מיהו גוג \ פוטין \ מדינה איסלמית | מאמר + מדרש על המשיח

מאת טומי: – דרך: א.ב.ה

ה' יתברך הוא המלך האלהים האחד יחיד ומיוחד

ואני בטל ומבוטל ואין מוחלט ל לפני ה' יתברך  האלהים האחד יחיד ומיוחד

ראו על מה כל הצרות והרעות האלה

בפרק קכ,ד בתהלים [שיר המעלות לדוד לולא ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל.,לולא ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם'] כותב הרב חיים ויטל שהפרק מתייחס לגלות האחרונה שהיא גלות ישמעאל

לולא ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם., דעש-מדינה-איסלאמית……ראשי תיבות אדם

גוג…..ראשי תיבות גאים וגאות…..אלו הם הלהט"ב הארורים שקוראים לעצמם גאים וגאות

ומתקשטים ומתדגלים בצבעי הקשת…בקשתו של ה' יתברך

ועל כן ה' יתברך אומר לנביא יחזקאל על גוג והכיתי קשתך מיד שמאלך וחציך מיד ימינך אפיל……ש – יש קשת יש חצים

פירושו ש-יש קשת של מצעדי הגאוה יש חצים של האויב

על כן אשכיר חצי מדם

מצעד-הגאוה = 224 = פיגועי-חבלה

ועוד מי הוא גוג לאמיתו

גוג הוא נשיא ראש

ראש זוהי רוס-יא

ראש זו רוסיא חד משמעי

וגוג הוא נשיא ראש חד משמעי

 

ויש מלך הצפון והוא גוג

גוג הוא מלך הצפון

ועליו אומר ה' יתברך והעליתיך מירכתי צפון

 ואובאמה הוא דומה לפרעה בדיוק

ופרעה הוא מלך הנגב

הנגב זו מצרים

מצרים זו רהב

ארצות הברית: ראשי תיבות ארה"ב

ארה"ב ורהב: מילים דומות הם רק בחסרון א'

 פוטין: פוטין פטן…..פוטין פיתון……נחש פיתון

היטלר האגגי הוא היה עמלקי

מי שניצח את עמלק בניצחון גדול ועיקרי הוא גוג

ומה' יתברך זוהי מסקנתנו לפי פירוש רש"י

ראה: כי לפני- בישול קצירו של עמלק [עמלק היטלר] ושל גוגטרם תמלא תאותו וסברו שהוא זומם לכלות את אחיו "כתם פרח" – שלו ויתקרב להתבשל תבואה במלילותיה ולהיות פני נצה של גפנה בוסר וגומל נגמל להיות וכו'

 התז "- כרת וקצץ כלומר יהרוג השרים והשליטים של גוג וחיילותיו ועוזריו [עיין רש"י על פסוק ה בפרק יח בספר ישעיהו

פרס: ראשי תיבות פרס-ראש-סוריה…….ראש זו רוסיא

לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו [תהלים פרק פ']

אפרים בנימין מנשה עם ו' החיבור….זה ראשי תיבות אוב"מ…..ובתוספת ה' יתירה כמו ה' של סוף תיבה כמו מצרים מצרימה ארץ ארצה……אוב"מ….אוב"מה

משיח-בן-אפרים….ראשי תיבות: אב"מ….אב"מ שורש שמו של אובמה

קבורת גוג וכל חילו והמונו היא בקדמת הים

קדמת הים לפי חז"ל: זה מזרח ים כנרת ימה של טבריה……טבריה = 226 = פוטין ואסד

משך זו מוסקואו [מוסקבה שזו רוסיא]…….קדר כידוע הם בני ישמעאל

דויד משיח ה' אומר אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אוהלי קדר

אויה לי ממש אויה לנו

לגור בין גוים רשעים ארורים כאלה

אובמה חטא בחטא הגאוה בכך שנתן אישור לסוטי מין הלהט"ב הארורים הנקראים גאים וגאות  לקיים נישואים חד מיניים ולקיים תאותם בכל מקום בכל מדינות ארצות הברית

ולכן גוג ראשי תיבות גאים וגאות

 פוטין הוא בן אדם גאותן ומתנשא מי יכול לדבר אליו שמישהו ינסה להרגיז אותו מרוב גאונו והתנשאותו

ולכן שה' האלהים יתברך יעניש את אובמה להתנגח מלחמה בפוטין.אמן קנאת ה' צבאות תעשה זאת

מידה כנגד מידה הוא אובמה חטא בגאוה ולכן ה' יתברך יפיל אותו בגאותן שהוא פוטין נשיא ראש

תירס הוא מבני יפת: לפי דעת חז"ל זו פרס

המדינה האיסלמית = 670 = משך וקדר = 670 = תירס = 670 = כנרת

כנרת מנוחתם האחרונה של ימח שמם וזכר זכרם.אמן

 אורי שלח חומר מעניין על העתיד הקרוב והרחוק

 בס"ד

 » מאורעות השנה לפי המדרש

(מדרש זה, המוכר לרבים, הובא באוצר המדרשים, באבקת רוכל, ובבתי מדרשות.

כשקוראים את המדרש במלואו, רואים שחלקים רבים כבר התקיימו, ואפשר לראות את התחזיות של הצדיקים שאנו מקבלים, ולהבין את משמעותן יותר לעומק)

ועתה נאמר בשבחו של מלך המשיח, שעתיד לבוא עם ענני שמיא, ושני שרפים מימינו ומשמאלו, שנאמר: "וארו עם ענני שמיא, כבר אנש אתי הוא".

דור שבן דוד בא, שרפי אש נשלחים בהיכל, וכוכבים נראים כאש בכל מקום, ודבר שלש שנים זו אחר זו, וזהו שלוחו של הקב"ה, שנאמר: "לפניו ילך דבר, ויצא רשף לרגליו", ונאמר: "רשפיה רשפי אש".

ובשנה השלישית של דבר, גלויות מכפרין בו, ובסוף השנה – המלך ייהרג, ובורחים במדברות, והארץ תזדעזע ממקומה, ותלמידי-חכמים ימותו, "ובוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו", ומחזיק בה מקרא אחר: "ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער".

ובשנה החמישית בא ונתגלה המשיח בכל המלכויות, והמלכים כולם מתגרים זה בזה, מלך פרס עם מלך ערביא ומחריבה, שנאמר: "ונלחמו איש באחיו וגו’ ממלכה בממלכה".

ובשעה שאדום נופלת, מקול מפלתה ירעשו שמים וארץ. וחצי העולם ילכד בשבילה, שנאמר "ה’ ממרום ישאג וממעון קודשו יתן קולו".

ועתיד הקב"ה לקבצם המונים המונים, ולמסור אותם ביד ישראל, שנאמר: "ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל", ועתיד הקב"ה להביא שר של אדום (הכוונה למלאך הממונה על אדום, ס"מ) ומלקה אותו, ושר של אדום אומר: "היכן אברח? אלך למצרים? שכינה שם!", שנאמר: "הנה ה’ רוכב על עב קל ובא מצרים", "אברח לאדום? שכינה שם!", שנאמר: "מי זה בא מאדום", "אברח לבבל? שכינה שם!", שנאמר: "למענכם שלחתי בבלה", "אברח לעילם (פרס)? שכינה שם!", שנאמר: "ושמתי כסאי בעילם".

משל [למה הדבר דומה:] לשועל, שאמר לו הארי תן לי מכס, עמד [השועל]וברח מהלך שלשה ימים. השיגו הארי, ואחזו, ואמר לו: תן לי המכס אף בזה המקום. אמר לו [השועל]: אני ממך ברחתי! אמר לו: עדיין אתה במקומי עומד! כך עתיד הקב"ה לומר לשרו של אדום: המפניי יש לך להסתר?והקב"ה נותנו בידי ישראל.

ועתיד הקב"ה ללבוש בגדי נקם, ולהינקם משבעים אומות, שנאמר "לי נקם ושילם", וילבוש עשרה מלבושים (רוחניים), כנגד עשרה פעמים שנקראו ישראל ‘כלה’ להשם ואלו הן: "באתי לגני אחותי כלה", "איתי מלבנון כלה", "גן נעול אחותי כלה", "מה יפו דודיך אחותי כלה", "נפת תטופנה שפתותיך כלה", "לבבתיני אחותי כלה", "קול חתן וקול כלה", "ותקשרם ככלה", "ומשוש חתן על כלה", "וככלה תעדה כליה".

ואלו הן עשרה המלבושים: "ה’ מלך גאות לבש" – בברייתו של עולם, "לבש ה’ עוז התאזר" – ביום מתן תורה, "וילבש צדקה כשריון" – ביום שמוסר אומות העולם לישראל, "וילבש בגדי נקם תלבושת" – ביום מפלתה של אדום, "חמוץ בגדים מבצרה" – ביום שעושה מלחמה עם אומות העולם, "זה הדור בלבושו" – ביום גוג ומגוג, "ויז נצחם על בגדיי" – במלכות איטליא של יון, "מדוע אדום ללבושך ובגדיך כדורך בגת" וגו’ – ביום שהקב"ה אוחז חרבו ועושה מלחמה, שנאמר "אשכיר חציי מדם, וחרבי תאכל בשר",  ואלו הם שני לבושים ביום תחיית המתים, שנאמר: "ברכי נפשי את ה’ הוד והדר לבשת"

"ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל":

קודם שתפול אדום יחרבו עשרה מקומות, ועשרה מקומות ייהפכו, ועשרה שופרות ייתקעו, ועשרה קולות יישמעו, וט"ו מדינות יקטלו בהן אנשיהן, ועשר רעות יהיו, ועשר רעות נובעות, ומלך עז פנים יעמוד ויגזור גזרות רעות במלכותו, ומלך גדול יצא על אלכסנדריא במחנה, ורעה גדולה תהיה בעולם, ושלש שנים ומחצה ימשול וימרוד, ושרי אדום יפלו ועשר מלחמות יהיו, ואז – יתגברו ישראל על כל האומות.

"ונתתי נקמתי באדום": ספינות מארץ ישראל עתידין לילך לאדום, וישראל אומר: מה לנו ולאדום?! שנאמר: "מי יובילני עיר מצור, מי ינחני עד אדום". וישראל הולכים וחונים על צור ארבעים יום ובסוף, ארבעים יום עומדים בעת קריאת שמע, ואומרים "שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד", וחומות המדינה נופלות, והמדינה נכבשת בפניהם ובוחרים בתוכה כל כסף וזהב והשאר שוסים אותה.

ומשם הולכים לרומי, ומביאים משם כלי בית המקדש, ומלך נחמיה המשיח יצא עמהם, ובאים לירושלים.

וישראל אומרים למלך הערביים: "בית המקדש שלנו הוא, קח כסף וזהב ותניח בית המקדש", ומלך הערביים אומר: "אין לכם במקדש הזה כלום, אבל אם אתם בוחרים לכם בראשונה קרבן, כמו שהייתם עוסקים מקדם, וגם אנחנו מקריבים, ומי שנתקבל קרבנו יהיה העם הנבחר, ונהיה כולנו אומה אחת".

וישראל מקריבים, ואינם מתקבלים, לפי שהשטן מקטרג לפני הקב"ה, ובני קדר מקריבים ומתקבלים, שנאמר: "כל צאן קדר יקבצו לך".

באותה שעה הערביים אומרים לישראל בואו ותאמינו באמונתנו, וישראל משיבין אותם: אנו הורגים, ונהרגים, ואין אנו כופרים בעיקר!

באותה שעה חרבות נשלפות, וקשתות נדרכות, וחצים נזרקים, ומפילים חללים משער אפרים עד שער הפינה, ונחמיה נהרג עמהם. והנמלטים מהם יברחו למדבר מואב ולארץ בני עמון, ושם יעמדו פליטי ישראל ההם, ויעשה השם להם שם נסים, ומעיין יצא להם מתהומות, שנאמר: "יגורו בך נדחי מואב", ויאכלו שם שרשי רתמים ארבעים וחמישה ימים.

ובסוף ארבעים וחמישה ימים יצמיח שם אליהו, ומלך המשיח עליו, ושם יבשר להם אליהו ויאמר: מה לכם פה ישראל? וישראל משיבים ואומרים אבדנו! נחרבנו! ואליהו אומר להם: קומו, כי אליהו אני, וזה מלך המשיח, ואינם מאמינים בו, לפי שבא נחמיה (שנחשב למשיח) ונהרג. והוא אומר להם: שמא אתם מבקשים אות כמשה? והם אומרים: הן! באותה שעה יעשה שבעה נסים:

    הנס הראשון: מביא להם משה ודורו מן המדבר, שנאמר: "איספו לי חסידיי"

    הנס השני: מעלה להם קורח וכל עדתו, שנאמר: "תשוב תחיינו ומתהומות הארץ תשוב תעלינו"

    הנס השלישי: מעמיד להם (מקים לתחייה) נחמיה שנהרג

    הנס הרביעי: מגלה להם גניזת הארץ, וצנצנת המן, ושמן המשחה

    הנס החמישי: נותן הקב"ה מטה עוז בידו, שנאמר "מטה עוזך" וגו’

    הנס השישי: טוחן כל הרי ישראל כקמה, שנאמר אחריב הרים וגבעות.

    הנס השביעי: יגלה להם הסוד, שנאמר "זאת אות הברית".

וכיון שרואים אומות העולם את הנסים הללו, משלחים ואומרים לכל השרים הבוזזים לירושלים: "בואו והילחמו בהם", ויצאו מזומנים אחרי ישראל, וישראל אומרים למלך המשיח: לא טוב לנו לשבת פה, למה באת להתגרות בנו מלחמה בראשונה?

והמלך המשיח אומר להם: "התיצבו וראו את ישועת השם", והוא נופח ב[גויים ה]הם ברוח פיו, וכולם יפלו חללים לפניו, שנאמר: "וברוח שפתיו ימית רשע". צא ולמד מסנחריב, שנאמר: "והנה כלם פגרים מתים".

באותה שעה יעוף אליהו בכל העולם, ויבשר לישראל, שנאמר: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא".

ואותו יום הוא יום אכזרי ועברה, ואותו היום מפסיק בין שני עולמים, ורשעים אומרים "אהה ליום, כי קרוב יום ה’ ", ואומר: "הוי המתאוים יום ה’ ", וירושלם רחבה ונסבה כל אותו היום, שנאמר: "והיה יום אחד הוא יודע לה’ וגו’ ".

גוג ומגוג יעלה בו ביום, ויחנה על ירושלים שבעה ימים וחצי, וילכוד ירושלים, וכנסת ישראל אומרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כל אומה ואומה שבזזה אותי, מתביישת אני לחזור עליה וליקח את שלי מידה. והקב"ה משיבה: אני מכניסן כולם בתוכך, שנאמר "הנה יום בא לה’ וחולק שללך בקרבך, ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה". ואלו הם: גומר ואגפיה, תוגרמה, אפריקי, גרמית, גרממיה, קפודקיא, ברברי, איטיליאה, כוש, אנדלוס, וסבא, הרמן, ודולים, אהרסן, ססונייא, גליציאה, גוציא, לומברדיאה, קלבריאה, פנטיפולי, טריפולי, צור, מקדונייה, אינגליסי, מונקך, ציפרי, נירו, גוזן, דרוניה, אוסיה, טלקי, אלמנייה, טורסוס, עילם וכל יתיריה.

ובני מדינתהון יוצאים ברמחים ובחרבות ובקשתות, וכל אחד מחזיק בדלת מוחזקת במסמרים, שנאמר "איש את רעהו יעזורו", ונחלקות לשלש כתות: כת ראשונה שותה כל מימי טבריה, שניה שותה שמרים, שלישית יעברו ברגליהם, ויאמרו איש לרעהו: המקום הזה של מי הוא?

ויחרקו אבני הרי ישראל בסוסיהם, ותינתן ירושלים בידם, וישבו את העיר, ולא יהרגו אדם, שנאמר: "ונלכדה העיר, ונשסו הבתים,, והנשים תישכבנה", ויענו בתוכה שתי נשים משתי משפחות. אמר ר’ יוחנן "תישגלנה" כתיב (הערת הבלוג: במקור כתוב בספר זכריה "תישגלנה" אך קוראים "תישכבנה"), למה הדבר דומה? למלך שנכנסו גנבים לפלטורין (ארמון) שלו, אמר המלך: אם אני תופש אותם בביתי עכשיו, הם אומרים אין גבורתו של מלך אלא בביתו, אלא ממתין אני להם עד שיצאו לחוץ. כך הקב"ה אומר: אם אני הורגן בירושלים עכשיו, הן אומרים: אין כוחו אלא בירושלים, אלא אמתין להם עד שיצאו להר הזיתים.

ושם נגלה עליהם הקב"ה בכבודו, ועושה מלחמה בהם עד שלא משתייר מהם אחד, שנאמר "ויצא ה’ ונלחם בגוים ההם כיום הילחמו ביום קרב". ומכניס הקב"ה כל חיות השדה וצפורים לאכול בשרם, שנאמר אמור "לצפור כל כנף" וגו’. ושבע שנים ישרפו ישראל מעצי קשתם ותרסיסיהם ורמחיהם.

באותה שעה מלביש הקב"ה למשיח עטרה, וישים כובע ישועה בראשו, ויתן עליו זיו והדר, ויעטרהו בגדי כבוד, ויעמידהו על הר גבוה לבשר לישראל, וישמיע בקולו "קרבה ישועה"! וישראל אומרים: מי אתה? והוא אומר: אני הוא אפרים! וישראל אומרים: אתה הוא שקראך הקב"ה "אפרים בכורי הוא, הבן יקיר לי אפרים"? והוא אומר להן: הן! וישראל אומרים לו: צא ובשר לישני מכפלה, שיעמדו תחילה.

באותה שעה עולה ומבשר לישני מכפלה, ואומר להם: אברהם יצחק ויעקבקומו! דייכם תנומה! והם משיבים ואומרים: מי הוא זה שמגלה עפר מעלינו? והוא אומר להם: אני משיח ה’, קרבה ישועה, קרבה השעה! והם משיבים אם בודאי כן, צא ובשר לאדם הראשון שיקום תחילה. באותה שעה אומרים לאדם הראשון: דייך תנומה! והוא אומר: מי הוא זה שמנדד שינה מעיני? והוא אומר: אני משיח ה’, מבני בניך!

מיד עומד אדם הראשון, וכל דורו, ואברהם יצחק ויעקב, וכל הצדיקים וכל השבטים, וכל הדורות מסוף העולם ועד סופו, ומשמיעים קול רינה וזימרה, שנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר". ולמה על ההרים? אלא: מה נאוו משה ודורו הבאים מן המדבר.

דבר אחר: מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. משל למלך שהיו לו שני בנים, ומת אחד מהם, ולבשו כל בני המדינה שחורים. אמר המלך לבשתם שחורים במיתתו של בני הראשון? אני אלבישכם לבנים בשמחתו של בני השני! כך אמר הקב"ה לכל ההרים: הואיל ובכיתם על בניי בשעה שגלו מארצם, שנאמר: "על ההרים אשא בכי ונהי", כך אני מביא שמחתם של בניי על ההרים, שנאמר: "מה נאוו על ההרים" וגו’.

נאה מלך המשיח מבשר לישראל, וההרים ירקדו כעגלים, לפניו ועצי השדה יהיו מכין כף אל כף, שמחים בישועה של ישראל, שנאמר כי "בשמחה תצאו ובשלום" וגו’.

מה נאים הרי ישראל המושכים חלב ודבש כנחלי מים שוטפים, וגם נהרי יין, שנאמר "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס"

"ומעיין מבית ה’ יצא והשקה את נחל השטים". למה המעיין דומה כשהוא יוצא מבית קודש הקדשים ועד מפתן הבית? בתחילה דומה לחוט של שתי, עד ההיכל דומה לחוט של ערב, עד החצר דומה לקרנים וליובלאי שופרות, עד המזבח דומה לקרני חגבים, עד העזרה דומה לפך קטן, שנאמר "הנה מים מפכים", ומשם יורדין כנחל שוטף, וכשרין לעולה ולנדה ולחטאת (הערה: ככל הנראה מדובר על כך שהמים הללו יטהרו את ישראל). ומלאך המות אינו יכול לעבור בו, שנאמר: "וצי אדיר לא יעברנו". ואפילו ספינה אינה יכולה לעבור בו. ויורד אל ים הערבה, להרבות דגים לישראל, ומלח יש להם מאותו מקום, שכתוב בו ביצאתיו וגבאיו ולא ירפאו למלח. ועולין עליו כל עצי חמדת לבנון, שנאמר: "ועל הנחל יעלה על שפתיו מזה ומזה ולחדשיו יבכר", זה אתרוג שעתיד לבכר כל חודש וחודש, והוא עץ הנאכל עליו בפריו, שנאמר: "והיה פריו למאכל, ועלהו לתרופה".

מה נאה בית המקדש יורד ונבנה על תילו שנאמר ונבנתה עיר על תילה!