רְמָזִים בְּעִנְיַן קֶשֶׁר שֶׁל קֹר וַעֲמָלֵק, בְּעִקְבוֹת גַּל הַקֹּר שֶׁפּוֹקֵד אֶת ארה”ב | סוד החשמל

בְּעִקְבוֹת גַּל הַקֹּר שֶׁפּוֹקֵד אֶת ארה”ב, נָבִיא כַּמָּה רְמָזִים בְּעִנְיַן קֶשֶׁר שֶׁל קֹר וַעֲמָלֵק. גַּל הַקֹּר הַזֶּה הוּא קַר יוֹתֵר מֵהַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי בְּאֹפֶן שֶׁמְסֻכָּן לָצֵאת מֵהַבָּתִּים בְּחֵלֶק מֵהַמְּדִינוֹת. זֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר כְּשֶׁמִּתְקָרֵב הַזְּמַן שֶׁל מְחִיַּת עֲמָלֵק שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קֹר.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט אסתר תתרנו) “וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ”, אֵין קָרָהוּ אֶלָּא עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר “אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ”. וְרוֹאִים שֶׁהַקֹּר הוּא חֵלֶק מֵהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל עֲמָלֵק.

מוּבָא מֵרַבִּי צָדוֹק (‘ליקוטי אמרים’ ה) אָמַר הָמָן בְּסִפּוּרוֹ לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ “אֲשֶׁר קָרָהוּ”, וְכֵן בַּתּוֹרָה “אֲשֶׁר קָרְךָ” כִּי כְמוֹ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב הַכֹּל מִקְרֵה. נִרְאֶה דְּלָכֵן הִתְחִיל הַקֶּשֶׁר שֶׁל בֹּעַז עִם רוּת בַּפָּסוּק (רות ב, ג) “וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז”. כִּי מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַמִּקְרֵה, לְהָבִין שֶׁהַכֹּל רִקְמָה שֶׁל הקב”ה שֶׁיּוֹצֵר וּמְחַבֵּר אֶת כָּל הָאֵרוּעִים בִּבְחִינַת רִקְמָה. וְאָז זָכוּ לְ“וַיִּקֶר מִקְרֶהָ”, שֶׁהוֹבִיל אֶת רוּת לְבֹעַז. וּמְרֻמָּז בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות קד:) “וַיִּקֶר מִקְרֶהָ” בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד כְּמָה דְאַתְּ אָמַר “מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים”. רוֹאִים שֶׁהַיִּקֶר בְּכָתוּב זֶה מְרַמֵּז עַל יְקָר בִּבְחִינַת כָּבוֹד.

וְכֵן קוֹר בְּגִימַטְרִיָּא עָרְלָה דְּהָעָרְלָה מִתְלַבֶּשֶׁת עַל הַיְסוֹד כְּמוֹ קוּרֵי עַכָּבִישׁ. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סוכה נב.) יֵצֶר הָרָע בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל בּוּכְיָא [קוּרֵי עַכָּבִישׁ] וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹתוֹת עֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר “הוֹי משְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה”.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘בֵּאוּרֵי אַגָּדוֹת אֲפִיקֵי יָם’ (ערכין טו:) שֶׁהָעַקְרָב הוּא בְּחִינַת עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דִּקְלִפָּה וְהוּא הַלְּעֻמַּת זֶה שֶׁל מִצְוַת בְּרִית מִילָה, בִּבְחִינַת עֹקֵר בְּרִית. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ע”ז כח:) שֶׁיֵּשׁ לְחַמֵּם אֶת הַנֶּעֱקַץ מֵעַקְרָב, וּרְפוּאָה הִיא לוֹ. וְהַמַּהַרְשָׁ”א (ברכות נח:) מְדַיֵּק מִשָּׁם שֶׁתֹּקֶף אֶרֶס הָעַקְרָב הוּא מִכֹּחַ קֹר.

וְכֵן קֹ”ר בְּא”ת ב”ש דָּ”ג, כִּי הַקֹּר הוּא אָחוֹר שֶׁל הַדָּג שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד וּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמָר ‘צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם’ וְהַקֹּ”ר מַלְבִּישׁ עָלָיו בִּבְחִינַת אָחוֹר וּבִּבְחִינַת עָרְלָה. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁעֲמָלֵק נִקְרָא קְלִפַּת קֶרִי, כֵּיוָן שֶׁהוּא הוֹפֵךְ אֶת הַזֶּרַע קֹדֶשׁ לִהְיוֹת קֶרִי כְּמוֹ הַקֹּר שֶׁל הָעָרְלָה וּמֵי רַגְלַיִם.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת בִּשְׂמָחוֹת יְהוּדִיּוֹת שֶׁמַּגִּישִׁים קְרֶקֶר וְעָלָיו דָּג, וְעָלָיו דָּג עִם בְּצָלִים יַחַד עִם קְצַת לִיקֶר, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת הַקְּרֶקֶר וְהַלִּיקֶר שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ לַדָּג, וְלֹא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יִשְׁלֹט עָלָיו. וְכֵן עַל הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר (במדבר כד, יז) “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת”. וּמוּבָא בְּ’בַעַל הַטּוּרִים’ (במדבר כד, יז) “וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר” קַרְקַר בְּא”ת ב”ש דָּג דָּג בְּגִימַטְרִיָּא דָוִד. וּבְסֵפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה מוֹסִיף “וְקַרְקַר” גִּימַטְרִיָּא רוּת שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא דָוִד.

וְכֵן כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכָה הַגַּשְׁמִית מִיִּצְחָק, וְלָקַחַת בְּמִרְמָה אֶת הַבְּרָכָה מֵעֵשָׂו וַעֲמָלֵק, כָּתוּב (בראשית כז, כ) “וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי”. יַעֲקֹב רָמַז שֶׁהוּא נִלְחָם בַּקָּרָהוּ שֶׁל עֵשָׂו, וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת זֶה, וְלִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁכְּפִירָה הִיא מִלְּשׁוֹן כְּפוֹר וְקוֹר. וְאוֹר הַפּוּרִים מְבַטֵּל אֶת הַכְּפוֹר שֶׁל עֲמָלֵק. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁלָּכֵן הַכְּפִירָה אוֹמֶרֶת עַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא גְזֵרַת הַגּוֹרָל, כִּי הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּגּוֹרָל לִכְפּוֹר. וְכֵן פּוּרִים הוּא בִּזְמַן הַקּוֹר בַּחוֹרֶף, וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מגילה טז.) שֶׁהָמָן הָיָה סַפָּר שֶׁל כְּפַר קַרְצוּם. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (פנים אחרים) שֶׁפַּרְשַׁנְדָּתָא הָיָה הֶגְמוֹן בְּקַרְדּוּנְיָא. וּכְנֶגֶד זֶה אָנוּ עוֹשִׂים מִקְרָא מְגִלָּה. וּקְרוֹבַ”ץ לְפוּרִים וּמְקַיְּמִים לִבְסוּמֵי גַּם בְּלִיקֶר וּבְעַרָק, וְאוֹכְלִים קְרֶפְּלַאךְ. וּמְכַוְּנִים קְרַע שָׂטָן. וְכֵן כָּל נִיסֵי פּוּרִים הִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, עַל יְדֵי אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה יְרַקְרֹקֶת. וְכֵן רִיקוּד בְּפוּרִים מְבַטֵּל אֶת הַקּוֹר י”ד. וְכֵן אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁמְּבַטֶּלֶת אֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק וְאֶת הַחֶלְבְּנָה שֶׁהִיא בְּגִימַטְרִיָּא הָמָן, עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ. וְכֵן אֲגָג מֶלֶךְ עֲמָלֵק מְרַמֵּז עַל גָּג שֶׁהוּא תִקְרָה אוֹ קֵרוּי. וְכֵן עַל שְׁמוּאֵל שֶׁהָרַג אֶת אֲגָג כָּתוּב (תהילים צט, ו) “וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל ה'”. וְכֵן כְּשֶׁנִּכְשַׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ וְלֹא הָרָג אֶת אֲגָג, כָּתוּב (ש”א טו, כח) “קָרַע ה’ אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ”. וְכֵן “תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק” מְרַמֵּז שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִיט אֶת צַד הַחֹם עַל צַד הַקֹּר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁאוֹתִיּוֹת קוֹ”ר סְמוּכוֹת לְאוֹתִיּוֹת זֶרֶ”שׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ש. רֵיְיסְקִין שליט”א שֶׁגַּם הַסֵּמֶל שֶׁל הַנַּאצִים הָעֲמָלֵקִים הָיָה צְלָב קֶרֶס.

וְכֵן יִתָּכֵן שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַמִּלְחָמָה הַקָּרָה בֵּין רוּסְיָה וְהַקְּרֶמְלִין לְאוֹקְרַאיְנָה וְהַמַּעֲרָב, שֶׁהֵם מְקוֹמוֹת שֶׁל קֹר, שֶׁשּׁוֹתִים בָּהֶם הַרְבֵּה לִיקֶר וְעַרָק, סְבִיב חֲצִי הָאִי קָרִים, וְהַמִּבְצָר בָּעִיר קֶרטְשׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁ‘מִלְחָמָה קָרָה’ בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל, וְנַאט”וֹ בְּגִימַטְרִיָּא בֶּן דָּוִד.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁשְּׁנַת תשע”ט בְּגִימַטְרִיָּא מְחִיַּית עֲמָלֵק ע’, הַיְינוּ שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק כֵּיוָן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּסִיּוּם ע’ שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁעֲמָלֵק אוֹתִיּוֹת מַקֵּל ע’, דַּעֲמָלֵק הוּא הַמַּקֵּל שֶׁל הָע’ אֻמּוֹת שֶׁנִּלְחָם בַּמַּקֵּל שֶׁל צַד הַקְּדֻשָּׁה. וְלָכֵן בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כָּתוּב (שמות יז, ט) “מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי”. דְּבִשְׁבִיל לְהִלָּחֵם עִם עֲמָלֵק שֶׁהוּא מַקֵּל ע’, צָרִיךְ לָקַחַת אֶת הַמַּקֵּל דִּקְדֻשָּׁה, “מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי”. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בראשית כה.) שֶׁבִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִשֹּׁרֶשׁ בָּבֶל וַעֲמָלֵק, וּמְרֻמָּז בִּשְׁמוֹתָם בִּלְעָם, בָּלָק, אוֹתִיּוֹת בָּבֶל עֲמָלֵק, וּמוּבָא בְּ’סֵפֶר הַלִּקּוּטִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (פ’ בלק ע’ רסא) וְהִנֵּה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְזֶה סוֹד בַּמַּקֵּ”ל סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הָאָבוֹת, שֶׁהֵם יַעֲקֹב, אַבְרָהָם, יִצְחָק, יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּלק”ת לְהָאֲרִיזַ”ל (בשלח ע’ קמב) שֶׁהַמִּלְחָמָה בַּעֲמָלֵק הָיְתָה דֶּרֶךְ שֵׁם שַׁדַּי. וְשֵׁם שַׁדַּי בְּגִימַטְרִיָּא שׁוֹט שֶׁהוּא מַקֵּל.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁעֲמָלֵק אוֹתִיּוֹת מַקֵּל ע’, בִּבְחִינַת מַקֵּל שֶׁל כָּתְנוֹת עוֹר בְּע’, מֵאִידָךְ מַקְּלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה בְּחִינַת מַקֵּל שֶׁל כָּתְנוֹת אוֹר בְּא’, כְּפִי שֶׁמְּרֻמָּז מַקֵּל א’ בַּכָּתוּב (דברים לד, י) “וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה”. וְכֵן “וְלֹא קָם” אוֹתִיּוֹת מַקְלוֹ א’, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מַקְלוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר שֶׁמָּצִינוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (נדרים כט:) מַקְלוֹ שֶׁל ר’ מֵאִיר הָיְתָה בְּיָדִי וְהִיא מְלַמֶּדֶת לִי דֵּעָה. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט בראשית לד) בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל ר’ מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר.

מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (עירובין נז.) שֶׁהַשָּׂדוֹת הָרֵיקִים שֶׁמַּקִּיפִים אֶת הָעִיר עַד שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישׁ נִקְרָאִים בְּשֵׁם קַרְפָּף, וּבֵאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁהָאוֹתִיּוֹת ק”ר הֵן הַסֵּמֶל שֶׁל עֲמָלֵק, נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁשָּׂדוֹת אֵלּוּ הָרֵקִים נִקְרָאִים בַּשֵּׁם קַרְפָּף, כִּי הֵם מְסַמְּלִים אֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁיּוֹנֶקֶת מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְהִיא בִּבְחִינַת הַשָּׂדוֹת הָרֵקִים שֶׁל הַקְּלִפָּה שֶׁמְּסוֹבְבִים אֶת הָעִיר לִינוֹק מִמֶּנָּה, וְלָכֵן הֵם יוֹנְקִים מֵ“הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ” שֶׁהֵם אֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים מִחוּץ לַעֲנָנֵי הַכָּבוֹד שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הָעִיר, וְלָכֵן כְּשֶׁמִּסְתַּלְּקִים עֲנָנֵי הַכָּבוֹד מִיָּד מַגִּיעַ עֲמָלֵק לְהִלָּחֵם, וְלָכֵן הַקַּרְפָּף הוּא עַד שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישׁ, כִּי בִשְׁנֵי שְׁלִישׁ אַמָּה נִמְצֵאת נְקֻדַּת הַחִבּוּר שֶׁלָּהֶם לַקְּדֻשָּׁה, כַּיָדוּעַ בַּקַּבָּלָה שֶׁכָּל עוֹלָם מַלְבִּישׁ עַל שְׁנֵי שְׁלִישׁ תִּפְאֶרֶת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלָיו.