מוּבָא
בְּשֵׁם הַגרי"מ חַרְלַ"פּ זצ"ל שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּהְיֶה בִּשְׁלֹשָה שְׁלַבִּים, וְהֵן שָׁלֹש מִלְחָמוֹת שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת תִּלָּחֵמְנָה אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְאַחֲרֵי כָּל מִלְחָמָה יְנַצְנֵץ אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְלָכֵן רָאִינוּ אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִתְנוֹצֵץ הָאוֹר בִּדְמוּת הַצְהָרַת בַּלְפוּר, וְהִתְעוֹרְרוּ רַבִּים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הִתְנוֹצֵץ שׁוּב הָאוֹר שֶׁל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם הִכִּירוּ בִּזְכוּת עַם יִשְׂרָאֵל, וְשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ נִפְתְּחוּ בִּפְנֵי הָעָם לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ. וְלֹא יִהְיֶה שֶׁקֶט עַד שֶׁתִּהְיֶה מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁלִישִׁית שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
דְּבָרִים
אֵלּוּ מוּבָאִים גַּם בְּסֵפֶר 'לֵב אֵלִיָּהוּ' סוֹף ח"א מֵהַגר"א לָאפְּיַאן זַצַּ"ל בְּשֵׁם הַגר"א וַסֶרְמַן הי"ד שֶׁשָּׁמַע מֵהֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: הֶחָפֵץ חַיִּים אָמַר שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָה חֲלָקִים. הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עַד שְׁלֹשִים שָׁנָה אַחֲרֶיהָ. וְאַחַר כָּךְ תָּבֹא מִלְחָמָה שְׁלִישִׁית, שֶׁבָּהּ יִסְבֹּל כָּל הָעוֹלָם, וְאַחֲרֵי זֶה יָבֹא מָשִׁיחַ. וְרוֹאִים שֶׁהֶ'חָפֵץ חַיִּים' אָמַר שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּתְחַלֵּק לְג' מִלְחָמוֹת. וּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, הִיא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל גּוֹג וּמָגוֹג, וְהַגְּרָ"א לָאפְּיַאן זצ"ל הוֹסִיף שֶׁשּׁוֹאַת אֵירוֹפָּא הִיא הַמִּלְחָמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל גּוֹג וּמָגוֹג. בָּרוּר שֶׁכָּל הַג' מִלְחָמוֹת הֵן מִלְחָמָה אַחַת שֶׁמִּתְחַלֶּקֶת לְשָׁלֹש. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מְנַחֵם בַּרְהוּם שליט"א שֶׁאָמְנָם כְּנִיעַת גֶּרְמַנְיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה בְּאִיָּר תש"ה, אַךְ כְּנִיעַת יַפָּן לְאַחַר שֶׁהִפְצִיצוּ אוֹתָהּ בִּפְצָצוֹת אָטוֹם הָיְתָה בְּו' בֶּאֱלוּל תש"ה, וְו' בֶּאֱלוּל בְּגִימַטְרִיָּא 73, וּמְרַמֵּז עַל דִּבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּפְרֹץ בִּשְׁנַת שִׁבְעִין וּתְלַת. וְכֵן ו' בֶּאֱלוּל הוּא הַיּוֹם הָאֶמְצָעִי בֵּין כ"א בְּתַמּוּז לְכ"א בְּתִשְׁרֵי. שהם הג' חדשים שלפני הושענא רבה שצפויה מלחמת גוג ומגוג, כמובא בַּזֹּהַר (וארא לב.) בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ בָּהּ קְרָב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְיִתְכַּנְּסוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִידֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עָלֶיהָ מִסּוֹפֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וְגוֹ'". אַחַר זֶה מַה כָּתוּב, "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'". וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִמֶּנָּה, וְיִשְׁבֹּר כָּל הַחֲיָלוֹת כֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל הָעָם שֶׁל הָעוֹלָם, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "ה' צִלְּךְ עַל יַד יְמִינֶך". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' לֵוִי יִצְחָק לֶדֶּרְמַן שליט"א שֶׁהַתַּאֲרִיךְ כ"א בְּתַמּוּז הוּא בְּדִיּוּק תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מִשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת, וּמוּבָא בְּסִדּוּר הָרַשַּׁ"שׁ שֶׁהַיִּחוּד הַכְּלָלִי שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי נַעֲשָׂה רַק בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְאָז נַעֲשֵׂית קְלִיטַת הַזֶּרַע, וְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים לְאַחַר מִכֵּן צְרִיכָה לִהְיוֹת לֵדָה, וְזֶה יוֹצֵא בְּדִיּוּק בְּכ"א בְּתַמּוּז שֶׁאָז צְפוּיָה לֵדַת מָשִׁיחַ, כִּי הַיִּחוּד שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הוּא יִחוּד כְּלָלִי שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. וְכֵן הַתַּאֲרִיךְ שֶׁל י"ז בֶּאֱלוּל בּוֹ פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הוּא תַּאֲרִיךְ שִׁלּוּחַ הַיּוֹנָה שֶׁל נֹחַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְפִי שִׁיטַת רַשִּׁ"י, וְהֵבֵאנוּ שֶׁתַּאֲרִיכֵי שִׁלּוּחַ הַיּוֹנָה הֵם תַּאֲרִיכֵי קֵץ.
וְכֵן
מוּבָא בְּסֵפֶר 'פְּרִי יֶשַׁע אַהֲרֹן' (עמוד רס) שֶׁגַּם הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין דִּבֵּר עַל שָׁלֹש מִלְחָמוֹת בְּדוֹמֶה מְאֹד לְדִבְרֵי הֶ'חָפֵץ חַיִּים', וְנִבָּא אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַמְדֻיָּק שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְאָמַר שֶׁתָּבֹא מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁלִישִׁית שֶׁחֵלֶק מֵהָעוֹלָם יֵחָרֵב וְעוֹד, וּפֶלֶא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן מִלִּים שֶׁאָמַר הֶ'חָפֵץ חַיִּים' שֶׁהַמִּלְחָמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת תִּהְיֶינָה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הָאַחֲרוֹנָה, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא מַפְחִיד יְהוּדִים, הוּא עָנָה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁמַּרְאִים לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם וְלֹא לְשַׁנּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'שִׁבְחֵי רַבִּי אַהֲרֹן' שֶׁהָאַדְמוֹ"ר רַבִּי אַהֲרוֹן רָאטָה זצ"ל בַּעַל הַ'שּׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים' אָמַר אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הִיא מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה שֶׁאִתָּהּ יָבֹא מָשִׁיחַ שֶׁמֵּהַמַּבּוּל לֹא הָיָה כָּמוֹהָ.
ביום
ו' אלול תש"ה נכנעה יפן במלחמת העולם השנייה, ואנו רואים שבדיוק 72 שנים לאחר מכן ביום ו' אלול תשע"ז התחילה שוב מלחמה ביפן כשצפון קוריאה שלחה טיל ליפן והאזרחים ביפן ירדו למקלטים. וכפי שאמר מרנא ה'חפץ חיים' זצ"ל שמלחמת גוג ומגוג תתחלק ל3 מלחמות כמובא במדרשים, לכן המלחמה השלישית ממשיכה באותו תאריך ובאותו מקום שבה הופסקה מלחמת העולם השנייה, לסמל שזה המשך אחד. וכל זה קורא בפרשת כי תצא למלחמה שבה מופיע הפרשה של קַן צִיפּוֹר שמצינו בַּזֹּהַר (שמות ז:) בְּאוֹתוֹ זְמַן [זְמַן הַגְּאֻלָּה] יִתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָצֵאת מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ"ן צִפּוֹ"ר. וְאוֹתִיּוֹת קַ"ן צִפּוֹ"ר נִמְצָאוֹת בִּצְפוֹן קֹרֵיאָה, וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ יא"ה מְרַמְּזוֹת עַל עוֹף הָאַיָּ"ה שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּעֲלִים אֶת הַשְּׁכִינָה לַיִּחוּד, כַּיָּדוּעַ מִכַּוָּנוֹת קְדֻשַּׁת כֶּתֶר בְּשַׁבָּת. וְכֵן קַן צִפּוֹר ר"ת קֵ"ץ. וְכֵן קַן צִיפּוֹר עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא צְפוֹן קוֹרֵאָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁלָּכֵן זֶה מִסְפַּר 538 שֶׁמִּתְהַפֵּךְ לְ358 כְּמִסְפַּר מָשִׁיחַ. וְכֵן קַן צִיפּוֹר בְּגִימַטְרִיָּא 536 אותו מספר של אַמֶרִיקָה שעולה 356. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' רְפָאֵל קַבְּלָן שליט"א שֶׁקוֹרֵיאָה מְרֻמֶּזֶת בַּפָּסוּק "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר". וְכֵן צְפוֹן קוֹרֵיאָה בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ מָשִׁיחַ.
כָּתוּב
(תהילים קב, ז) "הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג". כָּתוּב זֶה מְדַבֵּר עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת בַּגָּלוּת עִם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל' (ח"ב ע' תקע') שֶׁעוֹף זֶה שֶׁשְּׁמוֹ כּוֹס, צוּרָתוֹ כְּצוּרַת כּוֹס וְטִבְעוֹ לִצְעֹק בַּלַּיְלָה וְהוּא מְכֻסֶּה מִבְּנֵי אָדָם. וְעִנְיָנִים אֵלּוּ מְרַמְּזִים עַל הַשְּׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא בִּבְחִינַת כּוֹס, וְהִיא מְכֻסָּה מִבְּנֵי אָדָם, וְצוֹעֶקֶת בַּלַּיְלָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִים בַּגָּלוּת. וְמָצִינוּ בְּתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס (ויקרא יא, יז) שֶׁמְּתַרְגֵּם עַל עוֹף הַכּוֹס קַרְיָא, וְקַרְיָא מְרַמֵּז עַל קְרִיאָה וּצְעָקָה. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁצְּפוֹן קוֹרֵיאָה קְשׁוּרָה לְקַן צִפּוֹר.
וְהוֹסִיף
הרה"ג ר' יַעֲקֹב שִׁמְשׁוֹן אָשֵׁר שליט"א שֶׁלְּשׁוֹן הַזֹּהַר סְיָיפֵי עָלְמָא בְּגִימַטְרִיָּא צְפוֹן קוֹרֵיאָה. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹנוֹ: (וארא לב.) בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ בָּהּ קְרָב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְיִתְכַּנְּסוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִידֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עָלֶיהָ מִסּוֹפֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וְגוֹ'".
ועוד
ראינו ביום ו' אלול תשע"ז שהתרחשו הצפות גדולות במדינת טקסס בארה"ב מסופות וגשמים עזים שירדו שם, ומתפשטים לעוד מדינות מסביב, ומצינו בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר לד, יא) שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּחִינַת מַבּוּל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וַה' יָפֵר אֶת הַבְּרִית וְהַהַבְטָחָה שֶׁנָּתַן לְנֹחַ שֶׁלֹּא יֵרֵד שׁוּב מַבּוּל. וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: "עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ", רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אָחָא מַה סְּבוּרִים בְּנֵי נֹחַ שֶׁבְּרִיתָן כְּרוּתָה וְעוֹמֶדֶת לָעַד, כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם "עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ וְגוֹ'", כָּל זְמַן שֶׁהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה קַיָּמִין בְּרִיתָן קַיֶּמֶת, וּכְשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה", בְּאוֹתָהּ שָׁעָה "וַתֻּפַר בַּיּוֹם הַהוּא". וְכֵן ארה"ב מְרֻמֶּזֶת בַּפָּסוּק שֶנִּדְרַשׁ עַל הַמַּבּוּל (תהילים לו, ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם". וְכֵן שֵׁם שפ"ו בְּגִימַטְרִיָּא שְׁכִינָה. וְעִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁטֶף שֶׁהוּא שֵׁם הַקֵּץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ט, כו) "וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף" (יחזקאל יג, יג) "וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ". וְכֵן "וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף" עם האותיות בגימטריא הוריקן טקסס.
וְכֵן
מָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (צג) שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה יִנְקְמוּ הַנְּהָרוֹת בַּגּוֹיִם שֶׁהֵצֵרוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: "נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה'". אֵין נְהָרוֹת אֶלָּא גָּלֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים". לְכָךְ, "יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם", וִידַכְּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּצָרוֹת, וְעַכְשָׁיו יָבֹאוּ גַּם הֵם [הַנְּהָרוֹת] וִידַכְּאוּ אוֹתָם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ש. רֵייְסְקִין שליט"א שֶׁהַיַּבָּשָׁה תּוּצַף בְּגִימַטְרִיָּא הַגְּאוּלָה תַּתְחִיל.
הקץ של 1775 "עשה ווים לעמודים" כונתו לי"ח י"ט אב תשע"ז והוא ממשיך ביום י"ח אלול תשע"ז.
שָׁמַעְתִּי
מֵהרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁהַמִּסְפָּר שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא 603550 הוּא 776.885 כָּפוּל 776.885 הַיְינוּ סוֹף חֹדֶשׁ אָב תשע"ז, וְכֵיוָן שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָתְנוּ 603550 חֲצָאֵי שְׁקָלִים שֶׁהִגִּיעוּ לְ301775 שֶׁקֶל לַמִּשְׁכָּן, בָּאוּ הַזֹּהַר וְהָאֲרִיזַ"ל וְאָמְרוּ שֶׁבַּמִּסְפָּר הַזֶּה טָמוּן הַקֵּץ, כִּי הָעוֹלָם, שָׁנָה וְנֶפֶשׁ, מַקְבִּילִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ, וְאִם בַּנֶּפֶשׁ הַמִּסְפָּר הַשָּׁרְשִׁי הוּא 301775 שְׁקָלִים שֶׁבָּאִים מִ603550 נֶפֶשׁ כָּךְ בְּמַעֲרֶכֶת הַזְּמַן נַגִּיעַ לַמִּסְפָּר הַזֶּה שֶׁבּוֹ יִהְיֶה הַקֵּץ. הַיְינוּ שֶׁהַפָּסוּק "וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים", מְרַמֵּז עַל הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי שֶׁהוּא בְּסוֹד "כָּל הַיּוֹם דָּוָה", וְנִקְרָא בַּזֹּהַר אֶלֶף יוֹמִין דְּחוֹל, וְעוֹד שְׁבַע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי [בְּסוֹד הַ"וָוִים לָעַמּוּדִים", דְּמִסְפַּר שֵׁשׁ הוּא בִּבְחִינַת וָ"ו וְעַמּוּד כַּיָּדוּעַ]. שֶׁבָּהֶם יֵשׁ אֲחִיזָה לַקְּלִפָּה, וְיֵשׁ עֵרוּב טוֹב וְרָע, וּבִשְׁנַת ה' אֲלָפִים תשע"ה יִפָּרְדוּ הַטּוֹב מֵהָרַע.
יוֹצֵא
לְפִי זֶה שֶׁאָמְנָם הַקַּדְמוֹנִים אָמְרוּ בַּנִּגְלֶה שֶׁהַקֵּץ הוּא בִּשְׁנַת 1775 הַיְינוּ שְׁנַת תשע"ה, אֲבָל צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַמִּסְפָּר הַשָּׁרְשִׁי שֶׁמִּסְתַּתֵּר בִּפְנִים שֶׁמַּגִּיעַ לִמְנַחֵם אָב תשע"ז. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִזְכֶּה, נֵדַע שֶׁמִּסְתַּתֵּר בִּפְנִים עוֹד עֹמֶק שֶׁעֲדַיִן לֹא גִּלִּינוּ. כַּמּוּבָא בָּרַמְחַ"ל ('אדיר במרום' מאמר בריך ברי לעתיק יומין) שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ, רַק דֶּרֶךְ לִמּוּד נִגְלוֹת הַתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁמְּגַלִּים דֶּרֶךְ לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר. וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה הַגרי"א חֶבֶר ('באורי אגדות אפיקי ים' סנהדרין צו:). וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַקֵּץ בִּפְנִימִיּוּת הַדְּבָרִים כְּמוֹ כָאן בַּמִּסְפָּר הַשָּׁרְשִׁי וְלֹא בַּחֵלֶק הַחִיצוֹנִי כְּפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ.
ויתכן
שהקץ של י"ט אב יתגלה רק בי"ח אלול, כי עד 30 ימים מהלידה יתכן שהולד נפל, ורק אחרי 30 ימים יודעים אם הלידה אמיתית, וכן 30 ימים בגימטריא אבטי"ח אותיות י"ח י"ט א"ב וכפי שבארנו את הרמזים על האבטיח ומלחמת גוג ומגוג ובנין המלכות שקשור עם האות ל'. והוסיף הרה"ג ר' א. ה. שליט"א רמז פלא, י"ט אָ"ב ר"ת הַכָּתוּב שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה: (רות ג, יג) "לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, ומיד אחר כך יש ר"ת י"ח אלו"ל "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר". ורואים שי"ח אלול הוא האמיתי, וכפי שראינו במלחמת העולם השניה שפרצה בי"ז אלול תרצ"ט, היינו יום לפני י"ח אלול שהוא יום של תאריך בעתה. וכן נפילת הקומניזם היתה ביום י"ז אלול תשנ"א.
וכן
י"ח אלול קשור עם לדת משיח, כי ביום הזה נולדו הבעש"ט ובעל התניא. וְהַבעש"ט בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם שפ"ו. אוֹ דָוִד בֶּן יִשַׁי אוֹ חוֹדֶשׁ אֱלוּל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהָרה"ג ר' נ. ג. שליט"א שֶׁדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם ר"ת בְּגִימַטְרִיָּא אֱלוּל. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' רְאוּבֵן פְרֶנְקֶל שליט"א שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ קָשׁוּר לְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁהוּא חֹדֶשׁ הַתְּשׁוּבָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מו"ק טז:) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מַאי דִּכְתִיב, "נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל" שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'קוֹל הַתּוֹר' בְּשֵׁם הַגְּרָ"א (פ"ב) "עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", "עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" הֵם ב' מְשִׁיחִין, "מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה" הוּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּמִדַּת הַדִּין, "וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" הוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּחֹדֶשׁ הָרַחֲמִים. וְרוֹאִים שֶׁמָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שַׁיָּךְ לְחֹדֶשׁ אֱלוּל. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל אֱלוּל שֶׁאוֹמְרִים בְּקוֹל: לְדָוִד. וְכֵן אֱלוּ"ל ר"ת "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". וְדוֹדִי אוֹתִיּוֹת דָּוִיד. וְכֵן בְּסִדּוּר הָרש"ש חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא בְּחִינַת יְסוֹד דְּנוּקְ', שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ.
וְכֵן
שְׁנַת תשע"ו שהיא השנה שלנו לפי חז"ל מְרֻמֶּזֶת בַּתֵּבָה הָאַחֲרוֹנַה בְּפָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא שֶׁקְּשׁוּרָה לְח"י אֱלוּל: (דברים כט, ח) "לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן". וְכֵן הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן בְּהַפְטָרַת פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא הוּא (ישעי' ס, כב) "אֲנִי הוי"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". וְכֵן כִּי תָבֹא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד. וְתָבֹא מְרַמֵּז עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן בעש"ט בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת תשע"ו, כִּי אוֹתִיּוֹת ט' וְת' מִתְחַלְּפוֹת בְּאוֹתִיּוֹת דטלנ"ת, וְאוֹתִיּוֹת ב' וְו' מִתְחַלְּפוֹת בְּאוֹתִיּוֹת בומ"ף. וְכֵן הַבעש"ט דָּוִד בֶּן יִשַׁי עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יְהוֹנָתָן ג. שליט"א שֶׁלֵּדַת הַבעש"ט הָיְתָה בְּח"י בֶּאֱלוּל תנ"ח. שָׁעָה קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה שֶׁל הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, הַיְינוּ זְמַן עֲלוֹת הַשַּׁחַר.
וְכֵן
מוּבָא בְּסֵפֶר 'מְאוֹר עֵינַיִם' (בשלח) שֶׁהַבעש"ט תִּקֵּן לוֹמַר לִפְנֵי מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶת מִזְמוֹר ק"ז בִּתְהִלִּים, ויוֹם הֻלֶּדֶת הַבעש"ט ח"י אֱלוּ"ל ר"ת הַכָּתוּב (תהילים קז, ח) "יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם", וְכָתוּב זֶה מוֹפִיעַ ד' פְּעָמִים בְּאוֹתוֹ נֹסַּח בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק, וְיוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ ד' פְּעָמִים ח"י אֱלוּ"ל בַּפֶּרֶק הַזֶּה שֶׁעוֹלִים יַחַד כְּמִנְיַן שֵׁם, לְרַמֵּז עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. וְכֵן יוֹם פְּטִירַת הַבעש"ט בְּחֹדֶשׁ סִיוָ"ן נִרְמָז בַּכָּתוּב הַזֶּה בְּאוֹת שְׁנִיָּה; "יוֹדוּ לַהוי"ה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם", וְהָאוֹתִיּוֹת הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ ב' וְד' בְּגִימַטְרִיָּא ו' שֶׁהוּא יוֹם פְּטִירָתוֹ ו' בְּסִיוָן. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּכָל הַפָּסוּק חוּץ מֵהָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה, בְּגִימַטְרִיָּא בַּעַל הַתַּנְיָא שֶׁהֵפִיץ אֶת תּוֹרַת הַבעש"ט וְיוֹם לֵדָתוֹ חָל גַּם כֵּן בְּחַ"י אֱלוּ"ל שֶׁנִּרְמָז בָּר"ת שֶׁל הַפָּסוּק. וכן הקץ של 1775 עשה ווים לעמודים מובא מהבעל התניא.
וְכֵן
צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הָאֹ"ר בַּעַ"ל שֵׁ"ם טוֹ"ב נִמְצָא בְּהֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב "יוֹדוּ לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב". וְהַפָּסוּק הַזֶּה מְרַמֵּז עַל הַהַשְׁפָּעָה לַמַּלְכוּת שֶׁנִּקְרֵאת "נֶפֶשׁ", וְכֵן "כִּי הִשְׂבִּיעַ" בְּגִימַטְרִיָּא אָדָם דָּוִד מָשִׁיחַ. וְכֵן שֵׁם טוֹ"ב הוּא מִסְפָּר אֶחָד פָּחוֹת מִשֵּׁם חָ"י הַיְינוּ שֶׁהוּא הֲכָנָה לַמָּשִׁיחַ אוֹתִיּוֹת שֵׁ"ם חָ"י. וְכֵן כָּל הַפָּסוּק "יוֹדוּ לַהוי"ה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם" חוּץ מֵהָר"ת בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. וְלָכֵן נִסְתַּלֵּק הַבעש"ט בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁבּוֹ נִסְתַּלֵּק דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וְכֵן דָּוִ"ד נִרְמָז בְּאוֹת שְׁנִיָּה הֲפוּכָה בַּפָּסוּק "יוֹדוּ לַהוי"ה חַסְדּוֹ".
והוסיף
הרה"ג ר' א. ה. שליט"א שי"ט אלו"ל ר"ת הכתוב שמרמז על השלמת הימים אחרי לדה: (ויקרא יב, ו) "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת". וכן ביום י"ט אב נפטר הרב ישראל קרישטל זצ"ל בגיל 114 שהיה היהודי הזקן בעולם שאמרו עליו שראה את מלחמת העולם הראשונה בגיל 15 וראה גם את מלחמת העולם השניה, ויוצא שהוא קיפל 3 מלחמות עולם בחייו כשראה את איומי צפון קוריאה על ארה"ב בימיו האחרונים. היינו שהשתלשל אצלו חיבור שלשת מלחמות העולם. וכן ישראל קריסטל בגימטריא שמע ישראל ובגימטריא הכתוב "ועלו מושיעים בהר ציון". וכן י"ח אלו"ל מרומז בר"ת ב' פעמים בכתוב שמרמז על הגאולה: (שמות כא, יא) "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף".
והוסיף
הרה"ג ר' א. י. שליט"א שהתרגום על צבי הוא טביא אותיות י"ט א"ב, ויש אי"ל ימים מי"ט אב עד ראש השנה, לכן כתוב (דברים טו, כא) "וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַה' אֱלֹהֶיךָ: בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל", ומבאר התוספות (בכורות לג.) ורבינו חננאל מפרש דהיינו המרביע שור פסולי המוקדשין והמנהיג שור פסולי המוקדשין לוקה, גוף אחד הן ועשאן הכתוב שני גופין, פירוש שהשור בפני עצמו נחשב כצבי וכאיל דהיינו שני מינין. היינו שיש כאן חידוש בתורה שקרבן שנפסל הוא נחשב בעצמו כשני מינין של צבי ואיל ואסור להנהיג אותו עם בהמה כיוצא בו מישום כלאים. ורואים שצבי ואייל קשורים עם קרבנות המקדש, וממילא הם קשורים לקץ האחרון שאנו מצפים לבנין בית המקדש.
וכן
צבי מרמז על הקב"ה ש"מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות" כצבי לגאול את ישראל. וכן צבי ואיל נרמזים בפרשיות נצבים וילך שהם הפרשיות של ראש השנה, וגם קשורות עם הקץ של שנים אלו, כמובא בספר 'יַם הַחָכְמָה' מֵהַגרי"מ מוֹרְגֶּנְשְׁטֶרְן שליט"א (תשע"א) הַגְּרָ"א ז"ל אָמַר כִּי בְּסֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה מְרֻמָּז בְּכָל סִדְרָה מַה שֶּׁיֶאֱרַע בְּמֵאָה שָׁנִים מֵאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, כְּסֵדֶר יוֹ"ד פַּרְשִׁיּוֹת נֶגֶד יוֹ"ד מֵאוֹת, כִּי נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ נֶחֱשָׁבִים לְאֶחָד כַּיָּדוּעַ. דְּהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִשִּׁשָּׁה סְפָרִים, לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית חֲשִׁיב כְּסֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (עיין זהר משפטים קיט:). וְכֵן כָּתַב הָרַב בַּעַל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כּוֹלֶלֶת שִׁשָּׁה קְצָווֹת, גַּם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה קְצָווֹת וְכוּ', כִּי הַשְּׁתֵּי תּוֹרוֹת הַלָּלוּ מְכֻוָּנוֹת כְּאַחַת מְיֻחָדוֹת זוֹ בְּזוֹ, זוֹ מֻשְׁפַּעַת בְּזוֹ וְכוּ'. וְאֵלוּ הַשִּׁשָּׁה סְפָרִים הֵמָּה כְּנֶגֶד שִׁית אַלְפֵי שָׁנֵי דֶּהֱוֵי עָלְמָא, וְסֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְכָלוּל מֵעֶשֶׂר פַּרְשִׁיּוֹת, כָּל פָּרָשָׁה כְּנֶגֶד מֵאָה שָׁנָה. וְהִנֵּה כְּבָר אָמַרְנוּ דִּבְפָרָשַׁת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ רָמוּז כָּל הַנַּעֲשָׂה בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנִים אֵלּוּ שֶׁעוֹמְדִים אָנוּ בָּהֶם. וְכֵן פַּרְשִׁיּוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ מְרַמְּזוֹת שֶׁהַמֵּאָה שָׁנִים מִתְחַלְּקוֹת לִשְׁנֵי מַצָּבִים, נִצָּבִים מְרַמֵּז עַל מַצַּב הַגָּלוּת שֶׁעוֹמְדִים וּמְצַפִּים. וַיֵּלֶךְ מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה שֶׁהוֹלְכִים וְיוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת. וְכֵן הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן בְּהַפְטָרַת פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא הוּא (ישעי' ס, כב) "אֲנִי הוי"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" לְרַמֵּז שֶׁעַכְשָׁיו אַחֲרֵי הַמֵּאָה שָׁנָה שֶׁל כִּי תָבוֹא מַתְחִיל הַזְּמָן שֶׁל בְּעִתָּהּ. וְכֵן נִצָּבִים הִיא הַפָּרָשָׁה שֶׁבָּהּ ה' מַבְטִיחַ עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה". וְהוֹסִיף הָרמ"ז שליט"א שֶׁבְּפָרָשַׁת נִצָּבִים יֵשׁ מ' פְּסוּקִים, וּבְפָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ יֵשׁ ל' פְּסוּקִים, יַחַד מ"ל פְּסוּקִים, לְרַמֵּז עַל סוֹד הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא בְּסוֹד מִילָה שֶׁמַּכְרִיתָה אֶת הָעָרְלָה וְהַקְּלִפּוֹת "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ". וְכֵן רוֹאִים שֶׁבְּנִצָּבִים יֵשׁ אוֹת מ', וּבְּוַיֵּלֶךְ יֵשׁ אוֹת ל'.
מָצִינוּ
בַּזֹּהַר (בלק ריב:) שֶׁבִּתְחִילַת הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יֵצֵא יוֹם כ"ה בֶּאֱלוּל שֶׁהוּא יוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּשַׁבָּת, וּבִשְׁנַת תשע"ז כ"ה בֶּאֱלוּל יָחוּל בְּשַׁבָּת, וּבְנוֹסָף קוֹרִין בְּשַׁבָּת זוֹ אֶת פַּרְשִׁיּוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ שֶׁקְּשׁוּרוֹת לַמֵּאָה שָׁנָה הַנּוֹכְחִית וְלַגְּאֻלָּה. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַזֹּהַר מִתּוֹךְ הַתַּרְגּוּם. "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה", שֶׁהֲרֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מֵהֶם הִתְקַיְּמוּ בְאוֹתוֹ זְמַן, וּמֵהֶם לְאַחַר זְמַן, וּמֵהֶם בִּזְמַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שָׁנִינוּ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם וּלְהַרְאוֹת כּוֹכָב אֶחָד קָבוּעַ נוֹצֵץ בְּשִׁבְעִים רָצִים, וּבְשִׁבְעִים רוּחוֹת מְאִירוֹת מִמֶּנּוּ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, וְיִבָּלְעוּ בוֹ שִׁבְעִים כּוֹכָבִים אֲחֵרִים, וִיהֵא מֵאִיר וְלוֹהֵט שִׁבְעִים יוֹם. וְיֵרָאֶה בְּכ"ה לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, וְיִתְכַּנֵּס בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְסוֹף שִׁבְעִים יוֹם. יוֹם רִאשׁוֹן יֵרָאֶה בְּעִיר שֶׁל רוֹמָא, וְאוֹתוֹ יוֹם יִפְּלוּ שָׁלשׁ חוֹמוֹת עֶלְיוֹנוֹת מֵאוֹתָהּ עִיר שֶׁל רוֹמִי, וְהֵיכָל גָּדוֹל יִפֹּל, וְשַׁלִּיט אוֹתָהּ הָעִיר יָמוּת. אָז יִתְפַּשֵּׁט אוֹתוֹ כּוֹכָב לְהֵרָאוֹת בָּעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרְרוּ קְרָבוֹת חֲזָקִים בָּעוֹלָם לְכָל אַרְבָּעָה צְדָדִים, וֶאֱמוּנָה לֹא תִמָּצֵא בֵינֵיהֶם. וּבְאֶמְצַע הָעוֹלָם, כְּשֶׁיָּאִיר אוֹתוֹ כּוֹכָב בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, יָקוּם מֶלֶךְ אֶחָד גָּדוֹל וְשׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, וְתִתְגָּאֶה רוּחוֹ עַל כָּל שְׁאָר הַמְּלָכִים, וִיעוֹרֵר קְרָבוֹת בִּשְׁנֵי צְדָדִים וְיִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וּבַיּוֹם שֶׁיִּבָּרֵא הַכּוֹכָב, תִּזְדַּעֲזַע הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה מִילִים סְבִיב הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְתִתְגַּלֶּה מְעָרָה אַחַת מִתַּחַת הַקַּרְקַע. וּמֵאוֹתָהּ מְעָרָה תֵּצֵא אֵשׁ חֲזָקָה לִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם. וּמֵאוֹתָהּ מְעָרָה יִגְדַּל עוֹף [עָנָף] אֶחָד גָּדוֹל עֶלְיוֹן שֶׁיִּשְׁלֹט בְּכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ תִּנָּתֵן הַמַּלְכוּת. וּקְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים יִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו, וְאָז יִתְגַּלֶּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ תִּנָּתֵן הַמַּלְכוּת וּבְנֵי הָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה, יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה אַחַר צָרָה, וְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְגַּבְּרוּ, אָז יִתְעוֹרֵר רוּחַ הַמָּשִׁיחַ עֲלֵיהֶם וְיַכְרִית לֶאֱדוֹם הָרְשָׁעָה, וְכָל אֶרֶץ שֵׂעִיר יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. אָז כָּתוּב, "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל". זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, "וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו". אוֹיְבָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וְהוֹסִיף
הרה"ג ר' יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶר שליט"א שֶׁכ"ה אֱלוּל. מְרֻמָּז בִּתְחִילַת הַפָּרָשָׁה "אַתֶּם", אוֹתִיּוֹת אֱמֶת, אוֹ ר"ת אֵלִיָּהוּ תִּשְׁבִּי מָשִׁיחַ. "נִצָּבִים" בְּגִימַטְרִיָּא בַּקֵּץ. "הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" ר"ת כ"ה, "הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי הוי"ה אֱלֹהֵיכֶם", ר"ת בְּגִימַטְרִיָּא אֱלוּל. "לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ" עִם הַמִּלִּים והכולל בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו השנה שלנו לפי חז"ל. הַיְינוּ שֶׁמֹּשֶה אוֹמֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְכֶם בְּכ"ה בֶּאֱלוּל כְּדֵי שֶׁה' יָקִים אֶתְכֶם וְיִגְאַל אֶתְכֶם. וְזֶה לְשׁוֹן הַשְּׁלָ"ה (תורה אור יב) "כֹּ"ה תְבָרֲכוּ", רוֹמֵז עַל בִּנְיַן הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּכ"ה בֶּאֱלוּל, וְכוּ', זֶהוּ שֶׁסִּיֵּם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַ"ל בְּנֵ"י יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי תֵּבוֹת ע"ב. וְכֵן כ"ה אֱלוּל תשע"ז בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב (עמוס ג, ו) "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ש. רֵייְסְקִין שליט"א שֶׁ אֱלוּל תשע"ז בְּגִימַטְרִיָּא הַמָּשִׁיחַ מִתְגַּלֶּה עִם המילים והַכּוֹלֵל. וְכֵן אֱלוּל עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵן כ"ה בֶּאֱלוּל הוּא יוֹם פְּטִירַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְכֵן אֱמֶת כ"ה אֱלוּל נִרְמַז בַּכָּתוּב (מלאכי ג, א) "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים". וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁ'אֲחַכֶּ"ה לוֹ בְכָל יוֹם שֶׁיָּבֹא' ר"ת חֹדֶשׁ אֱלוּל כ"ה.
בס"ד
אולי כדאי לעקוב: התאמה מעניינת של תחזית התפתחות מלחמת העולם האחרונה ממקור טומאה לבין מקורהמבדיל מצד הקדושה:
א. מיסטיקן שאומר שהוא חזה את הנשיאות של דונלד טראמפ , חוזה את התאריך המדויק לתחילת מלחמת העולם ה-3.
הורציו וילגאס המכתיר עצמו כ-"שליח האלו-ה-ים", סבור שמלחמה גרעינית תתפרץ מאוחר יותר השנה .
הורציו הקתולי מטקסס, ארה"ב, חזה את ניצחון הבחירות של טראמפ כבר ב -2015, כפי שמסר לעיתון "דיילי סטאר". הוא גם כינה את נשיא ארה"ב "המלך המואר" שיביא את העולם למלחמת העולם השלישית". אחת מתחזיותיו – שטראמפ יתקוף את סוריה – כבר התגשמה. איש העסקים המיליארדר השית תקיפה אווירית גדולה על בסיס האוויר בחומס מוקדם יותר השנה.
רואה הנסתרות אמר כי המהלך הזה יביא את רוסיה, צפון קוריאה וסין לתוך הסכסוך. החזון האחרון שלו בא אליו בצורה של חלום, בחודש אפריל, שבו הורציו אומר " ראיתי כדורי אש נופלים מן השמים להכות את כדור הארץ. אנשים בכל מקום התרוצצו בניסיון להתחבא מהחורבן הזה".
"צפון קוריאה תהיה הבאה ברשימה התקיפות של ארה"ב, ואמר: "רוסיה כבר פותתה להיכנס למלחמה דרך סוריה , בדיוק כמו שיפותו הציוניים (ישראל). וסין תפותה להיכנס למלחמה דרך צפון קוריאה." הורציו אמר ל"דיילי סטאר": "המסר העיקרי שאנשים צריכים לדעת כדי להיות מוכנים הוא שבין 13 במאי ל -13 באוקטובר 2017, מלחמה זו תתרחש ותסתיים עם הרבה הרס, הלם ומוות ".
ב. נבואה בת 1,500 שנה, שהביכה דורות של חוקרים, פורקה סוף סוף. סודותיה נחשפו על ידי חכם נסתר ששלח את המסר שהעימות הקרוב בצפון קוריאה יגיע לשיאו במלחמה הסופית. המסר שלו מכיל כמה אזהרות חמורות על איך להתמודד עם זמנים קשים קדימה.
רבי משה אהרן הכהן, בעצמו איש מסתורי, פענח סוף סוף ספר בן 1,500 שנה של תורות אזוטריות בנוגע לימים שלפני המשיח. הרב הכהן הוא בן למעלה מ -100 שנה ונגיש רק לכמה אנשים נבחרים, אך כאשר הבין את אופיו הדחוף של מה שהוא למד, הוא העביר מסר לרב יוסף ברגר על הנבואות, הנוגעות ישירות למצב הנוכחי בצפון קוריאה .
לדברי הרב הכהן, הנבואה הצהירה במפורש כי הסכסוך הצפון קוריאני ימשיך לצמוח עד שתהיה המלחמה הסופית שיביא הגאולה.
"בסופו של דבר, תהיה אלימות נוראה בכל העולם, אבל הסימן שהמשיח ממש מתקרב הוא כשמלחמה פורצת בצפון העולם, ומתפשטת בכל עמי העולם", אמר הרב ברגר, "הרב הכהן אמר שהדברים האלה קרובים יותר מתמיד".
הסיפור המוזר החל לפני כ -1,500 שנה עם הרב פנחס, מקובל ומיסטיקן ידוע בצפון הארץ, ואשתו רחל. לאחר שנים של חוסר פוריות, הם התברכו בבן ששמו נחמן חתופה בשנת 4632 (872 לספה"נ.(
על פי האגדה, החל הילד נחמן לדבר על סודות אזוטריים מיד לאחר שנולד. אביו, המום משמיעת הסודות האסורים להיאמר בקול רם, נזף בו. הילד השתתק ונשאר אלם כך במשך שנים רבות. כשהיה בן שתים-עשרה התחננה רחל עם בעלה הרב, שהתפלל עד שהילד התחיל לדבר שוב. הילד התחיל לחשוף סודות אזוטריים, הקשורים לנבואות לגבי הימים לפני התגלות המשיח. דבריו נרשמו בארמית בספר בשם "נבואת הילד" . לאחר שמסר את הנבואות, נפטר הילד בן רחל והרב פנחס. אתרי הקבורה של הילד ואביו, עדיין קיימים בצפון הארץ.
נבואת הילד נלמדת לעתים רחוקות. היא עוסקת בעניינים אזוטריים בארמית סתומה במיוחד וקשה להבנה. ככל שהמצב בצפון קוריאה מתגבר, הרב הכהן הרגיש שחובה כי הנבואה והשלכותיה יהפכו לידיעת הציבור. על פי ההבנה של הרב הכהן על הנבואה, הסכסוך בצפון קוריאה הוא הסימן הראשון כי העידן המשיחי עומד להתחיל. הסימן הבא הוא שעשרת השבטים האבודים יחזרו לסייע לישראל בשלבים האחרונים של הקרב.מול ברית צבאית עולמית נגד ישראל והעומד בראשה. רמז זה מכיל מרכיב מפתח של הנבואה ועצות כיצד להתמודד עם זמנים קשים קדימה.
"עשרת השבטים האבודים יבואו מעבר לנהר סמבסטיון, ויהיו אדוקים במיוחד לגבי חוקי התורה וחוקי הטוהר", הסביר הרב ברגר לחדשות ישראל. "זה ייתן להם כוח על-טבעי, שהם ישתמשו בו כדי לעזור לישראל במלחמה הסופית".
צפון קוריאה – מצפון תפתח הרעה / יוסף בלו
יוסף הצדיק נודע גם בשם צפנת פענח וכמו שפיצח את קוד החלומות של פרעה אין פלא ששמו הנוסף של יוסף הוא על היותו מפענח הצפנים.
ידוע, כי קוריאה אויבת העולם החופשי, אני לא שופט. אבל נראה כי שגעון גדלות, הנובע מאגו מנופח מגאוה אשר מציפים את לב מנהיגי האומות "קוריאה" ו – "ארה"ב של אמריקה" מה שיכול לגרום לפיצוץ אטומי חס ושלום, ממש כמו למי שאיבד את המצפן המוסרי לתקן הדרך אל הטוב. אז עולה השאלה, האם מצפון תפתח הרעה? אני לא יודע, אני לא נביא. אך המציאות היא כמראה ליהודי מה עבודתו הפנימית. אז מה זה רע בכלל? מה זה אטום? אני לא פיזיקאי וגם לא פסיכולוג סתם יהודי פשוט שלמד קצת שפת הקודש או עברית מדוברת, ואשתדל לענות.
לכל אדם יש תכלית כשהוא פוקח את העיניים בבוקר האדם רוצה להיות מאושר, מה שטבוע באדם זה הרצון ליהנות מכל דבר שיסב לו תענוג. וטוב זה מה שמקרב את האדם לתכלית ורע זה מה שמרחיק אותו מן התכלית. הטבע של הטוב הוא להיטיב כלומר השפעה ונתינה לזולת. לעומת זאת, הר"ע ר"ת רצון עצמי. הטבע הטבוע ברע הוא הרצון לקבל לעצמי לעתים על חשבון הזולת. אך הבורא הוא הטוב המוחלט, אין בו חסרון והוא השלם בכל שלמות בהטבה שלו. לבורא אין רצון לקבל לעצמו עניינו רק השפעה ונתינה. שהרי ממי יקבל? ואם תאמר שהוא מקבל מאתנו דבר מה, בשבילו זה סוג של שעשוע כמו של אבא שמקבל יצירת מופת אומנותית של ילד בן שלוש. האבא אוהב את בנו כי הוא חלק ממנו ומשפיע לבנו ואין לו צורך ממשי בציור אלא הוא משתעשע ברצון של בנו לקשר עמו: "אבא תראה מה ציירתי!"
כל אדם והתכלית שלו, רובנו מבקשים אהבה אך באהבה יש תהליך התפתחותי שחווה כל אדם: האחת – "אהבה עצמית" כמו של הרומס שאינו רואה את הזולת, השנייה – "אהבה התלויה בדבר" כמו של הסוחר: לתת על מנת לקבל מהזולת, השלישית – הנעלה מכולן, "אהבה שאינה תלויה בדבר" ואת התכונה הזאת של האהבה רוצה הבורא יתברך שנקנה ונתנהג לפיה בינינו. אהבה שאינה תלויה בדבר אמורה לא להיות תלויה בר"ע כלומר ברצון העצמי לקבל, שהרי זה מה שמניע אותנו רק לאהבה עצמית או לאהבה שתלויה בדבר והוא הופכי לרצון של השפעה. יש לנו אפשרות בחירה וה' אומר לנו ובחרת בחיים. לעניות דעתי, יש להישמע לרצון הבורא ולבחור באהבה שאינה תלויה בדבר, כי אין בה רע כלל וכלל אלא רק טוב, אהבה נקיה מכל פניה אישית. בכדי להשיג אהבה זו חווים תהליכים של עליות וירידות לפעמים גלגולים רבים ובע"ה נספיק לתקן אהבה שאינה תלויה בדבר עוד בחיינו שלנו.
אז מה זה אטום? כך כותב דוד המלך בספר תהלים: "שיויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט" אם נקרא את "בל אמוט" משמאל לימין נקבל "טומא לב" דוד המלך, כמו לכל נברא, יש רצון לקבל והוא רצון הופכי לרצון ההשפעה של הבורא ומרב פחד של רחוק והתמוטטות פיזית ורוחנית הוא בקש להשוות את צורת רצון הקבלה שלו. הרצון לקבל הוא חומר הבריאה כולה, אך כמו כל חומר גלם ניתן ליצור צורה חדשה מבלי להחריב את חומר הגלם. על כן יש לנסות לתקן רצון לקבל(החומר) על מנת להשפיע(הצורה) ובשביל הנברא רצון זה נחשב כמו השפעה של הבורא בעצמו. ובאמצעות תקון זה הנברא והבורא יכולים להיות דבוקים זה בזה. וכמו כן הנברא יכול לקבל תענוג מן הבורא. וזה היה רצונו של דוד המלך משיח ה'. ומי לא רוצה להיות מלך? אך מלך צריך ראש פתוח ולא אטום שהרי הטומאה היא מה שמטמטמת ואוטמת את הלב מלקבל עצות חכמה, איך להשיג את האהבה שאינה תלויה בדבר. אטום זה אטימות הלב ואחרית הטמטום הוא תסכול כעס ופיצוץ חס ושלום. אטום אותיות טומא מלשון טומאה ו- טומא גימטריא גואלו אגו. כלומר, הגואל הוא ה' שמעביר לנו תקון פנימי של להפוך הגאוה לענוה. בכדי להשיג גאולה מכל דבר שמשעבד אותנו כלומר להשיג את אותה תכונה: האהבה שאינה תלויה בדבר.
חזוק לנ"ל מצאתי על פי הרמז: "קוריאה" גימטריא "ראה [ר"ת ראה אלול הגיע] קו אגו" וגם "קו יראה" וגם "קו ראיה" ומידה כנגד מידה יש "הוריקאן" בארה"ב של אמריקה. "הוריקאן" גימטריא "ה' הגואל קוריאה" וגם ארה"ב אותיות הב אר. אלו מרמזים, שיש לראות ולהתבונן וליישר קו של עקמומיות לבנו באמצעות חשבון נפש בחודש אלול ויראה מיום הדין שבראש השנה, כי זה מה שמניע לבקש סליחה ורחמים מלפנים שורת הדין. י-רא-ה אותיות החיצוניות יה גימטריא גאוה ואותיות פנימיות א(ו)ר, שהרי אגו מנופח מגאוה הם שהרחיקו אותנו מהבורא ומאהובינו ואם נתקן דרך חדשה ומאירה אל הענוה נשוב ונתקרב להיות כאדם אחד, מחוץ לקליפה החיצונית ואז ה' יחוס עלינו ברחמיו, אמן כן יהי רצון.
החיבור נכתב לאחר החגים בשנה שעברה מאז נפגשו שני המנהיגים ואלי זו תהא גאולה ברחמים. ימים יגידו בע"ה