עדכון יום ד

נוספו 4 תמונות שמראות את הקשר בין "משיח י-הוה = 384"  לפורים ..

שימו לב להצלבות בין המספרים 1537 – 384 

עדכון כ' אדר א תשע

כמו במגילת אסתר.. שמציאות ה' מסתתרת שם (א' סתר).. ותפקידנו לגלות (מגלת).. רק למפרע אנו מגלים שהכל בשליטת הקב"ה, ואין עוד מלבדו, כך הגאולה כשתבוא בעתה . כשהיא תבוא אנו נבין שהכל כבר מתרחש והכל כבר קיים רק לא ראינו והבנו.. וראו את הגימטריה ...
בעתה = 477
ואז נבין שהכל התחיל כבר ...
אתמול = 477

לחץ כאן להצגת תמונות נוספות

עדכון יום א' נשלחו 2 רמזים חדשים

שלחו
++++++
על המדרש "כשיפול נירון מזרחי שבדמשק" מוזכר גם דרך כוכב מיעקב ( כוכב ממזרח)

נירון בגמטריה מדיוק-כוכב נבירו, גם גמטריה רוסים או סורים.

דבר נוסף ששלחו
++++++++
גנז הקב"ה את סודותיו בשמות הצדיקים
למשל הבן איש חי רבי יוסף חיים מבגדד
בן איש חי =אותיות באחישנה
יוסף חיים = מפסח
יוסף חיים=224 כלומר 22 לחודש הרביעי =אפריל תאריך שבו
חל ליל הסדר השנה
כלומר באחישנה מפסח שחל ב-22.4
בנוסף באחישנה =בן איש חי זה אומר גאולה לפני הזמן האחרון
שזה בעתה יוסף חיים =224 באחישנה 224 נוריד מ-6000
= 6000-224= 5776
מה זה אומר באחישנה בגשמיות בפועל זה אומר שמפסח הקרוב
אנחנו נראה חדשות והתפתחויות בכל העולם שכבר יהיה ברור שגאולה זה עניין של חודשים ולא שנים .

עדכון יום ג' יד אדר א

מאת: צ - כידוע, הקלקול התחיל בחטא הנחש, אשר פיתה/הטעה ("הנחש השיאני ואוכל") את חוה והיא את אדה"ר. ומאידך, התיקון יהיה בגאולה  ע"י משיח(=358=נחש).  "משנכנס אדר מרבין בשמחה"-על חודש "אדר", אומר "המאור עיניים" שהשם אדר=   א'-דר, כלומר  שאלופו של עולם דר איתנו, כאן בתחתונים בחודש אדר. ממשיך ואומר "המאור עיניים", וכמו ששנינו במשנה(מגילה ו'):-"אין בין אדר הראשון לאדר שני, אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים" (שהם באדר ב').

שואל "המאור עיניים", ואם כן, מה ואיזה מעלה , אם בכלל, יש באדר א' ?                 עונה "המאור עיניים"-שאדר א' הוא בבחינת "צדיק גמור" אשר לא חטא מעולם, ולכן זכה שאלופו של עולם כבר דר בו/בתוכו, למרות שאין בו כל אירוע רשמי, ואפילו מתחילים להרבות בשמחה מראשיתו, כלומר כבר  מ-א' אדר...                                                       אך לעומתו, חודש אדר ב', אשר זכה לכל האירועים השמחים והפחות שמחים, שיחולו בו, הוא בבחינת "בעל תשובה", אשר מחמת עוונותיו גרש את אלופו של עולם, מלדור בדירה בתחתונים, ואולם בזכות התשובה, ניתן להחזיר את אלופו של עולם לדור איתנו בתחתונים. וכמאמר חז"ל (ברכות כד'):-"מקום שבעלי תשובה עומדין , אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד", ומתרץ זאת כך "המאור עיניים":-"...אבל  "בעל תשובה" , הרי  הוא ממליך את הקב"ה למטה בעולם הזה,  וכופה את הסטרא אחרא יצר הרע תחת ממשלתו ,וזהו כבוד ושעשועים גדולים לפניו".  וזו הסיבה שקוראים מגילה...באדר ב', לרמוז לנו שעיקר התגלות כבוד שמים הוא ע"י בעלי תשובה, שהם בבחינת אדר ב', שעושים נחת רוח לפניו יותר מהצדיקים הגמורים, שהם בבחינת אדר א'. ואף ניתן להמשיך ולחזור בתשובה  כ"חותם חיצוני" שני ואחרון (גם לאחר "זאת חנוכה") , ולפני א' ניסן , ראש השנה מהתורה לחודשים. אומר לנו "המגלה עמוקות", מדוע האות ד' גדולה  בפסוק "שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אח-ד", ומדוע האות ר' היא גדולה, וככתוב:-"כי לא תשתחוה לאל אח-ר".                   וככתוב במדרש (ויקרא רבה יט'):-           "...אם  אתה עושה  (את האות) "דלת"  כ"ריש" , אתה מחריב את כל העולם"...                                                    וכן, גם  בפסוק-"לא תשתחוה לאל אח-ר" , אם אתה עושה "ריש"  כ"דלת", נמצא שאתה מחריב את כל העולם כולו". ומאחר ואין הבדל בין האות ד' לאות ר', אלא ה"קוץ" שנמצא באות ד'- מתאמץ ה-ס"מ/היצר הרע להעביר את ה"קוץ" מהאות ד' במילה "אחד", ע"מ, חו"ח, שיהיה כתוב "אחר", ולהיפך,  להעבירו לאות ר' שבמילה "אחר" ע"מ שיצא "אחד"...                                                   כידוע,  כשחטא אדה"ר, התקלל ונאמר לו:-"וקוץ ודר דר תצמיח לך...".                      ומאידך, אצל עמלק כתוב:-"...מלחמה לה' בעמלק מדר דר".                                     וכידוע עמלק=240="אל אחר"="ספק".          הוא אותו הספק שמכניס בנו עמלק כל הזמן, ע"מ שלא נבחין בין האותיות  ד' ל-ר', כלומר בין "אח-ד"  ל"אח-ר".                                 מאוד מעניין, כאשר מפחיתים מהאות ר'(200) את האות ד'(4) מקבלים 196=קוץ (196=200-4) !!!                                         נישאלת השאלה, איך כל זה קשור לאדר/ים , לגאולה  ולשנת תשע"ו  ?                              כאשר חוה אמרה "הנחש השיאני"-למעשה, הוא הצליח להכניס בה את הספק ואת הכפירה בקב"ה, אשר ברא, כביכול, יש מאין ולכן אמרה "השיאני"  וכוונתה היתה "השיאני"=ה'-יש-אני , כלומר יש ה', אך יש גם אני...                                                    אומרים חז"ל שהיא פגמה בשני שמות של הקב"ה:-  "שדי",  "א-ד-נ-י"  ע"י שהחסירה/הוציאה מהם את האות ד' של "שדי"  ונישאר  "יש",  ואת ד' של   "א-ד-נ-י"  ונישאר "אין" ולכן אמרה  "השיאני"...                             בספר דברים כתוב (האזינו, לב', יב'):-"ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר".                    רש"י:-"ה'-בדד ובטח נהגם במדבר".    "...רבותינו דרשוהו על העתיד".                  "...כן עשה להם וכן עתיד לעשות".(ל'שנת עשות/תשע"ו).                                         מעניין מאוד,  אדר=205,                      פעמיים אדר(א',ב')=410=דרור=בן עמרם(עם כוללים ואותיות)=קדוש=אררט (מזכיר ארור,אררה).

אדר=א'-דר=אלופו של עולם דר באדר. דר+דר=204+204=408=זאת=בן עמרם(עם האותיות)=קול, צום, ממון=חשק=אהבת= ר"ת-"היום אם בקולו תשמעו" !!!               "אדר"-בחודש זה יש לנו את הצירוף של האותיות  "דר/רד"  שהוזכרו בעמלק, או בעונש אדה"ר בהקשר לאדמה, או בהקשר למשרע"ה:- "לך  'רד' כי שחת עמך..." כלומר, בחודש/ים בו אנו קוראים את פרשת "זכור" וחוגגים את פורים, הניצחון על המן האגגי/העמלקי, יש לנו 'צירוף מקרים'(=776/תשע"ו), מעניין ,משום שנה מעוברת של שני אדר-פעמיים דר...                                  המילה "בדד"-גם מופיעה בפרשת "בלק", שם בלעם "התנבא" גם על 'אחרית הימים' (במדבר, כג'.ט'):-"כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו, הן עם  ל'בדד'  ישכן ובגוים לא יתחשב".  שוב אנו רואים את צמד האותיות  'דד'( במילה 'לבדד').              המילה-"בדד"-ר"ת-"בכל דרכיך דעהו" , יש לנו כאן "דרך"=שנת דרך=224/5776/התשע"ו  ו'דעת'=474="ערב רב" (ועם האותיות)=477="בעתה", וכמובן שמזכיר לנו את חטא עץ הדעת , אדה"ר והנחש...            ועוד, במילה 'דוד' יש פעמיים ד'=דלת=434=משיח בן דויד...              באמצע המילה דוד יש את האות ו' המרמזת על 6 תכונותיו של משיח בן דוד ו/או על 6,  המייצג יסוד=יוסף, משיח בן יוסף...        קבלתי  מהרב פיש , אשר כתב לי כי הפסוק ה-5776(ה-תשע"ו) בתורה הנו בספר דברים (האזינו, לב', כד'):-"מזי רעב ...אשלח בם עם חמת זחלי עפר".  רש"י-"ארס נחשים ההולכים על גחונם על העפר".               ואולם, כאשר אנו סופרים למפרע, מהסוף(דברים) להתחלה(בראשית)-הרי שהפסוק ה-5776- הנו (בראשית, ג',יד'):-"ויאמר ה' אל הנחש כי עשית זאת  ארור אתה מכל בהמה ומכל חית השדה, על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך". אנו רואים כי ה"נחש" , ה"עפר" ו"הגחון" מוזכרים בשני הפסוקים הנ"ל.                                          אנו מוצאים  בפסוק זה את המילים 'זאת=408, ארור(+1)=408, שניהם כמניין ב' פעמים 'דר' (קוץ  ו'דרדר,  או מ'דר  דר').   וכן מצינו במדרש (במדב"ר יד', יא'):-"אמר רבי פנחס, שני אויבים לא נאררו עד שהשלים עליהם שבעים (70) פסוקים, הנחש והמן הרשע . הנחש מ"בראשית"  עד ארור אתה מכל הבהמה"-שבעים פסוקים.  המן מ"אחר הדברים האלה גדל המלך" עד "ויתלו את המן"-שבעים (70) פסוקים, לתכלית שבעים נתלה על חמישים".   כלומר, שקללת הנחש היא עד 70 פסוקים, שהם כנגד 70 שנות חבלי משיח(=358=נחש) ולכן אם מפחיתים 5775=5845-5776,  כלומר,  כדברי האריז"ל ובהמשך, כדברי "בעל התניא" ו"החפץ חיים", הרי ששנת 5775 היתה שנת סוף שנת הברור (של הנחש), ושנת 5776 היא שנת המשיח !!! שישלים את תיקון חוה  ואדה"ר , חוה והנחש ובהמשך יתקן את כל הבריאה.                דברים שהובאו לעיל, בהקשר ל-70 השנים
מחזקים את דבריי, כי למדינת ישראל, במתכונתה הנוכחית , הוקצבו רק 70 שנות "חיים" כפי שהובא ב-2 הפסוקים הקשורים לנחש בבראשית ובדברים. ואולם, אני טוען ש-70 הם כנגד 70 שנות חייו של דוד המלך ע"ה, שנים, אשר הוקצו לו ע"י האדם הראשון(נחש/עץ הדעת..).                       וכידוע 70=ע'=עין=130, אלו השנים בהם קלקל אדה"ר עד שתיקן ושב לחוה ונולד להם  שת שהיה צדיק. והכל קשור למספר 70=ע'=עין=130...ולכן, משה לא נולד במצרים, אלא רק לאחר 130 שנים (ולאמו יוכבד שהיתה בת 130 בלידתו...).            וכאמור, במאמרי הקודם, שנת תשע"ח/778 הנה שנת הגאולה "בעתה" המתוכננת מראש, ואילו שנת תשע"ו/776 הנוכחית הנה שנת הגאולה "דאחישנה" וכו'... שניזכה לגאולה השלמה כבר בחודש אדר, בחן בחסד וברחמים רבים, אכי"ר.             ממני הקטון, המצפה לישועת ה' כל היום,בשו"ט,  ציון דוד סיבוני.

---

תוספת מאת. א

ציון, יש מספר דברים במאמר שלך שפשוט הדהימו אותי!!! אשריך! ישתבח שמו!!

מספר נקודות "משלי":
1. החפץ חיים אמר 5776=שנת בעתה. אז ככה שגם אם 5778 הייתה מתוכננת להיות בעתה לדעתי הפסק של החפץ חיים שהתפרסם ביטל את זה לחלוטין. ככה אני חושב ומקווה כמובן בע"ה – ושיהיה דאחישנה בתוך השנה כלומר לא בקץ השנה אלא במהלכה ובתשובת עם ישראל, כולל אלו הקוראים את עצמם חילונים.

דבר מעניין בעיני:

2. ע' = 70. עין = 130. הפרש = 60. קיבלנו את המספרים 70/60, כלומר ה-130 עשוי מ 70 חיצוני ו-60 פנימי. 60=ס'. כלומר "עס" מעניין ש-"עס" במשולש זה 580, "חן" כפול 10 – ונח מצא חן בעיני יהו'ה. העין מסוגלת לראות את החומר והן היא עין רוחנית. ידוע שבחלק החיצוני של העין יש 70 חלקים, במשך הרבה שנים מדענים חשבו שרק 68 חלקים ובעשור האחרון התגלו 2 חלקים נוספים. (אני מדבר על הקרנית). ואילו החלק הפנימי של העין הוא החלק הקולט 'אור' (207) והחלק הזה בנוי מ 130,000,000 קולטני אור (פוטורספטורס) כלומר העין (130) היא כמו מצלמה של 130-מגה-פיקסל. כשאני אומר את המספרים האלו אני מדבר על מחקרים מדעיים שהתפרסמו כממוצע בעין האנושית. וירא ה' את האור. אנו רואים שה' מדבר על ראיה בהקשר של האור, כמובן שה' רואה הכל ואנו רואים רק את האור המצומצם של ספטרום הראיה של האדם. והנה המילה "וירא" היא "אור+י'" מבחינת האותיות (217) לדעתי זהו רמז לעשר הספירות.

 

והנה "אור עס" = 1776 במילוי דמילוי.

 

בברכה רבה,

חג המסכות? אכן ה' מסתתר תחת מסכות, השנה בע"ה מקווים שהמסכה תוסר (לפחות חלקית)

תגובה שקיבלנו: במילה מצרים יש את האותיות מרצ שזה החודש הלועזי שנופל על חודש אדר העברי בנוסף כתוב בפרשת  שמות פרק ג  פסוק ח :
כי ידעתי את מכאביו וארד להצילו  מיד מצרים "  וארד  = אדר
אותם אותיות בסדר שונה  מה שמעניין גם משה חי 120 שנה
ואהרן חי 123 שנה יחד 120+123=243  שזה 24 לחודש השלישי כלומר מרץ התאריך הלועזי של פורים הקרוב  וגם 243=גמר =קץ =סיום ופורים נקרא גם גמר תיקון
האם הגאולה תהיה בפורים רק השם יודע
נחכה ונראה .

רמז יפה מאד - נשמח לקבל עוד רמזים

---

רמזי פורים התשע"ו בסרט המשיח פורים

רמזי גאולה מדהימים מפורים שנה שעברה - התשע"ה - בסרט אובמה נחש 4

---

וכן פורי"ם מרומז בכתוב (ישעי' יד, כז) "כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה", ורמזי סוד החשמל - מי שלא מבין קטע מומלץ לדלג לקטע הבא שאולי יבין אותו מצינו בזהר (תיקונים קמג.) קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלָיו, וְהֵרִים יָדָיו לְמַעְלָה וְשִׁבַּח אֶת רִבּוֹן הָעוֹלָם, וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, עֲשֵׂה לְמַעַן הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בַּגָּלוּת, וְאִם הִיא בִּשְׁבוּעָה, הֲרֵי אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם חָכְמָה וּבִינָה, יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יהו''ה צְבָאוֹ''ת יָעָץ וּמִי יָפֵר, אִם הַתַּלְמִיד נִשְׁבָּע, הָרַב יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה. וכידוע בכתבי האריז"ל שבפורים מאיר הארת אבא ואמא יותר מכל השנה. וכן שנת תשע"ו מרומזת באות שלישית בכתוב (אסתר ט, כב) "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". וְכֵן תשע"ו ר"ת הַכָּתוּב (תהילים נא, י)"תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ".

נסירה

וְכֵן בִּגְאֻלַּת פּוּרִים הָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁל שָׁלֹש וָחֵצִי שָׁנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם 1335 יָמִים. מֵהַלַּיְלָה שֶׁנָּדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ בְּט"ז בְּנִיסָן שְׁנַת ג'ת"ה, עַד סִיּוּם גָּלוּת בָּבֶל וּתְחִילַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי בְּכ"ד בְּכִסְלֵיו שְׁנַת ג'ת"ט. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף מַרְצִיָאנוֹ שליט"א מִצָּרְפַת, שֶׁ"הַסְתֵּר אַסְתִּיר" בְּגִימַטְרִיָּא 1336, שֶׁהוּא זְמַן הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל,"אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה". וּמְרֻמָּז בַּכָּתוּב (אסתר ה, ה) "מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ". "וְתֵעָשׂ" אוֹתִיּוֹת תשע"ו. וְכֵן הַתֵּבָה שֶׁפּוֹתַחַת אֶת מְגִלַּת אֶסְתֵּר, "וַיְהִי", יַחַד עִם הַתֵּבָה שֶׁמְּסַיֶּמֶת אֶת הַמְּגִלָּה, "זַרְעוֹ" בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹתוָ"ו יוֹ"ד הֵ"ה יוֹ"ד זַיִ"ן רֵי"שׁ עַיִ"ן וָ"ו, בְּגִימַטְרִיָּא ה'תשע"ו. וְכֵן אִם נַכְפִּיל אֶת הַמִּלָּה מְגִלָּה כָּפוּל הֲדַסָּה, שְׁמָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר, וְנוֹסִיף אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל נְקַבֵּל 5775. וּמְגִלָּה כָּפוּל הֲדַסָּה – אֶסְתֵּר, זוֹ הַכָּאָה פְּנִימִית בְּתוֹךְ הַמִּלִּים מְגִילַת אֶסְתֵּר, וּמְגַלָּה אֶת הַזְּמָן שֶׁהֵם מִתְחַבְּרִים. וְכֵן מָצִינוּ קֶשֶׁר בַּמִּדְרָשׁ בֵּין הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁלהֲדַסָּ"ה עִם הַכּוֹלֵל שֶׁעוֹלֶה ע"ה לַגְּאֻלָּה: (מדרש אבא גוריון ב, ילקוט בראשית סו) "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר". רַבָּנָן אָמְרוּ בַּת שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. ר' בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן אָמְרוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אַתְּ יָצָאתָ מִבֵּית אָבִיךָ כְּשֶׁהָיִיתָ בֶּן ע"ה שָׁנִים, חַיֶּיךָ אַף הַגּוֹאֵל שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד מִמְּךָ עַל בָּנֶיךָ בְּמַדָּי לֹא תְהֵא אֶלָּא בַּת ע"ה שָׁנָה מִנְיַן הֲדַסָּ"ה. וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן 'כִּי לַה' הַמְּלוּכָה' שֶׁמָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא התשע"ו בְּגִימַטְרִיָּא 1335. וְכֵן מִלּוּי אוֹתִיּוֹת "הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ" בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו. וְכֵן גְּאוּלָה שְׁלֵימָה התשע"ו בְּגִימַטְרִיָּא1211 שֶׁהוּא מִסְפָּרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ 358 יָשָׁר וְהָפוּךְ: 358 וְעוֹד 853. וְכֵן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּהתשע"ו יָשָׁר וְהָפוּךְ יוֹצֵא 11110 וְזֶה הַמִּסְפָּר שֶׁל מָשִׁיחַ חָמֵשׁ שֶׁבַע שֶׁבַע שֵׁשׁ בִּמְשֻׁלָּשׁ יָשָׁר וְהָפוּךְ. וְכֵן דָּוִי"ד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּגִימַטְרִיָּא ה'תשע"ו. וְכֵן הַיּוֹם הַנִּסְתָּר בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו וְאִם נַחְשִׁיב אֶת ם' סוֹפִית בְּמִסְפַּר שֵׁשׁ מֵאוֹת נְקַבֵּל 1336 כְּמִסְפַּר הַקֵּץ שֶׁל דָּנִיֵּאל עִם הַכּוֹלֵל. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט"א שֶׁשְּׁנַת תשע"ו מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב (נחמי'ה ט, י) "כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה" וְכֵן בַּכָּתוּב (בראשית כז, יד) "וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו". וְכֵן בַּכָּתוּב (שמות כה, ט) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" וּבְרַשִּׁ"י שָׁם "וְכֵן תַּעֲשׂוּ" לְדוֹרוֹת. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף ד. שליט"א שֶׁשְּׁנַת תשע"ו נִרְמֶזֶת בְּנֹסַּח הַתְּפִלָּה 'אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן. כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד'. וְכֵן בַּכָּתוּב (ירמי' כג, ו) "וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וגו' בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶּר שליט"א שֶׁתשע"ו ר"ת נֹסַּח הַבְּרָכָה כְּפִי שֶׁמּוּבָא בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה (פ"א)"שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה בָּרוּךְ מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ". וְכֵן שְׁנַת תשע"ו מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה: הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים".

---

 

אובמה נחש 4 – פורים תשע"ה

https://youtu.be/ve6TlZFS7T4

המשיח פורים – פורים תשע"ו

https://youtu.be/Pi-yqiIXkrI

עדכון קודם

 

---

 מאת הר' גלזרסון

בצופן זה אנו רואים פרים + תשע"ו + משיח + {מרדכי + בן ישי (מקבילים!!)} שושן

---

כידוע פורים, ישאר כחג גם לאחר "ביאת המשיח"(=776) משום שבחג זה קיבלו היהודים מרצון ובאהבה את התורה שבע"פ. לכן זהו חג אמת - שיש בו תם (תום=תמימות ושלמות). כידוע, שלמות=776/תשע"ו,,, ולכן, פורים (א) מת/תם = 776

לאחר ביאת המשיח זאת אומרת שנה הבאה תשע"ז = 777

לכן : פורים אמת = 777

---

סוד החשמל

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (חולין קלט:) אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר". וּמְבָאֵר רש"י אֶסְתֵּר, "הַסְתֵּר אַסְתִּיר" בִּימֵי אֶסְתֵּר יִהְיֶה הֶסְתֵּר פָּנִים וּמְצָאֻהוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת.

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף מַרְצִיָאנוֹ שליט"א מִצָּרְפַת, שֶׁ"הַסְתֵּר אַסְתִּיר" בְּגִימַטְרִיָּא 1336, שֶׁהוּא זְמַן הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל, "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה". וּמְרֻמָּז בַּכָּתוּב (אסתר ה,ה) "מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ". "וְתֵעָשׂ" אוֹתִיּוֹת תשע"ו.

 וְכֵן הַתֵּבָה שֶׁפּוֹתַחַת אֶת מְגִלַּת אֶסְתֵּר, "וַיְהִי", יַחַד עִם הַתֵּבָה שֶׁמְּסַיֶּמֶת אֶת הַמְּגִלָּה, "זַרְעוֹ" בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת וָ"ו יוֹ"ד הֵ"ה יוֹ"ד זַיִ"ן רֵי"שׁ עַיִ"ן וָ"ו, בְּגִימַטְרִיָּא ה'תשע"ו.

 וְכֵן אִם נַכְפִּיל אֶת הַמִּלָּה מְגִלָּה כָּפוּל הֲדַסָּה, שְׁמָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר, וְנוֹסִיף אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל נְקַבֵּל 5775. וּמְגִלָּה כָּפוּל הֲדַסָּה – אֶסְתֵּר, זוֹ הַכָּאָה פְּנִימִית בְּתוֹךְ הַמִּלִּים מְגִילַת אֶסְתֵּר, וּמְגַלָּה אֶת הַזְּמָן שֶׁהֵם מִתְחַבְּרִים.

 וְכֵן הַיּוֹם הַנִּסְתָּר בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ו וְאִם נַחְשִׁיב אֶת ם' סוֹפִית בְּמִסְפַּר שֵׁשׁ מֵאוֹת נְקַבֵּל 1336 כְּמִסְפַּר הַקֵּץ שֶׁל דָּנִיֵּאל עִם הַכּוֹלֵל.

 

הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּאוֹת אַחֲרֵי אוֹתִיּוֹת אֶסְתֵּ"ר הַיְינוּ אַחֲרֵי הַהֶסְתֵּר פָּנִים, כְּשֶׁמַּתְחִיל הַגִּלּוּי פָּנִים, הֵן תשע"ב. [כְּפִי שֶׁרוֹאִים בָּאֲרִיזַ"ל עַל שֵׁם אכדט"ם, שֶׁלִּפְנֵי א' נִשְׁאֶרֶת א', וְלִפְנֵי ם' סוֹפִית יֵשׁ מ' רְגִילָה, כָּךְ אַחֲרֵי ת' נִשְׁאֶרֶת ת'].

וְכֵן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמִּלִּים וְהָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא ה'תשע"ב.

וְכֵן אוֹמְרִים בִּקְרוֹבֶץ לְפוּרִים: אֶת אֶסְתֵּר, גָּל מִמַּסְתִּיר לְגוֹאֵל. וְרוֹאִים שֶׁמְּגִלַּת אֶסְתֵּר מְגַלָּה אֶת הַהֶסְתֵּר וּמְבִיאָה אֶת הַגְּאֻלָּה.

 וְעוֹד נִרְאֶה לְהוֹסִיף אֶת דִּבְרֵי הָאֲרִיזַ"ל בְּסֵפֶר הַלִּקּוּטִים (ויחי קכא) אֶסְתֵּ"ר ר"ת סוֹף תּוֹךְ רֹאשׁ א'. בְּסוֹד "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר". הַיְינוּ שֶׁאֶסְתֵּר מְרַמֶּזֶת עַל כָּל הַבְּרִיאָה מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ שֶׁשָּׁרְשָׁהּ בָּאוֹת א' שֶׁל "אָנֹכִי".

 כְשֵׁם שֶׁאַחַר אֶסְתֵּר זָכִינוּ לְשֹׁרֶשׁ בַּיִת שֵׁנִי, כָּךְ אַחַר אוֹתִיּוֹת אֶסְתֵּ"ר בְּתשע"ב, נִזְכֶּה לְשֹׁרֶשׁ הַבַּיִת הַשְּלִישִׁי אכי"ר.

עַיֵּן בְּסֵפֶר 'אִמְרֵי בִּינָה' עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁכָּתַב קֵץ עַל שְׁנַת תרס"ו, כֵּיוָן שֶׁהִיא אַחֲרֵי שְׁנַת הסת"ר, וְהִגִּיעַ הַזְּמָן לְגִלּוּי פָּנִים.

וְכֵן מָצִינוּ קֶשֶׁר בַּמִּדְרָשׁ בֵּין הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הֲדַסָּ"ה עִם הַכּוֹלֵל שֶׁעוֹלֶה ע"ה לַגְּאֻלָּה: (מדרש אבא גוריון ב, ילקוט בראשית סו) "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר". רַבָּנָן אָמְרוּ בַּת שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. ר' בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן אָמְרוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אַתְּ יָצָאתָ מִבֵּית אָבִיךָ כְּשֶׁהָיִיתָ בֶּן ע"ה שָׁנִים, חַיֶּיךָ אַף הַגּוֹאֵל שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד מִמְּךָ עַל בָּנֶיךָ בְּמַדָּי לֹא תְהֵא אֶלָּא בַּת ע"ה שָׁנָה מִנְיַן הֲדַסָּ"ה.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת בְּחֹדֶשׁ אֲדָר תשע"ד שֶׁהַמּוֹסָד הָרְפוּאִי שֶׁשְּׁמוֹ הֲדַסָּה עַל שֵׁם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, נִקְלַע לְמַשְׁבֵּר קִיּוּמִי חָמוּר וְחוֹשְׁשִׁים לִסְגִירָתוֹ.

 וְכֵן רוֹפֵא בַּאֲרָמִית הוּא אַסְּיָא, וַהֲדָס בַּאֲרָמִית אַסָּא.

 וְכֵן שְׁחִיקַת סַמְּמָנִין מָצִינוּ גַם בִּבְשָׂמִים וְגַם בִּרְפוּאָה.

 וְגַם בְּאֶסְתֵּר טָמוּן שֹׁרֶשׁ אַסָּא וְאַסְּיָא.

 וְכֵן פּוּרִים נִרְמָז בְּרוֹפְאִים.

 וּמְגִילָה מְרַמֶּזֶת עַל מְלֻגְמָא שֶׁפֵּרוּשָׁהּ רְפוּאָה.

 וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בָּרְפוּאָה חֹמֶר מְשַׁכֵּךְ כְּאֵבִים בְּשֵׁם מֹרְפְיוּם וּבוֹ אוֹתִיּוֹת פּוּרִים.

 וּבֵית הַחוֹלִים נִמְצָא בִּשְׁכוּנַת עֵין כָּרֶם רֶמֶז לְיֵין הַכֶּרֶם שֶׁל פּוּרִים. כִּי יַיִן וַהֲדָס הֵם מִסְפַּר עַיִ"ן.

 וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַהֲדָסִים, "עֲנַף עֵץ עָבֹת" ר"ת ג' פְּעָמִים ע'.

 וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויק"ר ל, יד) הַהֲדָס דּוֹמֶה לָעַיִן.

 וְהוֹסִיף הָרמ"ז שליט"א שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל אָסָא הַמֶּלֶךְ קֶשֶׁר מְיֻחָד לָרוֹפְאִים שֶׁנִּקְרָאִים אַסְּיָא, וְלַבְּשָׂמִים שֶׁנִּקְרָאִים אָסָא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דבהי"ב טז, יב) "וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים וְגוֹ': וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה".

 וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מגילה ד.) שֶׁאָסָא שִׁפֵּץ אֶת הֶעָרִים שֶׁהָיוּ מֻקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְעָרִים אֵלּוּ קְשׁוּרוֹת בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְּפוּרִים.

 וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מֹשֶה לֶוִינְגֶּר שליט"א שֶׁהַפְּרוֹפֶסוֹר שֶׁנִּהֵל אֶת בֵּית הַחוֹלִים הֲדַסָּה שְׁמוֹ מוֹר יוֹסֵף, מוֹר מְרַמֵּז עַל מָרְדֳּכַי בַּגְּמָרָא (חולין קלט:) מָרְדֳּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן דִּכְתִיב "מָר דְּרוֹר" וּמְתַּרְגְּמִינַן מֵירָא דַכְיָא. וְיוֹסֵף מְרַמֵּז עַל חֹדֶשׁ אֲדָרכַּמּוּבָא בְּסֵפֶר 'רְסִיסֵי לַיְלָה' לְר' צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין (אות מט ד"ה וזמנו) יב' חֳדָשִׁים כְּנֶגֶד יב' שְׁבָטִים, וַאֲדָר כְּנֶגֶד יוֹסֵף, לָכֵן יֵשׁ בּוֹ ב' אֲדָרִים, כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף נֶחֱלָק לְב'. וּמַזָּלוֹ דָּגִים, עַל שֵׁם "וְיִדְגּוּ לָרֹב". וְכֵן מוֹר יוֹסֵף ר"ת וְס"ת פּוּרִי"ם. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים שֶׁעָשׂוּ י"ב חַלּוֹנוֹת כְּנֶגֶד י"ב שְׁבָטִים.

וְכֵן הַנֹּסַח שֶׁל בִּרְכּוֹת פּוּרִים, בָּרוּךְ אַתָּה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה: שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה: שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמָן הַזֶּה: בְּגִימַטְרִיָּא5773.

 וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ד. לֵב שליט"א שֶׁפּוּרִים בְּדִלּוּג 773, הַמְרַמֵּז עַל פּוּרִים תשע"ג מְרֻמָּז בִּפְסוּקֵי הַגְּאֻלָּה בִּישַׁעְיָ' (נב, ט ואילך) פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם הוי"הֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם: וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו: כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ הוי"ה: כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים".

 וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ט. חַיְמוֹבִיץ שליט"א שֶׁכָּל הַפָּסוּק (אסתר א, ה) "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" עִם הַמִּלִּים הוּא בְּגִימַטְרִיָּא5776, וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בָּרוֹקֵחַ (הובא בתוספות השלם) שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁמַּלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם יַעֲשֶׂה סְעֻדָּה לַצַּדִּיקִים, לָכֵן כָּתוּב "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה" כְּשֶׁיִּמְלְאוּ יְמֵי הַגָּלוּת.

 וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁהַכָּתוּב (אסתר ח, ב) "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי" בְּגִימַטְרִיָּא תשע"ה.

גלרית צפנים

עודכן 14.1.2016

תמונת צופן פלאי "המשיח פורים" צופן יחיד ! בתורה בדילוג 5776 אותיות, הסיכוי לקבל את האותיות בלבד הם 0.008 - בקרוב הסרט המלא 3 צפנים חדשים וגימטריות

לחץ כאן להצגת תמונות נוספות