שמעתי רמז פלא על שנת 5780 שבה נזכה לגילוי המשיח. הפסוק (שמות יח, כה) “וַיִּבְחַר משֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת” בגימטריא 5780 ורואים שהגימטריא שעולה 5780 מסתיימת באותיות

משי”ח

וכן הר”ת של כל הקטע שעולה 5780 עולה 1336 שזה מיד אחרי הקץ בדניאל של 1335. 

מאת ליאור שטרית

עדכון 12/7/2019 נוספו 4 תמונות חדשות

וְכֵן רוֹאִים דְּבַר פֶּלֶא בְּמַאֲכַל הַתִּירָס שֶׁהוּא מְסַמֵּל הֶסְתֵּר פָּנִים מִכָּל צַד, שֶׁהֲרֵי עִנְיַן הַהֶסְתֵּר הוּא לְהַסְתִּיר אֶת הַקְּדֻשָּׁה וּלְגַדֵּל אֶת הַקְּלִפּוֹת שֶׁרַק הֵם כַּבְיָכוֹל קַיָּמִים, וְזֶה עוֹשֶׂה הַתִּירָס שֶׁרַק הַגַּרְעִינִים שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַקְּלִפּוֹת רְאוּיִים לַאֲכִילָה, וְהַקֶּלַח עַצְמוֹ אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה שימו לב לגימטריה "670" כמניין "הסתרה" מי מסתיר "י-הוה = 2600" פי 100 !!! 396 = דויד בן ישי - 67 = בינה (בינה מלשון בי + נ) - 720 = חסד - כל ההסתרה זה מתנת הבורא הגדולה ביותר שיכל לתת לאדם...

לחץ כאן לפתיחת התמונות הבאות

נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת הַמִּסְפָּר 1820 שֶׁהִתְגַּלָּה כְּמִסְפָּר קָדוֹשׁ בַּתּוֹרָה; שֶׁהֲרֵי שֵׁם הוי”ה מוֹפִיעַ בַּתּוֹרָה 1820 פְּעָמִים, וְכֵן אִם נִכְתֹּב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הוי”ה עֶשְׂרִי”ם שֵׁ”שׁ בְּמִלּוּי יוֹצֵא 1820. וְכֵן הַמִּסְפָּרִים מֵ26 עַד 65 שֶׁהוּא גִימַטְרִיָּא שֵׁם אדנ”י יוֹצֵא 1820. וְכֵן כ”ח פְּעָמִים אדנ”י אוֹ סוֹ”ד פְּעָמִים הוי”ה בְּגִימַטְרִיָּא 1820. וְכֵן מִלּוּי בְּרֵאשִׁי”ת בְּגִימַטְרִיָּא 1820. וְכֵן הַתּוֹרָה מֻרְכֶּבֶת מֵ1820 שָׁרְשֵׁי מִלִּים. וּבָהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח יֵשׁ 1820 מִלִּים. וְהַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת וְהָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל פְּסוּקֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּגִימַטְרִיָּא 1820. וְעוֹד רְמָזִים רַבִּים נִפְלָאִים שֶׁהִתְגַּלּוּ עַל יְדֵי הרה”ג ר’ זַלְמֶן הוּרְבִיץ זצ”ל שספר לפני יותר ממאה שנה את שמות הוי”ה בתורה וחיבר ספר על המספר 1820. ובארנו במאמר ‘חשמל תורה’ כֵּיוָן שֶׁ10 פְּעָמִים יַעֲקֹ”ב שֶׁמְּסַמֵּל אֶת כָּל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁל יַעֲקֹב עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא 1820, הַמִּסְפָּר הַזֶּה קָשׁוּר לְשֵׁם הוי”ה הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁל יַעֲקֹב, וְכָל עִנְיָנֵי שֵׁם הוי”ה וְהַמִּסְתָּעֵף מַגִּיעִים לַמִּסְפָּר הַזֶּה. וְכֵן מִסְפַּר הַמִּלִּים שֶׁדִּבֵּר יַעֲקֹב עִם רָחֵל וְלֵאָה בַּתּוֹרָה הוּא 1820. והוסיף הרה”ג ר’ ציון דוד סיבוני שליט”א שיעקב אבינו נולד בשנת 2108 אותם ספרות של 1820. וּבְנוֹסָף יֵשׁ בַּמִּסְפָּר הַזֶּה אֶת הָרֶמֶז שֶׁל מִסְפַּר ח”י הַמְסַמֵּל אֶת עַמּוּד הָאֶמְצַע שֶׁל יַעֲקֹב בִּבְחִינַת ח”י חוּלִיּוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה וְעוֹד. ועשרים בגימטריא כֶּתֶר הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ עַמּוּד הָאֶמְצַע. והוסיף הרה”ג ר’ אברהם אגשי שליט”א שעשרים בגימטריא רגילה יחד עם גדולה, ויחד עם העשרים עולה 1820. וכן השתלשל בשעון שעת 18:20 שהיא 6:20 כמנין כתר.  

ובדקתי בקורקודנציה (אבן שושן) על שאר שמות הקדש כמה מופיעים בתנ”ך. ומובא שם שיש 424 מופעים של שם אדנ”י במשמעות של ה’ אלהי ישראל, ויש עוד אחד שכתוב אדונ”י עם ו’. כפי שנביא בהמשך. שם אדנ”י מסמל את ספירת המלכות, וגם המספר 424 עולה שם כד”ת שהוא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וקשור עם שם אדנ”י, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘קְהִלַּת יַעֲקֹב’ כד”ת ר”ת כ”ד תַּכְשִׁיטִין, וְהֵם סוֹד כ”ד צֵרוּפֵי אדנ”י, וּבָהֶן מִתְקַשֵּׁט מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְשֵׁם זֶה [כד”ת] חָקוּק עַל מִצְחוֹ. וְכֵן מוּבָא בִּ’מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת’ (וירא) “כֵּן תַּ’עֲשֶׂה כַּ’אֲשֶׁר דִּ’בַּרְתָּ ר”ת כד”ת הוּא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. זֶה שֶׁכָּתוּב “רַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם” “לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם”, וּכְשֶׁיַגִּיעוּ הַנְּשָׁמוֹת רַגְלִין בְּרַגְלִין אָז שְׁעַת הַגְּאֻלָּה. וְכֵן כד”ת ר”ת כֶּתֶר דַּעַת תִּפְאֶרֶת, וּמְרַמֵּז עַל בִּנְיַן כֶּתֶר הַמַּלְכוּת, כַּמּוּבָא בָּ’עֵץ חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שער לה ח”ב קעא) בְּסוֹד עֲלִיַּת הַגְּבוּרוֹת בַּנּוּקְ’ לִבְנוֹת אֶת הַכֶּתֶר שֶׁלָּהּ. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ ‘בְּרִית עוֹלָם’ עַל סֵפֶר חֲסִידִים (תתקכ”ח) רָאִיתִי בְּשֵׁם מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ שֶׁיֵּשׁ תכ”ד פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת כְּמִנְיַן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, כִּי בִּזְכוּת קְרִיאַת הַמִּשְׁנָיוֹת יָבֹא מָשִׁיחַ.

המופע הנוסף היחיד בתנ”ך שכתוב שם אדונ”י עם ו’ מדבר על הבשורה של לדת שמשון שהיה בסוד משיח בן דוד: (שופטים יג, ח) “וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל הוי”ה וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד”. ויחד עם הפסוק הזה מופיעים 425 פעמים שמות אדנ”י בכל התנ”ך כְּמִנְיַן שֵׁם כה”ת שֶׁנִּרְמָז בּוֹ קֵץ הַגְּאֻלָּה והיחוד השלם שמחבר שם אדנ”י לשם הוי”ה דרך שם שד”י שמסמל את היסוד, לכן מופיע אדונ”י עם ו’ לרמז על חיבור שם אדנ”י לשם שד”י בסוד חיבור יסוד ומלכות. כַּמּוּבָא בִּ’פְרִי עֵץ חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ר”ח תנו) וִיכַוֵּן לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ ס”ת תכ”ה. וְכֵן מוּבָא שָׁם (קריאת התורה שח) “כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹּרְשֶׁיךָ ה'”, ס”ת תכ”ה, וְהוּא הַשֵּׁם אֲשֶׁר הָרַג מֹשֶה בּוֹ אֶת הַמִּצְרִי, “לָמָה תַכֶּה רֵעֶךָ” וְהוּא פְּנִימִי שֶׁל שַׁדַּי, וְכָל הַמְכַוֵּן בּוֹ נִיצוֹל מֵאָדָם רָע כָּל הַיּוֹם. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘לִקּוּטֵי לֵוִי יִצְחָק’ שֶׁאוֹתִיּוֹת שֵׁם תכ”ה בָּאוֹת אַחֲרֵי אוֹתִיּוֹת שֵׁם שד”י, כִּי שֵׁם שד”י הוּא בַּיְסוֹד, וּמַה שֶּׁאַחֲרָיו מְסַמֵּל מַלְכוּת. לָכֵן תכ”ה בְּגִימַטְרִיָּא “גּוּר אַרְיֵה”. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הַלִּקּוּטִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (תהילים תנ) כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ. ר”ת כה”ת י”ה. וְהִנֵּה זֶה כה”ת, הוּא שֵׁם א’ מִשֵּׁם ע”ב. וְאָמְנָם שָׁרְשׁוֹ הוּא י”ה, כִּי יוֹ”ד פְּעָמִים הֵ”י גִּימַטְרִיָּא ש’. וְיוֹ”ד הֵ”י, יוֹ”ד הֵ”ה, יוֹ”ד הֵ”א, עוֹלֶה קֵ”ץ, הֲרֵי ת”כ. וְשֹׁרֶשׁ הַה’, הֲרֵי תכ”ה, וְהָבֵן זֶה. והוסיף הרה”ג ר’ יעקב מטר שליט”א שאם נחשב שם אדונ”י בהכפלה א’ כפול ד’ כפול ו’ כפול נ’ כפול י’ נקבל 12000 וגם שם שד”י אם נחשב ש’ כפול ד’ כפול י’ נקבל 12000 כי מספר 12 מסמל את שלימות המלכות שיש בה 12 חודשים ו12 מזלות ו12 שבטים וכו’. והוסיף הרה”ג ר’ אברהם הכטמן שליט”א ששם תכ”ה שאיתו משה הכה את המצרי קשור גם עם שמשון שהרבה להכות את הפלשתים ואת אויבי ישראל בימיו.

וכן מובא ב’ילקוט ראובני’ בשם האריז”ל שהת”ך במגילת אסתר היה משרש השם תכ”ה. ומצינו בַּגְּמָרָא (מגילה טו.) הֲתָךְ זֶה דָּנִיֵּאל. דְּדָנִיֵּאל הָיָה בִּבְחִינַת עֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד שמחברת שם אדנ”י לשם הוי”ה בסוד החיבור של מרדכי ואסתר שהוא תיווך ביניהם, וכפי שמובא בְּ’סֵפֶר הַפְּלִיאָה’ שֶׁדָּנִיֵּאל הוּא אוֹתִיּוֹת לַאֲדֹנָי. וְכֵן כְּשֶׁדָּנִיֵּאל הִתְפַּלֵּל לַה’ שֶׁיִּבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כָּתוּב (דניאל ט, יז) “וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָ”י”. ולכן השם הזה נרמז במופע שבו יש אדונ”י עם ו’ שמרמז על היחוד והחיבור של שם אדנ”י לשם הוי”ה דרך שם שד”י שמסמל את היסוד.

סוד החיבור של שם אדנ”י ושם שד”י מסמל את שרש בריאת העולם יש מאין, שהכל תלוי ביחוד העליון. כי בשם שד”י יש אותיות י”ש, ובשם אדנ”י יש אותיות אי”ן, ונשארו שתי אותיות דל”ת שמסמלות את הדלתות שנפתחות בזמן היחוד העליון. וכפי שמובא בפירוש הראב”ד לספר יצירה (הקדמה) יצאו המים הנמשכים אל התפארת אל דרך שתי הצינורות אחד מצד נצ”ח ואחד מצד הו”ד ונתקבצו כולם אל היסוד אז סגר הקב”ה את שתי הצינורות אשר הגיעו אל היסוד בדלתים אחד של אדנ”י ואחד של שד”י נשאר י”ש מן שד”י ונשאר אנ”י מן אדנ”י וצירופן ישאני כי הוא נושא עליונים ותחתונים. וכן מובא בפירוש הרמ”ז על הזוהר (ויקרא) בבריאה מאיר א”ל שד”י ובעשיה א”ל אדנ”י, ואם תחבר אל שם שד”י שם אדנ”י יעלו משכ”ן, לרמוז להתחברות שני העולמות יחדיו, ועליהם נאמר “הוקם המשכן”. וכן מובא בספר ‘קהלת יעקב’ (ערך חש) כתב במעבר יבק שהיסוד נקרא חשמל, חשמל גימטריא שד”י אדנ”י.

וְכֵן שמעתי מהרה”ג ר’ יצחק איזנבך שליט”א ששנת תש”פ בגימטריא בִּי כפול אֲדֹנִי שנרמז בַכָּתוּב הַמְסַמֵּל אֶת חִבּוּר מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד (בראשית מד, יח) “וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי”. וזה נרמז גם בפסוק של חיבור המשיחים שהבאנו: (שופטים יג, ח) “וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל הוי”ה וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מֹשֶה לֶוִינְגֶּר שליט”א שֶׁיְּהוּדָה רָמַז לְיוֹסֵף “בִּי אֲדֹנִי”, שֶׁהַשְׁפָּעָת יוֹסֵף נִמְצֵאת בּוֹ, וְדַרְכּוֹ הוּא פּוֹעֵל בָּעוֹלָם. וְכֵן “אֲדֹנִי” מְרַמֵּז עַל שֵׁם אדנ”י שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף כֹּהֵן שליט”א שֶׁבִּ”י ר”ת בִּנְיָמִין יוֹסֵף, הַיְינוּ שֶׁהַוִּכּוּחַ שֶׁלָּהֶם הָיָה עַל בִּנְיָמִין, וִיהוּדָה רָמַז שֶׁבִּנְיָמִין מְקַשֵּׁר בֵּין יוֹסֵף וּבֵינוֹ, וְדֶרֶךְ בִּנְיָמִין “בִּי אֲדֹנִי”.

כתוב (שמות ד, יב) “וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר: וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח”. ומבאר רש”י “בְּיַד תִּשְׁלָח” ביד אחר שתרצה לשלוח שאין סופי להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד יש לך שלוחים הרבה. וגם כאן יש את הרמז על שנת תש”פ בגימטריא בִּי כפול אֲדֹנָי. וכן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שְׁבִילֵי אֱמוּנָה’ (הנתיב העשירי) “נָא בְּיַד תִּשְׁלָח”, בְּגִימַטְרִיָּא ‘זֶה מְנַחֵם בֶּן עַמִּיאֵל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ’. וכן שמעתי בשם הרה”ג ר’ פנחס שינברגר שליט”א ש“בי”ד” ר”ת דוד בן ישי. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות ד, יג) “שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח“. ר”ת וְס”ת עם האותיות בְּגִימַטְרִיָּא תשפ”א.

שם שד”י מופיע בכל התנ”ך מ”ח פעמים כי שם שד”י מסמל את ספירת היסוד שמושכת את הטיפה מהמ”ח. ואם נצרף את המ”ח לתכ”ה שמופיע שם אדנ”י נקבל תע”ד כמנין דע”ת שמייחדת יסוד ומלכות.

שם צבאות שמסמל את ספירות הנצח וההוד שהם בסוד שני רגלים, מופיע בכל התנ”ך 283 פעמים כמנין רגלי”ם. וכמנין זרעו כי ברא כרעה דאבוה. היינו זרעו ובניו הם בחינת רגליו של אדם. וכן 283 זה המספר של זרוע, כי שני ידים קשורים עם שני רגלים כידוע. וכן ברכיים עם הכולל בגימטריא 283.

שם א”ל שמסמל את ספירת החסד מופיע בכל התנ”ך 228 פעמים כמנין ברו”ך או ברכ”ו, לרמז שברכה ממשיכה את החסד מה’. וכמו שאומרים בתפילה ‘אל ברוך גדול דעה’. ‘לאל ברוך נעימות יתנו’. ‘ברוך אל ההודאות’. וכן כתוב על אברהם איש החסד: (בראשית יד, יט) “וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל”. וכן 228 זה המספר של ‘אלהי יעקב’ כי המשכת החסד היא דרך קו האמצע של יעקב.

שם אלהים במשמעות קדש מופיע בכל התנ”ך 1101 פעמים ויש עוד 17 מופעים של אלהיך יחד 1118 כמנין “שמע ישראל הוי”ה אלהינו הוי”ה אחד”. ויש כאן רמז שכל השמות אלהים שמסמלים את מדת הדין יש בתוכם שם הוי”ה שהוא רחמים, כפי שנרמז בפסוק “שמע ישראל” שהוי”ה הוא אלהינו. וכן 1101 מרמז על המספרים 111 שמסמלים אחדות ה’ בסוד הוי”ה אחד. וכן 1101 זה הגימטריא של מתן תורה שניתן משם אלהים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ, א) “וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מכות כד.) אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יַעֲקֹב מָטָר שליט”א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי שֵׁם אֱלֹהִי”ם הֵן בַּמּוּכָ”ן רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא מוּכָנִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אַחֲרֵי הַהֲכָנָה שֶׁל יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר, וְכֵן בַּמּוּכָ”ן נוֹטָרִיקוֹן בְּאִידִישׁ בְּמ’ וָאכְן, הַיְינוּ בְּמ’ יָמִים שֶׁמֹּשֶׁה עָלָה לַשָּׁמַיִם שֶׁמַּתְחִילִים מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁהֵם וָאכְן בְּאִידִישׁ. וְכֵן הַר סִינַי נִקְרָא חוֹרֵב גִּימַטְרִיָּא גְּבוּרָה. וְלָכֵן מוּבָא בַּ’טּוּר’ (או”ח ס’ תיז) שֶׁחַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא כְּנֶגֶד יִצְחָק, וְלָכֵן עֵרִים כָּל הַלַּיְלָה בְּיוֹם זֶה, דְּלַיְלָה הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה. וכן שם אלהים בתרגום לארמית מופיע בכל התנ”ך 95 פעמים כמנין דניאל ורוב המופעים אכן נמצאים בספר דניאל. וכן שם אהי”ה שמסמל את ספירת הבינה שכולל ג’ ספירות ראשונות כתר חכמה בינה מופיע ג’ פעמים בלבד כנגד ג’ ספירות ראשונות שנכללים בו.

וכן שם הוי”ה שמופיע 1820 פעמים בתורה, מופיע בכל התנ”ך 6645 פעמים, כי שם הוי”ה מסמל את ספירת התפארת ששייכת למספר 6, והמספר 45 עולה כמנין גאולה, כי התפארת משפיעה למלכות. וכן 645 בגימטריא אברהם יצחק ויעקב עם הכולל, כי אברהם יצחק ויעקב נכללים במדת התפארת של יעקב. וכן 645 זה הגימטריא של דוד מלך ישראל שכולל את כל הג’ קוים של ג’ אבות. והוסיף הרה”ג ר’ יעקב מטר שליט”א ש6645 מרמז על שם הוי”ה שפירושו היה הוה יהיה שעולה 66 יחד עם שם הוי”ה במילוי מ”ה שעולה 45. כי סתם שם הוי”ה הכונה לשם הוי”ה במילוי מ”ה.

וְכֵן הָאוֹת הַ1820 מִתְּחִילַת הַתּוֹרָה הִיא הָאוֹת ו’ שֶׁבַּכָּתוּב (בראשית ב, ד) “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת הוי”ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם”. וְכֵיוָן שֶׁתּוֹלְדוֹת הִיא סֵמֶל שֶׁל מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁמּוֹלִידָה דֶרֶךְ הַיְסוֹד, וְהָאוֹת ו’ שֶׁל תּוֹלְדוֹת הִיא בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת שֶׁבַּתִּפְאֶרֶת, זֶה הַסּוֹד שֶׁל קַו הָאֶמְצַע שֶׁנִּרְמָז בַּמִּסְפָּר 1820. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ ה. חוֹדֵר שליט”א שֶׁהַמִּסְפָּר 1820 מְרַמֵּז גַּם עַל אַבְרָהָם וְיִצְחָק שֶׁנִּכְלָלִים בְּיַעֲקֹב, הַמִּסְפָּר אֶלֶף מְרַמֵּז עַל הַמִּסְפָּר אֶחָד שֶׁמְּסַמֵּל אֶת אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לג, כד) “אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם”. וְהַמִּסְפָּר 820 בְּהִפּוּךְ 208 בְּגִימַטְרִיָּא יִצְחָק. וְכֵן מוּבָא מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף מוֹרָד שליט”א שֶׁהַכָּתוּב “מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב” מְרַמֵּז שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בְּסוֹד שֵׁם הוי”ה בְּמִלּוּי מ”ה הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁל יַעֲקֹב.

וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הָרה”ג ר’ יִצְחָק גִּינְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר, עִם הַג’ אָבוֹת, וְכָל צֶאֱצָאֵי יַעֲקֹב שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם בָּאֹפֶן הַזֶּה: שֵׁם, עֵבֶר, אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, יִשָּׂשכָר, זְבוּלֻן, דָּן, נַפְתָּלִי, גָּד, אָשֵׁר, יוֹסֵף, בִּנְיָמִן, דִּינָה, חֲנוֹךְ, פַלּוּא, חֶצְרֹן, כַּרְמִי, יְמוּאֵל, יָמִין, אֹהַד, יָכִין, צֹחַר, שָׁאוּל, גֵּרְשׁוֹן, קְהָת, מְרָרִי, שֵׁלָה, פֶרֶץ, זָרַח, חֶצְרֹן, חָמוּל, תּוֹלָע, פֻּוָּה, יוֹב, שִׁמְרֹן, סֶרֶד, אֵלוֹן, יַחְלְאֵל, צִפְיוֹן, חַגִּי, שׁוּנִי, אֶצְבֹּן, עֵרִי, אֲרוֹדִי, אַרְאֵלִי, יִמְנָה, יִשְׁוָה, יִשְׁוִי, בְּרִיעָה, שֶׂרַח, חֶבֶר, מַלְכִּיאֵל, מְנַשֶּׁה, אֶפְרָיִם, בֶּלַע, בֶכֶר, אַשְׁבֵּל, גֵּרָא, נַעֲמָן, אֵחִי, רֹאשׁ, מֻפִּים, חֻפִּים, אָרְדְּ, חֻשִׁים, יַחְצְאֵל, גוּנִי, יֵצֶר, שִׁלֵּם, נְקַבֵּל מִסְפַּר 18200 שֶׁהוּא עֶשֶׂר פְּעָמִים 1820. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלּוּ נִכְלָלוֹת בְּעַמּוּד הָאֶמְצַע שֶׁל יַעֲקֹב, הֵן עֶשֶׂר פְּעָמִים עֶשֶׂר הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל יַעֲקֹב. וְשָׁמַעְתִּי מֵהַג”ר מְנַשֶּׁה רַיְיזְמַאן שליט”א שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין מִסְפַּר הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר לַמִּסְפָּר בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס הוּא 1820, וּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁנּוּי מִפָּרָשַׁת בַּמִדְבָּר לְפָרָשַׁת פִּנְחָס; רְאוּבֵן, גָּד, אֶפְרַיִם, בִּנְיָמִן אָשֵׁר נַפְתָּלִי בְּגִימַטְרִיָּא 1820.

וְכֵן סְפִירַת הַמַּלְכוּת שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַתִּפְאֶרֶת נִרְמֶזֶת בַּמִּסְפָּר 1820, כִּי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם בְּגִימַטְרִיָּא 819 וְיַחַד עִם הַמִּסְפָּר 1 הַמְסַמֵּל אֶת הַכּוֹלֵל וְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַמַּלְכוּת שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַתִּפְאֶרֶת נְקַבֵּל 1820, כִּי הַמִּסְפָּר 1 גַּם מַשְׁלִים לְ820 וְגַם עוֹמֵד בְּסָמוּךְ לְהַשְׁלִים לְ1820.

מוּבָא מֵהרה”ג ר’ שְׁמוּאֵל יָנִיב שליט”א שֶׁהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל כָּל שִׁירַת הַיָּם הִיא 38220 כְּמִנְיַן 21 פְּעָמִים 1820, כִּי קְרִיעַת יַם סוּף הָיְתָה בְּיוֹם כ”א נִיסָן, וְהָיְתָה בְּכֹחַ הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא שֵׁם אהי”ה שֶׁעוֹלֶה כ”א. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בִּזְכוּת יַעֲקֹב אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם. וְגַם הַכֹּל קָשׁוּר עִם יוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁמַּכְלִיל אֶת שְׁנֵי הַקַּוִּים. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקהל קצח:) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְּנָה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם עִם הַיָּם שֶׁיִּבָּקַע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (יתרו מא.) שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף הָיְתָה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ. וְכֵן מוּבָא בְּ’דַעַת זְקֵנִים מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת’ (בראשית א, ט) שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף נִרְמֶזֶת בַּכָּתוּב שֶׁל בְּרִיאַת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי “יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה”. וּמָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (תשא נה.) יוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁהוּא קַו הָאֶמְצָעִי, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית “יִקָּווּ הַמַּיִם”. וְרוֹאִים שֶׁהַכָּתוּב “יִקָּווּ הַמַּיִם” מְרַמֵּז עַל עַמּוּד הָאֶמְצַע שֶׁמְּאַחֵד אֶת כָּל הַקַּוִּים. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף נֶעֶשְׂתָה דֶּרֶךְ עַמּוּד הָאֶמְצַע. הַיְינוּ אוֹתוֹ עַמּוּד הָאֶמְצַע, שֶׁבִּבְרִיאַת הָעוֹלָם אָסַף אֶת כָּל הַמַּיִם לְמָקוֹם אֶחָד, עָשָׂה אֶת קְרִיעַת יַם סוּף. וְכֵן בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘סוֹד הַחֵצִי’ שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף הָיְתָה בְּמָקוֹם שֶׁצּוּרָתוֹ בַּמַּפָּה הִיא מְשֻׁלָּשׁ, וּמְסַמֵּל אֶת הַג’ קַוִּים שֶׁיֵּשׁ בְּעַמּוּד הָאֶמְצַע. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘סוֹד הַחֵצִי’ שֶׁסּוֹד הַבְּקִיעָה מְאַחֵד אֶת כָּל הַג’ קַוִּים, וְזֶה סוֹד בְּקִיעַת הָעֵצִים בַּעֲקֵדַת יִצְחָק וְזֶה סוֹד הַבְּקִיעָה בְּיַם סוּף. וְכֵן יַעֲקֹב מְרֻמָּז בַּכָּתוּב (תהילים עח, יג) “בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם” בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂפְתֵי כֹּהֵן’ שֶׁיַּעֲקֹב נִרְמָז בַּכָּתוּב “וַיִּבָּקְעוּ הַמַּיִם”, וְנִשְׁאֲרוּ ב’ אוֹתִיּוֹת ו’ בִּתְחִלַּת הַתֵּבָה וּבְסוֹפָהּ כְּנֶגֶד י”ב חֲלָקִים שֶׁהַיָּם נִבְקַע. וְהוֹסִיף הרה”ג יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁי”ב פְּעָמִים יִבָּקְעוּ בְּגִימַטְרִיָּא קְרִיעַת יַם סוּף.

עדכונים 11/10 

מאת: ליאור

בכל מספר עגול יש התעוררות הגאולה

מאת: כותב בצא”ט

מאתים עשרים – שזה מה שנשאר החל מתשפ עד סוף האלף הששי, בגמטריה – 1111 !!!
וזה גם מסתנכרן עם מה שנאמר גאלת אחרית כבראשית. כי משנגזרה גזרת הגלות הראשונה .
מברית בין הבתרים – עד יציאת מצרים עברו 430 שנים. אבל בני ישראל היו במצרים 210 שנים

.וזה יוצא קיזוז של 220 שנה.

***

תוספת גימטריות לרשימת 1234

ראינו כבר המון גימטריות גאולה עם מספר עגול 1234  כמו שהצגנו בגלרית בשורת משיח

הנה 2 גימטריות חדשות לרשימה

איפה אשכון ?

בליבו של האדם שהוא בבחינת בית המקדש

1234 = התגלות הויה ומשיח / התגלות השכינה

1202 = התגלות משיח / בראשית ברא א-להים

הכפלה 358066 !!!!

הכפלה זה להכפיל כל אות במספר של עצמה (!) 358 = משיח + 66 = בן דוד

***

מאת ליאור

בחרו בזמר ששר וחי גאולה להופיע בכנסת ה22 .

ישי ריבו.

ישי – אבי דוד

ישי ריבו = 538 – ספרות 358 = משיח

 הזכרנו בעבר שזמן השיר של ישי ריבו שהנושא שלו הוא ׳משיח׳ מתנגן במשך 3:58  358 = משיח
 בחרו בזמר ששר וחי גאולה.

***

שבעים ושתים שנה הסתיימו להם !

הגימטריה מאת יניב: 

המשיח למי?

1541 = ישראל

מתי?

5780 = התש”פ

שנת תש”פ שמחברת את שנות הע’ עם שנות הפ’ יחד אותיות ע”פ שנרמזות בעפעף שבעי”ן שעולה בגימטריא גדולה תש”פ.

כָּתוּב (שופטים טז, כח) “וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה’ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי ה’ זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים”. וְלִכְאוֹרָה מַה עִם הַנְּקָמָה עַל הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים נִקְּרוּ לְשִׁמְשׁוֹן. וּמְבָאֵר הַיְרוּשַׁלְמִי (סוטה ז:) “וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים”, אָמַר רַבִּי אָחָא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תֵּן לִי שְׂכַר עֵינִי אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּשְׂכַר עֵינִי אַחַת מֻתְקֶנֶת לִי לֶעָתִיד לָבֹא. ונראה לבאר שֶׁשִּׁמְשׁוֹן רָמַז שֶׁאֶת הָעַיִן הַב’ הוּא שׁוֹמֵר לֶעָתִיד לָבֹא לִשְׁנַת עי”ן בגימטריא תש”פ לאחר שהשלמנו עי”ן שנים של חבלי משיח. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’ לָרַמְחַ”ל (ח”א) הָאוֹת עַיִ”ן הִיא הַשּׁוֹלֶטֶת בָּעֵינַיִם, כִּי הָעַיִן אֵינוֹ אֶלָּא אוֹת עַיִ”ן בְּמִלּוּאָהּ. כַּמּוּבָא וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהַר שָׁלוֹם’ (מג.) מִן הָע”ב נַעֲשִׂים הָעַפְעַפַּיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶעָבִים הַסּוֹגְרִים עַל הָעֵינַיִם לִמְנֹעַ הָרְאוּת וְזֶה סוֹד “עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה”, גַּם זֶה סוֹד “בְּעַב הֶעָנָן” שֶׁהוּא ע”ב שֶׁל הָעַפְעַפַּיִם. והוסיף הרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שלפי זה יש עוד רמז על שנת תש”פ שמחברת את העשור שנים של הע’ עם העשור החדש של הפ’ יחד אותיות ע”פ שנרמזות בעפעף שבעין שמסמל את שם ע”ב כמנין חסד שממנו הגאולה העתידה.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים קכח.) אַרְבַּע גְּוָנִים יֵשׁ בָּעַיִן כְּנֶגֶד אַרְבַּע פָּנִים שֶׁל כָּל חַיָּה, וּשְׁתֵּי כַּנְפֵי הָעַיִן שֶׁהֵם עַפְעַפַּיִם, וּשְׁנֵי כְּרוּבֵי הָעַיִן, הֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע כְּנָפַיִם שֶׁל כָּל חַיָּה. וְרוֹאִים שֶׁעַפְעַפֵּי הָעַיִן נִקְרָאִים כְּרוּבֵי הָעַיִן. וּמוּבָא שָׁם בַּזֹּהַר שֶׁאִם הַכְּרוּבִים אֵינָם מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה, יֵשׁ כָּאן סִימָן שֶׁהַנָּחָשׁ מוֹנֵעַ אֶת הַיִּחוּד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘זֶרַע קֹדֶשׁ’ (פרשת תרומה) עַפְעַפֵּי עֵינָא לְכַסּוֹת אֶת הָעַיִן מְרַמְּזִים עַל עַפְעַפֵּי עַיִן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁלִּפְעָמִים מְכֻסִּים כְּדֵי לְהַעֲלִים עַיִן מִסּוֹרְרִים, וְהֵם עֲשׂוּיִים בַּחֲצִי עִגּוּל כְּמוֹ נוּ”ן כְּפוּפָה, וּמִזֶּה הַטַּעַם הַנּוּ”ן מְרַמֵּז עַל נְפִילָה וְהַסְתָּרָה מֵהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל אוֹת סָמֶ”ךְ שֶׁהוּא בְּעִגּוּל כְּמוֹ הָעִגּוּל בְּבַת עַיִן הוּא מְרַמֵּז עַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְהַעֲמָדָתוֹ, עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ, וְהִנֵּה הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה, וּמִשָּׁם יוֹצֵא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְכָל הָעוֹלָם, מְרַמֵּז עַל בָּבַת עַיִן, וְלָכֵן נִכְתָּב בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַפָּרָשָׁה וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן, בֵּין שְׁנֵי נוּנִי”ן הֲפוּכִים, מוֹרֶה עַל עַפְעַפֵּי עֵינָא, וּבֵינֵיהֶם שׁוֹרָה בָּבַת עַיִן, וְשַׁפִּיר אָמְרוּ חֲזַ”ל שֶׁהַנּוּ”ן שֶׁהוּא דִּמְיוֹן עַפְעַפֵּי עַיִן לְכַסּוֹת הָעַיִן, הוּא מְרַמֵּז עַל הַנְּפִילָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל דָּוִד סְמָכָהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאָמַר סוֹמֵךְ ה’ לְכָל הַנּוֹפְלִים, שֶׁלָּכֵן נִקְרָא הָאוֹת הֶעָגֹל סָמֶ”ךְ לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ עַל הַבְּרוּאִים בְּשָׁוֶה, בָּזֶה הוּא סוֹמֵךְ לְכָל הַנּוֹפְלִים.

וְכֵן מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג בָּאָה בְּסִיּוּם עַיִ”ן שָׁנָה שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְהַמִּלְחָמָה תִּסְתַּיֵּם בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת עַיִן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סוכה ב.) לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁדָּר בְּסֻכָּה מִשּׁוּם דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא. רוֹאִים שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם קֶשֶׁר עַיִן עִם הַסְּכָךְ, שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַסְּכָךְ כָּל הַזְּמָן. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר עַל עַנְנֵי הַכָּבוֹד (אמור קג.) עַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן שֶׁכָּתוּב “אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה [אוֹתִיּוֹת אַהֲרֹן] אַתָּה ה’ וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם”. וְכֵן מוּבָא בְּ’תוֹרַת מְנַחֵם’ שֶׁסֻּכָּה הִיא בְּחִינַת עַיִן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מגילה יד.) שֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת עַיִ”ן הוּא 100 כְּמִנְיַן סְכָ”ךְ. וְכֵן עַיִ”ן בְּא”ט ב”ח הַצֵּ”ל. וְכֵן לְפִי הַיְנוּקָא הַסִּינִים פּוֹתְחִים בְּמִלְחָמָה, וְהַסִּינִים נִכָּרִים בְּעֵינֵיהֶם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֶפְרַיִם קַבְּלָן שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁאֶרֶץ סִין מְכֻנָּה אֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְגַם רוּסְיָה הַקְּשׁוּרָה עִם סִין מְכֻנָּה שֶׁמֶשׁ הָעַמִּים. וְהוֹסִיף הָרמ”ז שליט”א שֶׁעָנָן שֶׁנִּקְרָא “עַב הֶעָנָן”, בְּגִימַטְרִיָּא יוֹסֵף דָּוִד.

מוּבָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּסֵפֶר ‘קוֹל הַתּוֹר’ בְּשֵׁם הַגְּרָ”א שֶׁהַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בַּיְסוֹד, וּבְחִלּוּף אוֹתִיּוֹת טצ”ץ שֶׁמִּתְחַלְּפוֹת בְּחִלּוּף אי”ק בכ”ר. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט לך לך סד) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת נִכְפְּלוּ וְכֻלָּן לְשׁוֹן גְּאֻלָּה. ך”ך שֶׁבּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים שֶׁנֶּאֱמַר “לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ”. ם”ם בּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ יִצְחָק מִיַּד פְּלִשְׁתִּים שֶׁנֶּאֱמַר “לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד”. ן”ן בּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ יַעֲקֹב מִיַּד עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר “הַצִּילֵנִי נָא”. ף”ף בּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם “פָּקֹד פָּקַדְתִּי”. ץ”ץ בּוֹ עָתִיד הקב”ה לִגְאֹל לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף מַלְכוּת רְבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר “אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח”.

וְנִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּאוֹת ץ’ סוֹפִית, עַל פִּי מַה שֶּׁשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ דָּוִד בֶּן שׁוּשַׁן שליט”א שֶׁהַמִּלָּה עֵץ הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד, מֻרְכֶּבֶת מִשְּׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁצּוּרָתָן שָׁוָה, הַיְינוּ הָאוֹת ץ’ הִיא אוֹת ע’ הֲפוּכָה, וּשְׁתֵּיהֶן יַחַד מְחֻבָּרוֹת מְרַמְּזוֹת עַל הִתְפַּשְּׁטוּת עַנְפֵי הָעֵץ. [ד’ עֲנָפִים בְּסוֹד פַּרְדֵּ”ס, הִתְקַבֵּל מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א]. וכיון שהגאולה תלויה באות ע’ כדלעיל, היא קשורה גם עם האות צ’ סופית שהיא המקבילה של הע’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ י. ש. צוּר שליט”א שֶׁעֵץ בְּגִימַטְרִיָּא מִגְּאוּלָה לִגְאוּלָה בְּסוֹד חִבּוּר עֵץ יוֹסֵף וְעֵץ דָּוִד, הַיְינוּ חִבּוּר הַמְּשִׁיחִים.

וְכֵן עֵץ בְּגִימַטְרִיָּא יַיִן מַיִם וְהוּא מוֹזֵג יַיִן בְּמַיִם, כִּי הָאוֹת ע’ שֶׁל עֵץ בְּגִימַטְרִיָּא יַיִן, וְהָאוֹת צ’ שֶׁל עֵץ בְּגִימַטְרִיָּא מַיִם, וְהָעֵץ מְחַבֵּר שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ בְּסוֹד מִזּוּג הַיַּיִן בְּמַיִם. כִּי עֵץ הוּא סֵמֶל שֶׁל קַו הָאֶמְצַע שֶׁמַּמְתִּיק אֶת הַגְּבוּרוֹת עִם הַחֲסָדִים, בְּסוֹד מִתּוּק הַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יַיִן עִם הַחֲסָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁמְּרֻמָּז בְּנֹסַּח הַתְּפִלָּה וּפְרוֹשֹ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. דִּכְשֵׁם שֶׁהַסֻּכָּה מְסַמֶּלֶת אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵאִמָּא עִלָּאָה, כָּךְ הָעֵצָה מְסַמֶּלֶת אֶת הַלּוּלָב שֶׁהוּא דוֹמֶה לַשִּׁדְרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר בִּפְנִימִיּוּת דֶּרֶךְ הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְכֵן מִצְוַת סֻכָּה יֵּשׁ בָּהּ ע’ פָּרִים, וְכֵן נִּסּוּךְ הַמַּיִם שֶׁהָיָה בֶּחָג. וְכָתַב הָרַמְבַּ”ם (תמידין ומוספין י, ו) שֶׁבְּסֻכּוֹת נִסְכוּ מַיִם וְיַיִן יַחַד בְּכָל בֹּקֶר יַחַד עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְגַם אִם עֵרֵב אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וְנִסֵּךְ יָצָא. רוֹאִים שֶׁהָיְתָה מְזִיגַת מַיִם בְּיַיִן עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּסֻכּוֹת. וְאֵלּוּ נִמְזְגוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִשְּׁתֵּי כּוֹסוֹת כֶּסֶף בְּגִימַטְרִיָּא עֵץ. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (סוכה כח:) יָרְדוּ גְּשָׁמִים [בַּסֻּכָּה] מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו. רוֹאִים שֶׁמִּצְוַת סֻכָּה הִיא בִּבְחִינַת מְזִיגַת כּוֹס שֶׁל מַיִם וְיַיִן לְרַבּוֹ. וְהַסְּכָךְ אָכֵן עָשׂוּי מֵעֵץ בְּגִימַטְרִיָּא מַיִם יַיִן שֶׁנִּמְזָגִים יַחַד בַּכּוֹס לְרַבּוֹ. וְהַלּוּלָב שֶׁהוּא עֵץ דּוֹמֶה לַשִּׁדְרָה מַמְשִׁיךְ אֶת אוֹר הַסְּכָךְ בִּפְנִימִיּוּת. וְכֵן סוּכָּה אוֹתִיּוֹת כּוֹס ה’ דְּעַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה מְעוֹרְרִים אֶת מְזִיגַת הַכּוֹס לְה’. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ’ מֵהָרַב גְּלָזֶרְסוֹן שליט”א (ע’ מה) שֶׁאוֹתִיּוֹת יַיִן סְמוּכוֹת לָאוֹתִיּוֹת סְכָךְ. וְהוֹסִיף הָרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי נְטִילַ”ת לוּלָ”ב הֵן סְכָ”ךְ מָזַ”ג מַיִ”ם, לְרַמֵּז שֶׁאַחֲרֵי נְטִילַת לוּלָב בַּסֻּכָּה שֶׁמַּמְשִׁיכִים אֶת הַמַּקִּיף בִּפְנִימִיּוּת זוֹכִים לְעוֹרֵר אֶת מְזִיגַת הַמַּיִם עַל יְדֵי הַסְּכַךְ. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי לוּלָ”ב הֵן מְמַזֵּ”ג.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוכה ה.) הַטַּעַם שֶׁסֻּכָּה פְּסוּלָה מִתַּחַת לַעֲשָׂרָה, שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. וְנִלְמָד מֵהַכָּתוּב (שמות כה, כ) “וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת”. שֶׁסֻּכָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּמָצִינוּ שֶׁהַכְּרוּבִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָאִים צַעֲצוּעִים, שֶׁמְּרֻמָּז בָּהֶם ב’ פְּעָמִים עֵ”ץ, כַּמּוּבָא בַּכָּתוּב (דברי הימים ב’ ג, י) “וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׁה צַעֲצֻעִים”. וְרוֹאִים שֶׁגַּם הַכְּרוּבִים הַסּוֹכְכִים הֵם בְּסוֹד סְכַךְ הַסֻּכָּה שֶׁמְּמַזֵּג אוֹתִיּוֹת עֵ”ץ בְּסוֹד מִזּוּג יַיִן בְּמַיִם. וְכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָשָׂה כְּרוּבִים מֵעֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מ”א ו, כג) “וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ”. לְפִי זֶה נִרְאֶה לְבָאֵר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ דָּוִד בֶּן שׁוּשָׁן שליט”א שֶׁב’ פְּעָמִים עֵ”ץ נִרְמָזוֹת בַּכָּתוּב עַל דָּוִד שֶׁרָקַד לִפְנֵי אֲרוֹן ה’ שֶׁעָלָיו הָיוּ הַכְּרוּבִים: (ש”ב ו, ה) “וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה’ בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים”. כִּי הָרִקּוּד מְסֻגָּל מְאֹד לִדְחוֹת אֶת הַקְּלִפּוֹת. כַּמּוּבָא בְּ’חִדּוּשֵׁי הָרִי”ם’ שֶׁרִקּוּד הוּא מִלְּשׁוֹן מְרַקֵּד הַמְסַלֵּק אֶת הַפְּסֹלֶת מֵהָאֹכֶל. וְכֵיוָן שֶׁהַקְּלִפּוֹת בָּאוֹת לִינוֹק מֵהָאָרוֹן בַּזְּמַן שֶׁהוּא נוֹסֵעַ, כְּמוֹ הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר עִם הָאָרוֹן שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקְּלִפָּה יוֹנֶקֶת מֵהַקְּדֻשָּׁה, לָכֵן דָּוִד מְרַקֵּד בְּכָל כֹּחוֹ לְסַלֵּק אֶת הַקְּלִפּוֹת, וְעוֹשֶׂה זֹאת יַחַד עִם צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת עֵ”ץ.

וְכֵן רִקּוּד בְּגִימַטְרִיָּא ב’ פְּעָמִים עֵץ אוֹ צַעֲצֻעַ לְרַמֵּז שֶׁהָרִקּוּד שֶׁל דָּוִד כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מַכְנִיעַ אֶת הָאוֹיְבִים בְּסוֹד מְזִיגַת אוֹתִיּוֹת עֵ”ץ. וְכֵן ב’ פְּעָמִים עֵץ נִרְמְזוּ בַכָּתוּב (ישעי’ ח, י) “עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל”. וְיֵשׁ כָּאן ר”ת דָּוִ”ד וְס”ת רוֹמָ”א, לְרַמֵּז שֶׁבִּזְכוּת דָּוִ”ד ה’ מֵפֵר אֶת עֲצַת רוֹמָ”א. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ה. שֶׁרוֹאִים צֵרוּף אוֹתִיּוֹת עֵ”ץ כַּמָּה פְּעָמִים בַּכָּתוּב עַל הַגְּאֻלָּה: (שה”ש ב, יב) “הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ”, וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שהש”ר ב, לג) “עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ” הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל עָרְלָה לְהִזָּמֵר, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מַלְכוּת כּוּתִים שֶׁתִּכְלֶה הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁתִּגָּלֶּה. “וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ” זֶה קוֹלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

וְכֵן כְּרוּב בְּגִימַטְרִיָּא עֵץ חַיִּים, לְרַמֵּז שֶׁשְּׁנֵי הַכְּרוּבִים הַמְסוֹכְכִים הָיוּ בְּסוֹד סְכָךְ שֶׁהוּא עֵץ שֶׁמּוֹזֵג יַיִן בְּמַיִם, גַּם הַכְּרוּבִים הֵם בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה, וְהֵם סוֹד הָעֲצֵי חַיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה. וְכֵן רוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין הַכְּרוּבִים לָעֵץ חַיִּים בַּכָּתוּב (בראשית ג, כד) “וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים”. וּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (בראשית לא:) שֶׁהַכְּרוּבִים בְּפֶתַח גַּן עֵדֶן שׁוֹמְרִים אֶת דֶּרֶךְ עֵץ חַיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה, וְכָאן נִמְצָא סוֹד הַגְּאֻלָּה, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: “וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת” מִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה. וְאִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל כְּלַפֵּי חֶסֶד לְיָמִין, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וְאִם לָאו מַטֶּה כְּלַפֵּי חוֹבָה, לְצַד הַגְּבוּרָה, שֶׁשָּׁם הַנָּחָשׁ אֵל אַחֵר שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִשְׁפֹּךְ דָּם, וְנֶהֱרָג מָשִׁיחַ וְרַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל, וְלָכֵן נֶאֱמַר “שִׁכְבִי עַד הַבּקֶר”, שֶׁהוּא בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁיִּהְיֶה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וּבִגְלַל זֶה “וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת”, וְהַכֹּל כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהִיא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ “עֵץ חַיִּים הִיא”, וְהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַכְּרוּבִים “סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. וְכֵן אוֹתִיּוֹת סוּכָּ”ה וְאוֹתִיּוֹת מָשִׁי”חַ דּוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵיהֶם ד’ אוֹתִיּוֹת מִד’ מוֹצָאוֹת הַפֶּה, מִלְּבַד מֵהַלָּשׁוֹן. כִּי לָשׁוֹן בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי, אוֹ שֵׁם שפ”ו וּמִמֵּילָא מָשִׁי”חַ אֵינוֹ צָרִיךְ אוֹתִיּוֹת מֵהַלָּשׁוֹן בִּשְׁמוֹ כִּי זֶה הוּא בְעַצְמוֹ. וְכֵן כָּתוּב (משלי טו, ד) “מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים” וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַלָּשׁוֹן לָעֵץ חַיִּים שֶׁהֵם הַכְּרוּבִים הַסּוֹכְכִים כְּדִלְעֵיל.

רמזים נוספים

3022 ו 4142 המספרים החזקים של כט אלול פרטים בגלרית כט אלול בדף יום הדין

עוד עדכונים מהצאט

לא יאומן דבר שלא שמתם לב
תשעה באב בדיוק עולה תש”פ !!!
וכנראה שכל הייעודים הטובים כאמור לעיל לאורך ולרוחב דבר שמסמל שעד חודש החורבן השנה תהיה בנייה גדולה ואמיתית קרי בית המקדש ועוד הרבה זמן לפני כי בניסן נגאלו וכידוע לפי רבי אליעזר בתשרי ??
אלא כדברי הגר”א זה מתחיל בתשרי ובניסן הגאולה בפועל וכמובן בכל יום ויום נמתין שיבוא

***

מאת ליאור

מה שעושים לנתניהו זה עינוי הדין ועיוות הדין.

עינוי הדין = 215 – ספרות 521 = נתניהו

מאת עופר מצאט האתר

תש”פ = פ = 80 = ומשה בן 80 שנה בדברו אל פרעה
וגם פ = פרעה !
שואלים מה הולך להיות השנה ???
אמרתי בדרשה אתמול זה נרמז בתהילים לראש השנה בפרק פ”א כתוב
שפת לא ידעתי אשמע שפת אותית תש”פ
 תש”ף תהא שנת גאולה = 2701 גדול
משיח נשבע = 780 = תשפ

משיח נשבע שהוא יבוא = 1111
 מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל בּאוּ נָא עִם הַגּואֵל קוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה

בּאוּ נָא עִם הַגּואֵל קוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה כט אלול התשעט = 358,5 את-בש

הגאולה בחצות היום בכט אלול התשעט = 5779 משולש

(תזכורת התאריך כט אלול על שלל רמזיו זהו מספר יסוד בגאולה ללא קשר לשום מימד או גילוי פיזי גשמי)

תש״פ טעמים מי שר – בארץ (הקטע המסומן)

עדכון כד אלול תשעט 24/09/2019 נוסף עלון חדש הרבה עדכונים חדשים

מאת יוסף בלו

הבלוק הימני בהובלת בנימין נתניהו – רמז לגאולה

עדכון כג אלול תשע”ט – 23/09/2019

מאת ע”י מספרי הקדמונים נשלף פירושו לספר דניאל של המלבי”ם על הפסוק “וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה” [יב, ז].
המלבי”ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכֵל וייזר), פרשן שחי במאה ה-18, הסביר את הפסוק כך: “שתכלינה ממשלות השרים העומדים על שפת היאור, כי אז תתחיל מלכות שמים”. מכאן יש שמצאו רמז ששפ”ת רומז לשנת תש”ף.

עדכון ראשון יח אלול תשע”ט – 18/09/2019 רמזים מאת “סוד החשמל”

מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (כי תבוא עג:) שֶׁחֲכָמִים שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי מַדּוּעַ בַּתּוֹכֵחָה שֶׁל חֻמָּשׁ וַיִּקְרָא שֶׁהִיא כְּנֶגֶד גָּלוּת בֵּית רִאשׁוֹן יֵשׁ אַחֲרֶיהָ נְחָמוֹת “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי וְגוֹ'”, וְאִלּוּ בַּתּוֹכֵחָה שֶׁל פרשת כי תבוא בחומש דְּבָרִים שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה אֵין אַחֲרֶיהָ נְחָמוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן עָנָה לָהֶם שֶׁקֵּץ הַגְּאֻלָּה נִרְמָז בַּפָּסוּק הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁבַּתּוֹכֵחָה בפרשת כי תבוא:(דברים כח, סו) “וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ: “בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב“. ושמעתי רמז נפלא שאם נספור 780 פסוקים מתחילת חומש דברים נגיע לפסוק הזה, לרמז שהקץ בשנת תש”פ. וכן יֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הַ“לַיְלָה וְיוֹמָם”;יוֹמָם, כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי וְלַיְלָה כְּנֶגֶד הַ500 שָׁנִים בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וַעֲדַיִן לֹא תָּבֹא הַגְּאֻלָּה עַד הָעֶרֶב, כְּפִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַכָּתוּב“בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב”.