹר חָדָשׁ, וּבָזֶה יֵשׁ לוֹמַר טַעַם חָדָשׁ לָמָּה תְּקִיעַת שׁוֹפָר צָרִיךְ לִהְיוֹת דַּוְקָא בְּשׁוֹפָר דְּהַיְנוּ בַּקְּרָנוֹת הַחֲלוּלִים, לְפִי שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים, וּכְשֶׁמִּסְתַּלֵּק הַחִיּוּת שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה זֶהוּ כְּמוֹ צִמְצוּם, וְנִתְהַוֶּה מָקוֹם חָלָל לִבְרִיאַת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, וְצִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר שֶׁהוּא מְקוֹם חָלָל, וְעַל יְדֵי הַתְּקִיעָה אֲנַחְנוּ מְפִיחִים בַּמָּקוֹם הֶחָלָל רוּחַ חָדָשׁ וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִים גַּם לְמַעְלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם כֵּן מַמְשִׁיךְ אוֹר חָדָשׁ בְּתוֹךְ הֶחָלָל, וְכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַזֶּה נָפַח בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִשְׁמַת חַיִּים, וְעַל יְדֵי שֶׁאָנוּ תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר וַאֲנַחְנוּ מְפִיחִים בּוֹ מֵרוּחֵנוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵפִיחַ בָּנוּ כַּבְיָכוֹל אוֹר אֱלֹקִי חָדָשׁ, וַאֲנַחְנוּ נַעֲשִׂים כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה. נִרְאֶה דְּלָכֵן קוֹל הַשּׁוֹפָר מְעוֹרֵר אֶת הַקַּו וְחוּט לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, דְּקוֹל הַשּׁוֹפָר הוּא הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְהִיא מְעוֹרֶרֶת אֶת הָאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפִיחַ אֶת הָאוֹר חָדָשׁ בֶּחָלָל וְיִבְרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ.

וְכֵן

מוּבָא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (ר"ה ח"ב ע' רסח) שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר עוֹשָׂה תָּקַע יָהּ וּמְזַוֶּגֶת אַבָּא וְאִמָּא. אַף עַל פִּי שֶׁהַזִּוּוּג בַּפַּרְצוּפִים הַתַּחְתּוֹנִים יִהְיֶה רַק בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת, תְּקִיעַת שׁוֹפָר מְכִינָה אֶת הַזִּוּוּג הַזֶּה וּפוֹעֶלֶת אֶת הַזִּוּוּגִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְהוֹרִיד אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (הקדמה יג:) שֶׁהַשּׁוֹפָר מְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד שֶׁל אִמָּא עִלָּאָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַשְּׁמִינִי. וְהַקּוֹל שֶׁיּוֹצֵא מֵהַשּׁוֹפָר מְסַמֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת אִמָּא שֶׁהִיא הַשְׁפָּעַת הַשְּׁמִינִי. וְכֵן רוֹאִים בְּסִדּוּר הָרַשַּׁ"שׁ שֶׁהֶבֶל הַשּׁוֹפָר הוּא מִלּוּי שֵׁם ס"ג, שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת אִמָּא עִלָּאָה. וּמוּבָא בְּסֵפֶר 'הַמַּנְהִיג' (ר"ה כא) שֶׁמֵּאָה הַקּוֹלוֹת שֶׁל שׁוֹפָר הֵם כְּנֶגֶד מֵאָה קוֹלוֹת שֶׁהַיּוֹלֶדֶת צוֹעֶקֶת בִּזְמַן לֵדָה, וְרוֹאִים שֶׁשּׁוֹפָר קָשׁוּר עִם מְקוֹם הַלֵּדָה.

כָּתוּב

(ישעיה מא, כג) "הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה וְנִרְאֶה יַחְדָּו: הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם". הַנָּבִיא מְדַבֵּר לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וּמְצַוֶּה אוֹתָם לוֹמַר אֶת הָאוֹתוֹת שֶׁיָּבֹאוּ לָעוֹלָם לְאָחוֹר, הַיְינוּ קוֹדֶם שֶׁיָּבֹאוּ, וְאָז נֵדַע שֶׁנְּבוּאָתָם אֱמֶת. וְשָׁמַעְתִּי קוּשְׁיָא מֵהרה"ג ר' א. י. שליט"א מַדּוּעַ קָרָא הַכָּתוּב לָאוֹתוֹת בַּשֵּׁם אוֹתִיּוֹת. נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁהַכָּתוּב מְרַמֵּז שֶׁגַּם הָעֲבוֹדָה זָרָה מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת מֵהַקְּדֻשָּׁה דֶרֶךְ אֲחוֹרַיִם כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר הַ'תַּנְיָא' (אגה"ק כב) לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים מַשְׁפִּיעַ חַיֵּי גוּפָם שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן וַחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה לְכָךְ נִקְרָא אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁיּוֹנְקִים מִבְּחִינַת אֲחוֹרַיִם. וְהַכָּתוּב מְרַמֵּז שֶׁאִם הַקְּלִפּוֹת יַגִּידוּ אֶת "הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר" הַיְינוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת מֵהַקְּדֻשָּׁה דֶרֶךְ הָאָחוֹר לְהַשְׁפִּיעַ לַקְּלִפּוֹת, אָז תִּתְגַּלֶּה הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה וְיוּכְלוּ לוֹמַר עֲתִידוֹת גַּם דֶּרֶךְ הַקְּלִפָּה "וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם". וּכְמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַכָּתוּב "הֵן אַתֶּם מֵאַיִן", הַיְינוּ שֶׁגַּם אַתֶּם מִשְׁתַּלְשְׁלִים יֵשׁ מֵאַיִן מִצַּד הָאֲחוֹרַיִם דִּקְדֻשָּׁה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁאִם נַהֲפֹךְ אֶת הַמִּלָּה "לְאָחוֹר" וְנִקְרָא אוֹתָהּ מֵהַסּוֹף לָהַתְחָלָה בִּבְחִינַת אָחוֹר, יוֹצֵא רוּ"חַ אֵ"ל, בְּחִינַת הַשֵּׁם אֵ"ל שֶׁבְּתוֹךְ שֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁהוּא נִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיּוֹרֵד לְהַחֲיוֹת אֶת הַקְּלִפָּה.

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (ויק"ר כז, ז) רַבִּי לֵוִי פָּתַח "הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע", מֵאַיִן מִלֹּא כְלוּם וּמֵלֵחָה סְרוּחָה, מֵאָפַע מִק' פְּעִיּוֹת שֶׁהָאִשָּׁה פּוֹעָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה לְמִיתָה וְאַחַת לְחַיִּים. "תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם" אַף עַל פִּי שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה יוֹצֵא מִתּוֹךְ מֵעֵי אִמּוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף מָלֵא רִירִין וְדָם הַכֹּל מְחַבְּקִין אוֹתוֹ וּמְנַשְּׁקִין אוֹתוֹ וּבְיוֹתֵר כְּשֶׁהוּא זָכָר. דָּבָר אַחֵר "הֵן אַתֶּם מֵאַיִן" אָמַר ר' בְּרֶכְיָה הֵן לְשׁוֹן יְוָנִי הוּא אֶחָד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמָּה אַחַת אַתֶּם לִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם מֵאַיִן מֵאוֹתָן שֶׁכָּתַב בָּהֶם "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ", "וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע" אָמַר ר' לֵוִי כָּל פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם יִשְׂרָאֵל אֵינָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל פּוּעָה שֶׁפְּעִיתֶם לְפָנַי בְּסִינַי וַאֲמַרְתֶּם "כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", "תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם" אוֹתָהּ תּוֹעֵבָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה" מֵאוֹתָהּ הַתּוֹעֵבָה הָבִיאוּ לְפָנַי קָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב". רוֹאִים שֶׁהַמִּדְרָשׁ דּוֹרֵשׁ אֶת הַפְּסוּקִים עַל לֵדָה וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עֶל ק' פְּעִיּוֹת שֶׁהָאִשָּׁה פּוֹעָה בִּזְמַן הַלֵּדָה שֶׁפְּעִיָּה אַחַת הִיא לְחַיִּים. וּמַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ שֶׁהַפְּעִיָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל פָּעוּ לְחַיִּים בְּמַתַּן תּוֹרָה, הִיא נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּן תּוֹרָה הָיוּ בְּחִינַת לֵדָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן אֵם סִיסְרָא פָּעֲתָה מֵאָה פְּעִיּוֹת כְּנֶגֶד מֵאָה קוֹלוֹת שֶׁל שׁוֹפָר שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַלֵּדָה שֶׁבִּיסוֹד הַנּוּקְבָא שֶׁנִּקְרָא שׁוֹפָר, וְגַם שָׁם הָיְתָה פְּעִיָּה אַחַת לְחַיִּים, וְהִיא לֵדַת נִשְׁמַת רַבִּי עֲקִיבָא מִסִּיסְרָא וְיָעֵל, כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הוּא שֹׁרֶשׁ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה שֶׁפָּעוּ בְּסִינַי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וְכֵן מוּבָא בְּחִדּוּשֵׁי הָרשב"ץ (ר"ה) בַּעַל הָעָרוּךְ כָּתַב שֶׁתּוֹקֵעַ מֵאָה כְּנֶגֶד מֵאָה פְּעִיּוֹת דְּאִימֵיהּ דְּסִיסְרָא, כִּדְדַרְשִׁינַן "הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע" מִמֵּאָה פְּעִיּוֹת שֶׁהָאִשָּׁה פּוֹעָה בְּלִדְתָּהּ. תִּשְׁעָה וְתִשְׁעִים לְמִיתָה וְאַחַת לְחַיִּים. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁגַּם בַּשּׁוֹפָר יֵשׁ תְּקִיעָה אַחַת שֶׁמּוֹסִיפִים עַל מֵאָה קוֹלוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה אַחַת לְחַיִּים בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא הַזְּמֶן שֶׁה' נִתְרַצָה עַל חֵטְא הָעֵגֶל עַל מַה שֶּׁפָּגְמוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וּכְפִי שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמִּדְרָשׁ אֶת הֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב "תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם" לָאֵם שֶׁרוֹחֶצֶת אֶת הַתִּינוֹק אַחֲרֵי הַלֵּדָה מִכָּל הַלִּכְלוּךְ, כָּךְ ה' רָחַץ אוֹתָנוּ מֵהַלִּכְלוּךְ שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל, וְזֶה הָיָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לָכֵן בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים אָנוּ תּוֹקְעִים תְּקִיעָה אַחַת כְּנֶגֶד הַפְּעִיָּה אַחַת שֶׁל חַיִּים. וְזֶה גַם סוֹד נִשְׁמַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁקְּשׁוּרָה עִם יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְלָכֵן הַמְיַלְּדוֹת נִקְרָאוֹת שִׁפְרָה וּפוּעָה בְּסוֹד הַפְּעִיּוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפָר שֶׁמְּסַמְּלוֹת אֶת הַלֵּדָה שֶׁפּוֹעִים לַוָּלָד וּמְשַׁפְּרִים אוֹתוֹ. וְכֵן הַכָּתוּב "תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם" בְּגִימַטְרִיָּא דִבְרֵי ה' אַחֲרֵי הַכַּפָּרָה עַל הָעֵגֶל "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ". וְכֵן הַכָּתוּב שָׁם "הֵן אַתֶּם מֵאַיִן" בְּגִימַטְרִיָּא 100 וְעוֹד 1. וְכֵן "הֵן אַתֶּם" בְּגִימַטְרִיָּא מַלְכוּת, כִּי הַמַּלְכוּת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" וְהִיא צְרִיכָה אֶת הֶאָרַת הַכֶּתֶר מֵאַיִן שֶׁהִיא הַפְּעִיָּה הַ100 שֶׁמְּבִיאָה לָהּ אֶת הַחַיִּים.

וְכֵן

תְּחִלַּת הַכָּתוּב שָׁם מְרַמֵּז עַל תְּקִיעַת שׁוֹפָר: "הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה וְנִרְאֶה יַחְדָּו", כִּי הַשּׁוֹפָר מַעֲלֶה אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת מִכָּל הַבְּרִיאָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּקַו הַיּשֶׁר לְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, יוֹצֵא שֶׁהַשּׁוֹפָר מַעֲלֶה גַם אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּאָחוֹר שֶׁל הַקְּלִפּוֹת כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ אֶת הַפָּסוּק שֶׁמְּרַמֵּז עַל זֶה, וּבָזֶה טָמוּן הַסּוֹד שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן אֶת הַלִּכְלוּךְ, כִּי מַעֲלִים אֶת שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּקְּלִפָּה וּמַמְשִׁיכִים מַיִּין דְּכוּרִין לְתַקֵּן אֶת הַפְּגָמִים. וְיֵשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב שָׁם עַל הַמְתָּקַת וַהֲטָבַת שֵׁם אֱלֹהִים בִּתְקִיעַת תְּרוּעָה בַּשּׁוֹפָר: "כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל תְּקִיעַת שׁוֹפָר (תהילים מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר". וְכֵן "וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן" מְרַמֵּז עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁנֵּדַע מַה יִּהְיֶה בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה. וְכֵן אֵצֶל הַמְיַלְּדוֹת יֵשׁ רֶמֶז עַל הַמְתָּקַת הַדִּינִים וַהֲטָבַת שֵׁם אֱלֹהִים בַּכָּתוּב (שמות א, כ) "וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד".

מוּבָא

בַּמַּלְבִּי"ם (תהילים פא, ג) "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף" לָשִׁיר בְּשִׁיר, וְגַם תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר שֶׁבָּא הַשִּׁיר וּתְרוּעַת הַשּׁוֹפָר בְּיַחַד. וְרוֹאִים שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר הִיא בְּחִינַת שִׁיר. נִרְאֶה דְּלָכֵן בְּסֵפֶר תּוֹרָה עוֹשִׂים שִׂירְטוּט לְיַשֵּׁר אֶת הָאוֹתִיּוֹת, לְרַמֵּז שֶׁיּוֹשֶׁר הָאוֹתִיּוֹת קָשׁוּר עם תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁנִּקְרֵאת טוּט, הַיְינוּ יֹשֶׁר טוּט אוֹ שִׂיר טוּט הֵם סוֹד תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁנִּקְרֵאת טוּט וְנִקְרֵאת שִׁיר וּמְחַדֶּשֶׁת אֶת הַיּוֹשֶׁר. וְכֵן שִׂירְטוּט בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב עַל כַּפָּרַת הָעֵגֶל (במדבר יד, כ) "וַיֹּאמֶר הוי"ה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהַשּׁוֹפָר מְתַקֵּן אֶת חֵטְא הָעֵגֶל.

וְכֵן

מוּבָא בַּסֵּפֶר 'בְּנֵי יִשָּׂשכָר' שֶׁהַשִּׂרְטוּט מְגַלֶּה אֶת אוֹר הָאוֹתִיּוֹת מֵהָהֶעְלֵם לַגִּלּוּי: (סיון ד) הִנֵּה זֹאת הַתּוֹרָה צְרִיכָה שִׂרְטוּט, וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל בַּפָּסוּק בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ יָצָאת בַּת קוֹל "וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת", וּלְדַעְתִּי הוּא הַסּוֹד "דִּבְרֵי חֵפֶץ" הוּא סוֹד הַשִּׂרְטוּט, שֶׁהוּא סוֹד הַתּוֹרָה הַנֶּעֱלָמָה קוֹדֶם הִתְגַּלּוּתָהּ בִּבְחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, וְהוּא סוֹד הַתּוֹרָה בֶּהֱיוֹתָהּ בִּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה סוֹד חָכְמָה, הוּא סוֹד בְּרֵאשִׁית תַּרְגּוּמוֹ בְּחָכְמָתָא, כִּי סוֹד הַחָכְמָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אִם לֹא עַל יְדֵי שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בִּבְחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר אֲנַחְנוּ מְצִיצִים מִן הַחֲרַכִּים עַל יְדֵי הָאוֹתִיּוֹת סוֹד הַתּוֹרָה הַנֶּעֱלָמָה, הִיא הַחֶסֶד הַגָּמוּר אֲשֶׁר הִתְחַסֵּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ לָהֶם הַחָכְמָה בְּאוֹתִיּוֹת וְלָשׁוֹן.

וְכֵן

עִנְיַן הַשִּׂרְטוּט קָשׁוּר עִם בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁבַּתּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מגילה טז:) "דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת", אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם וְאָמְרֵי לָהּ אָמַר רַבִּי אַסִּי, מְלַמֵּד שֶׁצְּרִיכָה שִׂרְטוּט כַּאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּמוּבָא בַּסֵּפֶר 'אוֹר שָׂמֵחַ' (הלכות מגילה ב, ט) לְעִנְיַן שִׂרְטוּט אָמַר כַּאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה דַּהֲלָכָה דְּסֵפֶר תּוֹרָה צְרִיכָה שִׂרְטוּט נִסְמְכָה עַל קְרָא דְּכָתוּב "יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת" וְזֶה שִׂרְטוּט וְסִרְגּוּל, וְלָכֵן דָּרִישׁ כַּאֲמִתָּהּ עַל וֶאֱמֶת לְעִנְיַן שִׂרְטוּט שֶׁבָּזֶה שָׁוֶה לְסֵפֶר תּוֹרָה דִּכְתִיב בָּהּ "יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת". וְזֶה סוֹד הַשּׁוֹפָר שֶׁמִּתְגַּלֶּה הַתִּקּוּן "וֶאֱמֶת" מֵהַי"ג תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא בַּפָּנִים שֶׁל הַתּוֹקֵעַ, כַּמּוּבָא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (ר"ה ז) וְעַתָּה נְבָאֵר מָה הֵם הַקּוֹלוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפָר. הִנֵּה הוֹדַעְתִּיךָ כִּי הַתִּקּוּן הַז' דִּבְי"ג תִּקּוּנֵי דִיקְנָא דְּעַתִּיקָא הוּא נִקְרָא וֶאֱמֶת וְהוּא בְּחִינַת תְּרֵין תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין דְּעַתִּיקָא וְכוּ', וּנְבָאֵר עִנְיַן הָאָדָם הַתּוֹקֵעַ אֲשֶׂר פָּנָיו מִתְאַדְּמִים בְּעֵת שֶׁתּוֹקֵעַ וְהוּא כִּי בֶּהֱיוֹתוֹ תּוֹקֵעַ לְהוֹצִיא ז' הֲבָלִים וְקוֹלוֹת אֵלּוּ מִחוּץ לַשּׁוֹפָר אָז מִתְעוֹרְרִים שָׁרְשֵׁיהֶם וּמְקוֹרֵיהֶם שֶׁהֵם ז' הֲוָיוֹת דְּס"ג אֲשֶׂר בִּתְרֵין תַּפּוּחִין דְּעַתִּיקָא וּמְאִירִין וּמִתְאַדְּמִין פָּנָיו. וְזֶה סוֹד הֶאָרַת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ וְגַם לְסִבָּה זוֹ נִקְרָא שׁוֹפָר מִלְּשׁוֹן שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר מִתְעוֹרֵר יוֹפִי הָעֶלְיוֹן שֶׁל תְּרֵין תַּפּוּחִין דְּעַתִּיקָא וּמִתְגַּלֵּית הֶאָרָתָם לְמַטָּה בְּעֵת תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר כַּאֲשֶׂר מִתְאַדְּמִים פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ. וְכֵן הָאֱמֶת שֶׁבַּשִּׂרְטוּט קְשׁוּרָה עִם קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁיֵּשׁ בַּשּׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כַּמּוּבָא בַּתּוֹסְפוֹת (מנחות לב:) "דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת" מְלַמֵּד שֶׁצְּרִיכָה שִׂרְטוּט כַּאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, לֹא כְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם בַּקֻנְטְרֵס דְּמַיְירִי בְּסֵפֶר תּוֹרָה מַמָּשׁ אֶלָּא בִּמְזוּזָה קָאמַר שֶׁהִיא אֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַלְכוּת שָׁמַיִם.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מגילה יח:) וְהִלְכְתָא תְּפִלִּין אֵין צְרִיכִין שִׂרְטוּט, מְזוּזוֹת צְרִיכִין שִׂרְטוּט. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁתְּפִלִּין הֵם סוֹד הַשּׁוֹפָר שֶׁהוּא סוֹד הַשִּׂרְטוּט לָכֵן תְּפִלִּין אֵין צְרִיכִין שִׂרְטוּט, כִּי מַהוּת הַתְּפִלִּין עַצְמָם הֵם שִׂרְטוּט. וְכֵן שִׂרְטוּט הַמְּזוּזָה בַּדֶּלֶת מְרַמֵּז עַל מְקוֹם הַלֵּדָה שֶׁהוּא בְּסוֹד דֶּלֶת וְשׁוֹפָר שֶׁצָּרִיךְ שִׂרְטוּט לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹרוֹת בַּיֹּשֶׁר.

וְכֵן

שִׂירְטוּט אוֹתִיּוֹת טוּט שָׁרִי, וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא בְּעִנְיַן נִדּוּי שֶׁהַשּׁוֹפָר עוֹשֶׂה אֶת הַנִּדּוּי וּמַתִּירוֹ: (מו"ק טז.) אָמַר רַב תַּחְלִיפָא בַּר אֲבִימִי אָמַר שְׁמוּאֵל טוּט אָסַר וְטוּט שָׁרִי. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל קוֹלוֹת הַשּׁוֹפָר שֶׁ99 סוֹגְרִים בִּבְחִינַת מָוֶת, וְאֶחָד פּוֹתֵחַ בְּסוֹד הַחַיִּים. וְכֵן אָסַר וְשָׁרִי בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנַת הַקֵּץ תשע"ז שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לַשּׁוֹפָר שֶׁל מָשִׁיחַ, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז גַּם עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁפּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר אֶת הַפְּצָעִים לִהְיוֹת מוּכָן לִגְאוֹל אֶת יִשְׂרָאֵל.

עוֹד

הוֹסִיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁרוֹאִים בְּהֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים שָׁם בִּישַׁעְיָה קֶשֶׁר לְפָרָשַׁת הַמְיַלְּדוֹת (מא, כא) "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר ה' הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב", וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הַכָּתוּב עַל הַמְיַלְּדוֹת (שמות א, כ) "וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד", וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה מְדַבֵּר עַל ה' שֶׁמְּסַנְגֵּר עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהוּא מֵבִיא כְּתָב הֲגָנָה [עֲצוּמָה] לְהָגֵן עֲלֵיהֶם בִּזְכוּת שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁקַּבָּלַת הַתּוֹרָה הִיא סוֹד הַפְּעִיָּה לְחַיִּים שֶׁהֵבֵאנוּ שֶׁבּוֹ נִרְמַז סוֹד הַפְּעִיָּה לְחַיִּים שֶׁל הַלֵּדָה, וְשֶׁל תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְשֶׁל אֵם סִיסְרָא, וְשֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ: (תהלים כ) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְאֻמּוֹת הָעַכּוּ"ם, בּוֹאוּ וְדוּנוּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר ה' הַגִּישׁוּ ה' הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם". וְהֵם אוֹמְרִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי עוֹשֶׂה קוֹמְטוֹמוֹרִיסוֹן שֶׁל בָּנֶיךָ. וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן, אֲנִי כַּבְיָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר "הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם". וְשָׂרֵי אֻמּוֹת הָעַכּוּ"ם אוֹמְרִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכִי מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר, אֵלּוּ מְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְאֵלּוּ מְגַלֵּי עֲרָיוֹת. אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים וְאֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים. אֵלּוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵלּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה. מִפְּנֵי מָה הַלָּלוּ יוֹרְדִין לַגֵּיהִנָּם, וְהַלָּלוּ אֵינָן יוֹרְדִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְצָא סַנֵּגוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּתֵּק, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ". וְאֵין הָעֹמֵד אֶלָּא מִשְׁתַּתֵּק שֶׁנֶּאֱמַר "חַתּוּ לֹא עָנוּ". עוֹד שֶׁרָצָה לְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהוּא מִשְׁתַּתֵּק אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיכָאֵל נִשְׁתַּתַּקְתָּ וְאֵין אַתָּה מְלַמֵּד זְכוּת וְסַנֵּגוֹרְיָא עַל בָּנַי, שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם צְדָקָה וּמוֹשִׁיעָם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ". וּבְאֵיזֶה צְדָקָה. רַבִּי פִּנְחָס וְר' אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר בַּצְּדָקָה שֶׁעָשִׂיתֶם עִמִּי וְקִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁאִלְמָלֵי לֹא קִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הָיִיתִי מְכַלֶּה אֶתְכֶם. וְחַד אָמַר בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן הָיִיתִי מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וּמַחֲזִירוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, "וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ". וְכֵן הַכָּתוּב "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר הוי"ה" בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב שֶׁהַמִּדְרָשׁ מְקַשֵּׁר אִתּוֹ (תהילים סח, לו) "נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם". וזה גם הגימטריא של הכתוב (במדבר כט, א) "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".

מוּבָא

בְּסֵפֶר 'קוֹל הַתּוֹר' (פרק ב' סימן ל"ה) "הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם", "הַקָּטָן" הַיְינוּ אֶפְרַיִם, כַּכָּתוּב "אָחִיו הַקָּטָן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ". וְכֵן "הַצָּעִיר" הוּא אֶפְרַיִם, וְהַכַּוָּנָה, אִם הוּא יַגִּיעַ עַד דַּרְגַּת הָאֶלֶף פָּחוֹת אֶחָד, הַיְינוּ טצ"ץ בַּיְסוֹד, שֶׁהוּא הַדַּרְגָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל אִיתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אָז אֲנִי ה' אֲפִלּוּ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. כִּי אָז דַּרְגַּת הָאֶלֶף עַצְמָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת בְּעַנְנֵי שְׁמַיָּא בְּדֶרֶךְ נִסִּית כֻּלָּהּ. "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" בְּגִימַטְרִיָּא טצ"ץ, מִנְיַן חֲלָקִים שֶׁנִּתְחַלְּקָה תְּקוּפַת עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, "וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ". מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד בְּגִימַטְרִיָּא טצ"ץ עִם הַכּוֹלֵל, כִּי הַמִּסְפָּר אֶלֶף הוּא כְּנֶגֶד מֹשֶה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא הַגּוֹאֵל אַחֲרוֹן וּמַשְׁלִים לְמִסְפַּר אֶלֶף, בְּסוֹד "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה". וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁרוֹאִים כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הַמִּסְפָּר 1000 בַּפָּסוּק שֶׁהֵבֵאנוּ שֶׁבּוֹ נִרְמַז סוֹד הַפְּעִיָּה לְחַיִּים שֶׁל הַלֵּדָה, וְשֶׁל תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְשֶׁל אֵם סִיסְרָא, וְשֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהִיא סוֹד הַפְּעִיָּה שֶׁל מִסְפַּר 1000 שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר לְחַיִּים שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה: "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר הוי"ה הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב", הַמִּלִּים: "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר" בְּגִימַטְרִיָּא 831 כְּמִנְיַן אֶלֶ"ף לְפִי חֶשְׁבּוֹן פ' סוֹפִית בְּמִסְפַּר 800, וְהֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם בְּגִימַטְרִיָּא 1000. וְכֵן שֵׁם הוי"ה שֶׁנִּשְׁאָר בָּאֶמְצַע בֵּין שְׁתֵּי הַגִּימַטְרֵאוֹת אִם נְחַשֵּׁב 13 כָּפוּל 13 שֶׁמְּרַמֵּז עַל שֵׁם הוי"ה שֶׁעוֹלֶה 26, יוֹצֵא 169 וְאִם נוֹסִיף זֹאת לְמִסְפַּר 831 שֶׁלְּפָנָיו עוֹלִים יַחַד 1000. וְכֵן "הַגִּישׁוּ" בְּגִימַטְרִיָּא ח"י פְּעָמִים ח"י וְ"עֲצֻמוֹתֵיכֶם" בְּגִימַטְרִיָּא הוי"ה פְּעָמִים הוי"ה וּשְׁנֵיהֶם יַחַד עוֹלִים 1000. וְכֵן "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר הויהַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב", ר"ת הַכָּתוּב שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַגְּאֻלָּה וְחִבּוּר הָעוֹלָמוֹת: "יְהִ"י רָקִי"עַ". וְ"יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב" בְּגִימַטְרִיָּא הֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב "בְּתוֹךְ הַמָּיִם". וְכֵן "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר הוי"ה הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר" בְּגִימַטְרִיָּא חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֶצַּח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁ"בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" בְּא"ת ב"ש בְּגִימַטְרִיָּא טצ"ץ. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יַעֲקֹב מָטָר שליט"א שֶׁ"הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף" הַכַּוָּנָה לַמִּסְפָּר הַקָּטָן שֶׁל הָאוֹת אָלֶף שֶׁהוּא 1 יִהְיֶה לְאֶלֶף שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל אוֹת אָלֶף רַבָּתִי, וְאָז נִזְכֶּה לַתּוֹסֶפֶת שֶׁל טצ"ץ כְּדִבְרֵי הַגְּרָ"א. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יהודה שליט"א שֶׁהַמִּסְפָּר 1000 בגימטריא בראש השנה הוא יום הדין. וזה גם המספר של האמרה מהאדמו"ר רבי ברוך ממז'יבוז' זצ"ל על ראש השנה אבילקע ארוף, אבילקע אראף עם המילים והכולל.

מצינו

בגמרא (סוטה יב:) "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד". וַתֵּרֶא מִבָּעֵי לֵיהּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא שֶׁרָאֲתָה שְׁכִינָה עִמּוֹ. "וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה", קָרִי לֵיהּ "יֶלֶד", וְקָרִי לֵיה "נַעַר", תָּנָא הוּא יֶלֶד וְקוֹלוֹ כְּנַעַר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, אִם כָּךְ עֲשִׂיתוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ כְּבַעַל מוּם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ חֻפַּת נְעָרִים בַּתֵּבָה, אָמְרָה, שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה לְחֻפָּתוֹ. וביאר הרה"ג ר' א. י. שליט"א ששפרה עשתה למשה חופה בגימטריא 99, לרמז שחסר עדין הפעייה ה100 של השופר שנרמז בשפרה, שתביא את החיים למשה, כי הוא עדין בסכנה, ולכן מרים שהיא פועה התייצבה "מרחוק לדעה מה יעשה לו", היינו לראות איך היא פועה את הפעייה ה100 לחיים להצילו. וכן הוּא יֶלֶד וְקוֹלוֹ כְּנַעַר, מרמז על קול השופר שיש בו שברים ותרועה בסוד גַּנּוּחֵי גָנַח וְיַלּוּלֵי יַלֵּיל. היינו הבכי של ילד זה יַלּוּלֵי יַלֵּיל והבכי של נער זה גַּנּוּחֵי גָנַח. וכן מצינו שהקול של משה היה בבחינת קול שופר של מתן תורה ששם היה הפעייה לחיים כשאמרו נעשה ונשמע כדלעיל, כמו שכתוב (שמות יט, יט) "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל". וכפי שמבאר ה'אור החיים' שהיה משה מדבר לפני ה' דברי שיר ושבח, כמקביל פני מלך הגדול ברוך הוא, והאלהים יעננו בקול, פירוש בקול האמור בסמוך, שהוא קול השופר, כמי שמתרצה בדבריו. ורואים שה' ענה על השיר של משה אם השיר של השופר. וכן ילד נער בגימטריא השטן, רמז לקול השופר שמכניע את השטן.

מוּבָא

בְּסֵפֶר 'לֵב אֵלִיָּהוּ' סוֹף ח"א מֵהַגר"א לָאפְּיַאן זַצַּ"ל בְּשֵׁם הַגר"א וַסֶרְמַן הי"ד שֶׁהֶ'חָפֵץ חַיִּים' אָמַר בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁ25 שָׁנִים אַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שֶׁהָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמָּתָהּ, וְאַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שְׁלִישִׁית גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן, שֶׁגַּם הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמָּתָהּ, וְאָז יָבֹא מָשִׁיחַ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'פְּרִי יֶשַׁע אַהֲרֹן' (עמוד רס) שֶׁגַּם הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין דִּבֵּר עַל שָׁלֹש מִלְחָמוֹת בְּדוֹמֶה מְאֹד לְדִבְרֵי הֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְנִבָּא אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַמְדֻיָּק שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְאָמַר שֶׁתָּבֹא מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁלִישִׁית שֶׁחֵלֶק מֵהָעוֹלָם יֵחָרֵב וְעוֹד, וּפֶלֶא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן מִלִּים שֶׁאָמַר הֶ'חָפֵץ חַיִּים' שֶׁהַמִּלְחָמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת תִּהְיֶינָה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הָאַחֲרוֹנָה, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא מַפְחִיד יְהוּדִים, הוּא עָנָה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁמַּרְאִים לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם וְלֹא לְשַׁנּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'שִׁבְחֵי רַבִּי אַהֲרֹן' שֶׁהָאַדְמוֹ"ר רַבִּי אַהֲרוֹן רָאטָה זצ"ל בַּעַל הַ'שּׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים' אָמַר אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִיא מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה שֶׁאִתָּהּ יָבֹא מָשִׁיחַ שֶׁמֵּהַמַּבּוּל לֹא הָיָה כָּמוֹהָ. וביאר הרה"ג ר' א. י. שליט"א שיתכן שמשה בכה בתבה על מלחמות גוג ומגוג להציל את ישראל, כי הגדולים התבטאו על מלחמות אלו שהם בסוד מִשְׂחַק יְלָדִים, היינו קינדער שפיל באידיש, והאותיות בתוך המילים קינדער שפיל הם יל"ד פ"י נע"ר, כדברי הגמרא הוּא יֶלֶד וְקוֹלוֹ כְּנַעַר, והר"ת שנשארו קינדער שפיל זה ק"ש, כמו שכתוב (עובדיה א, יח) "וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ה' דִּבֵּר". וְכֵן קַשׁ בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת כְּמִנְיַן אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ שֶׁל עֵשָׂו. וְכֵן כָּתַב רַשִּׁ"י (בראשית כה, כז) שֶׁעֵשָׂו שָׁאַל אֶת אָבִיו הָאֵיךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַתֶּבֶן שֶׁהוּא קַשׁ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'פְּרִי חַיִּים' שֶׁ"לְקַ"שׁ", ר"ת הַכָּתוּב (איוב כח, ג) "קֵץ שָׁם לַחשֶׁךְ". וכן קינדער בגימטריא משיח בן דויד, וגם שפיל עם האותיות בגימטריא משיח בן דוד. וכן מצינו במדרש שהבכי של משה היה על צער ישראל: (במדב"ר ג, ו) אמר רבי אלעזר "בכושרות", בכי ושירות, אותן שהיו בוכין אלו ישראל ומשה, "והנה נער בוכה", וכן "ויאנחו בני ישראל וגו'", הרי הם משוררין עכשיו שנאמר "אז ישיר משה ובני ישראל".

שלש תקיעות שופר | מסר

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, מסרים

בס"ד, ירושלים, יום ד' כי תבא, ט"ו אלול תשע"ז, תיקשור עם בנימין גולדן, מסר מס' 288

אני כל כך שמח להיות בין האנשים הטובים שעוזרים לי להגיד לעמ"י מה שנשלחתי להגיד, שנותנים בכלל את האפשרות לעוד כמה בחורים כמוני להגיד מה שצריכים להגיד.

זה בערך 25 שנה מאז שהתחלנו לתקשר בצורה כזאת, ונשארתי עד היום בשליחות שלי כאן בתור בחור בלי שֵׂכֶל רגיל, בלי יכולת לדבר באופן נורמלי, בחור שצריך להיות כל הזמן בשליטה של אנשים אחרים, כי אני לבדי לא הייתי יכול להתקיים, ודוקא ממני ומאחרים כמוני יוצאת האמת. זה נראה דבר לא כל כך גדול, היה זמן שדיברו הרבה עלינו, אבל מה שגדול בזה הוא שהיום אנשי-האמת מדברים את אותם הדברים. ופה ושם אם יש מישהו שזוכר אותנו אז אומרים: 'אה, הוא נשמע כמו אוטיסט!…'

נכון, זה מצחיק, אפשר לצחוק קצת, אבל העולם שלנו נהפך למשהו מפחיד ביותר, ממש גיהנום. פחד נמצא בכל מקום: בחוץ, ברחוב, בחוף-הים, במטוס, בטיולים, אפילו בבית יש פחד נוראי, כי אנחנו לא יודעים מה יכול לקרות בכל שניה. באמת הבן אדם גם ככה לא יכול לדעת מה עלול לקרות בכל שניה ושניה אבל שוכחים את זה, ועכשיו אנחנו רואים 'בכמויות גדולות' שיש לנו ממה לפחד, זה קורה אתמול והיום ולפני שבוע.

רק תחשבו על ההוריקן שפגע ביוסטון, עיר שהיא סמל, הדוגמה של גשמיות, של עגל הזהב, של חיים כביכול-טובים, חיים של בלי הרבה מתח, שהרבה כסף מתגלגל, נפט, הַייטֶק, מה שאתם רוצים יש שם. אפילו יש בה שתי מסעדות כשרות, או כביכול 'כשרות למהדרין'.

ש. שם נמצא אחד ממרכזי החלל הענקיים של נאס"א…

ת. בודאי! זהו הבית של נאס"א, הם עושים שיגורים משם… והמקום כביכול אידיאל בשביל 'חיים טובים', ועם כל זה אפילו יש שם חב"ד, ויש חסידויות אחרות, וגם ליטאים, וגם מקומות עם עירוב… משהו משהו, גם בשביל ה'חֶניוק' הכי גדול, וגם בשביל הגוי הכי מגעיל… זוהי יוסטון. והיא העיר הרביעית בגודלה בארה"ב כשיש בה בערך שש וחצי מיליון אנשים! ומה אני אגיד לכם, זה פשוט עיר של שקר-שקר-שקר, אחיזת עינים, לא רוצים לדעת כלום, רק רוצים להמשיך לעשות מסיבות.

עכשיו אומרים שיש את הסערה הכי גדולה שהיה אי פעם מאז שהתחילו לרשום את הדברים האלה, עם רוחות ממש עצומות, שלש מאות קילומטר לשעה. זה ממש פחד, וגשם נוראי, הוריקן בדרגה 5, שזה הכי גבוה, וזה כנראה יגיע לדרום פלורידה, ומה זה דרום פלורידה? מַיַאמִי בִּיץ'! מה זה מיאמי ביץ'? ה'ברוקלין' (מקום חרדי) של דרום ארה"ב, ששם כל היהודים או לפחות הרבה מהם עושים חופשות, והרבה מאד יהודים יצאו שם לפנסיה במיאמי, ובכלל יש שם מלא יהודים חרדים. ומזג האויר גם בחורף חמים, ובקיץ זה אמנם חם אבל יש מזגן…

בכל אופן, סוג החיים האלה זה פשוט מרדים את הנשמה, כי אין משהו להעיר את הבן אדם בבוקר. אם לפחות היה איזה תרנגול שהיה עושה 'קוקוריקו' אז אולי אולי היה קצת חיים שמה… אבל הם רדומים. הם קמים בבוקר, שותים קפה, הולכים לעשות התעמלות, או אם הוא חרדי אז הוא הולך לביהכ"נ, ואחר כך הוא עושה התעמלות… הולכים לשחות, הולכים למסעדה לאכול צהרים וכו' וכו', ממש חיים של 'התאבנות'. הבן אדם נהיה כמו אבן, אדם בלי שכל, בלי רגש, התאבנות – זו המילה, נהיה אבן ממש.

ובמקום ההוא שמענו היום שכבר קנו את כל האוכל שרק יש בכל הסופרמרקטים… הם כל כך מפחדים, ויש להם ממה לפחד. זה לא סתם, זו פשוט מפלצת, וקוראים לזה 'מפלצת', פרנקנסטורם (Frankenstorm), וזה דוקא של שם אשה… אִירְמַה, וזה לא כל כך קומפלימנט (מחמאה) בשביל נשים… ומעניין שאין אף אחד להתלונן…

ש. גם את סאנדי כינו 'מפלצת'…

כן, אבל סאנדי לא היה כל כך מפלצת כמו אירמה… עכשיו אם זה באמת יעשה נזק זה לא יהיה סתם, זה יהיה הרבה יותר גרוע מאשר ביוסטון, וזה גם יפגע בלב של היהודים, כי זה ממש מקום של היהודים החרדים האמריקאים. ויש עוד מפלצת שתהיה אולי אף עוד יותר גדולה מזו, נראה כאילו יש פה איזו 'אולימפיאדה' של הוריקנים… יש אחת שמתחילה כבר, ויש לי הרגשה שזה יילך לכיוון ניו ג'רזי, ניו יורק, ואם כן – אוי לנו, אוי לנו.

אם זה יגיע לניו יורק כל הסבווייז (תחנות הרכבות התחתיות) יהיו מתחת למים, ובכלל נראה שזה הכל יצוף על פני המים. אבל זה רק דוגמה של מה שעומד להיות. וזה רק בכדי להעיר את היהודים. לא בשביל להעיר את הגוים, אלא כדי להעיר את היהודים. האם אינכם שמים לב? אבל זה לא מזיז אותם, כן, זה מפחיד אותם, אבל לחשוב לזוז?! – זה לא, אולי לכמה אנשים כן, אבל לא משהו גדול. אם זה יפגע בניו-יורק – אולי כן.

ועכשיו זה לא יגמר עם זה. יש מלחמה נוראית, שהמילה 'נוראית' אפילו לא מספיק חזקה לתאר את זה, שעומדת לפנינו בעתיד הקרוב. ואתם יודעים שפה בארץ, על הגבול שלנו, יושבים הרוסים, והעינים – עין אחת לסוריה, ועין אחת לישראל. אתם יודעים מה זה בשבילנו לעשות מלחמה נגד הרוסים?.. זה צחוק! אם לפחות היינו צדיקים… אבל מאחר שהציונים שולטים פה, אז מי יודע מה יהיה. חוץ מזה, לא רק שיש רוסים, יש גם איראנים, אלפי איראנים. אז עכשיו יש לנו הרבה יותר בעיות, מה נעשה גם עם האיראנים וגם איתם? אוי לנו. ומה עם הצבא של מדינת ישראל? מה הם חושבים בכלל? כביכול לישראל יש איזה 'משהו סודי', ושבגלל זה מפחדים מאיתנו… וזה צחוק, אפילו אם היתה לנו את פצצת-המימן, אז כמה כבר נוכל להפעיל את זה לעומת אמריקה שבודאי יש להם את זה, או לעומת אנגליה או אירופה כולה?… אז זה צחוק. אבל דבר אחד אני יכול להגיד לכם, שכשזה מתחיל הציונים יגמרו את הקריירה שלהם, זה יהיה הסוף שלהם. איך בדיוק – אני לא יודע, אבל זה יהיה הסוף שלהם. ואז שה' ישמור עלינו, כי הם פשוט מובילים את העם להתאבדות, שלא נדע, וה' יעצור אותם, ויפטר מהם. וישארו יהודים שמחפשים אמת.

ש. היתה להם תכנית דומה בימי מלחמת העולם, שהם הכינו תוכנית התאבדות לכל הישוב…

זה מאד מעניין, כי תמיד אני חשבתי בנוגע למלחמת ששת הימים, ידעתי שזה נס, אבל גם בשבילם זה בא כמו נס, היה הפתעה מאד גדולה לציונים, כשהם היו בטוחים שהכל 'ילך פַייפְן' (יחוסל), ואז יחד עם החברים שלהם במַאפְיה העולמית הם ישתלטו על ארץ ישראל, אבל היתה להם הפתעה, ה' סובב את זה בצורה אחרת, וזה נהיה נצחון במקום הפסד. אבל איזה נצחון! והם לא ידעו מה לעשות, התבלבלו עם זה, אבל הם לא חיכו הרבה זמן, מיד התחילו להפעיל תוכנית שניה, שזה אומר: להכניס הרבה כסף לארץ ישראל, ושאנשים יתרגלו כך לחיים ה"טובים" במרכאות, לעגל הזהב, ואכן הסטנדרט של החיים עלה ועלה אבל הרוחניות של האנשים ירדה וירדה.

היו לנו פה פעם אנשים חזקים, כמו התימנים, שעם כל מה שעשו להם, הרבה מהם החזיקו את הקירבה לה', אבל גם הרוב של התימנים הלכו לאיבוד בגלל הגשמיות, וברוך ה' עכשיו חוזרים, ויש לנו הרבה תלמידי חכמים תימנים, אנשים שמחפשים אמת. אבל מצד שני ישנה ירידה גם בקרב האנשים שפעם היו הכי טובים, אנשי הישוב הישן שהיו כאן בארץ עוד לפני שהציונים תפסו את השלטון, הם היו אנשים שבאו והקריבו את כל החיים שלהם רק בשביל ללמוד תורה ולשמור מצוות, ורוב הזמן לא היה להם אפילו מה לאכול, אבל ירושלים היתה מלאה צדיקים. ולראות את המשפחות האלה היום – זה רק לבכות, רק לבכות, מה? זה אפילו לא 'צל' ממה שפעם היה, חוץ מכמה אחדים.

כן, אנחנו בעולם של טכנולוגיה מאד מפותחת, ובבונקרים של הרשעים יש טכנולוגיה שלא חלמנו על זה, אבל זה לא בשביל האנשים שישארו בחוץ, רק בשביל אלה שנכנסים לבונקרים. אבל אני רק אגיד לכם, העולם במצב קשה מאד, יש בעולם רק מעט, יחסית מעט, כאלה אנשים שהם באמת יהודים אמיתיים. ויותר נכון, זה בדיוק המספר שיצא ממצרים ועבר את המדבר והגיע לא"י, זה יהיה המספר שישרוד, כי זה המספר של היהודים. וזה אף פעם לא ירד, אולי מן השמים הוסיפו לזה, אבל שום דבר לא ירד. מי שיצא ממצרים, יהודים אמיתיים שאמרו נעשה ונשמע – יינצלו. וכמו שאמרנו כבר זה מעט מאד יחסית ביחס לכל היהודים שיש, וכל השאר רק מתיימרים להיות יהודים, הרבה מהם אפילו לא יודעים שהם לא יהודים. ויש גרי צדק אמיתיים, הם היו יהודים, הם במהותם יהודים כי הנשמה שלהם יהודית אפילו שהם נולדו גוים, הם התגיירו גיור אמיתי, והם יהודים אמיתיים, והם גם יהיו בין אלה שיינצלו.

ולא כל גר צדק הוא אמיתי, לא כל מי שהתגייר יינצל, רק הגוים שהם ממש צדיקים, שיש מעטים מהם, – הם יינצלו מצד הגוים, ומצד היהודים – כל היהודים האמיתיים שהם עם ישראל האמיתי, העם של הקב"ה – הם יינצלו. רק תדעו להגיד 'שמע ישראל', ולצעוק לשמים להציל אותנו, לבקש מהקב"ה בצעקה גדולה להציל אותנו, אז בודאי ובודאי נעבור את זה בשלום.

אבל זה לא יהיה קל, ורוב העולם ייחרב, אבל לא ארץ ישראל. ויש לנו כל מיני דברים שכל מיני רבנים דיברו על התקופה הזאת, עדיף לקרוא את כל זה מהמקור. וכשאתם קוראים את זה מהמקור ואתם באמת רוצים להיות רוחניים ולא להיות דבוקים בשקר-של-הגשמיות – אז תראו מה זה הנאה! מה זה ליהנות! מה זה להרגיש את הנשמה ולא רק את הגוף, מה זה לחשוב בצורה ברורה ועמוקה ולהבין כל כך הרבה דברים שאף פעם לא הבנו.

וכל הטכנולוגיה הזאת – זה בדיוק כמו החברה שהם בנו, זה הכל שטחי, שכשמוציאים את התֶקע מהשֶקע – אז הכל נהיה שָׁקֵט, ונעלם לגמרי כאילו שנולדנו לפני ארבעת אלפים שנה.

אבל יכול להיות שישימו כבר איזה משהו במקום החשמל, אבל גם את זה אפשר להשתיק, ואז גם כן הכל יהיה חשוך, כי יש רק דרך אחת, דרך אמיתית אחת, וזה: להיות עם הקב"ה, ואי אפשר לעבור את התקופה הזאת אם לא מתחילים להוריד את הגשמיות, אם לא מתחילים להיות בעלי חסד, יהודים שאוהבים יהודים, שדואגים אחד לשני. יש את זה היום, ואפילו ב'גדול', אך לא תמיד עם כל הלב. בן אדם שאוהב יהודי – הוא אהוב על הקב"ה, בן אדם שיכול לבכות על צרות של יהודי אחר – זה יהודי אמיתי. [ביצה ל"ב:, יבמות ע"ט. "שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים']. בן אדם שלא יכול לסבול לראות איך שיהודים או הגוים הערב-רב מנסים לעוות את התורה ואת המצוות, מי שלא יכול לסבול לראות את זה – אז הוא יהודי אמיתי.

אנחנו כל כך עסוקים עם הצגות, ועם כל מיני שטויות, ואפילו שהיהודי הוא בדרך כלל באופן טבעי יותר עמוק מהגוי, אבל היום יש איזו שטחיות שכולם קיבלו על עצמם. לא כולם, אבל הרבה.

ואני מבקש מעם ישראל: תזרקו את הצעצועים! הצעצועים זה שקר. אפילו שאפשר לקבל הרבה אינפורמציה מזה וכל מיני דברים, אבל עוד מעט נראה את האמת מבלי לחפש בכל מיני מקומות שהם לא כשרים. אנחנו נדע את הכל, כי זה יהיה כל כך ברור. ההרס יהיה כל כך גדול שאפשר רק לדעת ולהאמין שרק זה שברא את זה הוא זה שיכול להרוס את זה, רק זה שברא את הכל יש לו את הכח להרוס את הכל. ובני האדם שחושבים שהם יכולים, ילמדו שזה יהיה הסוף שלהם, אבל הם לא ימותו לפני שיהיה להם ברור שהם מתו מוות שהגיע ישירות מן הכל-יכול, ושהשטן שלהם ימח שמו וזכרו, שהם מאמינים בו – הוא לא קיים באמת. הוא גם כן רק מלאך, גם אותו ה' ברא, וה' יפרק גם אותו, הוא יפורק כי הוא עשה את העבודה של הקב"ה בצורה הטובה ביותר, ולפעמים אפילו יותר מדי טוב… אז הוא יפרק אותו, והוא לא יהיה מסוכן יותר. וגם הוא יהיה בין אלה, אמנם לא בצורה האורגינלית שלו, אלא בצורה אחרת, בין אלה שימשיכו לעלות, ולעלות, ולהגיע לנצח.

שאלות ותשובות

ש. מה עם הכוכב?…

ת. הכוכב בא, הכוכב עם השמש ושבעת כוכבי הלכת שמסביבו, הם בדרך, אין ספק. הם עוד מעט יגיעו. אתם תראו פעמיים שֶמֶש ותדעו ש'זהו', המסיבה נגמרה! הם לא יהרסו את העולם עם הפצצות שלהם, זה כן, אמנם ישתמשו בפצצות האימתניות האלה, ככל הנראה, אבל הם לא יוכלו לעשות מה שהכוכב יעשה…

ש. אומרים בשמם של צדיקים שינסו להטיל פצצות כאלו גם על ארץ ישראל, אבל זה לא יתפוצץ…

ת. כן, שמענו את זה מכמה אנשים שהם יזרקו, ויש בזה גרסאות שונות, שיזרקו כמה פצצות או פצצה אחת, אבל זה יעמוד באויר, ואנשים יבואו להסתכל על זה איך שזה עומד באויר ולא מגיע לאדמה. אמנם פצצה לא חייבת להגיע לאדמה, אפשר לפוצץ את זה גם לפני שזה מגיע לאדמה, אבל זה לא יתפוצץ. יש כמה גירסאות למה שאמרו צדיקים, אני לא יודע אם זה כן יהיה בדיוק ככה או לא, אני רק יודע שזה יהיה משהו עצום לראות.

ש. בשנת תשע"ה אחד הצדיקים, אדמו"ר ידוע בארה"ב אמר ליהודים לעזוב את ארה"ב בגלל מה שהולך להיות, האם היו כאלה שעשו כך בעקבות הדברים?…

ת. נכון, הוא אמר את זה והוא צודק, אבל איך אפשר? איך זה יכול להיות? הם יְשֵׁנים-למחצה, הם לא יכולים להזיז את הרגלים שלהם… הם כמו זקֵנים, הם פשוט לא זזים, הם רצים רק כשיש איזה מסיבת בר-מצוה, יש חתונה, או איזה חופש, אולי נוסעים לשווייץ לפסח, אז הם רצים, ככה זה. זה כמו שיש עופרת ברגלים…

ש. ומה עם אלה שבאמת לא יכולים לבוא, כי אין להם את האפשרות לבוא?…

ת. יהודים אמיתיים, שהם צדיקים ואוהבים את ה', מאמינים וקרובים, אבל אין להם את האפשרות לעזוב את ארה"ב – בשבילם יהיה כנפי נשרים…

ש. אבל איך אנחנו יכולים לחזק את אלה שבחו"ל שהם רואים שהחורבן מתחיל ואין להם דרך לבוא לפה?..

ת. להתפלל עליהם, אני לא יודע אם אפשר יהיה לחזק כשדברים קורים, אם תהיה אפשרות של קשר. אבל עכשיו צריכים לדבר על זה. אני חושב, לא בטוח, שיכול מאד להיות שהמפלצת הבאה תעבור בניו יורק, ואז צריכים לדבר איתם.

ש. האם אפשר להכין אותם כבר מעכשיו?..

ת. אפשר לנסות, אבל הם יגידו: 'אין לנו כסף, ואין לנו איפה להיות, ואין לנו, ואין לנו'… אז זהו, זה לא פשוט להגיע לפה, רק בגלל המחיר שזה עולה לצאת ולעלות עם כל הילדים… אך ברגע שיש איום מוחשי – יהיה הרבה יותר קל לבוא.

ש. לא התייחסת עדיין למה שקורה בקוריאה….

ת. מה שקורה בין קוריאה לארה"ב, ובין קוריאה ויפן וכו' וכו', זה יתפוצץ בסוף, תהיה מלחמה. ויש סיכוי מאד גדול שערים חשובות ייעלמו! ואז ברור דבר אחד: זה כמעט בוודאי שזה הולך להיות, ובעתיד הקרוב. כי דבר ראשון – הכוכב מתקרב, ודבר שני, רואים, פשוט מרגישים, מלחמת העולם הראשונה ככה התחילה, וגם השניה. והנה השלישית, כל מיני דברים קטנים וגדולים מתחילים פה ושם, כל מיני מלחמות, עד שזה נהיה מלחמת עולם. ראשונה ושניה. ותעברו על מה שהחפץ חיים אומר, זה מאד מאד נכון. ועוד כמה יהודים כמו האדמו"ר מפרנקפורט (האדמו"ר מקרלין זצוק"ל, המכונה 'הפרנקפורטר'), שידע באמת מה עומד להיות, היתה לו רוח הקודש. ה' יעזור לנו. הרבה צדיקים שהיה להם רוח הקודש היו בימים ההם, כמו הגר"א והבעש"ט וכו', אבל אנחנו נבחרנו להיות הדור האחרון, ואנחנו צריכים לעמוד בדברים מאד מאד קשים, ונעמוד בזה בעזרת ה'.

ש. מרגישים פחד, יש תחושה של חיל ורעדה… לא יודעים למה לצפות…

ת. כן, זה פחד שקשה להאמין, זה יהיה הרס עצום, לא רק מהמלחמה אלא בעיקר מהכוכב, כשיודעים בבירור שהכוכב זה ישירות מהקב"ה. ברור שֶמה שהם עושים – גם זה בא מאת ה' שברא את כל ההתנהגות הזאת, אבל זה נועד בשבילנו, שנוכל להיות חלק של הנצח. זה מתנה עצומה, להיות לנצח ולעלות ולעלות. אני אומר את זה בצורה פשוטה, אבל זה בכלל לא פשוט, וזו הנאה תמידית, בלתי נפסקת.

ש. ארה"ב מסמלת את העולם הזה, את עגל הזהב, עכשיו רואים איך שהיא מותקפת מכל הכיוונים, גם מהטבע וגם מהמתח של המלחמות…

ת. טוב, ביחס לאמריקה זה נכון, אבל לפני אמריקה, זו היתה אירופה שהיא היתה הגשמיות הגדולה ביותר, תמיד היה מישהו, איזו קבוצה או איזו ארץ, אבל ה' פשוט הוריד אותם אחד אחרי השני, אבל עכשיו הוא יגמור את כולם, פשוט יעלים את כולם.

ש. גם באירופה וגם בארה"ב?

ת. הרוב בוודאי, כי באירופה – כל גוי שמה נולד עם אנטישמיות 'בתוך הגֶּנִים' שלו. יש שיוצאים מן הכלל, אבל זה הרוב הגדול.

ש. ומה קורה בין ארה"ב לרוסיה?…

ת. זה גם, זה הכל הצגות. זה סדר העולם החדש. יש להם כבר הסכם. זו 'מַאפיה' אחת. הם יפוצצו כמה ערים או משהו כזה, ה' ישמור, ובינתיים הם יכנסו לבונקרים שלהם. שתבינו, להכנס לכל הבונקרים האלה זה לא פשוט, מדובר על כמה מיליוני אנשים, לא שני מיליון, יותר מזה. וכל המערכות צריכות להיות טיפ-טופ, במצב הכי טוב, אז הם צריכים להכניס את האנשים שם, אולי שנה אולי כמה שנים לפני שהם ממש צריכים את זה. ולכן ברחבי ארה"ב אנשים נעלמים, משפחות שלימות נעלמות. וגם בארץ הם חייבים לעשות כך, כי אם לא הם לא יכולים לדעת אם זה יעבוד – כל הטכנולוגיה הגבוהה הזו…

ש. מה דעתך על כל השערוריות שמתגלים בכל השלטון פה?

ת. זה הכל בשביל להסיח דעת, כל החקירות על הרה"מ. אתם תראו שזה לא יביא שום דבר. זה סתם בשביל להסיח את הדעת ממה שהם רוצים לעשות פה. עכשיו אנשים פה מפטפטים על זה כל הזמן מהבוקר עד הלילה, זה הכל מה שיש בתקשורת, כל השטויות האלה, וכל תחנת-תקשורת, אפילו באותו-הזמן הם מדברים את אותו הדבר. זה סוג של התקפה על בני אדם. בסופו של דבר זה רק כדי להסיח דעת, שלא נשים לב שאנחנו על סף מלחמה לא פשוטה, ולא משנה אם כל השערוריות האלה זה אמיתי או לא, עכשיו הם משתמשים בזה.

ש. כשיהיה הבלאגן בעולם, מה יהיה כאן בארץ?..

ת. מה? אתם רוצים לדעת הכל?!… אז לא יהיה שום ביטחון…! ברוך ה' שאני לא יודע מה להגיד לכולם בדיוק מה יקרה ומה יהיה… רק אני יודע שבא"י נעבור את זה הרבה יותר קל מאשר בכל העולם, בעזרת ה'.

ש. עצרו אתמול בת חרדית אחת, שחררו אותה רק לאחר איומים של הפגנות…

ת. האם הם צריכים את הבנות האלה? הם לא צריכים אותם, בודאי שלא את החרדיות. הם רק עושים צרות בשביל להסיח דעת…

ש. אבל גם כאן יש כל מיני סוגים של ערב רב וכו'…

ת. הערב רב – ה' כבר יטפל בהם. יש ע"ר שיברחו מן הארץ וימותו עם העמים, ויש ע"ר שימותו פה.

ש. מישהו שואל אם כדאי לגור במקומות נמוכים בארץ, אם אין חשש שצונאמי עלול לפגוע במקומות האלה?..

ת. ארץ ישראל יצוף, זה כאילו יראה שזה צף על פני המים, תגיד לו שאיפה שהוא – זה גם טוב. וגם הערבים לא יפריעו לנו…

ש. בענין המחלוקת על העופות…

ת. אני לא נכנס לדבר הזה. אני לא יודע, כמעט שום דבר שאנחנו אוכלים, אין כמעט דבר שזה כשר ממש. יש כל מיני דברים שאתם לא מודעים לזה. היום תעשיית האוכל היא כל כך מסובכת שאי אפשר לסמוך על שום דבר. אז לכן בין אם זה עוף, או אפילו ירקות, או חיטה, יכולות להיות בעיות. לא יודעים אם זה ישן או חדש. וצריכים לדעת אם באמת בודקים את זה כמו שצריך, ואי אפשר לדעת. ואל תשכחו שזה כל כך מסובך היום, וכל כך הרבה משתמשים במכונות בשביל כל מיני דברים, אז קשה מאד להשתלט על זה.

ש. שמעתי שגם את החיטה מהנדסים גנטית…

ת. בארה"ב הם עבדו עם גנטיקה, אז אם זה בא מארה"ב זה יכול להיות גנטי, יתכן שהם שיחקו עם זה, וזה יכול גם להיות מהונדס גנטי וגם בכל זאת אורגני… כי גידלו את זה בלי ריסוס, ועם כל זה – זה גנטי… ויש עוד בעיה עם הענין הזה, שזה עובר באויר משדה לשדה, הגידולים הגנטיים.

ש. ומה עם מה שגדל בארץ?..

ת. עד כמה שאני יודע – בארץ יש פחות, כי לא משתמשים בזה, אבל אין כל כך הרבה חיטה שמייצרים פה. אבל כאן יש יותר סיכוי שזה בסדר, ובאירופה זה נגד החוק לעשות את זה.

ש. בדברים אחרים חוץ מעופות הרי בד"כ השאלות הן פחות חמורות מן העופות….

ת. איני יודע, אבל יש בעיה בכל דבר. התרנגולות הקודמות גם היו בעיייתים, כל אחד ראה שהם קצת מעוותים והם לא יכלו לעמוד או ללכת ישר, אבל יש שוחטים וצדיקים שנותנים אישור על זה ושאוכלים את זה בעצמם. אז מה יש להגיד? והחדשים הם בודאי כשרים, אז מה? מה אפשר להגיד. מי שלא אוכל עוף – זה יותר קל, כי לא נכנסים לבעיות עם עופות, אבל יש עוד הרבה סוגי מאכלים שיכולים להיות בעייתים. אתם לא יכולים לדעת מאה אחוז מי צודק ומי לא. יכול להיות שאם יש לך רב שאומר דבר מסוים אז הולכים לפי הרב הזה, אבל זה לא נכון להסתכל על מישהו שלא הולך עם זה כאילו שהוא עושה עבירה, שעשה דבר שאין בכלל בסיס לזה.

ש. מה כבר יכול להיות בירקות ופירות?…

ת. יש תפוחי עץ ודברים כאלה ששמים על זה שעווה. ויש כל מיני דברים. רוב האנשים הרי הפסיקו לעשר בעצמם, אנחנו לא יודעים איך לעשות הפרשת תרו"מ. היה מעשה שמישהו רצה לבוא לשדה לראות איך עושים תרכיז תפוחי עץ בשביל הכשר מסויים, וכשבאו לראות – פשוט נדהמו, והיה להם גם הכשר, אבל הם השתמשו בתפוחי עץ שנפלו על האדמה כהפרשת התרומה והמעשרות ואחר כך הם פשוט שוב לקחו את התפוחים הללו שנשרו הכניסו את זה שוב לתרכיז, את התרומות והמעשרות עצמם…

ש. פעם גם דיברתם על כך שנצטרך לגדל את האוכל שלנו לבד…

ת. אבל זה גם בלתי אפשרי, רוב האנשים גרים בערים ואיך אפשר? ה' פשוט מביא אותנו למצב שזהו, או הוא או כלום. זהו. אנחנו מגיעים לסוף ואנחנו צריכים לבחור איך אנחנו צריכים ללכת. ועוד דבר, אנחנו צריכים לבטוח בה', הסיבה שאנחנו בעולם הזה זה בשביל ללמוד להיות עבדי ה', ועובדי ה'. זה כל הסיבה שאנחנו בעולם הזה, ואין סיבה אחרת. ה' מכין אותנו לנֶצַח. מי שאין לו ביטחון בה' במאה אחוז, ולא פחות ממאה אחוז, לא יוכל אף פעם להגיע לנצח. ולכן כל הנסיון שלנו בעולם הזה זה ללמוד לבטוח בה', לא משנה מה [הגר"א משלי כ"ב י"ט: 'ועיקר נתינת התורה לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה' כמ"ש וישימו באלקים כסלם וגו'… לפי שעיקר הכל הוא הבטחון השלם והוא כלל כל המצות…']. שיהיה ברור, כל העניין של החיים שלנו, של הפרנסה וכל זה, זה הכל בשביל לראות אם יש לנו ביטחון בה' [פרשת עקב: 'לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ..', ושם: 'וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל…'], שלא נשב ונחשוב על כל מיני דרכים שנתגבר על זה. אנחנו צריכים לעשות השתדלות אבל שנדע שאם אנחנו מקבלים – זה רק מה', הכסף ומה שאנו זקוקים לו יכול לעבור דרך כל מיני ידים אבל זה רק מה'. וכל החיים שלנו זה צריך להיות ככה. ולא משנה מה, בין אם הבן אדם חי או הולך לעולמו, חס ושלום, בין אם הוא בריא, שיהיה בריא, ולא משנה מה, בין אם יש לו כסף או אין לו, אם הוא צריך להיות מקבץ נדבות או שיש לו כסף מאיזה בִּיזְנֶס (עסק) או משהו אחר, לא משנה, צריכים לבטוח בה', להשתדל לחיות כל שניה, ודקה, ושעה, ושנה, עם התורה ועם מה שהתורה אומרת לנו לעשות. אנחנו חייבים לבטוח בה', לא משנה מה, לא משנה באיזה מצב אנחנו. ולא להגדיל את הצרות, אלא להקטין אותם, כי זה רק נסיונות, שנהיה מוכנים לנסיון הגדול. המשפחות שלנו שיש לנו עכשיו – זה לא דוקא המשפחות שהיו לנו בגלגולים האחרים, אנחנו דואגים להם ובוכים אם אנחנו מאבדים מישהו ח"ו, אבל הוא לא מת, הם חיים עדיין, זה משהו אחר, זה נהפך למשהו אחר. ואנחנו אותם הנשמות שהיו לפני כל כך הרבה שנים, שעמדנו בהר סיני, ואמרנו נעשה ונשמע, ואחר כך נכשלנו, ועוד פעם אנחנו אומרים נעשה ונשמע. הפעם לא בפורום כל כך גדול ועצום, אבל כל יהודי תמיד צריך לומר לעצמו: 'נעשה ונשמע, נעשה ונשמע, נעשה ונשמע'.

אנחנו קרובים לסוף, שהסוף הזה זה התחלה. התחלה של משהו מדהים, אבל אי אפשר להיות חלק של זה אם אנחנו לא עובדים על עצמנו, אם אנחנו לא בוטחים בהקב"ה בביטחון מלא, שרק הוא הכל יכול, והוא מכוון אותנו, והוא עושה את הכל אך ורק לטובתנו. וברגע שנרגיש את הקירבה האמיתית איתו, את האהבה שהוא מרגיש כלפינו, אז זה יעורר את הקשר שלנו איתו, ואז כל הדברים האחרים, כל השטויות, ייעלמו מאיתנו, ולא נצטרך אותם יותר, ואנחנו נהיה שמחים ורגועים ומלאים אהבה, אהבת ה'. וזה יביא אותנו לאהבת המצוות. ולא רק אהבת המצוות, זה יהיה חלק שלנו, של המבנה שלנו, כי אנחנו בנויים בשביל זה. לא יהיה יצר הרע, יצר הרע יהיה משהו של העבר שאנחנו נשכח ממנו. אנחנו רק נהיה יהודים שרוצים את הקירבה של הכל יכול, בורא עולם.

ש. איך מישהו יכול להבטיח לעצמו שהוא יירשם לשנה טובה?…

ת. אוהו, זו שאלה טובה… אף אחד, אף אחד – זו התשובה. אנחנו צריכים ביטחון בשלמות בה', בלי גאראנטיס (guaranties), בלי ערבויות.

ש. אדם שמרגיש שהוא יותר מדי שקוע בגשמיות ועם העגל הזהב והוא רוצה לצאת מזה, איך אפשר לצאת מזה אחרי כל כך הרבה שנים..?

ת. אם אדם פתאום מרגיש שהוא רוצה לצאת מזה – הדחף יהיה כזה חזק, והוא יתחיל לשמור מצוות, הוא יתחיל, הוא ימצא את הדרך, ה' ידחוף אותו חזק [רבנו יונה בתחילת ס' שערי תשובה: ' והתבאר בתורה כי יעזור השם לשבים כאשר אין יד טבעם משגת. ויחדש בקרבם רוח טהור להשיג מעלות אהבתו…'], אם הנשמה שלו מספיק חשובה, ה' בעצמו יקח אותו כביכול בידים וידחוף אותו חזק עד שהוא יגיע… הוא ימשוך אותו באוזן, או באף… אבל הוא יגיע. כל יהודי, לא משנה מי, כל יהודי אמיתי עם נשמה יהודית אמיתית, אפילו אם הוא באיזה מצב שלא יהיה, לא משנה מה, אפילו הרחוק ביותר בעולם [פרשת נצבים: 'אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם…'], בשניה אחת הוא יכול לחזור, בשניה אחת, בחצי שניה… ['יש קונה עולמו בשעה אחת…', ע"ז י"ז.].

הקב"ה לא יפסיד אפילו בעל נשמה יהודית אחד. הוא כל כך אוהב כל נשמה ונשמה, אתם לא תופסים, אפילו אנשים שהם תלמידי חכמים הכי גדולים לא יכולים בינתיים להבין עד איפה האהבה הזאת מגיעה, וכמה שיהודי שמוצא את הנקודה הזאת בתוך הנשמה שלו יכול לאהוב את ה' עד כדי כך, כמו שאברהם בן אברהם, הגר פוטוצקי, לא היה מוכן לתת לגר"א להוציא אותו משם בכל מיני דרכים שרק הגר"א ידע, לחלץ אותו מן המוות. הוא לא היה מוכן להפסיד את המצווה הזו שהיא כל כך גדולה – למות על קידוש ה'. זו האהבה הכי גדולה שרק יכולה להיות בין היהודי לבורא שלו.

ש. איך אתה מציע להתכונן לימים הנוראים של ראש השנה ויוה"כ הבאים לקראתנו?

ת. שתדעו ברור, אם נגמור את הימים האלה בלי נזק – זה יהיה דבר גדול, זה לא ברור בכלל איך שהשנה הזאת תיגמר…

ש. אז איך להתכונן באמת?…

ת. פשוט תפתחו את העינים ותראו מה שיש מסביב, וזה צריך להראות לנו מה קורה. הכל כל כך מפחיד יהיה, כך שיהודי אמיתי, שיש לו איזה נסיון בהשתדלות להפעיל את הביטחון שלו – יצטרך שיהיה לו ביטחון. וכל יהודי ישמח שהשקר הולך להיות מפורק וייעלם בסופו של דבר. ואלה שעדיין בחו"ל אלה שבנו להם בתים מאבן, שתדעו, ה' יהרוס את הבתים האלה, בתים כאלה אסור לבנות אותם בכלל [פלא יועץ, ר' לקמן], זה רק בגלל שהיהודי התרגל למקום מגוריו, לגשמיות של המקום ובנה לעצמו בית שיכול להחזיק דורי דורות [תהלים מ"ט: " קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר…']. ומאז הגירוש מארצנו היינו צריכים לחיות עם מזוודות המוכנות לצאת מהגלות ולחזור, מאז ההתחלה של הגלות.

פלא יועץ, ערך בנין: …ועל כל פנים לא ירבה הוצאות בבנינים גדולים, בנין אבנים, עליות מרווחים מצוירים ומכוירים וכדומה, כי הכל הבל ורעות רוח, וגֵרים אנחנו, כצֵל ימינו על הארץ (דברי הימים א כט, טו), וטוב לו שיוציא אותן הוצאות לבנות לו בית נאמן לעולם הבא, כי שם ביתו… ובפרט בארץ העמים אם אפשר לו לאדם לדור בישוב על ידי שכירות יותר טוב שלא יבנה בתים כלל ולא יקבע דירה בארץ טמאה, וזה מורה על אמונת הגאולה וציפיית הישועה מיום ליום וכמו שכתבנו במקומו. פלא יועץ, ערך גאולה: 'ומסימני המאמין ומצפה לישועה הוא… שלא יבנה בתים רבים חזקים ועליות מרווחים בציורים ופטורי ציצים בארץ נכריה, כי מי שהוא נכון לבו בטוח יושב ומצפה מדי יום ביומו כי קרוב יום ה' שיקבץ נדחיו ונקומה ונעלה אל הר ה' מקום מקדשנו, ולא יקבע דירתו דירה נאה בארץ הטמאה, ומה גם כי ימינו כצֵל עובר וגֵרים אנחנו בעולם הזה…'

רמזים מפסיקת בג"צ האחרונה, וכן רמזים נוספים על סופת ההוריקן אירמה | סוד החשמל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, ארה"ב, סוד החשמל

מאת הרב שינברגר

בג"ץ 

ראשי תיבות:

ב'יאת ג'ואל צ'דק לפי הסדר

בית המשפט העליון

ראשי תיבות:

במ"ה - ביאת מלך המשיח.

פסיקת בג"ץ לגייס תוך שנה את כל בני הישיבות היל"ת, מרמזת שאי אפשר יותר לדחות את הגאולה, והפתרון היחיד לבקש מלכות שמים. והזמן שנתנו שנה נרמז בכתוב "ושנת גאולי באה".

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, בגימטריא בג"ץ

בגץ
95
המלך
95
המן
95

 

 

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמואל קו) א"ר שִׁמְעוֹן בַּר מְנַסְיָא אֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאִין סִימַן גְּאֻלָּה לְעוֹלָם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְּשׁוּ שְׁלָשְׁתָּם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם" זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, "וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם" זוֹ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, "וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ" זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. רוֹאִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִגָּאֲלוּ כְּשֶׁיְּבַקְּשׁוּ אֶת דָּוִד בֶּן יִשַׁי.

וְכֵן

רוֹאִים בִּנְבוּאַת הוֹשֵׁעַ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְבַקְּשׁוּ אֶת דָּוִד מַלְכָּם, לְאַחַר שֶׁיִּהְיֶה מַצָּב שֶׁ"אֵין מֶלֶךְ". (הושע ג, ד) "כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים: אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". וְכֵן מָצִינוּ בְּסֵפֶר 'אִילָנָא דְחַיֵּי' שָׁמַעְתִּי שֶׁנִּמְצָא בְּמִדְרַשׁ אַבְכִּיר שֶׁבְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא יִהְיֶה מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִגְזֹר גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, וְלֹא לְתוֹעֶלֶת הַמְּדִינָה, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא הָנֵי עַכְבְּרֵי רְשִׁיעֵי נִינְהוּ, וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדָר, שֶׁאַחֲרָיו יָבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו, כִּי הֲדָר זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן רוֹאִים בִּנְבוּאַת מַלְאָכִי עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה (מלאכי ג, א) "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְגוֹ', וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ וְגוֹ', וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ: כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה". וּמְבָאֵר הַמַּלְבִּי"ם "וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים" שֶׁהֵם אֵינָם יְגֵעִים לַעֲבֹד אֶת ה', וּבְכָל זֹאת גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה. אֲבָל יִרְאֵי ה' הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאֵין עוֹבְדִים עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס הֵם נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְהוֹכִיחוּ מִזֶּה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ עוֹלַם הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ רַק עוֹלַם הַנִּסָּיוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהַצַּדִּיקִים מְעֻנִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הָיָה עֲבוֹדָתָם בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה וְהֵם נִכְתְּבוּ אָז בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְזִכָּרוֹן. ורואים שלפני הגאולה יהיה מצב קשה שלא יוכלו לסבול יותר ויתעוררו לבקש מלכות שמים ואת דוד מלכם.

ונראה דבר פלא שהשתלשל בפסיקת בג"ץ בחלק הקשה ביותר שבו הם פוסקים שיותר לא יוכלו לעשות שינוי בחוק בלי שויון בנטל וכו', הם כותבים שאי אפשר יותר לדחות את הקץ, וצריך מעשים ממש. הנה הציטוט מתוך פסיקת בג"ץ השבוע:

 

  1. הדיון החברתי התמידי בסוגיית שירותם של תלמידי הישיבות נוגע אם כן בקצות העצבים הרגישים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והוא נמצא על סף רתיחה. במשך השנים ומתוך מודעות רבה לרגישות החברתית, נקט בית משפט זה סבלנות ואיפוק מופלגים בעת שנדרש להכריע בעתירות שעסקו בנושא גיוס תלמידי הישיבות. משהתברר בסופו של יום שאין בכוחו של חוק דחיית השירות להגשים את יעדיו ושאין באפשרותו למנוע את המשך הפגיעה בשוויון, קבענו בפרשת רסלר כי לא ניתן עוד להאריך את תוקפו וכי על הכנסת לחוקק מתווה גיוס חדש שיתחשב בקביעות השיפוטיות. כיום איננו רואים מנוס מן הקביעה כי הסדר הגיוס החדש שקבעה הכנסת, תחת חוק דחיית השירות שבוטל בפרשת רסלר, אינו עולה אף הוא בקנה אחד עם תנאיה של פיסקת ההגבלה. ההסדרים שנקבעו בו אינם מקיימים קשר רציונאלי למטרותיו של החוק. אנו נאלצים אפוא להחזיר שוב את העניין לכנסת. בשלב זה, ולאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, ברור כי לא ניתן להסתפק עוד בהסדרים בלתי מחייבים ובלתי אכיפים שסופם לא ידוע. כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה. החברה הישראלית ניצבת אפוא בפתחו של מאמץ חברתי מחודש לפתרון בעיית הגיוס. לשם כך לא די בסיסמאות או בקביעתם של הסדרים הדוחים את הקץ. נדרשים מעשים של ממש.
  2. 107. אציע לחבריי לקבל את העתירות בבג"ץ 1877/14, בבג"ץ 1937/14 ובבג"ץ 8017/15, במובן זה שנורה על ביטולו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. בטלותו של פרק זה תיכנס לתוקף בעוד שנה מהיום. עוד אציע לחבריי לדחות את העתירה בבג"ץ 2260/14 מן הטעמים המפורטים בפיסקה 50 לעיל.

 

לְפִי

זֶה יִתָּכֵן לְבָאֵר הַמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעי' תצט. פסיקתא לו) אָמַר רַבִּי יִצְחָק שָׁנָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלָה בּוֹ, כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּרִים זֶה בָּזֶה, מֶלֶךְ פָּרַס מִתְגָּרֶה בְּמֶלֶךְ עַרְבִי, וְהוֹלֵךְ מֶלֶךְ עַרְבִי לֶאֱדוֹם לִיטוֹל עֵצָה מֵהֶם, וְחוֹזֵר מֶלֶךְ פָּרַס וּמַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְרָעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְיֶאֱחֹז אוֹתָם צִירִים כְּצִירֵי יוֹלֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל מִתְרָעֲשִׁים וּמִתְבַּהֲלִים וְאוֹמֵר לְהֵיכָן נָבֹא וְנֵלֵךְ, לְהֵיכָן נָבֹא וְנֵלֵךְ, וְאוֹמֵר לָהֶם בָּנַי אַל תִּתְיָרְאוּ כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מִתְיָרְאִים אַל תִּירָאוּ הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם. לכאורה קשה מדוע ישראל אומרים לְהֵיכָן נָבֹא וְנֵלֵךְ, לְהֵיכָן נָבֹא וְנֵלֵךְ, הרי יכולים ללכת לארץ ישראל, ורואים מכאן שגם בארץ ישראל יהיה מצב קשה כפי שרואים מגזרות הערב רב שגוזרים על ישראל ה' ירחם.

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם מָרְדֳּכַי סַפְרִין שליט"א שֶׁגְּזֵרַת גִּיּוּס בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת נִרְמֶזֶת בַּפָּסוּק (במדבר כה) "כִּי צֹרֲרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי". ר"ת צה"ל, 'בְּנִכְלֵיהֶם' הַיְינוּ שֶׁחוֹשְׁבִים לִפְגֹּם לָנוּ אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא פְּגַם פְּעוֹר, 'וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי' שֶׁהוּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת רח"ל, שֶׁכָּל מַטְרָתָם לְטַמֵּא אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל וּמְכַזְּבִים בְּכַוָּנוֹתֵיהֶם הָאֲמִתִּיּוֹת. וְכֵן אִם נוֹסִיף לָאוֹת ג' שֶׁל גִּיּוּס אֶת הַכּוֹלֵל נְקַבֵּל אוֹתִיּוֹת יְסוֹד, כִּי כָל מַטְרַת הַגְּזֵרָה לִפְגֹּם אֶת הַיְסוֹד. וּבְאֹפֶן אַחֵר נִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ גִּיּוּס עוֹלֶה יְסוֹד, כֵּיוָן שֶׁהֵם מְטַמְּאִים אֶת הַשִּׁלְטוֹן שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת יְסוֹד, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפָּה שֶׁמַּלְבִּישָׁה עַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וּגְזֵרַת הַגִּיּוּס מְסַמֶּלֶת שֶׁהֵם גּוֹזְרִים יְסוֹד, הַיְינוּ חוֹתְכִים וּמְבַטְּלִים אֶת מַלְכוּת יוֹסֵף שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יְסוֹד.

וְכֵן מוּבָא בַּמַּלְבִּי"ם (תהילים פט, נב) "חֵרְפוּ עִקְבוֹת מְשִׁיחֶךָ", רוֹצֶה לוֹמַר יֵשׁ לִי נְחָמָה בְּמַה שֶּׁיָּדַעְתִּי שֶׁמַּה שֶּׁחֵרְפוּ, הוּא "עִקְבוֹת מְשִׁיחֶךָ", שֶׁעַל יְדֵי הַחֵרוּף יָבֹאוּ עִקְבוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבָעֵת שֶׁיִּרְבּוּ חֵרוּפֵיהֶם הוּא הָאוֹת שֶׁיָּבֹאוּ עִקְבוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (נשא קכה:) כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם בְּתַחְתִּית הָהָר, אִם תְּקַבְּלוּ תוֹרָתִי מוּטָב, וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. כָּךְ יִהְיֶה בִּיצִיאַת גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, אִם תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בִּיצִיאַת הַגָּלוּת, כְּאָדָם שֶׁרוֹכֵב עַל סוּס וְעֶבֶד שֶׁמְּשַׁמְּשׁוֹ מוּטָב. וְאִם לֹא, שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם בַּגָּלוּת. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֵי אַחַ"ר צה"ל, הֵן הַפָּסוּק "וְקָ"ם שֵׁבֶ"ט". לְרַמֵּז שֶׁאַחֲרֵי גְּזֵרַת הַגִּיּוּס לְצה"ל יְקֻיַּם הַפָּסוּק שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל". וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צח.) אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה מַלְכוּת הַזָּלָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְרַשִּ"י מְפָרֵשׁ עַל שִׁלְטוֹן יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (נשא קכד:) וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי, וְיִתְקַיֵּם בְּהוֹן "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר". וְאִילָנָא דְּטוֹב וְרָע דְּאִיהוּ אִסּוּר וְהֶיתֵּר טוּמְאָה וְטָהֳרָה לָא שָׁלְטָא עַל יִשְׂרָאֵל יַתִּיר דְּהָא פַּרְנָסָה דִּילָן לָא לֵיהֱוֵי אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּלֵית תְּמַן לָא קַשְׁיָא מִסִּטְרָא דְּרָע וְלֹא מַחֲלֹקֶת מֵרוּחַ הַטּוּמְאָה, דִּכְתִיב "וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" דְּלָא יִתְפַּרְנְסוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּטוֹב וְלֹא מֵעֶרֶב רַב וְכוּ'. וּבֵאֵר הרה"ג ר' זְאֵב שְׁמוּאֵל דֹּב ר. שֶׁרוֹאִים מֵהַזֹּהַר וְאִינוּן עֶרֶב רַב אִינוּן מָארֵי שֹׁחַד דְּאִינוּן דַּיָּנִין רֵישֵׁי עַמָּא, פֵּרוּשׁ: הָעֵרֶב רַב הֵם ב' מִינִים: אוֹ 'דַּיָּנִין' הַשּׁוֹפְטִים בג"ץ וְכַדּוֹמֶה, כְּלַפֵּיהֶם אָמַר הַנָּבִיא: 'וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה'. וְהֵם גַּם 'רֵישֵׁי עַמָּא' רָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלָה שָׂרֵיהֶם וּפְקִידֵיהֶם הַגְּבוֹהִים.

מָצִינוּ

בַּגְּמָרָא (סנהדרין צז:) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה נִגְאָלִין, וְאִם לָאו אֵין נִגְאָלִין. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אִם יִשְׂרָאֵל אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, אֵין נִגְאָלִין? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וּמַחֲזִירָן לְמוּטָב. וביאר הרה"ג ר' אברהם ויספיש שליט"א שבג"ץ בגימטריא המן, וגזרותיהם באות אלינו בימי הרחמים והסליחות לעורר אותנו לתשובה, כמו שהבאנו את דברי הפסוק "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם" זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, "וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם" זוֹ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, "וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ" זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. ורואים את הלשון "יָשֻׁבוּ" שזה התשובה שצריכים לעשות, ויחד עם זה להתאחד כל חלקי היהדות החרדית בזמן הזה שמתקיים בנו: (ירמי' ל, ז) "עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" מִמֶּנָּה אוֹתִיּוֹת מֵהָמָן, הַיְינוּ שֶׁהַיְשׁוּעָה יוֹצֵאת מִתּוֹךְ גְּזֵירַת הָמָן בגימטריא בג"ץ, וּבְעִקְבוֹתֶיהָ. וְכֵן הַכָּתוּב (שם ל, ז) "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ". בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנַת תשע"ו שהיא השנה שלנו לפי חז"ל. וְכֵן "הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו. וְכֵן מִמֶּנָּה נרמז בכתוב "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק", וכפי שמובא בְּסֵפֶר 'אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל' (זכור)  "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק", הַיְינוּ כְּשֶׁאֶכְרֹת וַאֲגַדֵּעַ קַרְנֵי רְשָׁעִים, אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּקְּרָנוֹת וּקְצָווֹת שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת מ"ר מִסְפַּר עֲמָלֵ"ק. נִמְצָא נִשְׁאַר אוֹתִיּוֹת יש"ע, וְאָז תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק. רוֹצֶה לוֹמַר אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּקְּרָנוֹת וּקְצָווֹת שֶׁל צַדִּיק שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת קֵ"ץ. וְאָז תִּהְיֶה סוֹד הַגְּאֻלָּה.

רואים מהפסוקים בישעיה שה' יצווה לרוח ולמים ולאש לקבץ את גליות ישראל לארץ ישראל.

שמעתי

מהרה"ג ר' יגאל שמש שליט"א שרואים מהפסוקים בישעיה שה' יצווה לרוח ולמים ולאש לקבץ את גליות ישראל לארץ ישראל. וה' מצווה את הרוח שתנשב חזק לקבץ את הגליות, דברים מבהילים שמתקימים לעינינו, ורואים מהפסוקים שה' קורא ליהודים היושבים בחוץ לארץ ולא מקבלים את הרמזים לעלות לארץ ישראל: עורים וחרשים למרות שיש להם עינים לראות ולב להשכיל וכו', הדברים מדברים בעד עצמם: (ישעיה מג, א) "וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה: כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ: כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ: אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ: אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו: הוֹצִיא עַם עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ: כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת: אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה: אָנֹכִי אָנֹכִי ה' וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ".

ומבאר

רש"י מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי: אומר לרוח צפון תני הגליות שבצפון. ולתימן שהיא רוח חזקה אל תכלאי מלנשב בחזקה להביא גליותי, וכן "עורי צפון ובאי תימן" מתוך שהרוח צפונית חלשה צריכה חיזוק לכך כתוב תני. אבל דרומית שאינה צריכה חיזוק כתוב בואי כמות שהיא ולכן "ואל תכלאי". "הוציא עם עור" הוציא כמו להוציא מן הגולה אותם שגלו על שנעשו כעורים ועינים להם ולא ראו. "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" כל הצדיקים הנקראים בשמי וכל העשוי לכבודי יצרתיו אף עשיתיו תכנתיו בכל הצריך לו והכנתי הכל כלומר אף על פי שעברו בגולה ובצרה כבר הכנתי להם כל צרכי גאולתם.

וכן

במצודות דוד שם "אמר לצפון תני" תן את ישראל הפזורים שמה. "ולתימן אל תכלאי" אל תמנעי מליתן את ישראל. "הביאי בני מרחוק" כאלו יצוה לכל אחד מרוחות השמים להביא את ישראל. כל הנקרא בשמי בראתיו כבר הכנתי לו כל צרכי הגאולה אין מחסור: הוציא להוציא מהגולה אותם שגלו על שנעשו כעוורים ועינים להם ולא ראו מעשה ה', רוצה לומר יש להם לב ואינם רוצים להשכיל. וחרשים נעשו כחרשים ואזנים להם ולא ישמעו מצות ה'. והוסיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שגם ביציאת מצרים הלכו בני ישראל בתוך הים ביבשה באותה בחינה של "תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי" וראה זה פלא יום כ"ה אלו"ל נרמז בכתוב (שמות יד, כט) "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם". וְכֵן כ"ה אֱלוּל נִרְמָז בַּכָּתוּב (שמות טו, יא) "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'".

וכן

מצינו לשונות של "אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי" בפסוקים בירמיה שמדברים על קיבוץ גליות, (ירמיה מו, כז) "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחֹוק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹוב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד: אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְדֹוָד כִּי אִתְּךָ אָנִי כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה". (ירמיה ל, ז) "הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ עוֹד זָרִים: וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם: וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד: כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם ה' לְהוֹשִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ". וכן מובא בפירוש האברבנאל על ישעיה (פרק מ"ג) שגירוש 300 אלף מיהודי ספרד היה במטרה שיעלו לארץ ישראל ונרמז בפסוקים אלו, רק חבל שלא הבינו והלכו לארצות אחרות.

רואים

שהפסוק מרמז על מצב שיהיה בקיבוץ גליות סכנה של מים ואש: "כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ". ושמעתי שהענין נרמז בפסוק  (מלכים א' יט, יא) "וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה', וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה': וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה', וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה". היינו שבתחילה יהיה נקמה בגויים עם רוח של הוריקנים, ואחר כך יהיה נקמה עם רעש של רעידות אדמה, ואחר כך יבוא האש של המלחמות, ואחר כך יהיה קול דממה דקה של התגלות מלכות ה' בעולם. והם כנגד הד' יסודות אש רוח מים עפר. וכן הסופה ארמ"ה מרמזת על ארמ"ע ר"ת אש רוח מים עפר. וכן רואים בַפִּיּוּט: וּנְתַנֶּה תֹקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם. וּבוֹ תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ. וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ. וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת' וְגוֹ'. וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע, וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע. וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן. וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין. ורואים שבסוף יש קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה. וְכֵן בתשע"ו מרומז בַּמִּלִּים: 'וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת'. וְכֵן וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו.

וּבַמַּלְבִּי"ם

(יחזקאל א, יד) מְפָרֵשׁ כָּתוּב זֶה, דְּהָרוּחַ הוּא קְלִפַּת רוּחַ סְעָרָה, הָרַעַשׁ הוּא קְלִפַּת עָנָן גָּדוֹל, [דְּהָרַעַשׁ בָּא מֵהָעֲנָנִים שֶׁמִּתְנַגְּשִׁים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ וְנַעֲשִׂים רְעָמִים], וְהָאֵשׁ הוּא קְלִפַּת אֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַקְּלִפּוֹת הָיָה הַקּוֹל דְּמָמָה דַקָּה, הַחַשְׁמַל, שֶׁלִּפְעָמִים הֵם בִּבְחִינַת קוֹל מְמַלְּלוֹת, וְלִפְעָמִים דְּמָמָה שׁוֹתְקוֹת, פֵּרוּשׁ זֶה מְרֻמָּז גַּם בְּזֹהַר (תקונים ג:). וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (יתרו מד:) "רוּחַ סְעָרָה", דָּא מַלְכוּת בָּבֶל. "עָנָן גָּדוֹל", דָּא אִיהוּ מַלְכוּת מָדַי. "וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת", דָּא אִיהוּ מַלְכוּת אֱדוֹם. "וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב", דָּא אִיהוּ מַלְכוּת יָוָן. וּלְפִי זֶה יוֹצֵא שֶׁהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק "וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה. וְכֵן ה'תשע"ו נִרְמֶזֶת בְּאוֹת שְׁלִישִׁית הֲפוּכָה בִּנְבוּאַת הַחַשְׁמַל שֶׁל יְחֶזְקֵאל (יחזקאל א, ד) "וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". וְכֵן מוּבָא מֵהרה"ג ר' אֵלִיָּהוּ שְׁטֶרְן זצ"ל שֶׁד' חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה אָדָם וְשׁוֹר וְאַרְיֵה וְנֶשֶׁר בְּגִימַטְרִיָּא 1335 מִסְפַּר הַקֵּץ שֶׁל דָּנִיֵּאל.

וכן

שמעתי מהרה"ג ר' פ. ל. שליט"א שיש רמז בכתוב שה' יקבץ את ישראל דרך הים שישטוף את הארץ: (ישעיה ס, ד) "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה: אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ", היינו שכולם נקבצו בגלל ש"יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם". וכן "הֲמוֹן יָם" בגימטריא סופה. וכן פצצת מימן נרמזת ב "הֲמוֹן יָם". וכן הוי"ה סופה הוריקן בגימטריא צפון קוריאה, לרמז ששם הוי"ה מביא סופות הוריקן להבריח את היהודים ממקום הסכנה של צפון קוריאה. וכן סופת אירמ"ה נרמזת בפסוק 5777 מתחילת התורה שמכון כנגד שנת 5777 לבריאת העולם (דברים לב, כה) "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה", וכפי שרואים שהסופה הטילה אימה ופחד על מליוני בני אדם שנמצאים "מִחוּץ", היינו בחוץ לארץ. וכן "בְּתוּלָה" מרמז על חודש אלול שמזלו בתולה, וכפי שרואים שהוריקן אירמה החריב את איי הבתולה. וכן "אִישׁ שֵׂיבָה" מרמז שהסתיימו השבעים שנים של חבלי משיח, כמו שמצינו במשנה (אבות ה, כא) בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה. וכן "יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה" ס"ת קמ"ש ה', כפי שאמרו שסופת אירמה היתה בדרגה 5 במהירות הקמ"ש.

וכן

הוריקן מרמז על שרש אמריקה, וכן אלו"ל אמריק"ה נרמזים בפסוק שיעקב אמר ללבן (בראשית לא, מב) "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי", והמשך הכתוב "אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ" ס"ת מחי"ש הע"ת. או מהתשע"ח. והי' תשמש כמילוי לה. וכן אַמֶּרִיקָה הַיּוֹשֵׁב בַּבַּיִת הַלָּבָן, בְּגִימַטְרִיָּא לָבָן בִּלְעָם בָּלָק הַשַּׁיָּכִים לִקְלִפַּת לָבָן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין קה.) הוּא בְּעוֹר, הוּא לָבָן הָאֲרַמִּי, וּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָיָה בֶּן אוֹ נֶכֶד שֶׁל לָבָן הָאֲרַמִּי. וְכֵן אֲרָמִי נִרְמָז בְּאַמֶּרִיקָה וּבְרוֹמִי. וכן ו"י אירמ"ה נרמזת בהמשך הכתוב שם "וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה". וכן הס"ת לפי הסדר של "וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה" ח' בנ"ה ה', רמז לאמא שבנתה את המלכות, ובגימטריא ע', כנגד ע' שנים של עיבור משיח שהאמא בנתה את המלכות. וכן אָבֶן מַצֵּבָה בגימטריא קץ. וכן הכתוב (תהילים לב, ו) "לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו" ר"ת לאר"ם.

אירמ"א ר"ת "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ הוי"ה".

חוז"א ר"ת "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

בהמשך

לדברים שהבאנו בשבוע שעבר באריכות על הוריקן בְּגִימַטְרִיָּא יֵשׁ"וּ. ממפרץ מֶקְסִיקוֹ בְּגִימַטְרִיָּא יֵשׁ"וּ, קָרוֹב לָאִי 'פּוֹארְטוֹ רִיקוֹ' בְּגִימַטְרִיָּא יֵשׁ"וּ. והיא בדרך לניו יורק בגימטריא יֵשׁ"וּ. ובארנו שהשתלשל השם של הסופה אירמ"ה בגימטריא רנ"ג עם האותיות, שיש כאן רמז על גמר הבירור רנ"ג ניצוצות שנפלו בקליפת הנצרות שהגאולה תלויה בבירורם, ולכן האזור שם נִקְרָא מְשֻׁלַּשׁ בַּרְמוּדָ"ה, ר"ת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, יַחַד עִם אוֹתִיּוֹת ו"ה שֶׁמְּסַמְּלוֹת אֶת הַיִּחוּד, וְיַחַד עִם הָאוֹת ר' הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַקְּלִפָּה שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמַּלְבִּישָׁה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה. כי הם מלבישים ויונקים מרוחו של משיח שעל זה נאמר (איכה ד, כ) "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ הוי"ה נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם". וראה זה פלא שמעתי מהרה"ג ר' א. ה. שליט"א שאירמ"א ר"ת של הפסוק הזה "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ הוי"ה", לרמז שרוחו של משיח יוצאת מהקליפות להפסיק יניקתם וכשזה נופל זה קם. וזה הפסוק היחיד שכתוב "רוח משיח" בתנ"ך. וכמו שמצינו במדרש (ב"ר ב, ד) "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. ורואים שרוח משיח קשור למים, וכשהוא נלכד בשחיתותם הוא נלכד שם על המים, וכשמשיח יוצא משם מגיע הסופה שמחריבה להם הכל כי להם יניקה יותר. וכעת אנו מצפים שיקויים הפסוק שנאמר על משיח (ישעיה יא, א) "וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְדֹוָד רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה': וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְדֹוָד וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". ויתכן שזה גופא הענין של "וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". שעל ידי שהוא מפסיק יניקתם מרוחו של משיח הם מתים. היינו "רוח אפנו" נהפך ל"חרון אפו" שזה אותם אותיות. וכן שמעתי מהרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁשְּׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל "מְרַחֶפֶת" בְּגִימַטְרִיָּא עֲמָלֵק. וּשְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל "מְרַחֶפֶת", הֵן בְּגִימַטְרִיָּא לִילִית. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁנֶאֶחְזוּ הַקְּלִפּוֹת בְּנִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹת ח' שֶׁבְּאֶמְצַע "מְרַחֶפֶת", וּמִסָּבִיב נֶאֶחְזוּ הַקְּלִפּוֹת. וְכֵן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב (ירמי' טו, יט) "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל".

והוסיף

הרה"ג ר' אברהם ויספיש שליט"א שמצינו בַּזֹּהַר (בלק ריב:) שֶׁבִּתְחִילַת הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יתעורר רוחו של משיח לנקום באדום, וכל זה יהיה בשנה שיצא יוֹם כ"ה בֶּאֱלוּל שֶׁהוּא יוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּשַׁבָּת, וּבִשְׁנַת תשע"ז כ"ה בֶּאֱלוּל יָחוּל בְּשַׁבָּת, וּבְנוֹסָף קוֹרִין בְּשַׁבָּת זוֹ אֶת פַּרְשִׁיּוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ שֶׁקְּשׁוּרוֹת לַמֵּאָה שָׁנָה הַנּוֹכְחִית וְלַגְּאֻלָּה. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַזֹּהַר מִתּוֹךְ הַתַּרְגּוּם. "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה", שֶׁהֲרֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מֵהֶם הִתְקַיְּמוּ בְאוֹתוֹ זְמַן, וּמֵהֶם לְאַחַר זְמַן, וּמֵהֶם בִּזְמַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שָׁנִינוּ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם וּלְהַרְאוֹת כּוֹכָב אֶחָד קָבוּעַ נוֹצֵץ בְּשִׁבְעִים רָצִים, וּבְשִׁבְעִים רוּחוֹת מְאִירוֹת מִמֶּנּוּ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, וְיִבָּלְעוּ בוֹ שִׁבְעִים כּוֹכָבִים אֲחֵרִים, וִיהֵא מֵאִיר וְלוֹהֵט שִׁבְעִים יוֹם. וְיֵרָאֶה בְּכ''ה לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, וְיִתְכַּנֵּס בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְסוֹף שִׁבְעִים יוֹם. יוֹם רִאשׁוֹן יֵרָאֶה בְּעִיר שֶׁל רוֹמָא, וְאוֹתוֹ יוֹם יִפְּלוּ שָׁלשׁ חוֹמוֹת עֶלְיוֹנוֹת מֵאוֹתָהּ עִיר שֶׁל רוֹמִי, וְהֵיכָל גָּדוֹל יִפֹּל, וְשַׁלִּיט אוֹתָהּ הָעִיר יָמוּת. אָז יִתְפַּשֵּׁט אוֹתוֹ כּוֹכָב לְהֵרָאוֹת בָּעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרְרוּ קְרָבוֹת חֲזָקִים בָּעוֹלָם לְכָל אַרְבָּעָה צְדָדִים, וֶאֱמוּנָה לֹא תִמָּצֵא בֵינֵיהֶם. וּבְאֶמְצַע הָעוֹלָם, כְּשֶׁיָּאִיר אוֹתוֹ כּוֹכָב בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, יָקוּם מֶלֶךְ אֶחָד גָּדוֹל וְשׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, וְתִתְגָּאֶה רוּחוֹ עַל כָּל שְׁאָר הַמְּלָכִים, וִיעוֹרֵר קְרָבוֹת בִּשְׁנֵי צְדָדִים וְיִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וּבַיּוֹם שֶׁיִּבָּרֵא הַכּוֹכָב, תִּזְדַּעֲזַע הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִים סְבִיב הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְתִתְגַּלֶּה מְעָרָה אַחַת מִתַּחַת הַקַּרְקַע. וּמֵאוֹתָהּ מְעָרָה תֵּצֵא אֵשׁ חֲזָקָה לִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם. וּמֵאוֹתָהּ מְעָרָה יִגְדַּל עוֹף [עָנָף] אֶחָד גָּדוֹל עֶלְיוֹן שֶׁיִּשְׁלֹט בְּכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ תִּנָּתֵן הַמַּלְכוּת. וּקְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים יִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו, וְאָז יִתְגַּלֶּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ תִּנָּתֵן הַמַּלְכוּת. וּבְנֵי הָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה, יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה אַחַר צָרָה, וְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְגַּבְּרוּ, אָז יִתְעוֹרֵר רוּחַ הַמָּשִׁיחַ עֲלֵיהֶם וְיַכְרִית לֶאֱדוֹם הָרְשָׁעָה, וְכָל אֶרֶץ שֵׂעִיר יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. אָז כָּתוּב, "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל". זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, "וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו". אוֹיְבָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

והוסיף הרה"ג ר' א. ה. שליט"א שהסופה חוז"א שנמצאת כעת בדרך לארה"ב ר"ת הכתוב (שמות ג, יז) "וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", רמז שצריך לעלות לארץ ישראל.

וכן

שלחו לי טבלה מדהימה בה רואים הוריק"ן הריק"ו יוצא מאותה אות ה' של הפסוק [בראשית לז, ז] "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" והמילה אירמ"ה מסתיימת באותה אות ה'. בנוסף מחובר מיאמ"י ופעמיים מנח"ם ו3 פעמים אלו"ל. וכפי שמצינו במדרש [תנחומא ויגש ה, י] שמקשר את הפסוק הזה לפסוק של הגאולה "בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" וְהַסּוֹד שֶׁל חִבּוּר יוֹסֵף לְדָוִד, "קָמָה אֲלֻמָּתִי", זֶה הַסּוֹד כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל זֶה קָם. והוסיף הרה"ג ר' ציון דוד סיבוני שליט"א שיוסף מרמז על הסופה שמביאה את הסוף, וכמו שכתוב "וקצו בשטף". וכן הדילוגים מופיעים בתוך פרשת אלופי עשו. וכפי שמובא ברש"י שיוסף מכניע את עשו: [בראשית ל, כה] "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט לְמֵרָחוֹק. מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף בָּטַח יַעֲקֹב בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָצָה לָשׁוּב.

 

אירמ"ה זה אותיות אמריקבלי האות ק' לרמז שהתחיל להתקיים הפסוק "גְּעַר חַיַּת קָנֶה".

כתוב

(דברים כח, סח) "וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה", שמעתי ביאור נפלא מהרה"ג ר' א. י. שליט"א שלכן הפסוק הזה מסיים את התוכחה בפרשת כי תבוא, כי יש כאן רמז שהגלות והצרות יסתיימו כשיהיה מצב של "אֵין קֹנֶה", היינו שיתקיים הפסוק"גְּעַר חַיַּת קָנֶה". וכפי שמצינו בַּגְּמָרָא (שבת נו:) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בְּשָׁעָה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם, וְעָלָה בּוֹ שִׂרְטוֹן, וְעָלָיו נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי. ומובא

בְּ'סֵפֶר

הַלִּקּוּטִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (תהילים תלו) "גְּעַר חַיַּת קָנֶה", כִּי יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא הַנִּקְרָא חָמֵץ, וְסִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה הַנִּקְרָא מַצָּה, וּכְשֶׁיַּחְתֹּךְ רֶגֶל זוֹ הַחֵי"ת, תִּשָּׁאֵר ה'. וּכְשֶׁיַּחְתֹּךְ רֶגֶל זוֹ הַק' שֶׁל קָנֶ"ה, יִשָּׁאֵר הִנֵּ"ה, בְּסוֹד "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם". וְזֶהוּ גְּעַר חַיַּ"ת [חֵי"ת], וְק' דְּקָנֶ"ה, וַחֲתָכָם וְעָשָׂה אוֹתָם הֵהִי"ן, וְיַעֲשׂוּ מֵחָמֵץ מַצָּה, וּמִקָּנֶה הִנֵּ"ה. וְזֶה סוֹד נְעִיצַת הַקָּנֶה בַּיָּם, רוֹצֶה לוֹמַר רֶגֶל זֹאת הַק' נִתְאָרְכָה, וְנָעֲצָה בַּיָּם שֶׁהִיא ה' תְּתָאָה, הַנִּקְרָא יָם, וְהוֹרִידָהּ לַחִיצוֹנִים. וְק' שֶׁל זֹאת הַקָּנֶה שֶׁנִּתְאָרְכָה מֵהִנֵּה, הוּא שֶׁהֶעֱלָה שִׂירְטוֹן. רוֹצֶה לוֹמַר, קַו אָרֹךְ מִרֶגֶל הַק'. וְעָלֶיהָ נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי וְכוּ', וּבָזֶה הַשִּׂירְטוֹ"ן יֵשׁ אוֹתִיּוֹת שָׂטָ"ן רְוָיָ"ה, לְמַעַן שְׂפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה, וְנִבְנְתָה צוֹר מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רנא:) ר' שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר "גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים". "גְּעַר חַיַּת" זוֹ חַיָּה שֶׁנֶּאֱחַז בָּהּ עֵשָׂו, "קָנֶה" שָׁנִינוּ שֶׁבַּיּוֹם שֶׁלָּקַח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּת פַּרְעֹה, בָּא גַּבְרִיאֵל נָעַץ קָנֶה בַּיָּם הַגָּדוֹל וְעָלָיו נִבְנְתָה הָעִיר שֶׁל רוֹמִי, מַהוּ "קָנֶה" זֶה הַזָּכָר שֶׁל זוֹ הַחַיָּה הָרָעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַד קָטָן בְּהֵאָחֲזוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה הוּא קָנֶה שֶׁנָּעַץ בַּיָּם הַגָּדוֹל, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא שׁוֹלֶטֶת עַל הָעוֹלָם, וְעַל שִׁלְטוֹן זֶה כָּתוּב "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ", קָנֶה שִׁלְטוֹן וְרֹאשׁ לְכָל מְלָכִים, "קָנֶה" שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁבֹּר אוֹתָהּ כְּקָנֶה זֶה. וְכֵן "וְאֵין קֹנֶה" בגימטריא 222 מספר השנים שנשארו מסוף תשע"ז עד סוף האלף. ויתכן שלכן השתלשל שם הסופה אירמ"ה בים הגדול במקום נעיצת הקנה, שזה אותיות אמריק בלי האות ק' לרמז שהתחיל להתקיים הפסוק "גְּעַר חַיַּת קָנֶה". וכן איטליא ששם יניקת הקנה בגימטריא "אין" וכן יו"ן נרמז ב"ואין".

וכן

בגאולת פורים באה הישועה מהפסוק הזה, כמובא בש"ך על התורה "ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי" כי כן כתיב "והתמכרתם לעבדים ולשפחות", אבל לא ליהרג. ורואים שאסתר טענה לאחשורוש שאם עם ישראל היו נמכרים לעבדים היו מקבלים את הגזרה, כי ה' אמר בתוכחה "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה", אבל כיון שרוצים להרוג אותם טף וזקן, זה לא נאמר בקללות, ואין סיבה שיתקיימו. והסיבה שהמן לא גזר לעשות אותם עבדים, כי הוא היה עבד עולם של מרדכי, ולא היה שייך שיתהפך הדבר.

שרש "ימלט" מופיע בכל התורה רק בפרשת חורבן סדום שהמלאכים באו למלט את לוט כדי להוליד משיח.

כתוב

(ירמיה טז, יט) "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" ושמעתי מהרה"ג ר' א. ה. שליט"א שיש כאן רמז על מנוסה בשנת ע"ז בזמן שכל הגויים יראו שה' אוהב את ישראל וחפץ להצילם, ויבואו לכולם לדרוש את ה' בירושלים. וכן שרש "ימלט" מופיע בכל התורה רק בפרשת חורבן סדום שהמלאכים באו למלט את לוט כדי להוליד משיח, וּמְרֻמָּז בַּכָּתוּב (בראשית יט, כ) "אִמָּלְטָה נָא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי". לוֹט אָמַר "אִמָּלְטָה" מִלְּשׁוֹן "וְהִמְלִיטָה זָכָר" (ישעי' סו, ז), וְכֵן "וּתְחִי נַפְשִׁי" מְרַמֵּז עַל תְּחִיַּת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ. וְכֵן הַכָּתוּב שָׁם (בראשית יט, יז) "הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ" מְרַמֵּז אֶת אוֹתָם רְמָזִים. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִּׁ"י (שם) שֶׁהַכָּתוּב "הָהָרָה הִמָּלֵט" הוּא מִלְּשׁוֹן "וְהִמְלִיטָה זָכָר", וְכֵן הַכָּתוּב שָׁם "וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם אַל נָא אֲדֹנָי" מְרַמֵּז עַל הַמַּלְכוּת שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְשֵׁם אֲדֹנָ"י. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' זְאֵב פְרִידְמַן שליט"א שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתֵּבוֹת "אִמָּלְטָה הִמָּלֵט" נִמְצָא גַּם בָּאוֹתִיּוֹת לוֹט. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (אחרי סח:) "אִמָּלְטָה נָא שָׁמָּה" אוּף הָכָא "וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא". רוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר מְקַשֵּׁר אֶת הַפָּסוּק "אִמָּלְטָה נָא שָׁמָּה", לַפָּסוּק הַמְדַבֵּר עַל הַמַּלְכוּת, "וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא". ומאידך בתנ"ך רואים את שרש "ימלט" בזמן הגאולה העתידה כשה' יינקום בגויים, וימלט את היהודים שגלו בתוכם, כמו שכתוב (דניאל יב, א) "וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר". וכן כתוב (יואל ג, ג) "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן: הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה' וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא". וכן כתוב (ירמיה נא, מד) "וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עֹוד גּוֹיִם גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה: צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשֹׁו מֵחֲרֹון אַף ה'". וכן כתוב (זכריה ב, י) "הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן נְאֻם ה' כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה': הוֹי צִיּוֹן הִמָּלְטִי יוֹשֶׁבֶת בַּת בָּבֶל: רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה': וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ". וכן כתוב על לידת משיח (ישעיה סו, ז) "בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר".

השתלשל אותיות ירא"ה בשמות שתי הסופות שהשתלשלו באמריקה הארו"י אירמ"ה, והאותיות שנשארו מ"ו מרמזים על פרק מ"ו בתהילים ששם כתוב "לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים" והסופה אירמ"ה ר"ץ נרמזת במילים "בְּהָמִיר אָרֶץ".

מובא

ברש"י (ברכות יא:) שבבית המקדש היו אומרים את הברכה 'שאותך לבדך ביראה נעבוד', כי נוסח 'המחזיר שכינתו לציון' שייך לזמן הגלות. ושמעתי מהרה"ג ר' א. י. שליט"א שלפי זה מבואר מדוע מתפללים שיבנה בית המקדש וכו' ושם נעבדך ביראה, ומדוע ענין היראה תהיה באופן מיוחד בבית המקדש יותר מאהבה למשל ושאר המדות, וביאר שיש כאן רמז שבבית המקדש יש מעלה מיוחדת בענין היראה ולכן מברכים שם 'שאותך לבדך ביראה נעבוד'. וכן נוסח זה הוא לשון נוכח ובסיומי הברכות לא נאמר לשון נוכח חוץ מהטוב שמך. וכן רואים בברכת מעין שבע שאומרים בליל שבת, במקום 'המחזיר שכינתו' אומרים 'לפניו נעבוד ביראה ופחד'. וכן רואים שהשתלשל אותיות ירא"ה בשמות שתי הסופות שהשתלשלו באמריקה הארו"י אירמ"ה, והאותיות שנשארו מ"ו מרמזים על פרק מ"ו בתהילים ששם מוזכר שיהיו סופות טבע במלחמת גוג ומגוג: (תהילים מו) "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר: אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד: עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים: יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה: נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן: אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר: הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ: ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה". וּמְפָרֵשׁ הַ'מְּצוּדַת דָּוִד' "בְּהָמִיר אָרֶץ" כְּשֶׁתֵּחָלֵף הָאָרֶץ מֵהַשְּׁקֶט לָרַעַד, וְכַאֲשֶׁר יָנוּעוּ הֶהָרִים לִיפּוֹל בְּעֹמֶק הַיָּם, וְהוּא מָשָׁל עַל מַפָּלַת גּוֹג. "יֶהֱמוּ", מֵי הַיָּם יֶהֱמוּ בְּרֹב גַּלָּיו וִיגָרְשׁוּ רֶפֶשׁ וָטִיט, וְהֶהָרִים יִרְעֲשׁוּ לָעוֹלָם בְּגֵאוּת ה', וּמִכָּל זֶה לֹא נִירָא. "נָהָר פְּלָגָיו", פַּלְגֵי הַנָהָר הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהִנֵּה מַיִם יוֹצְאִים", הַמַּיִם הָהֵם יְשַׂמְחוּ יוֹשְׁבֵי עִיר אֱלֹהִים שֶׁהוּא מָקוֹם קָדוֹשׁ אֲשֶׁר שָׁם מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן. "אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ" ה' יִשְׁכֹּן בְּקֶרֶב יְרוּשָׁלַיִם, לָכֵן לֹא תִּמּוֹט. "לְכוּ" אַתָּה גּוֹג וַחֲבֵרֶיךָ אֲשֶׁר אִתְּךָ, לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה שְׁמָמָה בָּאָרֶץ. וכן הסופה אירמ"ה ר"ץ נרמזת במילים "בְּהָמִיר אָרֶץ". וכן 'שאותך לבדך' בגימטריא התשע"ח. וכן אירמה והארוי בגימטריא תהילים, וכפי שבארנו יש בהם אותיות מ"ו.

הסופות היכו באיים הקרביים ששייכים לאנגליה וצרפת וארה"ב, וזה מתחבר לדברי הָאַדְמוֹ"ר הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין זצ"ל, שֶׁסִּין תַּהֲפֹךְ לְמַעֲצָמָה חֲזָקָה לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְהִיא תַחְרִיב אֶת נְיוּ יוֹרְק, פָּרִיז, וְלוֹנְדּוֹן.

 

רואים

שהסופות היכו באיים הקרביים ששייכים לאנגליה וצרפת וארה"ב, וזה מתחבר למה ששמעתי מהרה"ג ר' יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶּר שליט"א שֶׁשָּׁמַע מֵהָרַב לְוִין זצ"ל שֶׁהָיָה מִזִּקְנֵי חֲסִידֵי קַרְלִין, שֶׁהוּא שָׁמַע מֵהָאַדְמוֹ"ר הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין זצ"ל, [הַפְרַנְקְפוּרְטֶר] שֶׁהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיָה מֵהַיְחִידִים שֶׁצָּפוּ אֶת הַשּׁוֹאָה הַרְבֵּה שָׁנִים קוֹדֶם, וְהוּא אָמַר שֶׁסִּין תַּהֲפֹךְ לְמַעֲצָמָה חֲזָקָה לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְהִיא תַחְרִיב אֶת נְיוּ יוֹרְק, פָּרִיז, וְלוֹנְדּוֹן, [ר"ת נפ"ל] בְּתוֹךְ שָׁלֹש דַּקּוֹת. זֹאת הוּא אָמַר לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה בְּטֶרֶם נוֹדַע בָּעוֹלָם עַל פִּצְצוֹת אָטוֹם, וְסִין הָיְתָה מְדִינַת עֹנִי. וְאָכֵן בְּיוֹם ו' י"ג בְּכִסְלֵיו תשע"ה פֻּרְסַם בְּ'הַמּוֹדִיעַ' שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה סִין הִיא מַעֲצָמָה כַּלְכָּלִית חֲזָקָה יוֹתֵר מֵארה"ב. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ש. רֵייסְקִין שליט"א שֶׁהָעִיר נְיוּ יוֹרְק מְרֻמֶּזֶת בְּדִלּוּג ט"ו אוֹתִיּוֹת בַּפְּסוּקִים (יחזקאל ז, ד) "וְלֹא תָחוֹס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמוֹל כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָ'ה: כּה אָמַר אֲדנָי הוי"ה רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה: קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ הִנֵּה בָּאָה".

וְכֵן

מוּבָא בְּרַבֵּנוּ יוֹנָה (אבות פ"א) שֶׁהַשֵּׁם אָמַר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם "דָּן אָנֹכִי" וְכַמָּה מַכּוֹת בָּאוּ עַל יְדֵי זֶה. וְכָל שֶׁכֵּן בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁכַּמָּה פַּרְשִׁיּוֹת נִכְתְּבוּ עַל יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ". וּבֵאֵר הרה"ג ר' י. ג. שליט"א שֶׁאַף שֶׁרַבֵּנוּ יוֹנָה מְדַבֵּר עַל הַחֵלֶק הַטּוֹב בִּישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל וְנֶחֱמָתָם, אַךְ הַפָּסוּק שֶׁהֵבִיא "דָּן אָנֹכִי" מְדַבֵּר עַל נִקְמַת ד' בַּגּוֹיִם וּבִּפְרָט בֶּאֱדוֹם שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל כָּךְ נְבוּאוֹת שְׁלֵמוֹת, "וְהָיָה אֱדוֹם יְרָשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁהּ שֵׂעִיר אוֹיְבָיו וְגוֹ'", "וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂיו". וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בַּתּוֹסְפוֹת (עבודה זרה ב:) שֶׁמִּיּוֹם שֶׁהִפְשִׁיטוּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל אֶת עוֹרוֹ נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם, וּמַמְתִּין לְבִצּוּעוֹ, וְכֵן הִתְנַבָּא הַנָּבִיא עוֹבַדְיָה "כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ".

וְנָבִיא

דְבָרִים שֶאָמַר הָאַדְמוֹ"ר מֵרִימְנוֹב שליט"א בְּיוֹם ה', ז' בְּנִיסָן תשע"ה בְּבִקּוּר בִּפְלוֹרִידָה בְּארה"ב: תַּקְשִׁיבוּ לִי טוֹב טוֹב יְהוּדִים יְקָרִים, מִי שֶׁבְּיָדוֹ לָקוּם וְלִנְסֹעַ וְלַעֲלוֹת לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיָּקוּם וְיַעֲשֶׂה זֹאת בְּהֶקְדֵּם כְּשֶׁעֲדַיִן נִתָּן, ארה"ב תִּהְיֶה מְקוֹם סַכָּנָה בַּמִּלְחָמָה, וַעֲדַיִן מֻקְדָּם לְהוֹרוֹת אֵיזוֹ מְדִינָה בְּתוֹךְ ארה"ב תִּשְׂרֹד, אֲבָל חֲלָקִים רַבִּים יֵחָרְבוּ וְיִרְעֲלוּ, גַּם מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים תִּפְרֹץ בְּתוֹךְ ארה"ב וּמְדִינוֹת יִתְנַתְּקוּ מֵהַמֶּמְשָׁל הַפֶדֶּרַלִּי. ארה"ב לֹא תְשַׁמֵּשׁ כִּמְקוֹם פְּלֵיטָה אֲבָל כֵּן תִּשָּׁאֵר כָּאן שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה הַמָּקוֹם הַבָּטוּחַ בְּיוֹתֵר לִשְׂרֹד אֶת הַמִּלְחָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם שָׁם יַעַבְרוּ קְשָׁיִים נוֹרָאִים. הַסַּכָּנָה כּוֹלֶלֶת חֲלָקִים נִרְחָבִים מִדְּרוֹם אַמֶרִיקָה וְרֻבָּהּ שֶׁל אֵירוֹפָּה.

וכן

מובא בגליון 'קול החצר' פרשת האזינו תשע"ב דברים שאמר האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל: רואים שנטלו את הדעת מאתנו, הרי הכל מתנענע, כמו שכתוב "נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה", ורואים שכל העולם רותח למעלה מדרך הטבע, וכל ההנהגה למעלה מדרך הטבע, ואמרתי כי מי שהוא בר דעת רואה שמתקיים "משגיא לגויים ויאבדם", שהקב"ה שיגע את שני בעלי היכולת בכלכלה שהם אמריקה ואירופה, והעבירו שמונים וחמש אחוז ממפעליהם לסין, וכיום הם צריכים ללוות מהם כסף, וכך הוא כובש את אירופה, ודבר זה מוזכר בזוה"ק: בההוא זמנא יתער עמא חד מסייפי עלמא על רומי חייבא, ויגח בה קרבא תלת ירחין, ויתכנשון תמן עממיא ויפלון בידייהו, ואין להם שום זכות שבעולם שישאר מהם שריד ופליט, כי אירופה ספוגה בדם בני ישראל שנשפך בה באלפיים השנים האחרונות, ובפרט באלף שנים האחרונות.

"האמרת והאמירך" מרמז על סופת אירמ"ה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָרָא (שבת קל.) תַּנְיָא רשב"ג אוֹמֵר כָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּגוֹן מִילָה דִּכְתִיב "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב", עֲדַיִן עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה. וּמְבָאֵר רַשִּׁ"י "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ" אֲמִירָה יְחִידָה שֶׁקָּדְמָה לִשְׁאָר אֲמִירוֹת, וְהִיא מִילָה, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין וְשָׂשִׂים עָלֶיהָ. רוֹאִים שֶׁבְּרִית מִילָה נִקְרֵאת בַּכָּתוּב "אִמְרָתֶךָ", מִלְּשׁוֹן אֲמִירָה. נִרְאֶה דְּיֵשׁ בַּמִּילָה שְׁנֵי חֲלָקִים, יֵשׁ אֶת מִילַת הַיְסוֹד שֶׁמְּקַשֶּׁרֶת לַחַשְׁמַל הַפְּנִימִי, וְיֵשׁ אֶת מִילַת הַפֶּה שֶׁמְּקַשֶּׁרֶת לַחַשְׁמַל הַמַּקִּיף, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'חוּטֵי הַחַשְׁמַל' שֶׁהַדִּבּוּר, רוּחַ מְמַלְּלָא, הוּא בְּחִינַת הַחַיָּה שֶׁבָּאָדָם, וְעַל יְדֵי הָרוּחַ מְמַלְּלָא מִתְחַבֵּר הָאָדָם לַקב"ה דֶּרֶךְ הַחַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת - חַשְׁמַל הַמַּקִּיף, לָכֵן מִילָה נִקְרֵאת אֲמִירָה. דְּגַם אֲמִירָה וּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר הֵן חֵלֶק מִמִּצְוַת מִילָה. וְכֵן כְּשֶׁיּוֹסֵף הַיְסוֹד הִתְגַּלָּה לְאֶחָיו הוּא הֶרְאָה לָהֶם שֶׁהוּא מָהוּל, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ"י (בראשית מה, ד) וְגַם אָמַר לָהֶם (שם יב) "כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם", וּמוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר צג, י) כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, דְּיוֹסֵף רָמַז לָהֶם שֶׁהוּא שָׁמַר גַּם עַל הַחַשְׁמַל הַפְּנִימִי יְסוֹד, וְגַם עַל הַחַשְׁמַל הַמַּקִּיף פֶּה.

מוּבָא

בְּלק"ת לְהָאֲרִיזַ"ל (פ' לך לך ע' נו) דַּע כִּי מִילָה גִּימַטְרִיָּא פֶּה, לָכֵן מוֹצְצִים בַּפֶּה. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ דְּלָכֵן מִילָה בְּגִימַטְרִיָּא פֶּה, דְּהַפֶּה הוּא חֵלֶק מִמִּצְוַת מִילָה, וְלָכֵן מוֹצְצִים בַּפֶּה לְקַשֵּׁר הַחַשְׁמַל הַפְּנִימִי מִילָה, עִם הַחַשְׁמַל הַמַּקִּיף פֶּה. וְכֵן בְּרִית מִילָה מַכְשִׁירָה אֶת הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה שֶׁנִּלְמֶדֶת בַּפֶּה, עַל יְדֵי הָרוּחַ מְמַלְּלָא. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי' (ע' רלו) עַל הַכָּתוּב "וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר" שֶׁהוֹצִיאָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת צֹר מִצִּפֹּרָה, וְנִשְׁאֲרוּ אוֹתִיּוֹת פֶּה, בְּגִימַטְרִיָּא מִילָה. כֵּן מְבָאֵר הַכָּתוּב "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" שֶׁמְּרַמֵּז עַל חֶרֶב הַמִּילָה, "פִּיפִיּוֹת" ב' פִּיּוֹת, בְּרִית הַמִּילָה וְהַלָּשׁוֹן. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת פֶּ"ה הוּא 75 כְּמִנְיַן מִלָּ"ה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָרָא (כתובות סה:) מַאי אוֹכֶלֶת רַב אָשִׁי אָמַר תַּשְׁמִישׁ וּכְדִתְנַן אוֹכֶלֶת עִמּוֹ לֵילֵי שַׁבָּת וְכוּ' כְּדִכְתִיב "אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן". רוֹאִים שֶׁהַכָּתוּב נוֹקֵט לְשׁוֹן אֲכִילָה עַל תַּשְׁמִישׁ, וּמְבֹאָר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ דְּמִילָה וּפֶה הֵם אֶחָד. וּכְשֵׁם שֶׁפְּעֻלַּת הַפֶּה נִקְרֵאת אֲכִילָה, כָּךְ פְּעֻלַּת הַיְסוֹד נִקְרֵאת אֲכִילָה. כֵּן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (שם יג.) רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד, וּבַגְּמָרָא שָׁם מַאי מְדַבֶּרֶת, רַב אָסֵי אָמַר נִבְעֲלָה. רוֹאִים שֶׁהַגְּמָרָא קוֹרֵאת לְתַשְׁמִישׁ דִּבּוּר. וּמְבֹאָר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ דְּהַיְסוֹד הוּא בִּבְחִינַת פֶּה.

וְכֵן

מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (יתרו מג:) פּוּמָא דִּילֵיהּ מַלְכוּת, תְּרֵין שִׂפְוָון נֶצַח וָהוֹד, יְסוֹד לְשׁוֹן לִמּוּדִים. רוֹאִים שֶׁהַלָּשׁוֹן הִיא בְּחִינַת הַיְסוֹד שֶׁבַּפֶּה וְהַפֶּה עַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּבַפֶּה יֵשׁ בְּחִינַת זִוּוּג שָׁלֵם. וְכֵן מוּבָא בְּ'אוֹצְרוֹת חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (הארות זו"ן פ"ז) שֶׁיְּסוֹד הַנּוּקְ' נִקְרָא פֶּה. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (מנחות צח.) פֶה שֶׁלְּמַעְלָה, פֶּה שֶׁלְּמַטָּה. נִרְאֶה דְּפֶה בִּכְלָלוּתוֹ הוּא מַלְכוּת בִּבְחִינַת יְסוֹד דְּנוּקְ', וְהַלָּשׁוֹן הִיא בְּחִינַת יְסוֹד הַזָּכָר שֶׁבַּפֶּה, לָכֵן אוֹמְרִים בְּרִית הַלָּשׁוֹן, וְלֹא בְּרִית הַפֶּה, כִּי הַבְּרִית הִיא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יְסוֹד הַזָּכָר. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (ויקרא יט, כז) שֶׁהַלָּשׁוֹן הִיא בְּחִינַת הָאוֹת ו'. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ' (ערך לשון) שֶׁהַכָּתוּב הַמְרַמֵּז עַל כֹּחַ הַיְסוֹד שֶׁל יוֹסֵף (בראשית לט, ד) "וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ" ס"ת לָשׁוֹ"ן. וְכֵן בַּכָּתוּב "יֶשׁ לוֹ נָתַן" יֵשׁ אוֹתִיּוֹת לָשׁוֹן בְּצֵרוּף מִשָּׁלשׁ מִלִּים.

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (ויק"ר כה, ו) שֶׁיֵּשׁ עָרְלָה בַּפֶּה. וְכֵן מוּבָא בְּלק"ת לְהָאֲרִיזַ"ל (פ' לך לך ע' נו) שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ בַּבְּרִית עָרְלָה וּפְרִיעָה, כָּךְ יֵשׁ בְּעָרְלַת הַפֶּה ב' חוֹמוֹת. שִׁנַּיִם בִּבְחִינַת עָרְלָה, וּשְׂפָתַיִם בִּבְחִינַת פְּרִיעָה. וּמְבֹאָר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ דְּהָעָרְלָה מִתְלַבֶּשֶׁת עַל הַלָּשׁוֹן שֶׁבַּפֶּה, כְּשֵׁם שֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת עַל הַיְסוֹד. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁ"בְּפִיךָ" בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם יַבֹּ"ק שֶׁעוֹלֶה הוי"ה אֱלֹהִים וּמְסַמֵּל יִחוּד בְּרָכָה קְדֻשָּׁה. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁבַּפֶּה יֵשׁ יִחוּד שָׁלֵם.

מָצִינוּ

בְּרַשִּׁ"י (שמות יב, ו) עַל הַכָּתוּב "מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ", שֶׁעוֹלֶה עַל דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה. שֶׁבִּזְכוּת שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ דְּבִשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ הוֹצִיאוּ הַנָּחָשׁ מֵהַחַשְׁמַל, עַל יְדֵי מִצְוַת דַּם מִילָה הוֹצִיאוּ הַנָּחָשׁ מֵחַשְׁמַל הַיְסוֹד, וְעַל יְדֵי מִצְוַת דַּם פֶּסַח הוֹצִיאוּ הַנָּחָשׁ מֵחַשְׁמַל הַפֶּה. דְּמוּבָא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (ספירת העומר ח"ב ע' קפב) פֶּסַח רָצָה לוֹמַר פֶּה סָח. וְכֵן פֶּסַח בְּגִימַטְרִיָּא נִיב פֶּה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁדַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה בְּגִימַטְרִיָּא יְצִאַת מִצְרַיִם.

כָּתוּב

(דברים כו, יז) "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו", וּמְבָאֵר רַשִּׁ"י הֶאֱמַרְתָּ וְהֶאֱמִירְךָ אֵין לָהֶם עֵד מוֹכִיחַ בַּמִּקְרָא, וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה וְהַבְדָּלָה הִבְדַּלְתִּי לְךָ מֵאֱלֹהֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וְהוּא הִפְרִישְׁךָ אֵלָיו מֵעַמֵּי הָאָרֶץ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יְהוּדָה נַיְימַן שליט"א שֶׁיֵּשׁ כָּאן בְּחִינָה שֶׁל בְּרִית מִילָה כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בַּתַּרְגּוּם שָׁם שֶׁמְּתַרְגֵּם יָת יְיָ חֲטַבְתָּ יוֹמָא דֵין וְכוּ', וַייָ חָטְבָךְ יוֹמָא דֵין לְמֶהֱוֵי לֵהּ לְעַם חַבִּיב כְּמָא דִי מַלִּיל לָךְ וּלְמִטַּר כָּל פִּקּוּדוֹהִי. הַיְינוּ שֶׁה' כַּבְיָכוֹל עָשָׂה בְּרִית מִילָה לָעוֹלָם וְהִפְרִיד אֶת הָאֻמּוֹת מֵעַם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁחוֹתְכִים עָרְלָה מֵהַבְּרִית, וְכֵן עַם יִשְׂרָאֵל חָתְכוּ אֶת הָאֱלִילִים מֵהָאֱמוּנָה כְּמוֹ חִתּוּךְ הָעָרְלָה מֵהַבְּרִית. וְלָכֵן זֶה נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן אֲמִירָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַבְּרִית מִילָה, כְּמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ אֶת הַפָּסוּק "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ". וְכֵן מִילָ"ה נִרְמֶזֶת בַּפְּסוּקִים "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו", וְלָכֵן אוֹמֵר הַפָּסוּק "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ" בְּחִינַת הַמִּילָה שֶׁבַּפֶה שֶׁהִיא הַדִּבּוּר. וְכֵן "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ" בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנַת הַקֵּץ תשע"ז שֶׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁיִּתְקַיֵּם הַפָּסוּק וַה' יָסִיר אֶת הָעָרְלָה שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מֵעָלֵינוּ. וכן "האמרת והאמירך" מרמז על סופת אירמ"ה שמשתוללת בארה"ב ועושה נקמות בגויים. וְכֵן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּגִימַטְרִיָּא נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁעַל זֶה אוֹמֵר הַתַּרְגּוּם רוּחַ מְמַלְלָא.

וְכֵן

נִרְאֶה שֶׁהַפָּסוּק אוֹמֵר שֶׁהַמִּילָה עוֹשָׂה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל "לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה" כִּי מָצִינוּ בִּירוּשַׁלְמִי (פאה לג.) שֶׁסְּגֻלָּה זֶה אֶשְׁכּוֹל. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'חַשְׁמַל דָּם', שֶׁאֶשְׁכּוֹל מְסַמֵּל אֶת הָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַמִּילָה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שיהש"ר א, סא) מַהוּ "אֶשְׁכֹּל", אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ. הַצַּדִּיק יְסוֹד נִקְרָא אֶשְׁכֹּל, דְּמִדַּת הַיְסוֹד נִקְרֵאת אִישׁ וְנִקְרֵאת כֹּל, וְכֵן אוֹתִיּוֹת סֶגּוֹל וְאֶשְׁכּוֹל מִתְחַלְּפוֹת, [ס' מִתְחַלֶּפֶת בְּש', וְג' מִתְחַלֶּפֶת בְּכ'] וְכֵן הַצֶּבַע הַסָּגֹל הוּא צֶבַע הָאֶשְׁכּוֹל. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז שֶׁסְּגֻלָּה קְשׁוּרָה לַבְּרִית, בַּכָּתוּב (שמות יט, ה) "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים". וְכֵן "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי" ס"ת מִילָ"ה בְּג' אֳפָנִים.

סופת אירמה רמז לירמיהו הנביא.

כתוב

(ירמיה א, י) "רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ" רואים שירמיהו ממונה על עניני הבנייה וההרס, ויתכן שלכן השתלשל השם הסופה אירמה מלשון ירמיהו, לרמז שההרס בא מכוחו. ומאידך בירושלים יש רמזים שירמיהו בונה, כפי שרואים בִּרְחוֹב יִרְמְיָהוּ, שֶׁהוּא אַחַד הָרְחוֹבוֹת הַמֶּרְכָּזִיִּים בָּעִיר, וְהוּא חוֹצֶה אֶת שְׁכוּנַת רוֹמֵמָה שֶׁהִיא מִלְּשׁוֹן רוֹמֵמוּת כְּמוֹ יִרְמְיָהוּ. בֶּעָבָר הָיָה בּוֹ אֲזוֹר תַּעֲשִׂיָּה וּמִבְנִים פְּשׁוּטִים, וְהָיָה אֵזוֹר לֹא דָּתִי, [תַּעֲשִׂיָּה מְרַמֶּזֶת עַל עֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים שֶׁל זְמַן הַגָּלוּת]. וְהוֹפֵךְ אֶת עַצְמוֹ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לִהְיוֹת אַחַד הָרְחוֹבוֹת הַיָּפִים וְהַיּוֹקְרָתִיִּים בָּעִיר, וְנִכְנְסוּ לָגוּר בּוֹ יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְזָכוּ לִסְגֹּר חֵלֶק מֵהָרְחוֹב בְּשַׁבָּת. וְבָּנוּ עַל הָרְחוֹב הַזֶּה שְׁכוּנָה חֲדָשָׁה שֶׁשְּׁמָהּ גַּנֵּי גְאוּלָה. וְכֵן אירמה נרמזת בכתוב (ישעי' נב, יג) "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד". והוסיף הרה"ג ר' א. ה. שליט"א שירמי"ה נרמז בס"ת בב' אופנים בכתוב (בראשית יח, יז) "והוי"ה אָמָר הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה", וכן בפסוק שדומה לו במשמעות: (עמוס ג, ז) "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי הוי"ה דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים", לרמז שסופת אירמ"ה באה לגלות לצדיקים שהגיע זמן הנקמה בגויים וצריך להתכונן. וכן ירמיה"ו נרמז בר"ת בפסוק שמדבר על מצב שמריחים מלחמה דרך שופר, ומתחבר למה שקורה עכשיו שמריחים מלחמה בזמן שתוקעים בשופר: (איוב לט, כה) "בְּדֵי שֹׁפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם שָׂרִים וּתְרוּעָה".

וְכֵן

מָצִינוּ קֶשֶׁר בֵּין יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לְהִתְחַדְּשׁוּת קְנִיַּת בָּתִּים וּמְכִירָתָם בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לב, ו) "וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ הָיָה דְּבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בָּעֲנָתוֹת כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת: וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר ה' אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ וָאֵדַע כִּי דְבַר ה' הוּא: וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת וָאֶשְׁקֲלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף: וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם: וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי: וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה לְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה: וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקוֹחַ אֶת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים: כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת".

מַדָּד הַמַּיִם הַנָּמוּךְ בַּכִּנֶּרֶת

פֻּרְסַם

בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל תשע"ז שֶׁמַּצַּב הַמַּיִם בַּכִּנֶּרֶת הוּא הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר מֵאָז הֵחֵלוּ הַמְּדִידוֹת לִפְנֵי 50 שָׁנָה, יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז עַל יְרִידַת מַיִם מֵרֶחֶם הַנּוּקְבָא לִפְנֵי לֵדַת מָשִׁיחַ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מגילה ו.) וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ "טְבֶרְיָא", שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְרוֹאִים שֶׁהָעִיר טְבֶרְיָה נִקְרֵאת טְבֶרְיָה מִלְּשׁוֹן טַבּוּר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִזּוֹן הַוָּלָד בָּרֶחֶם, ואם יש טבור יש גם בריכת מים שבה התינוק שוחה ברחם, וירידת מים בכנרת מסמלת לידת משיח. והוסיף הרה"ג ר' א. ה. שליט"א שטבור אותיות רטוב.

לְפִי

זֶה מְבֹאָר מַדּוּעַ תַּתְחִיל הַגְּאֻלָּה מִטְּבֶרְיָה שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַלֵּדָה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעיהו תכט) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֶשֶׂר גָּלֻיּוֹת גָּלְתָה סַנְהֶדְּרִין. מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית לַחֲנֻיּוֹת. וּמֵחֲנֻיּוֹת לִירוּשָׁלַיִם. וּמִירוּשָׁלַיִם לְיַבְנֶה. וּמִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא. וּמֵאוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם. וּמִשְּׁפַרְעָם לְבֵית שְׁעָרִים. מִבֵּית שְׁעָרִים לְצִפּוֹרִי. מִצִּפּוֹרִי לִטְבֶרְיָה. וּטְבֶרְיָה עֲמֻקָּה מִכֻּלָּם. כְּדִכְתִיב "וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי". וּמִשָּׁם עֲתִידִין לְהִגָּאֵל. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַנִּצָּחוֹן עַל גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁקָּשׁוּר עִם תְּחִלַּת פְּעֻלַּת הַמּוֹשִׁיעִים יִהְיֶה בִּטְבֶרְיָה, כַּמּוּבָא בְּ'תַרְגּוּם יוֹנָתָן' (יחזקאל לט, יא) וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית קְבוּרָא בְּיִשְׂרָאֵל בְּחֵילְתָּא מְגִיזָתָא מַדְנַח יַם גִינוֹסַר. וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג לְיַם כִּנֶּרֶת שֶׁשָּׁם תִּהְיֶה קְבוּרַת גּוֹג וּמָגוֹג, כִּי גַם שָׁם יַעֲשׂוּ תִּקּוּן לְסַלֵּק אֶת יְנִיקַת אֱדוֹם.

וְרוֹאִים

מֵהַמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבֵאנוּ שֶׁטְּבֶרְיָה קְשׁוּרָה לִמְקוֹם הַסַּנְהֶדְרִין, וּמְקוֹם הַסַּנְהֶדְּרִין הוּא גַם בִּבְחִינַת טַבּוּר, כַּמּוּבָא בַּבַּרְטְנוּרָא (סנהדרין) סַנְהֶדְּרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, דְּאָמַר קְרָא "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר", 'שָׁרְרֵךְ אַגַּן' זוֹ סַנְהֶדְּרִין, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְגִנָּה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהִיא דּוֹמָה לְסַהַר, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּעִגּוּל כַּחֲצִי יָרֵח. וְרוֹאִים שֶׁמְּקוֹם הַסַּנְהֶדְּרִין הוּא טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּטְבֶרְיָה הִיא בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְפִי זֶה מוּבָן שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַסַּנְהֶדְּרִין נֶאֶלְצוּ לִגְלוֹת מִמְּקוֹם טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֵם הָלְכוּ לִמְקוֹם הַטַּבּוּר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר ד, ה) יַרְדֵּנָא עָבַר בְּיַמָּא דִּטְבֶרְיָא וְלָא מִתְעָרֵב בֵּיהּ מַעֲשֵׂה נִסִּים יֵשׁ בַּדָּבָר. וּמוּבָא בְּ'סֵפֶר הַלִּקּוּטִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (דברים ע' רסד) יַרְדֵּן סוֹד יְסוֹד דְּנוּקְבָא וְכוּ' אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא הַנּוּקְבָא וְהַיַּרְדֵּן יְסוֹד. רוֹאִים שֶׁהַכִּנֶּרֶת הִיא מְקוֹם הָרֶחֶם שֶׁמִּתְחַבֵּר לַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שלח קעה:) זוֹ הַתְּכֵלֶת הִיא סוֹד שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְהַגָּוֶן שֶׁלָּהּ יוֹצֵא מִדָּג שֶׁהוֹלֵךְ בְּיַם כִּנֶּרֶת, וְעַל כֵּן כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו. וְכֵן יַם כִּנֶּרֶת הוּא הַיָּם הַשְּׁבִיעִי מִשִּׁבְעָה יַמִּים שֶׁיֵּשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּלק"ת לְהָאֲרִיזַ"ל (עקב ע' רמח) שֶׁכִּנֶּרֶת בְּגִימַטְרִיָּא תרע"א שֶׁהוּא שֵׁם אֲדֹנָ"י בְּמִלּוּי, דְּכִנֶּרֶת הִיא בִּבְחִינַת מַלְכוּת, וְרוֹאִים שֶׁהַכִּנֶּרֶת קְשׁוּרָה לַמִּלּוּי שֶׁל שֵׁם אדנ"י שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, הַיְינוּ לָעִבּוּר שֶׁהָאִשָּׁה מִתְמַלֵּאת מֵהַוָּלָד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'קֹהֶלֶת יַעֲקֹב' (ערך ים) יַם כִּנֶּרֶת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' (תש"ס ע' רסה) שֶׁיְּהוּדָה תָּמָר בְּגִימַטְרִיָּא כִּנֶּרֶת.  

וְכֵן

מוּבָא בְּ'שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (הקדמה לז) שֶׁבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם נִמְצָא בְּיַם כִּנֶּרֶת. וּמִרְיָם הָיְתָה הַמְיַלֶּדֶת שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם יַחַד עִם אִמָּהּ, וְנִקְרְאוּ שִׁפְרָה וּפוּעָה. וּבְנוֹסָף הִיא זָכְתָה בְגִיל 6 לוֹמַר לְאָבִיהָ עַמְרָם שֶׁהָיָה גְדוֹל הַדּוֹר 3 קַל וָחֹמֶר, וְגָרְמָה לוֹ לְהַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ. בְּעִקְבוֹתָיו הֶחֱזִירוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל נְשׁוֹתֵיהֶם לְהוֹלִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (פסיקתא רבתי מ"ג) בְּשָׁעָה שֶׁגָּזַר פַּרְעֹה "כָּל הַבֵּן הַיִּלוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַמְרָם כֵּן הוּא וּבֵית דִּינוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָזְרוּ וּמָנְעוּ יִשְׂרָאֵל מִפִּרְיָה וּרְבִיָּה וְהוֹצִיאוּ אֶת נְשֵׁיהֶם "נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ", מִרְיָם הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה בַּת שֵׁשׁ שָׁנִים וְאָמְרָה אַבָּא אַבָּא פַּרְעֹה הָיָה טוֹב לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמְּךָ, לָמָה, פַּרְעֹה גָּזַר בִּזְכָרִים וְאַתְּ בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת, פַּרְעֹה גָּזַר סָפֵק נִתְקַיְּמָה גְזֵרָתוֹ סָפֵק לֹא וְאַתָּה גָזַרְתָּ וְנִתְקַיְּמָה גְזֵרָתְךָ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַמְרָם אֶת דְּבָרֶיהָ הֵבִיא אוֹתָהּ לִפְנֵי סַנְהֶדְּרִין וְאָמְרָה לִפְנֵיהֶם, וְאָמְרוּ לוֹ עַמְרָם אַתָּה אָסַרְתָּ וְאַתָּה צָרִיךְ לְהַתִּיר אֶת הַדָּבָר. וְרוֹאִים שֶׁעַמְרָם הִסְתַּפֵּק בְּדִבְרֵי מִרְיָם אִם הִיא צוֹדֶקֶת וְהֵבִיאָהּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְּרִין שֶׁיַּכְרִיעוּ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁעַמְרָם הֵבִין שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתָהּ שֶׁהוּא בְּסוֹד רֶחֶם וְלֵדָה, לָכֵן הֵבִיאָהּ לַסַּנְהֶדְּרִין שֶׁהֵם הָרֶחֶם הַגָּדוֹל. וּלְפִי זֶה מְבֹאָר הַכָּתוּב (במדבר יב, יב) "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ". לִכְאוֹרָה מַדּוּעַ הִזְכִּיר כָּאן אַהֲרֹן אֶת עִנְיַן הָרֶחֶם, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֲחוֹתֵנוּ לֹא תִהְיֶה מְצֹרַעַת שֶׁחֲשׁוּבָה כְּמֵת כֵּיוָן שֶׁהִיא חֵלֶק מִבְּשָׂרֵנוּ הַיְינוּ אֲחוֹתֵנוּ, וּמַדּוּעַ הוּא מַזְכִּיר כָּאן שֶׁהֵם נוֹלְדוּ מֵאוֹתָהּ רֶחֶם, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁאַהֲרוֹן רָמַז לְמֹשֶׁה שֶׁהָרֶחֶם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מִרְיָם נִמְצָא בְּסַכָּנָה וְצָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וְכֵן בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'חַשְׁמַל עַיִן' שֶׁרֶחֶם הִיא סוֹד הַקַּל וָחֹמֶר, וְלָכֵן מִרְיָם עָשְׂתָה קַל וָחֹמֶר לְאָבִיהָ לְהוֹלִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וַה' עָשָׂה לָהּ קַל וָחֹמֶר "וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ" וְעוֹד. וְכֵן עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ בִּבְחִינַת בְּתוֹךְ רֶחֶם עַד הַלֵּדָה שֶׁהָיְתָה בִּכְנִיסָתָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הֵם שָׁתוּ מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם שֶׁהִיא הַמַּיִם שֶׁבָּרֶחֶם, וְזֶה סוֹד הַמַּיִ"ם שֶׁנִּרְמָז בִּשְׁמָהּ שֶׁל מִרְיָם, וְכֵן בְּאֵר מְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת. וְכֵן מִרְיָם בְּגִימַטְרִיָּא כִּנּוֹר דָּוִד, דִּכְשֵׁם שֶׁכִּנּוֹר דָּוִד קָשׁוּר לְיַם כִּנֶּרֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר כָּךְ מִרְיָם. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁמִּרְיָם הָיְתָה אַחַת הָאִמָּהוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סוטה יא:), שֶׁשֹּׁרֶשׁ דָּוִד מֵחוּר בֶּן מִרְיָם. וְהַמהרש"א שָׁם מְבָאֵר (ד"ה דדוד) שֶׁדָּוִד הָיָה נֶכֶד שֶׁל מִרְיָם מִצַּד אִמּוֹ.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּזֹּהַר דְּבָרִים שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַל רְעִידַת אֲדָמָה שֶׁהִתְרָחֲשָׁה בִּזְמַנּוֹ בִּטְבֶרְיָה, שֶׁהָרְעִידָה קְשׁוּרָה לַצַּעַר שֶׁה' מִצְטָעֵר עַל הַגָּלוּת, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (שמות ט.) רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵרִים יָדָיו בִּתְפִלָּה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, בָּאוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְרַבִּי אַבָּא וְיָשְׁבוּ לְפָנָיו. עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, רָאוּ אוֹר יוֹם אֶחָד שֶׁנֶּחְשָׁךְ וְנִשְׁקַע צִנּוֹר אֶחָד שֶׁל שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ בְּתוֹךְ הַיָּם שֶׁל טְבֶרְיָה, וְהִזְדַּעֲזֵעַ כָּל אוֹתוֹ מָקוֹם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי עַכְשָׁו הוּא זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר בְּבָנָיו וּמוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְכַאֲשֶׁר יוֹרְדוֹת, הֵן פּוֹגְעוֹת בַּצִּנּוֹר הַזֶּה שֶׁל שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, וְיִשְׁתַּקְּעוּ זֶה בָּזֶה בַּיָּם. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבָכוּ הַחֲבֵרִים. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר עח, טז) אָמַר רַב חָנָן כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כַּמָּה נִסּוּכִים נִסֵּךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּבֵית אֵל יוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב אֶת מֵי טְבֶרְיָה. וּמְבָאֵר הַ'מַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה' כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֶת מֵי טְבֶרְיָה, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִסְפַּר נְסָכָיו שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ נֵס וְכוּ' שׁוֹפֵעַ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. וְרוֹאִים שֶׁמֵּי הַכִּנֶּרֶת קְשׁוּרִים עִם נִסּוּךְ הַמַּיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַכְנָעַת הַקְּלִפָּה תַּחַת הַקְּדֻשָּׁה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (נח סד.) שֶׁנִּסּוּךְ הַמַּיִם בְּסֻכּוֹת מְעוֹרֵר אֶת שְׁלִיטַת יִשְׂרָאֵל עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. דְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם בִּבְחִינַת מַיִם הַזֵּידוֹנִים הַיּוֹנְקִים מֵהַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמַיִם מְסַמְּלִים חֶסֶד, וְנִסּוּךְ הַמַּיִם מְרַמֵּז עַל הַשְׁפָּעַת הַחֲסָדִים שֶׁיּוֹרְדִים בִּזְמַן זֶה בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וִישְׂרָאֵל שׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם כֵּיוָן שֶׁהֵם מְקַבְּלִים בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל.

צופן מעניין על ההוריקן אירמה

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, ארה"ב, כללי, צפונות בתורה

מאת: חיים שדה דף צופן המפגיש את הקוד ההוריקן והקוד אירמה בדילוג 213 אותיות, המפגש הטוב ביותר. אלה שהקוד הוריקן מופיע כקוד שלם" "מההוריקן בא" מסומן במסגרות שחורות וצבוע צהוב ותכלת , מופיע מלמטה למעלה, מקביל לקוד המרכזי מופיע קוד במסגרת שחורה צבוע צהוב : אירמה, מופיע מלמעלה למטה. השאלה בדף מה מההוריקן אירמה בא?, התשובה בקוד המופיע במקביל בצבעים תכלת , צהוב ותכלת מלמעלה למטה , האומר: נחל של מים. במעגלים כחולים מופיע באלכסון מלמטה למעלה הקוד "מיאמי". הזמנים מופיעים במסגרות ירוקות, : אלול חוצה את שני הקודים המרכזים, תשעז מופיע באלכסון מלמעלה למטה. הערה: נתונים אילו הועברו לרב גלזרסון כאשר החלו לדבר על אירמה, הוא בחר לפרסם דברים אחרים בנושא, נכון להיום: 10/9/2017 החלה זרימת מים בכבישים אל תוך העיר מיאמי כמו נחלים. להגדלה לחץ על התמונה   רוח אפינו משיח השם" אותיות ארמה. פרקי אליהו הנביא זכור לטוב : וַיּאמֶר: צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה' וְהִנֵּה ה' עבֵר     וְרוּחַ גְּדולָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה',     וְאַחַר הָרוּחַ – רַעַשׁ,     וְאַחַר הָרַעַשׁ – אֵשׁ,     וְאַחַר הָאֵשׁ – קול דְּמָמָה דַקָּה.

ביום ו' אלול תשע"ז התחילה מלחמה בין יפן לצפון קוריאה. והתרחשו שטפונות גדולים בארה"ב.

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-ארה"ב, כללי, סוד החשמל, תיעוד אירועים

מוּבָא

בְּשֵׁם הַגרי"מ חַרְלַ"פּ זצ"ל שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּהְיֶה בִּשְׁלֹשָה שְׁלַבִּים, וְהֵן שָׁלֹש מִלְחָמוֹת שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת תִּלָּחֵמְנָה אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְאַחֲרֵי כָּל מִלְחָמָה יְנַצְנֵץ אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְלָכֵן רָאִינוּ אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִתְנוֹצֵץ הָאוֹר בִּדְמוּת הַצְהָרַת בַּלְפוּר, וְהִתְעוֹרְרוּ רַבִּים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הִתְנוֹצֵץ שׁוּב הָאוֹר שֶׁל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם הִכִּירוּ בִּזְכוּת עַם יִשְׂרָאֵל, וְשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ נִפְתְּחוּ בִּפְנֵי הָעָם לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ. וְלֹא יִהְיֶה שֶׁקֶט עַד שֶׁתִּהְיֶה מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁלִישִׁית שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

דְּבָרִים

אֵלּוּ מוּבָאִים גַּם בְּסֵפֶר 'לֵב אֵלִיָּהוּ' סוֹף ח"א מֵהַגר"א לָאפְּיַאן זַצַּ"ל בְּשֵׁם הַגר"א וַסֶרְמַן הי"ד שֶׁשָּׁמַע מֵהֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: הֶחָפֵץ חַיִּים אָמַר שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָה חֲלָקִים. הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עַד שְׁלֹשִים שָׁנָה אַחֲרֶיהָ. וְאַחַר כָּךְ תָּבֹא מִלְחָמָה שְׁלִישִׁית, שֶׁבָּהּ יִסְבֹּל כָּל הָעוֹלָם, וְאַחֲרֵי זֶה יָבֹא מָשִׁיחַ. וְרוֹאִים שֶׁהֶ'חָפֵץ חַיִּים' אָמַר שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּתְחַלֵּק לְג' מִלְחָמוֹת. וּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, הִיא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל גּוֹג וּמָגוֹג, וְהַגְּרָ"א לָאפְּיַאן זצ"ל הוֹסִיף שֶׁשּׁוֹאַת אֵירוֹפָּא הִיא הַמִּלְחָמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל גּוֹג וּמָגוֹג. בָּרוּר שֶׁכָּל הַג' מִלְחָמוֹת הֵן מִלְחָמָה אַחַת שֶׁמִּתְחַלֶּקֶת לְשָׁלֹש. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מְנַחֵם בַּרְהוּם שליט"א שֶׁאָמְנָם כְּנִיעַת גֶּרְמַנְיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה בְּאִיָּר תש"ה, אַךְ כְּנִיעַת יַפָּן לְאַחַר שֶׁהִפְצִיצוּ אוֹתָהּ בִּפְצָצוֹת אָטוֹם הָיְתָה בְּו' בֶּאֱלוּל תש"ה, וְו' בֶּאֱלוּל בְּגִימַטְרִיָּא 73, וּמְרַמֵּז עַל דִּבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּפְרֹץ בִּשְׁנַת שִׁבְעִין וּתְלַת. וְכֵן ו' בֶּאֱלוּל הוּא הַיּוֹם הָאֶמְצָעִי בֵּין כ"א בְּתַמּוּז לְכ"א בְּתִשְׁרֵי. שהם הג' חדשים שלפני הושענא רבה שצפויה מלחמת גוג ומגוג, כמובא בַּזֹּהַר (וארא לב.) בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ בָּהּ קְרָב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְיִתְכַּנְּסוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִידֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עָלֶיהָ מִסּוֹפֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וְגוֹ'". אַחַר זֶה מַה כָּתוּב, "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'". וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִמֶּנָּה, וְיִשְׁבֹּר כָּל הַחֲיָלוֹת כֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל הָעָם שֶׁל הָעוֹלָם, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "ה' צִלְּךְ עַל יַד יְמִינֶך". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' לֵוִי יִצְחָק לֶדֶּרְמַן שליט"א שֶׁהַתַּאֲרִיךְ כ"א בְּתַמּוּז הוּא בְּדִיּוּק תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מִשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת, וּמוּבָא בְּסִדּוּר הָרַשַּׁ"שׁ שֶׁהַיִּחוּד הַכְּלָלִי שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי נַעֲשָׂה רַק בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְאָז נַעֲשֵׂית קְלִיטַת הַזֶּרַע, וְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים לְאַחַר מִכֵּן צְרִיכָה לִהְיוֹת לֵדָה, וְזֶה יוֹצֵא בְּדִיּוּק בְּכ"א בְּתַמּוּז שֶׁאָז צְפוּיָה לֵדַת מָשִׁיחַ, כִּי הַיִּחוּד שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הוּא יִחוּד כְּלָלִי שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. וְכֵן הַתַּאֲרִיךְ שֶׁל י"ז בֶּאֱלוּל בּוֹ פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הוּא תַּאֲרִיךְ שִׁלּוּחַ הַיּוֹנָה שֶׁל נֹחַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְפִי שִׁיטַת רַשִּׁ"י, וְהֵבֵאנוּ שֶׁתַּאֲרִיכֵי שִׁלּוּחַ הַיּוֹנָה הֵם תַּאֲרִיכֵי קֵץ.

וְכֵן

מוּבָא בְּסֵפֶר 'פְּרִי יֶשַׁע אַהֲרֹן' (עמוד רס) שֶׁגַּם הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין דִּבֵּר עַל שָׁלֹש מִלְחָמוֹת בְּדוֹמֶה מְאֹד לְדִבְרֵי הֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְנִבָּא אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַמְדֻיָּק שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְאָמַר שֶׁתָּבֹא מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁלִישִׁית שֶׁחֵלֶק מֵהָעוֹלָם יֵחָרֵב וְעוֹד, וּפֶלֶא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן מִלִּים שֶׁאָמַר הֶ'חָפֵץ חַיִּים' שֶׁהַמִּלְחָמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת תִּהְיֶינָה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הָאַחֲרוֹנָה, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא מַפְחִיד יְהוּדִים, הוּא עָנָה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁמַּרְאִים לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם וְלֹא לְשַׁנּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'שִׁבְחֵי רַבִּי אַהֲרֹן' שֶׁהָאַדְמוֹ"ר רַבִּי אַהֲרוֹן רָאטָה זצ"ל בַּעַל הַ'שּׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים' אָמַר אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִיא מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה שֶׁאִתָּהּ יָבֹא מָשִׁיחַ שֶׁמֵּהַמַּבּוּל לֹא הָיָה כָּמוֹהָ.

ביום

ו' אלול תש"ה נכנעה יפן במלחמת העולם השנייה, ואנו רואים שבדיוק 72 שנים לאחר מכן ביום ו' אלול תשע"ז התחילה שוב מלחמה ביפן כשצפון קוריאה שלחה טיל ליפן והאזרחים ביפן ירדו למקלטים. וכפי שאמר מרנא ה'חפץ חיים' זצ"ל שמלחמת גוג ומגוג תתחלק ל3 מלחמות כמובא במדרשים, לכן המלחמה השלישית ממשיכה באותו תאריך ובאותו מקום שבה הופסקה מלחמת העולם השנייה, לסמל שזה המשך אחד. וכל זה קורא בפרשת כי תצא למלחמה שבה מופיע הפרשה של קַן צִיפּוֹר שמצינו בַּזֹּהַר (שמות ז:) בְּאוֹתוֹ זְמַן [זְמַן הַגְּאֻלָּה] יִתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָצֵאת מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ''ן צִפּוֹ''ר. וְאוֹתִיּוֹת קַ"ן צִפּוֹ"ר נִמְצָאוֹת בִּצְפוֹן קֹרֵיאָה, וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ יא"ה מְרַמְּזוֹת עַל עוֹף הָאַיָּ"ה שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּעֲלִים אֶת הַשְּׁכִינָה לַיִּחוּד, כַּיָּדוּעַ מִכַּוָּנוֹת קְדֻשַּׁת כֶּתֶר בְּשַׁבָּת. וְכֵן קַן צִפּוֹר ר"ת קֵ"ץ. וְכֵן קַן צִיפּוֹר עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא צְפוֹן קוֹרֵאָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁלָּכֵן זֶה מִסְפַּר 538 שֶׁמִּתְהַפֵּךְ לְ358 כְּמִסְפַּר מָשִׁיחַ. וְכֵן קַן צִיפּוֹר בְּגִימַטְרִיָּא 536 אותו מספר של אַמֶרִיקָה שעולה 356. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' רְפָאֵל קַבְּלָן שליט"א שֶׁקוֹרֵיאָה מְרֻמֶּזֶת בַּפָּסוּק "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר". וְכֵן צְפוֹן קוֹרֵיאָה בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ מָשִׁיחַ.

כָּתוּב

(תהילים קב, ז) "הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג". כָּתוּב זֶה מְדַבֵּר עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת בַּגָּלוּת עִם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל' (ח"ב ע' תקע') שֶׁעוֹף זֶה שֶׁשְּׁמוֹ כּוֹס, צוּרָתוֹ כְּצוּרַת כּוֹס וְטִבְעוֹ לִצְעֹק בַּלַּיְלָה וְהוּא מְכֻסֶּה מִבְּנֵי אָדָם. וְעִנְיָנִים אֵלּוּ מְרַמְּזִים עַל הַשְּׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא בִּבְחִינַת כּוֹס, וְהִיא מְכֻסָּה מִבְּנֵי אָדָם, וְצוֹעֶקֶת בַּלַּיְלָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִים בַּגָּלוּת. וְמָצִינוּ בְּתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס (ויקרא יא, יז) שֶׁמְּתַרְגֵּם עַל עוֹף הַכּוֹס קַרְיָא, וְקַרְיָא מְרַמֵּז עַל קְרִיאָה וּצְעָקָה. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁצְּפוֹן קוֹרֵיאָה קְשׁוּרָה לְקַן צִפּוֹר.

וְהוֹסִיף

הרה"ג ר' יַעֲקֹב שִׁמְשׁוֹן אָשֵׁר שליט"א שֶׁלְּשׁוֹן הַזֹּהַר סְיָיפֵי עָלְמָא בְּגִימַטְרִיָּא צְפוֹן קוֹרֵיאָה. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹנוֹ: (וארא לב.) בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ בָּהּ קְרָב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְיִתְכַּנְּסוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִידֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עָלֶיהָ מִסּוֹפֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וְגוֹ'".

ועוד

ראינו ביום ו' אלול תשע"ז שהתרחשו הצפות גדולות במדינת טקסס בארה"ב מסופות וגשמים עזים שירדו שם, ומתפשטים לעוד מדינות מסביב, ומצינו בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר לד, יא) שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּחִינַת מַבּוּל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וַה' יָפֵר אֶת הַבְּרִית וְהַהַבְטָחָה שֶׁנָּתַן לְנֹחַ שֶׁלֹּא יֵרֵד שׁוּב מַבּוּל. וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: "עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ", רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אָחָא מַה סְּבוּרִים בְּנֵי נֹחַ שֶׁבְּרִיתָן כְּרוּתָה וְעוֹמֶדֶת לָעַד, כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם "עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ וְגוֹ'", כָּל זְמַן שֶׁהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה קַיָּמִין בְּרִיתָן קַיֶּמֶת, וּכְשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה", בְּאוֹתָהּ שָׁעָה "וַתֻּפַר בַּיּוֹם הַהוּא". וְכֵן ארה"ב מְרֻמֶּזֶת בַּפָּסוּק שֶנִּדְרַשׁ עַל הַמַּבּוּל (תהילים לו, ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם". וְכֵן שֵׁם שפ"ו בְּגִימַטְרִיָּא שְׁכִינָה. וְעִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁטֶף שֶׁהוּא שֵׁם הַקֵּץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ט, כו) "וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף" (יחזקאל יג, יג) "וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ". וְכֵן "וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף" עם האותיות בגימטריא הוריקן טקסס.

וְכֵן

מָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (צג) שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה יִנְקְמוּ הַנְּהָרוֹת בַּגּוֹיִם שֶׁהֵצֵרוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: "נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה'". אֵין נְהָרוֹת אֶלָּא גָּלֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים". לְכָךְ, "יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם", וִידַכְּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּצָרוֹת, וְעַכְשָׁיו יָבֹאוּ גַּם הֵם [הַנְּהָרוֹת] וִידַכְּאוּ אוֹתָם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ש. רֵייְסְקִין שליט"א שֶׁהַיַּבָּשָׁה תּוּצַף בְּגִימַטְרִיָּא הַגְּאוּלָה תַּתְחִיל.

הקץ של 1775 "עשה ווים לעמודים" כונתו לי"ח י"ט אב תשע"ז והוא ממשיך ביום י"ח אלול תשע"ז.

שָׁמַעְתִּי

מֵהרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁהַמִּסְפָּר שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא 603550 הוּא 776.885 כָּפוּל 776.885 הַיְינוּ סוֹף חֹדֶשׁ אָב תשע"ז, וְכֵיוָן שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָתְנוּ 603550 חֲצָאֵי שְׁקָלִים שֶׁהִגִּיעוּ לְ301775 שֶׁקֶל לַמִּשְׁכָּן, בָּאוּ הַזֹּהַר וְהָאֲרִיזַ"ל וְאָמְרוּ שֶׁבַּמִּסְפָּר הַזֶּה טָמוּן הַקֵּץ, כִּי הָעוֹלָם, שָׁנָה וְנֶפֶשׁ, מַקְבִּילִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ, וְאִם בַּנֶּפֶשׁ הַמִּסְפָּר הַשָּׁרְשִׁי הוּא 301775 שְׁקָלִים שֶׁבָּאִים מִ603550 נֶפֶשׁ כָּךְ בְּמַעֲרֶכֶת הַזְּמַן נַגִּיעַ לַמִּסְפָּר הַזֶּה שֶׁבּוֹ יִהְיֶה הַקֵּץ. הַיְינוּ שֶׁהַפָּסוּק "וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים", מְרַמֵּז עַל הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי שֶׁהוּא בְּסוֹד "כָּל הַיּוֹם דָּוָה", וְנִקְרָא בַּזֹּהַר אֶלֶף יוֹמִין דְּחוֹל, וְעוֹד שְׁבַע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי [בְּסוֹד הַ"וָוִים לָעַמּוּדִים", דְּמִסְפַּר שֵׁשׁ הוּא בִּבְחִינַת וָ"ו וְעַמּוּד כַּיָּדוּעַ]. שֶׁבָּהֶם יֵשׁ אֲחִיזָה לַקְּלִפָּה, וְיֵשׁ עֵרוּב טוֹב וְרָע, וּבִשְׁנַת ה' אֲלָפִים תשע"ה יִפָּרְדוּ הַטּוֹב מֵהָרַע.

יוֹצֵא

לְפִי זֶה שֶׁאָמְנָם הַקַּדְמוֹנִים אָמְרוּ בַּנִּגְלֶה שֶׁהַקֵּץ הוּא בִּשְׁנַת 1775 הַיְינוּ שְׁנַת תשע"ה, אֲבָל צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַמִּסְפָּר הַשָּׁרְשִׁי שֶׁמִּסְתַּתֵּר בִּפְנִים שֶׁמַּגִּיעַ לִמְנַחֵם אָב תשע"ז. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִזְכֶּה, נֵדַע שֶׁמִּסְתַּתֵּר בִּפְנִים עוֹד עֹמֶק שֶׁעֲדַיִן לֹא גִּלִּינוּ. כַּמּוּבָא בָּרַמְחַ"ל ('אדיר במרום' מאמר בריך ברי לעתיק יומין) שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ, רַק דֶּרֶךְ לִמּוּד נִגְלוֹת הַתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁמְּגַלִּים דֶּרֶךְ לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר. וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה הַגרי"א חֶבֶר ('באורי אגדות אפיקי ים' סנהדרין צו:). וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַקֵּץ בִּפְנִימִיּוּת הַדְּבָרִים כְּמוֹ כָאן בַּמִּסְפָּר הַשָּׁרְשִׁי וְלֹא בַּחֵלֶק הַחִיצוֹנִי כְּפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ.

ויתכן

שהקץ של י"ט אב יתגלה רק בי"ח אלול, כי עד 30 ימים מהלידה יתכן שהולד נפל, ורק אחרי 30 ימים יודעים אם הלידה אמיתית, וכן 30 ימים בגימטריא אבטי"ח אותיות י"ח י"ט א"ב וכפי שבארנו את הרמזים על האבטיח ומלחמת גוג ומגוג ובנין המלכות שקשור עם האות ל'. והוסיף הרה"ג ר' א. ה. שליט"א רמז פלא, י"ט אָ"ב ר"ת הַכָּתוּב שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה: (רות ג, יג) "לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, ומיד אחר כך יש ר"ת י"ח אלו"ל "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר". ורואים שי"ח אלול הוא האמיתי, וכפי שראינו במלחמת העולם השניה שפרצה בי"ז אלול תרצ"ט, היינו יום לפני י"ח אלול שהוא יום של תאריך בעתה. וכן נפילת הקומניזם היתה ביום י"ז אלול תשנ"א.

וכן

י"ח אלול קשור עם לדת משיח, כי ביום הזה נולדו הבעש"ט ובעל התניא. וְהַבעש"ט בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם שפ"ו. אוֹ דָוִד בֶּן יִשַׁי אוֹ חוֹדֶשׁ אֱלוּל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהָרה"ג ר' נ. ג. שליט"א שֶׁדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם ר"ת בְּגִימַטְרִיָּא אֱלוּל. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' רְאוּבֵן פְרֶנְקֶל שליט"א שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ קָשׁוּר לְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁהוּא חֹדֶשׁ הַתְּשׁוּבָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מו"ק טז:) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מַאי דִּכְתִיב, "נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל" שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'קוֹל הַתּוֹר' בְּשֵׁם הַגְּרָ"א (פ"ב) "עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", "עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" הֵם ב' מְשִׁיחִין, "מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה" הוּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּמִדַּת הַדִּין, "וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" הוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּחֹדֶשׁ הָרַחֲמִים. וְרוֹאִים שֶׁמָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שַׁיָּךְ לְחֹדֶשׁ אֱלוּל. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל אֱלוּל שֶׁאוֹמְרִים בְּקוֹל: לְדָוִד. וְכֵן אֱלוּ"ל ר"ת "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". וְדוֹדִי אוֹתִיּוֹת דָּוִיד. וְכֵן בְּסִדּוּר הָרש"ש חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא בְּחִינַת יְסוֹד דְּנוּקְ', שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ.

וְכֵן

שְׁנַת תשע"ו שהיא השנה שלנו לפי חז"ל מְרֻמֶּזֶת בַּתֵּבָה הָאַחֲרוֹנַה בְּפָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא שֶׁקְּשׁוּרָה לְח"י אֱלוּל: (דברים כט, ח) "לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן". וְכֵן הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן בְּהַפְטָרַת פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא הוּא (ישעי' ס, כב) "אֲנִי הוי"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". וְכֵן כִּי תָבֹא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד. וְתָבֹא מְרַמֵּז עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן בעש"ט בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת תשע"ו, כִּי אוֹתִיּוֹת ט' וְת' מִתְחַלְּפוֹת בְּאוֹתִיּוֹת דטלנ"ת, וְאוֹתִיּוֹת ב' וְו' מִתְחַלְּפוֹת בְּאוֹתִיּוֹת בומ"ף. וְכֵן הַבעש"ט דָּוִד בֶּן יִשַׁי עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יְהוֹנָתָן ג. שליט"א שֶׁלֵּדַת הַבעש"ט הָיְתָה בְּח"י בֶּאֱלוּל תנ"ח. שָׁעָה קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה שֶׁל הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, הַיְינוּ זְמַן עֲלוֹת הַשַּׁחַר.

וְכֵן

מוּבָא בְּסֵפֶר 'מְאוֹר עֵינַיִם' (בשלח) שֶׁהַבעש"ט תִּקֵּן לוֹמַר לִפְנֵי מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶת מִזְמוֹר ק"ז בִּתְהִלִּים, ויוֹם הֻלֶּדֶת הַבעש"ט ח"י אֱלוּ"ל ר"ת הַכָּתוּב (תהילים קז, ח) "יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם", וְכָתוּב זֶה מוֹפִיעַ ד' פְּעָמִים בְּאוֹתוֹ נֹסַּח בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק, וְיוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ ד' פְּעָמִים ח"י אֱלוּ"ל בַּפֶּרֶק הַזֶּה שֶׁעוֹלִים יַחַד כְּמִנְיַן שֵׁם, לְרַמֵּז עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. וְכֵן יוֹם פְּטִירַת הַבעש"ט בְּחֹדֶשׁ סִיוָ"ן נִרְמָז בַּכָּתוּב הַזֶּה בְּאוֹת שְׁנִיָּה; "יוֹדוּ לַהוי"ה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם", וְהָאוֹתִיּוֹת הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ ב' וְד' בְּגִימַטְרִיָּא ו' שֶׁהוּא יוֹם פְּטִירָתוֹ ו' בְּסִיוָן. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּכָל הַפָּסוּק חוּץ מֵהָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה, בְּגִימַטְרִיָּא בַּעַל הַתַּנְיָא שֶׁהֵפִיץ אֶת תּוֹרַת הַבעש"ט וְיוֹם לֵדָתוֹ חָל גַּם כֵּן בְּחַ"י אֱלוּ"ל שֶׁנִּרְמָז בָּר"ת שֶׁל הַפָּסוּק. וכן הקץ של 1775 עשה ווים לעמודים מובא מהבעל התניא.

וְכֵן

צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הָאֹ"ר בַּעַ"ל שֵׁ"ם טוֹ"ב נִמְצָא בְּהֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב "יוֹדוּ לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב".  וְהַפָּסוּק הַזֶּה מְרַמֵּז עַל הַהַשְׁפָּעָה לַמַּלְכוּת שֶׁנִּקְרֵאת "נֶפֶשׁ", וְכֵן "כִּי הִשְׂבִּיעַ" בְּגִימַטְרִיָּא אָדָם דָּוִד מָשִׁיחַ. וְכֵן שֵׁם טוֹ"ב הוּא מִסְפָּר אֶחָד פָּחוֹת מִשֵּׁם חָ"י הַיְינוּ שֶׁהוּא הֲכָנָה לַמָּשִׁיחַ אוֹתִיּוֹת שֵׁ"ם חָ"י. וְכֵן כָּל הַפָּסוּק וֹדוּ לַהוי"ה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם" חוּץ מֵהָר"ת בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. וְלָכֵן נִסְתַּלֵּק הַבעש"ט בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁבּוֹ נִסְתַּלֵּק דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וְכֵן דָּוִ"ד נִרְמָז בְּאוֹת שְׁנִיָּה הֲפוּכָה בַּפָּסוּק "יוֹדוּ לַהוי"ה חַסְדּוֹ".

והוסיף

הרה"ג ר' א. ה. שליט"א שי"ט אלו"ל ר"ת הכתוב שמרמז על השלמת הימים אחרי לדה: (ויקרא יב, ו) "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת". וכן ביום י''ט אב נפטר הרב ישראל קרישטל זצ"ל בגיל 114 שהיה היהודי הזקן בעולם שאמרו עליו שראה את מלחמת העולם הראשונה בגיל 15 וראה גם את מלחמת העולם השניה, ויוצא שהוא קיפל 3 מלחמות עולם בחייו כשראה את איומי צפון קוריאה על ארה"ב בימיו האחרונים. היינו שהשתלשל אצלו חיבור שלשת מלחמות העולם. וכן  ישראל קריסטל בגימטריא שמע ישראל ובגימטריא הכתוב "ועלו מושיעים בהר ציון". וכן י"ח אלו"ל מרומז בר"ת ב' פעמים בכתוב שמרמז על הגאולה: (שמות כא, יא) "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף".

והוסיף

הרה"ג ר' א. י. שליט"א שהתרגום על צבי הוא טביא אותיות י"ט א"ב, ויש אי"ל ימים מי"ט אב עד ראש השנה, לכן כתוב (דברים טו, כא) "וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַה' אֱלֹהֶיךָ: בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל", ומבאר התוספות (בכורות לג.) ורבינו חננאל מפרש דהיינו המרביע שור פסולי המוקדשין והמנהיג שור פסולי המוקדשין לוקה, גוף אחד הן ועשאן הכתוב שני גופין, פירוש שהשור בפני עצמו נחשב כצבי וכאיל דהיינו שני מינין. היינו שיש כאן חידוש בתורה שקרבן שנפסל הוא נחשב בעצמו כשני מינין של צבי ואיל ואסור להנהיג אותו עם בהמה כיוצא בו מישום כלאים. ורואים שצבי ואייל קשורים עם קרבנות המקדש, וממילא הם קשורים לקץ האחרון שאנו מצפים לבנין בית המקדש.

וכן

צבי מרמז על הקב"ה ש"מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות" כצבי לגאול את ישראל. וכן צבי ואיל נרמזים בפרשיות נצבים וילך שהם הפרשיות של ראש השנה, וגם קשורות עם הקץ של שנים אלו, כמובא בספר 'יַם הַחָכְמָה' מֵהַגרי"מ מוֹרְגֶּנְשְׁטֶרְן שליט"א (תשע"א) הַגְּרָ"א ז"ל אָמַר כִּי בְּסֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה מְרֻמָּז בְּכָל סִדְרָה מַה שֶּׁיֶאֱרַע בְּמֵאָה שָׁנִים מֵאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, כְּסֵדֶר יוֹ"ד פַּרְשִׁיּוֹת נֶגֶד יוֹ"ד מֵאוֹת, כִּי נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ נֶחֱשָׁבִים לְאֶחָד כַּיָּדוּעַ. דְּהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִשִּׁשָּׁה סְפָרִים, לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית חֲשִׁיב כְּסֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (עיין זהר משפטים קיט:). וְכֵן כָּתַב הָרַב בַּעַל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כּוֹלֶלֶת שִׁשָּׁה קְצָווֹת, גַּם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה קְצָווֹת וְכוּ', כִּי הַשְּׁתֵּי תּוֹרוֹת הַלָּלוּ מְכֻוָּנוֹת כְּאַחַת מְיֻחָדוֹת זוֹ בְּזוֹ, זוֹ מֻשְׁפַּעַת בְּזוֹ וְכוּ'. וְאֵלוּ הַשִּׁשָּׁה סְפָרִים הֵמָּה כְּנֶגֶד שִׁית אַלְפֵי שָׁנֵי דֶּהֱוֵי עָלְמָא, וְסֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְכָלוּל מֵעֶשֶׂר פַּרְשִׁיּוֹת, כָּל פָּרָשָׁה כְּנֶגֶד מֵאָה שָׁנָה. וְהִנֵּה כְּבָר אָמַרְנוּ דִּבְפָרָשַׁת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ רָמוּז כָּל הַנַּעֲשָׂה בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנִים אֵלּוּ שֶׁעוֹמְדִים אָנוּ בָּהֶם. וְכֵן פַּרְשִׁיּוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ מְרַמְּזוֹת שֶׁהַמֵּאָה שָׁנִים מִתְחַלְּקוֹת לִשְׁנֵי מַצָּבִים, נִצָּבִים מְרַמֵּז עַל מַצַּב הַגָּלוּת שֶׁעוֹמְדִים וּמְצַפִּים. וַיֵּלֶךְ מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה שֶׁהוֹלְכִים וְיוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת. וְכֵן הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן בְּהַפְטָרַת פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא הוּא (ישעי' ס, כב) "אֲנִי הוי"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" לְרַמֵּז שֶׁעַכְשָׁיו אַחֲרֵי הַמֵּאָה שָׁנָה שֶׁל כִּי תָבוֹא מַתְחִיל הַזְּמָן שֶׁל בְּעִתָּהּ. וְכֵן נִצָּבִים הִיא הַפָּרָשָׁה שֶׁבָּהּ ה' מַבְטִיחַ עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה". וְהוֹסִיף הָרמ"ז שליט"א שֶׁבְּפָרָשַׁת נִצָּבִים יֵשׁ מ' פְּסוּקִים, וּבְפָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ יֵשׁ ל' פְּסוּקִים, יַחַד מ"ל פְּסוּקִים, לְרַמֵּז עַל סוֹד הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא בְּסוֹד מִילָה שֶׁמַּכְרִיתָה אֶת הָעָרְלָה וְהַקְּלִפּוֹת "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ". וְכֵן רוֹאִים שֶׁבְּנִצָּבִים יֵשׁ אוֹת מ', וּבְּוַיֵּלֶךְ יֵשׁ אוֹת ל'.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (בלק ריב:) שֶׁבִּתְחִילַת הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יֵצֵא יוֹם כ"ה בֶּאֱלוּל שֶׁהוּא יוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּשַׁבָּת, וּבִשְׁנַת תשע"ז כ"ה בֶּאֱלוּל יָחוּל בְּשַׁבָּת, וּבְנוֹסָף קוֹרִין בְּשַׁבָּת זוֹ אֶת פַּרְשִׁיּוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ שֶׁקְּשׁוּרוֹת לַמֵּאָה שָׁנָה הַנּוֹכְחִית וְלַגְּאֻלָּה. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַזֹּהַר מִתּוֹךְ הַתַּרְגּוּם. "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה", שֶׁהֲרֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מֵהֶם הִתְקַיְּמוּ בְאוֹתוֹ זְמַן, וּמֵהֶם לְאַחַר זְמַן, וּמֵהֶם בִּזְמַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שָׁנִינוּ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם וּלְהַרְאוֹת כּוֹכָב אֶחָד קָבוּעַ נוֹצֵץ בְּשִׁבְעִים רָצִים, וּבְשִׁבְעִים רוּחוֹת מְאִירוֹת מִמֶּנּוּ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, וְיִבָּלְעוּ בוֹ שִׁבְעִים כּוֹכָבִים אֲחֵרִים, וִיהֵא מֵאִיר וְלוֹהֵט שִׁבְעִים יוֹם. וְיֵרָאֶה בְּכ''ה לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, וְיִתְכַּנֵּס בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְסוֹף שִׁבְעִים יוֹם. יוֹם רִאשׁוֹן יֵרָאֶה בְּעִיר שֶׁל רוֹמָא, וְאוֹתוֹ יוֹם יִפְּלוּ שָׁלשׁ חוֹמוֹת עֶלְיוֹנוֹת מֵאוֹתָהּ עִיר שֶׁל רוֹמִי, וְהֵיכָל גָּדוֹל יִפֹּל, וְשַׁלִּיט אוֹתָהּ הָעִיר יָמוּת. אָז יִתְפַּשֵּׁט אוֹתוֹ כּוֹכָב לְהֵרָאוֹת בָּעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרְרוּ קְרָבוֹת חֲזָקִים בָּעוֹלָם לְכָל אַרְבָּעָה צְדָדִים, וֶאֱמוּנָה לֹא תִמָּצֵא בֵינֵיהֶם. וּבְאֶמְצַע הָעוֹלָם, כְּשֶׁיָּאִיר אוֹתוֹ כּוֹכָב בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, יָקוּם מֶלֶךְ אֶחָד גָּדוֹל וְשׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, וְתִתְגָּאֶה רוּחוֹ עַל כָּל שְׁאָר הַמְּלָכִים, וִיעוֹרֵר קְרָבוֹת בִּשְׁנֵי צְדָדִים וְיִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וּבַיּוֹם שֶׁיִּבָּרֵא הַכּוֹכָב, תִּזְדַּעֲזַע הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִים סְבִיב הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְתִתְגַּלֶּה מְעָרָה אַחַת מִתַּחַת הַקַּרְקַע. וּמֵאוֹתָהּ מְעָרָה תֵּצֵא אֵשׁ חֲזָקָה לִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם. וּמֵאוֹתָהּ מְעָרָה יִגְדַּל עוֹף [עָנָף] אֶחָד גָּדוֹל עֶלְיוֹן שֶׁיִּשְׁלֹט בְּכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ תִּנָּתֵן הַמַּלְכוּת. וּקְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים יִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו, וְאָז יִתְגַּלֶּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ תִּנָּתֵן הַמַּלְכוּת וּבְנֵי הָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה, יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה אַחַר צָרָה, וְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְגַּבְּרוּ, אָז יִתְעוֹרֵר רוּחַ הַמָּשִׁיחַ עֲלֵיהֶם וְיַכְרִית לֶאֱדוֹם הָרְשָׁעָה, וְכָל אֶרֶץ שֵׂעִיר יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. אָז כָּתוּב, "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל". זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, "וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו". אוֹיְבָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

וְהוֹסִיף

הרה"ג ר' יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶר שליט"א שֶׁכ"ה אֱלוּל. מְרֻמָּז בִּתְחִילַת הַפָּרָשָׁה "אַתֶּם", אוֹתִיּוֹת אֱמֶת, אוֹ ר"ת אֵלִיָּהוּ תִּשְׁבִּי מָשִׁיחַ. "נִצָּבִים" בְּגִימַטְרִיָּא בַּקֵּץ. "הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" ר"ת כ"ה, "הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי הויאֱלֹהֵיכֶם", ר"ת בְּגִימַטְרִיָּא אֱלוּל. "לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ" עִם הַמִּלִּים והכולל בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו השנה שלנו לפי חז"ל. הַיְינוּ שֶׁמֹּשֶה אוֹמֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְכֶם בְּכ"ה בֶּאֱלוּל כְּדֵי שֶׁה' יָקִים אֶתְכֶם וְיִגְאַל אֶתְכֶם. וְזֶה לְשׁוֹן הַשְּׁלָ"ה (תורה אור יב) "כֹּ"ה תְבָרֲכוּ", רוֹמֵז עַל בִּנְיַן הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּכ"ה בֶּאֱלוּל, וְכוּ', זֶהוּ שֶׁסִּיֵּם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַ"ל בְּנֵ"י יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי תֵּבוֹת ע"ב. וְכֵן כ"ה אֱלוּל תשע"ז בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב (עמוס ג, ו) "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ש. רֵייְסְקִין שליט"א שֶׁ אֱלוּל תשע"ז בְּגִימַטְרִיָּא הַמָּשִׁיחַ מִתְגַּלֶּה עִם המילים והַכּוֹלֵל. וְכֵן אֱלוּל עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵן כ"ה בֶּאֱלוּל הוּא יוֹם פְּטִירַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְכֵן אֱמֶת כ"ה אֱלוּל נִרְמַז בַּכָּתוּב (מלאכי ג, א) "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים". וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁ'אֲחַכֶּ"ה לוֹ בְכָל יוֹם שֶׁיָּבֹא' ר"ת חֹדֶשׁ אֱלוּל כ"ה.

גלרית גוג ומגוג



עדכון 26.4.2017

588 = מלחמת גוג ומגוג

עדכון 24.4.2017

המילוי של המילים הללו מביא 477 = בעתה - 588 = מלחמת גוג ומגוג

588 = מלחמת גוג ומגוג - שנוסיף את המילים מלך המשיח נקבל את השנה 777 (פי10)

ע"י מי יושע? ע"י משיח = 358 - פי 100 !!
ראו תמונות קודמות להשלמת התמונה

396 = דויד בן ישי ... מתי יבוא ? 588 = מלחמת גוג ומגוג 878 = משיח (מילוי)

ובחדשות: צפון קוריאה מתגרת בארה"ב.... "מצפון תפתח הרעה" שימו לב ל 2 הגימטריות הבאות

כמניין: "מלחמת גוג ומגוג" - פתחו את התמונות הנוספות לקבלת גימטריות נוספות

לחץ כאן להצגת תמונות נוספות

רצף של מספרי 5778 בהגרלת ה700 מיליון בארה"ב

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, סוד האותיות והמספרים, תיעוד אירועים

מאת: עמיחי: רמזים פשוט מדהימים. במשך שעתיים מהבוקר מצאתי רמזים על שנת 5778 או 778 כמו שלא מצאתי מעולם. מבטיח מבטיח להראות לכם. דברים שאתם לא יכולים להאמין – הכל פשוט כתוב בבירור. רק אתמול כתבתי לכם שבעת האחרונה אנו מוצפים בסימני ה-877 או 778 – והנה עוד רמז ענק לפניכם בצילום – 758.7 = 5778 !!
ובכן יש לנו את שם הזוכה ב- 758.7 (5778) דולר. שמה – מייביס וונזיק.
האמת שפעם ראשונה שממש ממש היה לי חשוב לקבל מידע גימטרי שתואם את טענתי שלמעשה קיבלנו כאן סימן אלוקי פלאי (סכום הזכייה)
שמה של הזוכה אמור היה מבחינתי לתת חותמת אמיתית לטענתי.
בהתחלה לא ממש מצאתי. אומנם – מייביס וונזיק בימינו = 429 = המשיח בן דוד (רגיל) אבל זה לא ממש שיכנע אותי…ולפתע ראיתי את המספר האלוקי שחיפשתי מונח לי מול העניים 💡💡💡
מצאתי אותו במילוי רגיל. מייביס וונזיק בימינו = 8775 !!! כזכור המילה בימינו חשובה כמו שראינו כאן (5778 היפוך)
וגם העיתוי את מספר הזכייה הפלאי ראיתי כשעתיים לאחר שמצאתי פלאי פלאים לגבי המספר 5778 – 778 וגם תשע״ח. לכן גם התרגשתי מיד כשצפיתי בו. הבטחתי לתת לכם את הרשימה הפלאית שגיליתי לגבי 5778 שנת ה70 למדינת ישראל ב״ה מחר. שימו לב להמשך הפלאי. מייביס וונזיק ממסצ׳וסטס = 676 רגיל (מספר הגאולה החזק). ו-7780 מילוי גדול !! ו-4500 א״ת-ב״ש ! (פי5) מייביס וונזיק מסצ׳וסטס = 14770 = 477 = משיח בא בזמן הזה = בעתה (משולש רגיל וגדול) ! ושוב – לא ייאמן !! 🔔 18775 – ריבוע רגיל וגדול !! (5778 כמובן – היפוך)
מי שבעניינים יודע את משמעות הדברים. נדיר. נדיר מאוד לקבל הרצף כזה את מספרי ה-5778 וזה לא עוצר
שימו לב לצילום האחרון.
מייביס וונזיק בת 53 = 7875 מילוי רגיל (5778 כמובן)
ממש חזק,🔯🔯🔯🔯🔯
גם הזכיה שלה גם השם שלה
עמיחי: הרצף הזה של מספרי ה-5778 בכל פרט ופרט נדיר מאוד. סימן מענק מהשם יתברך. והחותמת הסופית בהחלט מדהים ביותר
מייביס וונזיק בת 53 במסצ׳וסטס = 2018 רגיל !
ו…358 ראשי תיבות !
(358=משיח)
2018 = 5778 = 778 = תשע״ח…
2018 כאמור (רגיל) מייביס וונזיק אחות בבית חולים = 1234 = קבלת שבת (רגיל) התגלות הויה ומשיח =1234
כבר חזרנו על זה הרבה פעמים לפי שעון החול בשמיים אנחנו בהכנות האחרונות לשבת מלכתא – היא שבת גאולה נצחית. הצילום משעה 00:14 (דוד) מסתבר שהיא תושבת העיר ״צ׳יקופי״ במסצ׳וסטס.
מכולת בציקופי = 4740 = דעת (מסתתר) בימינו = 4740 !
לפי הכתבה קנתה כרטיס ההגרלה במכולת בצ׳יקופי.
עמיחי מתכתב בקבוצת הוואצאפ "כי לה המלוכה" להצטרפות לשלוח הודעה ל 0556622489

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE