הקשר בין הקורונה לביאת המשיח | מאמר לקראת סיום 72 שנות המדינה ולידת משיח | ספר | סוד החשמל

ספר בן 152 עמודים בקובץ pdf לקריאה והורדה

מאמר הקשר בין קורונה לביאת המשיח

מאמר על סיום 72 שנה

סוד החשמל פרשת אמור תש''פ

“חִכִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי” שלא עסקתם בפנימיות התורה שעל ידם רואים את גדולת מלכות ה’ | סוד החשמל

חִכִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (פסיקתא רבתי לד) “גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ”, זֶה שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ שֶׁעָתִיד הוּא לִמְלֹךְ עַל דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְעַל דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים וְהקב”ה מַכְרִיז לָהֶם לְכָל צַדִּיקֵי דוֹר וָדוֹר, אָמַר לָהֶם צַדִּיקֵי עוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִים הֵם עָלַי, שֶׁחִכִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי, שְׁבוּעָה הִיא לְפָנַי שֶׁכָּל שֶׁחִכָּה לְמַלְכוּתִי אֲנִי בְעַצְמִי מֵעִיד בּוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר “לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם ה’ לְיוֹם קוּמִי לְעַד”, בָּאֲבֵלִים שֶׁנִּצְטָעֲרוּ עִמִּי עַל בֵּיתִי הֶחָרֵב וְעַל הֵיכָלִי הַשָּׁמֵם עַכְשָׁיו אֲנִי מֵעִיד בָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר “אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ”, אַל תְּהִי קוֹרֵא אֶת דַּכָּא אֶלָּא אִתִּי דַכָּא, אֵלּוּ אֲבֵלֵי צִיּוֹן שֶׁהִשְׁפִּילוּ אֶת רוּחָם וְשָׁמְעוּ אֶת חֶרְפָּתָם וְשָׁתְקוּ וְלֹא הֶחֱזִיקוּ טוֹבָה לְעַצְמָם. דָּבָר אַחֵר לְיוֹם קוּמִי לְעַד בְּיוֹם קוּמִי לְהָעִיד בַּמָּשִׁיחַ שֶׁשְּׁקוּלָה זְכוּתוֹ כְּנֶגֶד פַּמַּלְיָא שֶׁלִּי, וְכִי כָל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ לְפָנַי וְלֹא תְחַכּוּ לִי, אוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֵב אֶבֶן נָתַתָּה לָנוּ וְהוּא הִתְעָה אוֹתָנוּ, וּמָה עֻזָּא וַעֲזָאֵל שֶׁגּוּפָן אֵשׁ כְּשֶׁיָּרְדוּ לָאָרֶץ חָטְאוּ אָנוּ לֹא כָל שֶׁכֵּן, אָמַר לָהֶם אֲבֵלִים זִכּוּהוּ שֶׁהוֹדוּ בוֹ וְלֹא חֶפְצָם בָּהֶם, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עֲתִידִים לִבְכּוֹת כָּל צַדִּיקֵי עוֹלָם אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵם עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה וְאָנוּ לֹא עָלִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּבְכּוּ קְדוֹשַׁי וְאַדִּירָי כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלַּתְכֶם, שֶׁמָּא קִפַּחְתֶּם שְׂכַר תּוֹרַתְכֶם כָּל שֶׁכֵּן שְׂכַרְכֶם כָּפוּל שֶׁנֶּאֱמַר “וְלָכֵן יְחַכֶּה ה’ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט ה’ אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ: כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ”. וְצָרִיךְ לְהָבִין מָה הַטַּעֲנָה כְּלַפֵּי צַדִּיקֵי עוֹלָם שֶׁלֹּא חִכּוּ לִישׁוּעָה, הֲרֵי וַדַּאי שֶׁצַּדִּיקֵי עוֹלָם אֵינָם חֲשׁוּדִים שֶׁלֹּא צִפּוּ לִישׁוּעָה, וּבְּוַדַּאי אָמְרוּ בְכָל יוֹם אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וְכוּ’. וְנִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁהַטַּעֲנָה הִיא שֶׁלֹּא עָסְקוּ כָּרָאוּי בְּלִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַיְשׁוּעָה. דְּצִפִּיָּה לִישׁוּעָה הִיא מִלְּשׁוֹן לִצְפּוֹת בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה כְּדִלְעֵיל, כִּי לִמּוּד זֶה מְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, וְעַל זֶה טָעַן ה’ שֶׁחִכִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי לְקָרֵב אוֹתָהּ עַל יְדֵי לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה.

וְכֵן מוּבָא בַּבַּ”ח (או”ח מז) רַבֵּנוּ מֵבִיא רְאָיָה מֵרַב יְהוּדָא אָמַר רַב שֶׁהקב”ה מַקְפִּיד עַל לוֹמְדֵי תּוֹרָה אֲפִלּוּ עוֹסְקִין בָּהּ טוּבָא אִם אֵינָן זְהִירִין לְבָרֵךְ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. וְאִיכָּא לִתְמֹהַּ טוּבָא לָמָּה יָצָא כָּזֹאת מִלְּפָנָיו לְהַעֲנִישָׁם בְּעֹנֶשׁ גָּדוֹל וָרָם כָּזֶה עַל שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה עֲבֵרָה קַלָּה. וְנִרְאֶה דְּכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵעוֹלָם הָיְתָה שֶׁנִּהְיֶה עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתִּתְעַצֵּם נִשְׁמָתֵנוּ בְּעַצְמוּת וְרוּחָנִיּוּת וּקְדֻשַּׁת מְקוֹר מוֹצָא הַתּוֹרָה, וְלָכֵן נָתַן הקב”ה תּוֹרַת אֱמֶת לְיִשְׂרָאֵל בְּמַתָּנָה שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח מֵאִתָּנוּ כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּבֵּק נִשְׁמָתֵנוּ וְגוּפֵנוּ בְּרמ”ח אֵיבָרִים וְשס”ה גִּידִין בְּרמ”ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס”ה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאִם הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה עַל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת, הָיוּ הֵמָּה מֶרְכָּבָה וְהֵיכָל לִשְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַמָּשׁ בְּקִרְבָּם כִּי הֵיכַל ה’ הֵמָּה, וּבְקִרְבָּם מַמָּשׁ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה קוֹבַעַת דִּירָתָהּ, וְהָאָרֶץ כֻּלָּהּ הָיְתָה מְאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. וּבָזֶה יִהְיֶה קִשּׁוּר לְפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עִם פָּמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד. אֲבָל עַתָּה שֶׁעָבְרוּ חֹק זֶה שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה כִּי אִם לְצֹרֶךְ הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים לַהֲנָאָתָם, לֵידַע הַדִּינִים לְצֹרֶךְ מַשָּׂא וּמַתָּן, גַּם לְהִתְגָּאוֹת לְהַרְאוֹת חָכְמָתָם, וְלֹא נִתְכַּוְּנוּ לְהִתְעַצֵּם וּלְהִתְדַּבֵּק בִּקְדֻשַּׁת וְרוּחָנִיּוּת הַתּוֹרָה וּלְהַמְשִׁיךְ הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה בָּאָרֶץ כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתָם לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה אַחֲרֵי מִיתָתָם. הִנֵּה בָּזֶה עָשׂוּ פֵּרוּד שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִן הָאָרֶץ וְעָלְתָה לָהּ לְמַעְלָה וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה בְּגַשְׁמִיּוּתָהּ בְּלִי קְדֻשָּׁה, וְזֶה הָיָה גּוֹרֵם חֻרְבָּנָהּ וַאֲבֵדָתָהּ, וְהוּא אֲמָרוֹ “מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְגוֹ’ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וְגוֹ’ וַיֹּאמֶר ה’ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְגוֹ'” וְאָמַר תּוֹרָתִי תּוֹרַת אֱמֶת אֲשֶׁר נָתַתִּי בְּמַתָּנָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְמֵדִין וְשׁוֹכְחִין, וְגַם פֵּרַשְׁתִּי לָהֶם טַעַם כָּל הַדְּבָרִים וּפֵרוּשֵׁיהֶם וְזֶהוּ “אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם” כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל פָּסוּק “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם”. וְכַוָּנָתִי שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ בְּעֶצֶם קְדֻשַּׁת תּוֹרָתִי תּוֹרַת אֱמֶת וְהַשְּׁכִינָה תְּהֵא שׁוֹרָה בְּקִרְבָּם, וְהֵמָּה עָזְבוּ אֶת תּוֹרָתִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ, פֵּרוּשׁ תְּחִלַּת הַהֲלִיכָה בְּרוּחָנִיּוּת הַתּוֹרָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּבֵּק הַנְּשָׁמָה בְּעַצְמוּת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה לֹא הָלְכוּ בָהּ, דְּהַיְנוּ לֹא הָלְכוּ בָהּ לִשְׁמָהּ בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לִפְתֹּחַ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וּלְבָרֵךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל נְתִינַת הַתּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבֵקִים בִּקְדֻשָּׁתָהּ וּבִשְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא הַמְּכֻוָּן בְּבִרְכַּת אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ עַל אֲשֶׁר קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְנָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כְּלִי חֶמְדָּתוֹ, שֶׁהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ בְּכָל יוֹם כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּבֵּק נִשְׁמָתֵנוּ בְּעַצְמוּת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְרוּחָנִיּוּתָהּ וּלְהוֹרִיד הַשְּׁכִינָה בְּקִרְבֵּנוּ. לֹא הָלְכוּ בָהּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה לִשְׁמָהּ, כִּי בָּזֶה נֶעֶנְשׁוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים. וְאָז אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר, כְּלוֹמַר נֶחְרְבָה וְנִשְׁאֲרָה חֳמְרִית מִבְּלִי עֹבֵר, שָׁם קְדֻשַּׁת הַשְּׁכִינָה כִּי נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה לְגַמְרֵי מִן הָאָרֶץ וְעָלְתָה לָהּ לְמַעְלָה.

ביום ג (3) אישרה הממשלה השתתפות בל”ג (33) בעומר ס”ה (3) רבנים ו (300) משתתפים – האש של רבי שמעון בר יוחאי בוערת אש תורת הסוד מהותה “גל(33)” גילוי \ גאולה כל הגאולה היא מלשון גילוי גל (33) עיני ואביטה נפלאות מתורתך…

“כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר”

שֶׁלֹּא יְאַחֵר כְּמִנְיַן יְאַחֵ”ר שָׁנִים מִסּוֹף הָאֶלֶף אֶלָּא יָבוֹא לִפְנֵי זֶה בִּשְׁנַת תש”פ. וְכֵן “לֹא יְאַחֵר” אוֹתִיּוֹת “אַיִל אַחַר” וְנִרְמָז בַּפָּסוּק “אַחַר יָשֻׁבוּ וּבִקְשׁוּ אֶת י”י אֱלֹהֵיהֶם”.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמואל קו) א”ר שִׁמְעוֹן בַּר מְנַסְיָא אֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאִין סִימַן גְּאֻלָּה לְעוֹלָם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְּשׁוּ שְׁלָשְׁתָּם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה’ אֱלֹהֵיהֶם” זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, “וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם” זוֹ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, “וּפָחֲדוּ אֶל ה’ וְאֶל טוּבוֹ” זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְרוֹאִים אֶת הַהַדְגָּשָׁה שֶׁל “יָשֻׁבוּ” לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, הַיְינוּ שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בַּדָּבָר הַזֶּה. וְכֵן מוּבָא בַּ’בֵּית יוֹסֵף’ (או”ח קפ”ח הלכות ברכת המזון) כָּתַב הָרַמְבַּ”ם שֶׁהַטַּעַם שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בִּבְרָכָה זוֹ הַיְינוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁאֵין נְחָמָה גְמוּרָה אֶלָּא בַּחֲזָרַת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וּבַשִּׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט כָּתַב הַטַּעַם פֵּרֵשׁ הָרַב בִּנְיָמִין לְפִי שֶׁצְּרִיכִים אָנוּ לְהַזְכִּיר מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַזַּ”ל בְּיוֹם שֶׁנֶּחְלַק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כָּפְרוּ בִּשְׁלֹשָה דְבָרִים בְּהקב”ה וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְאֵין נִגְאָלִין עַד שֶׁיִּתְוַדּוּ וְיִתְבְּעוּ שְׁלָשְׁתָּן וְגַם בַּתְּפִלָּה מַזְכִּירִין שְׁלָשְׁתָּן; מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה זֶה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְרוֹאִים אֶת הַלָּשׁוֹן ‘שֶׁיִּתְוַדּוּ וְיִתְבְּעוּ שְׁלָשְׁתָּן’ לְשׁוֹן וִדּוּי וּתְשׁוּבָה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּג’ דְּבָרִים מָאֲסוּ בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה. וְכֵן חֵלֶק בְּדָוִד נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי בְּגִימַטְרִיָּא כֶּתֶר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁסִּימַן גְּאוּלָּה לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ.

וְכֵןרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר מְנַסְיָא’ ר”ת מַשְׁבֵּ”ר, אוֹ מְבַשֵּׂ”ר, כִּי בַּזְּמַן שֶׁהִגִּיעוּ בָּנִים עַד מַשְׁבֵּר שֶׁל לֵדַת מָשִׁיחַ, זֶה הַזְּמַן שֶׁל הַמְבַשֵּׂר שֶׁמַּמְתִּיק אֶת זֶה. לָכֵן הוּא נוֹתֵן עֵצוֹת לְהָחִישׁ לֵדַת מָשִׁיחַ בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָאִים בְּמַשְׁבֵּר, כְּמוֹ הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. וּמָה הָעֵצוֹת, לְעוֹרֵר מִלְּמַטָּה אֶת הַצִּפִּיָּה וְהַיִּחוּל לַגְּאֻלָּה וּבָזֶה עוֹזְרִים לַוָּלָד לָצֵאת וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קיט, קסו) “שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ”. הַ”שִׂבַּרְתִּי” עוֹזֵר לַמְבַשֵּׂר לְהַמְתִּיק אֶת הַמַּשְׁבֵּר.

וְכֵן בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם מָצִינוּ שֶׁהָיוּ סִימָנִים לַגְּאֻלָּה יַחַד עִם הַלֵּדָה עַל הַמַּשְׁבֵּ”ר כְּשֶׁהִתְחִיל מֹשֶׁה לִהְיוֹת הַמְבַשֵּׂ”ר. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמות קעד) כָּךְ אָמַר הקב”ה “פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם” סִימָן הָיָה לְיִשְׂרָאֵל כָּל גּוֹאֵל שֶׁבָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה שֶׁהוּא גוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת. וְכֵן מָצִינוּ סִימָנִים אֵצֶל הַמְיַלְּדוֹת, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר א, יד) “וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת” אָמְרוּ לוֹ מֵהֵיכָן נֵדַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה אָמַר רַב חֲנִינָא סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶם אִם פָּנָיו לְמַטָּה דְּעוּ שֶׁהוּא זָכָר שֶׁמַּבִּיט בְּאִמּוֹ בָּאָרֶץ שֶׁמִּמֶּנָּה נִבְרָא, וּכְשֶׁהוּא פָנָיו לְמַעְלָה הִיא נְקֵבָה שֶׁמַּבֶּטֶת בִּבְרִיָּתָהּ בַּצֶּלַע שֶׁנֶּאֱמַר “וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו”. וְכֵן הַשָּׂכָר שֶׁקִּבְּלוּ הַמְיַלְּדוֹת, מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (שמות א, כא) “וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים” בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין בָּתִּים. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הַשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁבָּאִים קוֹדֶם הַגְּאֻלָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַמְיַלְּדוֹת יָרְאוּ אֶת ה’ וּבִקְּשׁוּ אֶת ה’ אֱלֹהֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות א, יז) “וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים”, זָכוּ לְבָתֵּי כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁשַּׁיָּכִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְבָתֵּי מַלְכוּת שֶׁיָּצְאָה מֵהֶם מִרְיָם שֶׁהָיְתָה אַחַת הָאִמָּהוֹת לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וּכְשֵׁם שֶׁבַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה נֶאֱמַר (ישעיה סו, ז) “בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר”, כָּךְ בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר עַל לֵדַת הַזְּכָרִים: (שמות א, יט) “כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ”.

וּכְשֵׁם שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה יִהְיוּ שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיְּנַסּוּ לְמַהֵר אֶת הַקֵּץ, וְהַתְּקוּפָה שַׁיֶּכֶת לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְסוֹבְלִים מִקְּלִפַּת הַפְּלִשְׁתִּים. כָּךְ בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הַיְינוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִסּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְמַהֵר אֶת הַקֵּץ וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם לִפְנֵי הַזְּמַן, וְנֶהֶרְגוּ עַל יְדֵי הַפְּלִשְׁתִּים. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין צב:) וּמַאן נִינְהוּ מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל, אָמַר רַב אֵלּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁמָּנוּ לַקֵּץ וְטָעוּ, וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ”.

כָּתוּב (חבקוק ב, ג) “כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר”. וְשָׁמַעְתִּי רֶמֶז נִפְלָא שֶׁהַפָּסוּק מְרַמֵּז “לֹא יְאַחֵר” שֶׁלֹּא יְאַחֵר כְּמִנְיַן יְאַחֵ”ר שָׁנִים מִסּוֹף הָאֶלֶף אֶלָּא יָבוֹא לִפְנֵי זֶה בִּשְׁנַת תש”פ. וְכֵן “לֹא יְאַחֵר” נִרְמָז בַּפָּסוּק שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה: “אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת י“י אֱלֹהֵיהֶם”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁ”לֹא יְאַחֵר” אוֹתִיּוֹת י”ח אִיָּ”ר שֶׁלֹּא יְאַחֵר אַחַר ל”ג בָּעֹמֶר תש”פ. וְכֵן סוֹפֵי הַמִּלּוּי שֶׁל אַחֵ”ר אָלֶ”ף חֵי”ת רֵי”שׁ זֶה תש”פ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁסּוֹפֵי הַמִּלּוּי שֶׁל אַחֲרִי”ת הַיָּמִי”ם אָלֶ”ף חֵי”ת רֵי”שׁ יוּ”ד תָי”ו הֵ”א יוּ”ד מֵ”ם יוּ”ד מֵ”ם יוֹצֵא דַּ”ם אֱדוֹ”ם תש”פ.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר נו, ט) “וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו”, מַהוּ אַחַר אָמַר רַבִּי יוּדָן אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת וְסוֹפָן לִיגָאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר “וַה’ אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְגוֹ'”. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ רוֹאֶה אֶת הָאַיִל נִיתּוֹשׁ מִן הַחוֹרֵשׁ הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ בְּחוֹרֵשׁ אַחַר, אָמַר לוֹ הקב”ה כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִסְתַּבֵּךְ לַמַּלְכֻיּוֹת; מִבָּבֶל לְמָדַי, מִן מָדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם וְסוֹפָן לִיגָאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל הָדָא הוּא דִּכְתִיב “וַה’ אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע”. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁ“בְּקַרְנָיו” מְרַמֵּז עַל מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה. וְכֵן “נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו”, בְּגִימַטְרִיָּא נָגִיף הַקּוֹרוֹנָה עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל. וְכֵן הַכָּתוּב (בראשית כב, יג) “וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם”. בְּגִימַטְרִיָּא מַגֵּיפַת הַקּוֹרוֹנָה. וּבְגִימַטְרִיָּא אוֹת צַדִּי”ק סוֹפִית שֶׁבָּהּ עָתִיד ה’ לִגְאֹל אוֹתָנוּ בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן “וְהִנֵּה אַיִל אַחַר” אוֹתִיּוֹת “לֹא יְאַחֵר” וְנִרְמָז בַּפָּסוּק שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה: “אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת י“י אֱלֹהֵיהֶם”. וְכֵן מוּבָא בְּ’פִרְקֵי דְר”א’ (לא) אֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא יְסוֹד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. וְהַיְסוֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַיְסוֹד מְקוֹם הַיִּחוּד, לָכֵן שָׁם שָׁפְכוּ אֶת רֹב דַּם הַקָּרְבָּנוֹת, כִּדְבֵאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר ‘חַשְׁמַל דָּם’. וּמָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י שָׁם “וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו”, שֶׁהָיָה רָץ אֵצֶל אַבְרָהָם וְהַשָּׂטָן סוֹבְכוֹ וּמְעָרְבוֹ בָּאִילָנוֹת. וְרוֹאִים שֶׁהַשָּׂטָן נֶאֱחָז בְּמַעֲשֵׂה הַיִּחוּד. וְכֵן “אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ” בְּגִימַטְרִיָּא נָחָש שֶׁהוּא הַשָּׂטָן הַמְעַכֵּב אֶת מָשִׁיחַ.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂיחַ יִצְחָק’ מֵרַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק חֶבֶר (דרוש לסיום הש”ס) הָאַיִל הָיָה מוּכָן מִו’ יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְהוּא הָיָה הֲכָנָה לִנְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וְנִכְרַת בְּרִית שֶׁלֹּא יִשָּׁכַּח מִפִּי זַרְעוֹ, וְשֶׁתּוֹרָה לֹא תְהֵא בְּטֵלָה מֵהֶם אַף בְּאֹרֶךְ זְמַן גָּלוּתָם וְגֹדֶל טִלְטוּלָם וְשִׁעְבּוּדָם שֶׁל כָּל כֹּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא יָזִיזוּ אוֹתָם מִמְּקוֹמָם, וְהוּא עַל יְדֵי הַכְנָעַת וְקֶשֶׁר הַסִּטְרָא אַחֲרָא לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי הָעֲקֵדָה וַאֲחִיזַת הָאַיִל בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וְהוּכַן עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּרְחֲךָ נִגְאָלִים בְּסוֹף הַיָּמִים בַּזְּמַן שֶׁל בְּעִתָּהּ, בָּעֵת שֶׁיִּבַּשׁ קְצִירָהּ שֶׁל הָרִשְׁעָה, כִּי גְבוּל וְסוֹף נִתַּן לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל, אַף לֹא בִּזְכוּתָם, כִּי אִם מִצַּד שֹׁרֶשׁ אֲחִיזָתָם לְמַעְלָה, וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַקְרָבַת הָאַיִל הַזֶּה בְּקַרְנָיו בִּזְמַן הָעֲקֵדָה, וְלָכֵן אָמְרוּ שֶׁאוֹתוֹ שׁוֹפָר שֶׁל הָאַיִל הוּכַן לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר “בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל”. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז עַל תְּקִיעַת שׁוֹפַר שֶׁל אַיִל שֶׁבָּא לְעוֹרֵר אֶת הַצִּפִּיָּה לִישׁוּעָה בַּפָּסוּק: (שה”ש ב, ז) “הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ”, וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁתש”פ ר”ת תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה פֶּה. רֶמֶז שֶּׁשָּׁנָה זוֹ קְשׁוּרָה עִם תְּקִיעַת שׁוֹפַר שֶׁתּוֹקְעִים בַּפֶּה.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רמט:) בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת נִסְתֶּמֶת. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּהּ לֵילֵד בּוֹכָה וּמְרִימָה קוֹלוֹת, קוֹל אַחַר קוֹל עַד שִׁבְעִים קוֹלוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן תֵּבוֹת שֶׁל מִזְמוֹר “יַעַנְךָ ה’ בְּיוֹם צָרָה”, שֶׁהִיא שִׁירָה שֶׁל הַמְעֻבֶּרֶת הַזֹּאת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לָהּ וּמָצוּי אֶצְלָהּ. וְאָז מוֹצִיא נָחָשׁ אֶחָד גָּדוֹל מִתּוֹךְ הָרֵי הַחֹשֶׁךְ, וּבָא בֵּין הֶהָרִים, פִּיו מְלַחֵךְ בְּעָפָר, מַגִּיעַ עַד אַיָּל זֶה, וּבָא וְנוֹשֵׁךְ לָהּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם פַּעֲמַיִם. פַּעַם רִאשׁוֹנָה יוֹצֵא דָּם וְהִיא לוֹחֶכֶת. פַּעַם שְׁנִיָּה יוֹצֵא מַיִם וְשָׁתוּ כָּל אוֹתָן הַחַיּוֹת שֶׁבֶּהָרִים וְנִפְתַּחַת וְיוֹלֶדֶת. וְסִימָנְךָ “וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם”, וְכָתוּב “וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם”. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עָלֶיהָ מַה כָּתוּב “קוֹל ה’ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשּׂף יְעָרוֹת וְגוֹ'”. “קוֹל ה’ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת” אֵלּוּ חֲבָלִים וְצִירִים לְעוֹרֵר אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים קוֹלוֹת. מִיָּד “וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת”, לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ נָחָשׁ וּלְהִתְגַּלּוֹת אוֹתָהּ חַיָּה בֵּינֵיהֶם לָלֶכֶת. “וּבְהֵיכָלוֹ”, מַהוּ וּבְהֵיכָלוֹ בְּהֵיכָלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל אֵלּוּ הַהֲמוֹנִים פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים כָּבוֹד. מַהוּ כָּבוֹד “בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ”. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלְּשִׁבְעִים שָׁנָה תָּחִיל וְלִשְׁתֵּי שָׁנִים יוֹלֶדֶת, הֲרֵי כָּתוּב “בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה”. וְסוֹד הַדָּבָר “וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה”. וּמַהוּ “בְּטֶרֶם” אֶלָּא קֹדֶם שֶׁיִּשְׁלְמוּ שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים יִתְגַּלּוּ שְׁנֵי מְשִׁיחִים בָּעוֹלָם. וְרוֹאִים שֶׁבִּזְמַן לֵידַת מָשִׁיחַ, נִמְשֶׁלֶת הַשְּׁכִינָה לְאַיָּלָה, וְהַזֹּהַר דּוֹרֵשׁ עָלֶיהָ אֶת הַפָּסוּק “קוֹל ה’ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת”. וְזֶה מִתְחַבֵּר לְלֵדַת מָשִׁיחַ שֶׁה’ מַזְמִין נָחָשׁ שֶׁהוּא הַשָּׂטָן לְהַכִּישׁ אֶת הָאַיִל וּלְסַבֵּךְ אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה הוּא מוֹלִיד אֶת מָשִׁיחַ. וְנִרְאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ רְאָיוֹת שֶׁהַזֹּהַר מָנָה מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מוֹנִים, מִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וּמַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל פּוֹסְקִים לְמַטָּה, כָּךְ פּוֹסְקִים בַּשָּׁמַיִם. וּבִּפְרָט בְּעִנְיְנֵי קְבִיעַת הַזְּמַנִּים שֶׁה’ נָתַן לַחֲכָמִים אֶת הַסַּמְכוּת הַמְּלֵאָה בָּעִנְיָן. וְכֵן הָאֵרוּעִים שֶׁל תש”ט וְתשנ”א מַרְאִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן נָכוֹן, וּבְשָׁנִים אֵלוּ הִתְחִילוּ שָׁעוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל הָאֶלֶף. וּבֶאֱמֶת רָאִיתִי שֶׁמְּבִיאִים עַל הרה”צ ר’ דָּוִד בַּהֲרָ”ן זצ”ל, שֶׁאָמַר עַל הַשָּׁנִים תש”ח וְתשכ”ז שֶׁהֵם שָׁנִים מְסֻגָּלוֹת לַגְּאֻלָּה, עַל פִּי הַגְּרָ”א. וְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מַזְכִּיר אֶת הָעִנְיָן, הָיָה אוֹמֵר שֶׁתש”ח יִתָּכֵן שֶׁהִיא תש”ט, וְתשכ”ז יִתָּכֵן שֶׁהִיא תשכ”ח. כֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ סָפֵק בְּעִנְיַן סֵדֶר הַשָּׁנִים.

וְזֶה לְשׁוֹן הַ’לֶּשֶׁם’ (‘הקדמות ושערים’ דף קו) שִׁעוּר הָעֲטָרָה עַל הַיְסוֹד הוּא יָדוּעַ לְכָל טוֹעֲמֵי טַעַם עֵץ הַחַיִּים, וַהֲרֵי הוּא גַּם כֵּן מֶשֶׁךְ זְמָן רָב, וְכָל אוֹתָהּ הַזְּמָן הוּא הַכֹּל הַקֵּץ דִּבְעִתָּהּ, וְזֶהוּ פַּשְׁטוּת הַכָּתוּב “אֲנִי ה’ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה”, הַכָּתוּב מַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֻמְשָׁךְ כָּל הַזְּמָן כֻּלּוֹ דִּבְעִתָּהּ, אֶלָּא שֶׁיָּחִישׁ עֵת הַפִּדְיוֹן, וַהֲרֵי יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵיהֶם “בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה”. וְזֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר “כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר”, שֶׁלֹּא יְאַחֵר עַד סוֹף כָּל הַזְּמַן דִּבְעִתָּהּ כֻּלּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה אֲחִישֶׁנָּה גַּם כֵּן. אֲבָל כָּל זֶה הוּא רַק כְּשֶׁיַּגִּיעַ הָעֲטָרָה לְשִׁפּוּלוֹ. וְכֵן מוּבָא בַּ’לֶּשֶׁם’ (‘הקדמות ושערים’ דף פח, פט) שֶׁהַתְּקוּפָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ הָעֲטָרָה לַשִׁיפּוּל, הִיא תְּקוּפַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הָעֲטָרָה לַשִׁיפּוּל תַּתְחִיל תְּקוּפַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי לְשִׁיפּוּל הָעֲטָרָה בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד שֶׁעֲתִידִים לְהִתְחַבֵּר אַחֲרֵי שִׁיפּוּל הָעֲטָרָה. וְכֵן הָעֲטָרָה לְשִׁפּוּלוֹ מְרַמֵּז עַל הָעֲטָרָה שֶׁתַּגִּיעַ לִיסוֹד הַנּוּקְבָא שֶׁנִּקְרָא שֵׁם שפ”ו.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. כָּלִיל שליט”א שֶׁהַפָּסוּק הַ5780 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה לְפִי הַסְּפִירָה הָרְגִילָה הוּא: (דברים לב, כח) “כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה”. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹבְדִים עֵצוֹת מִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית וְעוֹד בְּחִינוֹת וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לְהָבִין מָה ה’ רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ. וְכֵן בְּחִירוֹת לַכְּנֶסֶת הַכ”ג וְהַכ”ד עוֹלֶה 1249 וְזֶה הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַפָּסוּק “כִּי גוֹי אֹבֵד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה”. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שַׁלִּיטָ”א שֶׁהַבֵּן הָרְבִיעִי בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, רוֹמֵז פַּעֲמַיִם עַל הַקּוֹרוֹנָה. שֶׁאֵינוֹ בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה וְגַם לִשְׁאוֹל בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה. וְהַפִּתְרוֹן נִמְצָא בְּתֵבַת יוֹדֵעַ, בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמוֹת הוי”ה אדנ”י שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּסוֹד יְדִיעָה, כְּמוֹ “וַיֵּדַע אָדָם אֶת חַוָּה”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֵלִיָּהוּ נַחְמָנִי שליט”א שֶׁוְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל בְּגִימַטְרִיָּא 830 שֶׁזֶּה הַזְּמַן שֶׁהָיוּ שְׁנֵי בָּתֵּי מִקְדָּשׁוֹת, וּבְאֹפֶן אַחֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל בְּגִימַטְרִיָּא ב’ פְּעָמִים בַּיִת. לְרַמֵּז שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁאוֹל אֶת הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, וְלָכֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל ר”ת שְׁלִישִׁ”י שֶׁלֹּא מְבַקְּשִׁים מַסְפִּיק אֶת הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי. וְכֵן קוֹרוֹנָ”ה בְּמִלּוּי בְּגִימַטְרִיָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אֵיתָן בּוּכְנִיק שליט”א שֶׁקּוֹרֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא קִיוּוּי צִפּוּי חִכּוּי, הַיְנוּ שֶׁזֶּה בָּא לְעוֹרֵר אֶת הַצִּפִּיָּה לַגְּאֻלָּה וְכֵן קִוּוּי צִפּוּי חִכּוּי ר”ת צְחֹ”ק הַסּוֹד שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה מִשֹּׁרֶשׁ יִצְחָק אוֹתִיּוֹת קֵ”ץ חָ”י. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁהָר”ת שֶׁל וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה עוֹלֶה קוֹרוֹנָה. וְכֵן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה בְּגִימַטְרִיָּא קֹרוֹנָה. וּלְמַעַן בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ.

מדברי הרב קנייבסקי הקורונה זה הצלה ליהודי חו”ל

מגפת הקורונה היא לא מגפה ולא מחלה היא הצלה.

שמעו את הדברים מאת סוד החשמל

 מי שבחוץ לארץ חייב לעלות לארץ ישראל

מאז שהתחיל מגפת הקורונה חברה קדישא קוברת פחות מתים. המגפה זה הצלה

סרט 2701 גאולה, מגפת קורונה

סֵּפֶר ‘מְאוֹר הָאֲפֵלָה’ מֵחַכְמֵי תֵּימָן בִּתְחִלַּת הָאֶלֶף הַשִּׁישִׁי כּוֹתֵב מְפֹרָשׁ לִפְנֵי 700 שָׁנָה עַל שְׁנַת ה’תש”פ שֶׁהִיא שְׁנַת הַקֵּץ. | הַקֶּשֶׁר בֵּין “מַקְרִן מַפְרִיס” לְמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה | סוד החשמל

בַּסֵּפֶר ‘מְאוֹר הָאֲפֵלָה’ מֵחַכְמֵי תֵּימָן בִּתְחִלַּת הָאֶלֶף הַשִּׁישִׁי כּוֹתֵב מְפֹרָשׁ לִפְנֵי 700 שָׁנָה עַל שְׁנַת ה’תש”פ שֶׁהִיא שְׁנַת הַקֵּץ.

מוּבָא בַּסֵּפֶר ‘מְאוֹר הָאֲפֵלָה’ מֵרַבֵּנוּ נְתַנְאֵל בֶּן יְשַׁעְיָה מֵחַכְמֵי תֵּימָן בִּתְחִלַּת הָאֶלֶף הַשִּׁישִׁי (עמוד שפ”ג ניתן לראות באוצר החכמה)  “וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ”, אָמְרוּ שֶׁמַּלְכוּת הָרְבִיעִית תִּמָּשֵׁךְ כְּמִנְיַן יַעַ”ן שֶׁהֵם תש”ף. וְרוֹאִים שֶׁכּוֹתֵב מְפֹרָשׁ לִפְנֵי 700 שָׁנָה עַל שְׁנַת תש”פ שֶׁהִיא שְׁנַת הַקֵּץ. וְנִלְמָד מֵהַפָּסוּק (ויקרא כו, מג) “וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם”. כִּי יַעַ”ן בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלָה תש”פ. וְעַד שְׁנַת יַעַ”ן הָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם. נִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל הָעוֹף הֲכִי גָדוֹל שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא יָעֵן, [וְיֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בַּת יַעֲנָה], לְרַמֵּז שֶׁהוּא מְסַמֵּל אֶת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר. וְעוֹפוֹת אֵלּוּ מַגִּיעִים לְגֹבַהּ 2.6 מֶטֶר לְרַמֵּז עַל שֵׁם הוי”ה שֶׁעוֹלֶה 26 שֶׁנִּמְצָא עִם עַם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם. וְכֵן עוֹף הַיַּעַן רָץ עַל הַיַּבָּשָׁה מַהֵר יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹפוֹת, לְרַמֵּז שֶׁה’ מֵחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּפָּסוּק (במדבר כ, יב) “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם”. הַיְנוּ עַד שְׁנַת “יַעַן” מֹשֶׁה לֹא יִזְכֶּה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּשְׁנַת יַעַ”ן נִזְכֶּה לַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁיִּכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגָאֳלֵנוּ. וְכֵן יַעַ”ן אוֹתִיּוֹת עָנִ”י שֶׁנֶּאֱמַר עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ “עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיַּעַן פֵּרוּשׁוֹ בִּגְלַל בְּגִימַטְרִיָּא בֶּן דָּוִד.

הַקֶּשֶׁר בֵּין “מַקְרִן מַפְרִיס” לְמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁתּוֹקֶפֶת אֶת הַסִּינִים בִּגְלַל הַחִבּוּר שֶׁלָּהֶם לְפָרַס.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶּר שליט”א שֶׁפָּרַ”ס ר”ת פָּרַס רוּסְיָה סִין, שֶׁאֵלּוּ הַשָּׁלֹש הוֹלְכוֹת יַחַד נֶגֶד אֱדוֹם, כְּפִי שֶׁרוֹאִים בְּיָמֵינוּ. וְכֵן הוֹסִיף שֶׁשָּׁמַע מֵהָרַב לְוִין זצ”ל שֶׁהָיָה מִזִּקְנֵי חֲסִידֵי קַרְלִין, שֶׁהוּא שָׁמַע מֵהָאַדְמוֹ”ר הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין זצ”ל, [הַפְרַנְקְפוּרְטֶר] שֶׁהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיָה מֵהַיְחִידִים שֶׁצָּפוּ אֶת הַשּׁוֹאָה הַרְבֵּה שָׁנִים קוֹדֶם, וְהוּא אָמַר שֶׁסִּין תַּהֲפֹךְ לְמַעֲצָמָה חֲזָקָה לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְהִיא תַחְרִיב אֶת נְיוּ יוֹרְק, פָּרִיז, וְלוֹנְדּוֹן, [ר”ת נפ”ל] בְּתוֹךְ שָׁלֹש דַּקּוֹת. זֹאת הוּא אָמַר לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה בְּטֶרֶם נוֹדַע בָּעוֹלָם עַל פִּצְצוֹת אָטוֹם, וְסִין הָיְתָה מְדִינַת עֹנִי. וְאָכֵן בְּיוֹם ו’ י”ג בְּכִסְלֵיו תשע”ה פֻּרְסַם בְּ’הַמּוֹדִיעַ’ שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה סִין הִיא מַעֲצָמָה כַּלְכָּלִית חֲזָקָה יוֹתֵר מֵארה”ב. וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעי’ תצט) אָמַר רַבִּי יִצְחָק שָׁנָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלָה בּוֹ, מֶלֶךְ פָּרַס מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם. וּמַדּוּעַ הוּא אָמַר שֶׁסִּין תַּחֲרִיב. כַּנִּרְאֶה שֶׁסִּין וּפָרַס יַחַד תַחְרֶבְנָה אֶת כָּל הָעוֹלָם כְּפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן בְּרִית, וְלוּלֵי הַסִּינִים שֶׁתּוֹמְכִים בָּאִירַנִּים הֵם הָיוּ נוֹפְלִים מִזְּמַן מֵהַסַּנְקְצִיּוֹת הַכַּלְכָּלִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ נֶגְדָּם בָּעוֹלָם.

כָּתוּב (תהילים סט, לא) “אֲהַלְלָה שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁיר וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה: וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס: רָאוּ עֲנָוִים יִשְׂמָחוּ דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים וִיחִי לְבַבְכֶם“. שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁ“מַקְרִן מַפְרִיס” בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁתש”פ נִרְמֶזֶת בָּר”ת “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר”, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל קְלִפַּת פָּרַס בַּמִּלָּה “מַפְרִיס”. וְכָעֵת רוֹאִים שֶׁהַסִּינִים קִבְּלוּ עֹנֶשׁ מֵה’ מַגֵּפַת קוֹרוֹנָה, שֶׁנִּרְמֶזֶת בְּמַקְרִן וְכָל זֶה בִּגְלַל הַחִבּוּר שֶׁלָּהֶם לְפָרַס שֶׁנִּרְמָז בְּמַפְרִיס. הַיְנוּ ה’ מְבוֹדֵד אוֹתָם בְּבִדּוּד מִכָּל הָעוֹלָם, לְרַמֵּז לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲבֵרִים רָעִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהִתְבּוֹדֵד מֵהֶם. אֶלָּא שֶׁרְשָׁעִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִשְׁאָרִים רְשָׁעִים, וְיִתָּכֵן שֶׁזֶּה יוֹבִיל אוֹתָם לְהַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם. וְכֵן סִין בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַנִּקּוּד בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְעוֹד הוֹסִיפוּ שֶׁסִּי”ן נִרְמֶזֶת בְּ”מַקְרִן מַפְרִיס“. וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ רֹקֵ”ם פָּרַ”ם לְרַמֵּז שֶׁה’ רָקַם אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין סִין לְפָרַס, וְכָעֵת הוּא פּוֹרֵם אוֹתוֹ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ מָרְדֳּכַי יִצְחָק שליט”א שֶׁהָעִיר וְאָהָ”ן שֶׁשָּׁם פִּרְצָה הַמַּגֵּפָה, ר”ת לְפִי הַסֵּדֶר שֶׁל הַכָּתוּב: (יחזקאל ל, טו) “וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא”.

וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלָה הַמַּגֵּפָה הַזֹּאת אֵצֶל הַסִּינִים שֶׁיֵּשׁ לַחַיְדַקִּים צוּרַת כֶּתֶר, וְהֵם קָרְאוּ לָזֶה קוֹרוֹנָה עַל שֵׁם כֶּתֶר שֶׁנִּקְרָא בְּלָטִינִית קוֹרוֹנָה. וְהַכֹּל הִתְחִיל בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַלּוֹעֲזִית 2020 אוֹתָן סְפָרוֹת שֶׁל 220 שְׁנַת תש”פ מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְאָנוּ נִמְצָאִים בַּפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁה’ קִזֵּז 220 שָׁנִים מִ430 לְ210. כִּי עֶשְׂרִים בְּגִימַטְרִיָּא כֶּתֶר. וְכֵן הָאוֹת יוֹ”ד בְּמִלּוּי שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַכֶּתֶר בְּגִימַטְרִיָּא 20. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘אותיות דר”ע’ אות כ’) שֶׁהָאוֹת כָּ”ף שֶׁמִּסְפָּרָהּ 20 יֵשׁ לָהּ צוּרַת כּוֹס, דְּהִיא מְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת כּוֹס וְכִסֵּא וְכֶתֶר הַמִּתְקַשְּׁרִים לָאוֹת כָּ”ף. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (משפטים קכג.) שֶׁהָאוֹת כ’ מִתְקַשֶּׁרֶת לַמַּלְכוּת, וְלָכֵן הָיוּ מוֹשְׁחִים אֶת הַמֶּלֶךְ כְּעֵין כָּ”ף. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘סוֹדֵי רָזַיָּא’ (אות כ’) שֶׁהָאוֹת כָּ”ף מִתְקַשֶּׁרֶת לַלְּבָנָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת וְלָכֵן לַלְּבָנָה יֵשׁ צוּרַת כָּ”ף וְעוֹד. וְכֵן שְׁנַת שְׁבַע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 2020. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁנְּגִיף הַקּוֹרוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלֶה כֶּתֶר חָכְמָה בִּינָה דַּעַת. וּבְגִימַטְרִיָּא רְגִילָה עוֹלֶה 515 ואִם נְחַשֵּׁב אֶת הָאוֹתִיּוֹת לִפְנֵי ג’ סְפִירוֹת רִאשׁוֹנוֹת כֶּתֶר חָכְמָה בִּינָה, עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא 515, וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי כֶּתֶר חָכְמָה בִּינָה, גַּם יוֹצֵא 515 לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל א’ רְגִילָה אַחֲרֵי ת’. וְכֵן נָגִיף הַסִּינִי בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַמִּלִּים עוֹלֶה 1000 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן סִין נֶגֶף הַקּוֹרוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא כֶּתֶר. וְכֵן קוֹרוֹנָה עִם הַנִּקּוּד בְּגִימַטְרִיָּא קֶרֶן הַיּוֹבֵל שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַכֶּתֶר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁעַל הַדֶּגֶל שֶׁל סִין יֵשׁ 5 כּוֹכָבִים, וְ5 פְּעָמִים כּוֹכָב עוֹלֶה עֲמָלֵק. וְאִם נוֹסִיף לָזֶה אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל סִין עִם הַ7 אוֹתִיּוֹת שֶׁל סִין וְכוֹכָב עוֹלָה קוֹרוֹנָה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁסִּי”ן נִרְמֶזֶת בַּפָּסוּק שֶׁל מִלְחֶמֶת מֹשֶׁה בַּעֲמָלֵק: (שמות יז, טו) “וַיִּבֶן משֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה’ נִסִּי: וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁגַּם בְּמִצְרַיִם הַכֹּל הִתְחִיל כְּשֶׁמֹּשֶׁה הוֹרִיד אֶת הַכֶּתֶר מֵרֹאשׁ פַּרְעֹה, וּבִזְכוּת הַפֶּה שֶׁנִּרְמָז בִּשְׁנַת תְּהֵא שְׁנַת פֶּה, מֹשֶׁה נִצָּל וְנִצַּח, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה א, כו) “וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וְגוֹ'” הָיְתָה בַת פַּרְעֹה מְנַשֶּׁקֶת וּמְחַבֶּקֶת וּמְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּנָהּ, וְלֹא הָיְתָה מוֹצִיאֲתוֹ מִפַּלְטֵרִין שֶׁל מֶלֶךְ, וּלְפִי שֶׁהָיָה יָפֶה כָּל מִתְאַוִּים לִרְאוֹתוֹ מִי שֶׁהָיָה רוֹאֵהוּ לֹא הָיָה מַעֲבִיר עַצְמוֹ מֵעָלָיו, וְהָיָה פַּרְעֹה מְנַשְּׁקוֹ וּמְחַבְּקוֹ וְהוּא נוֹטֵל כִּתְרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וּמְשִׂימוֹ עַל רֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּשֶׁהָיָה גָדוֹל. וִהְיוּ שָׁם יוֹשְׁבִין חַרְטוּמֵי מִצְרַיִם וְאָמְרוּ מִתְיָרְאִין אָנוּ מִזֶּה שֶׁנּוֹטֵל כִּתְרֶךָ וְנוֹתְנוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה אוֹתוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁעָתִיד לִטּוֹל מַלְכוּת מִמְּךָ, מֵהֶם אוֹמְרִים לְהָרְגוֹ מֵהֶם אוֹמְרִים לְשָׂרְפוֹ, וְהָיָה יִתְרוֹ יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן וְאוֹמֵר לָהֶם הַנַּעַר הַזֶּה אֵין בּוֹ דַּעַת אֶלָּא בַּחֲנוּ אוֹתוֹ וְהָבִיאוּ לְפָנָיו בִּקְעָרָה זָהָב וְגַחֶלֶת, אִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַזָּהָב יֵשׁ בּוֹ דַּעַת וְהִרְגוּ אוֹתוֹ, וְאִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַגַּחֶלֶת אֵין בּוֹ דַּעַת וְאֵין עָלָיו מִשְׁפָּט מָוֶת, מִיָּד הֵבִיאוּ לְפָנָיו וְשֶׁלַח יָדוֹ לָקַח הַזָּהָב, וּבָא גַבְרִיאֵל וְדָחָה אֶת יָדוֹ וְתָפַשׂ אֶת הַגַּחֶלֶת וְהִכְנִיס יָדוֹ עִם הַגַּחֶלֶת לְתוֹךְ פִּיו וְנִכְוָה לְשׁוֹנוֹ, וּמִמֶּנּוּ נַעֲשָׂה “כְּבַד פֹּה וּכְבַד לָשׁוֹן”. 

וְכֵן פֻּרְסַם שֶׁמַּגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה פָּרְצָה מֵאֲנָשִׁים שֶׁאָכְלוּ בְּשַׂר נָחָשׁ שֶׁהָיָה בּוֹ הַנָּגִיף. וְזֶה אֵרַע בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא שֶׁה’ הִכָּה אֶת הַמִּצְרִים בְּמַכַּת שְׁחִין שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ כֵּיוָן שֶׁהוּא הַקְּלִפָּה שֶׁמַּלְבִּישָׁה וְיוֹנֶקֶת מֵהַמָּשִׁיחַ. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (שבת עז:) שֶׁהַנָּחָשׁ הוּא רְפוּאָה לִשְׁחִין סַפַּחַת, שֶׁהוּא אַחַד הַנְּגָעִים הַיְדוּעִים. וְכֵן קוֹרוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא שְׁחִין. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘בתי מדרשות’ פרק ו אות ב) יוֹם נְקָמָה שֶׁעָתִיד וְשָׁמוּר לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה תַּעֲלֶה עָנָן אַחַת וְתִשְׁמֹר לְמַעְלָה מֵרוֹמִי וְתוֹרִיד שְׁחִין לַח עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל כְּלֵי מַתָּכוֹת שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים וְאַחַר כָּךְ תַּעֲלֶה עָנָן אַחֶרֶת וְתִרְאֶה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמָהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְתוֹרִיד נֶגַע צָרַעַת סַפַּחַת בַּהֶרֶת עַל רוֹמִי עַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם הֵי לְךָ רוֹמִי וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בִּפְרוּטָה וְיֹאמַר אֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת. רוֹאִים שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה ה’ יַכֶּה אֶת הַגּוֹיִים בִּשְׁחִין, וּמִזֶּה תִּלְקֶה הַכַּלְכָּלָה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים אֶת הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שהש”ר ב, לג) אָמַר רַב חִיָּא בַּר אַבָּא סָמוּךְ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ דֶּבֶר גָּדוֹל בָּא לָעוֹלָם וְהָרְשָׁעִים כָּלִים, אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלָיִם”. וְכֵן סִי”ן נִרְמֶזֶת בִּשְׁחִי”ן בְּחִלּוּף ס’ בְּש’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁסִּי”ן נִרְמֶזֶת בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (סנהדרין צז.) אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס.

מוּבָא בְּ’בֶן יְהוֹיָדָע’ (יומא י.) שֶׁלִּפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ חַיֶּבֶת לִפּוֹל קְלִפַּת פָּרַס, וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹנוֹ: גְּזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט מַלְכוּת רוֹמִי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּדְאָמַר רַב אַחַר זֶה, וְאִם כֵּן מֻכְרָח שֶׁגַּם פָּרַס יִפְּלוּ בְיָדָם לְקַיֵּם גְּזֵרָה זוֹ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (שמות י, כו) ״וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה” שֶׁקְּלִפַּת פָּרַס תִּתְבַּטֵּל וְלֹא תִשָּׁאֵר לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. כִּי הֵם מְעַכְּבִים אֶת הַמִּקְנֶה וְהַמָּמוֹן שֶׁל רַגְלֵי מָשִׁיחַ כְּדִלְקַמָּן.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הַפְּלִיאָה’ (ד”ה וראה והבן) גַּם תָּבִין זֶה מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה קָרְבָּנוֹ כָּזֶה שֶׁארז”ל שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אֶחָד הָיָה לוֹ בְמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס”. מִקֶּדֶ”ם בְּגִימַטְרִיָּא מַפְרִי”ס, וְהַסּוֹד כִּי י’ מִסְפָּר, סְפָרִים, רוֹצֶה לוֹמַר י’ מִסְפָּ”ר הוּא מַפְרִי”ס וְאִם תְּהַפְּכֵהוּ הוּא סֹפְרִים. וְהִנֵּה מַקְרִ”ן בְּגִימַטְרִיָּא זָכָ”ר וּנְקֵבָ”ה מַפְרִי”ס בְּגִימַטְרִיָּא זָכָר וּנְקֵבָה וְהִנֵּה זָכָר וּנְקֵבָה בְּגִימַטְרִיָּא הַשְּׁכִינָ”ה וְכוּ’. וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן רְמָזִים גְּדוֹלִים בַּמִּסְפָּר שֶׁל מַקְרִן אוֹ מַפְרִיס שֶׁעוֹלִים כָּל אֶחָד 390 וְיַחַד עוֹלִים תש”פ.

וְנִרְאֶה שֶׁהַקֶּרֶן אַחַת שֶׁהָיְתָה לַשּׁוֹר הַזֶּה בְּמִצְחוֹ, מְסַמֶּלֶת אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַשּׁוֹר עִם מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁעוֹלָה לַכֶּתֶר, בְּסוֹד קַו הָאֶמְצַע. וְלֹא כְּמוֹ שְׁתֵּי קַרְנַיִם שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַבְּהֵמוֹת שֶׁמְּסַמְּלוֹת חֶסֶד וּגְבוּרָה. וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלָה הַמַּגֵּפָה הַזֹּאת אֵצֶל הַסִּינִים שֶׁיֵּשׁ לַחַיְדַקִּים צוּרַת כֶּתֶר, וְהֵם קָרְאוּ לָזֶה קוֹרוֹנָה עַל שֵׁם כֶּתֶר שֶׁנִּקְרָא בְּלָטִינִית קוֹרוֹנָה. כִּי אָכֵן זֶה קָשׁוּר עִם הַקֶּרֶן שׁוֹר שֶׁהָיְתָה בְּאֶמְצַע מִצְחוֹ שֶׁל הַשּׁוֹר פָּר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה “מַקְרִן מַפְרִיס”. וְכֵן סִין הֵם מֵהַתִּפְאֶרֶת דִּקְלִפָּה בְּמִּזְרַח הָעוֹלָם, כִּי צַד מִזְרָח הוּא תִּפְאֶרֶת. וְכֵן סִין בְּגִימַטְרִיָּא עַמּוּד הָאֶמְצַע. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁאֶרֶץ סִין מְכֻנָּה אֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְשֶׁמֶשׁ וּמִזְרָח מְרַמְּזִים עַל הַתִּפְאֶרֶת. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בַּגַּשְׁמִיּוּת שֶׁהַסִּינִים מְכַבְּדִים אָדָם בַּעַל כֶּרֶס, לְרַמֵּז שֶׁשָּׁרְשָׁם מֵהַתִּפְאֶרֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּרֶס. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּאֶרֶץ סִין שֶׁהֵם מִצְטַיְּנִים בִּבְנִיַּת גְּשָׁרִים גְּבוֹהִים וְכוּ’. וְגֶשֶׁר מְסַמֵּל אֶת עַמּוּד הָאֶמְצַע שֶׁמְּחַבֵּר שְׁנֵי צְדָדִים בִּבְחִינַת גֶּשֶׁר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צ. פ. שליט”א שֶׁשֹּׁרֶשׁ חֹדֶשׁ נִיסָ”ן שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַתִּפְאֶרֶת נִרְמָז בְּאֶרֶץ סִין שֶׁהִיא בְּמִזְרַח הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת תִּפְאֶרֶת דִּקְלִפָּה. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּאֶרֶץ סִין שֵׁם הַנָּשִׂיא שַׁי, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָאוֹת שִׁי”ן שֶׁמְּחַבֶּרֶת ג’ קַוִּין בְּסוֹד מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת כַּיָּדוּעַ. וְכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלָה בַּדֶּגֶל שֶׁלָּהֶם צוּרַת כּוֹכָבִים בִּבְחִינַת “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב”. כִּי יַעֲקֹב הוּא הַתִּפְאֶרֶת דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת סֵפֶר הַשִּׂיאִים שֶׁל גִּינֶ”ס אוֹתִיּוֹת סִי”ן ג’. הַיְנוּ סִין שֶׁשַּׁיֶּכֶת לַקַּו הַג’ שֶׁל הַקְּלִפָּה, וּבוֹ יֵשׁ אֶת כָּל הַשִּׂיאִים. כִּי קַו הַג’ עוֹלֶה לַכֶּתֶר.

כָּתוּב (שה”ש ז, ט) “אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים”. וּמוּבָא בַּ’מַּלְבִּי”ם’ (יחזקאל יז, ד) שֵׁם סַנְסָן לֹא נִמְצָא רַק גַּבֵּי תָּמָר, “אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו”, שֶׁהֵם הָעוּקְצִים שֶׁבְּלוּלָבֵי הַתָּמָר שֶׁבָּהֶם יֹאחַז הָעוֹלֶה בְתָמָר שֶׁהוּא חָלָק וְגָבֹהַּ. וְרוֹאִים שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּעֵץ הַתָּמָר שֶׁהַלּוּלָב דּוֹמֶה לַשִּׁדְרָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת, עוֹלִים עָלָיו מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה דֶרֶךְ סַנְסִינָיו שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶת הָאוֹתִיּוֹת סִי”ן. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּפְּסוּקִים (ירמי’ א, יא) “מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשׂתוֹ: וַיְהִי דְבַר ה’ אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר ה’ אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ”. וּבֵאֵר הרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁסִּי”ן נִרְמֶזֶת בְּ“סִיר נָפוּחַ” וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף רוּזִין שליט”א שֶׁשָּׁקֵד בְּאִידִישׁ נִיס אוֹתִיּוֹת סִין. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁסַּנְסַן בְּגִימַטְרִיָּא 220 שֶׁהִיא שְׁנַת תש”פ מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְכֵן קֶרֶן בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלָה 1000 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.

וְכֵן רוֹאִים בַּפְּסוּקִים שֶׁבְּרֶגַע שֶׁהִגִּיעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִדְבַּר סִין, הִתְחִילוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל אֹכֶל שֶׁקָּשׁוּר עִם צָרְכֵי הַגּוּף שֶׁל מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז, א) “וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה’ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁמִדְבַּר סִין בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה.

וְכֵן הַמַּגֵּפָה בְּסִין הִיא מַכַּת דֶּבֶר שֶׁבָּאָה מֵבַּעֲלֵי הַחַיִּים לָאָדָם, וּמַכַּת דֶּבֶר שֶׁהָיְתָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הִיא כְּנֶגֶד סְפִירַת הַתִּפְאֶרֶת, וְכֵן רוֹאִים שֶׁבְּכָל הַמַּכּוֹת שֶׁהָיְתָה הַתְרָאָה, ה’ אָמַר לְמֹשֶה “וְאָמַרְתָּ אֵלָיו”, וְרַק בְּמַכַּת דֶּבֶר ה’ אָמַר “וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו”. כֵּיוָן שֶׁמַּכַּת דֶּבֶר הִיא כְּנֶגֶד סְפִירַת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּבּוּר. כַּמּוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות ל, יט) שֶׁעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁבַּיָּד שֶׁהֵן בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת, מִתְקַשְּׁרוֹת עִם בְּרִית הַפֶּה. וְעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁבָּרֶגֶל מִתְקַשְּׁרוֹת עִם בְּרִית מִילָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (משפטים קכג.) מַהוּ פֶּה דַּעַת גְּנוּזָה בְּפִי הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּקְרָא תִּפְאֶרֶת. וְכֵן דֶּבֶר וּבָרָד הֵם אוֹתָן אוֹתִיּוֹת, כִּי שְׁנֵיהֶם בְּקוֹמַת הַחג”ת, הַבָּרָד בְּיָמִין וְהַדֶּבֶר מַקְבִּיל אֵלָיו בָּאֶמְצַע. וְעוֹד רוֹאִים בִּשְׁתֵּי הַמַּכּוֹת הָאֵלּוּ שֶׁהַמִּצְרִים שֶׁהִכְנִיסוּ אֶת הַבְּהֵמוֹת לַבַּיִת כִּדְבַר ה’ לֹא נִיזוֹקוּ.

מוּבָא בְּרַשִּׁ”י שָׁם “וְתִיטַב” הִלּוּלַי לַה’. “מִשּׁוֹר פָּר” הוּא שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּבְרָא בְּקוֹמָתוֹ, וּבַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר בּוֹ בַּיּוֹם הֱבִיאוֹ שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר “שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד”, בּוֹ בַּיּוֹם נִדְמֶה לְפַר שֶׁהוּא בֶּן שָׁלֹשׁ. “מַקְרִן מַפְרִיס” קַרְנוֹתָיו קָדְמוּ לְפַרְסוֹתָיו שֶׁהֲרֵי בְּקוֹמָתוֹ וּבְקַרְנָיו נִבְרָא, וְרֹאשׁוֹ יָצָא מִן הָאָרֶץ תְּחִלָּה כְּדֶרֶךְ כָּל הַנּוֹלָדִים הוֹצִיאָתָן הָאָרֶץ נִמְצְאוּ קַרְנָיו קָדְמוּ לְרַגְלָיו. הַיְינוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְפַּלֵּל לַה’ שֶׁתְּפִלּוֹתָיו תִּהְיֶינָה חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר מֵהַשּׁוֹר פָּר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא לְכַפֵּר עַל חֶטְאוֹ. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁבִּשְׁנַת תש”פ הַקַּרְנַיִם תִּקְדַּמְנָה לַפַּרְסוֹת, הַיְנוּ שֶׁהַקַּרְנַיִם שֶׁמְּסַמְּלוֹת אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (הוריות יב.) דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְקֶרֶן נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן. שָׁאוּל וְיֵהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְפָךְ לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן, תְּנַצַּחְנָה אֶת קְלִפַּת פָּרַס שֶׁנִּרְמֶזֶת בְּפַרְסוֹת הַשּׁוֹר. כִּי קְלִפַּת פָּרַס הִיא בְּחִינַת פַּרְסַת הָרֶגֶל, בְּסוֹד נֶצַח דִּקְלִפָּה שֶׁהוּא רֶגֶל. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (יומא עז:) שֶׁגַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ הִכְנִיעַ אֶת דּוּבִּיאֵל שַׂר פָּרַס בַּשָּׁמַיִם עִם הַפָּסוּק “שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם”. וְהַבֵּאוּר כֵּיוָן שֶׁקְּלִפַּת פָּרַס הִיא בִּבְחִינַת נֶצַח דִּקְלִפָּה, מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, דְּהָנֵץ הוּא מִלְּשׁוֹן נֶצַח, שֶׁמִּתְנוֹצֶצֶת נְקֻדַּת הַנֶּצַח שֶׁל הַיּוֹם, בִּבְחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁמֵּאִיר לְמַטָּה דֶּרֶךְ הַנֶּצַ”ח שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָנֵ”ץ חַמָּה. וְכֵן אֵלִיָּהוּ קָשׁוּר לְשֵׁבֶט גָּד שֶׁמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַנֶּצַח. שֶׁלְּשֵׁבֶט גָּד הָיָה אֶת כֹּחַ הַנִּצָּחוֹן שֶׁל סְפִירַת הַנֶּצַח, וְהֵם הָיוּ יוֹצְאֵי צָבָא לְרַמֵּז שֶׁהֵם שַׁיָּכִים לַחֵצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל שֵׁם צְבָאוֹת שֶׁמְּסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַנֶּצַח, וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ב”מ פה:) שֶׁאֵלִיָּהוּ נִדְמֶה כְּדֹב שֶׁל אֵשׁ. וְכֵן פָּרַס קְשׁוּרָה עִם פּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶצַח. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁפָּרַס אִירַן בְּגִימַטְרִיָּא רַגְלֵי מָשִׁיחַ.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘תּוֹלַעַת יַעֲקֹב’ מִבַּעַל ‘עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ’ שֶׁבַּפָּסוּק הַזֶּה נִרְמַז תִּקּוּן הַמַּלְכוּת וְחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, וְגַם אֹרֶךְ הַזְּמַן שֶׁזֶּה יִקַּח (הקדמה): בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהָשִׁיב אֵם עַל בָּנִים וְיָבִיא קָרְבָּן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא לְקָרֵב מַה שֶּׁהִרְחִיק וּלְיַחֵד מַה שֶּׁהִפְרִיד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז”ל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס”. וְחַכְמֵי לֵב יוֹדְעִים עַד הֵיכָן הִגִּיעַ חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם, וּכְשֶׁבָּא לְתַקֵּן הֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל וְהִקְרִיב שׁוֹר, כִּי פְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל, וְקֶרֶן אֶחָד יִרְמֹז לְמַה שֶּׁתִּקֵּן שֶׁהוּא קֶרֶן הַיּוֹבֵל וְהוּא קֶרֶן דָּוִד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הַצִּיּוֹנִי’ (בראשית): עוֹד יִתְבּוֹנָן חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מִמַּה שֶּׁהִזְכִּירוּ חֲזַ”ל בִּתְשׁוּבָה. שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס”, מַקְרִן כְּתִיב וְקֶרֶן רוֹמֵז לַמַּלְכוּת שֶׁנֶּאֱמַר “וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ”. “אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עַבְדִּי”. וְאָמְרוּ אַחַת לִרְמֹז כִּי תִקֵּן מַה שֶׁקִּלְקֵל.

וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ראש השנה כו.) “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר”, אִם שׁוֹר לָמָּה פָּר, וְאִם פָּר לָמָּה שׁוֹר, אֶלָּא מַאי שׁוֹר פָּר מִשּׁוֹפָר. וְרוֹאִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁתְּפִלּוֹתָיו תִּהְיֶינָה חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר מִתְּפִלּוֹת שֶׁבָּאוֹת יַחַד עִם תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁנִּרְמְזָה כָּאן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁנִּזְכֶּה לִתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ.

הצפייה לגאולה הביאה הצפות של גשמים | סוד החשמל

שמעתי מהרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שאנו רואים בשנת תש”פ לאחר שהיתה עצירת גשמים, כשהתחילו הארועים בעולם שהגבירו את הצפייה לישועה אצל בני ישראל, ירדו גשמים מרובים ושפע רב, היינו הצפייה הביאה הצפות של גשמים. ולכן השתלשל שנחל הגעתון בנהריה עלה על גדותיו כמה פעמים. לרמז שעם ישראל מחיש את הגעתו של מלך המשיח בכח התגברות הצפייה. וכן נהריה מרמז על הנהר היוצא …

סופי האותיות של מילוי בראשי”ת מרמז על שנת תש”פ | סוד החשמל

מאת צ.ס: 🕍החתם סופר בספרו “תורת משה” כתב שבעשרת הדברות יש כתר (620) אותיות כנגד 613/תריג מצוות דאורייתא ו-7 מצוות דרבנן. חז”ל למדו וקבעו שיש לסמוך גאולה לתפילה והביאו סימוכין ממזמור יט'(בסוף) ומזמור כ'(בהתחלה) בתהילים . כזכור, יש 2711 דפים בש”ס/תלמוד בבלי . כאשר נכפיל את אותיות “גאולה” האחת בחברתה …

הנגיף קורונה בסין רמזים חזקים ביותר # פוסט מרכזי מתעדכן מספר 1 | שנת תש”פ היא שנת 2020 ו 220 שנה לסוף האלף – זו שנת גילוי אליהו

פעם ראשונה בפוסט זה? כדי להבין איך הקורונה היא חלק מהליך ביאת אליהו הנביא התחילו לקרוא מהעדכון הראשון בפוסט מתאריך 8/1/2020 ולעלות לפי סדר למעלה עד פוסט של תאריך 03/03/2020 כדי להבין את השתלשלות רמזי אליהו הנביא שמגיע לפני בו יום ה’ הגדול והנורא × הסתר התראה סיכום הרמזים החזקים …

סוֹד הָעוֹלָם עוֹלֶה 221 היינו שְׁנַת תשע”ט שֶׁהִיא 221 שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף. כִּי הַקֵּץ הוּא בִּבְחִינַת גִּלּוּי סוֹד, “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי” | סוד החשמל

משפט מדהים. סוד העולם מתגלה מתי ?? 221 !!! השנה שלנו מסוף האלף 779 = תשע”ט כולם יגלו בחייהם 1020 = השגחה פרטית – 676 = צמח (משולש) שער נון = 676
הֵבֵאנוּ מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם מַיְזְלֶעס שליט”א עַל הַפָּסוּק הַמְדַבֵּר עַל הַקֵּץ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת גִּלּוּי סוֹד: (דברים לב, לד) “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי”. שֶׁזֶּה הַפָּסוּק הַ5779 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה לְפִי מִנְיַן הַפְּסוּקִים שֶׁמּוֹנִים אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת בְּטַעַם עֶלְיוֹן וְאָז יֵשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה 5839 פְּסוּקִים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ פ. ל. שליט”א שֶׁהַהֲלָכָה פּוֹסֶקֶת שֶׁבְּצִבּוּר קוֹרְאִים בַּטַּעַם הָעֶלְיוֹן, וּמִמֵּילָא בְּמַה שֶּׁקָּשׁוּר לִגְאֻלַּת הַצִּבּוּר, הַיְינוּ הַגְּאֻלָּה הַכְּלָלִית זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְפִי הַטַּעַם הָעֶלְיוֹן. וְכֵן צִבּוּר קוֹרְאִים בַּטַּעַם הָעֶלְיוֹן בְּגִימַטְרִיָּא מְדֻיֶּקֶת בְּה’ אֲלָפִים תשע”ט. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם וַיְסְפִישׁ שליט”א שֶׁתשע”ט ר”ת תְּהֵא שְׁנַת טַעַם עֶלְיוֹן, רֶמֶז שֶׁאִם נְחַשֵּׁב לְפִי טַעַם עֶלְיוֹן נִזְכֶּה שֶׁהַשָּׁנָה תִּהְיֶה שְׁנַת קֵץ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַמִּלָּה הַ778 מִסּוֹף הַתּוֹרָה הִיא “כָּמֻס” בַּפָּסוּק הַזֶּה, וְזֶה אִם מְחַשְּׁבִים אֶת “אֵשְׁדָּת” לְמִלָּה אַחַת לְפִי הַקְּרִי, וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת “אֵשׁ דָּת” לִשְׁתֵּי מִלִּים לְפִי הַכְּתִיב יוֹצֵא שֶׁהַמִּלָּה הַ779 מִסּוֹף הַתּוֹרָה הִיא כָּמֻס”, בְּדִיּוּק שְׁתֵי הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לְפִי מִנְיַן הַפְּסוּקִים. בְּנוֹסָף “כָּמֻס” אוֹתִיּוֹת סָמֶ”ךְ לָכֵן זֶה פָּסוּק 60 כְּמִנְיַן סָמֶ”ךְ מִסּוֹף הַתּוֹרָה. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (דברים לב, מג) “כָּמוּס עִמָּדִי” אוֹתוֹ הַכּוֹס שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כוֹס בְּיַד ה’ וְגוֹ'”. וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַפָּסוּק (תהילים עה, ט) “כִּי כוֹס בְּיַד הוי”ה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ” עִם הָאוֹתִיּוֹת עוֹלֶה 5779. פֶּלֶא פְּלָאִים אֵיךְ מִכָּל הַכִּוּוּנִים “כָּמֻס עִמָּדִי” מַגִּיעַ לְתשע”ט. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ צ. פ. שליט”א שֶׁהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל סוֹד הָעוֹלָם עוֹלֶה 221 הַיְינוּ שְׁנַת תשע”ט שֶׁהִיא 221 שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְאִם נְחַשֵּׁב זֹאת בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל עוֹלֶה ה’תשע”ט. וְגַם הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין הָאוֹתִיּוֹת סו”ד הָעוֹלָ”ם הוּא 779 הַיְינוּ תשע”ט. וְאִם נְחַשֵּׁב סוֹד הָעוֹלָם יַחַד עִם הַמִּלּוּי עוֹלֶה “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי”ה אֱלֹהֵינוּ הוי”ה אֶחָד”. וְכֵן “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי” ס”ת בְּגִימַטְרִיָּא 122 שֶׁהוּא הִפּוּךְ 221 שְׁנַת תשע”ט מִסּוֹף הָאֶלֶף.

בְּדִבְרֵי הָראב”ד בְּ’אִמְרֵי בִינָה’ מַשְׁמַע שֶׁהַ“כָּמֻס עִמָּדִיקָשׁוּר עִם יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב: (ט.) וּבְתִשְׁעָה בְּאָב בְּחַדָּא שַׁתָּא דִּשְׁבִיעָתָא אַחֲרִיב מִקְדְּשָׁא, וְאִפְסְקוּ לְמִימְנֵיהּ, וּמָאתָן וְשִׁבְעִין וְשֶׁבַע שְׁמִיטִין דְּלָא אַמְנֵיהּ, רָזָא דְּהָא “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי” וְכוּ’, וּבְרֵישׁ יוֹבְלָא דְּאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע יוֹבְלָא רַבָּתָא, וִיתוּבוּן עַמָּא קַדִּישָׁא בְּאַחַסַנְתֵּיהוֹן. וְכֵן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה דּוֹמָה לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז, טו) “כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת”. וּגְאֻלַּת מִצְרַיִם הִתְחִילָה לְהִתְנוֹצֵץ בַּתְּקוּפָה שֶׁל תַּמּוּז ב’ אֲלָפִים תמ”ז לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כְּשֶׁמֹּשֶה וְאַהֲרֹן הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה וְעָשׂוּ אֶת הָאוֹתוֹת, וְאָז הָיְתָה מַכַּת דָּם (כי כל מכה שמשה חודש ימים).

וְכֵן כ”ד תַּמּוּז ר”ת כד”ת בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּמְרַמֵּז עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘קְהִלַּת יַעֲקֹב’ כד”ת ר”ת כ”ד תַּכְשִׁיטִין, וְהֵם סוֹד כ”ד צֵרוּפֵי אדנ”י, וּבָהֶן מִתְקַשֵּׁט מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְשֵׁם זֶה [כד”ת] חָקוּק עַל מִצְחוֹ. וְכֵן מוּבָא בִּ’מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת’ (וירא) “כֵּן תַּ’עֲשֶׂה כַּ’אֲשֶׁר דִּ’בַּרְתָּ ר”ת כד”ת הוּא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. זֶה שֶׁכָּתוּב “רַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם” “לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם”, וּכְשֶׁיַגִּיעוּ הַנְּשָׁמוֹת רַגְלִין בְּרַגְלִין אָז שְׁעַת הַגְּאֻלָּה. וְכֵן רָאִיתִי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁכ”ד תַּמּוּז הוּא הַתַּאֲרִיךְ הַיָּחִיד בַּשָּׁנָה שֶׁיּוֹצֵא בְּגִימַטְרִיָּא 477 כְּמִנְיַן בְּעִתָּהּ. הָאוֹתִיּוֹת הַגְּלוּיוֹת בְּבְּעִתָּהּ בְּגִימַטְרִיָּא 477. וְרַק חֵלֶק הַמִּלּוּי בֵּית עַיִן תָּו הֵא בְּעַצְמוֹ, שׁוּב בְּגִימַטְרִיָּא 477. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶר שליט”א שֶׁתַּמּוּז בְּגִימַטְרִיָּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן חוֹדֶשׁ תַּמּוּז עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ט.

וְכֵן יָדוּעַ שֶׁכַּמָּה מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד מִמֶּעזֶרִיטְשׁ זי”ע נִתְאַחֲדוּ בַּעֲבוֹדָה לְהָחִישׁ אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בַּשָּׁנִים תקע”ב תקע”ה, וְנִסְתַּלְּקוּ בִּשְׁנַת תקע”ה. הֲלֹא הֵמָּה: הַמַּגִּיד מִקָּאזְ’נִיץ, וְרַבִּי מְנַחֵם מֶענְדֶּל מִרִימְנָאב, וְהַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין. וּבִזְמַנָּם מִלְחֶמֶת נַפּוֹלְאוֹן נֶגֶד אַלֶכְּסַנְדֶּר הָרוּסִי פָּרְצָה בְּי”ד בְּתַמּוּז תקע”ב, וְכָל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ נִתְאַמְּצוּ הָרמ”מ מִרִימְנָאב זיע”א עִם עוֹד גְּדוֹלִים לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּלְחָמָה לְמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג לְהָחִישׁ אֶת הַגְּאֻלָּה. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יְהוֹנָתָן גֶּלִיס שליט”א שֶׁבֵּאֵר עַל פִּי מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵהרה”ג ר’ א. שַׁרְקִי שליט”א, אִם נְחַלֵּק אֶת הַ6000 שָׁנִים שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם לְכ”ח נְקַבֵּל 214.2 וְיוֹצֵא בְּדִיּוּק, שֶׁבְּי”ז בְּתַמּוּז שְׁנַת תשפ”ו אָנוּ נִכְנָסִים לַ214.2 שָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁמַּקְבִּילוֹת לָעֵת הָאַחֲרוֹן בְּקֹהֶלֶת, “עֵת שָׁלוֹם”. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הָעֵת מִלְחָמָה הִתְחִילָה בְּאֶמְצַע שְׁנַת תקע”ב, וּבְדִיּוּק בְּשָׁנָה זוֹ בְּי”ד בְּתַמּוּז פָּרְצָה מִלְחֶמֶת נַפּוֹלֵיאוֹן, שֶׁגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ בָּהּ אֶת תְּחִלַּת מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל’ שֶׁתַּמּוּ”ז אוֹתִיּוֹת תָּם ו’ ז’, הַיְינוּ שֶׁיִּסְתַּיֵּם הַפֵּרוּד בֵּין אוֹתִיּוֹת ו’ וְז’ שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת קב”ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְתַתְחִיל הַגְּאֻלָּה. וְכֵן מְבָאֵר אֶת הַכָּתוּב “וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ”. “וְעֵת צָרָה” בְּגִימַטְרִיָּא חוֹדֶשׁ תַּמּוּז. וְכֵן מוּבָא בְּקֻנְטְרֵס ‘וְעָנְתָה הַשִּׁירָה’ מֵהָרַב נַחְמָנִי זצ”ל שֶׁמִּיּוֹם י”ז בְּתַמּוּז עַד יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, יִהְיוּ ג’ חֳדָשִׁים שֶׁכָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה.

וְכֵן חֹדֶשׁ תַּמּוּז הוּא הַחֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ בִּשְּׂרוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְבַּטְּלָה גְזֵרַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כַּמּוּבָא בְּ’מֵעַם לֹעֵז’ (אסתר ח, ט) שֶׁהָאִגְּרוֹת נִשְׁלְחוּ בְּיוֹם כ”ג בְּסִיוָן וְלָקַח חֹדֶשׁ וָחֵצִי עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת. וְכֵן מוּבָא בַּ’שְּׂפַת אֱמֶת’ (פורים תרל”ד) נֵס דְּפוּרִים הָיָה הֲכָנָה לְבַיִת שֵׁנִי כִּי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת כֹּחַ וְעֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי הַנֵּס נִגְבַּהּ לִבָּם וְיָכְלוּ לַחֲזוֹר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד נֵס כָּזֶה קוֹדֶם הַגְּאֻלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ כְּהָמָן כוּ’ שֶׁנֵּס זֶה הֲכָנָה לַגְּאֻלָּה.

מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַגְּרָ”א לְתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון כא) כָּל הַמַּבּוּל וְהַמַּעֲשֶׂה דִּשְׁלִיחוּת יוֹנָה מִתְפָּרֵשׁ הַכֹּל עַל הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה. וְכֵן מוּבָא בְּמִדְרַשׁ ‘סֵדֶר עוֹלָם רַבָּה’ (פרק רביעי) שֶׁנֹּחַ שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב בְּי’ בְּתַמּוּז, וְשָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּי”ז בְּתַמּוּז, וְשׁוּב שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בְּכ”ד בְּתַמּוּז, וּבְיוֹם כ”ד בְּתַמּוּזחָזְרָה הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב עִם עֲלֵה זַיִת בְּפִיהָ.

מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (שה”ש) “וַיִּשְׁקֹד ה’ עַל הָרָעָה”. וְכָתוּב “מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה”. וּצְמִיחַת הַשָּׁקֵד אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם. כָּךְ מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב. וּמִיּוֹם שֶׁהַשָּׁקֵד מֵצִיץ, הַפֶּרַח אֵין מוֹצִיא פְּרִי, עַד עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְרוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר דּוֹרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק עַל פְּתִיחַת מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁ“מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה” עַל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מָרְדֳּכַי רַבֵּינוּ שליט”א שֶׁהַמהרש”א מְחַבֵּר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה גַם לְג’ שָׁבוּעוֹת בֵּין הַמְּצָרִים, וְגַם לְג’ שָׁבוּעוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, וְיֵשׁ רֶמֶז בָּרוּר בִּדְבָרָיו שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג קְשׁוּרָה לִשְׁנֵי הַתַּאֲרִיכִים וּכְדִלְעֵיל. וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (בכורות ח:) רָמַז יִרְמְיָה “מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה” שֶׁהֵם כ”א יוֹם מִי”ז בְּתַמּוּז עַד ט’ בְּאָב, וְהֵם רָמְזוּ לוֹ יָמִים אֵלּוּ בְּזוּגִיתָא אוּכְמְתָא עַל שֵׁם הַגָּלוּת, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ עוֹד כ”א יְמֵי סְלִיחָה וְשִׂמְחָה מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד כ”א תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא יוֹם גְּמַר הַחֲתִימָה כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁוֹת, וְהוּא שֶׁרָמַז לוֹ בְּזוּגְתָא חִיוַרְתָּא גַם כֵּן עַל שֵׁם לִבּוּן עֲוֹנוֹת וְכוּ’, הֵן ב’ שְׂעִירִים שֶׁהֵבִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

אִם נְחַשֵּׁב 4 פְּעָמִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵי בֹּעַ”ז רוּ”ת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לָרְבִיעִי שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. אָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת כִּפּוּרִי”ם לְרַמֵּז עַל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל.

מוּבָא בָּרמ”ע מִפָּאנוֹ (‘עשרה מאמרות’ ח”ג ס”ה) שֶׁיְּהוּדָה רָמַז לְתָמָר שֶׁיִּזְכּוּ לִנְשָׁמָה שֶׁתָּקֵל אֶת צַעַר הַשְּׁכִינָה, כְּשֶׁתִּסְבֹּל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הוּא שָׁלַח לָהּ גְּדִי עִזִּים עֲבוּר הַזְּנוּת, לְרַמֵּז לָהּ עַל בְּחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל, בְּסוֹד שֶׁהַמָּשִׁיחַ עַצְמוֹ הוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל מִשּׁוּם שֶׁהוּא סוֹבֵל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁהַגְּדִי חָזַר לִיהוּדָה אַחֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ אֶת תָּמָר לְרַמֵּז עַל עִנְיַן הַגְּאֻלָּה וְשִׁיבַת צִיּוֹן שֶׁהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ יַחֲזֹר, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: הֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב בְּזִוּוּג יְהוּדָה וְתָמָר וְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה שְׂכָרָהּ לְגָרֵשׁ גְּדִי עִזִּים בְּסוֹד הַשָּׂעִיר מִן הַצֹּאן מַרְעִיתוֹ שֶׁל מָקוֹם וְכוּ’, וְלֹא פֵּרֵשׁ לְהֵיכָן יִשְׁתַּלֵּחַ וּסְתָמוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אַתָּה תִּקַּח הַגְּדִי לְעַצְמְךָ לָהּ לִשְׁמָהּ שֶׁהוּא גְרָמָא דְּנָפִיל לְחוּלְקֵיהּ מִבֵּי מַלְכָּא וְהוּא לְתוֹעַלְתָּהּ לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ עֲוֹן בָּנֶיהָ פֶּן נִהְיֶה לָבוּז אֵם עַל בָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, וְגַם הִיא תִּקַּח הָעֵרָבוֹן לָהּ לְעַצְמָהּ בְּמַתָּנָה כְּטַעַם שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וְכָאן הוּשְׁלְמָה הַכַּוָּנָה כִּדְמַסִּיק הִנֵּה שִׁלַּחְתִּי אֶת הַגְּדִי הַזֶּה לְהַרְחִיקוֹ מֵעַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל כָּאָמוּר וְאַתָּה בְּמָקוֹם שֶׁצִּוִּיתָ לְהוֹלִיכוֹ לֹא מְצָאתָהּ שָׁם שֶׁשָּׁבָה מִן הַגָּלֻיּוֹת וְהִיא גְּאֻלָּתָהּ וּגְאֻלַּת צֹאן קֳדָשִׁים. וְכֵן צוּ”ק ר”ת הַכָּתוּב (ירמיהו לא, ה) “קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן כִּי צִיּוֹן הִיא הַסֵּמֶל שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וְכֵן עֲזָאזֵ”ל בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת עַיִ”ן זַיִ”ן אָלֶ”ף זַיִ”ן לָמֶ”ד בְּגִימַטְרִיָּא מֶלֶךְ מָשִׁיחַ, וּבְגִימַטְרִיָּא הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן יוֹם כִּיפּוּר בְּגִימַטְרִיָּא בֶּן יִשַׁי. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ פִּנְחָס ל. שליט”א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי עֲזָאזֵ”ל בְּגִימַטְרִיָּא מְנַחֵם אוֹ צֶמַח שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַמָּשִׁיחַ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ה. שליט”א שֶׁסֶּלַע נִקְרָא בַּתּוֹרָה חַלָּמִישׁ אוֹתִיּוֹת לְמָשִׁי”חַ וְזָרְקוּ אֶת הַשָּׂעִיר מֵהַסֶּלַע.

שָׁמַעְתִּי מהרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א רֶמֶז פִּלְאִי שֶׁמָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הוּא סוֹד הַכַּפָּרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁעִקַּר הַכַּפָּרָה עַל כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הִיא מֵהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁכִּפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַשָּׂעִיר לַה’ כִּפֵּר רַק עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. כְּפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁכַּפָּרַת כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֻזְכֶּרֶת בַּכָּתוּב (ויקרא טז, כא) רַק לְגַבֵּי הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וּמִזֶּה רְאָיָ’ה שֶׁאָכֵן שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוּא הָעִקָּר. וֶהֱיוֹת שֶׁבִּמְגִלַּת רוּת מֻזְכָּר שֹׁרֶשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ לְפִי הַסֵּדֶר שֶׁרוּת וּבֹעַז הוֹלִידוּ אֶת עוֹבֵד, שֶׁהוֹלִיד אֶת יִשַׁי, שֶׁהוֹלִיד אֶת דָּוִד שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, צָרִיךְ לְחַשֵּׁב 4 פְּעָמִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵי בֹּעַ”ז רוּ”ת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לָרְבִיעִי שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּרְאֵה זֶה פֶלֶא אַחֲרֵי 4 פְּעָמִים אוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי, אָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת כִּפּוּרִי”ם הַסּוֹד שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה בַּטַּבְלָה.

רוּת בֹּעַז ר ו ת ב ע ז
עֹבֵד ש ז ך ג פ ח
יִשַׁי ת ח ם ד צ ט
דָּוִד ך ט ן ה ק י
מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד ם י ף ו ר כ

כָּעֵת נִרְאֶה פֶּלֶא עַל פֶּלֶא שֶׁמְּחַזֵּק אֶת הָרֶמֶז שֶׁהוּא אֲמִתִּי, אִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל רוּת בֹּעַז עֹבֵד יִשַׁי דָּוִד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נְקַבֵּל 1519. וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל 4 פְּעָמִים אוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵיהֶם: שז”ך גפ”ח, תח”ם דצ”ט, ךט”ן הק”י, םי”ף ור”כ נְקַבֵּל שׁוּב בִּמְדֻיָּק אֶת אוֹתוֹ מִסְפָּר 1519. כְּמוֹ כֵן הַמִּסְפָּר 1519 הוּא הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל כֹּהֲנִים זְרִיזִים שֶׁקְּשׁוּרִים עִם עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאִם נוֹסִיף אֶת ה8 מִלִּים לְהַגִּיעַ לְמִסְפָּר 1527 נְקַבֵּל אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל שֵׁם הַמְפֹרָשׁ עִם הַמִּלִּים שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל אוֹמֵר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכֵן 519 זֶה הַגִּימָטְרִיָּא שֶׁל הַמֶּלֶךְ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.

וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות קד.) שֶׁבֹּעַז נִקְרָא בֹּעַז מִלְּשׁוֹן עַזּוּת וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ביצה כה:) שֶׁעֵז הוּא מִלְּשׁוֹן עַזּוּת. וְכֵן בִּשְׁמוֹ שֶׁל בֹּעַז בִּימֵי הֱיוֹתוֹ שׁוֹפֵט אִבְצָן יֵשׁ אוֹתִיּוֹת צֹאן. וְכֵן קָרְבָּנוֹ בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. וְכֵן עֵז נִרְמָז בַּשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ פ. ל. שליט”א שֶׁ“עֵז קָרְבָּנוֹ” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁד’ פְּעָמִים “לַעֲזָאזֵל” כְּתוּבוֹת בְּכָל הַתּוֹרָה, וְעוֹלוֹת בְּגִימַטְרִיָּא שֵׂעִיר, וְזֶה מִתְחַבֵּר עִם הד’ שְׁלַבִּים מֵרוּת עַד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁהוּא הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וְכֵן מִסְפַּר ד’ מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁל דָּוִד.

וְכֵן כַּמּוּת קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר שֶׁהִקְרִיבוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל שְׁנַת הַחַמָּה 365 יָמִים בְּשָׁנָה, הָיְתָה 1276 קָרְבָּנוֹת. [730 קָרְבְּנוֹת תָּמִיד, 104 קָרְבְּנוֹת מוּסַף שֶׁל שַׁבָּת, 132 מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ, 77 מוּסַף שֶׁל פֶּסַח, 11 מוּסַף שֶׁל שָׁבוּעוֹת, 10 מוּסַף שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, 13 מוּסַף שֶׁל יוֹם כִּפּוּר, 189 מוּסַף שֶׁל סֻכּוֹת, 10 מוּסַף שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת.] חֶשְׁבּוֹן זֶה אֵינוֹ כּוֹלֵל אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁהוּא הַקָּרְבָּן הָ1277, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא הַגִּימַטְרִיָּא הַגְּדוֹלָה שֶׁל שְׂעִיר עִיזִים הִיא 1277 לְרַמֵּז שֶׁהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוּא הַכּוֹלֵל שֶׁל כֻּלָּם בִּבְחִינַת מִסְפַּר 1277 שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר הַכּוֹלֵל שֶׁל קָרְבְּנוֹת הַשָּׁנָה. וְכֵן 1277 הוּא הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֵלִיָּהוּ אֲבִיעַד שליט”א שֶׁגַּם בַּגְּמָרָא (יומא כ.) מִתְיַחֲסִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים לְפִי שְׁנַת הַחַמָּה שֶׁל 365 יָמִים בְּשָׁנָה: שָׂטָן בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוּנֵי מִמַּאי אָמַר רָמִי בַּר חָמָא הַשָּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָת מֵאָה וְשִׁתִּין וְאַרְבָּעָה הֱוִי תְּלָת מֵאָה וְשִׁתִּין וְאַרְבָּעָה יוֹמִי אִית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוּנֵי בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוּנֵי. וּמָצִינוּ בְּפרדר”א שֶׁהַשָּׂטָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְהַפֵּךְ לְמַלְאָךְ מֵלִיץ עַל יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁהוּא מְקַבֵּל שֹׁחַד, וְרוֹאִים שֶׁמִּתְיַחֲסִים לַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל 365 יָמִים בְּשָׁנָה, שֶׁהַיּוֹם הַ365 הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהַשָּׂטָן מַמְלִיץ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (מ”ה) אָמַר סַמָּאֵל לִפְנֵי הקב”ה רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם נָתַתָּ לִי רְשׁוּת וְעַל יִשְׂרָאֵל אֵין אַתָּה נוֹתֵן לִי, אָמַר לוֹ הֲרֵי יֵשׁ לְךָ רְשׁוּת עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אִם יֵשׁ לָהֶם חֵטְא וְאִם לָאו אֵין לְךָ רְשׁוּת עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ נוֹתְנִין לוֹ שֹׁחַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ’, רָאָה סַמָּאֵל שֶלֹּא נִמְצָא בָהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים חֵטְא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים יֵשׁ לְךָ עַם אֶחָד כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין בָּהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יְחֵפֵי רֶגֶל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּךְ יִשְׂרָאֵל יְחֵפֵי רֶגֶל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין לָהֶם קְפִיצָה כָּךְ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם כָּךְ יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נְקִיִּים מִכָּל חֵטְא כָּךְ יִשְׂרָאֵל נְקִיִּים מִכָּל חֵטְא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהקב”ה שׁוֹמֵעַ עֲתִירָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הַקַּטֵּגוֹר שֶׁלָּהֶם וּמְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל הַמָּקוֹם וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל הַקָּהָל מִקָּטוֹן וְעַד גָּדוֹל וְעַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל הָעָם.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת בְּעוֹלַם הַקְּלִפּוֹת שֶׁבּוֹחֲרִים אֶת הַמְּלָכִים וְרָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלוֹת דֶּרֶךְ קַלְפִּי, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁקַּלְפִּי הוּא הַכְּלִי בּוֹ בָּחֲרוּ אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת בָּעוֹלָם, לָכֵן זֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל בַּקְּלִפּוֹת דֶּרֶךְ קַלְפִּי. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם פֶלְדְּמַן שליט”א שֶׁקַּלְפִּי מְרַמֵּז עַל יְנִיקַת הַקְּלִפָּה מֵהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (יומא לז.) וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ, וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב. נִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ הַקַּלְפִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאִתָּהּ עָשׂוּ אֶת הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים הָיְתָה שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ, דְּמָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (נגעים ב, א) שֶׁצֶּבַע הָעוֹר שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה לְצֶבַע עֵץ הָאֶרֶז שֶׁשְּׁמוֹ אֶשְׁכְּרוֹעַ שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין שָׁחוֹר לְלָבָן. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת מֵהַקַּלְפִּי, כְּמוֹ שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵהָעוֹר. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘רִמְזֵי רַבֵּנוּ יוֹאֵל’ שֶׁהַכָּתוּב “אֲשַׁלַּח גְּדִי” עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּמִּשְׁנָה (יומא סו.) ‘וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ טוֹל וָצֵא, טוֹל וָצֵא’. אוֹתִיּוֹת לוֹט, הַיְינוּ שֶׁיִטּוֹל אֶת הַנִּיצוֹץ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁבָּא מִלּוֹט.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (נח סד.) שֶׁשְּׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וּמָצִינוּ עַל שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּגְּמָרָא (שבועות ט.) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. וּבְסֵפֶר ‘יִשְׂמַח מֹשֶה’ (בראשית) מַקְשֶׁה עַל הַגְּמָרָא הַמַּאֲמָר הַזֶּה מְשֻׁלָּל הֲבָנָה, לְמִי חָטָא חַס וְשָׁלוֹם, וּלְמִי יִכָּנֵס הַפְּרַקְלִיט, וּלְמִי יֵרָצֶה, וְעוֹד, הוּא הַיּוֹצֵר וְהוּא הַבּוֹרֵא, ה’ נָתַן, וַה’ לָקַח, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁשְּׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ עוֹזֵר לַמַּלְכוּת שֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, הֲרֵי הוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁתַּפְקִידוֹ לַעֲזֹר לַמַּלְכוּת, וְלָכֵן הוּא כַּפָּרָה עַל מִעוּט הַיָּרֵחַ, הַיְינוּ שֶׁעוֹזֵר לַמַּלְכוּת בִּזְמַנֶּיהָ הַקָּשִׁים כְּשֶׁמִּתְמַעֶטֶת מֵעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רמח:) שֶׁאִם לֹא הָיָה מִעוּט הַיָּרֵחַ לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, וְכָל הַסִּבָּה שֶׁל הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל הִיא בִּגְלַל מִעוּט הַיָּרֵחַ. לְפִי זֶה מְבֹאָר יוֹתֵר מַדּוּעַ שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא כַּפָּרָה עַל מִעוּט הַיָּרֵחַ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁעוֹזֵר לַמַּלְכוּת בְּעִקְבוֹת מִעוּט הַיָּרֵחַ. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (ויקרא יד, ז) שֶׁשִּׁלּוּחַ הַצִּפּוֹר הַחַיָּה שֶׁל מְצֹרָע הִיא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁשּׁוֹלְחִים לַצִּפֳּרִים דִּקְלִפָּה. וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד סוֹבֵל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת מְצֹרָע, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין צח:).

וְכֵן הַצּוּק מִמֶּנּוּ הִשְׁלִיכוּ אֶת הַשָּׂעִיר הָיָה בְּמִדְבַּר יְהוּדָה, בְּנַחֲלַת יְהוּדָה, קָרוֹב לְחֶבְרוֹן בָּהּ הִתְחִילָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְכֵן הָעִיר עַזָּה שֶׁקְּשׁוָּרה לָעַזּוּת שֶׁל הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, הָיְתָה בְּנַחֲלַת שֵׁבֶט יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים א, יח) “וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלָהּ”. וְכֵן בֹּעַז עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא עַזָּה.

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם הִירְשׁ שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּהֲרִיגַת עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי מֻזְכָּר שָׁם שֶׁהִטִּילוּ גוֹרָלוֹת עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִי יֵהָרֵג קוֹדֵם, וְזֶה בְּחִינַת הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. וְכֵן כָּתוּב שָׁם שֶׁרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ וְעָלָה לַמָּרוֹם, וְזֶה בִּבְחִינַת הַכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמַּזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשְּׂעִירִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַפַּיָּט: חָלוּ וְזָעוּ וְנָעוּ כֻּלָּמוֹ. עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל נָתְנוּ עֵינֵימוֹ. לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם לַעֲלוֹת לַאֲדוֹנֵימוֹ. לָדַעַת אִם יָצְאָה הַגְּזֵרָה מֵאֵת אֱלֹהֵימוֹ. טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים. וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים. וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים. כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים: יָרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל. וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכֹחַ וְלָאֵל. וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִֹיא יִשְֹרָאֵל. כְּרֹת רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה הִרְבָּה מֶנּוּ לִבְעֹן. וְנָם לוֹ הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת מְשָׁרֵת לְדָר בְּמָעוֹן. לְהַפִּיל גּוֹרָלוֹת צִוָּה צִפְעוֹן. וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן.

גלרית “הסתר אסתיר” + סוד מאכל התירס (אותיות הסתר) | סוד החשמל |

יום רביעי 25/12/2019 נוסף עדכון בגלרית הסתר אסתיר

הִתְרַסְּקוּת הַחֲלָלִית ‘בְּרֵאשִׁית’ שֶׁנִּסְּתָה לִנְחוֹת עַל הַיָּרֵחַ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, מְרַמֶּזֶת עַל שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה סוֹד סִיּוּם מַלְכוּת הָעֵרֶב רַב. | סוד החשמל

מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (בראשית א, א) אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם” שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית מִשּׁוּם “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם”, שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל לִיסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם הֵם אוֹמְרִים לָהֶם כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הקב”ה הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ. שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁרוֹאִים מִכָּאן שֶׁהַסּוֹד שֶׁל פְּתִיחַת הַתּוֹרָה בִּ“בְּרֵאשִׁית הוּא הַסּוֹד שֶׁל מִצְוַת “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם” שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהַסּוֹד שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ הֵם הֲכָנָה לַתּוֹרָה. יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה הֲכָנָה לְמַתַּן תּוֹרָה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲוִירָהּ מַחְכִּים הִיא הַמָּקוֹם שֶׁה’ הוֹעִיד לְבָנָיו שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת. לָכֵן שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִמְצָאִים בַּסּוֹד שֶׁל בְּרֵאשִׁית כִּי זֹאת הָרֵאשִׁית וְהַהַתְחָלָה שֶׁבְּלִי הֲכָנוֹת אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית.המשך לקרוא“הִתְרַסְּקוּת הַחֲלָלִית ‘בְּרֵאשִׁית’ שֶׁנִּסְּתָה לִנְחוֹת עַל הַיָּרֵחַ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, מְרַמֶּזֶת עַל שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה סוֹד סִיּוּם מַלְכוּת הָעֵרֶב רַב. | סוד החשמל”