בפרשת השבוע פרשת ויגש, מסופר כיצד יוסף שלח לאביו יעקב עגלות להורידו מצריימה. אומר על כך ‘השם משמואל’ שיוסף רימז לאביו דרך העגלות, שלא ידאג מירידתו מצרימה, כי בדומה לגלגל העגלה שרגע אחד הוא למטה ורגע אחר כך למעלה הוא אמנם יורד עתה מצרימה, אך ברגע אחד יוכל לעלות משם.
יעקב הבין את הרמז ככתוב: “וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב” (בראשית מה,כז), כשהבין שהגלגל יכול ברגע להסתובב מעלה לטובה התמלא בחיות והתעודד. ולכן, לא כתוב בפסוק להוריד אותו מצרימה כפי שנכון לומר ‘לרדת מהארץ’ – שכן ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, אלא כתוב בפסוק : “לשאת אותו” לרמז שמטרת העגלות הייתה “לשאת” לרומם את רוח יעקב שלא ישבר מירידתו.
באופן דומה אומר המשך חכמה על הפסוק: “אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ” (בראשית מו,ד) ה’ אמר ליעקב: “אל תפחד לרדת מצרימה, אני ארד עמך וגם אעלה אותך “ויוסף ישית ידו על עיניך” מה שקרה ליוסף יראה לך בעיניים כמה אדם יכול לעלות ברגע, שביום אחד עלה מאסיר בכלא, למשנה למלך מצרים.
אז אם קשה לנו בתחום מסוים ואנו מרגישים למטה, מכאן אם נאמין וה’ יחליט הוא יכול מהר מאד להעלותנו מעלה, ולסובב את הגלגל אל יאוש. כמה מקרים קרו לי בחיי, בניסיונות מסוימים שכולנו עוברים, שנראה היה שאין תקוה, וברגע אחד ה’ סובב את הגלגל בצורה כה פלאית מול עינינו המשתאות.
סיפור על אישה לאחרונה, שהם היו עניים מרודים, ולפתע ממש במקרה (ואין מקרה, מקרה הוא אותיות רק מה’…) מתקשרת אליה חברה מחו”ל שסמכה עליה, והתחננה שתמכור לה דירתה בירושלים, וציינה ששווי הדירה הוא 1,800,000 ₪, אך בגלל שהם לחוצים מאד לקבל בדחיפות 700,000 ₪, היא מוכנה שתמכור הדירה בכמה שתמכור ותרוויח על הדרך כמה שתרצה, אך העיקר ותשלח לה בדחיפת 700,000 ₪. תוך שבוע הם מכרו את הדירה והרוויחו כמה מאות אלפים, הם ספרו את הכסף והיו כחולמים. ולא הפסיקו להודות לה’ על הנס שתוך כמה ימים – מאשפות הרים אביון…
אחת הערים המקראיות המפורסמות ביותר, סדום, מוזכרת בספר בראשית כזו שנחרבה לחלוטין בידי אלוהים בעקבות תרבות החטאים שרווחה בה ובעיר אחרת – עמורה. אנשי מקצוע חלוקים בדעתם עד היום האם מדובר היה בעיר של ממש או שמא באגדה, ואם אכן הייתה קיימת – איפה בדיוק שכנה, ומה הסיבה המדעית לכך שהעיר נמחקה ברגע אחד מעל פני האדמה.
אולם ממצאים שנחשפו לאחרונה בדרום ירדן על ידי ארכיאולוגים אמריקאים, אחרי עשור של חפירות, עשוים להעיד על כך שהעיר הידועה לשמצה ככל הנראה לא נחרבה לחלוטין.
סדום נחשבת ל”עיר אבודה”, והיא אמורה להוות דוגמא ומופת לעיר בתקופת הברונזה (האלף השלישי לפנה”ס). הממצאים, אם אכן יאושרו כחלק מהעיר הקדומה, הם בעלי חשיבות עליונה לעולם הארכיאולוגיה. סדום אמורה להוות אוצר של ממש בכל הנוגע לידע הארכיאולוגי על האופן שבו נוצרו ותפקדו ערי מדינה בתקופה שבין 3,500 ל-1,540 לפני הספירה.
צוות בראשות פרופסור סטיב קולינס מאוניברסיטת דרום-מערב טריניטי בניו מקסיקו, חשף הריסות שאותן הוא מאמין שניתן לשייך לסדום, זאת אחרי עשר שנים של חפירות באזור תל אל-חמאם הנמצא בבקעת הירדן. “צוות החפירות חשף מכרה זהב של מבנים מונומנטליים עתיקים וחפצים החושפים עיר-מדינה ענקית מתקופת הברונזה ששלטה בכל אזור דרום בקעת הירדן, אפילו בתקופה שבה ערים רבות גדולות אחרות בארץ הקודש ננטשו או שכוחן נפגע באופן משמעותי”, אמר קולינס. החפירה האחרונה הייתה העשירית שנעשתה במקום, וקולינס עובד באזור מאז שנת 2005.
“מעט מאוד היה ידוע על תקופת הברונזה באזור בדרום בקעת הירדן לפני שהחלנו בחפירות שם לפני עשר שנים”, הוא מוסיף. “רוב המפות הארכיאולוגיות של האזור היו ריקות לגמרי, או כמעט לגמרי. מה שיש לנו כעת בידיים זו עיר-מדינה גדולה שלא הייתה מוכרת למדע כלל לפני שהפרויקט שלנו החל”
