"תיפח רוחם של מחשבי קיצין"-האמנם ? האם מותר לחשב את מועד הקץ ? ומה משקלן של הגימטריות בכלל, ובגילוי וחישוב הקץ בפרט ? כל התשובות המוסמכות בנושא ש-"במחלוקת"

מאת: ציון סיבוני

תמצית המאמר: האיסור על חישוב הקץ היה רק על תקופת "אחישנה" (אנו כבר "בעתה" משנת תש"ה). כמו כן, האיסור היה לחשב על דרך של גילוי הקץ בניגלה, אולם על דרך הרמז, הדרש והסוד- אין הדבר אסור. ואדרבא, יש חובה על כ"א לחפש ולמצוא את רמזי הקץ בתורה ובנביאים.

בס"ד, חז"ל אמרו:-"אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן, תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע אותו הקץ ולא בא, שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו". ומאידך, אנו מוצאים את דברי חז"ל במקומות אחרים, אשר יש בהם סימנים מובהקים, שבאמצעותם ניתן לזהות את הקץ, "אימתי בן דוד בא":-ואמר רבי אבא, אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל…".

אחד מעיקרי האמונה שלנו הוא:-כי משיח בן דוד, יבוא באחרית הימים ויגאל אותנו, גאולה שלמה. וכי למרות שהתמהמה, בכל יום אחכה לו שיבוא" , מכאן ניתן להבין, כי הגאולה יכולה להתרחש בכל יום ובכל שנה ! אך מאידך, אנו רואים סתירה, כביכול, לדברים אלו בדברי חז"ל  כי:-"בניסן ניגאלו ובניסן עתידים להיגאל". " ובסנהדרין צז':-"תנו רבנן, בשבוע שבן  דוד בא….בששית קולות , ובשביעית מלחמות , במוצאי שביעית בן דוד בא". הכיצד, לכאורה, יש סתירה ? ומתרצים זאת (עפ"י הפשט) כי אכן האמונה והציפייה אמורים/צריכים להיות מידי יום ביומו, אולם יש מועדים, כגון אלו המוזכרים לעיל, אשר מסוגלים יותר לגאולה השלמה, יותר מכל מועד אחר…

מאוד מעניין, שגם חלק מגדולי ישראל, אשר התנגדו לחישובי קיצין…הם בעצמם הביאו חישובי קץ, אשר עברו, ובן דוד טרם בא… יש  כאן, עקב הנ"ל, לכאורה, קצת בלבול ואי הבנה , האם מותר, או אסור לחשב את הקץ…,

בתורה, ראינו כי יעקב אבינו אסף את השבטים הקדושים, ורצה לגלות להם את הקץ, אך רוח הקודש ניסתלקה ממנו והוא לא יכול היה לגלות להם את הקץ. והנביא  דניאל, אשר חי בתחילת בית שני,  התנבא על אחרית הימים/קץ הימין, ונימסרו לו 2 מועדים סתומים (1290 ,1335),אך גם לו לא נודע, אלא ברמז סתום (וגם לדעת מי שאומר שדניאל  כן ידע, הרי המלאך אומר לו בפרוש ,שיסתום את הדברים , ולא יגלה אותם…ואתה תנוח לך לקץ הימין)…                      מאוד מעניין, מה אומר לנו הזהר "וירא"(הסולם) :-"…כשבאו (רבי יהודה ורבי יוסי), לפני רבי שמעון וספרו לו המעשה, אמר להם, אולי בקץ המשיח שבאלו האותיות היתם עוסקים. אמרו לו, אין אנו יודעים, כי הכל נשכח ממנו". "אמר להם רבי שמעון, אין רצונו של הקב"ה בזה, שיתגלה יותר מדי (מדאי) לעולם, וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ולדעת בהם קצים וחשבונות של הגאולה, ובאותו הזמן תיגלה לכל…".

ובדניאל יב',ד':-"ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישוטטו רבים ותרבה הדעת… ובפסוק ט',"מצודת דוד":-"כי דברי הגאולה יהיו סתומים וחתומים ברמז לבל ידעוה עד קץ, אבל בבוא הקץ יתחכמו הכל להבין הרמז".   רש"י:-" והמשכילים יבינו-"אותה בבוא עת הקץ".    אבן עזרא (פסוק ט):-"…כי סתומים וחתומים הדברים, וזה לאות  כי בגעת הקץ יבינו המשכילים רמיזות המלאך , על כן..". אנו רואים, איפוא, כי עפ"י הדברים הבהירים/ברורים הנ"ל, הרי שלקראת הגאולה ממש, מועד הקץ יתגלה. בתרגום יונתן על הכתוב (קהלת צז', כד'):-"רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו"- "הא כבר איתרחק מבני נשא למידע כל מה דהוה מן יומי עלמא, ורז יום מותא, ורז יום דייתי מלכא משיחא"-ודייק הרה"ג ר' יוסף שיינברגר שליט"א שהתרגום יונתן אומר כי אי אפשר לדעת את היום שבו יבוא מלך המשיח, אבל את השנה, בערך אפשר לדעת. !!!       ואומר לנו רש"י דבר מדהים (בדניאל ח', יד'):-"ואנחנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ , ובעבור קץ הדורש ונודע כי טעה במדרשיו, והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת". ועוד כותב רש"י (תהלים קל, ו):-"נפשי לב' משומרים לבקר", הריני מן המצפים לגאולה."שומרים לבוקר"-מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ". "מצודת דוד"-"בבוא העת אז יפקחו עיני הכל ,להבין רמזי הגאולה". ובסליחות בעשרת ימי תשובה, אנו אומרים:-"חשבון אחר חשבון עמך יפתור, חוכה וסוכה ודוה וחוזר לפתור. זח אור משכיל יכולת לחתור. זמן קול התור מתי לפתור".

וכתוב (שה"ש ז, יב, יג):-"לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים ,נשכימה לכרמים ניראה אם פרחה הגפן, פתח הסמדר הנצו הרמונים, שם אתן את דדי לך". ומתרגם התרגום:-"אמרין בני ישראל אלין לאלין ,נקדים בצפרא ונהך בית כנישתא ולבית מדרשא, ונבקר בספרא דאוריתא ונחמי אי מטא זמן פורקנא דעמא בית ישראל דמתילין לגופנא לאתפרקא מגלותהון ונשאל לחכימיא איתגלי קדם ה' זכותא דצדיקיא דמלין פקודיא כרמנא, אי מטא קצא למסק לירושלם למתן תמן שבח לאלהא דשמיא ולמקרב עלון ונכסת קודשין". רואים מהתרגום שחיפוש זמן הקץ הוא מהתורה:-" ובכל הדורות קמים בני ישראל בכל יום ויום  בבוקר , והולכים לבית הכנסת ולבית המדרש ללמוד תורה, ולחפש בתורה לדעת, אם הגיע זמן הקץ והגאולה של ישראל, כדי לדעת אם הגיע הזמן לעלות לירושלים עיר הקודש, להיות מוכנים להקרבת הקורבנות".

ובמדרש (תהלים ז)-חבקוק הנביא שואל את ה':-"עד מתי"- וה' עונה לו שיקח לוח ויכתוב עליו את האלף בית במילויין וידע את הקץ" (סה"כ=5775+תשע"ה).אנו רואים, איפוא, שידיעת הקץ היא דרך אותיות התורה.

ובגלות מצרים מצינו (שמו"ר ה,יח):-"מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלן".  וכן מצינו  במדרש (תנחומא ויגש ה, י):-שכל מה שאירע ליוסף ואחיו הוא רמז למה שיקרה בגאולה העתידה. וכמו שאצל יוסף   האחים לא הכירו את יוסף, עד שאמר להם:-"אני יוסף אחיכם" , כך גם לעתיד לבוא בגאולה השלמה, בקרוב, יאמר לנו ה' יתברך :-"אני ה' אלהיכם", ואז יבינו בני ישראל את כל המאורעות והצרות שפקדו אותם.                         ועיין במאמר הגאולה לרמב"ן (שער ד' בהוצאת מוסד הרב קוק), שבאחרית הימים מותר לחשב קיצין, ומתייחס כבר לדורו כזמן אחרית הימים, ומחשב שם את הקץ. וכן מובא שם שקודם הזמן של הקץ האמיתי ,הוא יפורסם בעולם, וכולם ידעו ויבינו את הקץ.  וכן מובא "באוצרות רמח"ל" (עמוד רנ"ד):-"למה שאומרים בזהר "וירא", שבסוף הגלות אפילו התינוקות יאמרו קצין, סוד העניין הוא…ומתבאר מדבריו שלא די שאין איסור בגילוי הקץ, אלא אדרבא, מצוה גדולה ורבה היא שעל ידי זה מסתלקת הסטרא אחרא, ונמצא שהוא המקרב וממהר את סוף הגלות".                       וכן מובא בספר "קול התור" (סוף פרק ד')ע"י תלמידו של הגר"א, בשם הגר"א, בנוגע לדעה שכלו כל הקיצים…"ולמאן דאמר תפח עצמותיהם של מחשבי קצין", הכונה, למחשבי קיצין גרידא, כלומר בלי ה"אתערותא דלתתא" שאינם מתחשבים עם האתחלתא הבאה ע"י משיח ראשון, משיח בן יוסף…ובמידה שאנו מקדמים את פני הגאולה לרצות את אבניה ולחונן את עפרה, הגאולה מתקרבת אלינו בסוד "כי בא מועד", וכמו שכתוב "שובו אלי ואשובה אליכם", ובמידה זו מתגלים לפנינו רמזים קדישין על מועדי הפקידות וקץ המגולה בדור האחרון".

אנו רואים, איפוא, כי אם יש "איתערותא דלתתא" (השתדלות שבאה מלמטה) בקרוב הגאולה ברחמים, ואדרבא, מהשמים מסייעים לו ומגלים לו תאריכי הפקידה כדי לעורר את העם.

ובספר "ליקוטי הצבי" (ויחי)-המלבי"ם ז"ל בפרושו על דניאל מביא קץ לגאולתן של ישראל, וגדולי הדור כתבו לו, הרי אמרו חז"ל "תפח רוחן של מחשבי קצין, והשיב להם:- חכמנו ז"ל, ראו ברוח קודשם שהגלות יומשך לכמה וכמה מאות שנים, לכן תכף אחר החורבן אמרו על מחשבי קצין תפח רוחן, אבל אני דיברתי בעקבתא דמשיחא אחרי חבלי משיח הגדול והנורא, ואחרי שכבר סבלנו הרבה צרות ישראל' ,ל"ע ,והגיע זמנן של ישראל להיגאל, לכן יפה דברתי עת וסוף וקץ לכל צרותינו".

וכן מצינו שהאיסור לגלות את הקץ , הינו רק דרך לימוד נגלות התורה, אבל כשמגלים דרך למוד פנימיות התורה, אין איסור. כמובא ב-רמח"ל ("אדיר במרום", מאמר בריך ברי לעתיק יומין) על הגמרא שמשיח בא בהיסח הדעת ,שהיסח הדעת היינו שהכיסוי הוא בזו"ן שהם בבחינת הדעת, (בחינת נגלות התורה), אבל בבינה שהיא בבחינת נשמה ופנימיות התורה, הוא שורש משיח, ושם יש לזה גלוי.  והאריך בזה הגרי"א חבר (ביאורי אגדות אפיקי ים סנהדרין צו) ונביא את לשונו בקצרה:-"סוד הקץ אינו כשאר רמיזין לאשכחא בסלע, דנפקו טיפין מסלע דיצירה, אלא בעי לנוקב להאי סלע מעבר לעבר, עד שמגיע לתהום בריאה ושם יתגלה. והוא מה שאמרו שקץ משיח "לבא לפומא לא גלי", שלב הוא בבינה ,ופה ולשון הם זו"ן ,ובינה היא בבריאה, וזו"ן ביצירה ועשיה ,כידוע, ולכן קץ משיח נישאר במחשבה בלב, הלב מבין. ולא בא בדיבור לנביאין שהשגתם ביצירה. והוא גם כן מה שאמרו "ללבי גיליתי ,לאיברי לא גיליתי", שהם איברים דגופא דזו"ן שהם בב' עלמין יצירה ועשיה.והוא שרצה חבקוק לעמוד על קץ משיח, והשיבו לו הקץ אינו בא בדיבור רק בסוד כתיבה בלב, כמו שכתוב "כתבם על לוח לבך". ורואים שאלו המתעסקים להבין את הקץ על דרך הנסתר, נשמת התורה, שהוא בחינת בינה עולם הבריאה, שכן הקץ גלוי ואינו מכוסה. וזה הטעם גופא מלא מעניין חישובי קיצין, כיוון שבבחינת בינה אין היסח הדעת. וכן המספר המסתתר בין אותיות משיח הוא 552, כמניין תעלומה, לרמז שביאת המשיח היא תעלומה של סוד שצריך לגלות כמו שמגלים תעלומות התורה. ועוד טעם נראה לבאר מדוע גילוי הקץ דרך תורת הניסתר הוא מותר, דכל עניין הגאולה הור דבר שהסטרא אחרא מתנגד אליו בתוקף רב ביותר, ועל כן מביא אותה הקב"ה בדרך נסתרת של ערמה, כמו הולדת שורש משיח ע"י לוט ובנותיו, ויהודה ותמר, שבאו בדרך זנות… ולכן, גילוי הקץ דרך נסתרות התורה , הוא האופן היחיד בו אפשר ללמוד ולהבין את עניין הקץ שנעשה דוקא בדרך זו".

ומובא בליקוטי מוהר"ן (קפו)"…וכמו שמצינו בדניאל שמרמז על סוף קץ הגאולה , ועתה הדברים סתומים, כמו שכתוב שם "סתום הדברים וחתם", כי אין אדם יודע עתה איך מרומז שם זמן הגאולה, אבל לעתיד אם ירצה השם כשיקויים הדברים, ויגיע קץ האמת, ויבוא משיחנו, אזי ידעו למפרע איך שמרומז בדבריו זמן הקץ".

ועוד מצינו חלק ממכתב שכתב הרה"ג ר' אלחנן וסרמן הי"ד, (קובץ מאמרים ואגרות ח"א עמוד שכ"ט) "צריך לפרסם גלוי לכל כי הננו עכשיו בתקופת "עקבתא דמשיחא", דבר זה ברור כשמש. ואודיעו אשר עלה בדעתי זה ימים רבים, כי ראוי מאוד לאסוף מכתתבי הקודש ומדברי חז"ל, כל הכתובים והמאמרים מענייני תקופתינו ולבאר את פשטי הדברים…להראות איך שהדברים נתקיימו ומתקיימים לעינינו ממש". וכן מצינו ברש"י (שבת לא) צפית לישועה, לדברי הנביאים, כלומר האם ציפית לישועה, להתגשמות דברי הנביאים… ועוד מצינו חלק ממכתבו של הרה"ג ר' שמעון הורוביץ זצ"ל, שהיה מראשי ישיבת "שער השמים", ומגדולי המקובלים,בשנת תרצ"ג, בסכמתו לספר "קץ הימין":-"אני מבקש מכבוד תורתו שיסדר היטב את כל הרמזים והחידושים בעניין גאולתינו ופדות נפשנו, וידפיס בהצלחה , וה' יעזרהו על זה, , כי בחשכת הגלות הגדול והנורא הזה ראוי והגון לכל מי שיש לו איזה דברים נסתרים ורמזים טובים לעניין הגאולה, שיוציאם לאור הגורם שמחה בלב לאיש, וגורם חיזוק התקוה וכמים קרים על נפש עיפה".                                                                                              וכן, מובא בספר "דברי תורה" מהאדמו"ר ממונקאטש זצ"ל (אות ק) בשם "הקנה" שמותר לעורר שהגאולה קרובה, ולא צריך לחשוש מה יהיה אם חו"ח בן דוד לא יבוא".   ומתוך הסכמות לספר "ואשר תבואנה יגידו", שמבאר את נבואות אחרית הימים, ואת קץ זמן הערב של שנת הערב של שנת תשע"ב. דברים מתוך הסכמת הגר"ש אוירבך שליט"א:-"אין ערוך להדבר הגדול הזה לפתוח פתח על פי פתחן של ראשונים בדברי הנביאים הנאמרין באמת, ואשר נבואה שהוצרכה לדורות ניכתבה, ומי ישיג גודל העניין בדברי הנביאים בגאולת ישראל ופדות נפשנו, ומי יתן וכל עם ה' יתבוננו בינה בדברי הנביאים".                                                                                                                ומתוך הסכמת נהרה"ג ר' צבי קושלבסקי שליט"א:-"אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע". הנביר מדבר על תקופת "עקבתא דמשיחא" ומציין שיש חובה מיוחדת באותה עת להדברות בנושא חיזוק האמונה, כי בימים טרופים אלו צריך להתגבר ולהתחזק באמונה טהורה ותמימה, שכל מה שקורה אינו אלא הכנה לגאולה השלמה. ועת צרה היא ליעקב וממנה ומתוכה יושע . על כן, אברך. מחבר ספר זה שבא למלאות צו השעה לגלות מתוך דברי הנביאים וחז"ל, מה פשר כל המאורעות אותנו, ומתוך זה שרואים אנו כמה תואמים להפליא דברי חז"ל, הגאונים והראשונים, עם כל הקורה  לנו, נדע שכמו שנתקיימו הראשונות ,כך יתקיימו האחרונות".   ובמדרש שמעוני (חבקוק תקס"ב) מאי "ויפח לקץ ולא יכזב", אמר ר' שמואל בר נחמני "תיפח רוחן של מחשבי קצין", פשוט יחד עם המילוי והכולל ת"ו יו"ד קו"ף צד"י יו"ד נו"ן בגימטריא 5775. היינו שצריך להפיח רוח ולמלאות את האותיות הללו לדעת את הקץ. ויש אומרים תיפח רוחם דוקא של מחשבי הקצים…תיפח מלשון "ויפח באפיו נשמת חיים", על כל החישובים והרמזים היפים שהם מתאמצים למצוא ולפרסם. והוסיף ר' מ.צ. שאם נכתוב תפח בלי יוד "תפח רוחם של מחשבי קיצים"=1692=חמש שבע שבש שש (5776). וכן נוסח הרמבם בהלכות מלכים פרק יב "וכל הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו"=5776=תשע"ו.

לסיכום:- האיסור על חישוב הקץ היה רק על תקופת "אחישנה" (אנו כבר "בעתה" ). כמו כן, האיסור היה לחשב על דרך של גילוי הקץ בניגלה, אולם על דרך הרמז, הדרש והסוד- אין הדבר אסור. ואדרבא, יש חובה על כ"א לחפש ולמצוא את רמזי הקץ בתורה ובנביאים. תודה מיוחדת לרב יקותיאל פיש (סוד החשמל) שהעביר לי את כל המקורות הנ"ל ולאתר "כי לה' המלוכה"  סוד .1820

—-

תוספת:

תורה נביאים כתובים (משולש+רגיל) = 5776

זה מרמז על שלמות הכל
שלמות = 776
ביאת המשיח = 776 (ראה רשימת גימטריות 776 כאן)