מאמר תִּיפַּח עַצְמָן שֶׁנֶּאֱמַר עַל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין | סוד החשמל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, סוד החשמל
עדכון אחרון ב-2019-01-08.

הוספות על מאמר תִּיפַּח עַצְמָן שֶׁנֶּאֱמַר עַל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין.

[מודגש בצהוב]

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צז:) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עֵת הַקֵּץ וְלֹא בָּא, שׁוּב אֵינוֹ בָּא, אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ”. וְאֵין הַכַּוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאָסוּר לְחַשֵּׁב קִצִּין, רַק לְאֵלּוּ שֶׁמְּחַשְּׁבִים קִצִּין וְהַקֵּץ עוֹבֵר וְגוֹרֵם לָהֶם יֵאוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י: (דניאל ח, יד)וְאָנוּ נוֹחִיל לְהַבְטָחַת מַלְכֵּנוּ קֵץ אַחַר קֵץ, וּבַעֲבוּר קֵץ הַדּוֹרֵשׁ נוֹדַע כִּי טָעָה בְּמִדְרָשָׁיו, וְהַבָּא אַחֲרָיו יָתוּר וְיִדְרֹש דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. וְרוֹאִים מִדִּבְרֵי רַשִּׁ”י שֶׁהַנָּבִיא מַזְכִּיר קִצִּים כְּדֵי שֶׁנִּדְרֹש וּנְחַשֵּׁב אוֹתָם, וְאִם יַעֲבֹר הַזְּמָן וְהַמָּשִׁיחַ לֹא יָבֹא, נִדְרֹש וּנְחַשֵּׁב קֵץ חָדָשׁ. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (תהילים קל, ו) “נַפְשִׁי לַה’ מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר”, הֲרֵינִי מִן הַמְצַפִּים לַגְּאֻלָּה. “שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר” מְצַפִּין וְחוֹזְרִין וּמְצַפִּין קֵץ אַחַר קֵץ. וְכֵן אוֹמְרִים בַּסְּלִיחוֹת לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. חֶשְׁבּוֹן אַחַר חֶשְׁבּוֹן עַמְּךָ יִפְתֹּר. חוֹכֶה וְסוֹכֶה וְדָוָה וְחוֹזֵר לִפְתּוֹר. זָח אוֹר מַשְֹכִּיל יְכֹלֶת לַחְתֹּר. זְמַן קוֹל הַתּוֹר מָתַי לִפְתֹּר: וְכֵן כָּתוּב (תהילים צו, ב) “בַּשְֹּרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ”. וְרוֹאִים שֶׁצָּרִיךְ לְבַשֵּׂר וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

בְּכָל הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי מָצִינוּ ד’ פְּעָמִים אֶת הַלָּשׁוֹן תִּיפַּח; פַּעַם אַחַת מוֹפִיעַ תִּפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד שֶׁדּוֹמֶה לְתִיפַּח רוּחֵיהּ שֶׁמּוֹפִיעַ הַרְבֵּה בַּיְרוּשַׁלְמִי וּבַמִּדְרָשִׁים. אֲבָל ג’ פְּעָמִים יֵשׁ נֹסַּח מְיֻחָד שֶׁל תִּפַּח עַצְמָן אוֹ תִּפַּח עַצְמוֹתָיו. וְנָבִיא לְקַמָּן מֵהַגְּרָ”א שֶׁעַצְמָן מְרַמֵּז עַל עֲצָמוֹת. פַּעַם אַחַת כְּשֶׁיָּצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ר”ה לא.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִתְעַכְּבָה שְׁכִינָה לְיִשְׁרָאֵל בַּמִּדְבָּר שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ אָמְרָה תִּפַּח עַצְמָן. וְעוֹד מָצִינוּ בַּגְּמָרָא עַל אֵלּוּ שֶׁמְּחַשְּׁבִים קִצִּין שֶׁעוֹבְרִים וְגוֹרֵם לָהֶם יֵאוּשׁ, (סנהדרין צז:) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עֵת הַקֵּץ וְלֹא בָּא, שׁוּב אֵינוֹ בָּא, אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ”. וְהַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, עַל מִי שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל 20 וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לִשָּׂא אִשָּׁה, מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (קידושין כט:) תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְצַפֶּה לָאָדָם מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא, אוֹמֵר תִּפַּח עַצְמוֹתָיו. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. ב. שליט”א שֶׁאֶפְשָׁר לְחַבֵּר אֶת הַג’ מְקוֹמוֹת לְעִנְיַן הַקֵּץ, כִּי הַקֵּץ מִתְעַכֵּב מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה, וְזֶה מַמָּשׁ הַתִּפַּח הָרִאשׁוֹן שֶׁהַשְּכִינָה מִתְעַכֶּבֶת בִּגְלַל שֶׁלֹּא עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה. כְּמוֹ כֵן אֵלּוּ שֶׁמִּתְיָאֲשִׁים מֵהַגְּאֻלָּה וּמַפְסִיקִים לְצַפּוֹת הֵם מְעַכְּבִים אֶת הַגְּאֻלָּה שֶׁתְּלוּיָה בְּצִפִּיָּה, וְזֶההַתִּפַּח הַשֵּׁנִי. וְהַתִּפַּח הַשְּׁלִישִׁי נִרְמָז בְּאֵלּוּ שֶׁאֵינָם נוֹשְׂאִים אִשָּׁה וּמְעַכְּבִים אֶת הַגְּאֻלָּה שֶׁתְּלוּיָה בְּנִשּׂוּאִין וּבִיצִיאַת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף.

וְלָכֵן תִּיפַּח עַצְמָן עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל עוֹלֶה מִסְפָּר אֶחָד פָּחוֹת מִתש”ס, כִּי בִשְׁנַת תש”ס נִכְנַסְנוּ לְקֵץ בְּעִתָּהּ שֶׁל הַ’חֶסֶד לְאַבְרָהָם’ בְּדַעַת הַזֹּהַר, וְהַגְּאֻלָּה יָצְאָה לַדֶּרֶךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בְּהֶסֵּח הַדַּעַת וְאֵין שָׂמִים לֵב שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה מִתַּחַת לִפְנֵי הַשֶּׁטַח, זֶה רַק בִּגְלַל הַתּוֹסֶפֶת שֶׁל ח”י שָׁנִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹסִיף קְצַת פָּחוֹת מֵח”י בֵּיצִים מַיִם שְׁאוּבִין וְהַמִּקְוֶה לֹא יִפָּסֵל. וְזֶה מַקְבִּיל לְתִפַּח עַצְמוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר עַלנִשּׂוּאִין, כִּי זְמַן הַנִּשּׂוּאִין הוּא בֶּן ח”י לַחֻפָּה, וְלָכֵן נֹסַּח הַגְּמָרָא מָתַי יִשָּׂא בְּגִימַטְרִיָּא מִסְפָּר אֶחָד יוֹתֵר מִתש”ס, כִּי אַחֲרֵי שְׁנַת תש”ס נִכְנַסְנוּ לַתִּפַּח הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהַמְתָּנָה מָתַי יִשָּׂא. בְּוַדַּאי כָּעֵת בִּשְׁנַתתשע”ט שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי סִיּוּם הֶח”י שָׁנִים לְפִי הַשִּׁיטָה הֲכִי מְאֻחֶרֶת נִזְכֶּה לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב ה’ צִיּוֹן. וְכֵן תִּפַּח עַצְמוֹתָיו בְּגִימַטְרִיָּא 1111 רֶמֶז שֶׁפּוֹגֵם בְּיִחוּד ה’ כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְחַתֵּן לְעוֹרֵר יִחוּדקב”ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר תִּיפַּח: תְּשׁוּבָה, אִשָּׁה, קֵץבְּגִימַטְרִיָּא רְגִילָה 1209וּבְגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה 2019 שֶׁהֵן אוֹתָן סְפָרוֹת שֶׁל 1209 אוֹ שֶׁל זְמַן הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל 1290, וְגַם שֶׁל הִשְׁתַּלְשְלוּת הַשָּׁנָה הַלּוֹעֲזִית.

לָכֵן מֻזְכָּר בְּכָל אֵלּוּ הַנֹּסַּח תִּיפַּח עַצְמָן אוֹ עַצְמוֹתָיו וְלֹא תִיפַּח רוּחָן, כִּי עֲצָמוֹת מְרַמְּזוֹת עַל נְקֻדַּת הָעַצְמוּת שֶׁבַּבְּרִיאָה שֶׁקְּשׁוּרָה עִם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְהַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘פִּתְחֵי שְׁעָרִים’ (נתיב קצור אבי”ע פתח ג) וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘תּוֹרַת חָכָם’ (טו:) שֶׁשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם שֶׁל אָדָם דָּוִד מָשִׁיחַ הוּא מֵעוֹלַם אָדָם קַדְמוֹן, שֶׁהוּא מֵעַל עוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְהוּא הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישב קפו.) שֶׁנְּקֻדַּת צִיּוֹן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הִיא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנָּה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶה הַסּוֹד שֶל עוֹלַם אָדָם קַדְמוֹן שֶהוּא הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. וְכֵיוָן שֶׁשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ הוּא מִנְקֻדַּת הָעֲצְמוּת, לָכֵן הִיא נִבְרְאָה קוֹדֶם הָעוֹלָם, וְלָכֵן הִיא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בְּמַאֲמַר ‘הַקֵּץ מִתְגַּלֶּה בַּקַּרְקַע’. וְיוֹצֵא לְפִי זֶה שֶהַנֹּסַּח תִּפַּח עַצְמָן מְרַמֵּז שֶׁיֵּשׁ כָּאן פְּגָם בִּנְקֻדַּת הָעַצְמוּת שֶׁל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְגַם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁכָּתוּב הַנֹּסַּח תִּיפַּח רוּחָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין,אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁיָּמוּתוּ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בָּא לְרַמֵּז עַל זְמַן הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, כִּי תִּיפַּח רוּחָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין עִם הַמִּלִּים וְעִם הַמִּלּוּי תָּ”ו יוֹ”ד פֵּ”א חֵ”ת רֵי”שׁ וָא”ו חֵ”ת נוּ”ן שִׁי”ן לָמֶ”ד מֶ”מ חֵ”ת שִׁי”ן בֵּ”ת יוֹ”ד קוֹ”ף צָדִ”י יוֹ”ד נוּ”ן בְּגִימַטְרִיָּא 5779. הַיְינוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהָפִיחַ רוּחַ וּלְמַלֵּא אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ כְּדֵי לָדַעַת אֶת הַקֵּץ.

כְּעֵין זֶה מְבֹאֶרֶת הַלָּשׁוֹן תִּפַּח עַצְמוֹתָיו בְּסֵפֶר ‘בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע’ עַל הַגְּמָרָא בְּקִדּוּשִׁין שָׁם שֶׁהוּא פּוֹגֵם בִּנְקֻדָּה גְבוֹהָה: הַטַּעַם, דְּנָקִיט הַקְּלָלָה עַל עַצְמוֹתָיו, הוּא עַל פִּי מַה שֶּׁמּוּבָא בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב חַיִּים וִיטַל ז”ל, עַל גּוּף הָאָדָם, הָעוֹר כְּנֶגֶד עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא סוֹד הֵ”א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, וְהַבָּשָׂר כְּנֶגֶד עוֹלַם הַיְצִירָה שֶׁהוּא סוֹד וָא”ו, וְהַגִּידִין כְּנֶגֶד עוֹלַם הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא סוֹד הֵ”א רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, וְהָעֲצָמוֹת כְּנֶגֶד עוֹלַם הָאֲצִילוּת שֶׁהוּא סוֹד יוֹ”ד שֶׁבְּשֵׁם הוי”ה, וְיָדוּעַ בָּאִישׁ יֵשׁ יוֹ”ד שֶׁל שֵׁם, וּבִָאִשָּׁה הֵ”א שֶׁל שֵׁם, וְאִם זָכוּ לְמִצְוַת נִשּׂוּאִין מְאִירִין בָּהֶם, וְלָכֵן זֶה שֶׁלֹּא נָשָׂא אִשָּׁה כְּדֵי שֶׁתָּאִיר בּוֹ אוֹת יוֹ”ד שֶׁבִּשְׁמוֹ, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הָעֲצָמוֹת שֶׁבּוֹ, אָז הקב”ה מְקַלֵּל עַצְמוֹתָיו, וְלָכֵן קְלָלָה זוֹ אַחַר עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהוּא מִסְפַּר יוֹ”ד בְּמִלּוּאָהּ. וּמַה שֶּׁאָמַר הַקְּלָלָה בִּלְשׁוֹן תִּיפַּח, וְלֹא אָמַר יִשָׁחֲקוּעַצְמוֹתָיו, אוֹ יִשָּׂרְפוּ עַצְמוֹתָיו, נִרְאֶה לְבָאֵר בס”ד, כִּי בְמִצְוַת פִּרְיָה וּרְבִיָּה נִשְׁלָם אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא, אִישׁ וְאִשָּׁה כְּנֶגֶד י”ה, וּבֶן הַזָּכָר אֲשֶׁר יוֹלִידוּ כְּנֶגֶד וָא”ו, וְהַבַּת כְּנֶגֶד הֵ”א אַחֲרוֹנָה, נִמְצָא בְּמִצְוַת פִּרְיָה וּרְבִיָּה נִשְׁלָמִים ד’ תֳּאָרִים שֶׁהֵם אָב אֵם בֵּן בַּת, וּמִסְפָּרָם תִּיפַּח, לָכֵן זֶה שֶׁלֹּא נִשָּׂא לְהַשְׁלִים ד’ תֳּאָרִים אֵלּוּ, מְקַלְּלוֹ תִּפַּח עַצְמוֹתָיו.

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘קוֹל הַתּוֹר’ (סוף פרק ד’) בְּנוֹגֵעַ לַדֵּעָה שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִים הַכַּוָּנָה עַל מוֹעֲדִים כָּאֵלֶה שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמוּ בָּהֶם הַמַּעֲשִׂים שֶׁל הַיֵּעוּדִים בִּידֵי הַמְיֹעָדִים, וּלְמַאן דְּאָמַר תִּפַּח עַצְמוֹתֵיהֶם שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין, הַכַּוָּנָה לִמְחַשְּׁבֵי קִצִּין גְּרִידָא בְּלִי הַמַּעֲשִׂים שֶׁל הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאֵינָם מִתְחַשְּׁבִים עִם הָאַתְחַלְתָּא הַבָּאָה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ הָרִאשׁוֹן, מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, לְהַכְשָׁרַת הַגְּאֻלָּה בְּפֹעַל, וְלָכֵן כָּתוּב בִּלְשׁוֹן עַצְמוֹתֵיהֶם, כִּי הֵם הַחוֹטְאִים נֶגֶד עַצְמוֹת יוֹסֵף, שֶׁבָּזֶה צָפוּן סוֹד מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וַיִּקַּח מֹשֶה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף”. וּבַמִּדָּה שֶׁאָנוּ מְקַדְּמִים אֶת פְּנֵי הַגְּאֻלָּה לִרְצוֹת אֶת אֲבָנֶיהָ וּלְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, הַגְּאֻלָּה מִתְקָרֶבֶת אֵלֵינוּ בְּסוֹד “כִּי בָא מוֹעֵד”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב “שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם”, וּבְמִדָּה זוֹ מִתְגַּלִּים לְפָנֵינוּ רְמָזִים קַדִּישִׁין עַל מוֹעֲדֵי הַפְּקִידוֹת וְקֵץ הַמְּגֻלֶּה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן. רוֹאִים שֶׁהַגְּרָ”א מְקַשֵּׁר הַלָּשׁוֹן תִּפַּח עַצְמָן לְתִיפַּח עֲצָמוֹת, וּמְבָאֵר שֶׁזֶּה פָּגַם בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, כִּי מְחַשְּׁבִין קִצִּין בְּלִי לְהִתְעוֹרֵר מִזֶּה לִתְשׁוּבָה. וּמְבָאֵר הַגְּרָ”א שֶׁאֵין אִסּוּר לְחַשֵּׁב קִצִּין אִם מְחַשְּׁבִים בְּמַטָּרָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים. וְאַדְּרַבָּה מִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים לְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, מְגַלִּים לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם תַּאֲרִיכֵי פְּקִידָה כְּדֵי לַעֲזֹר לוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַמַּעֲשִׂים. והוסיף הרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שלכן כתוב (משלי טו, ל) “שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם” [ר”ת תשע”ט] כי שמועה טובה של בשורת התקרבות הגאולה מדשנת את העצמות של אלו המחשבים קץ אחר קץ.

מוּבָא בַּשַּׁ”ךְ עַל הַתּוֹרָה (שמות יג, יז) אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ “וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים” לֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִין מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ לִבְנֵי אֶפְרַיִם, “כִּי קָרוֹב”, שְׁמָנוּ לְקָרֵב הַקֵּץ וְיָצְאוּ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה קוֹדֶם וַהֲרָגוּם, וּלְפִי שֶׁעָבְרוּ עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעָם מֹשֶׁה שֶׁלֹּא לְקָרֵב הַקֵּץ, עָמְדוּ עֲלֵיהֶם פְּלִשְׁתִּים וַהֲרָגוּם. “כִּי קָרוֹב הוּא” קְרוֹבָה שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ שֶׁאָמַר “אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי” וַעֲדַיִן נֶכְדּוֹ קַיָּם, וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ בְּנֵי אֶפְרַיִם יָצְאוּ וְאֵין עֶבֶד יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם וְהֵם יָצְאוּ מָאתַיִם אֶלֶף, אֶלָּא בְּנֵי אֶפְרַיִם הָיוּ מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְלֹא הָיוּ בְּשִׁעְבּוּד מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהָיוּ גִבּוֹרִים שֶׁנֶּאֱמַר “בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב”, כִּדְאִיתָא בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כָּל אוֹתָם שָׁנִים שֶׁיָּשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁאֲנָן וְשָׁלֵו עַד שֶׁבָּא נוּן מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל אֶפְרַיִם וְאָמַר לָהֶם נִגְלָה עָלַי הקב”ה לְהוֹצִיא אֶתְכֶם מִמִּצְרַיַם, בְּנֵי אֶפְרַיִם בַּגֵּאוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְשֶׁהֵם גִּבּוֹרֵי כֹּחַ בְּמִלְחָמָה עָמְדוּ וְלָקְחוּ נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְעָמְדוּ הַמִּצְרִים וְהָרְגוּ גִבּוֹרֵיהֶם, יָצְאוּ אַנְשֵׁי גַת וְהָרְגוּ מֵהֶם מָאתַיִם אֶלֶף.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צב:) וּמַאן נִינְהוּ מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל, אָמַר רַב אֵלּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁמָּנוּ לַקֵּץ וְטָעוּ, וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ”. וְנָבִיא אֶת הַפְּסוּקִים עַל הַמֵּתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל וְנִרְאֶה שֶׁמֻּזְכֶּרֶת בְּעִקָּר תְּחִיַּת הָעֲצָמוֹת, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה חִבּוּר שֶׁל עֵץ אֶפְרַיִם וְעֵץ יְהוּדָה הַיְינוּ חִבּוּר הַמְּשִׁיחִין וּבִיאַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְעִנְיַן הָעֵצִים גַּם מְרַמֵּז עַל עֲצָמוֹת. הַיְינוּ שֶׁאָמְנָם בְּנֵי אֶפְרַיִם נֶעֶנְשׁוּ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְמֹשֶׁה, אֲבָל מִצַּד הַצִּפִּיָּה לַגְּאֻלָּה וַעֲשִׂיַּת מַעֲשֶׂה נִתְקַיְּמָה בָהֶם תְּחִיַּת הָעֲצָמוֹת וְלֹא לָהֵיפֶךְ, וּבַתְּחִיָּה שֶׁלָּהֶם ה’ מְרַמֵּז לִיחֶזְקֵאל אֶת תְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁתִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא, וְחִבּוּר הָעֵצִיםוְהַמְּשִׁיחִים: (יחזקאל לז, א) הָיְתָה עָלַי יַד ה’ וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה’ וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת: וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד: וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ: וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר ה’: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם: וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’: וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ: וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם: וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ: וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד: וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ: לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי: וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’ דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה’: וַיְהִי דְבַר ה’ אֵלַי לֵאמֹר: וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ”. וְכֵן מוּבָא בָּרמ”ע מִפָּאנוֹ (מאה קשיטה פב) לְמַה שֶּׁשָּׁאַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִיחֶזְקֵאל “הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה” וְלֹא שָׁאַל לִיהוֹשֻׁעַ הֲיַעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא שָׁאַל לְאֵלִיָּהוּ הֲתֵרֵד אֵשׁ וְכַיּוֹצֵא, יֵשׁ לְיַשֵּׁב כִּי הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה כָּךְ כֵּיוָן שֶׁהַתְּחִיָּה בִּכְלָלָהּ דִּין הוּא שֶׁיִּזְכּוּ בָּהּ כָּל מֵתֵי יִשְׂרָאֵל הֲתִחְיֶינָה עֲצְמוֹתֵיהֶם שֶׁלֹּא בְּעִתָּם אִם רָאוּי לְהָחִישׁ גְּאֻלִּים אוֹ לֹא. וְרוֹאִים שֶׁעֲצָמוֹת אֵלּוּ הָיוּ תְּחִיַּת עֲצָמוֹת לִפְנֵי הַזְּמַן שֶׁמְּרַמֶּזֶת עַל הַקְדָּמַת הַקֵּץ לִפְנֵי הַזְּמַן. וְזֶה כַּמּוּבָן סֵמֶל לַתְּחִיָּה הָאֲמִתִּית שֶׁתִּהְיֶינָה בְּעִתָּהּ וּבִזְמַנָּהּ. וּמְבֹאָר לְפִי דִבְרֵי הַגְּרָ”א כִּי אֵלּוּ שֶׁנִּסּוּ לְהָחִישׁ גְּאֻלִּים וְעָשׂוּ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹמַר עֲלֵיהֶם תִּיפַּח עֲצָמוֹת, אַדְּרַבָּה הֵם זוֹכִים לִתְחִיַּת עֲצָמוֹת לִפְנֵי הַזְּמַן עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, כִּי הֵם עָשׂוּ מַעֲשֶׂה בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, וְאַף שֶׁאָמְנָם טָעוּ שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בְקוֹל מֹשֶׁה וְלָכֵן נֶהֶרְגוּ בִּידֵי אַנְשֵׁי גַת, אֲבָל בַּחֵלֶק שֶׁל נִסָּיוֹן לְהָחִישׁ גְּאֻלִּים מִתְגַּלָּה אֶצְלָם דַּוְקָא תְחִיַּת עֲצָמוֹת וְלֹא הַהֵיפֶךְ מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם.

והוסיף הרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שלכן השתלשל החג של מדינת ישראל יום העצמאות שמרמז על עצמות, כי הם הקליפה של משיח בן יוסף וחוזרים שוב על אותם פעולות להחיש גאולים בלי לשמוע לצדיק משה רבנו שבדור, היינו שלא שומעים בקול התורה והצדיקים, אבל עושים מעשים לעלות לארץ ולבנותה באותה בחינה שעשו בני אפרים ביציאת מצרים. וכן יש רמז על העי”ן שנים של מלכות העצמות במה שמצינו בכמה מקומות בש”ס: נָתָן בּוֹ עֵינָיו וְעָשָׂהוּ גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת. וכן גל של עצמות במילוי האותיות גימ״ל למ״ד שי״ן למ״ד עי״ן צד״י מ״ם וא״ו תי״ו עולה 1335 זמן הקץ בסוף דניאל. וזה גם המספר של חזון עצמות בגימטריא גדולה עם המילים והכולל. וכן נָתָן בּוֹ עֵינָיו וְעָשָׂהוּ גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת עם המילים והכולל בגימטריא 2018 השנה הלועזית למנינם שהסתימו ה70 שנים שלהם. וכן הבקעה שיחזקאל ראה את הנבואה מרמזת על עקבתא דמשיחא.

וּכְשֵׁם שֶּׁקּוֹרֶה הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה סוֹבְלִים בְּנֵי אֶפְרַיִם שִׁבְעִים שָׁנָה מִקְּלִפַּת הַפְּלִשְׁתִּים. כָּךְ בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הַיְינוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נֶהֶרְגוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם עַל יְדֵי הַפְּלִשְׁתִּים. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין צב:)וּכְמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תהילים עח, ט) “בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב: לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת”. וְכֵן אִם נְחַשֵּׁב נוּ”ן ב’ פְּעָמִים הַיְינוּ שֶׁהַמַּנְהִיג נוּ”ן אבא של יהושע חָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְקַבֵּל קוּ”ק רֶמֶז עַל הָראי”ה קוּק זצ”ל שֶׁהָיָה הַמַּנְהִיג הָרוּחָנִי שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יַעֲקֹב הַגֶּר שליט”א שֶׁנּוּ”ן נִרְמָז בְּבֶן גּוּרְיוֹן. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם וַיְסְפִישׁ שליט”א שֶׁגַּם בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל הִתְחַלֵּק הַשִּׁלְטוֹן לִ30 וְ40 כְּמוֹ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם; מִשְּׁנַת תש”ז עַד תשל”ז הָיָה שִׁלְטוֹן הַמַּעֲרָךְ בְּגִימַטְרִיָּא אֶפְרַיִם, וּמִשְּׁנַת תשל”ז הִתְחִילוּ 40 שָׁנִים שֶׁל שִׁלְטוֹן בְּאֹפֶן אַחֵר.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘צִדְקַת הַצַּדִּיק’ שֶׁקּוֹדֶם הַגְּאֻלָּה יִהְיוּ יְהוּדִים כְּמוֹ הַמַּעְפִּילִים שֶׁהָיוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּסּוּ לִכְבֹּש אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַזְּמָן, וּמְדַיֵּק מִלְּשׁוֹן חֲזַ”ל שֶׁהַמַּעְפִּילִים בִּזְמַן מֹשֶה לֹא הִצְלִיחוּ, אֲבָל הַמַּעְפִּילִים לִפְנֵי הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה יַצְלִיחוּ, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו. (אות מו) הֶעְפִּילוּ לַעֲלוֹת אַף נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהֵם לֹא הִצְלִיחוּ בָּזֶה מִפְּנֵי שֶאֲכָלוּהָ פַּגָּה, וּלְכָךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶה “וְהִוא לֹא תִצְלָח”. נִרְאֶה שֶׁעֵצָה הִוא אֶלָּא שֶׁלֹּא תִצְלָח, וְדִיֵּק וְהִיא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם דָּרְשׁוּ ז”ל הִיא וְלֹא אַחֶרֶת, שֶׁיֵּשׁ זְמַן אַחֵר שֶׁמַּצְלִיחַ וְהוּא זְמַנֵּינוּ זֶה שֶהוּא עִקְבֵי מְשִׁיחָא: כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז”ל בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא חוּצְפָּא יַסְגֵּא, שֶׁאָז הוּא הָעֵת לָזֶה. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ ‘זֹהַר חָי’ עַל הַזֹּהַר (ח”א דף ק”י) כְּתִיב בְּרוּת “וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ”, כִּי בְעוֹד חֶשְׁכַת הַגָּלוּת כְּבָר יִהְיֶה קִימָה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.

וְכֵן מוּבָא בַּמַּלְבִּי”ם (ירמי’ לא, ו) “רָנוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה” תְּחִלָּה יָרֹנוּ עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה לְיַעֲקֹב, וּמַה יִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה “וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם”, שֶׁבְּאַחֲרִית יְמֵי גָלוּתָם יוּסַר מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁעְבּוּד, וְיִצְהַלוּ כִּי יִהְיוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם, שֶׁהַגּוֹיִם יִתְּנוּ לָהֶם כָּבוֹד וְיִהְיוּ בְרֹאשָׁם, תַּחַת שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה נִבְזִים וּשְׁפָלִים בֵּינֵיהֶם, וְהִנֵּה יַעֲקֹב הֵם הֲמוֹן עָם וְהַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל הֵם הַגְּדוֹלִים, וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת שֶׁיִּצְהַלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם יִהְיֶה רַק לְיַעֲקֹב לֹא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יִרְצוּ שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, אֲבָל אָז בָּעֵת הַהִיא הַשְׁמִיעוּ וְהַכְרִיזוּ בְּפִרְסוּם וְהַלְלוּ אֶת ה’ עַל יְדֵי מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ “הוֹשַׁע ה’ אֶת עַמְּךָ” הַצַּדִּיקִים “אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל” שֶׁהֵם רוֹצִים בַּתְּשׁוּעָה הָאֲמִתִּית מִקִּבּוּץ גָּלֻיּוֹת וְשִׁיבָתָם לְצִיּוֹן, וְכֵן יִהְיֶה אָז כִּי ה’ יָשִׁיב לָהֶם. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (סנהדרין צז:) “עוֹד אַחַת מְעַט הִיא” מְעַט מַלְכוּת אֶתֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְאַחַר חֻרְבָּן, וּלְאַחַר אוֹתוֹ מַלְכוּת הִנְנִי מַרְעִישׁ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְיָבֹא מָשִׁיחַ.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘וְעָנְתָה הַשִּׁירָה’ מֵהרה”ג ר’ לֵוִי נַחְמָנִי זצ”ל עַל הַכָּתוּב (תהילים סט, לו) “כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ: וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ”. שֶׁהַסֵּדֶר יִהְיֶה בִּתְחִלָּה “אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ”, כְּלָלוּת עַם יִשְׂרָאֵל גַּם הָרְשָׁעִים. וְאַחַר כָּךְ “וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ”. הַיְינוּ רַק הַצַּדִּיקִים יִזְכּוּ לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

תגיות

<script src=”https://filterad.com/filterad.js” data-name=”filterad” data-aff=”7937322″></script>

הרשם לרשימת התפוצה