עדכונים 11/10 

 

מאת: ליאור

בכל מספר עגול יש התעוררות הגאולה

מאת: כותב בצא”ט

מאתים עשרים – שזה מה שנשאר החל מתשפ עד סוף האלף הששי, בגמטריה – 1111 !!!
וזה גם מסתנכרן עם מה שנאמר גאלת אחרית כבראשית. כי משנגזרה גזרת הגלות הראשונה .
מברית בין הבתרים – עד יציאת מצרים עברו 430 שנים. אבל בני ישראל היו במצרים 210 שנים

.וזה יוצא קיזוז של 220 שנה.

***

תוספת גימטריות לרשימת 1234

ראינו כבר המון גימטריות גאולה עם מספר עגול 1234  כמו שהצגנו בגלרית בשורת משיח

הנה 2 גימטריות חדשות לרשימה

איפה אשכון ?

בליבו של האדם שהוא בבחינת בית המקדש

1234 = התגלות הויה ומשיח / התגלות השכינה

1202 = התגלות משיח / בראשית ברא א-להים

הכפלה 358066 !!!!

הכפלה זה להכפיל כל אות במספר של עצמה (!) 358 = משיח + 66 = בן דוד

***

מאת ליאור

בחרו בזמר ששר וחי גאולה להופיע בכנסת ה22 .

ישי ריבו.

ישי – אבי דוד

ישי ריבו = 538 – ספרות 358 = משיח

 הזכרנו בעבר שזמן השיר של ישי ריבו שהנושא שלו הוא ׳משיח׳ מתנגן במשך 3:58  358 = משיח
 בחרו בזמר ששר וחי גאולה.

***

שבעים ושתים שנה הסתיימו להם !

הגימטריה מאת יניב: 

המשיח למי?

1541 = ישראל

מתי?

5780 = התש”פ

***

מאת: סוד החשמל

שנת תש”פ שמחברת את שנות הע’ עם שנות הפ’ יחד אותיות ע”פ שנרמזות בעפעף שבעי”ן שעולה בגימטריא גדולה תש”פ.

כָּתוּב (שופטים טז, כח) “וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה’ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי ה’ זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים”. וְלִכְאוֹרָה מַה עִם הַנְּקָמָה עַל הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים נִקְּרוּ לְשִׁמְשׁוֹן. וּמְבָאֵר הַיְרוּשַׁלְמִי (סוטה ז:) “וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים”, אָמַר רַבִּי אָחָא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תֵּן לִי שְׂכַר עֵינִי אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּשְׂכַר עֵינִי אַחַת מֻתְקֶנֶת לִי לֶעָתִיד לָבֹא. ונראה לבאר שֶׁשִּׁמְשׁוֹן רָמַז שֶׁאֶת הָעַיִן הַב’ הוּא שׁוֹמֵר לֶעָתִיד לָבֹא לִשְׁנַת עי”ן בגימטריא תש”פ לאחר שהשלמנו עי”ן שנים של חבלי משיח. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’ לָרַמְחַ”ל (ח”א) הָאוֹת עַיִ”ן הִיא הַשּׁוֹלֶטֶת בָּעֵינַיִם, כִּי הָעַיִן אֵינוֹ אֶלָּא אוֹת עַיִ”ן בְּמִלּוּאָהּ. כַּמּוּבָא וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהַר שָׁלוֹם’ (מג.) מִן הָע”ב נַעֲשִׂים הָעַפְעַפַּיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶעָבִים הַסּוֹגְרִים עַל הָעֵינַיִם לִמְנֹעַ הָרְאוּת וְזֶה סוֹד “עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה”, גַּם זֶה סוֹד “בְּעַב הֶעָנָן” שֶׁהוּא ע”ב שֶׁל הָעַפְעַפַּיִם. והוסיף הרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שלפי זה יש עוד רמז על שנת תש”פ שמחברת את העשור שנים של הע’ עם העשור החדש של הפ’ יחד אותיות ע”פ שנרמזות בעפעף שבעין שמסמל את שם ע”ב כמנין חסד שממנו הגאולה העתידה.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים קכח.) אַרְבַּע גְּוָנִים יֵשׁ בָּעַיִן כְּנֶגֶד אַרְבַּע פָּנִים שֶׁל כָּל חַיָּה, וּשְׁתֵּי כַּנְפֵי הָעַיִן שֶׁהֵם עַפְעַפַּיִם, וּשְׁנֵי כְּרוּבֵי הָעַיִן, הֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע כְּנָפַיִם שֶׁל כָּל חַיָּה. וְרוֹאִים שֶׁעַפְעַפֵּי הָעַיִן נִקְרָאִים כְּרוּבֵי הָעַיִן. וּמוּבָא שָׁם בַּזֹּהַר שֶׁאִם הַכְּרוּבִים אֵינָם מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה, יֵשׁ כָּאן סִימָן שֶׁהַנָּחָשׁ מוֹנֵעַ אֶת הַיִּחוּד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘זֶרַע קֹדֶשׁ’ (פרשת תרומה) עַפְעַפֵּי עֵינָא לְכַסּוֹת אֶת הָעַיִן מְרַמְּזִים עַל עַפְעַפֵּי עַיִן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁלִּפְעָמִים מְכֻסִּים כְּדֵי לְהַעֲלִים עַיִן מִסּוֹרְרִים, וְהֵם עֲשׂוּיִים בַּחֲצִי עִגּוּל כְּמוֹ נוּ”ן כְּפוּפָה, וּמִזֶּה הַטַּעַם הַנּוּ”ן מְרַמֵּז עַל נְפִילָה וְהַסְתָּרָה מֵהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל אוֹת סָמֶ”ךְ שֶׁהוּא בְּעִגּוּל כְּמוֹ הָעִגּוּל בְּבַת עַיִן הוּא מְרַמֵּז עַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְהַעֲמָדָתוֹ, עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ, וְהִנֵּה הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה, וּמִשָּׁם יוֹצֵא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְכָל הָעוֹלָם, מְרַמֵּז עַל בָּבַת עַיִן, וְלָכֵן נִכְתָּב בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַפָּרָשָׁה וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן, בֵּין שְׁנֵי נוּנִי”ן הֲפוּכִים, מוֹרֶה עַל עַפְעַפֵּי עֵינָא, וּבֵינֵיהֶם שׁוֹרָה בָּבַת עַיִן, וְשַׁפִּיר אָמְרוּ חֲזַ”ל שֶׁהַנּוּ”ן שֶׁהוּא דִּמְיוֹן עַפְעַפֵּי עַיִן לְכַסּוֹת הָעַיִן, הוּא מְרַמֵּז עַל הַנְּפִילָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל דָּוִד סְמָכָהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאָמַר סוֹמֵךְ ה’ לְכָל הַנּוֹפְלִים, שֶׁלָּכֵן נִקְרָא הָאוֹת הֶעָגֹל סָמֶ”ךְ לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ עַל הַבְּרוּאִים בְּשָׁוֶה, בָּזֶה הוּא סוֹמֵךְ לְכָל הַנּוֹפְלִים.

וְכֵן מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג בָּאָה בְּסִיּוּם עַיִ”ן שָׁנָה שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְהַמִּלְחָמָה תִּסְתַּיֵּם בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת עַיִן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סוכה ב.) לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁדָּר בְּסֻכָּה מִשּׁוּם דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא. רוֹאִים שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם קֶשֶׁר עַיִן עִם הַסְּכָךְ, שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַסְּכָךְ כָּל הַזְּמָן. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר עַל עַנְנֵי הַכָּבוֹד (אמור קג.) עַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן שֶׁכָּתוּב “אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה [אוֹתִיּוֹת אַהֲרֹן] אַתָּה ה’ וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם”. וְכֵן מוּבָא בְּ’תוֹרַת מְנַחֵם’ שֶׁסֻּכָּה הִיא בְּחִינַת עַיִן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מגילה יד.) שֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת עַיִ”ן הוּא 100 כְּמִנְיַן סְכָ”ךְ. וְכֵן עַיִ”ן בְּא”ט ב”ח הַצֵּ”ל. וְכֵן לְפִי הַיְנוּקָא הַסִּינִים פּוֹתְחִים בְּמִלְחָמָה, וְהַסִּינִים נִכָּרִים בְּעֵינֵיהֶם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֶפְרַיִם קַבְּלָן שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁאֶרֶץ סִין מְכֻנָּה אֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְגַם רוּסְיָה הַקְּשׁוּרָה עִם סִין מְכֻנָּה שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים. וְהוֹסִיף הָרמ”ז שליט”א שֶׁעָנָן שֶׁנִּקְרָא “עַב הֶעָנָן”, בְּגִימַטְרִיָּא יוֹסֵף דָּוִד.

מוּבָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּסֵפֶר ‘קוֹל הַתּוֹר’ בְּשֵׁם הַגְּרָ”א שֶׁהַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בַּיְסוֹד, וּבְחִלּוּף אוֹתִיּוֹת טצ”ץ שֶׁמִּתְחַלְּפוֹת בְּחִלּוּף אי”ק בכ”ר. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט לך לך סד) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת נִכְפְּלוּ וְכֻלָּן לְשׁוֹן גְּאֻלָּה. ך”ך שֶׁבּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים שֶׁנֶּאֱמַר “לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ”. ם”ם בּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ יִצְחָק מִיַּד פְּלִשְׁתִּים שֶׁנֶּאֱמַר “לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד”. ן”ן בּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ יַעֲקֹב מִיַּד עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר “הַצִּילֵנִי נָא”. ף”ף בּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם “פָּקֹד פָּקַדְתִּי”. ץ”ץ בּוֹ עָתִיד הקב”ה לִגְאֹל לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף מַלְכוּת רְבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר “אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח”.

וְנִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּאוֹת ץ’ סוֹפִית, עַל פִּי מַה שֶּׁשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ דָּוִד בֶּן שׁוּשַׁן שליט”א שֶׁהַמִּלָּה עֵץ הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד, מֻרְכֶּבֶת מִשְּׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁצּוּרָתָן שָׁוָה, הַיְינוּ הָאוֹת ץ’ הִיא אוֹת ע’ הֲפוּכָה, וּשְׁתֵּיהֶן יַחַד מְחֻבָּרוֹת מְרַמְּזוֹת עַל הִתְפַּשְּׁטוּת עַנְפֵי הָעֵץ. [ד’ עֲנָפִים בְּסוֹד פַּרְדֵּ”ס, הִתְקַבֵּל מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א]. וכיון שהגאולה תלויה באות ע’ כדלעיל, היא קשורה גם עם האות צ’ סופית שהיא המקבילה של הע’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ י. ש. צוּר שליט”א שֶׁעֵץ בְּגִימַטְרִיָּא מִגְּאוּלָה לִגְאוּלָה בְּסוֹד חִבּוּר עֵץ יוֹסֵף וְעֵץ דָּוִד, הַיְינוּ חִבּוּר הַמְּשִׁיחִים.

וְכֵן עֵץ בְּגִימַטְרִיָּא יַיִן מַיִם וְהוּא מוֹזֵג יַיִן בְּמַיִם, כִּי הָאוֹת ע’ שֶׁל עֵץ בְּגִימַטְרִיָּא יַיִן, וְהָאוֹת צ’ שֶׁל עֵץ בְּגִימַטְרִיָּא מַיִם, וְהָעֵץ מְחַבֵּר שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ בְּסוֹד מִזּוּג הַיַּיִן בְּמַיִם. כִּי עֵץ הוּא סֵמֶל שֶׁל קַו הָאֶמְצַע שֶׁמַּמְתִּיק אֶת הַגְּבוּרוֹת עִם הַחֲסָדִים, בְּסוֹד מִתּוּק הַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יַיִן עִם הַחֲסָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁמְּרֻמָּז בְּנֹסַּח הַתְּפִלָּה וּפְרוֹשֹ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. דִּכְשֵׁם שֶׁהַסֻּכָּה מְסַמֶּלֶת אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵאִמָּא עִלָּאָה, כָּךְ הָעֵצָה מְסַמֶּלֶת אֶת הַלּוּלָב שֶׁהוּא דוֹמֶה לַשִּׁדְרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר בִּפְנִימִיּוּת דֶּרֶךְ הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְכֵן מִצְוַת סֻכָּה יֵּשׁ בָּהּ ע’ פָּרִים, וְכֵן נִּסּוּךְ הַמַּיִם שֶׁהָיָה בֶּחָג. וְכָתַב הָרַמְבַּ”ם (תמידין ומוספין י, ו) שֶׁבְּסֻכּוֹת נִסְכוּ מַיִם וְיַיִן יַחַד בְּכָל בֹּקֶר יַחַד עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְגַם אִם עֵרֵב אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וְנִסֵּךְ יָצָא. רוֹאִים שֶׁהָיְתָה מְזִיגַת מַיִם בְּיַיִן עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּסֻכּוֹת. וְאֵלּוּ נִמְזְגוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִשְּׁתֵּי כּוֹסוֹת כֶּסֶף בְּגִימַטְרִיָּא עֵץ. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (סוכה כח:) יָרְדוּ גְּשָׁמִים [בַּסֻּכָּה] מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו. רוֹאִים שֶׁמִּצְוַת סֻכָּה הִיא בִּבְחִינַת מְזִיגַת כּוֹס שֶׁל מַיִם וְיַיִן לְרַבּוֹ. וְהַסְּכָךְ אָכֵן עָשׂוּי מֵעֵץ בְּגִימַטְרִיָּא מַיִם יַיִן שֶׁנִּמְזָגִים יַחַד בַּכּוֹס לְרַבּוֹ. וְהַלּוּלָב שֶׁהוּא עֵץ דּוֹמֶה לַשִּׁדְרָה מַמְשִׁיךְ אֶת אוֹר הַסְּכָךְ בִּפְנִימִיּוּת. וְכֵן סוּכָּה אוֹתִיּוֹת כּוֹס ה’ דְּעַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה מְעוֹרְרִים אֶת מְזִיגַת הַכּוֹס לְה’. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ’ מֵהָרַב גְּלָזֶרְסוֹן שליט”א (ע’ מה) שֶׁאוֹתִיּוֹת יַיִן סְמוּכוֹת לָאוֹתִיּוֹת סְכָךְ. וְהוֹסִיף הָרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי נְטִילַ”ת לוּלָ”ב הֵן סְכָ”ךְ מָזַ”ג מַיִ”ם, לְרַמֵּז שֶׁאַחֲרֵי נְטִילַת לוּלָב בַּסֻּכָּה שֶׁמַּמְשִׁיכִים אֶת הַמַּקִּיף בִּפְנִימִיּוּת זוֹכִים לְעוֹרֵר אֶת מְזִיגַת הַמַּיִם עַל יְדֵי הַסְּכַךְ. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי לוּלָ”ב הֵן מְמַזֵּ”ג.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוכה ה.) הַטַּעַם שֶׁסֻּכָּה פְּסוּלָה מִתַּחַת לַעֲשָׂרָה, שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. וְנִלְמָד מֵהַכָּתוּב (שמות כה, כ) “וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת”. שֶׁסֻּכָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּמָצִינוּ שֶׁהַכְּרוּבִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָאִים צַעֲצוּעִים, שֶׁמְּרֻמָּז בָּהֶם ב’ פְּעָמִים עֵ”ץ, כַּמּוּבָא בַּכָּתוּב (דברי הימים ב’ ג, י) “וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׁה צַעֲצֻעִים”. וְרוֹאִים שֶׁגַּם הַכְּרוּבִים הַסּוֹכְכִים הֵם בְּסוֹד סְכַךְ הַסֻּכָּה שֶׁמְּמַזֵּג אוֹתִיּוֹת עֵ”ץ בְּסוֹד מִזּוּג יַיִן בְּמַיִם. וְכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָשָׂה כְּרוּבִים מֵעֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מ”א ו, כג) “וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ”. לְפִי זֶה נִרְאֶה לְבָאֵר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ דָּוִד בֶּן שׁוּשָׁן שליט”א שֶׁב’ פְּעָמִים עֵ”ץ נִרְמָזוֹת בַּכָּתוּב עַל דָּוִד שֶׁרָקַד לִפְנֵי אֲרוֹן ה’ שֶׁעָלָיו הָיוּ הַכְּרוּבִים: (ש”ב ו, ה) “וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה’ בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים”. כִּי הָרִקּוּד מְסֻגָּל מְאֹד לִדְחוֹת אֶת הַקְּלִפּוֹת. כַּמּוּבָא בְּ’חִדּוּשֵׁי הָרִי”ם’ שֶׁרִקּוּד הוּא מִלְּשׁוֹן מְרַקֵּד הַמְסַלֵּק אֶת הַפְּסֹלֶת מֵהָאֹכֶל. וְכֵיוָן שֶׁהַקְּלִפּוֹת בָּאוֹת לִינוֹק מֵהָאָרוֹן בַּזְּמַן שֶׁהוּא נוֹסֵעַ, כְּמוֹ הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר עִם הָאָרוֹן שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקְּלִפָּה יוֹנֶקֶת מֵהַקְּדֻשָּׁה, לָכֵן דָּוִד מְרַקֵּד בְּכָל כֹּחוֹ לְסַלֵּק אֶת הַקְּלִפּוֹת, וְעוֹשֶׂה זֹאת יַחַד עִם צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת עֵ”ץ.

וְכֵן רִקּוּד בְּגִימַטְרִיָּא ב’ פְּעָמִים עֵץ אוֹ צַעֲצֻעַ לְרַמֵּז שֶׁהָרִקּוּד שֶׁל דָּוִד כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מַכְנִיעַ אֶת הָאוֹיְבִים בְּסוֹד מְזִיגַת אוֹתִיּוֹת עֵ”ץ. וְכֵן ב’ פְּעָמִים עֵץ נִרְמְזוּ בַכָּתוּב (ישעי’ ח, י) “עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל”. וְיֵשׁ כָּאן ר”ת דָּוִ”ד וְס”ת רוֹמָ”א, לְרַמֵּז שֶׁבִּזְכוּת דָּוִ”ד ה’ מֵפֵר אֶת עֲצַת רוֹמָ”א. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ה. שֶׁרוֹאִים צֵרוּף אוֹתִיּוֹת עֵ”ץ כַּמָּה פְּעָמִים בַּכָּתוּב עַל הַגְּאֻלָּה: (שה”ש ב, יב) “הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ”, וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שהש”ר ב, לג) “עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ” הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל עָרְלָה לְהִזָּמֵר, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מַלְכוּת כּוּתִים שֶׁתִּכְלֶה הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁתִּגָּלֶּה. “וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ” זֶה קוֹלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

וְכֵן כְּרוּב בְּגִימַטְרִיָּא עֵץ חַיִּים, לְרַמֵּז שֶׁשְּׁנֵי הַכְּרוּבִים הַמְסוֹכְכִים הָיוּ בְּסוֹד סְכָךְ שֶׁהוּא עֵץ שֶׁמּוֹזֵג יַיִן בְּמַיִם, גַּם הַכְּרוּבִים הֵם בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה, וְהֵם סוֹד הָעֲצֵי חַיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה. וְכֵן רוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין הַכְּרוּבִים לָעֵץ חַיִּים בַּכָּתוּב (בראשית ג, כד) “וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים”. וּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (בראשית לא:) שֶׁהַכְּרוּבִים בְּפֶתַח גַּן עֵדֶן שׁוֹמְרִים אֶת דֶּרֶךְ עֵץ חַיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה, וְכָאן נִמְצָא סוֹד הַגְּאֻלָּה, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: “וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת” מִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה. וְאִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל כְּלַפֵּי חֶסֶד לְיָמִין, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וְאִם לָאו מַטֶּה כְּלַפֵּי חוֹבָה, לְצַד הַגְּבוּרָה, שֶׁשָּׁם הַנָּחָשׁ אֵל אַחֵר שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִשְׁפֹּךְ דָּם, וְנֶהֱרָג מָשִׁיחַ וְרַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל, וְלָכֵן נֶאֱמַר “שִׁכְבִי עַד הַבּקֶר”, שֶׁהוּא בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁיִּהְיֶה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וּבִגְלַל זֶה “וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת”, וְהַכֹּל כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהִיא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ “עֵץ חַיִּים הִיא”, וְהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַכְּרוּבִים “סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. וְכֵן אוֹתִיּוֹת סוּכָּ”ה וְאוֹתִיּוֹת מָשִׁי”חַ דּוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵיהֶם ד’ אוֹתִיּוֹת מִד’ מוֹצָאוֹת הַפֶּה, מִלְּבַד מֵהַלָּשׁוֹן. כִּי לָשׁוֹן בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי, אוֹ שֵׁם שפ”ו וּמִמֵּילָא מָשִׁי”חַ אֵינוֹ צָרִיךְ אוֹתִיּוֹת מֵהַלָּשׁוֹן בִּשְׁמוֹ כִּי זֶה הוּא בְעַצְמוֹ. וְכֵן כָּתוּב (משלי טו, ד) “מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים” וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַלָּשׁוֹן לָעֵץ חַיִּים שֶׁהֵם הַכְּרוּבִים הַסּוֹכְכִים כְּדִלְעֵיל.

רמזים נוספים

3022 ו 4142 המספרים החזקים של כט אלול פרטים בגלרית כט אלול בדף יום הדין

עוד עדכונים מהצאט

לא יאומן דבר שלא שמתם לב
תשעה באב בדיוק עולה תש”פ !!!
וכנראה שכל הייעודים הטובים כאמור לעיל לאורך ולרוחב דבר שמסמל שעד חודש החורבן השנה תהיה בנייה גדולה ואמיתית קרי בית המקדש ועוד הרבה זמן לפני כי בניסן נגאלו וכידוע לפי רבי אליעזר בתשרי ??
אלא כדברי הגר”א זה מתחיל בתשרי ובניסן הגאולה בפועל וכמובן בכל יום ויום נמתין שיבוא

***

מאת ליאור

מה שעושים לנתניהו זה עינוי הדין ועיוות הדין.

עינוי הדין = 215 – ספרות 521 = נתניהו

מאת עופר מצאט האתר

תש”פ = פ = 80 = ומשה בן 80 שנה בדברו אל פרעה
וגם פ = פרעה !
שואלים מה הולך להיות השנה ???
אמרתי בדרשה אתמול זה נרמז בתהילים לראש השנה בפרק פ”א כתוב
שפת לא ידעתי אשמע שפת אותית תש”פ
 תש”ף תהא שנת גאולה = 2701 גדול
משיח נשבע = 780 = תשפ

משיח נשבע שהוא יבוא = 1111
 מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל בּאוּ נָא עִם הַגּואֵל קוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה

בּאוּ נָא עִם הַגּואֵל קוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה כט אלול התשעט = 358,5 את-בש

הגאולה בחצות היום בכט אלול התשעט = 5779 משולש

(תזכורת התאריך כט אלול על שלל רמזיו זהו מספר יסוד בגאולה ללא קשר לשום מימד או גילוי פיזי גשמי)

תש״פ טעמים מי שר – בארץ (הקטע המסומן)

---

עדכון כד אלול תשעט 24/09/2019 נוסף עלון חדש הרבה עדכונים חדשים

סוד החשמל גליון מיוחד עם רמזים על גאולה בשנת תש''פ

---

מאת יוסף בלו

הבלוק הימני בהובלת בנימין נתניהו – רמז לגאולה

---

עדכון כג אלול תשע”ט – 23/09/2019

מאת ע”י מספרי הקדמונים נשלף פירושו לספר דניאל של המלבי”ם על הפסוק “וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה” [יב, ז].
המלבי”ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכֵל וייזר), פרשן שחי במאה ה-18, הסביר את הפסוק כך: “שתכלינה ממשלות השרים העומדים על שפת היאור, כי אז תתחיל מלכות שמים”. מכאן יש שמצאו רמז ששפ”ת רומז לשנת תש”ף.

---

עדכון ראשון יח אלול תשע”ט – 18/09/2019 רמזים מאת “סוד החשמל”

מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (כי תבוא עג:) שֶׁחֲכָמִים שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי מַדּוּעַ בַּתּוֹכֵחָה שֶׁל חֻמָּשׁ וַיִּקְרָא שֶׁהִיא כְּנֶגֶד גָּלוּת בֵּית רִאשׁוֹן יֵשׁ אַחֲרֶיהָ נְחָמוֹת “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי וְגוֹ'”, וְאִלּוּ בַּתּוֹכֵחָה שֶׁל פרשת כי תבוא בחומש דְּבָרִים שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה אֵין אַחֲרֶיהָ נְחָמוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן עָנָה לָהֶם שֶׁקֵּץ הַגְּאֻלָּה נִרְמָז בַּפָּסוּק הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁבַּתּוֹכֵחָה בפרשת כי תבוא:(דברים כח, סו) “וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ: “בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב“. ושמעתי רמז נפלא שאם נספור 780 פסוקים מתחילת חומש דברים נגיע לפסוק הזה, לרמז שהקץ בשנת תש”פ. וכן יֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הַ“לַיְלָה וְיוֹמָם”;יוֹמָם, כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי וְלַיְלָה כְּנֶגֶד הַ500 שָׁנִים בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וַעֲדַיִן לֹא תָּבֹא הַגְּאֻלָּה עַד הָעֶרֶב, כְּפִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַכָּתוּב“בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב”.