רבקה הצדיקה- במסר מטלטל מהרבי מלובביץ’ שנגלה אליה- הגאולה תלויה בצניעות- ללבוש מטפחת ולזרוק הפאה- אי אפשר להגיע לבית המקדש עם פאה נכרית

 

החל מדקה 24:

 מסר מהרבי: אי אפשר להגיע עם פאה  נכרית לבית המקדש!!

המשיח יוריד לכל הנשים את הפאות!

הרבי  מלובביץ שם שק ואפר בשמים  ויש לו צער גדול בגלל שאומרים בשמו שאמר לשים פאה

יש פקק בשמים שמונע את הגאולה! הכל בגלל חוסר  צניעות והפאות

יש מגפה בארץ  הרבה  יותר גדולה ומסוכנת מהקורונה- מגפה ממחלת הסרטן-  אלף נשים מתות בכל חודש מהמחלה בגלל הפאה!

מי שרוצה להינצל! שתזרוק מיד את הפאה

זה רצון ה’

מי שחובשת פאה- משחקת באש! זה מסוכן!

 
 

החל מדקה 24 הרבנית רבקה (שהיא חבדניקית במקור)  מספרת איך נגלה אליה הרבי מלובביץ  ששם לה כתר על הראש, ואמר  למסור לכל בנות  ישראל  הנשואות  שילבשו  רק  מטפחת ולא פאה!.  ואמרה שראתה את הרבי  בשמים  שם שק ואפר  כשאומרים בשמו שאמר לשים  פאה.- וכמה צער זה גורם לו!!

המפתח לגאולה היא  צניעות בנות ישראל וזה אומר  שצריך לזרוק  מאיתנו  כל סממן שקשור לגויים וזה אומר  לזרוק את הפאות! לזרוק את הטומאה מהבית.

כי אם מכניסים דברים של גויים הביתה, אז זה מכניס טומאה הביתה  וגורר לדברים פסולים אחרים., צריך לזרוק את כל הבגדים הלא צנועים של הגויים.

הרבנית מספרת שבהיותה  חבדנקית צעירה התחתנה ונאלצה ללבוש פאה כמקובל,  ואחרי שנתיים הורידה הפאה, כי הרגישה שזה לא רצון ה’.  וספרה  שממש התחננה לפני  גיסתה הצדקנית מארה”ב שלבשה פאה  בלונדינית – להוריד את הפאה ושום דבר לא עזר!. אמרתי לה: זה מסוכן! את משחקת באש! .ואחרי שנה חלתה במחלת סרטן– ועכשיו לפני חג שבועות  תש”פ היא   נפטרה  והיא צעירה-  פחות מגיל 40, והשאירה בעל אלמן שבור עם 8 ילדים  קטנים יתומים  ואמא שבורה. וכמה צער יש לה בשמים על זה.

הרבנית אומרת שמדברים על מגפה של קורונה, אבל אם נבדוק כמה מתו מסרטן, נגלה שיש ממש מגפת הרבה יותר גדולה ומסוכנת בארץ שהיא מחלת הסרטן ,  ואלף  נשים מתות מהמחלה בכל חודש!  והכל בגלל הפאה !. צריך לזרוק את כל הטומאה. מי שרוצה להציל את עצמה ומשפחתה- שתזרוק מיד את הפאה.

אי אפשר לצעוד לבית המקדש עם פאות נוכריות- זה נגד רצון ה’. מי שבאמת מחוברת את ה’- לא תשים פאה!

כשיגיע המשיח- הוא דבר ראשון ידאג שבנות ישראל יורידו הפאות- כי אי אפשר   להגיע לבית המקדש עם פאה נכרית.

 

בית דין של חבד על הפאות הנכריות

_האמת על הפאות – לפי הרבי מחבד

קורונה 2- מסרים משמים- בנימין גולדין- היום הגדול והנורא מתקרב! דרושים מפיצים עלונים לבתי כנסת גם בחו”ל

ליהודים בחו”ל- כשהמגיפה תרגע- תעלו מיד ארצה, לא תהיה לכם הזדמנות נוספת!

  להורדת/הדפסת העלון- 8 עמודים :

CORONA2

דניאל:  “כל מי שמפיץ מסרים אלה- יכול להציל יהודים אחרים וכל המפיץ נפש אחת ,כאילו הציל עולם ומלואו.

ואני מברך את כל המפיצים שתזכו לקבל משיח צדקנו  ברחמים ולהקריב קורבנות בבית המקדש השלישי בעתיד הקרוב בע”ה”

דרושים מפיצי עלונים לבתי כנסת באמריקה, אירופה, אנגליה, אוסטרליה וכו. לזיכוי הרבים ניתן לקבל בחינם עלונים לחיזוק קדושה וצניעות, ואת הדיסק גלות לגאולה, ניתן להוריד מסרים מאתר:   DANI18.COM   או חיפוש בגוגול “דני18”. ניתן לצלם , להעתיק המסרים לזיכוי הרבים

שמיעת מסרים בטל.  077-263-8885, 0799-177555. ניתן לשמוע מסרים בטלפון באמריקה 1-646-585-3064

 דרושים מתנדבים להפיץ העלונים. ברכה מיוחדת לחיים ארוכים, פרנסה בשפע ושמחת חיים לכל היהודים הטובים העוזרים להפיץ את האמת לפרטים. טל. 052-7111-333

 לקבלת החוברת  קורונה 2 / להפצה לזיכוי הרבים חייג: טל  052-7111333

..

פיקוח נפש- סכנה עצומה ליהודי ארה”ב- צו השעה – תשובה שלמה ועליה לארץ ישראל Pikuach Nefesh- Saving Lives


להורדה: פיקוח נפש אנגלית

 פיקוח נפש תיקונים.doc

פיקוח נפש!!!

 

לכבוד הרבנים הגאונים ראשי קהילות ראשי ישיבות, משגיחים, דרשנים, יושבי על מדין שליט”א  העומדים בפרץ בארצות הברית של אמריקה, שלומכם ירבה לנצח!

הנה כבר ידוע לכם על המצב המסוכן ההולך ומחמיר מיום ליום בארה”ב, ובפרט ליהודים, מכל הבחינות והצדדים. הן ברוחני הן בגשמי. ברוחני –  כבר ידוע ההשפעה הרבה והקלוקלת של הגוים על כל האורח חיים היהודי והחיצוניות והפנימיות, רחמנא ליצלן! ורבים חללים הפילה, ה”י.

ובגשמי- ידוע  מה שאמרו הנביאים הקדשים ע”ה שאדום תחרב, ומסורת יש שהכוונה על המדינות הנוצריות (והיינו אמריקה ואירופה וכו’) וידוע שיש איום גדול מצד מדינת “קוריאה” המאיימת במלחמה גרעינית (והטלת פצצות אטום). ובנוסף לכל אלו –  שלטון האימים של הממשלה המתחילה כעת את ה”סדר העולמי החדש”  (New world order)  הפועל בכל העולם בכמה מישרים. הן מבחינת הכלכלה הקורסת טוטאלית,  והיינו שמאיים להוריד ולהפיל את כל הבנקים לאפס ולקחת את כל הכסף של בני האדם מכל העולם, ולקחת את כל החשמל, והן מבחינת מה שפועלים ביד חזקה ובזרוע נטויה להשמיד להרוג ולאבד (והכל בהסתר גדול) הרבה מאוכלוסיית העולם ובמיוחד אנו היהודים. וכבר הכינו מחנות ריכוז והשמדה גדולים. (עם תאי גזים וכו’) וכאשר ראו עיני ברורות. (בקיצור –  שואת אירופה נוסח אמריקה ועוד  הרבה יותר גדול)

ועוד מעט לא ידוע אם תאפשר יציאה  בדרך הטבע מארצות הברית.

וכל אלו נודע לי מאנשים מהימנים יודעי דבר שחקרו רבות את העניין הזה ועלה בידם כל הנ”ל

ולא איומי סרק והבל הנני נותן לפניכם היום כי אם קושט דברי אמת.

לפני כחצי שנה היתה סופת הוריקן גדולה (סאדני) שהפסיקה את כל החשמל והשמידה רבות מהרכוש. והיתה זו אזהרה גדולה ליהודי ארה”ב, לעזוב את השקר ולהחלץ חושים לעלות ארצה בטרם יקרם אסון. (וכידוע מחז”ל שכל מה שאירע בעולם הוא רמז לישראל)

אזהרה זו לא הייתה קשה מאד (וכמעט ולא היו הרוגים) למרות שיהודים עברו סבל רב מאוד.
אך עדיין בהשוואה לאזהרות אחרות משמים זה יחסית קל.
נזק רב אמנם נעשה, אך לא כל יהודי בנתיב של הסערה הגדולה הזאת הרגיש את הנזק.
לא כל יהודי היה ללא חשמל, ואכן רבים עברו את זה בלי להניד עפעף.
ה’ נתן ליהודים אפשרות בחירה לפקוח את עיניהם, או לסגור אותם בחוזקה.
אני מקווה ומתפלל שיהודים באמריקה יפתחו את עיניהם ויראו שהם קבלו מסר משמים, מסר שעדיין עלול להתפרש שלא כהלכה. זה יכול להתפרש שאנחנו כל כך טובים שהקב”ה הציל אותנו מהרבה יותר גרוע, או שזה יכול להתפרש שהסוף מתקרב, וה’ מזהיר אותנו על ידי השמדת חלק גדול מעגל הזהב שיש לנו, בלי לפגוע קשות בחיי יהודים.
ה’ מזהיר אותנו שבפעם הבאה זה יהיה הרבה יותר גרוע אם לא נחזור אליו ונבנה מחדש את היהדות המעוותת הזו של האידישקייט של אמריקה.

הנני  מבקש מכל יהודי בארה”ב להתייחס לאזהרה זו ברצינות, ברצינות רבה.
ארצות הברית של אמריקה כבר איננה מדינה ידידותית עבורכם. לא שמדינת ישראל אוהבת יהודים חרדים, כלל לא!
מדינת ישראל נשלטת על ידי אותו הסוג של אנשים ששולט בארה”ב, גם אם הם נקראים יהודים.
ארץ ישראל היא הארץ של עם ישראל, הרשעים ייעלמו ואנחנו נישאר עם הקדושה, עם משיח ועם העולם הבא וזה מה שאנחנו רוצים.
כל יהודי בארץ ישראל שזועק לקב”ה יהיה מוגן. אין הבטחה כזו על כל מקום אחר בעולם.

ועכשיו נוסף גם הוא הפיגוע בבאסטן, המהווה תמרור אזהרה ליהודים ואומר “אמריקה הוא כבר לא המקום הכי בטוח בעולם ובפרט ליהודים” כי הרי 2/3 מהעולם יחרבו (כדאיתא בזכריה ע”פ הגר”א ז”ל) בקרוב ממש,  לפי הנבואות ארצות הנכר ממש יהרסו, גפרית ומלח שרפה כל ארצה… כמהפכת סדום ועמורה.. יש אומרים שהארצות ממש יהפכו מלמטה למעלה…. (ואמריקה בכלל) וארץ ישראל לא תהרס. (כדאיתא בנבואות)

בהיות שאתם ראשי הדור ומנהיגיו מוטלת עליכם אחריות גדולה ועצומה על הדור ולתת לו תוכחה (כידוע מש”ס ופוסקים)

ולכן באתי בזה לומר לכם שהיות ואנו נמצאים בתקופה קשה ביותר. ימי ערב מלחמת העולם השלישית, היום הגדול והנורא קרב ובא, ממש לפני הגאולה השלמה בעזה”י.

חובה עלינו כולנו יחד ללמוד זוהר הקדוש ברציפות בכדי שתבוא הגאולה ברחמים דווקא. (כמ”ש מרן הח”ח זיע”א ורבני הבד”צ בא”י דשנת תרצ”א בראשות מרן הגרי”ח זוננפלד זיע”א וכידוע מכל הסה”ק וכמו שהורה מרן הגראי”ל שטיינמן שליט”א עפ”י רמח”ל זיע”א ומרן הגרח”ק שליט”א ממרן החזו”א זיע”א וכמה מגדולי הדור שליט”א בקול קורא).

דא עקא, שאין אוזן הציבור כרויה לשמוע דברי אמת אלו, והכל שואלים: “אם כן מדוע לא מכריזים זאת הרבנים בראש חוצות?”

בראשונה יש להביא דברי הגאון ר’ פנחס מווילנא זיע”א שכ’ “אל תפן לקחת ראיה מגדולי התורה, בעלי הנגלות, שלא רוצים לעסוק בחכמה זו, כי דברי חז”ל במדרש ובזוהר שזכרנו נאמנים ובטוחים יותר מגדולי הדור הזה.” (ספר הברית פ”ב מאמר יב’ פ”ה עיי”ש)

והננו להודיע שכבר היו דברים מעולם ובשנים תרע”ו – תרע”ט התריע מרן הגה”ק בעל “הסולם” זיע”א על השואה הממשמשת ובאה והלך לרבני קהילות אירופה ואמר להם להורות לכל ישראל לעלות לא”י ושילמדו בישיבותיהם זוה”ק להגן ולהצילם מצרה זו. וזילזלו בו ולא שמעו בקולו ובאתה השואה וקטפה את חייהם של 6,000,000 יהודים! (וכמ”ש בהקד’ הסולם עיי”ש)

המצב קריטי! מי שקורא בספרי היסטוריה או שסיפרו לו אבותיו – יודע שהשואה הנוראה לא התחילה בבת אחת.

לקח לזה כמה שנים.. אבל כשזה התחיל כבר לא היתה אפשרות לצאת מאירופה בדרך המלך…

בהתחלה קמו מחנות ריכוז בלי קשר ליהודים…. ואח”כ….,

רבינו בעל הסולם זיע”א חזה בקודש 20 קודם לכן, ובוודאי אמרו לו “לא קורה כלום , ולא יקרה כלום, אל תדמיין דמיונות וכד'”

אנחנו מתריעים ומתריעים אבל הסוף יגיע. (כי אדום תחרב, כפשוטו ממש!)

זה לא אומר עוד יומיים יכול להיות עוד חודש. אבל יגיע.

הסופה שהייתה באמריקה אמורה היתה להזהיר אותם, ולא שומעים!

לכן תפקידנו להתריע אותם ולהציל כמה שניתן.

ועל כן לאור  כל אלה הנני כותב מכתב להרבנים  שליט”א לאמר שיקראו בקול גדול לכל ישראל ללמוד יומי של הזוה”ק ויכתבו  “קול קורא”. ואם לא תאבו שמוע אלי, אודיעכם דעת אמת.

דעו שרבותינו הקדושים אמרו (הזוה”ק, האר”י ז”ל הגר”א ז”ל ועוד רבים) שבדור האחרון רבים מישראל יהיו נשמות ערב רב, אפילו רבנים ראשי ישיבות ומנהיגי הדור. וסימנים מובהקים מסרו לנו חז”ל עליהם שכל מטרתם להשתרר על הציבור ולא אכפת להם ממצבם של ישראל. והזוה”ק כותב בפירוש (תיקונים תיקון ל’) שכל אלה שאינם עוסקים בזוהר הם גורמים חורבן ואבדון ומוות בעולם!

ועתה אין ביניהם לבין שונאי ישראל  (הדוברים  מזה שנים למחוק אותנו כליל) – כלום כי גזרו אומר במוצא שפתותיהם על הכחדתם מן הארץ של זרע ישראל!

ונמצא שהם מחלל שם שמים בפרהסיא שאין מתכפר רק ביום המיתה!

אנא חוסו על חיי אחינו בית ישראל שבגולה (6,00,000 יהודים שבארה”ב) וצוו אותם לאמר: “מהרו ועלו לארץ אבותיכם, פן תפגע אתכם הרעה, ובנוסף – הקדישו 5 דקות לפחות ללמוד קבוע של זוהר הקדוש, ותנצלו מכל פגע” (כאשר הורה מרן החפץ חיים זיע”א לתלמידיו)

אני הקטן  מתחנן אליכם בדמעות שליש: אל תמיטו על תלמידיכם וקהילותיכם והנשמעים לקולכם – שואה. זכרו – מוות וחיים נתונים בידכם, ובחרתם בחיים!

יש כששה מיליון יהודים באמריקה. האיום הגדול הוא על יהודי ארה”ב בעיקר.

אנחנו נמצאים כבר בגאולה בעיתה (כידוע מכמה מקורות) הסיסמא היא כבר לא “למהר ולהחיש את הגאולה” כי היא כבר באה ממש בקרוב, השאלה היא אם זה “ברחמים” ולכן יש   לומר “להביא את הגאולה ברחמים” לגבי האיום על 6,000,000 יהודים בארצות הברית- (איום פצצת האטום- וכו’)  הספירה לאחור כבר החלה, אל תאמרו לא הזהירו אותנו!

זה לא שאלה אם הגאולה תהיה בצירוף כצרוף הכסף, זה וודאי יהיה, השאלה היא מי יחיה?

תשובה: מי שעוזב את השקר וההבל ומתקרב אך ורק להשי”ת ובוטח בו בבטחון גמור  מי שאוחז בעץ החיים שהוא הזוהר הקדוש! (זהר נשא קכד)

החלצו חושים והתאספו בהמוניכם  לעלות לארץ ישראל וללמוד הזוהר הקדוש-

מאן בעי חיי? מאן בעי חיי? מאן בעי חיי?

לא עת לחשות!  כי אם החרש תחרישו בעת הזאת מוות וחורבן יבוא ליהודים, ומי יודע אם לא לעת הזאת הגעתם לרבנות?! וה’ ידרוש את דמם מאתכם!

על כן באתי להזהיר כל יחיד ויחיד  מבני ישראל הגרים באמריקה ב-

אזהרה חמורה

שימו לב!

מאה שנה לאחר מלחמת העולם הראשונה (תרע”ד) פורצת

מלחמת העולם השלישית (תשע”ג –תשע”ד)

יהודי ארצות הברית אתם צריכים להבין שהנכם בסכנה עצומה

הפצצות אטום כבר מוכנות ולא רק מצד פצצות האטום שמאיימים עליכם עכשיו.

אלא גם מצד הממשלה הארורה שמתכננת בתוכניות זדונית סודית (בשם “הסדר העולמי החדש” גלגולי דור הפלגה בראשות נמרוד והם עצמם מודים בזה)

לשלוט עליכם  ולשדוד את כל כספכם ולהשמיד להרוג ולאבד אתכם וכבר הקימו מחנות השמדה כאשר נודע לנו ברורות. אמריקה היא כבר לא מקום בטוח בכלל ליהודים מכנים לכם מחנות השמדה! שלא להזכיר את השמד הרוחני… (כמעט וכבר הצליחו לקחת את נשמתכם חוסו לפחות על גופכם!)

חוששני שהסיבה לכך שאינכם מבינים זאת בגלל אכילת נבלות וטרפות

היות וכל ארצות הברית בסכנה גדולה, מי שיכול – יברח משם לעלות לארץ ישראל ששם הוא המקום הבטוח ביותר בעולם כרגע ומשם הקב”ה ילחם נגדם כידוע.

ומי שלא יכול לברוח ורוצה להציל את נפשו יברח לתיבת נח ויתחיל להתקרב אל השי”ת ולקבוע בכל יום ללמוד שעה ביום (ושיהיה ברציפות) את הזוהר הקדוש, אל תחכו שהרבנים יגידו לכם ללמוד!!! אתם לא מאמינים, תחכו עוד קצת ותמחקו מן העולם רח”ל זה כבר סוף העולם (הזה כפי שאנחנו מכירים אותו)

כמו שהחפץ חיים אמר שמלחמה השניה היא תהיה צחוק נגד המלחמה השלישית נו אתה עוד מחכה??????

עם ישראל, רק ה’ שולט בנו, ולכן יש לך בעיה, ואתה צריך לבחור.
אנחנו מגיעים לזמן שבו עם ישראל שוב (כמו ביציאת מצרים) יצטרך לבחור –
או להיות מוכנים לשלם את המחיר הגדול ביותר עבור יהדותם. ואני באמת מקווה שאף יהודי לא יבחר למות על קידוש ה’, אבל זה בהחלט אפשרי, ה’ ירחם.
אבל בטוח שאנחנו צריכים לבחור לחיות על קידוש ה’,
עם ישראל, אתה לא מבין שאתה “על הכוונת?” אתה לא מבין שאף אחד לא אוהב את היהודים?
אולי היהודים הלא חרדים אשר נמשכו והשתלבו בממשלות בכל רחבי העולם לא יפגעו מהמצב, אבל הם לא ישרדו בגלל שה’ לא ייתן להם.

הבוגדים האלה (אשר בשלטון) הם לבטח ערב-רב או עמלק או סתם גויים רגילים.
אבל עם-ישראל, כאשר הם ינסו לגרום לך לעזוב את דרך ה’, אתה צריך להגיד: לא!
ולבטוח בה’ כי הוא יציל אותנו, וזה לא יהיה קל. זה לא יהיה קל.

יהיה קשה מאוד להישאר בארצות הברית. ולעלות לארץ ישראל גם יהיה קשה, אבל אתה לא תוכל לחיות כיהודי בכל מקום בעולם, למעט אולי כאן, בארץ ישראל.

יותר ויותר יהודים מתקרבים יותר ויותר אל הקב”ה, ואני לא מדבר על תנועת התשובה. אני מדבר על יהודים בודדים רבים מכל מיני רקעים, אשר רואים את האמת, ומבינים שאי- אפשר לבטוח בכלום ובאף אחד, פרט לקב”ה.
והיהודים האלה יהיו הבסיס, לא של הסדר העולמי החדש, אלא של “העולם החדש של המשיח ובית המקדש השלישי”. וזה יהיה הטעם האמיתי הראשון של הנצח בעולם הזה.
הקב”ה מביא עלינו הרבה מכות, כמו במצרים. ה’ כבר הביא עלינו מכות, אבל הן עדיין קלות מאוד. הם רק תצוגה מקדימה של מה שעומד לבוא.

לפני הסופה סנדי (שהוגדרה כסופה הקשה ביותר של המאה), היהודים לא סבלו יותר מדי מהמכות שהעולם סבל.
עם זאת סנדי פתחה את העיניים של מי שחשב שזה יעבור ללא הרס.
כאשר כל כך הרבה בתים נהרסו, כל כך הרבה אנשים חיים ללא חשמל, ויש סבל רב מחוסר מזון ומים גם בקהילה היהודית החרדית.
אז אני מקווה ומתפלל שהרבה אנשים יראו את האמת, שהקהילה היהודית החרדית באמריקה, באופן כללי כבר טובעת בים של חומרנות, שקועה ברדיפה אחרי כסף והצלחות כלכליות, וזה הדבר העיקרי בחיים שלהם.
אני מציע וברצינות רבה – עם ישראל – קחו את עצמכם בידיים, נתקו את עצמכם מכל השקרים שהוזנתם (נכנסו לכם לראש) מגיל הילדות.
אפילו הסבים והסבתות הולעטו בשקרים האלה.
האימהות והאבות, הסבים והסבתות עברו חמש או שש דורות של שקר, החל מתחילתה של תנועת ההשכלה.
אבל הגרוע ביותר הוא הדור האחרון.
ועכשיו ה’ הולך לקחת את הסוכרייה-על-מקל שלכם. ה’ הולך להרוס את עגל הזהב, וכל מי שמחובר אליו כל-כך, לא יוכל להתמודד עם זה, לא יוכל לסבול את חוסר קיומו, לא יהיה מסוגל לחיות בלי השקרים של עגל הזהב.

לכן, עם ישראל, מי שדבק לבורא עולם בכל כוחו, מי שממשיך בעקשנות לדבוק בו בלי להרפות, הם אלה שיעברו את התקופה הבאה בצורה הרבה יותר קלה מאשר האחרים.
כל האחרים, או שיעשו תשובה מתוך ייסורים שלא נדע, או שייעלמו מהמציאות.

לכאורה נראה שיש לנו עוד תקופה ארוכה עד שהמשיח יגיע. יתכן וחלק מהאנשים כבר יתייאשו! אבל בדיוק כמו בואה הפתאומי והמהיר של הסופה סנדי, אשר סחפה את הכל במהירות, ככה בדיוק זה הולך להיות. כאשר אנו נהיה מיואשים לחלוטין, המשיח יופיע פתאום, ברגע!

ואם תשאל זה עדיין נראה שיהיה לנו להתכונן לתקופה ארוכה של זמן עד הגאולה.
תקשיבו לי שוב בתשומת לב! אתם טועים, כי בכל רגע המצב יכול להשתנות. אנחנו נכנסים לעידן חדש של זמן. וזה לא אומר שזה יימשך הרבה זמן.
מרגע אחד למשנהו המצב ישתנה.
אנחנו נתעורר, והכל יהיה שונה.
אנחנו חייבים לעבור כמה דברים/תהליכים ואנחנו יודעים זאת שברגע קט אחד הכל יכול להשתנות.

מה עוד אני יכול להגיד, הלב שלי נשבר על עם ישראל.
אני יודע שכל רשע שחי אי פעם, הוא כיום חי ובריא, וכולם שונאים את היהודים, אבל במיוחד שונאים את היהודים שמאמינים בקב”ה.

שאלה: איך זה שהרבנים לא אומרים לאנשים לבוא לארץ ישראל?
תשובה: אני לא יודע, הרבנים מעוניינים באמריקה. רובם ככולם שקועים בגשמיות כמו האחרים. אל תשכח את ה”דברי-חיים” זצ”ל אשר אמר באופן ברור כי בסוף הזמן (בסוף הגלות) רוב יהודים וגם הרבנים יהיו ערב רב.

אני רוצה להגיד לכם שהטרגדיות לא הסתיימו. אני רוצה שתבין שאמריקה הפכה למקום מכוער. ארצות הברית איבדה את היופי שלה. האנשים איבדו את חירותם והיא הפכה למקום מסוכן, ובמיוחד עבור אנשים שמאמינים בה’.
אבל לא רק היהודים בסכנה, גם המאמינים מכל הסוגים – הנוצרים, המוסלמים וכדו’ כל אלו שמאמינים באלוקים נמצאים בסכנה.
אבל כמו בכל חברה שבה עמלק ואדום שולט, יש הנאה מיוחדת ותחושה של סיפוק והתרוממות רוח מרדיפת יהודים, וזה בקרוב יהיה גם בארצות הברית.

ידוע שמחנות (ההסגר) כבר  מוכנים. כל מה שצריך לקרות הוא התחלת החוק הצבאי (חוק מאריתל marital law),  שיכנס לתוקפו השנה בקרוב מאד, וכבר התחיל בכמה מקומות, ומאותו הרגע יתחיל הסבל האמיתי. ואל תחשוב שאם אתה בישראל, הזרוע הארוכה של ה”סדר העולמי החדש” לא תנסה לרדוף את היהודים בישראל. הם כנראה יתחילו עם יהודים אמריקאים מכל מיני סיבות

אני רוצה להסביר שבכל מקום שאנחנו נמצאים בעולם, אנחנו בסכנה, אולם ברצוני לחזור ולהדגיש שהמקום הבטוח היחיד כעת ליהודי, הוא בארץ ישראל. כי כאן ה’ יגן על כל מי שזועק אליו לעזרה, כל מי שמוכן להקריב כדי להיות יהודי.
היהודים שמאמינים מאוד ובוטחים בקב”ה, אשר יבואו לארץ ישראל, יקבלו הרבה זכויות, כי זה לא קל.
אלה שגרים כאן כבר, אבל לא בוטחים בקב”ה. אם הם יתחילו לבטוח בה’, הם יסבלו פחות לפני הגאולה.
לכל אלה שמאמינים ובוטחים בה’, אלה שזועקים לה’ לעזרה וחיים בארץ ישראל, יהיה להם הרבה יותר קל לפני הגאולה.
אני גם רוצה לומר שהערב רב אשר השתלט כביכול על הקהילות שלנו, על הערים שלנו, הערב רב ממשלה של הציונים, בכנסת, גם אם הם יצעקו לה’, ה’ לא יעזור להם.
הם לא באמת זועקים לבורא העולם, כי הם לא באמת מאמינים בקב”ה.
כאשר הדברים יסתדרו, הערב רב  יחזרו לבגידתם, ולכן הם יאבדו !
אבל היהודים האמיתיים אשר הנשמה שלהם הייתה בהר סיני, תמיד יהיו הבנים המיוחדים של הקב”ה, ותמיד יהיו קרובים לקב”ה יותר מכל עם אחר בעולם.

אנחנו עומדים בפני תקופה קשה מאוד, אבל ה’ יציל אותנו. עם ישראל ינצח ובקרוב יהיה לנו בית המקדש וקורבנות, והחיים יהיו קרובים לקב”ה לנצח, חיים נשגבים ומרוממים יותר ויותר.

כה דברי זעירא דמן חבריא  המצפה ומחכה לישועת השי”ת צור העולמים

פה ארץ ישראל

 

נפש אנגלית”]פיקוח נפש אנגלית

ספר יהלומים על שולחן שבת- זוהר לסעודות שבת- פרשת דב

המשך לקרוא“ספר יהלומים על שולחן שבת- זוהר לסעודות שבת- פרשת דב”

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ … ממשנת הצדיק ר’ ישראל אליהו וינטרויב זצ”ל

המשגיח ממיר ר’ ירוחם ז”ל בדעת תורה פרשת וישלח [עמ’ ר”ו] אחרי שמאריך במעלת יעקב שהיה “לבדו” כתב “יוצא לנו הערה נוראה כי סוד עוה”ב הוא עד כמה שהאדם הוא “לבדיי” “עצמיי” והוא מבהיל, עכ”ל [עיי”ש]

להב מפיו יצא נפשו 269 קור ד לעבדו לבדו

קבלה מקדמונים: סגולת עלינו לשבח: ( ישר והפוך 7 פעמים) – אם עשרה אומרים כסדר “הם מצילים את הקהילה מכל סיבות רעות”

סגולה נפלאה מספר “יסוד יוסף” עמוד 190, שחיבור הצה”ק רבי יוסף דוסקא בן יהודה יודל מדובנא, הרבי של  בעל קב הישר.

אם  עשרה יאמרו כסדר הזה (ישר והפוך 7 פעמים כמבואר)

 הם  מצילים  את הקהילה מכל סיבות רעות- וזו קבלה מקדמונים.

..

להורדה סגולת עלינו לשבח:  עלינו לשבח- סגולה ישר והפוך

תפילה לביטול מגפת הקורונה מן העולם והמתקת הדין+ סגולות עתיקות לביטול המגפה: מ”ב מסעות + פיטום הקטורת

מתוך אתר הידברות: https://www.hidabroot.org/article/1135180

מגיפת הקורונה הגיעה לישראל, ו-180 תלמידים מבאר שבע, קרית חיים, ועפולה ישהו בבידוד בשל החשש כי נדבקו בנגיף. במקום להיכנס ללחץ, היכנסו ולקראו את פסוקי התורה הקדושים, הסגוליים לעצירת מגיפות.

מדובר בסגולה עתיקה, המובאת בשמו של רבי שמשון מאוסרופולי הי”ד, שהיה גדול בתורת הקבלה, ונהרג על קידוש ה’ בעת פרעות ת”ח. הסגולה המובאת בכתב ידו היא לקרוא את מ”ב המסעות שעברו בני ישראל.

מקור הסגולה הוא בסדר “זבח פסח” (נדפס בזאלקווא שנת תב”ב) מהמגיד רבי יעקב פסח מזאלקווא בן אחותו של רבי שמשון. רבי יעקב פסח הדפיס את כתבי דודו  בעל ה”לקט שושנים”, ובין דבריו כתב כך: “אמר המלקט… ראיתי בתוך  כתבי אמ”ו הרב מהרר”א געצליק, כתב יד המקובל איש האלוקים קדוש יאמר לו מורנו הרב רבי שמשון מאוסטרופולי הי”ד, מאמר המסוגל לומר בזמן שיש צרה בעיר, ובפרט בזמן מגפה. כל יחיד יאמר בשחרית ובלילה מילה במילה. ויש בזה רזין דרזין, מי יכול להשיג עומקו ורומו, או מי יכול לדעת טעמו של דבר, שיהא מאמר זה מסוגל להציל מצרה או מעיפוש. אך אנו צריכים להטות לבבנו אל הקדוש הטהור הנ”ל, כי רוח ה’ דיבר בו ואליהו ז”ל היה לומד עמו, כאשר הגידו לי כמה גאוני איתני ארץ ז”ל”.

כלומר: כאשר יש צרה בעיר, ובפרט בזמן מגיפה, על כל אחד לומר בשחרית ובלילה את מ”ב  מסעות בני ישראל. בסיום קריאת הפסוקים הסגוליים, יש לומר את תפילת רבי נחוניא בן הקנה: “אנא בכוח גדולת ימינך”. בתפילה זו טמון שמו של הקב”ה בן ה-מ”ב אותיות.

בעניין סגולת אמירת מסעות בני ישראל, ראוי לציין את דברי הבעל שם טוב, באמרו שכל יהודי באשר הוא, עובר מיום לידתו עד יום פטירתו מ”ב מסעות – יש עצירות בחיים של שעות, יש עצירות של שנה, יש התמודדויות ארוכות ויש התמודדויות קצרות. וכח הסגולה של קריאת המ”ב מסעות היא לתת כח לאדם, להתחזק ולקבל כח מהשם יתברך שהוליך את אבותינו במדבר, להתמודד כל אדם במסע החיים שלו במקום בו הוא נמצא.

פרק ל”ג בפרשת במדבר מתאר את מסעות בני ישראל. קחו כמה דקות מזמנכם, ולמדו את פסוקי התורה הקדושים, הסגוליים לעצירת מגיפות:

{א} אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: {ב} וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהֹוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם: {ג} וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם: {ד} וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יְהֹוָה בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יְהֹוָה שְׁפָטִים: {ה} וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת: {ו} וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר: {ז} וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל: {ח} וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה: {ט} וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם: {י} וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף: {יא} שני וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין: {יב} וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה: {יג} וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ: {יד} וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת: {טו} וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי: {טז} וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה: {יז} וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת: {יח} וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה: {יט} וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ: {כ} וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה: {כא} וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה: {כב} וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה: {כג} וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר: {כד} וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה: {כה} וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת: {כו} וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת: {כז} וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח: {כח} וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה: {כט} וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה: {ל} וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת: {לא} וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן: {לב} וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד: {לג} וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה: {לד} וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה: {לה} וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר: {לו} וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ: {לז} וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם: {לח} וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְהֹוָה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ: {לט} וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר: (ס)

{מ} וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: {מא} וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה: {מב} וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן: {מג} וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת: {מד} וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב: {מה} וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד: {מו} וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה: {מז} וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ: {מח} וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ: {מט} וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב: (ס)

{נ} וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: {נא} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן: {נב} וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ: {נג} וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ: {נד} וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ: {נה} וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ: {נו} וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם: (פ)

אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ תַּתִּיר צְרוּרָה

קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא

נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם

בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ תָּמִיד גָּמְלֵם

חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ

יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ

שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

סגולה לביטול המגפה וחולאים רעים:- פיטום הקטורת

א) אַתָּה הוּא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל-יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:וַיּאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים נָטָף | וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם:תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל-יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:הַצֳּרִי.וְהַצִּפּוֹרֶן.וְהַחֶלְבְּנָה.וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר.וּקְצִיעָה.וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ.וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר.קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה.קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: 

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד: תַּנְיָא, רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב,הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיְיָ: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ :יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

(ב) יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה (ג”פ):

יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ (ג”פ):

יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ (ג”פ):

(ג) נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן:נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְיָ אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְיָ אֱלוֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלוֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן:נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן:נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן:נֵריְיָנִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשֹ כָּל חַדְרֵי בָטֶן:נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן:נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צְאוּ וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן:נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאַבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵינוּ וּלְכָל יִשְרָאֵל, מֵעַיִן הָרָע וּמִכָּל מִינֵי כִּישׁוּף. וְתַבְרִיחַ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַשָּׂטָן מִמֶּנּוּ. וּכְשֵׁם שֶׁפָּרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וְהִצַּלְתָּם מֵעֵינָא בִישָׁא דְבִלְעָם הָרָשָׁע, כֵּן תִּפְרוֹשֹ כְּנָפֶיךָ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְנִהְיֶה מְכוּסִים בְּמִכְסֶה וּבְהַנְהָגָה בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד:

סגולת פטום הקטורת:

בזוהר הקדוש (ויקהל דף רי”ח ע”ב) הפליג בשבח אמירת פיטום הקטורת וזו לשונו: אמר רבי שמעון, אי בני הוו ידעין כמה עלאה עובדא דקטורת קמי קודשא בריך הוא, הוו נטלי כל מילה ומליה, והוו סלקין לה עטרה על רישיהו ככתרא דדהבא וכו’.

וזו לשון הרב סגולות ישראל:

א. מבטלת מגפה וחלאים רעים.

ב. ינצל משעבוד מלכויות.

ג. הברכה מצויה במעשה ידיו.

ד. ינצל מדינה של גיהנום.

ה. מבטלת הקליפות והחיצונים וסטרא אחרא.

ו. מבטלת הכישופים

ז. מבטלת הרהורים רעים.

ח. נוחל שני עולמות עולם הזה והעולם הבא.

ט. מסלק הדינים מעליו.

י. ימצא חן וחסד בעיני כל רואיו.

יא. מסוגלת לעושר.

פחד פחדים: סיפור אמיתי! כבוד הזולת- לעולם אל תלעג ותתבדח על חשבון הזולת- כי אותו פגם שלעגת יחזור אליך

סיפור אמיתי – מתוך עלון דובדבן של השבת- פרשת וארא תש”פ

סיפור אמיתי שממחיש איך התבדחות  ולעג על חשבון הזולת- פוגעת ברבות הימים במי שלעג.

לפעמים  אנו רואים אנשים עם כל מיני  לקויות או חריגות . הרבה סיבות עמוקות לדבר, אולם אחת הסיבות, שרואים אדם עם לקות, היא שאותו אדם לעג למישהו אחר באותו ענין, בגלגול הקודם או הזה, ועתה בא על תיקונו, וצריך לסבול את  אותה הלקות על בשרו, או על  בני משפחתו. הקב”ה לא שוכח דבר. לכן עד כמה עלינו להיזהר בעניינים  של בין אדם לחברו  – זה אש!!

חייבים לחנך את ילדינו- לעולם לא לצחוק על אף אחד!

לדוגמא:

  • אל תצחקי שחברתך שמנה, אל תכני אותה “יא  שמנה”: – כי  יום יבוא ויתכן ואת תהיי שמנה בדיוק כמוה!  בחיים האלה או בחיים הבאים, או שתסבלי שבתך/בנך  יהיו  שמנים וכו
  • אל תצחק שחברך מכוער./.טפש.. וכו.. כי יום יבוא  ויתכן שאתה תתכער  ו/או  תהיה טפש, או שבנך יהיה מכוער/טפש, או שבגלגול הבא תהיה מכוער./טפש

ר’ יוסף זוהר: “הגעתי למעלה, וראיתי איך מכל החטאים נוצרים מזיקים”

 מאמר מהידברות: מיכל אריאלי | כ”ה תשרי התש”פ | 

ר’ יוסף זוהר מעולם לא ראה את עצמו כטיפוס מיסטי או כאחד שמהרהר בעולמות העליונים, עד לרגע בו עבר תאונת דרכים קשה שבעקבותיה הגיע לבית דין של מעלה. בשיחה להידברות הוא משחזר את הרגעים המרטיטים ואת התובנות המופלאות. “חזרתי אדם אחר, אני לא מסוגל להתקרב למחשב”. מטלטל

  • זק”א רצו לכסות אותי”
  • בית דין של מעלה
  • הלב שמאחורי המוח

“בחג הסוכות של השנה שעברה לא זכיתי ליטול לולב, לא הנחתי תפילין, בשמחת תורה לא רקדתי…” כשמשוחחים עם ר’ יוסף זוהר, אחד האנשים הפעילים ביותר בבית שמש בתחום הקירוב, אשר עומד בראש ישיבת ‘בני מלכים’ המיועדת לנערים שסטו מהדרך, נשמע קולו חנוק. הוא נזכר במצב בו הוא היה בתקופה זו, רק לפני כשנה, וקשה לו לדבר על כך. קשה לו, כי הסיבה לכך שהוא לא זכה לשמוח במצוות החג לא הייתה כי הוא לא הכיר אותן, או כי היה רחוק מהיהדות, אלא מכיוון שבאותם ימים הוא שכב בבית החולים הדסה עין כרם, אחרי פציעה קשה ורב מערכתית שנגרמה מתאונה קשה שעבר. “בדיוק לפני שנה, מספר ימים לאחר שמחת תורה, חזרתי ליהדות, למצוות. רק אז התחלתי להתחבר מחדש למצוות, להבין מה קורה איתי”, הוא אומר ונזכר בהכל.

השיחה עם ר’ יוסף מטלטלת. זהו לא רק סיפור של נס גלוי, אלא גם סיפור של חוויה מצמררת מהעולמות העליונים. של מלחמה אמתית על החיים, שבסופה יש החלמה פלאית וניצחון.

“זה היה בתאריך ז’ באב”, הוא חוזר אל היום המשמעותי ביותר בחייו. “סיימתי את השיעור היומי הקבוע שלי ומיהרתי באופן בהול לבני ברק. אמא שלי ישבה שבעה באותם ימים על אחיה שנפטר בגיל צעיר ותכננתי לבוא לנחם אותה. מכיוון שהרכב שלי חנה בכביש 58 שהוא כביש ראשי שמוביל לבית שמש, ביקשתי מבחור שהכרתי שיסיע אותי ברכבו אל הכביש. לאחר שירדתי מהרכב, עברתי את הנתיב הראשון ולאחר מכן תכננתי לעבור גם את הנתיב השני ולהגיע לרכבי. באותו רגע הגיע רכב מסוג סקודה שנסע במהירות מופרזת, ופגע בי במלוא העוצמה”.

אתה זוכר את הרגע בו נפגעת?

“האמת היא שלא. אני רק זוכר שהוטחתי על הכביש והמחשבה הראשונה שחלפה במוחי הייתה על  בני הבכור שלמד באותם ימים בשיעור ב’ בישיבה. חשבתי מה הוא יעשה אחרי שאמות, כשלא אהיה כאן, וזהו. זה הזיכרון היחיד שיש לי”.

את יתר הדברים הוא שמע מפיו של הבחור שהסיע אותו ברכבו, שכן הוא נותר במקום וראה את התאונה מול עיניו המבועתות, ומפיהם של נהגים אחרים שחלפו באזור. מסתבר שברגע שהרכב פגע בו הועף ר’ יוסף לאוויר, ואז הוא נדרס פעם נוספת והוטח אל הנתיב הנגדי. אוטובוס שחלף במקום נעצר בחריקת בלמים ובכך חסם את התנועה. בינתיים הבחור שהביא את ר’ יוסף ברכבו אל הכביש, מיהר לעברו, תפס לו בלשון כדי שלא יבלע אותה, והזעיק את כוחות ההצלה.

הפרמדיק הראשון שהגיע למקום הוא יצחק לוינגר, אדם שמכיר את יוסף כבר שנים רבות. מאוחר יותר הוא סיפר לו שהעורק הראשי שלו נפגע וכל הראש שלו התנפח. “יצחק לוינגר אמר לי משפט שהמחיש לי יותר מכל את המצב בו הייתי”, נזכר ר’ יוסף ומצטמרר, “הוא אמר לי שלאחר שהוא שטף את הדם שלי מהידיים שלו שטיפלו בי, הוא קבר אותו באדמה, כי היה בטוח שאין סיכוי שאגיע לבית החולים, והוא צריך לקבור את הדם, כמו שקוברים דם של נפטר, לפי ההלכה. בהמשך, אחרי שהתעוררתי וכבר הבנתי מה קורה איתי, פגשתי במחלקה מישהו שחיבק ונישק אותי. הוא אמר לי: ‘אני נמנה על צוות רפואי שבדיוק עשה את דרכו באותו ערב של התאונה אחרי יום עיון, אל גוש עציון. כשעברנו במקום וראינו את התאונה, מיהרנו לטפל בך. אני לא מאמין שאתה חי’. רק אז הבנתי את הנס הגדול שהיה לי, כי הגיעו למקום השליחים הכי נכונים ברגעים הנכונים ביותר”.

אותו אדם גם סיפר לר’ יוסף שלקח זמן רב עד שהדופק חזר, ובשלב מסוים הגיעו זק”א למקום והתכוונו לכסות אותו. “איבדת שישה ליטרים של דם”, הוא אמר לו, “לא היה שום סיכוי, אבל ברגע שהדופק חזר, למרות שהיה איטי מאוד, מיהרנו אתך מיד לבית החולים”.

ר’ יוסף מציין שרבים מתושבי בית שמש, שהכירו אותו, סיפרו לו לאחר מכן שכבר הודיעו להם על כך שככל הנראה תהיה לוויה. אפילו אנשי הרווחה מהעירייה הגיעו לביתו כדי להכין את ילדיו הקטנים לחסרונו של האב. “יש לי ברוך השם תשעה ילדים שיהיו בריאים – הגדול בישיבה והקטנה הייתה אז בת חצי שנה. קשה לתאר את סיוט הבלהות שעבר עליהם באותם ימים”.

   

ברגע שהגיע ר’ יוסף לבית החולים, הסתערו עליו טובי הרופאים והוא הוכנס לניתוח חירום בהול, כשבני משפחתו יושבים בחדר ההמתנה וקורעים את השמיים בתפילות. “באותו זמן אמא שלי ציפתה לי בבני ברק, שכן הייתי אמור להגיע לנחם אותה, והיא כלל לא ידעה על מה שקורה”, מזכיר ר’ יוסף. “כך יצא שלבני משפחתי הייתה משימה כפולה, גם להיות אתי, וגם לשכנע את אמא שהכל בסדר, כי לא רצו להעמיס עליה ידיעות מיותרות. היא עודכנה בפציעתי רק לאחר שקמה מהשבעה”.

הרגעים הבאים זכורים לר’ משה באופן מבהיל עד אימה. “אני זוכר את עצמי שוכב על שולחן הניתוחים, כשאני מנותח על ידי רופא יהודים ושני אחים ערביים. אני יודע שהם ערביים למרות שהם לא מדברים, כי אני לא רואה רק את הגוף החיצוני שלהם אלא גם דברים מעבר לכך. אחר כך אני רואה את אשתי ואת אחותי הגדולה שיושבות בחוץ וקוראות תהילים. אני רואה אותן, למרות שהן מעבר לקיר.

“ואז אני מגיע למעלה, למקום שבו אני מתחיל להבין איך שמכל העבירות שעשיתי במשך כל השנים יוצאים מזיקים. אני קולט בבת אחת איך שלפעמים אנחנו עושים בעולם הזה מעשים שנראים לנו קטנים או לא משמעותיים, אנחנו מנסים להקטין אותם ולחשוב ‘מה כבר עשינו?’ אבל החטאים האלו בסופו של דבר מזיקים לנו, והאחריות כולה מוטלת עלינו”.

איך אתה רואה את הדברים האלו? מישהו אומר לך אותם?

ר’ יוסף מדבר כאחוז בתוך שרעפים: “בעולם הבא אין מושג של דיבור, אף אחד לא מדבר איתך. דיבור ככל הנראה שייך לעולם הזה, שם הכל מגיע רק ממחשבה, רוח ממללא, לא דבר גשמי. הגעתי למקום בו אני רואה ומבין הכל, ללא צורך לדבר”.

ר’ יוסף עוצר לרגע את דיבורו ומבקש לנוח. קשה לו להיזכר באותם רגעים. “אף פעם לא הייתי טיפוס מיסטי שמחפש כל מיני סימנים למה שקורה אחרי המוות או בעולמות העליונים, לכן כל כך קשה לי להיזכר במה שקרה שם. יש לי ממש חרדות מהדברים שראיתי”, הוא אומר בקול ייגע.

רגע נוסף של שתיקה, ואז הוא ממשיך לדבר: “אני רואה מול עיניי את החיים שלי, כמו בסרט. כמויות של מעשים שעשיתי במשך כל השנים. אני רואה איך שהתווכחתי עם אבא בגיל 14, איך שגנבתי מהמאפייה לחמנייה בגיל 17, עוד משהו שעשיתי בגיל 19… אני מתבייש לספר כאן את כל מה שראיתי, אבל אחד הדברים שאני רוצה לספר למרות שהוא מכאיב לי, זה שהיה לי משרד בסמוך לבית שמש, ובו מחשב. מידי פעם הזדמן לי להסתכל ביוטיוב ומצאתי את עצמי כשאני צופה להנאתי לעתים קרובות בכל מיני סרטונים, לפעמים במשך שעות. אני מאוד מתבייש לדבר על כך, אבל באותם רגעים ראיתי מול עיניי איך שמהצפיות הממושכות האלו נוצרים מזיקים, ואני זה שבראתי אותם. אגב, מאוחר יותר תמהתי בליבי איך ייתכן שעברתי את יום כיפור ובכל זאת נותרו העבירות. המענה היחיד שיש לי לכך הוא שכנראה אף פעם לא עשיתי תשובה אמתית, באופן פרטני, על כל אחד מהחטאים האלו”.

מצד שני, ר’ יוסף מציין שהוא זכה בימי חייו גם להרבה מעשים של זיכוי הרבים. החל משנות בחרותו, אז הוא סייע לבחורים בישיבה, וגם בהמשך, כאשר עסק בעזרה לחסרי ישע ובהצלת נפשות תועות. “אומר את האמת, במשך שנות חיי הייתי בטוח תמיד שהזכויות שאגיע איתן לעולם הבא יהיו אלו הנוגעות לעמלי בתורה, אך שם התברר לי שעזרה למסכנים היא דבר לא פחות חשוב. זכיתי לעזור לאנשים מבוגרים, ללוות אותם בקביעות לבתי כנסת ולטפל בהם. כשעזרתי להם תמיד לא הבנתי את החשיבות הגדולה שיש בכך, אך ברגעים בהם הייתי למעלה, קלטתי שברגע שאתה עוזר ליהודי, אתה בעצם עוזר לריבונו של עולם. פשוט ככה. באותם רגעים הבנתי באופן המוחשי ביותר שבורא עולם הוא אבא טוב ואוהב, אבל הוא גם בוס, והוא מצפה ממך שתבצע את התפקיד שלך ושלא תעביר סתם את החיים שלך לבטלה. אני חייב לציין שההבנה הזו פקחה לי את העיניים, כי אני אדם פשוט, תמיד חייתי את החיים בעולם הגדול, כמו שכולנו חיים. אף פעם לא הבנתי כמה כל מעשה שלנו הוא קריטי, כמה כוח יש לו”.

אחרי שראה את כל הטוב והרע, אומר ר’ יוסף שהוא מצא את עצמו לפני שלושה דיינים – “ראיתי בבירור שאלו הרב עובדיה, הרב מרדכי אליהו והרב פישר מהעדה החרדית. זה לא שהם היו עם זקן, גלימות וכובעים, הם גם לא היו עם הפנים הרגילות שלהם, אבל ראיתי שאלו הם. הם פסקו שאני צריך למות, אך בסופו של דבר היה דבר מה שהציל אותי והוביל לכך שארד בחזרה לעולם. אגב, כשהייתי שם הבנתי שיש אדם שאני מכיר היטב שעומד לעזוב את העולם ועוד שתי נשים שאף הן עומדות להסתלק. אשתי מספרת שלאחר שהתעוררתי השאלה הראשונה שלי הייתה מה עם אותו אדם, ממש נדנדתי עם זה, וכולם לא הבינו איך אני יודע שהוא נפטר”.

הדברים הללו מרטיטים ומבהילים. אני משערת שבוודאי שיתפת בהם רבנים ברגע שרק יכולת

“בוודאי, אחרי שחזרתי לעצמי סיפרתי על כך לרבי ומורי הרב יעקבזון מתפרח, וכן לרב אריאלי מישיבת ברכת ישראל. הם האמינו לי ואמרו לי שנבחרתי ככל הנראה להיות שליח כדי להחדיר יותר אמונה ואהבה בבורא עולם”.

כאן יש לציין כי באותם רגעים בהם חווה ר’ יוסף את הרגעים המרטיטים האלו, המשיכו הרופאים לנתחו, כשהם מגדירים אותו כ”פצוע אנוש שנלחם על חייו”. לאחר שהוצא מחדר הניתוח הודיעו הרופאים למשפחתו כי חל שיפור במצבו, אך הוא “עדיין קשה ולא יציב”.

רק לאחר כחודש השתחרר ר’ יוסף מטיפול נמרץ והועבר למחלקה הכירורגית וכחודש נוסף חלף עד שהוא שב להכרה מלאה.

במשך כל הזמן הזה עומדת לצידו אשתו המסורה כשהיא עוקבת בדאגה ובתפילה אחר כל התפתחות. “הרגעים בהם בעלי התחיל לדבר היו מרגשים מאוד”, היא נזכרת, “אך הם גם היו מפחידים, כי לא ידענו מה הוא זוכר ומה נותר פגוע. העברתי מולו את הילדים שלנו – אחד-אחד. הוא זכר את כולם, מלבד התינוקת הקטנה. הוא בכלל לא זכר שהיא נולדה, היא ממש נמחקה ממנו. היינו צריכים לעשות ביניהם היכרות מחודשת”.

אשתו של ר’ יוסף מדגישה: “לאורך כל תהליך ההחלמה ראינו ניסים ענקיים שאי אפשר לתאר. היו לו שברים בגוף שפשוט התאחו מאליהם, ללא שום הסבר הגיוני. גם החזרה שלו לחיים הייתה מהירה ממש, אני זוכרת את היום בו העבירו אותו לשיקום. הרופא שקיבל אותו ביקש ממנו לרשום על גבי לוח את הפסוק הראשון בתנ”ך. הוא רצה לבחון לא רק את הזיכרון שלו אלא גם את שליטתו ויכולתו לבטא דברים בכתב. בעלי לקח טוש וכתב בשורה ישרה את הפסוק: ‘בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ’. הרופא לא האמין למראה עיניו”.

יש הסבר הגיוני למה שקרה כאן?

“אין לי הסבר הגיוני, אבל אני יכולה לספר דבר אחד: בבוקר שאחרי התאונה של יוסף, קיבלתי עשרות רבות של טלפונים מאנשים שכלל לא הכרתי. אחד אמר לי: ‘ברור שהוא יחזור לעצמו והכל יהיה בסדר, הוא כל כך עזר לי עם הילדים שלי’, עוד אחד אמר: ‘בזכותו ניצל שלום הבית שלי, הוא בטוח ישתקם’, פתאום שמעתי מכל כך הרבה מקומות על הנתינה הענקית של בעלי, שמעתי דברים שכלל לא הייתי מודעת אליהם, וזה הוכיח לי שיש לו זכויות כל כך רבות שבוודאי עמדו לו. בנוסף, גיליתי דבר מעניין מאוד – בעקבות הפציעה נוצרה מאחורי המח שלו צלקת בצורה ברורה מאוד של לב. התחושה שלי הייתה שהלב הענק שלו והנתינה האינסופית שלו, הם אלו שהגנו על המוח”.

ר’ יוסף כמעט אינו זוכר את תקופת האשפוז הראשונית. “הזיכרונות הראשונים שלי הם מכך שאני קשור בידיים וברגליים כדי שלא אזיק לעצמי ומצבי בכי רע, אך מאז ברוך ה’ המצב הלך והשתפר מיום ליום.  לאחרונה הגעתי למחלקה כי נותרו לי כמה חוטים מהניתוחים ורציתי שישחררו אותם. כשפגשתי את הכירורגים שטיפלו בי הם לא האמינו שאני הולך על הרגליים. הם מיהרו לקרוא למנהל המחלקה והוא אמר לי את המילים האלו: ‘קבעתי שאין לך פוטנציאל רפואי. מבחינתי היית צמח. לא ציפיתי שיהיה שינוי במצבך'”.

ומה אתך כיום – חזרת לשגרה מלאה?

“כן, ברוך ה’ חזרתי לשגרה רגילה ביותר. אני הולך, רץ, מסתובב, ממשיך לעמוד בראש הישיבה, לקרב בחורים ולהיות אב לילדיי. אבל מאז המקרה השתנו אצלי כל מיני דברים בפנימיות, ובעיקר בשמירת העיניים. אני לא מוכן בשום אופן להתעסק במחשבים, גם לא ברמה של שליחת מיילים, אני גם נזהר באופן קיצוני מגזל ומקומבינות שעלולות להתפרש בסופו של דבר כמו גזל. זה לא שאני פועל מתוך לחץ, אלא מתוך הבנה שהדברים האלו פשוט לא שווים אלא רק מזיקים. הם נראים ברגע הראשון כטובים, אך באמת גורמים לנו רק רע. גם הפכתי להיות ‘איש בית’ הרבה יותר מכפי שהייתי בעבר. אני מבין עד כמה שמשפחתי שווה עבורי יותר מכל”.