כדי לראות את כל העדכונים והפוסטים החדשים מומלץ לבקר בדף הבית

גלרית רמזים תשע”ט

עדכון 17.2.2019

מספר מעל הטבע 888888 ברכב משנת 88 + רמזים "הוריו של בן ישי" מספר 30/3000 - 'שכחה / חשכה = 333' המילה "דוחות = 424"

אוטובוס הדמים בקו 402 אירע בה' אדר א' תשע"ו הפיצוץ השבוע היה באותו תאריך בדיוק ה' אדר תשע"ט תאונה בקו 304 נחבר את מספרי האוטובוסים 304+402 = 706 - '76 = בן דויד' התאונה אז בכביש 1 היום ב443 שני הכבישים הראשיים לירושלים ס"ה '444 = מקדש'... הנהג בתאונה היה חרדי הנוסעים היו חרדים. הרכב שעצר לפני ופגע היה של חרדים... הגיע הזמן לחפש את התכלית... והיא מלכות ה' ומקדש בירושלים... תפקיד היהודי זה לגלות את מלכות ה' ולחיות רק למען המטרה הזו !
לחץ כאן להצגת רמזים נוספים

צדיק המזוזות לנתניהו: “אתה תמסור את המפתחות למשיח” | צפו

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, רמזים מצדיקים

סרטון נדיר שנחשף. צדיק המזוזות רבי משה בן טוב זצ”ל לראש הממשלה מר בנימין נתניהו: “תישאר עד שיבוא משיח, ותיפגש איתו לתת לו את המפתחות של הלשכה!”. צפו

להורדת הסרטון לחץ כאן
הרב משה בן טוב, שהסתלק ב-ה’ באב תש”ע, היה ראש “מוסדות דור ודור”, העוסקים בהדרכת מדריכים לטהרת המשפחה. כונה “רואה המזוזות” בשל כוח שיוחס לו לראות דרך המזוזה את עברו ומצבו של האדם.

רמזי גאולה בבחירת קובי מרימי לייצג את ישראל באירוזיון | סוד ההסתרה

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, תיעוד אירועים

 רמזים ראשוניים שנשלחו למערכת. בבחירת האחד מתוך השלושה לייצג את ישראל בתחרות שתתקיים בישראל השנה

וזה כהמשך לרמזי תחרות האירוזיון שבה זכתה ישראל בשיר “אני לא צעצוע”
ציטוט מהרמזים שעלו “ממש לא במקרה זכינו באירוויזיון במקום הראשון ביום ירושלים
בורא עולם הגיב לאירופה שהתנגדה להזכרת המילה ״ירושלים״, דרך הזכייה במקום הראשון. לא רציתם להזכיר את ירושלים? אז הנה – יזכירו אותה מליוני פעמים בשנה הקרובה וגם יחגגו בה את האירוויזיון הבא.
שמות שלושת המקומות הראשונים בתחרות של מי ייצג את ישראל בתחרות שתהיה בקרוב בתל אביב
מקום ראשון: והוא המייצג את ישראל שמו של הנבחר “קובי מרימי
מקום שני: שמה “שפיטה
מקום שלישי: שמה “כתריה
נכון זה שמות לא רגילים…? אבל כשהקב”ה מנהל את העניינים. הכל אפשרי…
היו רמזים נוספים בכל המהלכים מסביב זה אבל עיקר הרמז הוא

שפיטה המשיח ישפוט את הגויים – ילחם איתם ואז ימליך את ה’ לעיני כולם – קובי (יעקב) מרימי – ירים את עמ”י מהתחתית – שפיטה – ישפוט את כולם ו-כיתריה – ימליך את ה’ – איזה אלוקות

אנו משערים שהבורא יביא רמזים נוספים בנושא זה גם בתחרות עצמה שתהייה בקיץ…
עדכון 17.2 שעה 14:37  ## נשלחו רמזים נוספים ומדהימים מאת אואזיס צ’

***

אנו בחודש הניסים חודש אדר  מלשון א‘ דר… אנו קוראים בקרוב את מגילת א‘ סתר… מלשון “מגלה ההסתר” כשנבין שכל הגילוי חייב לבוא דרך ההסתרה והכל זה שעשוע ומשחק מהבורא. אנו לא נפחד מהסתרות. ומצבים מפחידים. אלא תמיד נהיה בדריכות לראות מה ההצגה שעכשיו הקב”ה רוצה להראות לי

שימו לב המספר 67 מופיע גם ברגיל (פי 10 !!!) וגם ב”מיקום האות”… כשזה מילה אחת משמעותית ופעמיים רואים את המספר של בינה = 67.. זה חותמת אלוקית…

ידוע שהבינה מולידה את ה”דעת” כל שיש בו “דעת” כאילו נבנה בית המקדש בימיו… מי שמבין שבהסתרה שבתוך ההסתרה הבורא נמצא בשיא עוצמתו… וכל המטרה שלנו בעולם (מלשון העלם) זה לגלות אותו יתברך… אז גם בהסתרה הכי עמוקה אנחנו נהיה כמו יוסף שישב בבית האסורים והתורה קוראת לו “איש מצליח” מדוע ? כי הוא היה דבוק בבורא… וכל המציאות הגשמית רק עזרה לו להדבק בבורא יותר… לכן הגאולה יכלה להתרחש רק כשלקחו את עצמות (עצמיות) יוסף. כי זה מהות הגאולה. לשמוח ולהבין שכל מקום ומקום הקב”ה נמצא ומה לי להיות בצער או בלחץ עם הוא יתברך כעת מטפל בי ואוהב אותי. וכעומק ההסתרה כך גודל הישועה. ועד שלעתיד נגיד תודה דווקא על ההסתרות. כי שם הישועה… לכן במילה דעת יש המון מספרי גאולה “552 = משיח (מסתתר)” –  “363 = המשיח” – “396 = הישועה / דויד בן ישי”

ולכן “בשורת משיח” היא כמניין “דעת” (474)… זו בשורת המשיח… הבשורה זה להבין שאין כלום חוץ מלדעת את הקב”ה שמצייר לי את כל המציאות סביבי כהסבר על הפסוק “אין צור כאלוקינו” איין צייר כאלוקינו…

ובקרוב נגיע לימים שכל העולם ידע את הקב”ה כנאמר בנביא ירמיה:

“וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד”

כשמבינים שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים… ממילא נכללים בקב”ה והמחובר לטהור טהור.. וכל החטאים והעוונות הופכים לזכויות ושערים גדולים להכרת הבורא

     
רמזים חזקים מהעברת השגרירות לירושלים לאחר 70 שנה בדיוק מהכרזת העצמאות | רמזי תחרות הארווזיון
וזכרתי את בריתי יעקב – כביש 67 רמז מיוחד מהקב”ה

איך מגייסים מאה אלף דולר בשעה אחת? לצורך ניתוח חירום של תינוק! .ואם לא -הניתוח מתבטל! הסיכוי..00000- סיפור אמיתי מדהים-אין עוד מלבדו!! סיפור של קידוש השם גדול!

נכתב על ידי בחגוי הסלע ב-. פורסם ב-התחזקות, כללי, מסרים, תיעוד אירועים

  סיפור אמיתי – שכתב חיים ולדר במסגרת סיפורים מהחיים – פורסם בעיתון הדברות- פרשת משפטים תשע”ט- גיליון 387 ..  

תחילת החורבן: פומפיוס, סוף תהליך הגאולה: פומפאו | רמזים חדשים על טראמפ # עודכן יום שלישי

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-ארה"ב, כללי, שבעים שנה, תיעוד אירועים

רמזים חדשים שנשלחו למערכת:

תוספות חדשות עלו מודגשות בצבע כתום 

התחלת החורבן היתה בעצם בתחילת ימי חשמונאי עם השתלטות רומא על האיזור, דרך פומפיוס.

אז פומפיוס היה בתחילת תהליך החורבן.

ומי שנמצא בקצה השני – בהשלמת סוף תהליך הגאולה – נמצא פומפאו האמריקאי.

פומפיוס מת בגיל 57.

פומפאו נבחר ברוב של 57 קולות בסנאט.

ב-13 במרץ 2018 פיטר הנשיא דונלד טראמפ את מזכיר המדינה רקס טילרסון והודיע שימנה במקומו את פומפאו. ב-26 באפריל אישר הסנאט את מינויו ברוב של 57–42[4]. זמן קצר לאחר ההצבעה הושבע לתפקידו על ידי שופט בית המשפט העליון סמואל אליטו.

הרבה דברים ארעו עם מייק פומפאו ב-23 לחודש זה או אחר

פומפיוס ירש את מקום אביו בגיל 23. 

פומפיוס עשה תהלוכת ניצחון על יהודה גם כן, שקרוי בלטינית טריומף, ולכן פומפאו בגלגול הזה הוא מזכיר המדינה של טראמפ.

פומפאו חגג את נצחונו ביום הולדתו ה-45, ובימינו טראמפ הוא הנשיא ה 45.

וכן העיר פומפיי נחרבה עם השלמת החורבן בפועל. וזה פלא שהשם מיי”ק פומפא”ו עולה כמניין גע”ש.

הוא שואב את הגאולה אלינו כמו פומפיה. הכל מתנקז להבאת משיח.

מאת א. אגאשי. טראמפ גלגול עשו.

תוספת מאת סוד החשמל ילקוט ראובני על התורה – פרשת בראשית

וזה שאמרו רז”ל שדהו אדום וכולם אדומים שמו אדום מאכלו אדום שנא’ הלעיטני נא מן האדם הזה,

גם  צבע שחור של קולה הוא אדום לפי הגמרא בנדה ששחור הוא אדום שהתקלקל

לדעתי פומפאו דומה קצת במראהו החיצוני לפומפיוס, אלא שהוא שמן יותר. הפה שלו דומה מאוד, אלא שהאף אינו בולבוסי כמו של פומפיוס, אך זה כנראה היה משתיית אלכוהול.

***

מתוך ויקיפדיה

גנאיוס פומפיוס מגנוסלטינית:Gnaeus Pompeius Magnus  ‏,29 בספטמבר106 לפנה”ס29 בספטמבר 48 לפנה”ס) מדינאי רומי,מצביא ואיש ציבור אשר היה מתחרהו הגדול שליוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא. בתולדותעם ישראלזכור פומפיוס ככובשירושליםבשנת63 לפנה”ס.                

כיבוש ירושלים [עריכת קוד מקור|עריכה]  

לאחר מותה של המלכה החשמונאית שלומציון, בשנת 67 לפנה”ס, נחלקה הארץ לשני מחנות יריבים. מן הצד האחד בנה יוחנן הורקנוס השני, ועמו אנטיפטרוס האדומי יועצו, ומן הצד האחר בנה יהודה אריסטובולוס השני, כאשר כל אחד מן הצדדים הניצים שואף לקבל לעצמו את המלוכה.

אריסטובולוס התבצר בירושלים, וכוחותיהם של הורקנוס ואנטיפטרוס, הנעזרים בחרתת מלך הנבטים צרו על העיר. באותה העת היה בסוריה שר צבאו של פומפיוס, סקאורוס. סקאורוס שמע על האירועים בירושלים, וראה בכך שעת הזדמנות להגדיל את עושרו וכוחו של אדוניו. הוא עלה על ירושלים, ושם פנו אליו שני האחים כי יסייע בעדם. אריסטובולוס שיחד את סקאורוס בשוחד כספי רב, וסקאורוס הכריח את הנבטים לסגת מן העיר, ובדרכם חזרה הכה אותם אריסטובולוס.

בינתיים הגיע פומפיוס עצמו לאזור. בישבו בדמשק באו בפניו שלוש משלחות לשטוח את טענותיהן באשר לנעשה ביהודה. משלחתו של אריסטובולוס, משלחתו של הורקנוס, ומשלחת שלישית מאת “העם” אשר דרשה את הסרת שלטון בית חשמונאי, והחזרת שלטונם של הכהנים הגדולים. פומפיוס נמנע מלהכריע במריבה, וירד עם חייליו לירושלים.

רְמָזִים בְּעִנְיַן קֶשֶׁר שֶׁל קֹר וַעֲמָלֵק, בְּעִקְבוֹת גַּל הַקֹּר שֶׁפּוֹקֵד אֶת ארה”ב | סוד החשמל

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-אסונות/תופעות טבע, ארה"ב, כללי, סוד החשמל, תיעוד אירועים

בְּעִקְבוֹת גַּל הַקֹּר שֶׁפּוֹקֵד אֶת ארה”ב, נָבִיא כַּמָּה רְמָזִים בְּעִנְיַן קֶשֶׁר שֶׁל קֹר וַעֲמָלֵק. גַּל הַקֹּר הַזֶּה הוּא קַר יוֹתֵר מֵהַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי בְּאֹפֶן שֶׁמְסֻכָּן לָצֵאת מֵהַבָּתִּים בְּחֵלֶק מֵהַמְּדִינוֹת. זֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר כְּשֶׁמִּתְקָרֵב הַזְּמַן שֶׁל מְחִיַּת עֲמָלֵק שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קֹר.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט אסתר תתרנו) “וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ”, אֵין קָרָהוּ אֶלָּא עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר “אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ”. וְרוֹאִים שֶׁהַקֹּר הוּא חֵלֶק מֵהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל עֲמָלֵק.

מוּבָא מֵרַבִּי צָדוֹק (‘ליקוטי אמרים’ ה) אָמַר הָמָן בְּסִפּוּרוֹ לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ “אֲשֶׁר קָרָהוּ”, וְכֵן בַּתּוֹרָה “אֲשֶׁר קָרְךָ” כִּי כְמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב הַכֹּל מִקְרֵה. נִרְאֶה דְּלָכֵן הִתְחִיל הַקֶּשֶׁר שֶׁל בֹּעַז עִם רוּת בַּפָּסוּק (רות ב, ג) “וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז”. כִּי מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַמִּקְרֵה, לְהָבִין שֶׁהַכֹּל רִקְמָה שֶׁל הקב”ה שֶׁיּוֹצֵר וּמְחַבֵּר אֶת כָּל הָאֵרוּעִים בִּבְחִינַת רִקְמָה. וְאָז זָכוּ לְ“וַיִּקֶר מִקְרֶהָ”, שֶׁהוֹבִיל אֶת רוּת לְבֹעַז. וּמְרֻמָּז בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות קד:) “וַיִּקֶר מִקְרֶהָ” בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד כְּמָה דְאַתְּ אָמַר “מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים”. רוֹאִים שֶׁהַיִּקֶר בְּכָתוּב זֶה מְרַמֵּז עַל יְקָר בִּבְחִינַת כָּבוֹד.

וְכֵן קוֹר בְּגִימַטְרִיָּא עָרְלָה דְּהָעָרְלָה מִתְלַבֶּשֶׁת עַל הַיְסוֹד כְּמוֹ קוּרֵי עַכָּבִישׁ. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סוכה נב.) יֵצֶר הָרָע בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל בּוּכְיָא [קוּרֵי עַכָּבִישׁ] וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹתוֹת עֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר “הוֹי משְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה”.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘בֵּאוּרֵי אַגָּדוֹת אֲפִיקֵי יָם’ (ערכין טו:) שֶׁהָעַקְרָב הוּא בְּחִינַת עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דִּקְלִפָּה וְהוּא הַלְּעֻמַּת זֶה שֶׁל מִצְוַת בְּרִית מִילָה, בִּבְחִינַת עֹקֵר בְּרִית. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ע”ז כח:) שֶׁיֵּשׁ לְחַמֵּם אֶת הַנֶּעֱקַץ מֵעַקְרָב, וּרְפוּאָה הִיא לוֹ. וְהַמַּהַרְשָׁ”א (ברכות נח:) מְדַיֵּק מִשָּׁם שֶׁתֹּקֶף אֶרֶס הָעַקְרָב הוּא מִכֹּחַ קֹר.

וְכֵן קֹ”ר בְּא”ת ב”ש דָּ”ג, כִּי הַקֹּר הוּא אָחוֹר שֶׁל הַדָּג שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד וּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמָר ‘צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם’ וְהַקֹּ”ר מַלְבִּישׁ עָלָיו בִּבְחִינַת אָחוֹר וּבִּבְחִינַת עָרְלָה. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁעֲמָלֵק נִקְרָא קְלִפַּת קֶרִי, כֵּיוָן שֶׁהוּא הוֹפֵךְ אֶת הַזֶּרַע קֹדֶשׁ לִהְיוֹת קֶרִי כְּמוֹ הַקֹּר שֶׁל הָעָרְלָה וּמֵי רַגְלַיִם.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת בִּשְׂמָחוֹת יְהוּדִיּוֹת שֶׁמַּגִּישִׁים קְרֶקֶר וְעָלָיו דָּג, וְעָלָיו דָּג עִם בְּצָלִים יַחַד עִם קְצַת לִיקֶר, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת הַקְּרֶקֶר וְהַלִּיקֶר שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ לַדָּג, וְלֹא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יִשְׁלֹט עָלָיו. וְכֵן עַל הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר (במדבר כד, יז) “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת”. וּמוּבָא בְּ’בַעַל הַטּוּרִים’ (במדבר כד, יז) “וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר” קַרְקַר בְּא”ת ב”ש דָּג דָּג בְּגִימַטְרִיָּא דָוִד. וּבְסֵפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה מוֹסִיף “וְקַרְקַר” גִּימַטְרִיָּא רוּת שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא דָוִד.

וְכֵן כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכָה הַגַּשְׁמִית מִיִּצְחָק, וְלָקַחַת בְּמִרְמָה אֶת הַבְּרָכָה מֵעֵשָׂו וַעֲמָלֵק, כָּתוּב (בראשית כז, כ) “וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי”. יַעֲקֹב רָמַז שֶׁהוּא נִלְחָם בַּקָּרָהוּ שֶׁל עֵשָׂו, וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת זֶה, וְלִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁכְּפִירָה הִיא מִלְּשׁוֹן כְּפוֹר וְקוֹר. וְאוֹר הַפּוּרִים מְבַטֵּל אֶת הַכְּפוֹר שֶׁל עֲמָלֵק. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁלָּכֵן הַכְּפִירָה אוֹמֶרֶת עַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא גְזֵרַת הַגּוֹרָל, כִּי הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּגּוֹרָל לִכְפּוֹר. וְכֵן פּוּרִים הוּא בִּזְמַן הַקּוֹר בַּחוֹרֶף, וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מגילה טז.) שֶׁהָמָן הָיָה סַפָּר שֶׁל כְּפַר קַרְצוּם. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (פנים אחרים) שֶׁפַּרְשַׁנְדָּתָא הָיָה הֶגְמוֹן בְּקַרְדּוּנְיָא. וּכְנֶגֶד זֶה אָנוּ עוֹשִׂים מִקְרָא מְגִלָּה. וּקְרוֹבַ”ץ לְפוּרִים וּמְקַיְּמִים לִבְסוּמֵי גַּם בְּלִיקֶר וּבְעַרָק, וְאוֹכְלִים קְרֶפְּלַאךְ. וּמְכַוְּנִים קְרַע שָׂטָן. וְכֵן כָּל נִיסֵי פּוּרִים הִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, עַל יְדֵי אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה יְרַקְרֹקֶת. וְכֵן רִיקוּד בְּפוּרִים מְבַטֵּל אֶת הַקּוֹר י”ד. וְכֵן אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁמְּבַטֶּלֶת אֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק וְאֶת הַחֶלְבְּנָה שֶׁהִיא בְּגִימַטְרִיָּא הָמָן, עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ. וְכֵן אֲגָג מֶלֶךְ עֲמָלֵק מְרַמֵּז עַל גָּג שֶׁהוּא תִקְרָה אוֹ קֵרוּי. וְכֵן עַל שְׁמוּאֵל שֶׁהָרַג אֶת אֲגָג כָּתוּב (תהילים צט, ו) “וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל ה'”. וְכֵן כְּשֶׁנִּכְשַׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ וְלֹא הָרָג אֶת אֲגָג, כָּתוּב (ש”א טו, כח) “קָרַע ה’ אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ”. וְכֵן “תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק” מְרַמֵּז שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִיט אֶת צַד הַחֹם עַל צַד הַקֹּר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁאוֹתִיּוֹת קוֹ”ר סְמוּכוֹת לְאוֹתִיּוֹת זֶרֶ”שׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ש. רֵיְיסְקִין שליט”א שֶׁגַּם הַסֵּמֶל שֶׁל הַנַּאצִים הָעֲמָלֵקִים הָיָה צְלָב קֶרֶס.

וְכֵן יִתָּכֵן שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַמִּלְחָמָה הַקָּרָה בֵּין רוּסְיָה וְהַקְּרֶמְלִין לְאוֹקְרַאיְנָה וְהַמַּעֲרָב, שֶׁהֵם מְקוֹמוֹת שֶׁל קֹר, שֶׁשּׁוֹתִים בָּהֶם הַרְבֵּה לִיקֶר וְעַרָק, סְבִיב חֲצִי הָאִי קָרִים, וְהַמִּבְצָר בָּעִיר קֶרטְשׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁ‘מִלְחָמָה קָרָה’ בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל, וְנַאט”וֹ בְּגִימַטְרִיָּא בֶּן דָּוִד.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁשְּׁנַת תשע”ט בְּגִימַטְרִיָּא מְחִיַּית עֲמָלֵק ע’, הַיְינוּ שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק כֵּיוָן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּסִיּוּם ע’ שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁעֲמָלֵק אוֹתִיּוֹת מַקֵּל ע’, דַּעֲמָלֵק הוּא הַמַּקֵּל שֶׁל הָע’ אֻמּוֹת שֶׁנִּלְחָם בַּמַּקֵּל שֶׁל צַד הַקְּדֻשָּׁה. וְלָכֵן בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כָּתוּב (שמות יז, ט) “מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי”. דְּבִשְׁבִיל לְהִלָּחֵם עִם עֲמָלֵק שֶׁהוּא מַקֵּל ע’, צָרִיךְ לָקַחַת אֶת הַמַּקֵּל דִּקְדֻשָּׁה, “מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי”. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בראשית כה.) שֶׁבִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִשֹּׁרֶשׁ בָּבֶל וַעֲמָלֵק, וּמְרֻמָּז בִּשְׁמוֹתָם בִּלְעָם, בָּלָק, אוֹתִיּוֹת בָּבֶל עֲמָלֵק, וּמוּבָא בְּ’סֵפֶר הַלִּקּוּטִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (פ’ בלק ע’ רסא) וְהִנֵּה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְזֶה סוֹד בַּמַּקֵּ”ל סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הָאָבוֹת, שֶׁהֵם יַעֲקֹב, אַבְרָהָם, יִצְחָק, יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּלק”ת לְהָאֲרִיזַ”ל (בשלח ע’ קמב) שֶׁהַמִּלְחָמָה בַּעֲמָלֵק הָיְתָה דֶּרֶךְ שֵׁם שַׁדַּי. וְשֵׁם שַׁדַּי בְּגִימַטְרִיָּא שׁוֹט שֶׁהוּא מַקֵּל.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁעֲמָלֵק אוֹתִיּוֹת מַקֵּל ע’, בִּבְחִינַת מַקֵּל שֶׁל כָּתְנוֹת עוֹר בְּע’, מֵאִידָךְ מַקְּלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה בְּחִינַת מַקֵּל שֶׁל כָּתְנוֹת אוֹר בְּא’, כְּפִי שֶׁמְּרֻמָּז מַקֵּל א’ בַּכָּתוּב (דברים לד, י) “וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה”. וְכֵן “וְלֹא קָם” אוֹתִיּוֹת מַקְלוֹ א’, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מַקְלוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר שֶׁמָּצִינוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (נדרים כט:) מַקְלוֹ שֶׁל ר’ מֵאִיר הָיְתָה בְּיָדִי וְהִיא מְלַמֶּדֶת לִי דֵּעָה. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט בראשית לד) בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל ר’ מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר.

מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (עירובין נז.) שֶׁהַשָּׂדוֹת הָרֵיקִים שֶׁמַּקִּיפִים אֶת הָעִיר עַד שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישׁ נִקְרָאִים בְּשֵׁם קַרְפָּף, וּבֵאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁהָאוֹתִיּוֹת ק”ר הֵן הַסֵּמֶל שֶׁל עֲמָלֵק, נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁשָּׂדוֹת אֵלּוּ הָרֵקִים נִקְרָאִים בַּשֵּׁם קַרְפָּף, כִּי הֵם מְסַמְּלִים אֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁיּוֹנֶקֶת מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְהִיא בִּבְחִינַת הַשָּׂדוֹת הָרֵקִים שֶׁל הַקְּלִפָּה שֶׁמְּסוֹבְבִים אֶת הָעִיר לִינוֹק מִמֶּנָּה, וְלָכֵן הֵם יוֹנְקִים מֵ“הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ” שֶׁהֵם אֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים מִחוּץ לַעֲנָנֵי הַכָּבוֹד שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הָעִיר, וְלָכֵן כְּשֶׁמִּסְתַּלְּקִים עֲנָנֵי הַכָּבוֹד מִיָּד מַגִּיעַ עֲמָלֵק לְהִלָּחֵם, וְלָכֵן הַקַּרְפָּף הוּא עַד שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישׁ, כִּי בִשְׁנֵי שְׁלִישׁ אַמָּה נִמְצֵאת נְקֻדַּת הַחִבּוּר שֶׁלָּהֶם לַקְּדֻשָּׁה, כַּיָדוּעַ בַּקַּבָּלָה שֶׁכָּל עוֹלָם מַלְבִּישׁ עַל שְׁנֵי שְׁלִישׁ תִּפְאֶרֶת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלָיו.

ממקדשי תיראו – מה נחשב בשמים למי שמאחר לתפילה ולמי שיוצא קודם סיומה? האם מתקבלות תפילות שאר המתפללים אם יש מישהו שמדבר בזמן תפילה?

נכתב על ידי בחגוי הסלע ב-. פורסם ב-התחזקות, כללי, מסרים, עלוני גאולה

פוסטים אחרונים

הרשם לרשימת התפוצה

Optimization WordPress Plugins & Solutions by W3 EDGE