פותח את העמוד

כיצד להכין כלים לשפע אלוקי לשנה החדשה. לפי תודעת הנסתר ביהדות | אואזיס צ

סיווג במקור: אואזיס
מקור הפוסטפרטי הפוסט

תאריך הפוסט:

כיצד להכין כלים לשפע אלוקי לשנה החדשה — לפי תודעת הנסתר ביהדות בראש השנה נקבעים הדברים הכי חשובים לאדם: כמה זמן יחיה, וכמה שפע גשמי (70%), רוחני ותודעתי (30%) יקבל. הסוד במשפט "השלך על ה' יהבך והוא…

המקור נשמר כלשונו. חישוב, מקור ופרשנות נשארים שכבות נפרדות.

מקרא הסמלים בפוסט
נוסף לפוסט
מועד הוספת היחידה לפוסט — התאריך המרכזי של עדכון.
זמן האירוע
היום שבו התרחש האירוע שהיחידה מספרת עליו, כפי שנכתב ביחידה עצמה.
זמן פרסום המקור
היום שבו פורסם המקור המצוטט, כפי שנכתב ביחידה עצמה.
רגע שיא
יחידה שנבחרה (אוטומטית או בידי עורך) כרגע מרכזי בסיפור. זה סימן עריכה, לא סימן אמת.
לא נבדק במנוע
המספר או הביטוי טרם נבדקו במנוע החישוב. זה מצב ניטרלי, לא אזהרה.
חישוב נבדק
השיטה והתוצאה נבדקו בפועל במנוע. אימות חישוב אינו אימות פרשנות.
אי־התאמה
הבדיקה במנוע נתנה ערך אחר מהנטען במקור; שני הערכים מוצגים.
כיצד להכין כלים לשפע אלוקי לשנה החדשה — לפי תודעת הנסתר ביהדות

בראש השנה נקבעים הדברים הכי חשובים לאדם: כמה זמן יחיה, וכמה שפע גשמי (70%), רוחני ותודעתי (30%) יקבל. הסוד במשפט "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" — מלשון "כלי". שפ"ע = ראשי תיבות: שורש, פרי, ענף. הבורא מאפשר לאדם להגיש לו חזון, וכך נוצר כלי שאליו ינוסכו אורות אלוקיים (שפע כלכלי, רוחני, תודעתי, משפחתי).

ראש השנה נקרא "דין" מלשון "טבע" — חוקי הטבע חלים על האדם: מה שהאדם שלח לשדה התודעה הוא מה שיקבל בחזרה. "עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני". בראש השנה מתאפשר "ריסט" — מחיקת כל ההזדהויות שהוקרנו מהעולם הפנימי, והתחלה מחדש.

אחד הכלים הוא "חזון" — המלכת הבורא. הדרך להגדיר חזון: (1) להגדיר נושא שהלב מתחבר אליו; (2) לשאול "למה?" שוב ושוב עד שמגיעים לשורש הרצון (עד "כי הבורא צריך להוציא שמותיו פעולותיו וכינוייו, וזה להוציא מהכוח אל הפועל לשלמות, כי הבורא הוא חי החיים"); (3) להגדיר את המסר לשמירת רקמת האחדות; (4) לדמיין בפירוט כיצד המסר בא לידי ביטוי ולהעבירו לבורא; (5) להתחיל בצעד קטן ובהשתדלות.

לסיכום: כפי גודל הרצון של האדם לתרום למערכת הבריאה (ולא רק לקחת ממנה), כך ייקבע השפע שייכנס השנה. לא גודל הרעיון קובע אלא גודל הלב והנתינה — אפילו ברמת השכונה, המשפחה, או אדם לחברו, כי כולנו מחוברים בשורשים.