סוד כח (28) האותיות
סיווג במקור: סוד האותיות והמספריםמקור הפוסטפרטי הפוסט
תאריך הפוסט:
סוד כ"ח (28) האותיות — מה"אין" אל ה"יש" בעולם ה"אין" (האינסוף) אין זמן ומקום. "בראשית ברא א-להים את" — יוצר הכל ברא את האותיות מ-א' ועד ת'. המקובלים: ראשית הכל נאצלו האותיות, ובהן ברא הקב"ה את כל…
המקור נשמר כלשונו. חישוב, מקור ופרשנות נשארים שכבות נפרדות.
מקרא הסמלים בפוסט
- נוסף לפוסט
- מועד הוספת היחידה לפוסט — התאריך המרכזי של עדכון.
- זמן האירוע
- היום שבו התרחש האירוע שהיחידה מספרת עליו, כפי שנכתב ביחידה עצמה.
- זמן פרסום המקור
- היום שבו פורסם המקור המצוטט, כפי שנכתב ביחידה עצמה.
- רגע שיא
- יחידה שנבחרה (אוטומטית או בידי עורך) כרגע מרכזי בסיפור. זה סימן עריכה, לא סימן אמת.
- לא נבדק במנוע
- המספר או הביטוי טרם נבדקו במנוע החישוב. זה מצב ניטרלי, לא אזהרה.
- חישוב נבדק
- השיטה והתוצאה נבדקו בפועל במנוע. אימות חישוב אינו אימות פרשנות.
- אי־התאמה
- הבדיקה במנוע נתנה ערך אחר מהנטען במקור; שני הערכים מוצגים.
סוד כ"ח (28) האותיות — מה"אין" אל ה"יש"
בעולם ה"אין" (האינסוף) אין זמן ומקום. "בראשית ברא א-להים את" — יוצר הכל ברא את האותיות מ-א' ועד ת'. המקובלים: ראשית הכל נאצלו האותיות, ובהן ברא הקב"ה את כל ההוויה. עשרים ושתיים האותיות הן כוחות רוחניים יסודיים — חומר הגלם של הבריאה.
אדם הראשון נברא "בצלמנו כדמותנו"; המלאכים טעו וביקשו לשבחו. עוצמתו "מסוף העולם ועד סופו". הסימן לחכמתו — יכולתו לתת שמות לנבראים, כי ידע את סוד שורש ההוויה. כל אות נדרשת בשלוש זוויות (ספר יצירה): ספר (ראייה — צורת האות), סיפור (קול — הגייה), ספר (מספר — ערך גימטרי מ-1 עד 400).
שלושה בוני היכל ה': בצלאל (המשכן — "היה יודע לצרף אותיות שבהן נבראו שמים וארץ"), שלמה (בית ראשון — "לאיתיאל" = הבין אותיותיו של א-ל), עזרא (בית שני — סופר, חידש את הכתב המקודש). יסוד בניין בית ה' הוא ידיעת סודות אותיות הקודש.
"לוחות נשתברו ואותיות פורחות": בחטא העגל פרחו האותיות וחזרו למקורן, ומשה הרגיש את כובד אבני הלוחות הגשמיות עד שנפלו. האותיות הן נשמת הלוחות והתורה. רבי חנינא בן תרדיון: "גווילין נשרפין ואותיות פורחין".
סוד האות א': "אלף" = ללמוד/ללמד (אולפן); "אלוף" = מנהיגות (עומדת בראש האותיות); "אלף — למד — פה" (שליטה בפה); "אלף" אותיות פלא (אלופו של עולם הוא הפלא הגדול). מבנה האות א': יו"ד למעלה (הקב"ה, שם י-ה-ו-ה), יו"ד למטה (עם ישראל = י-הודי), וא"ו באמצע (התורה שניתנה ב-ו' בסיוון) — "קודשא בריך הוא, ישראל, ואורייתא חד הוא" (ק/י/א בראש התיבות; ק=100, י=10, א=1).
האות אל"ף כמילה שלמה = 111 (א=1, ל=30, ף=80). זה מבטא את ספירת האחדות (1), העשרות (10), והמאות (100) — שבסיסיהן א/י/ק. ורמז נוסף: א+ע+מ = 1+70+40 = 111. במילה "אלף" עצמה רמוזה ספירת האלפים.
כ"ח (28) אותיות: 22 פשוטות + 5 סופיות (מנצפ"ך) = 27, ובזכות האות א' מגלים את האות ה-28 כמניין "כח" — כי האותיות הן הכוח האמיתי שממנו נוצר העולם (רש"י: "כח מעשיו הגיד לעמו").
