ארכיון כתב

רמזים על נפילת הגשר בעיר ג’נובה באיטליא | סוד החשמל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, כללי, סוד החשמל, תיעוד אירועים

 

איטליה = 66 (+כולל)

גנואה = 66 (+כולל)

בן דוד = 66 = יון

ושוב צורת שופר
הפיה מצד אחד והפתח הרחב בסופו.
גם המכות הגדולות במקסיקו דאשתקד – סימן של שופר
(צורת מקסיקו כשופר)

 

כתוב (זכריה ט, יב) “שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ: כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר: וַה’ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי ה’ בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן: ה’ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי קֶלַע וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ יָיִן וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ: וְהוֹשִׁיעָם ה’ אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ”. ורואים שהתגלות ה’ בעולם בגאולה העתידה תתחיל בבחינת ברק ושופר: “וה’ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה, וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי ה’ בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע”. והשתלשל השבוע בתחילת חודש אלול כשהתחלנו לתקוע בשופר בעיר ג’נובה באיטליא גשר גדול נפל ממכת ברק והרג רבים וזעזע את כל העולם. ויתכן שיש כאן רמז שאנו קרובים לנפילת מלכות רומי שבאיטליא והתגלות מלכות ה’ בעולם, שתתגלה בבחינת ברק ושופר. וכן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (פתיחה, ל) שֶׁה’ הָיָה עוֹזֵר לְדָוִד בַּמִּלְחָמוֹת, דֶּרֶךְ בְּרָקִים. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹנוֹ: דָּוִד אָמַר “אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם”, אָמַר לוֹ הקב”ה אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם”, מַהוּ “לְמָחֳרָתָם” רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִשְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד הָיָה הקב”ה מֵאִיר לוֹ בַּלֵּילוֹת בְּזִיקִין וּבְרָקִים. וכן ברק אותיות קרב רמז שאנו קרובים לקרב הגדול באחרית הימים. וכן ברק אותיות קבר שנאמר על נפילת גוג: (יחזקאל לט, יא) “וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר”.

והוסיף הרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שאיטליא נקראת ארץ המגף כי צורתה במפה כמו רגל, ורואים שהעיר ג’נובה נמצאת בחלק העליון של הרגל כשמתחבר לגוף רמז ששם השורש שלהם, וכיון שכל השפע שלהם גנוב מהקדושה לכן השתלשל שם המקום ג’נובה, וכן השתלשל הרבה פשע בארץ איטליא לרמז ששורש השפע שלהם מפשע הגניבה מהקדושה שקליפת רומי גונבת כתוצאה מחורבן בית המקדש. וכן במקום הברך במפה נמצאת העיר רומא ששם יושב משיח בשערי רומי, ויש כאן רמז שכל עומד להסתיים בשנת תשע”ח שהיא בר”ך שנים מסוף האלף. וכן בעיר ג’נובה נולד קולמובוס שגילה את אמריקה ואמרו עליו שפתח גשר לעולם החדש, וכעת שנופל גשר במקום הולדתו יש כאן רמז שכל העולם החדש הזה עומד ליפול, וכשזה נופל זה קם. וכן הגשר היה חלק מכביש שנקרא כביש 10 רמז על היניקה שלהם מספירת המלכות שנרמזת במספר 10. וכן ג’נובה בגימטריא איטליה ובגימטריא בן דוד שממנו הם יונקים. וכן ארץ המגף עם האותיות בגימטריא משיח בן דוד עם המילים. שם הגשר מורנדי אותיות מרו”ן ד”י כמנין דוד. וכן הגשר נמצא בגבול איטליא צרפת בגימטריא 835 אותם מספרים של משיח שעולה 358. וכן גובה הגשר היה 45 מטר כמנין גאולה. הגשר ישב על שלשה משולשים של בטון שקרסו, ומשולש מרמז על סוד היחוד העליון שנרמז במגן דוד, לכן נפילת המשולשים שלהם מרמזת על עליית המשולשים שלנו בקרוב במהרה בימינו אמן.

צמח = 676 (משולש) שער נון = 676 רגיל (מילוי 1234 - משולש 2626)

רמז לגאולה בחודש אלול | סוד האותיות

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, סוד האותיות והמספרים

נוספו ויתווספו תמונות חדשות בגלרית בשורת משיח בנושא אלול 

 

מאת יניב 

אני לדודי ודודי לי” הוא ראשי התיבות של חודש אלול[2] והוא מרמז על עבודתו של חודש זה. ענין חודש זה, כפי משלו של אדמו”ר הזקן, הוא כי המלך בשדה, שמתגלים י”ג מדות הרחמים.
מבואר בפרטות, כי “אני לדודי” מרמז על העבודה של חודש אלול, שהיא בבחינה של אתערותא דלתתא, ו”דודי לי” מרמז על התגלותו של הקב”ה בראש השנה וביום כיפור בבחינת אתערותא דלעילא.
סופי התיבות של “אני לדודי ודודי לי” הוא ארבעה יודי”ן, וכיוון ש”אלול” הוא בראשי תיבות, וארבעה יודי”ן הוא בסופי תיבות, מובן ש”אלול” הוא למעלה מארבעה יודי”ן.

ארבעה יודי”ן = 358

משיח = 358

המסתתר זה 1237 

התגלות = 1237

רמז למשיח באלול

מאת ליאור:

מתי כל זה קורה? בשנה שלנו – תשע״ח.
האותיות שנשארו בתוך המילים יוצרות גימטריה של 78.
א-נ-י
ל-דוד-י
ו-דוד-י
לי
נ+דוד+דוד= 78

פעמיים דוד המלך, ועוד נ- 50 שערים

שימו לב למסתתר 1237 המשולש מילה מרמז על משיח בן יוסף = 566
כאן יש 427 = משיח בן דוד בא - וכן 1234 (התגלות השכינה - קבלת שבת - התגלות הויה ומשיח) ושוב 566 = משיח בן יוסף
רמז נוסף - 396 = דויד בן ישי = הישועה
שימו לב למסתתר 1237 המשולש מילה מרמז על משיח בן יוסף = 566

צלם א-להים זכר ונקבה ברא אותם | מצגת

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, מצגות, צפונות בתורה

המצגת מאת שמואל רבר

מאמר – האבן הנופלת מן הכותל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-בית המקדש השלישי, גימטריות, כללי, תיעוד אירועים

מאת: ליאור שיטרית

האבן הנופלת מן הכותל 

שלמה המלך ע״ה אומר בקהלת (פרק ג).
״לכול  זמן ועת לכל-חפץ תחת השמיים
        עת ללדת             ועת למות
             עת לטעת          ועת לעקור נטוע
        עת להרוג            ועת לרפוא
        עת לפרוץ            ועת לבנות
        עת לבכות            ועת לשחוק
        עת ספוד              ועת רקוד
עת להשליך אבנים    ועת כנוס אבנים
        עת לחבוק           ועת לרחוק מחבק
        עת לבקש            ועת לאבד
        עת לשמור           ועת להשליך
        עת לקרוע            ועת לתפור
        עת לחשות          ועת לדבר
        עת לאהוב           ועת לשנוא
        עת מלחמה         ועת שלום״.
מעבר לפשט המקובל  בפסוקים הנ״ל ננסה להבין כיצד הדברים מתחברים לאירועים אותם חווה העולם בשנים האחרונות.
נפילת האבן מן הכותל בשבוע שעבר היא קריאת השכמה לעולם כולו.
מצאנו חיבור בין שתי השנים הבאות
2008- 2018
עת להשליך אבנים״ = 2008 (גדולה)
 
״עת להשליך אבנים״ = 2,022 ( גדולה ואותיות)
כאשר מורידים את ה׳0׳ שהוא חסר משמעות כאן מקבלים
2,022 = ׳222׳- השנה שלנו ( 2018) לסוף האלף הנוכחי.
בשנת 2008 הקב״ה אכן השליך על העולם אבנים גדולות. 
2008 הייתה שנת המשבר הכלכלי העולמי. 
 
בורסות העולם נפלו ובראשם הבורסה האמריקאית – ה׳וול סטריט׳.
׳וול סטריט׳- רחוב החומה. 
 
כזכור המשבר התחיל בארה״ב בעקבות האשראי הגבוה שהבנקים התירו לעצמם להשתולל והיו נדיבים אל מול לקוחות שדרשו משכנתא לרכישת בית. 
הבועה הזו התפוצצה להם בפנים. 
מעניין שהכל סביב – בית. 
לקב״ה אין בית ואנשים חוגגים. 
הקב״ה נתן כאן רמז עבה מידי. 
 
לפ״ז ניתן להבין מדוע קשה מאוד כאן במדינה לקנות בית. 
לקב״ה אין בית וגורם לנו להרגיש את הצער שלו אם אנחנו לא מספיק חכמים בכדי להבין זאת לבד. 
במקום שנהיה עסוקים בלקרב את הגאולה וע״י כך יהיה לקב״ה בית/ דירה  כאן בתחתונים אנחנו עסוקים באיך לבנות את הבית שלנו. 
 
הזוהר (בלק ריב ע״ב) אומר שמיום שה׳כוכב׳ יראה בשמים מתחילים לספור 70 יום ואז מתחיל העניין האמיתי. 
 
מדברי הזוהר הנ״ל ניתן להבין פשט חדש והוא שעתידות ליפול הבורסות העולמיות לפני ביאת המשיח.
הזוהר שם מדבר על שלוש חומות גדולות העתידות ליפול בעיר רומי.
רומי זו הנצרות בכלליות. 
המרכז הרוחני שלה – וותיקן. 
המרכז השלטוני שלה- ארה״ב. 
 
עם זאת כל מדינה נוצרית היא בבחינת רומי. 
 
אם סין( עפ״י נבואת גדולי ישראל) עתידה למחוק את ניו יורק, לונדון , פריז – ר״ת- נפ״ל,  אז סביר מאוד שהיא תפיל אותם כלכלית כי יש לה כוח כלכלי מה שאין לאף מדינה אחרת בעולם.
כל העולם מייצר בסין. כולם מושקעים שם. 
סין יכולה למחוק בורסות של מדינות אחרות ובכך מתקיימים דברי הזוהר שיפלו שלוש חומות גבוהות ברומי- בורסת ניו יורק , בורסת לונדון ובורסת פריז. 
 
עדיין צריך ליישב את עניין התאריכים שהזוהר מביא שם- כ״ה אלול- יום שבת(לגרסת הנפש דוד) שהשנה לא יוצאים חופפים וגם לא בשנה הבאה. 
ואין איתנו יודע עד מה.
אולי גם כאן יש הבנה אחרת. 
מה שבטוח הוא שיש כאן מהלך בכיוון הפיננסי. 
 
 
בהחלט מתחבר ל ׳אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס׳. 
 
בכלליות התחושה היא שהקב״ה רוצה להמתיק דינים מכל יושבי העולם. 
 בוודאי שכולם נקראים ׳מעשיי ידיו׳ והוא מצטער אפילו על הרשעים שהוא נאלץ להעלים מכאן. 
 
הוא מעדיף לפגוע בכיס. 
׳דמים תחת דמים׳. 
לדור המבול זה לא עזר. 
׳לא נחתם דינם אלא על הגזל׳ 
מדוע?
משום שהקב״ה רצה להמתיק להם את העונש ( ואפילו שחטאו במשכב זכר) ע״י פגיעה בממונם. 
המציאות הייתה שממונם לא היה באמת ממונם. 
הכל היה גזל. 
גם אם הכסף ילקח מהם זה לא יצער אותם. וכל האפקט של ׳ כפרת עוונות׳ ע״י לקיחת הכסף לא יהיה יעיל בכלל, לכן הקב״ה נאלץ למחות אותם ע״י המבול כי לא היה להם מפלט להמתקת עוונותיהם.  
 
עפ״י המדרש  בילקוט שמעוני (ישעיה ס)
מי שעתידה להחריב את העולם היא אירן-פרס. 
לא סתם יש בלאגן רציני עכשיו עם אירן סביב עיניינים כלכליים. 
הם מרגישים את הטבעת מתהדקת סביב גרונם ולא חסר הרבה שהם יתחילו לירות לכל הכיוונים:
יש להם בצורת. 
-המטבע שלהם -ה׳ריאל׳ בהתדרדרות מבהילה בעקבות הסנקציות של ארה״ב. 
בשבוע הבא צפויה מכה אנושה לכלכלה האיראנית בעקבות כניסת הסנקציות לתוקף.
– העם האירני מתחיל ללחוץ על השלטונות ע״י הפגנות וכדו׳ 
– המנהיג הדתי – רוחאני ימ״ש נקרא בעוד 30 יום לתת הסברים בפני בית הנבחרים שלהם על המצב העגום בו נמצאת המדינה. 
 
בקיצור סלט אחד גדול. 
 
ואם זה לא מספיק היום פורסם שרוה״מ נתניהו הודיע שאם אירן תחסום מעברים ימיים למעבר סחורות , ישראל מצטרפת לקואליציה נגד אירן. 
 
אין ספק בכלל שזה עניין של ימים עד שיתקיימו דברי המדרש הנ״ל  על ההפתעה שמכינה אירן/ פרס לכל העולם.
שהקב״ה יפר עצתם ״ חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה״. 
עכשיו פתאום מובן מדוע יש סטיגמה שפרסים קמצנים- המפולת הכלכלית של כל העולם מתחילה שם. יש להם קשר ישיר לכסף.   
(למרות שזו שטות גדולה. פרסים לא קמצנים! הם חסכנים. יש הבדל מהותי בין השניים. כך או כך יש להם עניין עם כסף). 
 
 מעבר לעובדה שדברי הזוהר הנ״ל הם בגדר נבואה שלא חייבת להתקיים אם יש המתקה מעל העולם כולו. 
זירת המסחר המקוונת ( לא פיזית) העולמית נקראת- נאסדאק.
(ניתן לכתוב נאסדאק במקום נאסדק ושתי הצורות מקובלות)
נאסדאק= 222 (אותיות ) -לסוף האלף.
מדד מפורסם נוסף-
מדד הדאו ג׳ונס= 183= יעקב (כולל).
הבורסה האמריקאית נקראת ׳ וול סטריט׳
בתרגום…
רחוב החומה= 281( כולל)ספרות 182(יעקב).
יעקב התברך ״ מטל השמים ומשמני הארץ״ – שפע גשמי.
ארה״ב -אדום- נצרות- עשו
 באים ונהנים מן השפע הזה. לפיכך יעקב מפיל אותם כלכלית שהרי הם ׳נוגסים׳ בברכה שקיבל.
וכן יעקב מקים גלעד עם לבן.
לגלעד יש מבנה הדומה לחומה.
לפ״ז אולי ניתן לומר שכאשר מביאים את הביכורים לבית המקדש אומרים ״ ארמי אובד אבי״ שזהו לבן.
על השפע הכלכלי- פירות שבעת המינים מזכירים את לבן ומזימותיו.
כל עליית וירידת המניות וערכי המדדים בבורסה נראים בגרפים כאלכסונים.
סולם יעקב הוא האלכסון.
בסולם הזה עולים ויורדים מלאכים.
בבורסה עולים יורדים דברים אחרים.
הכותל הוא למעשה חומה.
אם נופלת ממנו אבן יכול להיות שזה רמז לנפילת ה׳חומה׳ ההיא- בורסת וול סטריט- ׳רחוב החומה׳.
סביר שהסימן יהיה בשריד בית המקדש משום שיש מאבק בין יעקב ועשיו על המקדש:
• יעקב קונה את הבכורה.
קונה את הזכות לעבוד במקדש.
• לאחר שיצחק מברך את יעקב עשיו נכנס , מבין מה קרה ומזיל שתי דמעות וכנגדן נחרבים שני בית המקדש.
•יעקב בורח מעשיו.
מניח ראשו על האבן( אבן השתיה), ישן וחולם על הסולם.
זה קורה במקום שיועד להיות בית המקדש וקודש הקודשים.
• עשו מנשק( נושך) את צווארו ( הממוקם בין שתי הכתפיים) של יעקב כאשר הם נפגשים ושיניו נשברות( ע״י האכילה עם השיניים מממשים את השפע היורד לעולם דרך המקדש).
הוא רצה לנשוך( לפגוע ולהזיק) בבית המקדש שעליו נאמר ״ ובין כתפיו שכן״.
• ׳אותו האיש׳ שהיה גלגול עשו ( עשיו-ישוע ימ״ש – אותן אותיות) לוקח שם קדוש מבית המקדש, מסתירו תחת עורו ובעזרתו עושה מעשה ניסים/ כשפים ובין היתר הולך על המים בטבריה- מקום התגלות משיח וקבורת גוג.
• הרומאים ( עשיו) מחריבים את המקדש ומגלים את ישראל לגלות של 1950 שנה.
בנוסף לאמור לעיל יש כאן מסר( מוסר) אלינו.
יעקב לוקח מס׳ אבנים ובבוקר מוצא אבן אחת- אחדות.
בימינו נופלת אבן מן הכותל, נשברת והופכת למס׳ אבנים.
צריכים לערוך חשבון נפש רציני בעניין הזה.
להרבות באהבת חינם.
״אבן מקיר תזעק״
מקיר – מכותל ( מצודת ציון )
״ הנה זה עומד אחר כותלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים״.
׳מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי׳.
כותל= 778( מסתתר).
כשם שהשכינה מסתתרת מאחורי אבני הכותל כך המספר 778- השנה שלנו- מסתתרת כשנת גאולה.
בנפילת האבן מן הכותל השכינה מתחילה להתגלות.
יהי רצון שנזכה עוד היום להתגלות השכינה בגאולה הקרובה מתוך רחמים וחסדים במהרה בימינו , אמן.

לידת משיח – חילוץ הנערים – רעידות האדמה – עליית צרפת במונדיאל – סגירת מיצרי הורמוז – השעון של אלי כהן – סרטון מעניין

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, סוד החשמל, סרט, תיעוד אירועים

שיעור בליווי מצגת המבוסס בין השאר על מאמרי סוד החשמל עם תוספות מאד מעניינות

הגר”ח קנייבסקי: “המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מוכנה ומזומנת”

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, מסרים, רמזים מצדיקים

“סימני הגאולה מופיעים אט אט”, אומר הגאון הרב חיים קנייבסקי. “הגאולה מוכנה ואין להתייאש. כשנזכה – ניגאל מיד”

 

בספרו ‘שיח נחמה’ כותב הרב חיים קנייבסקי כי המשיח חי ונמצא עמנו, והגאולה מוכנה ומזומנת, כדי שכאשר ישראל יזכו – הם ייגאלו מיד. הרב קנייבסקי מצטט את דברי התלמוד הירושלמי במסכת ברכות (פ”ב ה”ד) ומדרש רבה על מגילת איכה(פרק א’, נ”א), בהם מובא כי ביום החורבן – ט’ באב – נולד משיחן של ישראל.

“נראה שחז”ל רצו לומר בזה כי אף שנחרב המקדש, מכל מקום הגאולה קיימת, והמשיח נמצא וחי עמנו ועובר בכל דור ודור לגוף אחר”, כותב הרב קנייבסקי, ומוסיף: “וזו בשורה שאין להתייאש, כי הנה הגאולה מוכנה, וכשנזכה – ניגאל מיד בקרוב אמן”.

כמו כן, הרב קנייבסקי מרבה להזכיר את דברי הגמרא במסכת כתובות (קי”ב, ע”ב) כי “דור שבן דוד בא – קטיגוריא בתלמידי חכמים”. בדור זה, בעקבות הרדיפות והשנאה ללומדי התורה נראה כי “בשנים האחרונות בפרט, רואים כי התקיימו כל הסימנים המוזכרים בגמרא, ואנו מצפים בכל רגע לביאת המשיח אם ירצה ה’ בקרוב”, אומר הרב.

עוד מוסיף הרב קנייבסקי ומצטט את דברי הגמרא (סנהדרין צ”ז, ע”א) ואת דברי הרמב”ם (מלכים, תחילת פרק י”א), שכותבים כי “שלושה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה ועקרב”. “משמע לכאורה, כי הוא יבוא רק ברגע של היסח הדעת, ואם ימתינו לו בכל רגע לא יבוא”, כותב הרב, “אבל באמת אין כאן סתירה. כי עצם האמונה וההמתנה כל רגע לביאת המשיח, גורם הסחת דעת הרצוי, שאז פתאום יבוא אל היכלו, ויתגלה המשיח. כי אפילו שממתינים לו – עדיין לא חושבים שיבוא הרגע”.

עוד הוסיף הרב קנייבסקי והזכיר כי רבים מגדולי הדורות, וכן אביו הסטייפלר זצ”ל הכינו בגד מיוחד ללבוש כשיבוא המשיח. דבר זה מראה על הציפייה החושית ממש לקראת בואו.

הרב הסביר כי הגאולה נמשלה לעלות השחר. כשם שהשמש מתחילה להאיר כבר בעלות השחר, אך היא נראית לעיני העולם רק בהנץ החמה – כך גם הגאולה. בתקופה זו אנו נמצאים בעלות השחר – סימני הגאולה מופיעים אט אט. אך הגאולה בפועל תתגלה לעיני כל רק כשמאיר היום.

רמזים חזקים לגאולה מרעידות האדמה שמורגשות בארץ – וסוד חמורו של משיח | # עודכן יום שלישי בצהרים

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-ארה"ב, כללי, רמזים חזקים, תיעוד אירועים

פוסט רמזים מתעדכן, פתחו את האקורדיון לקריאת תגובות חדשות
בס”ד ערב טוב משהו קורה שם בטבריה האדמה רועדת , אם זה לא פעמי משיח שיתגלה בטבריה אז מה זה ? רעידות האדמה שפוקדות בימים האחרונים את צפון הארץ הן תזכורת לכך שמחרתיים (יום ד’) יצויין “יום הולדת” 91 לרעידת האדמה הגדולה שפקדה את ישראל ב-1927. ברעידה, שזכתה לכינוי “רעידת יריחו”, נהרגו 285 בני אדם ואלפי בתים קרסו. (YNET) *חלפו בדיוק 91 שנים מהרעידה הגדולה ושוב האדמה רועדת, 91 כמניין שם הויה+אדנות, וכן כמניין אמן ומלאך , וגם כמניין סא”ל שזה שם קדוש היוצא מפסוק: אתה סתר לי , וכן כמניין פא”י שם קדוש היוצא מפסוק: פותח את ידיך. כל זה בא לרמז על משהו יכול להיות , להראות שהשם שולט בבריאה כולה וברעידות האדמה שבאות ממקום מסתור מתוך ליבת כדור הארץ , וכל זה כדי להעיר אותנו שהנה עוד מעט מגיע מלאך הברית אשר אתם חפצים (מלאכי ג,א) והנה ידוע שאליהו ימשוח את בן דוד למלך לעיני הסנהדרין בטבריה.
 
  •  
    ישר כח ב”ה..שמתי לב בלילות האחרונים ישנם רעידות אדמה כביכול קלות ורובם בעוצמה של 3.2 היו גם 3.1 אך במיוחד 3.2 חוזר על עצמו כבר כמה לילות וגם בצהריים..32=לב, יתכן שהקב”ה רומז לנו שדווקא עכשיו שכל כך חשוך לכולנו[לא רואים רוחנית טוב הכל מטושטש ולא ברור האמת נעדרת ואין מנהיג שיאחד את כולנו] וכל אחד עם צרותיו וכבר התייאשנו שעדיין לא הגיעה הגאולה ולא משיח ומחזיקים בקשיים רבים באמונה בחושך הקשה הזה.. ה’ אומר לנו דווקא עכשיו “את הלב שלכם אני רוצה” שבכל דבר שנעשה ובאמונה שלנו בחסדים שלנו בחיי היום יום נכניס את הלב שהמעשים יהיו מתוך הלב חמים ופועמים ואמיתיים, כמו שחותמו של הקב”ה אמת כך הלב היהודי כולו אמת.
  •  

    היו 15 רעידות בשבוע אחד בטבריה , התושבים כבר מתחילים לחשוש מפני רעידה חזקה יותר שלדעתם “יהיו יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל” “עד עכשיו ידענו שיש לנו אויבים מצפון, ואויבים מדרום”, אמר יאיר, תושב העיר, והוסיף בקריצה: “עכשיו גילינו שיש לנו אויב מתחת לאדמה”. אולי מתקרבים לנבואה מיחזקאל שיהיה רעש גדול על אדמת ישראל , ושוב מי שיהיה בתשובה אין לו מה לדאוג , היום גיליתי שלראש העיר טבריה קוראים יוסי בן דוד , צירוף מקרים ? בנוסף למה שאמרת , לב= לב נתיבות החכמה כי התורה מתחילה ב-ב (בראשית) ומסתיימת ב-ל (לעיני כל ישראל) ה’ רוצה שיתחזקו בתורה ובמצוות. היו עוד כמה מספרי גאולה מעניינים חוץ מ-3.2 היה גם 4.5 = גאולה, רעידת אדמה של 3.9 = טל שזה טל תחיית המתים שיקומו מבטן האדמה , וגם השכינה שהיא הא שכינתה בגלותה תקום מעפר ותתחבר עם טל=יוד הא ואו ותשלים את שם השם ואז יוצא מה=45=גאולה.

    •  
      מדהים..הקב”ה נותן לנו מיידע במה להתחזק ולתקן דרך הרעידות האלה ובכל מה שקורה לאחרונה הן בארץ ובעולם..והמשכילים להבין את דיבורו של הקב”ה דרך הרמזים והסימנים מתוך מה שקורה וע”י זה לתקן ולשפר את מעשיהם כדי שלעתיד לבוא יזכו לגאולה שלמה, ועוד הבנה לפסוק בדניאל הנביא [כנראה] “והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע”..אלה המשכילים להבין את דרכו של הקב”ה עם ברואיו דרך הניסיונות והאירועים שפוקדים אותנו.
     
     

כיסא הנוחות הוא גם המצב המקובע של ההרגל 
והיופי בכל הרעידות שהן נעשות ברחמים גמורים… טילטולים עדינים.

טלטולים כמו בעריסת תינוק … באהבה.

אך אם לא יהיה שינוי, עלולות להגיע גם רעידות אדמה יותר רציניות.

[10:02, 10/7/2018] עמיחי: מדוע דווקא טבריה ?
מקום בואו של המשיח
סימנים

משיח טבריה תשע”ט = 1363

(המשיח = 363)

עכשיו שימו לב מה נקבל במסתתר

מצצצצמממררר !

משיח – טבריה – תשע”ט = 1343 מסתתר רגיל

משיח – כינרת – תשע”ט = 1343 מסתתר רגיל

נדיר ביותר

מה בעצם מסמן לנו המספר הקסום הזה ?

1343 = יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא !!!

וגם

שבחי ירושלים את יה-וה

שימו לב

אלף שלוש מאות ארבעים ושלוש – סימן גאולה בימינו = 4770 מסתתר גדול !

(רגיל. לא פי5) 

שימו לב

הגענו לזמנים שצריך קצת להתאמץ לגלות הרמזים
לא הכל על מגש של כסף.

טבריה בימינו = 552 מסתתר רגיל
משיח = 552 מסתתר רגיל !!

דבר מתוך דבר – אחד ועוד אחד

והמבין יבין.
[10:20, 10/7/2018] עמיחי: …ואך ורק כשמדובר במסתתר הרגיל !!!
(סימן אלוקי שניתן לנו ברוב חסדו)
[10:23, 10/7/2018] עמיחי: טבריה סימן למשיח = 777 רגיל ומילים !!
גדול 424 !!
גדול ומילים 427 !!

המשיח בא מטבריה
והרי ידענו זאת מראש.

הגליל יחרב״

הגליל= 78= ע״ח.
יחרב= 222( מילה וכולל)

רעידת אדמה נקראת רעש אדמה.

רעש אותיות ש(י)ער

יתכן שהרעידות בטבריה הם למעשה על עניין הפאות?

מה שבטוח הוא שאנחנו בסוף חבלי הלידה:

טבריה היא ׳טבורה׳ של ארץ ישראל.

כאשר נולד תינוק מנתקים את חבל הטבור
ורק אז אומרים מזל טוב על שהסתיימה הלידה בהצלחה.
הרעידות בטבריה שהיא הטבור ששם מתקיים החיבור למשיח ( לידת משיח) רועד משום שהוא לפני חיתוך. חיתוך סופי שמבשר על לידת המשיח.

מדוע דווקא בטבריה ?

מי ראש עיריית טבריה ?
בן דוד !

יוסי בן דוד = 152 רגיל (צמח דוד)

יוסי בן דוד = 160 רגיל (סימן)

שימו לב

יוסי בן דוד סימן גאולה בימינו = 458 מסתתר רגיל !!

יוסי בן דוד ראש עיריית טבריה = 888 מסתתר רגיל !!

יוסי זה יוסף.
יש כאן רמז גם למשיח בן יוסף וגם למשיח בן דוד.
[10:00, 10/7/2018] עמיחי: איך פיספסנו…

יוסי בן דוד – טבריה – בימינו = 424 ראשון שני וכו. !!

[10:19, 10/7/2018] עמיחי: יוסי בן דוד – רעש אדמה = 777 רגיל ומילים !

3860 ! (פי5)

יוסי בן דוד – גאולה – טבריה = 424 רגיל והכולל

💡💡💡

יוסי בן דוד זה יוסף בן דוד – חיבור בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד שיש דיעה שזה אדם אחד – שבתחילה מתגלה בו בחינה של משיח בן יוסף ואח״כ הוא נהפך למשיח בן דוד.
יוסף בן דוד = 222
בחמישי האחרון היינו בדיוק 222.222 שנים לסוף האלף השישי

רעידת אדמה מוכיחה את גדולתו של הבורא יתברך. במסכת ברכות מובא כי בעת רעידת אדמה יש לברך: “שכוחו וגבורתו מלא עולם”, כשם שמברכים על ברקים ורעמים. דעה נוספת היא שמברכים “עושה מעשה בראשית”.

הנביאים זכריה, יחזקאל וישעיהו ניבאו כי בתהליכי הגאולה, בעת שתבוא קואליציה שלימה מעמי תבל לאיזורינו בכדי להתערב בהליכים במדינת ישראל, או אז תרעד הארץ באיזור ירושלים בדרגה גבוהה ביותר, וזאת כחלק מגילוי מלכות שמים בכל העולם כולו לעיני כל העמים.

אין הדברים אמורים להכניס אותנו ללחץ, חלילה. חשוב לזכור כי לאחר מלחמת גוג ומגוג תבוא הגאולה השלמה, אליה אנו מצפים ומייחלם כל ימינו. עוד יש לשנן את דברי ה’חפץ חיים’, שהבטיח כי מקובל בידינו איש מפי איש כי יראי ה’ לא יינזקו באותן מאורעות שמימיים. עוד יש לשים לב כי בתוך הפסוקים, מובאים משפטי נחמה: “והיה ה’ למלך על כל הארץ”, “וישבה ירושלים לבטח”, “מלך ה’ צבקות בהר ציון ובירושלים”, “הרפו ודעו כי אנוכי אלוקים”, “ה’ צבקות עמנו מבטח לנו אלוקי יעקב סלה”.

כה דברי הנביא יחזקאל (פרק ל”ח):

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה’ אלוקים תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי: וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל:

גם הנביא זכריה (פרק י”ד) התנבא על הרעידה, והוסיף פרטים שונים לפיהם עולה כי הרעידה תהיה בעוצמה כל כך חזקה עד כדי גרימת שינויים מפליגים בכל הטופוגרפיה באיזור ירושלים. כה דבריו:

וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַיִם לַמִּלְחָמָה, וְנִלְכְּדָה הָעִיר, וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים, וְיָצָא ה’ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב [ביום קריעת ים סוף]: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְּבָּה: וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא ה’ אלוקיי כָּל קְדשִׁים עִמָּךְ: וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ: וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה עוֹד, וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם לָבֶטַח:

גם הנביא ישעיהו (פרק כ”ד) מתאר רעידת אדמה, כאשר בורא העולם יפקוד ויעניש את הבוגדים בו. כה דבריו:

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, צְבִי לַצַּדִּיק, וָאֹמַר רָזִי-לִי רָזִי-לִי, אוֹי לִי; בֹּגְדִים בָּגָדוּ, וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ. פַּחַד וָפַחַת, וָפָח; עָלֶיךָ, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד, יִפֹּל אֶל-הַפַּחַת, וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת, יִלָּכֵד בַּפָּח:  כִּי-אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ, וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ. רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִפְקֹד ה’ עַל-צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם; וְעַל-מַלְכֵי הָאֲדָמָה, עַל-הָאֲדָמָה.  וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל-בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל-מַסְגֵּר; וּמֵרֹב יָמִים, יִפָּקֵדוּ. וְחָפְרָה הַלְּבָנָה, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה:  כִּי-מָלַךְ ה’ צבקות, בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו, כָּבוֹד.

פרק מ”ו בתהילים מדבר על רעידת האדמה הגדולה שתהיה, ועל כך שיראי ה’ ומקיימי מצוותיו יזכו להינצל ממנה. פרק זה מהווה אף סגולה להינצל ממלחמת גוג ומגוג, ועל כן מומלץ לאומרו:

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי-קֹרַח עַל-עֲלָמוֹת שִׁיר. אלוקים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד: עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים: יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה: אלוקים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אלוקים לִפְנוֹת בֹּקֶר: הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ: ה’ צבקות עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אלוקי יַעֲקֹב סֶלָה: לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ: מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת, עַד-קְצֵה הָאָרֶץ: קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר, וְקִצֵּץ חֲנִית; עֲגָלוֹת, יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. הַרְפּוּ וּדְעוּ, כִּי-אָנֹכִי אלוקים אָרוּם בַּגּוֹיִם, אָרוּם בָּאָרֶץ. ה’ צבקות עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אלוקי יַעֲקֹב סֶלָה:

כאמור, אין להיכנס ללחץ, אלא להיות בטוחים בה’ שיגאלנו וישמרנו בעת מאורעות אלה. תפקידינו הוא רק לחשוב כיצד אנו מנצלים את האיתותים לטובתנו ולתועלת, ללא פחדים או חששות מיותרים. בעניין זה יש לזכור את דבריו של רבי אליעזר הגדול, המובאים בגמרא: “מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים”. על ידי לימוד התורה והקפדה על מצוות חסד – צובר האדם לעצמו זכויות שיגנו עליו במאורעות מלחמת גוג ומגוג, וההתרחשויות שיהיו אז.

כיצד נינצל מחבלי משיח? צפו בתשובתו של רבי אליעזר הגדול:

לומר 3 פעמים את הפסוק:
״וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה ממקומו״
בשורות טובות.

רמזים מהרעידות האחרונות
שימו לב רעידת אדמה נוספת ביום שני כ"ו בתמוז בעוצמה 3.2 (לב) שימו לב לשעת פרסום הידיעה 18:20 זה קוד הגאולה (וכתובת האתר) "סוד = 70 * 26 = הויה = 1820 שימו לב לכותב ההודעה באתר רוטר יש 222 הודעות כמניין "דיבור" ה' מדבר איתנו דרך הטבע !! - ה' שם את המילים והמחשבות למקלידי האתרים לעורכי העיתונים, לחץ על התמונה להגדלה

מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה = 1820

כדי לראות את הסרטון על הסוד הגדול ביותר בכל הזמנים "סוד 1820" לחץ על הלוגו
ביום ראשון כ"ה תמוז בשעה 16:31 בצהרים רעידת אדמה נוספת, בצפת, (זה השעה המדויקת, קיבלנו טלפון ממישהו מקומי,) באותה שעה פורסמה על רעידת אדמה ביוון- שזה הצד ההופכי של המשיח , משיח יושב על פתחי רומי (יוון) וכן יון = 66 - כמניין בן דוד = 66 ולכן קיבלנו בעוצמה 5 (חמישה אותיות המשיח)
עדכון ראשון בפוסט, איך רצף הרעידות התחילו ברצף של רמזי ה"גאולה" = 45​
קיבלנו רמזי גאולה מהחזקים אי פעם בבוקר יום 4.7.2018 “למניינם
יום העצמאות של ארה”ב
רמזים על הגאולה ומשיח המתגלה מהכנרת/מטבריה
 
הרעידה הראשונה ב-4.50 לפנות בוקר !
45 = גאולה
מצמרר !
 
 
לאחר מכן סדרה של רעידות נוספות לפנות בוקר, נחבר את השעות בהן ארעו רעידות האדמה: ודווקא שלושה מהחזקות נותנות גימטריות מעניינות
 
(לפי השעות)
4.50 (גאולה)
4:58 (המלך המשיח)
6:51 (משיח כבר כאן)
 
מקור הרעידות בטבריה / כינרת שידוע שמשם משיח מתגלה !
 
באותו יום בערב רעידת אדמה נוספת מזעזעת את הצפון
ועוצמתה שוב
4.5
גאולה = 45
לא יאמן פלא פלאים
 
ולמה כל זה קורה ביום 4.7 שזה יום העצמאות של ארה”ב שבה יש את הנשיא מספר 45
ששמו בגימטריה 424 – כמניין ‘משיח בן דוד’
 
???
כל זה מתחבר לפרשת השבוע ולחמורו של משיח שהוא “נולד מאתנו של בלעם”
כמו שכבר ראינו רבות ברמזים בשנים האחרונות
וכן זה מוזכר בספרים הקדושים, שבגאולה הכל יהיה ‘הפוך’,
ובדווקא דרך הדברים שנראים כטומאה כמו תאריך לועזי למשל או נשיא גוי, דווקא שם נראה את גילוי השגחתו יתברך, כי מלכותו מושלת על הכל,
 
(על דרך שקום המדינה היא בשנת 1948 “למניינם” וזו שנת לידת אברהם מבריאת העולם, וכן זה שהמדינה הוקמה ע”י הרצל החילוני וכו’.  רואים שהתיקון מתחיל בקודש ומסתיים דרך הצד ההופכי)
ואז יבינו כולם שכל הפעולת הנפעלות גם בצד ההופכי הם רק ממנו יתברך ולא משום גורם אחר במציאות, כי אין עוד מלבדו … (=111)
 
הפוך = 111
פלא = 111
 
בגאולה הכל יכול להתהפך כאחת , מה שחשבנו שזה שחור יהיה ללבן והפוך…
כמו הסיפור של בן המלך ובן השפחה שהתחלפו …
 
מה נשאר לנו כדי להכניס את הגאולה לתוך הגולה, רק להכניס את האות “אלף = 111” לתוך הגולה ואז נקבל “גאולה” להבין ולחוש בכל רגע שכל מה שאני חש וכל דיבור סביבי זה בא רק מהקב”ה, והוא מדבר איתי דרך הטבע ומצייר לי את כל המציאות, כולל הפרטים הקטנים ביותר, ולי נשאר רק להדבק בו ולהגיד תודה גם על הדבר שנראה הכי קשה, כי אני נמצא בתוכו, והוא מטפל בי כרגע אז אני צריך לשמוח ולהנות מזה שהוא חושב עלי ומטפל בי כעת !!! מחשבה כזו שלי עושה לה’ תענוג… ואז נקבל את הגאולה בשמחה, זה הגאולה, זה מציאות של משיח, להיות דבוק בה’ 24/7 (247 = רמז)
לכן בעתה = 477 – כמניין אתמול = 477 כי כשתבוא הגאולה נבין שהכל כבר קרה “אתמול” רק ‘לא ראינו’ כי היינו עדיין בתוך ה”גולה” ולא ראינו את הא‘ של הבורא שמפעיל הכל… וכשנזכה לקבל הכל בשמחה נזכה ונראה ניסים גלויים בטבע שידוד הטבע ממש…
 
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף
 
וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף.  וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ…
 
שהאדם רואה ומבין איך הכל משתלשל מלמעלה ובדווקא דרך ההפוך / הלועזי, הוא מקבל ענג מכבוד ה’ שמתגלה לו, הוא פתאום מבין שדווקא דרך הדבר שהוא חשב שהכי עשה לו רע בחיים שם נמצאת הרפואה הכי גדולה שלו,
 
לכן:
 
לועזי = 123
ענג = 123
התגלות י-הוה ומשיח = 1234
התגלות השכינה = 1234

קבלת שבת = 1234

 
וכן
 
מבין = 102
אמונה = 102
השגחה פרטית = 1020
 
אחד תלוי בשני אין הבנה… ההבנה היחידה זה אמונה ואז תראה בעין השגחה פרטית
 
“וְנִגְלָה כְּבוֹד יְ-הוָה וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְ-הוָה דִּבֵּר”
 
דיבור = 222
קול א-להים = 222
 
למה דווקא קול א-להים? ולא קול י-הוה ? כי א-להים בגימטריה ‘הטבע’ ולשמוע את קולו דרך הטבע. זה החידוש של הגאולה וזה הדיבור השמימי
בֵּא-לֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּי-הוָה אֲהַלֵּל דָּבָר. (דוד המלך בתהילים)
 
המשיח יבוא דרך החומר ודרך הגילויים בחדשות הקרובות והרחוקות, שאז נבין שיש כוח אחד שפועל והוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים,
 
לכן “חדשות” זה בגימטריה “עני ורוכב על חמור”
 

וכן אנו בערב פרשת פנחס

פנחס התשעח = 981
גאולת ישראל = 981

ואנו בפרשות שעוסקות בעניין בלעם, וחמורו שהוא מוליד את חמורו של משיח שזה ההפוך

להרחבה בנושא ראו כותרות מתוך עלון סוד החשמל של השבוע שמדבר בדיוק על נושא ההפכים

  • מֵאֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם נוֹלַד הַחֲמוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ. וּ’פִּינְחָס אֶלְעָזָר אַהֲרוֹן’ שֶׁנִּלְחַם בָּהֶם בְּגִימַטְרִיָּא ‘תשע”ח’.
  • אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִשְׁמָעֵאל, וּבַצַּד הַחָמְרִי זֶה הָפוּךְ יִּשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא הָאָתוֹן מוֹלִיד אֶת הַחֲמוֹר שֶׁל אַבְרָהָם.
  • מֹשֶׁה רָכַב עַל חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַלחץ כאן לקריאת העלון פרשת פנחס תשע”ח


בלעם מלשון בלע מ‘ זה המ’ של משיח זה המ’ הסתומה שתפתח זה המ’ של החומר ראה מאמר סוד המ’ והרמז לחץ כאן


פתיחת השגרירות בירושלים עלה סרטון הרמזים לינק יוטיוב

 

 

 
 

רמזים נוספים שהתקבלו

מאת ל:ש זהו מקום הרעידות הבוקר בתוך הכנרת.

• בקרבת כביש 87 (ספרות 78= ע״ח)

• בסמוך ל׳כפר נחום׳ - ״נחמו נחמו עמי״- הקב״ה מקדים תרופה למכה.

•בסמוך לעין שבע (7)

עין שבע נקראת גם ׳טבחה׳. אולי רמז ל״טבח לה׳ בבצרה״...

בתוך תחומי עין שבע יש את.. כנסיית הלחם והדגים= 1,821( אחד יותר..)

אולי רמז לסעודת לוויתן (לוויתן הוא דג. דג=7).

• בקרבת גינוסר- מקום קבורת גוג ...

כנרת זו גינוסר- שפירותיה מתוקים (ערבים) כקולו של הכינור (מגילה ו.).

לכנרת יש את צורת הכינור. דוד ניגן בכינור.

וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה (שמואל א,טז,כג)

״עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שחר״ (תהלים נז,ט).

הרעידות היום מרגישות כאילו דוד המלך מתחיל לפרוט על מיתרי הכינור ולעורר את השחר- הגאולה , בב״א. גינוסר- אותיות סנגורי(ה). סנגור- יה. הקב״ה סנגורם של ישראל ולכן גוג אמור להיקבר בחוף ימה של גינוסר.

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גוג (יחזקאל לט, יא)

תרגום יונתן על הפסוק:

וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית קְבוּרָא בְּיִשְׂרָאֵל בְּחֵילְתָּא מְגִיזָתָא מַדְנַח יַם גִינוֹסַר.

מאת: סוד החשמל

רְעִידוֹת אֲדָמָה בְּבִקְעַת אַרְבֵּל שֶׁעַל יַד טְבֶרְיָה.

מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות צג.) הָאָרֶץ רוֹעֶדֶת מִצִּיּוֹן. נִרְאֶה דְּלָכֵן רְעִידַת הָאֲדָמָה בָּאָה מִצִּיּוֹן, דְּמוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (ברכות סד.) מִפְּנֵי מַה בָּאִין זְוָעוֹת לָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁהקב”ה מַבִּיט בְּבָתֵּי תֵּיטְרִיּוֹת וּבְּבָתֵּי קִרְקָסִיּוֹת יוֹשְׁבוֹת בֶּטַח וְשַׁאֲנָן וְשַׁלְוָה, וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ חָרֵב, הוּא אַפִּילוֹן לְעוֹלָמוֹ לְהַחֲרִיבוֹ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ”. בִּשְׁבִיל נָוֵיהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרוּ מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אֵין רַעַשׁ אֶלָּא הֶפְסֵק מַלְכוּת. כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר “וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל”. וְכֵיוָן שֶׁצִּיּוֹן הִיא שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיֵּשׁ זַעְזוּעַ וְהֶפְסֵק בַּמַּלְכוּת, זֶה גּוֹרֵם אֶת הָרְעִידָה מִצִּיּוֹן. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בא לד:) אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנִים מִזְדַּעְזֵעַ הָעוֹלָם מִפְּנֵי זֶה הַתַּנִּין הַגָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הוּא מַעֲלֶה סְנַפִּירִין וּמִזְדַּעְזֵעַ, אָז כֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים בְּאֵלּוּ הַיְאוֹרִים, וְכָל הָעוֹלָם מִזְדַּעְזֵעַ וְהָאָרֶץ רוֹעֶדֶת. רוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין רְעִידַת הָאָרֶץ לַלִּוְיָתָן, וּנְבָאֵר לְקַמָּן שֶׁהַלִּוְיָתָן שַׁיָּךְ לְצִיּוֹן, וְלָכֵן לִוְיָתָן בְּגִימַטְרִיָּא מַלְכוּת.

מָצִינוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (ברכות ד:) רָבָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הָווּ מְהַלְּכִין בַּהֲדָא בִּקְעַת אַרְבֵּל בִּקְרִיצָתָהּ וְרָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רַבִּי חִיָּא רָבָה לְר’ שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בֵּי רֶבִּי כָּךְ הִיא גְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְחִילָה קִמְעָא קִמְעָא כָּל מַה שֶּׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת. וְרוֹאִים שֶׁהֵם רָאוּ בְעֵינֵי רוּחָם אֶת הַגְּאֻלָּה בְּבִקְעַת אַרְבֵּל שֶׁעַל יַד טְבֶרְיָה.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעיהו תכט) וּטְבֶרְיָה עֲמֻקָּה מִכֻּלָּם. כְּדִכְתִיב “וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי”. וּמִשָּׁם עֲתִידִין לְהִגָּאֵל שֶׁנֶּאֱמַר “הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם”. “תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים”, אָמַר רַבִּי טְבֶרְיָה מְשַׁלֶּמֶת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר “תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי וְגוֹ'”, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו “וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא”. רוֹאִים שֶׁהַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תַּתְחִיל בִּטְבֶרְיָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר “הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי”. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז גַם עַל רְעִידוֹת אֲדָמָה בִּטְבֶרְיָה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, בְּסוֹד נִעוּר הֶעָפָר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁרְעִידַת אֲדָמָה נִקְרֵאת בִּלְשׁוֹן חֲזַ”ל זְוָועוֹת בְּגִימַטְרִיָּא מַלְכוּת. וְרוֹעֶדֶת בְּגִימַטְרִיָּא כִּינֶרֶת מְקוֹם הַמַּלְכוּת. וְיִתָּכֵן שֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלוּ הַשָּׁבוּעַ רְעִידוֹת אֲדָמָה בְּבִקְעַת אַרְבֵּל שֶׁעַל יַד טְבֶרְיָה בַּשָּׁבוּעַ בּוֹ פָּרְצוּ מַחְלֹקוֹת קָשׁוֹת בֵּין גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בִּימֵי חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן תשע”ד שֶׁהִתְרָחֲשׁוּ כַּמָּה רְעִידוֹת אֲדָמָה בַּכִּנֶּרֶת בַּשָּׁבוּעַ בּוֹ פָּרְצוּ מַחֲלֹקוֹת קָשׁוֹת בֵּין גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן תשע”ד הִסְתַּלֵּק מָרָן הָראשל”צ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ”ל שֶׁנּוֹלַד בִּשְׁנַת תרפ”א כְּמִנְיַן כִּנֶּרֶ”ת עִם הַכּוֹלֵל, וְהִשְׁאִיר רְבָבוֹת לְלֹא מַנְהִיג, וּבְנוֹסָף. וְעוֹד רָאִינוּ בְּאוֹתָם יָמִים מַמָּשׁ, שֶׁרֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל בִּקֵּר בְּאִיטַלְיָא עַל מְנָת לָדוּן שָׁם עִם הַוָּתִיקָן עַל הַעֲבָרַת מִתְחַם קֶבֶר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע”ה לִרְשׁוּתָם היל”ת, וּכְפִי שֶׁהֵבֵאנוּ שֶׁכִּנֶּרֶת הִיא הַסּוֹד שֶׁל כִּנּוֹר דָּוִד, וְהִתְרָחֲשׁוּ זַעֲזוּעִים קָשִׁים בַּמַּלְכוּת מִכָּל הַצְּדָדִים.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁרְעִידוֹת הָאֲדָמָה אֵרְעוּ בְּסָמוּךְ לִכְפַר נַחוּם, רֶמֶז עַל נְחָמַת הַגְּאֻלָּהָ, וּבְסָמוּךְ לְעֵין שֶׁבַע שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַמַּלְכוּת שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְמִסְפַּר שֶׁבַע. וּבְסָמוּךְ לַיִּשּׁוּב גֵּנוֹסָר שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר בְּ’תַרְגּוּם יוֹנָתָן’ שֶׁהַנִּצָּחוֹן עַל גּוֹג וּמָגוֹג יִהְיֶה בִּטְבֶרְיָה, (יחזקאל לט, יא) וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית קְבוּרָא בְּיִשְׂרָאֵל בְּחֵילְתָּא מְגִיזָתָא מַדְנַח יַם גִינוֹסַר. וְכֵן גֵּנוֹסַר אוֹתִיּוֹת סַנֵּגוֹר רֶמֶז שֶׁה’ מְלַמֵּד סַנְּגוֹרְיָא עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל בְּרַחֲמִים. וְזֶה גַם בְּגִימַטְרִיָּא מֵי הַיַּרְדֵּן שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְיָדוּעַ שֶׁהַכִּנֶּרֶת מִתְחַבֶּרֶת לַיַּרְדֵן. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁטְּבֶרְיָא בְּגִימַטְרִיָּא 222 שֶׁמְּסַמֵּל אֶת שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא 222 שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף.

פִּסְגַּת ארה”ב וּצְפוֹן קוֹרֵיאָה | סוד החשמל | עַכְבָּ”ר מְרַמֵּז עַל שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא כב”ר שָׁנִים מִסּוֹף הָאֶלֶף, וּשְׁנַת הָע’ לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל.

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, סוד החשמל, שבעים שנה, תיעוד אירועים

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ ש. רֵיְיסְקִין שליט”א שֶׁפִּסְגַּת ארה”ב וּצְפוֹן קוֹרֵיאָה הִשְׁתַּלְשְׁלָה בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא סַנְטוּסָה בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ, וְהַמָּקוֹם מְכֻנֶּה ‘אִי הַמָּוֶת שֶׁמַּגִּיעַ מֵאָחוֹר’. כְּמוֹ כֵן הַפִּסְגָּה הִתְקַיְּמָה בְּמָלוֹן קַפֶּלָה אוֹתִיּוֹת קְלִפָּה שֶׁנִּקְרֵאת מָוֶת וְנִקְרֵאת אָחוֹר. וְכֵן בַּמָּלוֹן יֶשְׁנָם 112 חֲדָרִים כְּמִנְיַן שֵׁם יב”ק שֶׁמְּסַמֵּל אֶת חִבּוּרֵי הָעוֹלָמוֹת שֶׁשָּׁם עוֹבְרִים הַמֵּתִים. כַּמּוּבָא בְּפרע”ח לְהָאֲרִיזַ”ל (התפילין ע’ סח) שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת אֶהְיֶ”ה הֲוָיָ”ה אֲדֹנָ”י שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא יַבֹּ”ק, כִּי דֶּרֶךְ אֵלּוּ עוֹבֵר כָּל הַשֶּׁפַע מִתְּחִלַּת אֲצִילוּת עַד סוֹפָהּ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁפִּסְגַּת סִינְגַּפּוּר בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יִצְחָק א. שליט”א בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁפְּגִישַׁת קִים וּטְרַאמְפְּ נִרְמֶזֶת בַּכְּלָל הַיָּדוּעַ קִים לִי בְּדַרְבָּה מִינֵיהּ, כִּי טְרַאמְפְּ גָּדוֹל יוֹתֵר מִקִּים, וְכֵן בְּדַרְבָּה מִינֵיהּ עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא טְרַאמְפְּ, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל עִנְיַן הַמָּוֶת שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר הַכְּלָל קִים לִי בְּדַרְבָּה מִינֵיהּ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁגַּם הַכְּלָל בַּשַּׁ”ס קִים לֵיהּ בְּגַוֵיה מְרַמֵּז עַל מִיתָה בִּבְחִינַת גְּוִיָּה, וְכֵן קִים לִי בְּגַוֵיה עִם הַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 222 שֶׁמְּסַמֵּל אֶת שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא 222 שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְכֵן קִים לֵיהּ בְּגַוֵיה בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַכּוֹלֵל עוֹלֶה ה’תשע”ח.

וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁקְּלִיפַּת עֲמָלֵק בְּא”ת ב”ש יוֹצֵא בְּגִימַטְרִיָּא 112, וְזֶה הַמִּסְפָּר שֶׁל מָשִׁי”חַ בְּא”ת ב”ש, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁא”ת ב”ש מְסַמֵּל דָּבָר וְהִפּוּכוֹ, הַצַּד הֶהָפוּךְ שֶׁל עֲמָלֵק יוֹנֵק מֵהַצַּד הֶהָפוּךְ שֶׁל מָשִׁיחַ, הַיְינוּ הַגָּבֹהַּ שֶׁל עֲמָלֵק מִתְחַבֵּר לַנָּמוּךְ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ לִינוֹק מִמֶּנּוּ. וְכֵן מִסְפַּר 112 הוּא שֵׁם יב”ק שֶׁשָּׁם נִמְצֵאת נְקֻדַּת הַחִבּוּר בֵּין עֵשָׂו וַעֲמָלֵק לְיַעֲקֹב, כַּמּוּבָא בָּרמח”ל (פרוש המצוות) “וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק”, כָּאן נִזְמַן לוֹ קִטְרוּג תַּקִּיף שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מַהוּ סוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁרָצָה לָצֵאת לְמַטָּה לְהָאִיר לָעוֹלָם נִזְדַּמֵּן לוֹ קִטְרוּג זֶה, מַהוּ יַבֹּ”ק הֲוָיָ”ה אֱלֹהִי”ם. וְכֵן מַעֲבַר יַבֹּק בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.

וְכֵן סִינְגַּפּוּ”ר בְּגִימַטְרִיָּא אֵלִיָּה”וּ מָשִׁי”חַ, וְזֶה מִסְפָּר 410 שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל שְׁמוֹת הָעוֹלָם הַשְּׁמִינִי שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה הַגְּאֻלָּה: שְׁמִינִי אוֹ קָדוֹשׁ אוֹ דְרוֹר אוֹ אַחַת אוֹ מִשְׁכָּן אוֹ קֹשֶׁט אוֹ שֶׁקֶט. וּפְגִישַׁת הַפִּסְגָּה הֵחֵלָה בְּשָׁעָה 4:10 בְּדִיּוּק הַמִּסְפָּר הַזֶּה.

וְהוֹסִיף חָכָם אֶחָד שֶׁסִּינְגַּפּוּר אוֹתִיּוֹת סִין גַּפְרוּר, הַגַּפְרוּר שֶׁיַּדְלִיק אֶת סִין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב לְוִין זצ”ל שֶׁהָיָה מִזִּקְנֵי חֲסִידֵי קַרְלִין, שֶׁהוּא שָׁמַע מֵהָאַדְמוֹ”ר הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין זצ”ל, [הַפְרַנְקְפוּרְטֶר] שֶׁהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיָה מֵהַיְחִידִים שֶׁצָּפוּ אֶת הַשּׁוֹאָה הַרְבֵּה שָׁנִים קוֹדֶם, וְהוּא אָמַר שֶׁסִּין תַּהֲפֹךְ לְמַעֲצָמָה חֲזָקָה לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְהִיא תַחֲרִיב אֶת נְיוּ יוֹרְק, פָּרִיז, וְלוֹנְדּוֹן, [ר”ת נפ”ל] בְּתוֹךְ שָׁלֹש דַּקּוֹת. זֹאת הוּא אָמַר לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה בְּטֶרֶם נוֹדַע בָּעוֹלָם עַל פִּצְצוֹת אָטוֹם, וְסִין הָיְתָה מְדִינַת עֹנִי.

לְהַלָּן מִמְצָא יָחִיד בַּתַּנַּ”ךְ שֶׁל אוֹתִיּוֹת סִנְגַּפּוּ”ר בְּנוֹטָרִיקוֹן בְּתוֹךְ פָּסוּק.

רוֹאִים שֶׁסִנְגַּפּוּ”ר מְרֻמֶּזֶת בַּפָּסוּק עַל בַּקָּשַׁת דָּוִד מֵה’ לִגְאוֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁה’ יִשְׁמוֹר עַל פְּלֵיטַת עַמּוֹ, וּמֻזְכָּרִים גַּם “בְּנֵי תְמוּתָה”. וְכֵן הוֹסִיף חָכָם אֶחָד שֶׁ“תָּבוֹא” בְּגִימַטְרִיָּא סִינְגַּפּוּר, “לְפָנֶיךָ” בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ. “אָסִיר” בְּגִימַטְרִיָּא הֵרָיוֹן, רֶמֶז עַל לֵדַת מָשִׁיחַ. וְזֶה גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל קִים גְ’אוֹנְג אוֹן.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מֹשֶׁה לֶוִינְגֶּר שליט”א שֶׁסִנְגַּפּוּ”ר אוֹתִיּוֹת סוֹ”ף רג”ן, הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּתִקּוּנָם תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘דָּן יָדִין’ לְרַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפָּלְיָא (מאמר ג) יָדוּעַ מִדִּבְרֵי הַמְקֻבָּלִים שֶׁהַנָּבִיא יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הוּא הַמְבַטֵּל קְלִפַּת קַיִן שֶׁהוּא הָאִישׁ הָרָמוּז בְּר”ת “וְנוֹקֵב שֵׁם הוי”ה” וְהוּא קְלִפַּת עוֹרֵב שֶׁהוּא סוֹד שֶׁכָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים. וְסוֹד יוֹנָה בְּסוֹד רג”ן נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים גִּימַטְרִיָּא גַרְדּוֹם שֶׁהִפִּיל בּוֹ אֶת הַקּוֹרָה סוֹד קְלִפַּת הָאִישׁ קְלִפַּת עוֹרֵב. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אִגָּרָא דְכַלָּה’ (קרח) גֹּרֶ”ן נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה כַּבְיָכוֹל רנ”ג אֵבָרִים דְּנוּקְבָא עִם הַמַּפְתֵּחַ לְדַעַת רַבִּי עֲקִיבָא עַל כֵּן נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹם גֹרֶ”ן, וְרוּת אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת בָּאתָ אֶל הַגֹּרֶ”ן לְבֹעַז לְיַסֵּד יְסוֹד הַמַּלְכוּ”ת. (פרשת נח) “אֶ”ת הָעֹרֵ”ב” בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמוֹ הַיָּדוּעַ וְאֶחָד נוֹסָף לְהוֹרוֹת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ נִיצוֹץ קָדוֹשׁ וּבִמְהֵרָה יוֹצִיאוּ בְּלָעוֹ מִפִּיו וְהַקְּלִפָּה תִּתְבַּטֵּל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

מְקוֹם הַמִּפְגָּשׁ בְּסִינְגַּפּוּר יָדוּעַ כַּאֲתַר שַׁעֲשׁוּעִים וּמִשְׂחָקִים, וּמוּבָא בְּשֵׁם הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ (הובא במוסף ‘שבת קדש’ של ‘יתד נאמן’ לך לך תשע”ה) שֶׁהֶ’חָפֵץ חַיִּים’ אָמַר בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁ25 שָׁנִים אַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שֶׁהָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמָּתָהּ, וְ75 שָׁנִים לְאַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שְׁלִישִׁית גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן, שֶׁגַּם הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמָּתָהּ, וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘פְּרִי יֶשַׁע אַהֲרֹן’ (עמוד רס) שֶׁגַּם הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין דִּבֵּר עַל שָׁלֹש מִלְחָמוֹת בְּדוֹמֶה מְאֹד לְדִבְרֵי הֶ’חָפֵץ חַיִּים’, וּפֶלֶא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן מִלִּים שֶׁאָמַר הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ שֶׁהַמִּלְחָמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת תִּהְיֶינָה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הָאַחֲרוֹנָה, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא מַפְחִיד יְהוּדִים, הוּא עָנָה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁמַּרְאִים לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם וְלֹא לְשַׁנּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׁבְחֵי רַבִּי אַהֲרֹן’ שֶׁהָאַדְמוֹ”ר רַבִּי אַהֲרוֹן רָאטָה זצ”ל בַּעַל הַ’שּׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים’ אָמַר אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִיא מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה שֶׁאִתָּהּ יָבֹא מָשִׁיחַ שֶׁמֵּהַמַּבּוּל לֹא הָיָה כָּמוֹהָ. לְפִי זֶה יִתָּכֵן שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁנָּתְנוּ שֵׁם לְגַרְעִינֵי מִשְׁמֵשׁ גּוֹגוֹאִים, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁתִּהְיֶה מִלְחָמָה גַרְעִינִית. וְלָכֵן מְשַׂחֲקִים בָּהֶם הַיְלָדִים בַּקַּיִץ מִלְּשׁוֹן קֵץ, וּמְסַמֵּל אֶת הַקֵּץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמי’ ח, כ) “עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ”. כִּי הַנְּבוּאוֹת עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁל הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ וְגַם שֶׁל הַ’יְנוּקָא’ מִקַּרְלִין, וְגַם שֶׁל הָאַדְמוֹ”ר רַבִּי אַהֲרוֹן רָאטָה, נָקְטוּ בַּמִּלִּים: מִשְׂחַק יְלָדִים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִד יִצְחָק ו. שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת מִשְׂחָק קַפְּלָה כְּשֵׁם הַמָּלוֹן בּוֹ הִתְקַיְּמָה הַפִּסְגָּה, וּבַמִּשְׂחָק הַזֶּה בּוֹנִים מִגְדָּלִים יָפִים וּגְבוֹהִים וּבְרֶגַע אֶחָד הַכֹּל נוֹפֵל כְּמִגְדַּל קְלָפִים. כָּךְ צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּל הַהֶסְכֵּמִים שֶׁנֶּחְתְּמוּ בְּמָלוֹן קַפֶּלָה חַסְרֵי עֶרֶךְ, וְאִם ה’ לֹא יִשְׁמוֹר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּמִשְׂחָק קְלָפִים שֶׁשּׁוֹלְפִים קְלָף מְנַצֵּחַ שֶׁנִּקְרָא טְרַאמְפְּ.

222 = דיבור - 776 = ביאת המשיח - 207 = אור / אין סוף = 207

עַכְבָּ"ר מְרַמֵּז עַל שְׁנַת תשע"ח שֶׁהִיא כב"ר שָׁנִים מִסּוֹף הָאֶלֶף, וּשְׁנַת הָע' לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אִילָנָא דְחַיֵּי’ שָׁמַעְתִּי שֶׁנִּמְצָא בְּמִדְרַשׁ אַבְכִּיר שֶׁבְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא יִהְיֶה מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִגְזֹר גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, וְלֹא לְתוֹעֶלֶת הַמְּדִינָה, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא הָנֵי עַכְבְּרֵי רְשִׁיעֵי נִינְהוּ, וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדָר, שֶׁאַחֲרָיו יָבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו, כִּי הֲדָר זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מֹשֶׁה לֶוִינְגֶּר שליט”א שֶׁעַכְבָּ”ר מְרַמֵּז עַל שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא כב”ר שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף, וּשְׁנַת הָע’ לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, לְרַמֵּז שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ יִסְתַּיֵּם שִׁלְטוֹן עַכְבְּרֵי רְשִׁיעֵי וְנִזְכֶּה לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבתי בתחילת הפרשה) בִּתְחִלָּה בִּימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ חָתוּל וְעַכְבָּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֻׁתָּפִין זֶה עִם זֶה, יוֹם אֶחָד נִכְנַס תַּחֲרוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל עַכְבָּר וְהָלַךְ אֵצֶל אָדָם, אָמַר לוֹ אֲדֹנִי תֵּן לִי רְשׁוּת עַל הֶחָתוּל לְהָרְגוֹ שֶׁהוּא גַּנָּב, אָמַר לוֹ אָדָם הוֹאִיל וְסִפַּרְתָּ עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע תִּהְיֶה לוֹ לְמַאֲכָל, מִיָּד קָפַץ הֶחָתוּל עַל הָעַכְבָּר וַהֲרָגוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ בָּנָיו שֶׁל עַכְבָּר בָּרְחוּ לִסְעִיפֵי הֶהָרִים. כְּשֶׁבָּא נֹחַ וְהִכְנִיסָן בַּתֵּבָה יוֹם אֶחָד אָמַר הֶחָתוּל לִנְקֵבָתוֹ זְכוּרַנִּי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק הֵבִיא לִי אַבָּא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל זֶה וַאֲכַלְתִּיו וְהָיָה טוֹב לְמַאֲכָל, וְעַתָּה אֶרְדֹּף אַחֲרָיו וַאֲשִׂיגֶנּוּ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הָעַכְבָּר נַס מִפָּנָיו וְרָדַף הֶחָתוּל אַחֲרָיו וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְנִזְדַּמֵּן לוֹ חוֹר אֶחָד וְנִכְנַס שָׁם, הִכְנִיס הֶחָתוּל יָדוֹ בַּחוֹר לְהוֹצִיאוֹ וּנְשָׁכוֹ הָעַכְבָּר, גַּם הֶחָתוּל קָרַע לוֹ בְּצִפָּרְנוֹ שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, הָלַך הָעַכְבָּר אֵצֶל נֹחַ וְתָפַר קַרְעוֹ. בַּגְּרָ”א עַל חַד גַּדְיָא מוּבָא שֶׁחָתוּל מְסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַמַּלְכוּת. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (עירובין ק:) לָמַדְנוּ צְנִיעוּת מֵחָתוּל. צְנִיעוּת שַׁיֶּכֶת בְּעִקָּר לָאִשָּׁה הַמְסַמֶּלֶת אֶת סְפִירַת הַמַּלְכוּת, וְהָעַכְבָּר מְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא הַלְּעֻמַּת זֶה שֶׁל הַצַּדִּיק דִּקְדֻשָּׁה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’ לָרַמְחַ”ל (ח”ב מאמר ז’ מלכין) וְהָעַכְבָּר אוֹמֵר בְּפִרְקֵי שִׁירָה “וְאַתָּה צַדִּיק וְכוּ'”, כִּי הַצַּדִּיק בֶּהֱיוֹתוֹ שׁוֹלֵט, נֶאֱמַר “וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן”, וְהַדִּין הֶפֵךְ זֶה, נִקְרָא עַכְבָּר, עַכְבְּרָא דְּשָׁכִיב אֲדִינָרֵי, [וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ], וְתִרְאֶה שֶׁבַּצַּדִּיק תְּלוּיָה הַזְּכִירָה, וְהָעַכְבָּר הוּא מַמָּשׁ הַמְשַׁכֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּגְּמָרָא. וְתִרְאֶה שֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל אֶת הָרָאוּי לוֹ דַּוְקָא, כִּי אֵינוֹ נֶהֱנָה אֶלָּא מִדָּבָר מְתֻקָּן, וּמְקַבֵּל הֲנָאָה מִמַּעֲשָׂיו. אֲבָל הָעַכְבָּר אֵינוֹ אוֹכֵל, אֶלָּא מַפְסִיד בְּלֹא הֲנָאָה. וְעַל כֵּן קְרוּיִים עַכְבָּרֵי רְשִׁיעֵי שֶׁהוּא מַמָּשׁ הֶפֵךְ עִנְיַן הַצַּדִּיק. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהוֹרָא דְּיוֹסֵף’ שֶׁעַכְבָּ”ר הוּא אוֹתִיּוֹת אַבְרֵ”ךְ הַשֵּׁם שֶׁל יוֹסֵף הַיְסוֹד, כִּי אוֹתִיּוֹת אָלֶ”ף וְעַיִ”ן מִתְחַלְּפוֹת. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁעַכְבָּר אוֹתִיּוֹת רֶכֶב ע’ לְרַמֵּז שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁרוֹכֵב עַל הַמַּלְכוּת הַנִּרְמֶזֶת בָּאוֹת ע’. וְכֵן רוֹאִים בַּכָּתוּב (ש”א ו, ד) שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים שָׁלְחוּ עַכְבְּרֵי זָהָב לִכְבוֹד אֲרוֹן הַבְּרִית הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד. וְכֵן עַכְבָּר קָשׁוּר וְגָר בְּתוֹךְ חוֹר הַמְסַמֵּל אֶת יְסוֹד הַנּוּקְבָא. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַלָּשׁוֹן חָתוּל הִיא כְּרִיכָה בִּבְגָדִים, שֶׁהוּא עִנְיָן שֶׁל צְנִיעוּת, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (יחזקאל טז, ד) “וְהַחְתֵּל” לְשׁוֹן כְּרִיכָה בִּבְגָדִים וְכֵן “וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ” הוּא שֶׁמְּלַפְּפִין אֶת הַוָּלָד. וְכֵן חָתוּל בְּגִימַטְרִיָּא 444 אוֹ מִקְדָּשׁ שֶׁמְּסַמֵּל אֶת מְקוֹם הַיִּחוּד.

וְנִרְאֶה לְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן גָּרַם פֵּרוּד בֵּין הֶחָתוּל לָעַכְבָּר, כֵּיוָן שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֶטְאוֹ הִפְרִיד בֵּין הַיְסוֹד לַמַּלְכוּת, לָכֵן הוּא הִפְרִיד בֵּין הֶחָתוּל לָעַכְבָּר. וְאֵצֶל נֹחַ בַּתֵּבָה הֵם שׁוּב חָיוּ יַחַד, כִּי בַּתֵּבָה הָיָה חִבּוּר יְסוֹד וּמַלְכוּת דֶּרֶךְ נֹחַ. אָמְנָם הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה כֵּיוָן שֶׁהַחִבּוּר בַּתֵּבָה הָיָה בְּמַצָּב שֶׁל דִּין, אֲבָל לֹא הָיוּ בְּמַצָּב שֶׁל פֵּרוּד וַהֲרִיגָה. וְכֵן גְּאֻלָּה חָתוּל עַכְבָּר עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ח, כִּי בְשָׁנָה זוֹ יַחֲזֹר הַיִּחוּד בעז”ה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ש. רֵיְיסְקִין שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֵּׁם שֶׁל חָתוּל בְּאִידִישׁ קֶץ מְרַמֵּז עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה. וּבְאַנְגְּלִית שֵׁם הֶחָתוּל קַט בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אוֹ מָגֵן דָּוִד עִם הַמִּלִּים.

וְכֵן מְסֻפָּר עַל הָאַדְמוֹ”ר רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוועהִיל זצ”ל שֶׁהָיוּ חֲתוּלִים מִסְתּוֹבְבִים בְּבֵיתֹו וְהָיָה דוֹאֵג לָהֶם וּמַאֲכִילָם, אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהָיָה בִּבִחיַנת יְסוֹד שֶׁבַּיְסוֹד, וְנִפְטַר בְּיוֹם יְסוֹד שֶׁבַּיְסוֹד שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר. וְכֵן אָמְרוּ עַל הָאַדְמוֹ”ר ר’ יְשַׁעְיָ’ מִקְּרֶעסְטִיר זצ”ל שֶׁתְּמוּנָתוֹ הִיא סְגֻלָּה לְהַבְרִיחַ עַכְבָּרִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת יְסוֹד שֶׁבַּיְסוֹד. וְכֵן הֶחָתוּל אוֹמֵר בְּפֶרֶק שִׁירָה “אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם” אוֹתִיּוֹת מַלְכוּת. וְכֵן אוֹתִיּוֹת חָתוּ”ל נִרְמָזוֹת בְּמַלְכוּ”ת, כִּי ח’ וְכ’ מִתְחַלְּפוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י (שבת קכח:) שֶׁהֶחָתוּל אוֹכֵל נְחָשִׁים, וְאֵינוֹ מְפַחֵד מֵהָאֶרֶס שֶׁלָּהֶם שֶׁאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ. וְרוֹאִים שֶׁהִיא סֵמֶל לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הַנָּחָשׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם פֶלְדְּמַן שליט”א שֶׁחָתוּל נִקְרָא בִּלְשׁוֹן הַגְּמָרָא שׁוּנְרָא, אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹן. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר טו, א) צִיּוֹן נִקְרָא רִאשׁוֹן.

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘קְהִלַּת יִצְחָק’ (במדבר טז, לב) אִיתָא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית דַּף ח’ שֶׁחוּלְדָה וּבוֹר הֶעֱמִידוּ עֵדוּתָן, עַיֵּן שָׁם בְּתוֹסֶפְתָּא שֶׁכָּתְבוּ מַעֲשֶׂה הָיָה בְּנַעֲרָה אַחַת שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר, וּבָא בָּחוּר אֶחָד וְאָמַר אִם אֲנִי אַעֲלֵךְ תִּנָּשְׂאִי לִי, אָמְרָה לוֹ הֵן וְנִשְׁבְּעוּ בֵּינֵיהֶן, וְאָמְרוּ מִי מֵעִיד בֵּינֵינוּ וְהָיְתָה חֻלְדָּה אַחַת הוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַבּוֹר, וְאָמְרוּ אֵלּוּ שְׁנַיִם בּוֹר וְחֻלְדָּה יִהְיוּ עֵדִים בֵּינֵינוּ, וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, וְהִיא עָמְדָה בִּשְׁבוּעָתָהּ וְהוּא נָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְיָלְדָה בֵן, בָּאת חֻלְדָּה וּנְשַׁכְתּוֹ וָמֵת, וְיָלְדָה לוֹ בֵּן שֵׁנִי וְנָפַל לְבוֹר וָמֵת, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מַה זֶּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּנֵינוּ מֵתִים בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה, נִזְכַּר הַשְּׁבוּעָה וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, אָמְרָה לוֹ אִם כֵּן חֲזוֹר וְקָחֶנָּה, וְכָתַב לָהּ גֵּט, וְהָלַךְ וְנָשָׂא אֶת הַבְּתוּלָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַחֻלְדָּה מְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד, וְהַבּוֹר מְסַמֵּל אֶת יְסוֹד הַנּוּקְבָא בְּחִינַת הַחֹר שֶׁל הַחֻלְדָּה, לָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁכָּרְתוּ בְּרִית עַל נִשּׂוּאִים בִּשְׁנֵי אֵלּוּ.

וְעוֹד שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א עַל הַמִּשְׁנָה (ב”מ מ.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכִי מָה אִכְפַּת לָהֶן לָעַכְבָּרִין, וַהֲלוֹא אוֹכְלִין בֵּין מֵהַרְבֵּה וּבֵין מִקִּמְעָא. שֶׁלָּכֵן הַמֵּימְרָא עַל שִׁעוּר עִכּוּל שֶׁל עַכְבָּרִין נֶאֶמְרָה עַל יְדֵי ריב”נ, כִּי לָעַכְבָּרִין אוֹתִיּוֹת ריב”נ עִכֻּ”ל. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הוּא מִשֹּׁרֶשׁ הַנֵּר שֶׁמְּסַמֵּל יִחוּד יְסוֹד וּמַלְכוּת, הוּא יוֹדֵעַ אֶת סוֹדוֹת הָעַכְבָּרִים שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַיְסוֹד. וְעוֹד הוֹסִיף שֶׁחָתוּל מְיַלֵּל מִי – יהו, כֵּיוָן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע מֵהָאִמָּא שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לְפַרְצוּף ז”א, בְּסוֹד מִי שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לְיה”ו. וּבְדֶרֶךְ צַחוּת שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ י. ג. שליט”א שֶׁחָתוּל בְּגִימַטְרִיָּא אֱמֶת עִם הָאוֹתִיּוֹת, לָכֵן צוֹעֲקִים לוֹ קִישְׁטָא שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אֱמֶת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַמַּלְכוּת הִיא בְּסִיּוּם קַו הָאֶמְצַע שֶׁנִּקְרָא אֱמֶת.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֵּׁם עַכְבָּר בַּכְּלִי שֶׁמַּנְהִיג אֶת הַמַּחְשֵׁב, וְהָעַכְבָּר מְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’ לָרַמְחַ”ל (ח”ב מאמר ז’ מלכין). וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהוֹרָא דְּיוֹסֵף’ שֶׁעַכְבָּ”ר הוּא אוֹתִיּוֹת אַבְרֵ”ךְ הַשֵּׁם שֶׁל יוֹסֵף הַיְסוֹד, כִּי אוֹתִיּוֹת אָלֶ”ף וְעַיִ”ן מִתְחַלְּפוֹת. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁעַכְבָּר אוֹתִיּוֹת רֶכֶב ע’ לְרַמֵּז שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁרוֹכֵב עַל הַמַּלְכוּת הַנִּרְמֶזֶת בָּאוֹת ע’. וְכֵן רוֹאִים בַּכָּתוּב (ש”א ו, ד) שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים שָׁלְחוּ עַכְבְּרֵי זָהָב לִכְבוֹד אֲרוֹן הַבְּרִית הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בַּמַּחְשֵׁבִים הַשֵּׁם צֹרֵב בְּגִימַטְרִיָּא עַכְבָּר.

חלון הצאט
צאט זה יפתח בימים של אירועים בטחונים ובימים של עומס בצאט הכללי

הרשם לרשימת התפוצה

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE