עולם חדש בתשפ"ב | רמזים ועדכונים שוטפים מהמלחמה באוקראינה | # פוסט מרכזי מתעדכן

"אם ראית מלכויות מתגרות זו בזו – צפה לרגלו של משיח" (!)
מלכויות = מ ע צ מ ו ת
מלחמת רוסיה ארה"ב תשפ"ב = 1789

 התגלות משיח = 1789 (מסתתר)

התגלות משיח = 1202
בראשית ברא א-להים = 1202

מאת עמיחי

שימו לב
אל תהיו רדומים כמו 90 אחוז מעם ישראל

מאז מלחמת העולם השניה
לא היה מצב שכולם מתגרים עם כולם (!)

זה כולל גם את אירן וצפון קוריאה שמשלימות את ציר הרשע יחד עם סין ורוסיה.

🚨🚨🚨🚨🚨

בעיקרון

רוסיה – סין – ארה"ב

על זה הפסוק
וזה קורא בשנת תשפב

אל תשכחו לרגע

ולדימיר פוטין – תשפב = 1237 רגיל !

התגלות = 1237

הכל קורה עכשיו
שנת תשפב – הקריטית בהיסטוריה של העמים.

מאת עמיחי:

אי אפשר שלא להשתומם אל מול המראות המזכירות את מלחמת העולם השניה אלפי פליטים דחוסים שעות ברכבות. ידוע אנשטישמיות האוקראינים. ומה שעוללו ליהודים

מאת עמיחי:
בשנה זאת השם בורא עולם חדש (אבל קודם לכן הורס את הקיים – מכות טבע אדירות – מלחמות צפויות)
עולם חדש = 398 מסתתר
458 = המלך המשיח
תשפ"ב = 398 מסתתר
(לחץ על התמונה כדי לראות)
הרגיל 782
מסתתר של מלחמת עולם שלישית זה 782 + 1 הקב"ה אלופו של עולם
כזכור
ולדימיר פוטין = 424 = משיח בן דוד
נוסיף את תשפ"ב = נקבל 1237 רגיל

שזה גימטריה של "התגלות"

המשיח נמצא בכל מקום שמו המלא של ביידן גם מביא 424 = משיח בן דוד 

מאת: עמירם טובי

שימו לב כמה שזה מדהים

 
פלא / אלף = 111
רמזים חדשים בספרות 14 = דוד ו45 = גאולה
אין כלום חוץ מידיעת הבורא – ולדעת שרק הוא מושל בכל ובידו כוח וגבורה
מלחמת גוג ומגוג זו בעיקר מלחמה רוחנית
יתכן ותהיה גם מלחמה פיזית
עיקרה של מלחמה זו היא מלחמה על הדעת!
מלחמה על הידיעה הברורה שרק ה' מושל בכל…
מה הכוונה במה שכתוב שכל האומות יעלו על ירושלים?
הכוונה שכל האומות… שבתוכינו
המרומזים ב 70 מידות כנגד 70 אומות העולם
70 האומות ינסו להסית אותנו מהיראה השלמה
ירושלים מלשון "יראה שלמה"
פוטין השנה יהיה בן 70
גוג ומגוג = 70
סוד = 70
המלחמה היא בתוך כל אדם.
ויכולה להשתקף גם באירועים בעולם

***

 
 
מאת עמיחי מדהים !!!

[22:33, 13.2.2022] עמיחי: 🤦‍♂️🤦‍♂️🤦‍♂️

האם הכל 'התבשל' שנה קודם ?
כבר הבאתי ציטוטים מעיתונות על דברים שנעשו מאחורי הקלעים ב 2021

מלחמות – אלפים עשרים ואחת = 1237 מסתתר

ברית נאטו – תשפא = 1237 מסתתר

שימו לב

מלחמות = 492 מסתתר
אוקראינה = 492 מסתתר
מקרה ?

משנת 1938 העולם לא היה במצב נפיץ למלחמת עולם
וזה קורה בשנה השביעית.

רק השם יחליט
כולם בובות על חוט

כמובן

אוקראינה – אלפים עשרים ואחת = 1237 מסתתר

מאת צ.ס:

שטחה של אוקראינה הוא 603,550 קמ"ר

מה אומר מספר זה?

זהו מניין בני ישראל ביציאת מצרים 603,550 בדיוק ככתוב בתורה !!!

וככתוב בפרשת האזינו:-

"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" !!!

רבינו נחמן אמר שאומן/אוקראינה הוא קצה גבולות ישראל קצה גבול הטומאה.

603 = בני ישראל  רגיל

משה רבנו=משה אהרן = 603 +מילים

550=אליהו הנביא ומשיח בן דוד= מספר/סיכום כל הקורבנות= סכום בעלי החיים במנחה שהביא יעקב אבינו לעשו*.

המילוי של אוקראינה:-

לף, יו, וף, יש, לף, וד, ון , ה =603.

בני ישראל=603

הקב"ה עשה איתנו חסד ובמקום ש"גוג" יעלה על ירושלים/ארץ ישראל כאן אצלנו, הוא עלה על "ישראל" שבאוקראינה…

כמו שבזמנו, במקום ש-70 אומות העולם יעלו על ירושלים, הקב"ה הרחיב את "שערי ירושלים" עד "שערי דמשק"(אותיות מקדש) ולשם הביא את כולם למלחמה הנוראה בסוריה…

*****

חברים – הגיע הזמן להתעורר מהתרדמת ולקרוא נכון את האירועים בתוכנו ומסביבנו, הן בסביבה הקרובה והן בסביבה הרחוקה.

בשו"ט ושבת שלום.

🕍ציון דוד סיבוני🕍

 

רמזי חמישה אותיות המשיח וכן 45 = גאולה !!!!

שימו לב גוג מגוג כמניין של ולדימיר פוטין 456

שימו לב המילוי דמילוי של גוג ומגוג כמניין

“דעת=474“

כל הגאולה בדעת וזו “בשורת משיח = 474“

 

 

כזכור פוטין בן שבעים השנה וזה כמניין של גוג ומגוג 
שימו לב כתוב שגוג זה רוסיה
כזכור טראמפ עלה לשלטון שהוא בן 70 ימים ו7 חודשים ו7 ימים. ראה בסרטון שדיברנו על זה 

7 מרמז על השבת הנצחית. שאנו בפתחה

 

 

ברקע המתיחות בין ארצות הברית ורוסיה, הגרי"ד גרוסמן, רבה של מגדל העמק ונשיא מוסדות מגדל אור, מספר סיפור ששמע בילדותו על נבואתו של האדמו"ר הינוקא מסטולין כיצד תיראה המלחמה לפני הגאולה. צפו

הסרטון מאת: אתר הדברות + תוספות מדהימות מצוות אתר כי לה' המלוכה

תוספות שלנו: שימו לב מה הוא אמר בסרטון…
תרנגול… ראו את המסתתרים של שלושת התמונות הבאות

 
 
מאת: עמירם טובי

שימו לב כמה שזה מדהים

 

מלחמת גוג ומגוג זו בעיקר מלחמה רוחנית
יתכן ותהיה גם מלחמה פיזית
עיקרה של מלחמה זו היא מלחמה על הדעת!
מלחמה על הידיעה הברורה שרק ה' מושל בכל…
מה הכוונה במה שכתוב שכל האומות יעלו על ירושלים?
הכוונה שכל האומות… שבתוכינו
המרומזים ב 70 מידות כנגד 70 אומות העולם
70 האומות ינסו להסית אותנו מהיראה השלמה
ירושלים מלשון "יראה שלמה"
פוטין השנה יהיה בן 70
גוג ומגוג = 70
סוד = 70
המלחמה היא בתוך כל אדם.
ויכולה להשתקף גם באירועים בעולם

 

***

השתתפו בתרומה לזיכוי הרבים למען הרחבת פעילות האתר
לחץ כאן כדי לתרום בכרטיס אשראי בצורה מאובטחת

***

 
 עֵקֶב ההַמְּתִיחוּת וְהָאִיּוּם הַגוֹבֵר בֵּין רוּסְיָה לְאוּקְרַאיְנָה,
 
 
מאת עמיחי מדהים !!!

[22:33, 13.2.2022] עמיחי: 🤦‍♂️🤦‍♂️🤦‍♂️

האם הכל 'התבשל' שנה קודם ?
כבר הבאתי ציטוטים מעיתונות על דברים שנעשו מאחורי הקלעים ב 2021

מלחמות – אלפים עשרים ואחת = 1237 מסתתר

ברית נאטו – תשפא = 1237 מסתתר

שימו לב

מלחמות = 492 מסתתר
אוקראינה = 492 מסתתר
מקרה ?

משנת 1938 העולם לא היה במצב נפיץ למלחמת עולם
וזה קורה בשנה השביעית.

רק השם יחליט
כולם בובות על חוט

כמובן

אוקראינה – אלפים עשרים ואחת = 1237 מסתתר

נְבוּאָתוֹ הַסּוֹדִית שֶׁל הַגְּרָ"א (הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה ),
עַל מוֹעֵד בּוֹאוּ שֶׁל מָשִׁיחַ,
🔸שִׂיחָה מְרַתֶּקֶת, עֲמוּסַת גִּלּוּיִים, תּוֹכָחָה וּפְרָטִים מְאַלְּפִים,
נִשְׁמְעָה מִפִּי רָאָבָ"ד 'הָעֵדָה הַחֲרֵדִית' הגר"מ שְׁטְרַנְבּוּךְ
בְּמַהֲלַךְ מִשְׁתֵּה הַיַּיִן בְּפוּרִים שֶׁנֶּעֱרַךְ לְתַלְמִידֵי יְשִׁיבָתוֹ, בַּהֵיכָל
הַיְּשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בִּשְׁכוּנַת רָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם,
"אָמְנָם אַף עַל פִּי שֶׁהִבְטַחְתִּי שֶׁלֹּא אֲגַלֶּה סוֹדוֹת, מִכָּל מָקוֹם
אֲנִי מֻכְרָח לְגַלּוֹת סוֹד אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר גִּלָּה אוֹתוֹ
ר' יִצְחָק חֲבֵר זצ"ל, תַּלְמִידוֹ שֶׁל ר' חַיִּים וואלזי'נער זצ"ל,
שֶׁשָּׁמְעוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד זִקְנֵי הַגְּרָ"א זיע"א שֶׁגִּלָּה
סוֹד זֶה סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ – וְכֹה אָמַר:
'כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ שֶׁהָרוּסִיִּים כָּבְשׁוּ אֶת הָעִיר 'קְרִים' אָז תֵּדְעוּ
שֶׁמַּתְחִיל כְּבָר פַּעֲמִי הַגְּאֻלָּה, וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ שֶׁהָרוּסִיִּים
הִגִּיעוּ לָעִיר קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (הֲלֹא הִיא אִיסְטַנְבּוּל שֶׁבְּטוּרְקִיָּה
כְּיוֹם הַזֶּה) אָז כְּבָר תִּלְבְּשׁוּ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְאֶל תְּפַשְּׁטוּ אוֹתָם
כֵּיוָן שֶׁבְּכָל רֶגַע הַמָּשִׁיחַ עוֹמֵד לָבוֹא'.
🙌🏻 מֻעֲתָק מֵהַדַּף שֶׁל אֵהוּד סֶגַל הי"ו.
 

רוצים לקבל את הרמזים ראשונים?

 

זוהר ספרא דצניעותא- ספרון הכי קטן והכי עוצמתי בעולם – שכתב רשב"י- לפי הגר"א- כל מילה שווה 10 דפים בזוהר. וב..שבת- שווה פי אלף! – ספר ערכה של שעה

הרב בסרטון:  הרב אליהו לניאדו:

מעלת ספר ספרא דצניעותא ספרא דצניעותא מרן תקין

הידעת?

 שכר שעת לימוד זוהר בשבת- שווה פי  אלף מיום חול

ואם בשמחה- יש להכפיל פי  אלף

ואם בייסורים- יש להכפיל  פי מאה

להזמנת ספרון ספרא דצניעותא:

ארגון אהבת הרשב"י- טל. 052-5440029

 

להורדה: בקובץ pdf :ספרון ספרא דצניעותא
 להורדה: גדולת ספר ספרא דצניעותא 
ספרא דצניעותא מרן תקין

ספר ערכה של שעה

– כמה שווה שעת לימוד זוהר ביום חול, לעומת  שבת?

ערכה-של-שעה-חוברת-56

 

ערכה של שעת לימוד זוהר בשבת

ג)     עֶרְכָּהּ שֶׁל שָׁעָה
בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן !!! – מַה שֶׁיְּהוּדִי אֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר בֵּין בִּימוֹת הַחוֹל וּבֵין בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ
רַבּוֹתֵינוּ הִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחָהּ וְעֶרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה הַנִּלְמֶדֶת בְּשַׁבָּתוֹת עַל פְּנֵי זוֹ הַנִּלְמֶדֶת בִּימוֹת הַחֹל, כִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (סוֹף פָּרָשַׁת "שְׁלַח-לְךָ") – זַכָּאָה חוּלַקֵיהוֹן דְּכָל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא, יוֹמָא דְּשַׁבְּתָּא מִשְּׁאָר יוֹמִין".
מָרָנָא הָרֵי"חַ הַטּוֹב, בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" (פָּרָשַׁת שְׁמוֹת שָׁנָה שְׁנִיָּה), כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים זַ"ל: דְּגָדוֹל פֹּעַל הֲנַעֲשֶׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹם שַׁבָּת, אֶלֶף פְּעָמִים יוֹתֵר מִן הֲנַעֲשֶׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל. עכל"ק. וּבֵאוּרוֹ: עַל פִּי מַאֲמַר חֲזַ"ל, דְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל וְגוֹ' – וְשַׁבָּת קוֹדֶשׁ הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא – זֹאת אוֹמֶרֶת, כְּיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה. אִם כֵּן בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ הַכֹּל בְּעֵרֶךְ שֶׁל יוֹמוֹ שֶׁל הַשֶׁיִ"ת וְיִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר עַל כֵּן, כָּל פְּעֻלָּה קְדוֹשָׁה בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, עוֹלֶה אֶלֶף יָדוֹת, לְעֵרֶךְ יְמֵי הַחוֹל. (מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר).
ד)    בּוֹאוּ וְהִתְחַבְּרוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי זי"ע
רַבֵּנוּ מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זי"ע הִתְבַּטֵּא פַּעַם בְּאָזְנֵי מְקֹרָבָיו וְאָמַר:
"שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שָׁוָה לְלִמּוּד שָׁנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹם חֹל.
וְשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד זֹהַר וְקַבָּלָה בְּיוֹם חֹל, הִיא כְּמוֹ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד פְּשָׁט בְּיוֹם חֹל. וְלִמּוּד הַקַּבָּלָה וְזֹהַר בְּיוֹם שַׁבָּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה שָׁוָה לְלִמּוּד שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בִּימוֹת הַחֹל".  וּפָסַק הגה"ק הַכַּף הַחַיִּים (קנ"ה סקי"ב), דְּלִמּוּד הַזוֹהַר יֵחָשֵׁב לְלִמּוּד הַקַּבָּלָה. וְכָתַב הַפֶּלֶא יוֹעֵץ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וַאֲפִילוּ אִי לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר וְשׁוֹגֶה בּוֹ שְׁגִיאוֹת הַרְבֵּה הוּא חָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה כְּדִכְתִיב וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל וְדִלּוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה, עַכַּ"ל.
וּכְבָר דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ מַהֲרַ"שׁ בּוּזַגְלוֹ זי"ע מֵאוֹר עֵינֵינוּ בַּעַל "הַכִּסֵּא מֶלֶךְ" דְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עוֹלֶה שָׁעָה אֶחָת לְעֵרֶךְ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד הַפְּשָׁט, וְהוּבָא פְּסָקוֹ בְּכַף הַחַיִּים (סִימָן קנ"ה סקי"ב), וז"ל: הַ"כִּסֵא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ג): כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא.
גַּם בְּתִקּוּן ל' כָּתַב (הַכִּסֵּא מֶלֶךְ), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה. וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן, כִּי יַעֲשֶׂה בְּשָׁעָה אַחַת בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד חֹדֶשׁ יָמִים בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה.
הָעוֹלֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַכִּסֵּא מֶלֶךְ והרי"ח הַטּוֹב זי”ע: דְהַלוֹמֵד שָׁעָה זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, כְּלוֹמֵד אֶלֶף שָׁנָה פְּשָׁט בְּיוֹם חוֹל. וּלְפִי זֶה, אִם יִּזְכֶּה לִלְמֹד שֵׁשׁ שָׁעוֹת זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, הֲרֵי שֶׁזָּכָה לְתַקֵּן כָּל הַשִׁית אַלְפִין יְמֵי הַבְּרִיאָה [וְכָל הָעוֹלָם מִתְעַלֶּה עַל יָדוֹ]. וּבְּנוֹסָף עַל כָּךְ חִדּוּשׁוֹ שֶׁל בַּעַל אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים (שַׁעַר הַשִּׂמְחָה) הַמְּבָאֵר: דְּלִמּוּד (וְכָל מִצְוָה) הֲנַעֲשֶׂה בְּשִׂמְחָה עֶרְכּוֹ כָּפוּל אֶלֶף, יוֹצֵא שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי לוֹמֵד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ וּבְשִׂמְחָה תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י – "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" עוֹלֶה בְּשָׁעָה אַחַת לְעֵרֶךְ שֶׁל מִלְיוֹן שָׁנָה, (לִמּוּד פְּשָׁט בִּימֵי הַחוֹל). וְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ו'): רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר… אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בִּשְׁעַת הָרֵיוָח אַל תָּשׁוּב לָךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, לְפִי שֶׁטּוֹב לוֹ לְאָדָם דָּבָר אֶחָד בְּצַעַר מִמֵּאָה בְּרֵיוָח (עִיֵּי"ש), עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר לוֹמֵד בְּיִסּוּרִים הַכֹּל כָּפוּל מֵאָה,

סַךְ הַכֹּל לִּימּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁעָה בְּשַׁבָּת שָׁווֶה

מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה!!!!!

וּשְׁנִיָּה אַחַת כ' 28.000 שָׁנָה תּוֹרָה.

צֵא וַחֲשֹׁב בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת, בְּכָל שְׁנִיָּה אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כ"ח ה'

סֵפֶר הַזּוֹהַר סִפְרָא דְצְנִיעוּתָא

פִרְקָא קַדְמָאָה תָּאנָא.

פִרְקָא קדמאה

סִפְרָא דְצְנִיעוּתָא, סִפְרָא, דְּשָׁקִיל בְּמַתְקְלָא. (תָּאנָא) דְּעַד דְּלָא הָוָה מַתְקְלָא, לָא הֲווֹ מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין, וּמַלְכִין קַדְמָאִין מִיתוּ, וְזִיוּנֵיהוֹן לָא אִשְׁתַּכָּחוּ, וְאַרְעָא אִתְבַּטְּלָת. עַד דְּרֵישָׁא דְּכִסּוּפָא דְכָל כִּסוּפִין, לְבוּשֵׁי דִיקָר אַתְקִין, וְאַחֲסִין. הַאי מַתְקְלָא תָלֵי בַאֲתַר דְּלָא הָוָה, אִתְּקָלוּ בֵיהּ אִינּוּן דְּלָא אִשְׁתַּכָּחוּ. מַתְקְלָא קָאִים בְּגוּפֵיהּ. לָא אִתְאֲחָד, וְלָא אִתְחֲזֵי. בֵּיהּ סְלִיקוּ, וּבֵיהּ סָלְקִין דְּלָא הֲווֹ, וַהֲווּ, וְיְהֱוְיָּין. סִתְרָא גּוֹ סִתְרָא, אִתְתְּקָּן וְאִזְדְּמַן, בְּחַד גּוּלְגַלְתָּא, מַלְיָיא טַלָּא דִבְדוֹלְחָא. קְרוּמָא דְאַוִּירָא אִזְדָּכָךְ וְסָתִים, אִינּוּן עֲמָר נָקֵי תַלְיָין בְּשִּׁקוּלָא. רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אִתְגַּלְיָא בִּצְלוֹתָא דְתַתָּאֵי. אַשְׁגָּחָא פְקִיחָא דְלָא נָאִים, וְנָטִיר תְּדִירָא. אַשְׁגָּחוּתָא דְתַתָּא בְאַשְׁגָּחוּתָא דִנְהִירוּ דְעִלָּאָה. (דְּבֵּיהּ) תְּרֵין נוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, דְּאִתְּעַר רוּחָא לְכֹלָּא. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ שִׁיתָא, בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית עָלַיְיהוּ, כּוּלְהוּ לְתַתָּא, וְתַלְיָין מִשִּׁבְעָה דְגּוּלְגְלָתָא עַד יְקִירוּ דְיַקִירוּתָא, וְהָאָרֶץ תִּנְיָינָא לָאו בְחוּשְׁבָּן וְהָא אִתְמַר. וּמֵהַהִיא דְאִתְלַטְּיָיא נָפְקָא, דְּכְתִּיב (בראשית ה) מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָה יְיָ’. הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. תְּלֵיסַר, תַּלְיָין בִּתְלֵיסָר יְקִירוּ דְיַקִירוּתָא. שִׁיתָא אַלְפֵי שְׁנִין, תַּלְיָין בְּשִׁיתָא קַדְמָאֵי, שְׁבִיעָאָה עָלַיְיהוּ, דְּאִתְתָּקַּף בִּלְחוֹדוֹי. וְאִתְחָרִיב כֹּלָּא בִּתְרֵיסַר שַׁעְתֵּי, דְּכְתִּיב הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ’. תְּלֵיסַר יְקִים לוֹן בְּרַחֲמֵי, וּמִתְחַדְּשָׁן בְּקַדְמִיתָא, וְקָמוּ (ס”י קָמוּ) כָּל אִינּוּן שִׁיתָא. בְּגִין דְּכְתִּיב בָּרָא, וּלְבָתַר כְּתִיב הָיְתָה, דְּהָא הֲוַת וַדָּאי, וּלְבַסּוֹף תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, (ישעיה ב) וְנִשְׂגַּב יְיָ’ לְבַדּוֹ בְּיוֹם הַהוּא. גִּלוּפֵי דִּגְלִיפִין כְּחֵיזוּ דְחִוְיָא אָרִיךְ, וּמִתְפָּשַּׁט לְכָאן וּלְכָאן, זַנְבָא בְרֵישָׁא. רֵישָׁא (אֲחוֹרָא) אָחִיד אַכַתְפִין, אַעְבַּר וְזָעִים, נָטִיר וְגָנִיז. חַד לְאֶלֶף יוֹמִין זְעִירִין אִתְגָּלְיָיא, (נ”א אִתְמָלְיָּיא) קוּלְטְרָא בְקִטְרוֹי, סְנַפִּירָא בְעַדְבוֹי, אִתְבַּר רֵישֵׁיהּ בְּמַיִין דְיַמָּא רַבָּא, דְּכְתִּיב (תהלים עד) שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. תְּרֵין הֲווֹ, חַד אִתְחֲזָרֵי, תַּנִּינָם כְּתִיב חָסֵר. רָאשֵׁי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל א) וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, הַיְינוּ דִכְתִּיב (תהלים לג) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא בִלְחוֹדוֹי. לְבָתָר אִתְחַזְרוּ חַד יהו”י יה”ו ו”י ו’ בַּתְרָאָה שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא. כְּמָה דְה’ שְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח וּבְחַד מַתְקְלָא אִתְּקָלוּ. וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, דְּכְתִּיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. (ישעיה ג) אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב. הַאי, בְּמַתְקְלֵּיה סַלְּקָא. קַדְמָאָה בִלְחוֹדוֹי. וְכֹלָּא לְחָד אִתְחֲזְרֵי. אֲחַתָא וּמוֹדַעְתָּא כְלִילָן דָּא בְדָא בְיו”ד הֵ”א, כִּתְרֵין רְחִימִין דְּמִתְחַבְּקָן. שִׁיתָא נָפְקִין מֵעַנְפָא דְשָׁרְשָׁא דְגוּפָא, לִישָׁן מְמַלֵּל רַבְרְבָן. לִישָׁן דָּא, סָתִים בֵּין יוֹ”ד וְהֵ”א, דְּכְתִּיב (ישעיה מד) זֶה יֹאמַר לַה’ אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתּוֹב יָדוֹ לַיְיָ’ וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה (יְכַנֶּה) מַמָּשׁ. זֶה יֹאמַר לַה’ אָנִי: אֲחַתָא. וְכֹלָּא אִתְמַר בְּיה”ו. כֹּלָּא כְלִילָן בְּלִישָׁן סָתִים לְאִימָא. דְּהָא אִתְפַּתְּחַת לֵיהּ דְּנָפִיק מִינָּהּ. אַבָּא יָתִיב בְּרֵישָׁא, אִימָא בְאֶמְצָעִיתָא, וּמִתְכַּסְיָּיא מִכָּאן וּמִכָּאן וַוי לְמַאן דְּגַלֵּי עֲרָיַיתְהוֹן. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, שַׁלִּיט דְּכַר בְּנוּקְבָא. (ס”י שְׁלִימוּ דְכָר וְנוּקְבָא) דְּכְתִּיב (משלי י) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נָהִיר יוֹ”ד בִּתְרֵין, וְנָהִיר וּמְעָבַּר לְנוּקְבָא. אִתְיְיחָד יוֹ”ד בִּלְחוֹדוֹי, (וּבָתַר כֵּן) סָלִיק בְּדַרְגּוֹי לְעֵילָּא לְעֵילָּא. אִתְחַשְׁכָא נוּקְבָּא, וְאִתְנְהִירַת אִימָא וּמִתְפַּתְּחָא (דף קע”ז ע”א) בְּתַרְעוֹי. אָתָא מַפְתְּחָא דְכָלִיל בְּשִׁית, וּמְכַסְיָא פִּתְחָהָא, וְאָחִיד לְתַתָּא לְהַאי וּלְהַאי, וַוי לְמַאן דְּגַלֵּי פִּתְחָהָא.

פִרְקָא תִנְיָינָא

דִּיקְנָא מְהֵימְנוּתָא. (דִּיקְנָא) לָא אַדְכַּר בְּגִין דְּהִיא יַקִירוּתָא דְכֹלָּא מֵאֻדְנִין נַפְקַת, בְּסָחֲרָנָהָא דְבֹּסִיטָא, סָלִיק וְנָחִית חוּטָא חִוְורָא. בִּתְלֵיסָר מִתְפְּרַשׁ. בְּיָקִירָא דִּבְיָקִירוּתָא הַהִיא, כְּתִיב (ירמיה ב) לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלָא יָשַׁב אָדָם שָׁם. אָדָם לְבַר הוּא. אָדָם לָא כָלִיל הָכָא. כָּל שֶׁכֵּן אִישׁ. בִּתְלֵיסָר נְבִיעִין מַבּוּעִין מִתְפָּרְשָׁן, אַרְבַּע בִּלְחוֹדוֹי אִסְתָּמָרוּ. תִּשְׁעָה אַשְׁקְיוּן לְגוּפָא. (נ”א לְגִנְתָּא). (תִּיקוּנָא קַדְמָאָה) מִקָּמֵי פְתִחָא דְאֻדְנִין, שָׁאֲרִי יָקִירוּ לְאִתְתָּקָן. (תִּנְיָינָא) נָחִית בִּשְׁפִּירוּ בְרֵישָׁא דְשִׂפְוָון. מֵהַאי רֵישָׁא לְהַאי רֵישָׁא קָאִים. (תְּלִיתָאָה) אָרְחָא דְנָפִיק תְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, לְאַעְבְרָא חוֹבָה, דְּכְתִּיב (משלי יט) וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבוֹר עַל פָּשַׁע. (רְבִיעָאָה) תְּחוֹת שִׂפְוָון אַסְחַר שַׂעֲרָא לְרֵישָׁא אַחֲרָא. (חֲמִישָׁאָה) אָרְחָא אַחֲרָא נָפִיק תְּחוֹתוֹי. (שְׁתִיתָאָה) חָפֵי תַקְרוּבְתָּא דְבוּסְמָא, לְרֵישָׁא דִלְעֵילָּא. (שְׁבִיעָאָה) תְּרֵין תַּפּוּחִין אִתְחֲזוּן לְאַנְהָרָא בוּצִינִין. (תְּמִינָאָה) מַזָּלָא דְּכֹלָּא, תַּלְיָיא עַד לִבָּא, בֵּיהּ תַּלְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. (תְּשִׁיעָאָה) אִינּוּן דְּתַלְיָין לָא נָפְקִין דָּא מִן דָּא. (עֲשִׂירָאָה) חַפְיָין זְעִירִין עַל גְּרוֹנָא (חַד סָר) דְּיָקִירוּ. רַבְרְבִין, מִתְשַׁעֲרִין בְשִׁיעוּרָא שְׁלִים. (תְּרֵיסַר) (וְכַד) שִׂפְוָון אִתְפְּנוּן מִכָּל סִטְרִין, זַכָּאָה לְמַאן דְּנָשִׁיק מֵאִינּוּן נְשִׁיקִין. (תְּלֵיסַר) בְּהַהִיא מַזָּלָא דְכֹלָּא נָגְדִּין תְּלֵיסַר מְשִׁיחִין דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָא. כֹּלָּא בְהַאי מַזָּלָא שְׁכִיחַ, וְסָתִים. בְּזִמְנָא דְּמָטָא תִשְׁרֵי, יַרְחָא שְׁבִיעָאָה, מִשְׁתַּכְחֵי (יַרְחֵי) אִלֵּין תְּרֵיסַר (ס”א תְלֵיסַר) בְּעַלְמָא עִלָּאָה וּמִתְפַּתְּחֵי תְּרֵיסַר (ס”א תְלֵיסַר) תַּרְעֵי דְרַחֲמֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא (ישעיה נה) דִּרְשׁוּ יְיָ’ בְּהִמָּצְאוֹ כְּתִּיב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי וְגוֹ’, (בראשית א) הַיְינוּ דְכְתִּיב (ויקרא טז) וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב. (בְּהַאי זִמְנָא) (דברים ג) אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְךָ אֶת גָּדְלְךָ. יהו”ה שְׁלִים בְּסִטְרוֹי. וְהָכָא בִרְחִישׁוּתָא דָא דְאַרְעָא, לָא שְׁלִים. יְהִי לָא כְתִיב, קָרֵינָן יוֹ”ד עִלָּאָה יוֹ”ד תַתָּאָה, וַיִּיצֶר י’ עִלָּאָה י’ תַתָּאָה, (יְהִי) י’ עִלָּאָה, י’ תַתָּאָה. ה’ בְגַוַויְיהוּ. כְּלָלָא דִשְׁלִימוּ. שְׁלִים, וְלָא לְכָל סְטָר. אִתְּעֲקָר מֵהַאי אֲתָר שְׁמָא דָא, וְאַשְׁתִּיל בְּאַחֲרָא, כְּתִיב וַיִּטַּע יְיָ’ אֱלֹהִים. – ה’ בֵּין יוֹ”ד לְיוֹ”ד דִּיְהִ”י, נָשְׁבָא דְפַרְדַּשְׂקָא דְעַתִּיקָא, לִזְעִירָא דְאַנְפִּין בְּלָא רוּחָא לָא אִתְקְיָּים. בְּהֵ”א, אִשְׁתָּכְלַל הֵ”א עִלָּאָה הֵ”א תַתָּאָה, דִּכְתִּיב (ירמיה א) אֲהָהּ אֲדֹנָי אֱלֹהִים. בְּקִיטְפוֹי דְּקַטְפִין, (צְרִירָא) בְּרוּחָא דְמַתְקְלִין, יה”ו. י’ עִלָּאָה דְאִתְעַטָּר בְּקִטְרָא (ס”א בְעִטְרָא) דְעַתִּיקָא, הִיא קְרוּמָא עִלָּאָה דְאִזְדְּכַךְ וְסָתִים. הֵ”א עִלָּאָה, דְּאִתְעַטָּר בְּרוּחָא דְנוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, דְּנָפִיק לְאַחֲיָיא. ו’ עִלָּאָה, בּוֹצִינָא דְקַרְדִּינוּתָא דְאִתְעַטָּר בְּסִטְרוֹי, (ס”א בְעִטְרוֹי) מִתְפַּשְּׁטָן אַתְוָון לְבָתָר, וְאִתְכְּלָלוּ בִזְעֵירָא דְאַפִּין. כְּמָה דְּשַׁרְיָא בְגוּלְגֹלְתָא, אִשְׁתַּכָּחוּ מִתְפַּשְּׁטָן בְּכָל גּוּפָא, לְשַׁכְלְלָא כֹלָּא. בַּעֲמָר נְקֵא. כַּד תָּלֵי תַלְיָין אִלֵּין אַתְוָון. כַּד אִתְגְּלֵי לִזְעֵירָא מִתְיַישְּׁבָן בֵּיהּ אִלֵּין אַתְוָון, וְאִתְקְרֵי בְּהוֹן. יו”ד דְּעַתִּיקָא סָתִים בְּעִטְרוֹי, בְּגִין שְׂמָאלָא אִשְׁתְּכַח ה”א אִתְפְּתַח בְּאַחֲרָא וְאִינְקִיב בִּתְרֵין נוּקְבִין, וְאִשְׁתְּכַח בְּתִקוּנִין. וָ”ו אִתְפְּתַח בְּאַחֲרָא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ז) הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים. בְּבוּצִינָא דְקַרְדִּינוּתָא לִמְכַסְיָא פִתְחָא. ו’ לְעֵילָּא ו’ לְתַתָּא, ה’ לְעֵילָּא ה’ לְתַתָּא. י’ לְעֵילָּא וּבָהּ לָא אִשְׁתָּתַּף אַחֲרָא, וְלָא סָלִיק בַּהֲדָהּ, בַּר רְמִיזָא דְּרָמִיז כַּד אִתְגַּלְּיָין תְּרֵין (בְּאוֹרַיְיתָא) וּמִתְחַבְּרָן בְּחַד דַּרְגָּא, חַד רִגְּשָׁא בְגִין לְאִתְפָּרְשָׁא, ו”ד כְּלִילָן בְּיוֹ”ד וַוי כַד אִסְתַּלָּק הַאי, וְאִתְגַּלְיָין. אִינּוּן בּוּסְמִין דְּטִיפְסָא שְׁרִיקִין, לָא עַבְרֵי (ס”א עָבַד) לָא מִתְעַכְּבֵי בְדוּכְתָּא, וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ. אִם תַּגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ (דף קע”ז ע”ב) דֶּשֶׁא. אֵימָתַי, כַּד שְׁמָא אִתְנְטַע. וּכְדֵין אֲוִירָא נָפִיק, וְנִצוֹצָא אִזְדָּמָן. (תִּיקוּנָא קַדְמָאָה דְּרֵישָׁא) חַד גּוּלְגַלְתָּא אִתְפָּשָּׁט בְּסִטְרוֹי, טַלָּא מָלֵּי עָלָהּ, דִּתְרֵי גַוְונֵי. תְּלַת חַלָלִּין דְּאַתְוָון רְשִׁימִין, אִתְגַּלְּיָין בֵּיהּ. (תְּלִיתָאָה) אוּכָמִין (ס”א כְעוֹרְבָא) כְּעַרְבָאָה תַלְיָין עַל נוּקְבִין עֲמִיקִין, דְּלָא יְכִיל לְמִשְׁמַע יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. הָכָא חַד אָרְחָא לְעֵילָּא דָקִיק. (רְבִיעָאָה) מִצְחָא דְלָא נָהִיר, קְטָטוּתָא דְעָלְמָא. בַּר כַּד רַעֲוָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. (חֲמִישָׁאָה) עַיְינִין דִּתְלַת גַוְונֵי, לְמִרְתַּת קָמַיְיהוּ אִתְסְחָן בְּחֲלָבָא דְנָהִיר. כְּתִיב (ישעיה לג) עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן, וּכְתִיב (ישעיה א) צֶדֶק יָלִין בָּה. נָוֶה שַׁאֲנָן, עַתִּיקָא דְסָתִים, עֵינֶךָ כְּתִיב. (שְׁתִיתָאָה) חוֹטָמָא פַרְצוּפָא דִזְעֵירָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא. תְּלַת שַׁלְהוֹבִין מִתּוֹקָדִין בְּנוּקְבוֹי. (שְׁבִיעָאָה) דַּרְגָּא עֲקִימָא, לְמִשְׁמַע טָב וּבִישׁ. כְּתִיב (ישעיה מב) אֲנִי יְיָ’ הוּא שְׁמִי. וּכְתִיב (דברים לב) אֲנִי אֲמִית וַאֲחֲיֶּה. וּכְתִיב (ישעיה מו) וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבּוֹל. (תהלים ק) הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ. (איוב כג) וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ. הוּא אִקְרֵי מָאן דְּסָתִים וְלָא שְׁכִיחַ, הוּא מָאן דְּלָא אִזְדָּמָן לְעֵינָא. הוּא מָאן דְּלָא אִקְרֵי בִשְׁמָא. (ה”א ה”י). א’ כָּלִיל (הוּא) ו’. ו’ כָּלִיל א’ וְלָא כָלִיל ה”ו. (ס”א ה”י) א’ אָזִיל לְאָלֶף. אל”ף אָזִיל ליו”ד, יו”ד אָזִיל ליו”ד, דְּסָתִים מִכָּל סְתִימִין, דְּלָא מִתְּחַבְּרָן בֵּיהּ ו”ד. וַוי כַד לָא נָהִיר י’ בו”ד. כַּד אִסְתַּלָּק י’ מִן ו”ד בְּחוֹבֵי עָלְמָא, עֶרְיָיתָא דְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח, עַל דָּא כְתִיב (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. וְכַד אִסְתָּלִיק יוֹ”ד מִן הֵ”א, עַל דָּא כְתִיב וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֶּה אִמְּךָ הִיא לֹא תְגַלֵּה עֶרְוָתָהּ. אִמְּךָ הִיא וַדָּאי, (משלי ב) כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא וְגוֹ’.

פִּרְקָא תְּלִיתָאָה

תִשְׁעָה תִקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמְסָרוּ לְדִיקְנָא כָּל מָה דְאִתְטְמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָיא עִלָּאָה וְיַקִּירָא אִשְׁתְּכַח. (וְהוּא) וְהָא (ס”א דִיקְנָא) גַּנְזֵיהּ (ס”א יַקִּירָא) קְרָא. תִּיקוּנָא קַדְמָאָה דְדִיקְנָא, נִימִין עַל נִימִין מִקָּמֵי פִתְחָא דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא דְפוּמָא. (תִּנְיָינָא) מֵרֵישָׁא הַאי, עַד רֵישָׁא אַחֲרָא אִשְׁתְּכַח. (תְּלִיתָאָה) מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין אָרְחָא מַלְיָיא דְלָא אִתְחַזְיָיא. (רְבִיעָאָה) עַלְעִין אִתְחַפְיָּין מֵהַאי גִיסָא וּמֵהַאי גִיסָא. (חֲמִישָׁאָה) בְּהוּ אִתְחַזְּיָין תַּפּוּחִין סוּמָקִין כְּוַורְדָא. (שְׁתִיתָאָה) בְּחַד חוּטָא תַלְיָין אוּכָמִין תַּקִּיפִין עַד חַדּוֹי. (שְׁבִיעָאָה) שִׂפְוָון סוּמָקִין כְּוַורְדָא אִתְפְּנוּן. (תְּמִינָאָה) זְעִירִין נַחְתִּין בִּגְרוֹנָא, וּמְחַפְיָין קְדָלָא. (תְּשִׁיעָאָה) רַבְרְבִין וּזְעִירִין כְּגִידִין (ס”א נָגְדִּין) (ס”א נַחְתִּין) בְּשִׁקּוּלָא. בְּאִלֵּין אִשְׁתְּכַח גִּיבָּר וְתַקִּיף מָאן דְּאִשְׁתְּכַח. כְּתִיב (תהלים קיח) מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ. תִּשְׁעָה אָמַר דָּוִד עַד כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, לְאַסְחֲרָא וּלְאַגָּנָא עֲלוֹי. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עוֹשֶׂה פְרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. תִּשְׁעָה אִלֵּין אִתְעֲקָרוּ מִשְּׁמָא שְׁלִים, וְאַשְׁתִּילוּ לְבָתָר בִּשְׁמָא שְׁלִים, דִּכְתִּיב וַיִּטַּע יְיָ’ אֱלֹהִים. תִּקּוּנִין דְּדִיקְנָא בִתְלֵיסָר אִשְׁתַּכְּחָן אִיהִי, דְּהִיא עִלָּאָה. תַתָּאָה, בְּתִשְׁעָה אִתְחֲזוּן. כ”ב אַתְוָון אִתְגְּלִיפוּ בְגוֹוַנֵיהוֹן (ס”א בְגִינֵהוֹן.). עַל הַאי, (ס”א עַל הַאי מָאן דְחָזֵי בְחֶלְמֵיהּ דִּיקְנָא) חֶלְמָא דְאָחִיד דִּיקְנָא דְּבַּר נָשׁ עִלָּאָה בִידֵיהּ, (נ”א אוֹ דְּאוֹשִׁיט יָדֵיהּ לֵיהּ יִנְדָע דְשָׁלִים בְּמָארֵיהּ) שְׁלִים בְּמָארֵיהּ. שַׂנְאִין תְּחוֹתוֹי יִכְנְעוּן. כָּל שֶׁכֵּן דִּיקְנָא עִלָּאָה דִנְהִירָא (ס”א לְתַתָּאָה) בְּתַתָּאָה, דְּעִלָּאָה רַב חֶסֶד אִקְרֵיהּ, בִּזְעֵירָא חֶסֶ”ד סְתָם, כַּד אִצְטְרִיךְ נְהִירוּ אַנְהַר וְאִקְרֵי רַב חֶסֶד. (ס”א בִידֵיהּ הַא מִתְרַחִיץ דְהָא בִשְׁלָם עִם מָארֵיהּ וִשַׂנְאוֹי יִכַּנְעוּן תְּחוֹתוֹי וְדֵין הוּא בְדִיל דְחָזָא בְחֶלְמֵיהּ כָּל שֶׁכֵּן אִם זָכָה לְאוֹדָעָא מָה הִיא דִיקְנָא עִלָּאָה דְּהוּא נָהִיר לְתַתָּאָה אָרִים עִלָּאָה רַב בְּחֶסֶד אִקְרֵי בִזְעִירָא חֶסֶד סְתָּם). כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, כְּלוֹמַר, (נ”א חַ”י יָ”הּ) י”ה אִתְפָּשַׁט נְהִירוּ דְדָא בְדָא, כֹּלָּא אִתְרַחֲשׁוּן בְּזִמְנָא חָדָא, מַיִם טָבָאן מַיִם בִּישָׁן. בְּגִין דְּאָמַר יִשְׁרְצוּ, אִתְכְּלָלוּ דָא בְּדָא. חַיָּה עִלָּאָה, חַיָּה תַתָּאָה. חַיָּה (דף קע”ח ע”א) טָבָא. חַיָּה בִישָׁא. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם. הָאָדָם לָא כְתִיב, אֶלָּא אָדָם סְתָם, לְאַפָּקָא אָדָם דִּלְעֵילָּא דְּאִתְעָבִיד בִּשְׁמָא שְׁלִים. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא, אִשְׁתְּלִים דָּא. אִשְׁתְּלִים דְּכַר וְנוּקְבָּא לְאַשְׁלְמָא כֹלָּא. יְהֹוָ”ה סִטְרָא דִדְּכַר. אֱלֹהִים סִטְרָא דְנוּקְבָּא. אִתְפָּשַׁט דְּכוּרָא, וְאִתְתְּקַּן בְּתִקּוּנוֹי כְּאִמָּא, בְּפוּמֵיהּ דְּאָמָה. מַלְכִין דְּאִתְבְּטָלוּ, הָכָא אִתְקַיָּימוּ. דִּינִין דִּדְכוּרָא תַּקִּיפִין בְּרֵישָׁא, בְּסוֹפָא נַיְיחִין. דְּנוּקְבָּא בְּאִיפְּכָא. וְי”ה קוּנְטִירִין דְּקִיטוּרָא בְעִטְפוֹי שְׁקִיעִין. י’ זְעֵירָא בְגַוָוהָא אִשְׁתְּכַח. אִי אִתְבְּסָמוּ דִינִין, בָּעָא עַתִּיקָא. אָתָא חִוְיָא עַל נוּקְבָּא, וְקִינָא דְזוּהֲמָא אִתְתָּקַן בְּגַוָוהּ, לְמֶעְבַּד מָדוֹרָא בִישָׁא. דִּכְתִּיב וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן. קִינָּא דְּמָדּוֹרָא דְרוּחִין בִּישִׁין וְעִלְעוּלִין וְקַטְפוּרִין. אַתְקִין בֵּיהּ בְּהַאי אָדָם, בִּתְרֵין, בִּכְלַל וּפְרַט, אִתְכְּלָלוּ בִפְרַט וּכְלָל, שׁוֹקִין וּדְרוֹעִין, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. דָּא אִתְפְּלַג בְּסִטְרוֹי אִתְתַּקַּן דְּכַר וְנוּקְבָּא יה”ו. י’ דְּכַר. ה’ נוּקְבָּא. ו’ כְּתִיב זָכָר וּנְקֵבָה בְרָאָם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם. דִּיּוּקְנָא וּפַרְצוּפָא דְאָדָם יָתִיב עַל כֻּרְסְיָּא, וּכְתִיב (יחזקאל א) וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. דָּבָר אַחֵר יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, תַּרְגּוּם יְרַחֲשׁוּן. כְּלוֹמַר, כַּד מְרַחֲשִׁין בְּשִׂפְוָותֵיהּ פִּתְגָּמֵי צְלוֹתָא, בְּזָכּוּתָא, וּבִנְקִיוּת דַּעְתָּא, וּבְמַיָא הָוָה רָחִישׁ נַפְשָׁא חַיָּתָא. וְכַד בָּעֵי בַר נָשׁ לְסַדְּרָא צְלוֹתֵיהּ לְמָארֵיהּ, וְשִׂפְוָותֵיהּ מְרַחֲשָׁן בְּהַאי גַּוְונָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְסַלְּקָא יְקָרָא דְמָארֵיהּ, לְאֲתָר דְּשַׁקְיוּ דַעֲמִיקוּ דְּבֵירָא, נָגִיד וְנָפִיק. לְבָתָר יָנְגִיד לְאַמְשָׁכָא מִלְעֵילָּא לְתַתָּא, מֵהַהוּא שַׁקְיָא דְּנַחֲלָא, לְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, עַד דַּרְגָּא בַתְרָאָה לְאַמְשָׁכָא נְדָבָה לְכֹלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. לְבָתָר בָּעֵי לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא בְּכֹלָּא, קִשְׁרָא דְכַוָּנָה דִּמְהֵימְנוּתָא וְיַעְבְּדוּן כָּל מִשְׁאַלוֹהִי, בֵּין שְׁאֶלְתָּא דְּצִּבּוּרָא, בֵּין שְׁאֶלְתָּא דְּיָחִידָא. וּשְׁאֶלְתָּא דְּאִית לְבַר נָשׁ לְשַּׁאֲלָא מִמָּארֵיהּ, הֵן מְסוּדָרוֹת בט’ גַוְונֵי, אִית בְּאַלְפָא בֵיתָא, וְאִית בְּאַדְכָּר מְכִילּוֹהִי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רַחוּם וְחַנּוּן וְגוֹ’. אִית בִּשְׁמָהָן יַקִירָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּגוֹן אֶהְיֶה, יָהּ, יהו, אֵל, אֱלֹהִים, יְיָ’ צְבָאוֹת, שַׁדַּי, אֲדֹנָי. אִית בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת, כְּגוֹן: מַלְכוּת, יְסוֹד, הוֹד, נֶצַח, תִפְאֶרֶת, גְּבוּרָה, חֶסֶד, בִּינָה, חָכְמָה, כֶּתֶר. אִית בְּאַדְכָּר צַדִּיקַיָּיא, כְּגוֹן הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים וְהַמְּלָכִים. אִית בְּשִׁירֵי וּבְתוּשְׁבַּחְתֵּי, דְּאִית בְּהוֹן קַבָּלָה אֲמִיתִּית. וְעֵילָּא מִנְּהוֹן מָאן דְּיָדַע לְתַקֵּן תִּקּוּנִין לְמָארֵיהּ, כְּדְקָא יֵאוֹת. וְאִית בִּידִיעָה סַלְּקָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְאִית מָאן דְּיָדַע לְהַמְשִׁיךְ שִׁפְעָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּבְכָל ט’ גַוְונֵי אִלֵּין, צְרִיכָא כַוָנָה גְדוֹלָה, וְאִי לָא עָלֵיהּ קְרָא דִכְתִּיב, (שמואל א ב) וּבֹזַי יֵקָלּוּ. וּבְכַוָונַת אָמֵן, דְּהוּא כָלִיל תְּרֵין שְׁמָהָן יְהוָֹ”ה אֲדֹנָ”י. וְהָאֶחָד גָּנִיז טוּבֵיהּ וּבִרְכוֹהִי, בְּאוֹצָר הַנִּקְרָא הֵיכָל, וְהוּא רָמוּז בַּפָּסוּק (חבקוק ב) וְה’ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו וּלְדָּא רָמְזּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל טוּב הָאָדָם בְּבֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב) בְכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, וּמְתַּרְגְמִינָן בְכָל דְּעִמִּי. וְאִי מְכַוְּון בְכָל חַד וְחַד מט’ גַוְונֵי כְּדְקָא יֵאוֹת, דָּא הוּא בַר נָשׁ דְּאוֹקִיר לִשְׁמָא דְמָארֵיהּ לִשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא כְּתִיב כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ, אֲכַבֵּד בְּעָלְמָא דֵּין, לְקַיֵּים וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכוֹי. וְיֶחֶזּוּן כָּל עַמָּמֵי אַרְעָא, אֲרֵי שְׁמָא דְה’ אִתְקְרֵי עָלֵיהּ, וִידַחֲלוּן מִנֵּיהּ. וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, יִזְכֵּי לְמֵיקָם בִּמְחִיצַּת חֲסִידִים, אַף עַל פִּי דְּלָא קָרֵי כָל צוֹרְכֵיהּ, כֵּיוַן דְּזָכָה לְאַשְׁגְּחָא יְדִיעַת מָארֵיהּ, וְאִיכְוָון בֵּיהּ כַּדְקָא יֵאוֹת. מָאי וּבֹזַי יֵקָלּוּ. דָּא הוּא מָאן דְּלָא יָדַע לְאַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִמְהֵימְנוּתָא, וּלְאַמְשָׁכָא לְאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ, וּלְאוֹקִיר שְׁמָא דְּמָארֵיהּ טָב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי. וְכָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּלָא אִתְכַּוָּון בְּאָמֵן. וְעַל דָּא, כָּל מָאן דְּמַרְחִישׁ בְּשִׂפְוָותֵיהּ בִּנְקִיוּתָא דְלִבָּא, בְּמַיָּא דִּמְנַקֵּי, מָאי כְתִיב בַּהֲדֵיהּ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם, כְּלוֹמַר, בִּשְׁבִיל אָדָם דְּיָדַע לְאַחֲדָא צֶלֶם וּדְמוּת כְּדְקָא יֵאוֹת, וְיִרְדוּ בִדְגַּת הַיָּם. (עד כאן ד”א).

פִרְקָא רְבִיעָאָה

עַתִּיקָא, טָמִיר וְסָתִים. זְעֵירָא דְאַנְפִּין, אִתְגַּלְיָיא וְלָא אִתְגַּלְיָיא. דְּאִתְגַּלְיָיא, בְּאַתְוָון כְּתִיב. דְּאְתְכַּסְיָיא, סָתִים בְּאַתְוָון, דְּלָא מִתְיַישְּׁבָן בְּאַתְרוֹי, בְּגִין דְּאִיהוּ לָא אִתְיְישָׁבוּ בֵיהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְגוֹ’, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (תהלים לו) אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ’. חַד בִּכְלָלָא דְּאַחֲרָא מִשְׁתַּכְּחָא. בְּהֵמָה בִּכְלָלָא דְאָדָם, (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ’ מִן הַבְּהֵמָה, מִשּׁוּם דְּאִתְכְּלַל בִּכְלָלָא דְאָדָם. כַּד נָחַת אָדָם דִּלְתַתָּא (דף קע”ח ע”ב) בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה, אִשְׁתְּכָחוּ תְרֵין רוּחִין מִתְּרֵין סִטְרִין, דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא כָלִיל אָדָם. דִּימִינָא, נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא. דִּשְׂמָאלָא נֶפֶשׁ חַיָּה. חָב אָדָם אִתְפָּשָׁט שְׂמָאלָא, וְאִתְפָּשָׁטוּ אִינּוּן בְּלָא גוּפָא. כַּד מִתְדַּבְּקִין דָּא בְדָא, אִתְיַּילְדָן כְּהַאי חַיָּה דְאוֹלִידַת (רוּחִין) סַגִּיאִין בְּקִטְרָא חָדָא. כ”ב אַתְוָון סְתִימִין, כ”ב אַתְוָון אִתְגַּלְּיָין, י’ סָתִים, י’ גַּלְיָיא. סָתִים וְגַלְיָיא, בְּמַתְקְלָא דְטַפְסִין, אַתְּקָלוּ. י’ נָפְקִין מִנֵּיהּ דְּכַר וְנוּקְבָּא ו”ד, בְּהַאי אֲתָר, ו’ דְּכַר, ד’ נוּקְבָּא. בְּגִין דָּא, ד”וּ תְרֵין. ד”וּ דְכַר וְנוּקְבָּא. ד”וּ תְּרֵין קַפְלִין. תְּרֵין י’ בִּלְחוֹדוֹי דְכַר. ה’ נוּקְבָּא. ה’ ד’ הֲוַת בְּקַדְמִיתָא, וּמִדְּאִתְעַבְּרַת בְּי’ בְּגַוָּהּ, (אוֹלִידָת) אַפִּיקַת ו’, (הֲרֵי כִי בה’ אִית ד”ו וּבֵיהּ אִית ה”ה הֲרֵי יה”ו) אִתְחֲזֵי יוֹ”ד בְּחֶזְוֵיהּ כְּלָלָא דיה”ו. מִדְּאַפִּיקַת יוֹ”ד דְּהוּא דְכַר וְנוּקְבָּא, אִתְיַישְּׁבַת לְבָתָר, וּמְכַסְיָיא לְאִמָא. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, (בראשית ו) הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (יהושע ב) שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר, מָאי בְנוֹת הָאָדָם. דִּכְתִּיב, (מלכים א ג) אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זוֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ. בְּגִינֵיהוֹן כְּתִיב, כִּי רָאוּ כִי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ וְגוֹ’. אָז תָּבֹאנָה וְלָא בְקַדְמִיתָא. בְּקִיסְטְרָא דְּקִיטוּרֵי דְפִיגָאן, תְּרֵין מִתְחַבְּקָן הֲווֹ לְעֵילָּא, לְתַתָּא נָחְתוּ יַרְתּוּ עַפְרָא, אִבֵּדוּ חוּלָקָא טָבָא דְהֲוָה בְהוּ. עָטָרָא דְבוּמְלָא (ס”א דְחֶמְלָא) וְאִתְעַטָּר בְּקוּסְטָא דְעִנְבָא. וַיֹּאמֶר יְיָ’ אֶל מֹשֶׁה מַה תִצְעַק אֵלָי. (שמות יד) אֵלָי דַיְיקָא. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִּסָּעוּ. וְיִּסָּעוּ דַיְיקָא. בְּמַזָּלָא הָוָה תָלֵי, דְּבָעָא לְאוֹקִיר דִּקְנֵיהּ. (שמות טו) וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו עַד כָּאן. כִּי אֲנִי יְיָ’ רֹפְאֶיךָ, לְהַאי דַוְקָא.

פִּרְקָא חֲמִישָׁאָה

הוֹי גוֹי חוֹטֵא עַם כֶּבֶד עָוֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים וְגוֹ’ (ישעיה א). שִׁבְעָה דַרְגִּין יוֹ”ד ה”ה ו”ה ה”י ו”ו אַפִּיק ד’ ה”ה הו”י, ה”ה אַפִּיק ו”ו ד”ו לְבַר אַסְתִּיר אָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא דְאִינּוּן ד”ו דִכְתִּיב בָּנִים מַשְׁחִיתִים. בְּרֵאשִׁית בָּרָא. בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר. בָּרָא חֲצִי מַאֲמָר. אָב וּבֵן. סָתִים וְגַלְיָא. עֵדֶן עִלָּאָה דְסָתִים וְגָנִיז. עֵדֶן תַתָּאָה, נָפִיק לִמְטָלְטְלֵי (ס”א לְמַטְלָנוֹי) וְאִתְגַּלְיָא יְהֹוָה. יָהּ. אֱלֹהִים. אֵת. אֲדֹנָי אֶהְיֶה. יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַחֲדָא אִשְׁתָּתָפוּ, הַשָּׁמַיִם. וְאֵת, דִּכְתִּיב, (דברי הימים א כט) וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח אִינּוּן כַּחֲדָא אִשְׁתָּתָפוּ. הָאָרֶץ, דִּכְתִּיב, (תהלים ח) מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. (ישעיה ו) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עַתִּיקָא לִזְעֵירָא, אִתְפְּרַשׁ, וְאִתְדְּבַק. לָא אִתְפְּרַשׁ מַמָּשׁ פּוּמָא מְמַלֵּל רַבְרְבָן. אַנְתִּיק וְאִתְעַטָּר בְּכִתְרִין זְעִירִין, בַּחֲמִשָּׁה זִינִין מַיִם, וּכְתִיב (במדבר יט) וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים. (ירמיה י) הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. (תהלים קטז) אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ’ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. (שמואל א כה) וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה וְגוֹ’. וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן. י”ה, יו”ד ה”א, אהי”י בֵין מַיִם לָמָּיִם. מַיִם שְׁלֵימִין, וּמַיִם דְּלָא שְׁלִימִין. רַחֲמִין שְׁלִימִין, רַחֲמִין דְּלָא שְׁלֵימִין. וַיֹּאמֶר יְיָ’ לָא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. (בראשית ו) וַיֹּאמֶר יְיָ’, כַּד אִתְיַישְׁבָא בִזְעֵירָא. מִכָּאן (נ”א דְּכַד אָמַר בְּשֵׁם אֹמְרוֹ) (לוֹמַר) דָּבָר. דְּעַתִּיקָא סָתִים קָאָמַר לָא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם דִּלְעֵילָּא, מִשּׁוּם דִּבְהַהוּא רוּחָא דְאִתְנָשְׁבָא מִתְּרֵין נוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, מָשִׁיךְ לְתַתָּאֵי. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב (יְמֵי עוֹלָם) וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. יוֹ”ד שְׁלִים וְלָא שְׁלִים. י’ בִּלְחוֹדוֹי מֵאָה. תְּרֵין אַתְוָון תְּרֵין זִמְנִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. י’ בִּלְחוֹדוֹי כַד (דף קע”ט ע”א) אִתְגַּלְיָא בִזְעֵירָא, אִתְמְשָׁךְ בְּעֶשֶׂר אַלְפִין שְׁנִין. מִכָּאן כְּתִיב, (תהלים קלט) וַתָּשֶׁת עָלַי כַפֶּכָה. הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ, (בראשית ו) הַיְינוּ דִכְתִּיב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. מֵאֲתָר דְּאִתְפְּרַשׁ גִּנְתָּא, אִקְרֵי הַנְּפִילִים, דִּכְתִּיב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְלָא לְבָתָר זִמְנָא. עַד דְּאָתָא יְהוֹשֻׁעַ, וּבְנֵי הָאֱלֹהִים אִסְטָמָרוּ. עַד דְּאָתָא שְׁלֹמֹה וּבְנוֹת הָאָדָם אִתְכְּלָלָא, הָדָא הוּא דִכְתִיב, (קהלת ב) וְתַעֲנוּגוֹת. תַּעֲנֻגֹת קָארֵי (תַעֲנוּגִים לֹא קָארֵי) בְּנֵי הָאָדָם (נ”א דְאִתְרְמִיזוּ) דְּאִתְרְמִיוּ מֵהַאי רוּחִין אַחֲרָנִין, דְּלָא אִתְכְּלָלוּ בְחָכְמָה עִלָּאָה, דִּכְתִּיב, (מלכים א ה) וַיְיָ’ נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּכְתִיב (מלכים א ה) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. מִשּׁוּם דְּהָנֵי לָא אִתְכָּלָלוּ בְאָדָם. וַיְיָ’ נָתַן חָכְמָה, ה’ עִלָּאָה. וַיֶּחְכַּם, דְּמִינָהּ אִתְחַכָּם לְתַתָּא. הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, עוֹלָם דִּלְעֵילָּא. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, דְּאִתְנָהֲגָן בִּשְׁמָא. מָאי שְׁמָא. שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְנָהֲגָן בֵּיהּ דְּלָא קַדִּישִׁין לְתַתָּא, וְלָא אִתְנָהֲגָן אֶלָּא בִּשְׁמָא. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם סְתָם, וְלָא אַנְשֵׁי הוי”ה. לָאו מִסְתִּים סְתִימָא, אֶלָּא גְרִיעוּתָא, וְלָא גְרִיעוּתָא אַנְשֵׁי הַשֵּׁם סְתָם, מִכְּלָלָא דְאָדָם נַפְקוּ, כְּתִיב (תהלים מט) אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, אָדָם בִּיקָר, בְּיָקִירוּ דְמַלְכָּא, בַּל יָלִין, בְּלָא רוּחָא. תְּלֵיסַר מַלְכֵּי קְרָבָא, בְּשִׁבְעָה. שִׁבְעָה. מַלְכִּין בְּאַרְעָא, אִתְחֲזִיאוּ נָצְחֵי קְרָבָא. תִּשְׁעָה דְסַלְּקִין בְּדַרְגִּין, דְּרַהֲטִין בִּרְעוּתְהוֹן, וְלֵית דְּיִמְחֵי בִידֵיהוֹן. חֲמִשָּׁה מַלְכִּין קַיְימִין בִּבְהִילוּ, לְקַמֵּי אַרְבַּע לָא יַכְלִין לְמֵיקָם. אַרְבַּע מַלְכִּין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע, בְּהוֹן תַּלְיָין כַּעֲנָבִין בְּאִתְכְּלָא צְרִירָן בְּהוּ שִׁבְעָה רְהִיטִין. סָהֲדִין סָהֲדוּתָא וְלָא קַיְימִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ. אִילָנָא דְמִבְסָם יָתִיב בְּגוֹ. בַּעֲנָפוֹי אֲחִידָן וּמְקַנְנָן צִפֹּרִין. תְּחוֹתוֹי תַטְלֵל חֵיוָתָא דִּשְׁלִיטָא בְהַהוּא אִילָנָא בִתְרֵי כְבִישִׁין, לְמֵיהַךְ בְּשִׁבְעָה סַמְכִין סָחֲרָנֵיהּ, בְּאַרְבַּע חֵיוָון, מִתְגַּלְגְּלִין בְּאַרְבַּע סִטְרִין. חִוְיָא דְּרָהִיט בש”ע דִּלּוּגִין, דָּלִיג עַל טוּרִין, מְקַפֵּץ עַל גִּבְעָתָא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ב) מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. זְנָבֵיהּ בְּפוּמֵיהּ, בְּשִׁנוֹי, נָקִיב בִּתְרֵין גִּיסִין. כַּד נָטִיל גִּיסְטְרָא אִתְעָבִיד לִתְלַת רוּחִין. כְּתִיב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים. וּכְתִיב (משלי כב) חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ. לַנַּעַר הַיָּדוּעַ. אֶת הָאֱלֹהִים, וְלָא אֶת יְיָ’. וְאֵינֶנּוּ, בְּשֵׁם זֶה, כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְהִקָרֵא בִשְׁמוֹ. תְּלַת בָּתֵּי דִינִין, אַרְבַּע אִינּוּן. אַרְבַּע בָּתֵּי דִּינִין דִּלְעֵילָּא. אַרְבַּע לְתַתָּא. דִּכְתִּיב, (ויקרא יט) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. דִּינָא קַשְׁיָא. דִּינָא דְלָא קַשְׁיָא, דִּינָא בְשִׁקּוּלָא, דִּינָא דְלָא בְשִׁקּוּלָא. דִּינָא רַפְיָא. (דִּינָא) דְּאֲפִילּוּ לָא הַאי וְלָא הַאי. וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב. הַיְינוּ דִכְתִּיב בְּשַׁגַּם וְגוֹ’, הָאָדָם דִּלְעֵילָּא. וּכְתִיב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. (שמות לד) וּמֹשֶׁה לָא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, הַיְינוּ דִכְתִּיב, (בראשית ג) כָּתְנוֹת עוֹר. קָרַן, דִּכְתִּיב, (שמואל א טז) וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן. לֵית מְשִׁיחָא אֶלָּא בְקֶרֶן, (תהלים פט) וּבְשִׁמְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ. (תהלים קלב) שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד. הַיְינוּ עֲשִׂירָאָה דְמַלְכָּא. וְאַתְיָא מִן יוֹבְלָא דְהִיא אִימָא, דִּכְתִּיב, (יהושע ו) וְהָיָה בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל. קֶרֶן בְּיוֹבְלָא אִתְעַטָּר עֲשִׂירָאָה בְּאִימָּא. קֶרֶן, דְּנָטִיל קֶרֶן וְרֵיוַח לְאָתָבָא רוּחֵיהּ לֵיהּ. וְהַאי קֶרֶן דְּיוֹבְלָא הוּא. וְיוֹבֵל ה’. וה’ נְשִׁיבָא דְרוּחָא לְכֹלָּא. וְכֹלָּא תַיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ, דִּכְתִּיב, (ירמיה א) אֲהָהּ יְיָ’ אֱלֹהִים, כַּד אִתְחֲזֵי ה’ לה’, יְיָ’ אֱלֹהִים אִתְקְרֵי שֵׁם מָלֵּא וּכְתִיב (ישעיה ב) וְנִשְׂגָּב יְיָ’ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. (ס”א כַּד אִתְחַזַּר ה’ לה’ וְאִסְתַּלַק י’ פּוּרְעַנוּתָא אָתֵי לְעַלְמָא וְאִי לָאו בִשְׁבִיל אָדָם יהו”ה לָא אִתְקָיָּים עַלְמָא וְכֹלָּא אִתְחָרַב וְעַל דָא כְתִיב וְנִשְׂגָּב וְגו’) עַד כָּאן סָתִים וְאִתְעַטַּר צְנִיעוּתָא דְמַלְכָּא, דְּהַיְינוּ סִפְרָא דְצְנִיעוּתָא. זַכָּאָה (נ”א לְמָאן דְּנָפַק וְיָדַע) לְמַאן דְּעָאל וְנָפַק וְיָדַע שְׁבִילוֹי וְאָרְחוֹי. ברוך יהו”ה לעולם אמן ואמן. (דף קע”ט ע”ב).

Read more: http://www.ha-zohar.info/?p=7073#ixzz3DYbTbTwz

סוד צניעות האישה- מצמרר! מה קורה שאדם מהרהר על אישה זרה? למה הירהורי עבירה קשים מעבירה? הסבר ע"פ פנימיות התורה- הרב יקותיאל פיש

  חברים יקרים, אם תקראו המאמר  תבינו את המשמעות האדירה שיש לשמירת המחשבה מהרהורים  על אישה זרה. כל חיותה של האישה הנשואה ( בכל המובנים כולל סיפוק הפנימי בחייה ושלוותה)  מגיע לה  מהחיבור שלה וזווגה עם  בעלה, וכאמור, בזכות זה היא  זוכה להביא חיים חדשים לעולם.  ולכן  הוסיף הרה"ג צדוק ניסן  …

לזעוק את זעקת האילה ולבקש גילוי משיח
מסר

בס"ד לזעוק את זעקת האילה ולבקש גילוי משיחמסר ממלאך מטט לעם הקודש (יב' חשוון תשפ"ב) נשלח למערכת 'כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים.צמאה נפשי לאלוקים לקל חי'מלאך מטט הגיע לעזור ותפקידו ללמד זכות על עם ישראל. כרגע אנחנו על כף המאוזנים ואין לנו מספיק זכויות.כל עניין …

ברור שהעולם מתמוטט | מסר

מתוך המסר: 
אפילו האסון, שהיה במירון לא הפחיד מספיק אנשים.
לא פתח את ההיגיון שלהם להבין,
שכל אלה בממשלת ישראל רשעים,
שלא מאמינים בהקב"ה. ואפילו אם אלה שכביכול כן מאמינים,
לרוב מה שמעניין אותם זה כסף וכבוד,
לכן אנחנו במצב קשה ביותר
ואנחנו חייבים ממש לשבת ולבדוק את עצמנו מבפנים ומבחוץ,
לעשות תשובה. אין הרבה זמן , אנחנו בסוף הזמן,
ואנחנו חייבים להיות גיבורים ולא לפחד אף פעם.
אנחנו חייבים לא לפחד.
רק אלו שלא מפחדים לא ימותו.
אני רוצה לומר לכם שוב,
ש"אין עוד מלבדו", כי אנחנו חייבים
להיות בסופו של דבר חלק של הקב"ה,
כל יהודי הוא חלק של הקב"ה.
אבל לא לפחד, כי "אין עוד מלבדו".
אני רוצה להגיד עוד פעם,
שאנחנו בסוף ואין זמן.
ואני רוצה לומר שוב ושוב
לא לפחד ולא משנה מה קורה
להיות עם האמת. ומה היא האמת?
"אין עוד מלבדו".

נא לשתף את המסר בכל האמצעים

אייר כב' תשפ''א.pdf

 

סיפור מוות קליני- מדהים-של מיטל טולדנו עורכת דין צעירה שהיתה רחוקה מאד מהיהדות- חשבה שיהדות זה דבר נוראי, והדתיים הם פרזיטים- וכשעלתה לשמיים גילתה כי ה' הוא האלקים

רחל אמנו- מסר מצמרר -הגיע זמן הגאולה- המלחמה על ירושלים!

השלב הבא אחרי הקורונה – זה המלחמה עם הערבים – היו מוכנים!

 

מסר מצמרר מרחל אמנו:

ייתכן שחיינו וחיי משפחתנו תלויים במסר זה

"… ראיתי שאחרי תחיית המתים הרבה נשים אמרו: ' למה לא אמרו לי ברור יותר, למה לא שכנעו אותי מספיק כדי שאבין את העניין? למה לא הצמידו אותי לקיר ואמרו לי את האמת? הייתי חוסכת הרבה כאבים,דין, בושות, משפט- – – בשביל שטויות כאלו הייתי צריכה לעבור את כל זה?!" – – –

כל מה שאני כותבת, הקב"ה הוא עד שכל מה שכתוב פה הוא אמת לאמיתה, אם ח"ו משהו, אפילו קטן, לא נכון אתן את הדין על כך ואיענש בחומרה. אני כותבת שורות אלו רק כטיפה מן ים, ממה שחוויתי. הדברים שאני מעלה על הכתב הם לא קלים, אבל החלטתי להעלותם על הכתב כדי להציל את עם ישראל. אמרו לי בשמיים שאם אני לא מוציאה את הדברים מהר בכמה שפות בכל העולם – מחכה לי עונש, אז לכן אני חייבת לפרסם את הדברים.

מה שכתוב בדף, זה רק חלק ממה שאמרו לי, אינני יכולה להעלות על הכתב הכל, אני מעדיפה לבוא לאולם, או לבית גדול עם הרבה נשים ולספר יותר. באולם, בסלון, אספר לכן עוד דברים שאמרו לי.

שמי הוא שרה מינדל מוסקוף פלאפון: 0583272526 אני אוהבת מאד לומר תהילים, בעיקר, מפני שפעמיים ביקשתי על דברים דחופים ונעניתי מיד, כל כך התפעלתי והתרגשתי לראות עד כמה שהתהילים עוזרים, אז החלטתי להגיד הרבה, ועוד אמרתי לעצמי, שאם התהילים כה מועילים, אז אתפלל שמשיח יבוא בחסד וברחמים שזה הדבר החשוב ביותר.

הייתי אומרת בערך שלושה ספרי תהילים ליום, משכיבה את הילדים מוקדם בערב, נרדמת אתם… וקמה בחצות הלילה להגיד תהילים וככל שיכלתי גם במשך היום.

בנוסף לכך, ארגנתי גם בבתי ספר חלוקת פרקי תהילים בפורים. וכן, פרסמתי מודעות בעיתונים על חלוקה טלפונית של פרקי תהילים לנשים ובנות, וכך יצא שבפורים נאמרו אלפי ספרי תהילים על כך שמשיח יגיע בחסד וברחמים.

כך היה שנתיים, ואז התחילה לי תקופת חלומות מרעישים, בהם אני רואה את רחל אמנו והתקופה שלפני בוא המשיח.

ואז, שבוע לפני חג הפסח אני רואה בחלום את רחל אמנו הולכת לחפש איפוא יש צניעות בעולם.

אני צופה ורואה שהיא פוגשת אשה שלבושה קצר וצמוד וזה כואב לה, היא הולכת הלאה ופוגשת אשה הלובשת גרביים בצבע הרגל וגם זה מאד כואב לה, היא גם שומעת מחלון מוסיקה סוערת ופרועה, וזה כאב לה ואז רחל אמנו אומרת לי: "בואי נלך לחתונה" הלכנו שתינו לחתונה, בכניסה לאולם, אני רואה שתי בנות ואמרתי להן: "איזה בנות צנועות אתן" אז הן צוחקות, ואומרות:"אנחנו לא בנות, כבר מזמן התחתנו" אמרתי להן :"אתן יודעות שלאשה נשואה אסור להיראות בחורה!" נכנסנו לאולם, ואמרתי לנשים בואו נרקוד ביחד – באחדות, וכך יגיע משיח בחסד וברחמים, ואז אני רואה שאני לא יכולה לרקוד, כי יש שם גברים – צלם, מלצר, במקום צלמת ומלצרית.

ואז רחל אמנו מראה לי על אשה אחת ואומרת לי: "תראי את ה'רבנית' עם הפאה".

ואז אני שואלת את רחל אמנו : "איך יהיה לפני ביאת המשיח"? קיוויתי לקבל תשובה מעודדת, אך היא ענתה לי: "יהיה מאד מאד קשה"—!!! היא ענתה לי מתוך כאב ודאגה, ואז היא כמו דיברה לעצמה ואלי ואמרה: "איך- עם- ישראל- יעברו- את– זה- ?" זה היה המשפט שלה עם דאגה עמוקה והרבה כאב לב.

התעוררתי מהחלום ביום שישי לפנות בוקר ובליל שבת שוב ראיתי בחלום אשה אחת שלבושה צמוד, ואני מתחננת ואומרת לה: "את יודעת, היה לי חלום עם רחל אמנו, והיא אמרה לי שיהיה כל כך קשה לפני ביאת המשיח לכל אלו שלא לבשו צנוע, לא כדאי לך ללכת עם הבגד הצמוד הזה" ואני מתעוררת.

כך היו לי עשרים ושמונה חלומות כאלו במשך חצי שנה, וכל פעם אני רואה כל מיני נשים חרדיות, לא צנועות, מבתים טובים וחשובים,  ומתחננת לפניהן: "אל תלכי עם חצאית קצרה, כי שוק באשה ערווה, את יודעת, היה לי חלום עם רחל אמנו שאמרה לי שיהיה כל כך קשה לפני ביאת המשיח, לא כדאי לך, אני מתחננת אל תלבשי את החצאית הזו, כי יהיה כל כך הרבה סבל שזה לא שווה".

"איך אני יודעת שזה עשרים ושמונה חלומות? אני לא סָפַרתי, אלא החלומות סַפְרו את עצמם. למשל ,הייתי בחלום מספר שבע עשרה: ואני רואה אשה הולכת עם פאה קצרה, ממש קטנה, "פיצית", ואני אומרת לה: 'לא כדאי לך ללכת עם הפאה הקטנה הזו כי ראיתי את רחל אמנו, והיא אמרה לי שהולך להיות כל כך קשה לפני ביאת המשיח, וכבר היו לי שש עשרה חלומות. לא כדאי לך. ככה החלומות ספרו לי. לכן אני יודעת שזה עשרים ושמונה".

היה לי חלום לפני חג השבועות, ראיתי בחלום אשה ההולכת בפאה ארוכה, גרביים דקות בצבע הרגל ובגד צר ואמרו לי בחלום: שנשים לא צנועות הן יותר גרועות מאנשים שהורגים אנשים אחרים, כי בגללן לא בא משיח, בגלל זה אנשים חולים, וכל הצרות של כלל ישראל זה בגלל חוסר הצניעות.

חלמתי שצריך להיות מאד צנועות כדי שתהיה לנו גאולה בדרך רחמים, מהראש ועד הרגליים צריכה להיות צניעות אמיתית. הנשים צריכות להיות עם מטפחות, שהצוואר יהיה סגור, שהגרביים יהיו מספיק כהות ועבות ולא בצבע הרגל, והחצאית תהיה מספיק ארוכה ומספיק רחבה, ולא מבד נצמד, לא צבעים נוגדים ורועשים, ללא איפור. תכשיטים וכו' – רק בבית.

קשה לי מאד לכתוב מה שראיתי…אך אני חייבת…הייתה לי חברה, אשה מבוגרת, שעשתה הרבה צדקה וחסד. היא הלכה עם פאה רגילה, לא ארוכה, והיא רצתה להוריד את הפאה אך בעלה לא הסכים. אחרי שהיא נפטרה ראיתי אותה ה"י …בתוך… אש… ובסוף ראיתי אותה — אינני מסוגלת לכתוב— ביום השבת הייתה לה מנוחה ואז היא קיבלה שכר על המצוות שלה, אך היו לה בושות.

מה ששבר אותי לגמרי זה, כשבאו לקחת אותה במוצאי שבת, מרוב פחד היא נפלה על הרצפה וידיה ורגליה רעדו מפחד רק מהמחשבה שעכשיו היא חוזרת לגהינום. מייד בבוקר התקשרתי למשפחתה שיגידו הרבה תהילים לעילוי נשמתה, ואז ראיתי אותה מרחפת בעולם, (לא בגהינום) עם פאה, לא יפה, וקשה לה שכשהיא מדברת למשפחתה אף אחד לא שומע אותה.

לאחר מכן התחילה תקופה, שכל פעם שאני אומרת תהילים באמצע הלילה, אני מנמנמת מדי פעם, על הספה והתחלתי לראות הרבה פעמים – איך מלא ערבים יוצאים מחורים באדמה, שהם הכינו מראש, עם סכינים ביד, וזה קורה פתאם! מרגע אחד לשני, אני שומעת צעקות… צרחות נוראיות ברחוב, שאף פעם, מעולם לא שמעתי, אני מסתכלת מהחלון ורואה מיליוני…מיליוני….ערבים, כמו נמלים, לפי תכנית מדויקת, באזורים שהם תכננו מראש,בכל מקום ובכל פינה, הם הורגים את כל אלו שלא היו צנועות, בלי פרוטקציה, מי שהלכה קצר, צמוד ולא רחב, בגדים רועשים, בגדי טריקו, גרביים צבע רגל, פאה אפילו קצרה. אפילו פאת פוני קצר.

באחד החלומות ראיתי שערבי פותח דלת והוא רואה אשה מאד צנועה, האשה נתנה לו בעיטה והוא נפל מכל המדרגות. כי לא הייתה לו שליטה עליה מפני שהיא הייתה צנועה. לערבים לא הייתה שום שליטה על נשים, בנות וילדות צנועות, הם לא יכלו לנגוע בהן.

באחת הפעמים ראיתי ערבי ששומר(!) על קבוצת נשים צנועות, כדי שערבים אחרים לא יפגעו בהם. ראיתי גם אשה מאד צנועה שישבה רגוע על ספסל ברחוב !!!

…אי אפשר להתחמק מהם, הם מוציאים את כולם מכל חור… ואנשים מאד מבוהלים, מאד מפוחדים…יש מלא צעקות, צווחות אימים, מלא מלא דם.

אחד החלומות היה שאדם צדיק, בית חשוב, אך כיוון שלא חינך את הבת שלו ללבוש צנוע והיא לבשה בגדי טריקו בולטים, ורועשים הוא היה צריך לראות איך הורגים אותה ואחר כך הרגו אותו.

רחל אמנו אמרה לי במשך שש שנים בערך עשרים פעמים : "אם כל האמהות תלבשנה מטפחות שקטות… ועדינות… חצאית ארוכה ורחבה, לא בד טריקו, לא בד סריג, לא צבעים רועשים אדום, צהוב וכתום וכל צבע רועש. גרביים כהות ועבות , אז המלחמה הזו לא תהיה— "

בסוכות שעבר תשע"ו, ראיתי את אברהם אבינו בחלום הוא היה עטוף בטלית, והוא היה נראה מאד מאד ענו, הוא לא דיבר כלום אך הוא היה נראה כמו אדם אחרי בכי חזק, עיניו היו אדומות ונפוחות מתוך דאגה לעם ישראל מה יהיה אתם…? איך הם יעברו את המלחמה הקשה והנוראית הזו… ?

זה סוג של מלחמה שכולם רצים רצים… כשדם נוזל מהם, אף אחד לא יכול להיות אפילו בבית כי הם נכנסים לכל בית, הם מוציאים את כולם מכל חור, אף אחד לא יכול להתחבא מהם, והם דוקרים עם סכינים על כל דבר שלא היו בצניעות, וכן, נשים מחפשות שקיות שחורות מהפח כדי להתעטף בהן, אך זה כבר לא מועיל להן.

לילה אחד לקחתי את הבגד שהכנתי למלחמה, זהו בגד הנקרא רדיד, בד ארוך מהראש עד הרצפה, כשהתיישבתי להגיד תהילים, הנחתי את הבגד עלי, סתם… ואמרתי תהילים. ואז היה לי חלום שאני לא מסוגלת לדבר עליו – – – אבל הסוף פסוק של החלום היה, שהתווכחתי בתחנונים לפני הקב"ה שהוא לא יעשה את זה לעם ישראל,עם קדוש, כי הם קונים מה שהם מוצאים בחנויות,לא בכוונה, והם לא יודעים שהפאה היא אסורה, כי גם אני לא ידעתי ולא הרגשתי שאני לא בסדר עם הפאה שלי, ועם הבגדים שלי, הם לא עושים את זה דווקא אלא בשוגג אז בבקשה אבא —אבא'לה— אל תעשה את זה !!! ואז קיבלתי תשובה ברורה : 'על צניעות אני לא מוותר'.

באחד החלומות ראיתי שיש קטרוג גדול בשמיים על המורות היהודיות, שהמורות של הערביות הן מאד צנועות והמורות היהודיות-  פחות (בלשון עדינה).

רחל אמנו אמרה שאם כולן ילכו בצניעות המלחמה לא תהיה. אלו שהן מאד צנועות אז לא נוגעים בהן.

אני חולמת שאני רואה פסוק בבית המקדש, ואומרים לי שאם כלל ישראל רוצים שמשיח יגיע בקלות -אז שלא יהיה לשון הרע, שלא תהיה מחלוקת, שתהיה אחדות ושאנשים בבתי כנסת לא ידברו על קהילות אחרות.

אני רואה בחלומות שלי שישיבות שלמות עולות באש, וגם בתי כנסיות שדיברו בהם לשון הרע על יהודים, אני רואה אש עפה באוויר והרבה בתים נשרפים, הרבה אש, אמרו לי בחלום שהסכינים זה בשביל הצניעות, והאש זה על לשון הרע ומחלוקת.

הקב"ה הוא הטוב והמטיב אבל הוא לא וותרן וחותמו אמת.

לאחרונה, אמרו לי בחלום שכל השנים דיברו על גוג ומגוג וזה עכשיו – – – הגיע הזמן.

פעם אחת חלמתי שכלב גדול ולבן אומר לי: "תעשי לי טובה ולכי לספר את החלומות שלך לשלוש מאות נשים וזה יהיה בשבילי תיקון. שאלתי את אותה נשמה: "למה את מגולגלת בכלב"? ונשמת האשה ענתה: "בגלל שצחקתי על הצניעות".

היו לי יותר מארבעים חלומות שלא קשורים למלחמה האחרונה, אלא מחיי משפחתי והסובבים אותי, וכולם התקיימו במדויק ממש. דוגמא קטנה: לאחי לא היו הרבה שנים ילדים, אמרו לי שבחנוכה הוא יערוך ברית, עבר חנוכה אחד ולא היה כלום, בחנוכה הבא הוא ערך ברית לבנו.

סיפרתי חלק מהדברים הקשים, אך ורק במטרה להציל את עם ישראל, רחל אמנו גילתה לנו כיצד נוכל להינצל מהדברים הקשים העלולים לבוא עלינו היל"ת [היה לא תהיה] ח"ו.

הפחד יכול לשתק. במקום לפחד, בואו נזרוק מיד את כל הבגדים הלא צנועים והפאות, לפני שהשטן יתערב לנו ולא ייתן לנו…ואז…ח"ו…

הקב"ה… ורק הוא… המחליט ויכול לשנות תאריכים לפי שיקולו. לי, אמרו בשנה שעברה בבירור,

שהמלחמה תחל בתאריך כ"ה באייר – זה ניתן לשינוי לפי חשבונות שמיים.

הדליקו נר שבועי לרחל אמנו ואברהם אבינו, וגם פרוטה לצדקה, והתחננו שהמלחמה ח"ו ח"ו לא תהיה.

בואו נתפלל בקבר רחל אמנו ונזעק מקירות לבנו שה' ירחם עלינו שהמלחמה לא תצא לפועל. אמן ואמן.

 

כי "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".

הפיצו דחוף את הדף בכל דרך אפשרית