כיצד להכין כלים לשפע אלוקי לשנה החדשה. לפי תודעת הנסתר ביהדות | אואזיס צ
סיווג במקור: אואזיסמקור הפוסטפרטי הפוסט
תאריך הפוסט:
כיצד להכין כלים לשפע אלוקי לשנה החדשה — לפי תודעת הנסתר ביהדות בראש השנה נקבעים הדברים הכי חשובים לאדם: כמה זמן יחיה, וכמה שפע גשמי (70%), רוחני ותודעתי (30%) יקבל. הסוד במשפט "השלך על ה' יהבך והוא…
המקור נשמר כלשונו. חישוב, מקור ופרשנות נשארים שכבות נפרדות.
מקרא הסמלים בפוסט
- נוסף לפוסט
- מועד הוספת היחידה לפוסט — התאריך המרכזי של עדכון.
- זמן האירוע
- היום שבו התרחש האירוע שהיחידה מספרת עליו, כפי שנכתב ביחידה עצמה.
- זמן פרסום המקור
- היום שבו פורסם המקור המצוטט, כפי שנכתב ביחידה עצמה.
- רגע שיא
- יחידה שנבחרה (אוטומטית או בידי עורך) כרגע מרכזי בסיפור. זה סימן עריכה, לא סימן אמת.
- לא נבדק במנוע
- המספר או הביטוי טרם נבדקו במנוע החישוב. זה מצב ניטרלי, לא אזהרה.
- חישוב נבדק
- השיטה והתוצאה נבדקו בפועל במנוע. אימות חישוב אינו אימות פרשנות.
- אי־התאמה
- הבדיקה במנוע נתנה ערך אחר מהנטען במקור; שני הערכים מוצגים.
כיצד להכין כלים לשפע אלוקי לשנה החדשה — לפי תודעת הנסתר ביהדות
בראש השנה נקבעים הדברים הכי חשובים לאדם: כמה זמן יחיה, וכמה שפע גשמי (70%), רוחני ותודעתי (30%) יקבל. הסוד במשפט "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" — מלשון "כלי". שפ"ע = ראשי תיבות: שורש, פרי, ענף. הבורא מאפשר לאדם להגיש לו חזון, וכך נוצר כלי שאליו ינוסכו אורות אלוקיים (שפע כלכלי, רוחני, תודעתי, משפחתי).
ראש השנה נקרא "דין" מלשון "טבע" — חוקי הטבע חלים על האדם: מה שהאדם שלח לשדה התודעה הוא מה שיקבל בחזרה. "עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני". בראש השנה מתאפשר "ריסט" — מחיקת כל ההזדהויות שהוקרנו מהעולם הפנימי, והתחלה מחדש.
אחד הכלים הוא "חזון" — המלכת הבורא. הדרך להגדיר חזון: (1) להגדיר נושא שהלב מתחבר אליו; (2) לשאול "למה?" שוב ושוב עד שמגיעים לשורש הרצון (עד "כי הבורא צריך להוציא שמותיו פעולותיו וכינוייו, וזה להוציא מהכוח אל הפועל לשלמות, כי הבורא הוא חי החיים"); (3) להגדיר את המסר לשמירת רקמת האחדות; (4) לדמיין בפירוט כיצד המסר בא לידי ביטוי ולהעבירו לבורא; (5) להתחיל בצעד קטן ובהשתדלות.
לסיכום: כפי גודל הרצון של האדם לתרום למערכת הבריאה (ולא רק לקחת ממנה), כך ייקבע השפע שייכנס השנה. לא גודל הרעיון קובע אלא גודל הלב והנתינה — אפילו ברמת השכונה, המשפחה, או אדם לחברו, כי כולנו מחוברים בשורשים.
