פותח את העמוד

סוד כח (28) האותיות

סיווג במקור: סוד האותיות והמספרים
מקור הפוסטפרטי הפוסט

תאריך הפוסט:

סוד כ"ח (28) האותיות — מה"אין" אל ה"יש" בעולם ה"אין" (האינסוף) אין זמן ומקום. "בראשית ברא א-להים את" — יוצר הכל ברא את האותיות מ-א' ועד ת'. המקובלים: ראשית הכל נאצלו האותיות, ובהן ברא הקב"ה את כל…

המקור נשמר כלשונו. חישוב, מקור ופרשנות נשארים שכבות נפרדות.

מקרא הסמלים בפוסט
נוסף לפוסט
מועד הוספת היחידה לפוסט — התאריך המרכזי של עדכון.
זמן האירוע
היום שבו התרחש האירוע שהיחידה מספרת עליו, כפי שנכתב ביחידה עצמה.
זמן פרסום המקור
היום שבו פורסם המקור המצוטט, כפי שנכתב ביחידה עצמה.
רגע שיא
יחידה שנבחרה (אוטומטית או בידי עורך) כרגע מרכזי בסיפור. זה סימן עריכה, לא סימן אמת.
לא נבדק במנוע
המספר או הביטוי טרם נבדקו במנוע החישוב. זה מצב ניטרלי, לא אזהרה.
חישוב נבדק
השיטה והתוצאה נבדקו בפועל במנוע. אימות חישוב אינו אימות פרשנות.
אי־התאמה
הבדיקה במנוע נתנה ערך אחר מהנטען במקור; שני הערכים מוצגים.

סוד כ"ח (28) האותיות — מה"אין" אל ה"יש"

בעולם ה"אין" (האינסוף) אין זמן ומקום. "בראשית ברא א-להים את" — יוצר הכל ברא את האותיות מ-א' ועד ת'. המקובלים: ראשית הכל נאצלו האותיות, ובהן ברא הקב"ה את כל ההוויה. עשרים ושתיים האותיות הן כוחות רוחניים יסודיים — חומר הגלם של הבריאה.

אדם הראשון נברא "בצלמנו כדמותנו"; המלאכים טעו וביקשו לשבחו. עוצמתו "מסוף העולם ועד סופו". הסימן לחכמתו — יכולתו לתת שמות לנבראים, כי ידע את סוד שורש ההוויה. כל אות נדרשת בשלוש זוויות (ספר יצירה): ספר (ראייה — צורת האות), סיפור (קול — הגייה), ספר (מספר — ערך גימטרי מ-1 עד 400).

שלושה בוני היכל ה': בצלאל (המשכן — "היה יודע לצרף אותיות שבהן נבראו שמים וארץ"), שלמה (בית ראשון — "לאיתיאל" = הבין אותיותיו של א-ל), עזרא (בית שני — סופר, חידש את הכתב המקודש). יסוד בניין בית ה' הוא ידיעת סודות אותיות הקודש.

"לוחות נשתברו ואותיות פורחות": בחטא העגל פרחו האותיות וחזרו למקורן, ומשה הרגיש את כובד אבני הלוחות הגשמיות עד שנפלו. האותיות הן נשמת הלוחות והתורה. רבי חנינא בן תרדיון: "גווילין נשרפין ואותיות פורחין".

סוד האות א': "אלף" = ללמוד/ללמד (אולפן); "אלוף" = מנהיגות (עומדת בראש האותיות); "אלף — למד — פה" (שליטה בפה); "אלף" אותיות פלא (אלופו של עולם הוא הפלא הגדול). מבנה האות א': יו"ד למעלה (הקב"ה, שם י-ה-ו-ה), יו"ד למטה (עם ישראל = י-הודי), וא"ו באמצע (התורה שניתנה ב-ו' בסיוון) — "קודשא בריך הוא, ישראל, ואורייתא חד הוא" (ק/י/א בראש התיבות; ק=100, י=10, א=1).

האות אל"ף כמילה שלמה = 111 (א=1, ל=30, ף=80). זה מבטא את ספירת האחדות (1), העשרות (10), והמאות (100) — שבסיסיהן א/י/ק. ורמז נוסף: א+ע+מ = 1+70+40 = 111. במילה "אלף" עצמה רמוזה ספירת האלפים.

כ"ח (28) אותיות: 22 פשוטות + 5 סופיות (מנצפ"ך) = 27, ובזכות האות א' מגלים את האות ה-28 כמניין "כח" — כי האותיות הן הכוח האמיתי שממנו נוצר העולם (רש"י: "כח מעשיו הגיד לעמו").