גשמי אותיות ‘משיג’ דווקא ע”י הגשמיות ניתן להשיג את כבוד ה’

מאת סוד החשמל  נָבִיא צִטּוּט מִדִּבְרֵי הַגָּאוֹן ר’ מֹשֶה שַׁפִּירָא זצ”ל שֶׁדַּוְקָא עַל יְדֵי לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶמִּסְתַּתֵּר בְּכָל דָּבָר בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי. (הובא בתחילת ספר ‘שבטי נחלתך’). הָרַמְבַּ”ן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל לְבָאֵר עִנְיְנֵי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הוּא פּוֹתֵחַ בִּלְשׁוֹן ‘וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת’ וְזֶה תָּמוּהַּ מְאֹד הֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה …

#עודכן# הִתְפּוֹצֵץ בְּבֵירוּת בִּירַת לְבָנוֹן הִתְפּוֹצֵץ מַחְסָן וּבוֹ אָמוֹנְיָה, רֶמֶז מִשָּׁמַיִם שֶׁה’ שֹׁבֵר אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן כְּדֵי לְהָבִיא לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא לְבָנוֹן | סוד החשמל

בַּיָּמִים י”ד וְט”וּ בְּאָב תש”פ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁהִתְפּוֹצֵץ בְּבֵירוּת בִּירַת לְבָנוֹן מַחְסָן וּבוֹ חֹמֶר שֶׁנִּקְרָא אָמוֹנְיָה וְהָרַס רְחוֹבוֹת שְׁלֵמִים עִם עַשְׂרוֹת הֲרוּגִים וְאַלְפֵי פְּצוּעִים. נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז מִשָּׁמַיִם שֶׁה’ הוֹרֵס אֶת הַלְּבָנוֹן דִּקְלִפָּה, כְּדֵי לְהָבִיא לָנוּ אֶת הַלְּבָנוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא לְבָנוֹן. וְלָכֵן הַ”ר הַבַּיִ”ת מְרֻמָּז בָּאוֹת הַשְּׁנִיָּה בַּכָּתוּב …

והריחו ביראת ה’ הקורונה פוגעת בחוש הריח | סוד החשמל

טַעַ”ם וְרֵי”חַ שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁנּוֹטֶלֶת מֵהָאֲנָשִׁים אֶת חוּשֵׁי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ, וּמְכַסִּים בְּמַסֵּכוֹת אֶת הַפֶּה וְהָאַף נִרְמָזִים בַּכָּתוּב עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ “וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי”.

מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (סוטה מח.) מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִטַּל טַעַם הַפֵּרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ. וּבַגְּמָרָא (סנהדרין עה:) אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִטְּלָה טַעַם בִּיאָה. וְרוֹאִים שֶׁבִּזְמַן חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁפָּסְקָה טָהֳרָה מִיִּשְׂרָאֵל נִטַּל טַעַם וְרֵיחַ וּבִזְמַן הַגְּאֻלָּה יַחְזְרוּ הַטַּעַם וְהָרֵיחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁטַּעַ”ם וְרֵי”חַ נִרְמָזִים בַּכָּתוּב עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ: (ישעי’ יא, א) “וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי”. הַיְנוּ טַעַ”ם נִרְמָז בָּאֶמְצַע וּבַצְּדָדִים: “חֹטֶר מִגֶּזַע“. וְרֵי”חַ נִרְמָז בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בָּאֶמְצַע וּבַצְּדָדִים: “חֹטֶר מִגֶּזַע”. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶת הַטַּעַם וְהָרֵיחַ שֶׁנֶּאֶבְדוּ מֵאִתָּנוּ. וְלָכֵן זֶה נִרְמָז בָּאֶמְצַע וּבַצְּדָדִים שֶׁל הַמִּלִּים, כִּי טַעַם וְרֵיחַ בָּאִים מִסְּפִירַת הַכֶּתֶר שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הָאֶמְצַע וְהַצְּדָדִים שֶׁל כָּל הַג’ קַוִּים. כִּי שֹׁרֶשׁ הַטַּעַם הַגַּשְׁמִי בָּא מִטַּעֲמֵי תּוֹרָה שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת סְפִירַת הַכֶּתֶר. והוסיף הרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שחוט”ר ר”ת חוש טעם וריח. וכן משי”ח ס”ת חוש טעם וריח. והוסיף הרה”ג ר’ חיים ש. שליט”א שחוש טעם וריח בגימטריא “ח‍ֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי”. וְכֵן “וְיָצָא חו‍ֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עִם הַמִּלִּים, וְכֵן “וְיָצָא חו‍ֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי” עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא ה’תש”פ. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף אֶת הַו’ לַחוֹטֶר שֶׁיִּהְיֶה אוֹתִיּוֹת טַעַם וְרֵיחַ לְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם. כִּי הַטַּעַם נִפְגַּם בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהָרֵיחַ לֹא נִפְגַּם. וּבַזְּמַן הַגְּאֻלָּה יִתְחַבָּרוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד לִהְיוֹת מְתֻקָּנִים. לָכֵן מַמְשִׁיךְ שָׁם הַכָּתוּב עַל הַמָּשִׁיחַ “וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'”. 

וּלְפִי זֶה יִתָּכֵן שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁנּוֹטֶלֶת מֵהָאֲנָשִׁים אֶת חוּשֵׁי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ. וּמְכַסִּים בְּמַסֵּכוֹת אֶת הַפֶּה וְהָאַף שֶׁשָּׁם הַטַּעַם וְהָרֵיחַ, לְרַמֵּז שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיַּחְזְרוּ הַטַּעַם וְהָרֵיחַ הָאֲמִתִּיִּים לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הַטַּעַם וְהָרֵיחַ עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא הַמָּשִׁיחַ. וְלָכֵן הַי’ שֶׁל רֵיחַ נִרְמֶזֶת בָּאוֹתִיּוֹת ג”ז, כִּי גָ”ז פֵּרוּשׁוֹ נֶאֱבַד, כְּמוֹ “כִּי גָז חִישׁ”. וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּסִיּוּם הַשִּׁבְעִים שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּרְמַז בַּכָּתוּב שָׁם: (תהילים צ, י) “יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה”. וְכֵן “כִּי גָז חִישׁ” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. והוסיף הרה”ג ר’ דוד ויצמן שליט”א שמשיח אותיות חשי”ם, רמז על חושי הטעם והריח. ולכן כתוב (במדבר לב, יז) “וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם” כי האותיות לפני האותיות בנ”י ישרא”ל בגימטריא תש”פ. וגם “לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” עם האותיות בגימטריא ה’תש”פ. 

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין מִסְפַּר טַעַ”ם לְמִסְפַּר רֵי”חַ, הוּא אוֹתוֹ הֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מִסְפַּר שָׁמַיִ”ם לְמִסְפַּר אֶרֶ”ץ. הַיְינוּ שֶׁשָּׁמַיִם וְרֵי”חַ הֵם הַמִּסְפָּרִים הַגְּבוֹהִים, וְטַעַ”ם וְאֶרֶ”ץ הֵם הַמִּסְפָּרִים הַנְּמוּכִים, וְהַהֶפְרֵשׁ בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הוּא כְּמִנְיַן צ”ט שֶׁמְּסַמֵּל אֶת לֵידַת מָשִׁיחַ וְאֶת הַזְּמַן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ הַטַּעַם וְהָרֵיחַ וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ויק”ר כז, ז) ק’ פְּעִיּוֹת שֶׁהָאִשָּׁה פּוֹעָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה לְמִיתָה וְאַחַת לְחַיִּים. וְכֵן 99 הוּא הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל חֶבְלֵי לֵידָה, לְרַמֵּז שֶׁבְּלֵדַת מָשִׁיחַ יִתְחַבָּרוּ שׁוּב הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְיַחְזְרוּ חוּשֵׁי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ הָאֲמִתִּיִּים לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן שׁוֹקָלָד שֶׁהוּא מַאֲכָל שֶׁל תַּעֲנוּג, מְרֻמָּז בַּכָּתוּב (שמות כ, ח) “זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ“. לְרַמֵּז שֶׁהַתַּעֲנוּג שַּׁיָּךְ לְשַׁבָּת שֶׁהִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז נִזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג עַל ה’ בְּיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת.

מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (שה”ש א, ב) “יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ” זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמָנוּתָהּ מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף אַךְ אֲנִי מִתְאֲוָה וְשׁוֹקֶקֶת לֶהֱיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַּמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן כְּחָתָן אֶל כַּלָּה פֶּה אֶל פֶּה. וְנֹאמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ וְדִבֵר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טַעֲמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ וְזֶהוּ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. וְרוֹאִים שֶׁגִּלּוּי טַעֲמֵי תוֹרָה הוּא בְּחִינַת נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה מִשְׁתּוֹקֶקֶת לָזֶה יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר, לָכֵן מִשְׁתַּלְשֵׁל בְּמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁכֻּלָּם מְכַסִּים אֶת הַפֶּה. כִּי ה’ מְרַמֵּז שֶׁצְּרִיכִים לְבַקֵּשׁ אֶת הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם שֶׁנִּזְכֶּה לִנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ שֶׁל הקב”ה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ה. שליט”א שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּין חֹדֶשׁ נִיסָן בּוֹ קוֹרְאִים אֶת מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים לַפָּנִים נִרְמָז בַּכָּתוּב (תהילים ד, ז)נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה'”. וְעוֹד הוֹסִיפוּ שֶׁמַּקְפִּידִים בְּפֶסַח לְהַרְגִּישׁ טַעַם בַּמַּצָה וּבַמָּרוֹר, וְרוֹאִים שֶׁפֶּסַח קָשׁוּר לְטַעַם. וְכֵן נִיסָן בְּגִימַטְרִיָּא טְעָמִים. וְכֵן חֹדֶשׁ נִיסָן מֵאִיר בּוֹ שֵׁם הוי”ה כְּסִדְרוֹ בִּבְחִינַת פָּנִים. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי ‘חֲסַ”ל סִדּוּר פֶּסַח’ הֵן טַעַ”ם. וְהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי טַעַ”ם הֵן פָּנִי“ם, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר רַשִּׁ”י שֶׁהַטַּעַם הוּא נְשִׁיקִין פָּנִים בְּפָנִים

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיהש”ר ז, ב) כָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַנְּגִין בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְכוּת מִילָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (הובא בספר ‘בית הלוי’ פ’ לך לך) “מַה יָּפִית” בַּמִּילָה, “וּמַה נָּעַמְתְּ” בַּפְּרִיעָה. וְכָתוּב זֶה מְדַבֵּר עַל תַּעֲנוּגִים, “מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים”. נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁבִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְתַעֲנוּג צָרִיךְ לְהָסִיר אֶת כָּל סוּגֵי הָעָרְלָה לְהִתְחַבֵּר לְאוֹר הַגְּאֻלָּה לְהַחְזִיר אֶת חוּשֵׁי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ. וְכֵן הַכָּתוּב (בראשית יז, כו) “בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם” ר”ת הֲנָאָ”ה. ולכן יֵשׁ בִּבְרִית מִילָה תְּכוּנוֹת שֶׁל קָרְבַּן שְׁלָמִים דִּשְׁלָמִים הֵם מִלְּשׁוֹן שָׁלֵם. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקרא יא.) שְׁלָמִים הֵם שְׁלוֹם הַכֹּל, שָׁלוֹם לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים. וּמָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (נדרים לא:) גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל שֶׁנֶּאֱמַר “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”. וְכֵן שְׁלָמִים הֵם מִלְּשׁוֹן שָׁלֵם, בִּגְלַל שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם חֵלֶק לַבְּעָלִים וְחֵלֶק לַכֹּהֵן, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקרא יא.) “וּבוֹאִי תֵימָן”, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁנִּשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם, לְפִי שֶׁהֵם שָׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל, שְׁלוֹם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְהֵם שְׁלֵמוּת צְדָדֵי הָעוֹלָם, שְׁלֵמוּת הַכֹּל מִצַּד הָאֱמוּנָה, וְהַשְּׁלָמִים לְפִי שֶׁהֵם שָׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל, הַבְּעָלִים אוֹכְלִים מֵהֶם וְנֶהֱנִים מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי הַשָּׁלוֹם הוּא לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וְכֵן בִּבְרִית מִילָה יֵשׁ שְׁלֵמוּת שֶׁמְּבִיאָה תַּעֲנוּג לָאָדָם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁשָׁלֵם אוֹתִיּוֹת שֶׁמָּל.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים מא.) בְּרִית מִילָה לְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת גַּד וְסוֹד הַדָּבָר “וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא”, בְּאוֹתָהּ יוֹ”ד נַעֲשֵׂית גִּי”ד. וּמַדּוּעַ נִקְרֵאת גַּד מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִז’ סְפִירוֹת שֶׁעוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גַּד. וְרוֹאִים שֶׁהַמָּן הָיָה בִּבְחִינַת מָזוֹן מָהוּל שֶׁעָשׂוּ לוֹ בְּרִית מִילָה. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י “מְחֻסְפָּס”, מְגֻלֶּה, וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ בַּמִּקְרָא וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם מְקַלַּף לְשׁוֹן “מַחְשׂף הַלָּבָן”. וְרוֹאִים שֶׁהַמָּן הָיָה בִּבְחִינַת מָזוֹן מָהוּל בְּלִי הָעָרְלָה וְהַמֹּץ הַמִּתְלַבְּשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל הַתְּבוּאָה, וְלָכֵן הוּא נִבְלַע בָּאֵבָרִים בְּלִי פְּסֹלֶת. וְכֵן מִילָ”ה ר”ת הַכָּתוּב (שמות טז, כז)יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט”. וְכֵן מִילָה עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא מָּן. לְפִי זֶה נִרְאֶה לְבָאֵר הַמִּדְרָשׁ (ילקוט שה”ש תתקפ”ו) “וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי” זֶה הַמָּן שֶׁיָּרַד לְיִשְׂרָאֵל בְּעַיִן יָפָה וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל טוֹעֲמִין בּוֹ תקמ”ו טְעָמִים מִנְיַן מָתוֹ”ק. כִּי שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה בְּגִימַטְרִיָּא תקמ”ו כִּי גַם שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה הֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים. וְכֵן הָר”ת שֶׁל כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁנִּכְכָלוֹת בַּיְסוֹד בִּמְקוֹם הַמִּילָה כח”ב חג”ת נהי”ם בְּגִימַטְרִיָּא תקמ”ו. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁתקמ”ו הוּא גִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַפָּסוּק: (שה”ש ד, טז) “יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁתקמ”ו מ”ן נִרְמָזִים בַּכָּתוּב עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה שֶׁנִּזְכֶּה שׁוּב לְטַעַם וְרֵיחַ: (תהילים קב, יד) “אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד”.

הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת מָשִׁי”חַ הוּא 552 כְּמִנְיַן הֶסַּח הַדַּעַת.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צז.) שְׁלֹשָׁה בָּאִין בְּהֶסַּח הַדַּעַת, אֵלּוּ הֵן, מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב. וְרוֹאִים שֶׁמָּשִׁיחַ יָבֹא רַק כְּשֶׁיִּהְיֶה הֶסֵּח הַדַּעַת מִמֶּנּוּ, וְזֶה הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא שֶׁאוֹמֵר שֶׁמָּשִׁיחַ יָבֹא רַק כְּשֶׁיְבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ: א”ר שִׁמְעוֹן בַּר מְנַסְיָא אֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאִין סִימַן גְּאֻלָּה לְעוֹלָם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְּשׁוּ שְׁלָשְׁתָּם. וְנִרְאֶה לְבָאֵר לְפִי מַה שֶּׁמּוּבָא בַּמהרש”א שֶׁכְּשֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבֹא, לְחֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים תִּהְיֶה בִּיאָתוֹ בְּחִינַת מְצִיאָה שֶׁיָּבִיא לָהֶם שִׂמְחָה. וּלְחֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים תִּהְיֶה בְּחִינַת נְשִׁיכַת עַקְרָב. וְרוֹאִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבֹא בִּבְחִינַת מְצִיאָה לְמִי שֶׁיְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ וְיִזְכֶּה לְסִימָן שֶׁמֵּבִיא אֶת הַמְּצִיאָה. הַיְינוּ זֶה וַדַּאי שֶׁיְבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, אֲבָל צוּרַת בִּיאָתוֹ תִּהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יָשִׂימוּ לֵב. כֵּיוָן שֶׁהַיִּחוּד יִהְיֶה בְּהֶסְתֵּר בִּבְחִינַת הֶסֵּח הַדַּעַת. שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁמָּשִׁיחַ בָּא בְּהֶסֵּח הַדַּעַת כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָשִׂים לֵב שֶׁהַמָּשִׁיחַ בָּא כְּבָר בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יְקַבֵּל סִימָן שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ אֶת אוֹר הַמְּצִיאָה גַּם בִּזְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת מָשִׁי”חַ הוּא 552 כְּמִנְיַן תַּעֲלוּמָה, וּכְמִנְיַן הֶסַּח הַדַּעַת. לְרַמֵּז שֶׁבִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הִיא תַּעֲלוּמָה שֶׁל סוֹד שֶׁצָּרִיךְ לְגַלּוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּגַלִּים תַּעֲלוּמוֹת הַתּוֹרָה, וְהַמָּשִׁיחַ בָּא בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת שֶׁשָּׁם הוּא מִסְתַּתֵּר בַּמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר שֶׁלּוֹ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁהַמִּסְפָּר 552 הוּא הַהֶפְרֵשׁ בֵּין מִסְפַּר תַּלְמוּד בַּבְלִי לְמִסְפַּר תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי. הַיְנוּ אוֹר הַמָּשִׁיחַ מְחַבֵּר בֵּין הַתַּלְמוּד שֶׁל הַגָּלוּת לַתַּלְמוּד שֶׁל הַגְּאֻלָּה.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ’ (ח”א תמח) וּמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵעֹצֶם הֶרְגֵּשׁוֹ בְּזַכּוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרְאוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַד כִּי בָּעֲרוּ בְּקִרְבּוֹ כְּלַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, וְנָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו. אוּלַי כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם וְלֹא יֵדְעוּ כִּי כְּבָר הוּא. וּבְבֵאוּר יוֹתֵר שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן יְשחֲֹחוּ מָשִיחַ מָשִׁיחַ, וּלְבַסּוֹף הִנֵּה הוּא.

וְהַטַּעַם לָזֶה כֵּיוָן שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (תענית ח:) אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. לָכֵן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּדֶרֶךְ נִסְתֶּרֶת. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. אִם נוֹצִיא אֶת הַמִּסְפָּר שֶׁל סָמוּ”י מֵהַמִּסְפָּר שֶׁל עַיִ”ן נְקַבֵּל מִסְפַּר דָּוִ”ד. וְכָל זֶה עַד שְׁנַת תש”פ בְּגִימַטְרִיָּא עַיִ”ן. כִּי כָּאן כְּבָר חַיָּב לְהִתְגַּלּוֹת. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. אִם נוֹצִיא אֶת הַמִּסְפָּר שֶׁל סָמוּ”י מֵהַמִּסְפָּר שֶׁל עַיִ”ן נְקַבֵּל מִסְפַּר דָּוִ”ד.

“וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ” רֶמֶז שֶׁאַחֲרֵי אוֹתִיּוֹת רַעַ”שׁ הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת תש”פ, נִזְכֶּה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּרֵד בָּנוּי בָּאֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם.

כָּתוּב (יחזקאל א, ד) “וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ”. יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא רָאָה אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיּוֹרֶדֶת לָעוֹלָם, שֶׁנִּקְרֵאת חַשְׁמַל, וְאֶת הַקְּלִפּוֹת הַסוֹבְבִים אוֹתָהּ. כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהַר שָׁלוֹם’ לָרַשַּׁ”שׁ (בהקדמתו לברכת מלביש ערומים) סְבִיב הַחַשְׁמַל מַלְבִּישׁ קְלִפַּת נֹגַהּ, וּסְבִיבָהּ קְלִפַּת אֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וּסְבִיבָהּ קְלִפַּת עָנָן גָּדוֹל, וּסְבִיבָהּ קְלִפַּת רוּחַ סְעָרָה. וּמָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (יתרו מד:) “רוּחַ סְעָרָה”, דָּא מַלְכוּת בָּבֶל. “עָנָן גָּדוֹל”, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת מָדַי. “וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת”, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת אֱדוֹם. “וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב”, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת יָוָן. וּלְפִי זֶה יוֹצֵא שֶׁהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק “וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ” מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה. וְכֵן “מִתּוֹךְ הָאֵשׁ” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ גַּמְלִיאֵל רַבִּינוֹבִיץ שליט”א שֶׁהָר”ת שֶׁל נֻסַּח הַתְּפִלָּה ‘כְּנֹעַם שִֹיחַ סוֹד שַֹרְפֵי קֹדֶשׁ’ בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן מוּבָא מֵהרה”ג ר’ אֵלִיָּהוּ שְׁטֶרְן זצ”ל שֶׁד’ חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה אָדָם וְשׁוֹר וְאַרְיֵה וְנֶשֶׁר בְּגִימַטְרִיָּא 1335 מִסְפַּר הַקֵּץ שֶׁל דָּנִיֵּאל. 

מָצִינוּ אֵצֶל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כָּתוּב (מלכים א’ יט, יא) “לֹא בָרוּחַ ה’ וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה’: וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה’ וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה”. וּבַמַּלְבִּי”ם (יחזקאל א, יד) מְפָרֵשׁ כָּתוּב זֶה, דְּהָרוּחַ הוּא קְלִפַּת רוּחַ סְעָרָה, הָרַעַשׁ הוּא קְלִפַּת עָנָן גָּדוֹל, [דְּהָרַעַשׁ בָּא מֵהָעֲנָנִים שֶׁמִּתְנַגְּשִׁים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ וְנַעֲשִׂים רְעָמִים], וְהָאֵשׁ הוּא קְלִפַּת אֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַקְּלִפּוֹת הָיָה הַקּוֹל דְּמָמָה דַקָּה, הַחַשְׁמַל, שֶׁלִּפְעָמִים הֵם בִּבְחִינַת קוֹל מְמַלְּלוֹת, וְלִפְעָמִים דְּמָמָה שׁוֹתְקוֹת, [פֵּרוּשׁ זֶה מְרֻמָּז גַּם בְּזֹהַר (תקונים ג:)], וְשָׁמַעְתִּי רֶמֶז שֶׁכָּתוּב “וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ” רֶמֶז שֶׁאַחֲרֵי אוֹתִיּוֹת רַעַ”שׁ הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת תש”פ נִזְכֶּה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּרֵד בָּנוּי בָּאֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת ‘נַחֵם’ ‘כִּי אַתָּה ה’ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ כָּאָמוּר “וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה’ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁאַחַר הָרַעַשׁ בְּגִימַטְרִיָּא ה’תש”פ. וּמַמְשִׁיךְ הַכָּתוּב “וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה” הַיְנוּ אַחַר אוֹתִיּוֹת אֵ”שׁ נִזְכֶּה לָאוֹתִיּוֹת בַּ”ת שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת וְר”ת בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ. וְכֵן הַחַשְׁמַל נִקְרָא בַּפְּסוּקִים “כְּעֵין הַחַשְׁמַל” וְעַיִן בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ.

הקב”ה פָּתַח אֶת הַשְּׁבָחִים בָּהֶם מְשַׁבֵּחַ אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בַּפָּסוּק “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” וּבַהֶמְשֵׁךְ הקב”ה מְסַיֵּם אֶת הַשְּׁבָחִים שׁוּב בַּמִּלִּים “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וּשְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ בְּגִימַטְרִיָּא 5780. 

כָּתוּב (שה”ש ו, ד) “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת: הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד: שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר: אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת: אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים”. הקב”ה פָּתַח אֶת הַשְּׁבָחִים בָּהֶם מְשַׁבֵּחַ אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בַּפָּסוּק “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” וּבַהֶמְשֵׁךְ הקב”ה מְסַיֵּם אֶת הַשְּׁבָחִים שׁוּב בַּמִּלִּים “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. בְּכָל הַתַּנַ”ךְ לֹא מוֹפִיעוֹת עוֹד מִלִּים אֵלּוּ, וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁשְּׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ: “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” בְּגִימַטְרִיָּא עִם הַמִּלִּים שְׁנַת 5780 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם.

הַכָּתוּב מְתָאֵר אֶת יֹפִי הַשְּׁכִינָה בְּהִתְנוֹצְצוּת הַשַּׁחַר וּבִיצִיאַת הַלְּבָנָה בָּעֶרֶב. שְׁנֵי אֵלּוּ הֵם חִבּוּרִים שֶׁל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שֶׁמְּרַמְּזִים עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה שֶׁקָּשׁוּר עִם חִבּוּר הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד, ז) “וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָ”ה לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר”. וּבְיֶתֶר עֹמֶק, הַפָּסוּק “וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר” מְרַמֵּז שֶׁבִּזְמַן הָעֶרֶב יִתְנוֹצֵץ אוֹר הַשַּׁחַר שֶׁל הַגְּאֻלָּה. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְנֵר שִׁטְרִית שליט”א שֶׁשַּׁחַר עֶרֶב בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וּזְמַנִּים אֵלּוּ קְשׁוּרִים עִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר וּמְחַבֵּר אֶת כָּל הַזְּמַנִּים בַּעֲבוֹדַת ה’. וְכֵן דָּוִד עֶרֶב שַׁחַר בְּגִימַטְרִיָּא “אָעִירָה שָׁחַר”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁמִּלּוּי עֶרֶ”ב עַיִ”ן רֵי”שׁ בֵּי”ת, הוּא אוֹתִיּוֹת הַמִּלּוּי שֶׁל שַׁחַ”ר שִׁי”ן חֵי”ת רֵי”שׁ. וְהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַמִּלּוּי עוֹלָה תש”פ. וְגַם הָר”ת שֶׁל שְׁנֵי הַפְּסוּקִים עִם הַמִּלִּים עוֹלִים ה”א תש”פ. וְכֵן ב’ פְּעָמִים “יָפָה” שֶׁמּוֹפִיעַ בִּשְׁנֵי הַפְּסוּקִים בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ. וְכֵן ב’ פְּעָמִים נִדְגָּלוֹת עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא 1000 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן “כְּתִרְצָה נָאוָה” עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן “כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה” עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי” בְּגִימַטְרִיָּא ה’תש”פ. 

נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי הַ’מּוֹשַׁב זְקֵנִים’ מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת (ויקרא טו, כה) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ נְשׁוֹתֵיהֶם רוֹאִים דַּם נִדּוֹת מִפְּנֵי אֵימַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם, וְכֵן בַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ נְשׁוֹתֵיהֶם רוֹאוֹת דַּם נִדּוֹת מִפְּנֵי אֵימַת שְׁכִינָה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם, וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, “גַּן נָעוּל מַעְיָן חָתוּם”, לְשׁוֹן אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לָהֶם דְּגָלִים בַּמִּדְבָּר וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם אָז גַּן נָעוּל, וְלַסּוֹף שֶׁנִּתְעַצְּלוּ מִכָּל הַמִּצְוֹת הָיוּ שׁוֹפְעוֹת דָּם. וְרוֹאִים שֶׁ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הַפֵּרוּשׁ מַצָּב שֶׁל טָהֳרָה וְיִחוּד בְּלִי הֶפְסֵק, שֶׁאֵין כִּבְיָכוֹל דַּם נִדָּה לַשְּׁכִינָה לְהַרְחִיקָהּ מִקב”ה, שֶׁזֶּה יִהְיֶה בַּיִּחוּד שֶׁל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לָהּ. וְכֵן מוּבָא בָּרמ”ע מִפָּאנוֹ (מאמר ‘מאה קשיטה’ נד) וּמִמַּה שֶּׁהָיְתָה בְּסוֹד פַּרְצוּף אָחוֹר בְּאָחוֹר נַעֲשֵׂית “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” פָּנִים אֶל פָּנִים. לָכֵן נִרְמֶזֶת שְׁנַת 5780 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לַיִּחוּד הַשָּׁלֵם. וְלָכֵן פּוֹתֵחַ הַפָּסוּק “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, כִּי מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (נדה לא:) אָמְרָה תּוֹרָה תְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעֲלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּה. לָכֵן מְצַיֵּן הקב”ה “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי” לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה כָּל הַזְּמַן “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וְכֵן מוּבָא בַּ’בֶּן יְהוֹיָדָע’ (ברכות ג.) שֶׁשֻּׁלְחָ”ן שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַיִּחוּד נִרְמָז בָּר”ת בַּכָּתוּב שָׁם: “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וְכֵן חַמָּה וּלְבָנָה מְסַמְּלִים יִחוּד יְסוֹד וּמַלְכוּת. וְכֵן “כַּנִּדְגָּלוֹת” בְּגִימַטְרִיָּא 9 וָחֵצִי פְּעָמִים מַטֶּה שֶׁמְּסַמֵּל אֶת יְרוּשַׁת הָאָרֶץ שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לד, יג) “וַיְצַו משֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָ”ה לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה”. וְזֶה גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל טַבּוּר הָאָרֶץ. וְשֶׁל חָתָן כַּלָּה.

וְכֵן הָ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הָרִאשׁוֹן מְרַמֵּז עַל הַחֲלֻקָּה שֶׁהָיְתָה בַּמַּלְכוּת בֵּין מַלְכוּת יְהוּדָה שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה בְּתִרְצָה: “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, וְלָכֵן עֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לַגְּאֻלָּה. אֲבָל כְּשֶׁיִּתְאַחֲדוּ תִרְצָה וִירוּשָׁלַיִם נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה. לָכֵן תִּרְצָה יְרוּשָׁלַיִם בְּגִימַטְרִיָּא 1290 זְמַן הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל. וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַמִּלִּים “כְּתִרְצָה כִּירוּשָׁלָם” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים עוֹלָה 1335. וְכֵן כָּל הַפָּסוּק “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” עִם הַמִּלִּים, בְּגִימַטְרִיָּא 3146. וּבִשְׁנַת 3142 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נִצְטָרַע עוּזִיָּה הַמֶּלֶךְ וּמָלַךְ כ”ו שָׁנִים מַלְכוּת מְנֻגַּעַת. וּמוּבָא בַּ’מְּאִירִי’ (מו”ק ז:) וְעוּזִיָּהוּ מָלַךְ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה נִמְצֵאת עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁהֵם חֲצִי זְמַן מַלְכוּתוֹ בְּמַלְכוּת מְנֻגַּעַת. וְרוֹאִים שֶׁעוּזִיָּהוּ מָלַךְ ב”ן שָׁנִים, בְּסוֹד הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁם הוי”ה בְּמִלּוּי ב”ן, וַחֲצִי מֵהַשָּׁנִים שֶׁהֵם כ”ו הָיְתָה הַמַּלְכוּת מְנֻגַּעַת, לְרַמֵּז עַל חֲלֻקַּת הַמַּלְכוּת בֵּין תִּרְצָה לִירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיְתָה בְּאוֹתָן שָׁנִים. וּבְאוֹתָן שָׁנִים מִי שֶׁמָּלַךְ בְּפֹעַל הָיָה יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ. וּבִגְלַל שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו וְלֹא לָקַח כֶּתֶר מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוכה מה:) אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, יָכוֹל אֲנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי וְעַד עַכְשָׁיו. וְאִלְמָלֵי אֶלְעָזָר בְּנִי עִמִּי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁיו. וְאִלְמָלֵי יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ עִמָּנוּ, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י: יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ צַדִּיק הָיָה, וְעָנָיו יוֹתֵר מִשְּׁאָר מְלָכִים, וְזָכָה בְּכִבּוּד אָבִיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר “בֵּן יְכַבֵּד אָב”, שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה אָבִיו מְצוֹרָע וְהוּא הָיָה שׁוֹפֵט עַם הָאָרֶץ, לֹא נָטַל עָלָיו כֶּתֶר מַלְכוּת בְּחַיָּיו, וְכָל דִּינִין שֶׁהָיָה דָּן אוֹמְרָן בְּשֵׁם אָבִיו. יוֹצֵא שֶׁבְּאוֹתָן שָׁנִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הָרִאשׁוֹן, ה’ הֵכִין אֶת הָ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הַשֵּׁנִי, שֶׁבִּזְכוּת יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים. וְכֵן בַּיּוֹם שֶׁנִּצְטָרַע עוּזִיָּהוּ הָיָה רַעַשׁ אֲדָמָה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא צו יג) “וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים” הֵם הַמְּזוּזוֹת הַהֵיכָל “מִקּוֹל הַקּוֹרֵא” מִקּוֹל הַמַּלְאָכִים הַקּוֹרְאִים, הוּא הָיָה יוֹם הָרַעַשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְגוֹ'”, כִי בַיּוֹם שֶׁעָמַד עֻזִּיָּה לְהַקְטִיר בַּהֵיכָל רָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁכָּל זֶה הָיָה הֲכָנָה לָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵי הָרַעַ”שׁ הַיְנוּ תש”פ. 

לָכֵן אַחֲרֵי הָ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הָרִאשׁוֹן כָּתוּב: “הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי”. וּמְבָאֵר רַשִׁ”י “הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי” כְּבָחוּר שֶׁאֲרוּסָתוֹ חֲבִיבָה וַעֲרֵבָה עָלָיו וְעֵינֶיהָ נָאוֹת וְאוֹמֵר לָהּ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי כִּי בִּרְאוֹתִי אוֹתָךְ לִבִּי מִשְׁתַּחֵץ וּמִתְגָּאֶה עָלַי וְרוּחִי גַּסָּה כִּי אֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק. הַיְנוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה מְעוֹרֶרֶת אֶת הַיִּחוּד, וְהקב”ה מְרַמֵּז לָהּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּרְמָז בַּ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁם מַמְשִׁיךְ הַכָּתוּב “אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים” שֶׁזֶּה אוֹר תּוֹרַת הָרֶמֶז שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן. כַּמּוּבָא בַּ’חֲתַם סוֹפֵר’ (‘תורת משה’ דרוש לח’ טבת) “אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי” גִּ’נַּ’ת’ ר”ת גִּ’מַטְרִיָּה נ’וֹטָרִיקוֹן תְּ’מוּרָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים עא.) גִּנַּ”ת ג’ גִּימַטְרִיָּאוֹת דְּאִינוּן פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה, נ’ נוֹטְרִיקוּן, ת’ תְּמוּרָה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַכָּתוּב (ירמי’ לא, כא) “כִּי בָרָא ה’ חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר” ר”ת גִּנַּ”ת, וּ“תְּסוֹבֵב” בְּגִימַטְרִיָּא “גִּנַּת אֱגוֹז”, שֶׁהִיא מַמָּשׁ הָעִנְיָן שֶׁל “כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא” שֶׁתּוֹרַת הַגִּימַטְרִיָּאוֹת וְהַמִּסְפָּרִים שֶׁשַּׁיֶּכֶת לִבְחִינַת הַנְּקֵבָה תַּעֲלֶה לְמַעְלָה וּתְּסוֹבֵב גָּבֶר, וְתִתְגַּלֶּה מַעֲלַת תּוֹרַת הַנְּקֵבָה עַל הַזָּכָר שֶׁהִיא הַסּוֹד שֶׁל “גִּנַּת אֱגוֹז”. וְעוֹד הוֹסִיף שֶׁגִנַּת בְּגִימַטְרִיָּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹאֵל טַיְטֶלְבּוֹיְם שליט”א שֶׁ”גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי” ר”ת גֶּיְ”א. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף מֵאִיר סוֹפֵר שליט”א שֶׁאֱגוֹ”ז אוֹתִיּוֹת זִוֻּג א’. וְכֵן “זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר” ס”ת תּוֹרָ”ה. וְכֵן תֵּבַת “הַנִּשְׁקָפָה” יֵשׁ בָּהּ אוֹתִיּוֹת נָשַׁק פֶּה, לְרַמֵּז עַל גִּלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה הַנִּרְמָזִים בַּפָּסוּק “יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ”. 

וְלָכֵן מָצִינוּ אֶת עִנְיַן הָאוֹתִיּוֹת בְּדִגְלֵי הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, כַּמּוּבָא בַּכָּתוּב (במדבר ב, ב) “אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם”. וּמוּבָא בְּ’מִדְרַשׁ פְּלִיאָה’ (אות קנט) “אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת” אַל תִּיקְרֵי בְאֹתֹת אֶלָּא בְּאוֹתִיּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הִפּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת’ שֶׁדֶּגֶל פֵּרוּשׁוֹ אִסּוּף, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (שבת סג.) הַמַּדְגִּילִים מְאַסְּפִין זֶה אֶת זֶה. וְזֹאת בְּחִינַת הַיְסוֹד שֶׁמְּאַסֵּף אֶת כָּל הַסְּפִירוֹת וּמְאַחֵד אֶת כֻּלָּם. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם סֵפֶר ‘אֶרֶץ צְבִי’ שֶׁהַדְּגָלִים הָיוּ חִבּוּק חוֹזֵר שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל לַקב”ה כִּבְיָכוֹל, שֶׁסִּבְּבוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן בִּבְחִינַת חִבּוּק, וְזֶה כְּנֶגֶד הַחִבּוּק שֶׁל עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׂה’ חִבֵּק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן כָּתוּב (שיר השירים ב, ד) “וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה”.

מוּבָא בַּסֵּפֶר ‘בֶּן יְהוֹיָדָע’ (ברכות ג.) אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם. נִרְאֶה לִי בס”ד בַּכִּנּוּי שֻׁלְחָן דְּנָקִיט הָכָא וְהוּא עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב בס”ד בְּבֵאוּר שִׁיר הַשִּׁירִים בַּפָּסוּק “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, זֵכֶר ד’ תָּאֳרִים כְּנֶגֶד ד’ מִינֵי לִמּוּד, שֶׁהֵם מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, קַבָּלָה. וְהַיְנוּ כְּנֶגֶד לִמּוּד מִקְרָא אֲשֶׁר “נִשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר”, כִּי לִמּוּד זֶה הוּא בִּתְחִלַּת יָמָיו שֶׁיָּצָא מִן הַחֹשֶׁךְ וְנִכְנַס לְאוֹר תּוֹרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא, וּכְנֶגֶד לִמּוּד הַמִּשְׁנָה הַבָּא אַחֲרָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, אָמַר “יָפָה כַלְּבָנָה”, כִּי הַלְּבָנָה גּוּפָא חָשׁוּךְ וּמְקַבֶּלֶת אוֹר מִן הַשֶּׁמֶשׁ, כֵּן הַמִּשְׁנָה גּוּפָהּ חָשׁוּךְ וּמְקַבֶּלֶת אוֹר מִן הַגְּמָרָא, כִּי לָכֵן אֵין פּוֹסְקִין דִּין מִן הַמִּשְׁנָה, דְּמִלְּתָא בְּלֹא טַעֲמָא לֹא מִתְיַשְּׁבָא כְּהִלְכָתָא, וּכְנֶגֶד לִמּוּד הַתַּלְמוּד הַבָּא אַחַר הַמִּשְׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד, אָמַר “בָּרָה כַּחַמָּה” שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת אוֹר לָעוֹלָם, כֵּן הַתַּלְמוּד מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל בַּהֲלָכוֹת, וּמֵאִיר אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, וּכְנֶגֶד לִמּוּד הַקַּבָּלָה, שֶׁהוּא עֶלְיוֹן וְחָזָק וּמְשֻׁבָּח, אָמַר “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וְרוֹאִים שֶׁ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” מְרַמֵּז עַל לִמּוּד הַקַּבָּלָה לוֹ נִזְכֶּה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שהש”ר ו, כה) רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי כִּדְגָלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא “כַּנִּדְגָּלוֹת” כְּדוֹר שֶׁנִּתְנַדְנֵד לְגַלּוֹת וְלֹא גָלָה, וְאֵיזֶה זֶה זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה”, וּמִנַּיִן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵימָה שֶׁנֶּאֱמַר “וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו”. וְרוֹאִים שֶׁהַפְּסוּקִים מְדַבְּרִים עַל דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵןאֲיוּמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר טו, ו) כְּשֵׁם שֶׁהַכֹּל יְרֵאִים מִן הקב”ה וּמִן הַמַּלְאָכִים, כָּךְ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָיוּ יְרֵאִים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר “וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ”, לְכָךְ נֶאֱמַר “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ח”א קע.) רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיוּמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקִים אוֹתָם וְיוֹצִיאֵם מִן הַגָּלוּת, אָז יִפְתַּח לָהֶם פֶּתַח שֶׁל אוֹר דַּקִּיק קָטָן, וְאַחַר כָּךְ פֶּתַח אַחֵר שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְתַּח לָהֶם שְׁעָרִים עֶלְיוֹנִים פְּתוּחִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְכֵן מוּבָא בַּסֵּפֶר ‘שֵׂכֶל טוֹב’ מְרַבֵּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זצ”ל: “אֲיֻמָּ”ה כַּנִּדְגָּלוֹת” גִּימַטְרִיָּא חַיִּי”ם הַמַּלְכוּ”ת. גַּם תֵּבַת נִדְגָּלוֹת הוּא נ”ד גָּלוּ”ת. וְכֵ”ן “כַּנִּדְגָּלוֹת” כֵּ”ן גַּדְלוּ”ת, שֶׁהֵן הֵמָּה יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁמֵּהֶם וּבָהֶם חַיִּים נִצְחִיִּים יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ שֶׁנָּדְדָה שְׁנַת הַגָּלוּת מִכֹּל וָכֹל, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם גַּדְלוּת אַחַר גַּדְלוּת “כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת”.

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְבוּאַת הַיֶּלֶד’ (אגרת סוד הגאולה) “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” “כְּמוֹ שָׁחַר” בִּגְאֻלָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁנַת הר”ף כִּי עֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַיּוֹם אֲבָל הִתְחִיל בְּאֵיזֶה מָקוֹם כְּמוֹ הַשַּׁחַר. “יָפָה כַלְּבָנָה”, בִּגְאֻלָּה שֵׁנִית שֶׁל שְׁנַת הָעֲטָרָ”ה שֶׁתִּהְיֶה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וּמְפֻרְסֶמֶת אֲבָל עֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַיּוֹם לְגַמְרֵי, וַעֲדַיִן הוּא לַיְלָה זוּלָתִי שֶׁהַלְּבָנָה הִיא מְאִירָה. “בָּרָה כַּחַמָּה” בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שְׁנַת הר”ץ שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ בַּגָּלִיל, וְאִם כֵּן כְּבָר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ. “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” בַּגְּאֻלָּה הָרְבִיעִית שֶׁבִּשְׁנַת ה’רצ”ו שֶׁאָז תִּהְיֶה הָאֻמָּה הַקְּדוֹשָׁה אֲיֻמָּה כְּחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַנּוֹשְׂאוֹת דִּגְלֵי הַמֶּרְכָּבָה.

כָּתוּב (במדבר כא, כ) “וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן: עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן: אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן: וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא”. וּמוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂפְתֵי כֹהֵן’ (חוקת) שֶׁתֵּבַת “וְנִשְׁקָפָה” יֵשׁ בָּהּ אוֹתִיּוֹת נָשַׁק פֶּה, לְרַמֵּז עַל מִיתַת נְשִׁיקָה שֶׁל מֹשֶה שֶׁהָיְתָה בַּגָּי. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז עַל גִּלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה הַנִּרְמָזִים בַּפָּסוּק “יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ”, שֶׁמֹּשֶה זָכָה בְּמִיתָתוֹ בַּגָּי לְגִלּוּי שַׁעַר הַנ’. וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל יִזְכּוּ לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן “וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי” מְרַמֵּז עַל נְשִׁיקַת פָּנִים שֶׁל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. וְכֵן “וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן“, מְרַמֵּז עַל עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהָיָה נִיצוֹץ מֹשֶה, מֵהַשֶּׁמֶן הָעֶלְיוֹן, וְקָשׁוּר לִנְשִׁיקַת פֶּה שֶׁל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. וְכֵן מוּבָא בְּכִתְבֵי הַגרמ”מ מִשְּׁקְלוֹב זצ”ל שֶׁיְשִׁמוֹן ר”ת שְׁמוֹת הַתַּנָּאִים רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, יְהוּדָה, שִׁמְעוֹן, יוֹסִי, מֵאִיר, נְחֶמְיָה, תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּהֶם שֹׁרֶשׁ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹאֵל טַיְטֶלְבּוֹיְם שליט”א שֶׁדָּוִ”ד בֶּ”ן יִשַׁ”י נִרְמָז בַּכָּתוּב שָׁם כְּשֶׁהִפְסִידוּ מוֹאָב אֶת חֶשְׁבּוֹן (במדבר כא, ל) “וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא” לְרַמֵּז שֶׁהִפְסִידוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן שֶׁהִיא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וּמִתְקַשִּׁים הַמְפָרְשִׁים שָׁם בְּפֵרוּשׁ הַמִּלָּה “וַנִּירָם” בִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק, וְנִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁ“וַנִּירָם” אוֹתִיּוֹת מִירוֹן הַמָּקוֹם שֶׁל תּוֹרַת הַגְּאֻלָּה שֶׁבָּאָה מֵרַשְׁבִּ”י שֶׁקָּשׁוּר לַשֹּׁרֶשׁ הַזֶּה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ה. שליט”א שֶׁ“וַנַּשִּׁים” מְרַמֵּז עַל הַיְשִׁימֹן“, וְעַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְ”עַד דִּיבוֹן” מְרַמֵּז עַל בֶּן דָּוִד. וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם “וַנִּירָם אָבַד” מַלְכוּת שֶׁלָּהֶם: “אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן” מַלְכוּת וְעֹל שֶׁהָיָה לְמוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן אָבַד מִשָּׁם “נִיר” לְשׁוֹן מַלְכוּת כְּמוֹ “לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִד עַבְדִּי”, וְרוֹאִים שֶׁרַשִּׁ”י מְרַמֵּז עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁיָּצָא הַנִּיצוֹץ מִשָּׁם עַל יַד שֶׁעַמּוֹן וּמוֹאָב טִהֲרוּ בְּסִיחוֹן עֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף מֵאִיר סוֹפֵר שליט”א שֶׁיְּשִׁימוֹ”ן הֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל מִלּוּי תּוֹרַת הָרֶמֶ”ז רֵי”שׁ מֵ”ם זַיִ”ן. וְכֵן וְנִשְׁקָפָ”ה גַיְ”א בְּאַ”ל ב”ם לְשֶׁפַ”ע גִּיחוֹ”ן, כִּי נְהַר גִּיחוֹן מְסַמֵּל אֶת תּוֹרַת הָרֶמֶז כְּדִלְעֵיל.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַכָּתוּב (במדבר כא, כז) “עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן: אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ” בְּגִימַטְרִיָּא 5776. וְאִם נוֹסִיף 4 כּוֹלְלִים לַג’ פְּסוּקִים וְכוֹלֵל נְקַבֵּל 5780. וְכֵן “אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ” בְּגִימַטְרִיָּא 999 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן הֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב “נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן: וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי” עִם הַמִּלִּים עוֹלֶה 5780. וּמְחַשְּׁבִים רַק “עַד” אֶחָד מִתּוֹךְ הַג’, כִּי הוּא כּוֹלֵל אֶת כֻּלָּם. וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ חוֹזֵר הַפָּסוּק ג’ פְּעָמִים “עַד”, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז עַל מָשִׁיחַ. “עַד דִּיבוֹן” אוֹתִיּוֹת בֶּן דָּוִיד. “עַד נֹפַח” בְּגִימַטְרִיָּא מְנַחֵם שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. “עַד מֵידְבָא” ר”ת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל. וְכֵן “וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן” בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקִיֵּם.

שְׁנַת תש”פ בְּגִימַטְרִיָּא תִּשְׁעָה בְּאָב, כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּכִפְלַיִם אֶת שֹׁרֶשׁ הַצָּרָה וְשֹׁרֶשׁ הַנֶּחָמָה שֶׁקְּשׁוּרִים בַּיּוֹם הַזֶּה. 

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (זוטא איכה א) כְּתִיב “נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי” לָמָּה שְׁנֵי פְּעָמִים רַבִּי אוֹמֵר לְפִי שֶׁכָּל מַכּוֹת שֶׁלָּהֶן כְּפוּלוֹת, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה הָיָה אוֹמֵר “שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא”. “בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה”. “עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מָיִם”. “חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם”. וְכָל כָּךְ לָמָּה לְפִי שֶׁחָטְאוּ בְּכִפְלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי”. וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ בְּכִפְלַיִם לָקוּ בְּכִפְלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי לָקְחָה מִיַּד ה’ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ”. וּלְפִי שֶׁמַּכּוֹתֶיהָ כְּפוּלוֹת כָּךְ נְחָמוֹתֶיהָ כְּפוּלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר “נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי”. “עוּרִי עוּרִי”. “קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ”. “אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ”. “אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם”. “שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בָּהּ'”. “סֹלּוּ סֹלּוּ”. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁנַת תש”פ בְּגִימַטְרִיָּא תִּשְׁעָה בְּאָב, יוֹצֵא שֶׁהַשָּׁנָה יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, הוּא יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁבְּתִשְׁעָה בְּאָב. כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּכִפְלַיִם אֶת שֹׁרֶשׁ הַצָּרָה וְשֹׁרֶשׁ הַנֶּחָמָה שֶׁקְּשׁוּרִים בַּיּוֹם הַזֶּה. 

וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘פסיקתא רבתי’ כח לפי גירסת הר”ז מרגליות) אָמְרוּ מִשּׁוּם אַבַּיֵּי אֵין מָשִׁיחַ בָּא אֶלָּא בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְפִי שֶׁקָּבְעוּ אֵבֶל בַּזְּמַן הַזֶּה וְעָתִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹם טוֹב שֶׁנֶּאֱמַר “וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם”. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל’ (מסעי) וְהִנֵּה הַצַּדִּיק אִישׁ אֱלֹהִים מוה’ יַעֲקֹב יִצְחָק אָמַר פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא בִּקֵּשׁ רַבִּי לַעֲקֹר תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, וְאָמַר הוֹאִיל וְאִידְחִי יִדְחִי. פֵּרוּשׁ שֶׁרָצָה לַעֲקֹר צָרַת תִּשְׁעָה בְּאָב כְּלָל וְעִקָּר וּלְגַלּוֹת הַקֵּץ עַל יְדֵי שֶׁחָל בְּשַׁבָּת יוֹם הַקָּדוֹשׁ, וְהוֹאִיל וְאִידְחִי יִדְחִי לְגַמְרֵי. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁבִּקֵּשׁ רַבִּי לַעֲקֹר תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת הַיְנוּ שֶׁחָל בְּתש”פ. כִּי אוֹתִיּוֹת בִּ’ וּפ’ מִתְחַלְּפוֹת. וְכֵן בְּתוֹךְ הָאֵשׁ הַשְּׁחוֹרָה שֶׁל אוֹת פ’ יֵשׁ בִּפְנִים אֵשׁ לְבָנָה שֶׁל אוֹת ב’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ח. א. ש. שליט”א שֶׁהַנֹּסַח בַּגְּמָרָא (מגילה ה.) אָמַר רַבִּי חֲנִינָא רַבִּי נָטַע נְטִיעָה בְּפוּרִים וְרָחַץ בְּקֹרוֹנָה שֶׁל צִפּוֹרִי בְּשִׁבְעָה עֶשֶׂר בְּתַמּוּז וּבִיקֵּשׁ לַעֲקֹר תִּשְׁעָה בְּאָב בְּגִימַטְרִיָּא 5780.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישב קפ:) כַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם עָשָׂה אוֹתוֹ עַל הַדִּין, וְעַל הַדִּין מִתְקַיֵּם, וְכָל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם הֵם מִתְקַיְּמִים בְּדִין, מִלְּבַד זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְקַיֵּם הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֹאבַד פָּרַשׂ עָלָיו רַחֲמִים. רוֹאִים שֶׁבְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיְתָה בְּמִדַּת הַדִּין, דִּבְכָל הַפָּרָשָׁה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד לְאַחַר וַיְכֻלּוּ, מֻזְכָּר רַק שֵׁם אֱלֹהִים וְדִין. דְּתַכְלִית הַבְּרִיאָה הִיא לְהֵיטִיב לַנִּבְרָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז, יח) “חָפֵץ חֶסֶד הוּא” לָכֵן בָּרָא הקב”ה אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁבָּהּ טְמוּנִים הַחֲסָדִים הַיּוֹתֵר נַעֲלִים. וְאַף שֶׁמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (בראשית א, א) שֶׁרָאָה הקב”ה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים, שֶׁהִיא שִׁלּוּב מִדַּת הַחֶסֶד יַחַד עִם הַדִּין, הַבְּרִיאָה הִתְחִילָה בְּמִדַּת הַדִּין וְתִגָּמֵר בְּמִדַּת הַדִּין, וְהקב”ה מְשַׁלֵּב אֶת מִדַּת הַחֶסֶד יַחַד עִם הַדִּין, רַק כְּדֵי שֶׁהָעוֹלָם יִתְקַיֵּם. דִּכְשֵׁם שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּמִדַּת הַדִּין עַל יְדֵי שֵׁם אֱלֹהִים, כָּךְ בְּסוֹף הַבְּרִיאָה תִּהְיֶה מִדַּת הַדִּין. דְּתַכְלִית הַבְּרִיאָה הִיא לְהַגִּיעַ לַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁיּוֹצֵא מֵהַדִּין. וְכֵן מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ויושע) לְקֵץ אַלְפַּיִם שָׁנָה יֵשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כִּסֵּא דִּין בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ יג, ט) “הִנֵּה יוֹם ה’ בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף” וְגוֹ’, רוֹאִים שֶׁבְּסוֹף הַבְּרִיאָה יִהְיֶה דִּין. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ י. ב. א. שליט”א שֶׁצֵּרוּף אוֹתִיּוֹת הוי”ה הָרִאשׁוֹן בַּתּוֹרָה מוֹפִיעַ בַּפָּסוּק (בראשית א, ה) “וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד”. וְצֵרוּף זֶה הוּא צֵרוּף שֶׁל דִּין שֶׁמְּכַוְּנִים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁיּוֹצֵא מֵהַפָּסוּק “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם”. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל תִּשְׁעָה בְּאָב תש”פ שֶׁחָל בְּלֵיל ה’ שֶׁנִּזְכֶּה לְאַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. כִּי “לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד”. אֶפְשָׁר לִקְרֹא לֵיל ה’ הוי”ה יֶעֱרַ”ב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. וְכֵן הַמִּלִּים “לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד” זֶה הַצֵּרוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁל מִלִּים שְׁלֵמוֹת שֶׁעוֹלֶה תש”פ. וְכֵן צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁל תש”פ נִמְצָא כָּאן בַּפָּסוּק “יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה”. וְכֵן הַס”ת מֵהָאוֹר עַד הַלַּיְלָה: “וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ” עוֹלֶה ב’ פְּעָמִים תש”פ. וכן לי”ל הוי”ה בא”ט ב”ח בגימטריא משיח בן דוד.

הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּי מַגֵּפוֹת בִּזְמַן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ; הָרִאשׁוֹנָה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְתַכֶּה אֶת הַכַּלְכָּלָה, וּמִיַּד אַחֲרֶיהָ מַגֵּפָה שֶׁל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁתָּבִיא לִקְרִיסָה כַּלְכָּלִית מֻחְלֶטֶת לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה | סוד החשמל

  מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘בתי מדרשות’ פרק ו אות ב) יוֹם נְקָמָה שֶׁעָתִיד וְשָׁמוּר לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה תַּעֲלֶה עָנָן אַחַת וְתִשְׁמֹר לְמַעְלָה מֵרוֹמִי וְתוֹרִיד שְׁחִין לַח עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל כְּלֵי מַתָּכוֹת שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים וְאַחַר כָּךְ תַּעֲלֶה עָנָן אַחֶרֶת וְתִרְאֶה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמָהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְתוֹרִיד …

הקשר בין הקורונה לביאת המשיח | מאמר לקראת סיום 72 שנות המדינה ולידת משיח | ספר | סוד החשמל

ספר בן 152 עמודים בקובץ pdf לקריאה והורדה

מאמר הקשר בין קורונה לביאת המשיח

מאמר על סיום 72 שנה

סוד החשמל פרשת אמור תש''פ

“חִכִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי” שלא עסקתם בפנימיות התורה שעל ידם רואים את גדולת מלכות ה’ | סוד החשמל

חִכִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (פסיקתא רבתי לד) “גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ”, זֶה שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ שֶׁעָתִיד הוּא לִמְלֹךְ עַל דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְעַל דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים וְהקב”ה מַכְרִיז לָהֶם לְכָל צַדִּיקֵי דוֹר וָדוֹר, אָמַר לָהֶם צַדִּיקֵי עוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִים הֵם עָלַי, שֶׁחִכִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי, שְׁבוּעָה הִיא לְפָנַי שֶׁכָּל שֶׁחִכָּה לְמַלְכוּתִי אֲנִי בְעַצְמִי מֵעִיד בּוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר “לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם ה’ לְיוֹם קוּמִי לְעַד”, בָּאֲבֵלִים שֶׁנִּצְטָעֲרוּ עִמִּי עַל בֵּיתִי הֶחָרֵב וְעַל הֵיכָלִי הַשָּׁמֵם עַכְשָׁיו אֲנִי מֵעִיד בָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר “אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ”, אַל תְּהִי קוֹרֵא אֶת דַּכָּא אֶלָּא אִתִּי דַכָּא, אֵלּוּ אֲבֵלֵי צִיּוֹן שֶׁהִשְׁפִּילוּ אֶת רוּחָם וְשָׁמְעוּ אֶת חֶרְפָּתָם וְשָׁתְקוּ וְלֹא הֶחֱזִיקוּ טוֹבָה לְעַצְמָם. דָּבָר אַחֵר לְיוֹם קוּמִי לְעַד בְּיוֹם קוּמִי לְהָעִיד בַּמָּשִׁיחַ שֶׁשְּׁקוּלָה זְכוּתוֹ כְּנֶגֶד פַּמַּלְיָא שֶׁלִּי, וְכִי כָל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ לְפָנַי וְלֹא תְחַכּוּ לִי, אוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֵב אֶבֶן נָתַתָּה לָנוּ וְהוּא הִתְעָה אוֹתָנוּ, וּמָה עֻזָּא וַעֲזָאֵל שֶׁגּוּפָן אֵשׁ כְּשֶׁיָּרְדוּ לָאָרֶץ חָטְאוּ אָנוּ לֹא כָל שֶׁכֵּן, אָמַר לָהֶם אֲבֵלִים זִכּוּהוּ שֶׁהוֹדוּ בוֹ וְלֹא חֶפְצָם בָּהֶם, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עֲתִידִים לִבְכּוֹת כָּל צַדִּיקֵי עוֹלָם אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵם עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה וְאָנוּ לֹא עָלִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּבְכּוּ קְדוֹשַׁי וְאַדִּירָי כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלַּתְכֶם, שֶׁמָּא קִפַּחְתֶּם שְׂכַר תּוֹרַתְכֶם כָּל שֶׁכֵּן שְׂכַרְכֶם כָּפוּל שֶׁנֶּאֱמַר “וְלָכֵן יְחַכֶּה ה’ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט ה’ אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ: כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ”. וְצָרִיךְ לְהָבִין מָה הַטַּעֲנָה כְּלַפֵּי צַדִּיקֵי עוֹלָם שֶׁלֹּא חִכּוּ לִישׁוּעָה, הֲרֵי וַדַּאי שֶׁצַּדִּיקֵי עוֹלָם אֵינָם חֲשׁוּדִים שֶׁלֹּא צִפּוּ לִישׁוּעָה, וּבְּוַדַּאי אָמְרוּ בְכָל יוֹם אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וְכוּ’. וְנִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁהַטַּעֲנָה הִיא שֶׁלֹּא עָסְקוּ כָּרָאוּי בְּלִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַיְשׁוּעָה. דְּצִפִּיָּה לִישׁוּעָה הִיא מִלְּשׁוֹן לִצְפּוֹת בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה כְּדִלְעֵיל, כִּי לִמּוּד זֶה מְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, וְעַל זֶה טָעַן ה’ שֶׁחִכִּיתֶם לְתוֹרָתִי וְלֹא חִכִּיתֶם לְמַלְכוּתִי לְקָרֵב אוֹתָהּ עַל יְדֵי לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה.

וְכֵן מוּבָא בַּבַּ”ח (או”ח מז) רַבֵּנוּ מֵבִיא רְאָיָה מֵרַב יְהוּדָא אָמַר רַב שֶׁהקב”ה מַקְפִּיד עַל לוֹמְדֵי תּוֹרָה אֲפִלּוּ עוֹסְקִין בָּהּ טוּבָא אִם אֵינָן זְהִירִין לְבָרֵךְ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. וְאִיכָּא לִתְמֹהַּ טוּבָא לָמָּה יָצָא כָּזֹאת מִלְּפָנָיו לְהַעֲנִישָׁם בְּעֹנֶשׁ גָּדוֹל וָרָם כָּזֶה עַל שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה עֲבֵרָה קַלָּה. וְנִרְאֶה דְּכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵעוֹלָם הָיְתָה שֶׁנִּהְיֶה עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתִּתְעַצֵּם נִשְׁמָתֵנוּ בְּעַצְמוּת וְרוּחָנִיּוּת וּקְדֻשַּׁת מְקוֹר מוֹצָא הַתּוֹרָה, וְלָכֵן נָתַן הקב”ה תּוֹרַת אֱמֶת לְיִשְׂרָאֵל בְּמַתָּנָה שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח מֵאִתָּנוּ כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּבֵּק נִשְׁמָתֵנוּ וְגוּפֵנוּ בְּרמ”ח אֵיבָרִים וְשס”ה גִּידִין בְּרמ”ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס”ה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאִם הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה עַל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת, הָיוּ הֵמָּה מֶרְכָּבָה וְהֵיכָל לִשְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַמָּשׁ בְּקִרְבָּם כִּי הֵיכַל ה’ הֵמָּה, וּבְקִרְבָּם מַמָּשׁ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה קוֹבַעַת דִּירָתָהּ, וְהָאָרֶץ כֻּלָּהּ הָיְתָה מְאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. וּבָזֶה יִהְיֶה קִשּׁוּר לְפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עִם פָּמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד. אֲבָל עַתָּה שֶׁעָבְרוּ חֹק זֶה שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה כִּי אִם לְצֹרֶךְ הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים לַהֲנָאָתָם, לֵידַע הַדִּינִים לְצֹרֶךְ מַשָּׂא וּמַתָּן, גַּם לְהִתְגָּאוֹת לְהַרְאוֹת חָכְמָתָם, וְלֹא נִתְכַּוְּנוּ לְהִתְעַצֵּם וּלְהִתְדַּבֵּק בִּקְדֻשַּׁת וְרוּחָנִיּוּת הַתּוֹרָה וּלְהַמְשִׁיךְ הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה בָּאָרֶץ כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתָם לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה אַחֲרֵי מִיתָתָם. הִנֵּה בָּזֶה עָשׂוּ פֵּרוּד שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִן הָאָרֶץ וְעָלְתָה לָהּ לְמַעְלָה וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה בְּגַשְׁמִיּוּתָהּ בְּלִי קְדֻשָּׁה, וְזֶה הָיָה גּוֹרֵם חֻרְבָּנָהּ וַאֲבֵדָתָהּ, וְהוּא אֲמָרוֹ “מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְגוֹ’ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וְגוֹ’ וַיֹּאמֶר ה’ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְגוֹ'” וְאָמַר תּוֹרָתִי תּוֹרַת אֱמֶת אֲשֶׁר נָתַתִּי בְּמַתָּנָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְמֵדִין וְשׁוֹכְחִין, וְגַם פֵּרַשְׁתִּי לָהֶם טַעַם כָּל הַדְּבָרִים וּפֵרוּשֵׁיהֶם וְזֶהוּ “אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם” כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל פָּסוּק “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם”. וְכַוָּנָתִי שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ בְּעֶצֶם קְדֻשַּׁת תּוֹרָתִי תּוֹרַת אֱמֶת וְהַשְּׁכִינָה תְּהֵא שׁוֹרָה בְּקִרְבָּם, וְהֵמָּה עָזְבוּ אֶת תּוֹרָתִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ, פֵּרוּשׁ תְּחִלַּת הַהֲלִיכָה בְּרוּחָנִיּוּת הַתּוֹרָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּבֵּק הַנְּשָׁמָה בְּעַצְמוּת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה לֹא הָלְכוּ בָהּ, דְּהַיְנוּ לֹא הָלְכוּ בָהּ לִשְׁמָהּ בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לִפְתֹּחַ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וּלְבָרֵךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל נְתִינַת הַתּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבֵקִים בִּקְדֻשָּׁתָהּ וּבִשְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא הַמְּכֻוָּן בְּבִרְכַּת אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ עַל אֲשֶׁר קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְנָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כְּלִי חֶמְדָּתוֹ, שֶׁהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ בְּכָל יוֹם כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּבֵּק נִשְׁמָתֵנוּ בְּעַצְמוּת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְרוּחָנִיּוּתָהּ וּלְהוֹרִיד הַשְּׁכִינָה בְּקִרְבֵּנוּ. לֹא הָלְכוּ בָהּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה לִשְׁמָהּ, כִּי בָּזֶה נֶעֶנְשׁוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים. וְאָז אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר, כְּלוֹמַר נֶחְרְבָה וְנִשְׁאֲרָה חֳמְרִית מִבְּלִי עֹבֵר, שָׁם קְדֻשַּׁת הַשְּׁכִינָה כִּי נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה לְגַמְרֵי מִן הָאָרֶץ וְעָלְתָה לָהּ לְמַעְלָה.

ביום ג (3) אישרה הממשלה השתתפות בל”ג (33) בעומר ס”ה (3) רבנים ו (300) משתתפים – האש של רבי שמעון בר יוחאי בוערת אש תורת הסוד מהותה “גל(33)” גילוי \ גאולה כל הגאולה היא מלשון גילוי גל (33) עיני ואביטה נפלאות מתורתך…

“כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר”

שֶׁלֹּא יְאַחֵר כְּמִנְיַן יְאַחֵ”ר שָׁנִים מִסּוֹף הָאֶלֶף אֶלָּא יָבוֹא לִפְנֵי זֶה בִּשְׁנַת תש”פ. וְכֵן “לֹא יְאַחֵר” אוֹתִיּוֹת “אַיִל אַחַר” וְנִרְמָז בַּפָּסוּק “אַחַר יָשֻׁבוּ וּבִקְשׁוּ אֶת י”י אֱלֹהֵיהֶם”.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמואל קו) א”ר שִׁמְעוֹן בַּר מְנַסְיָא אֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאִין סִימַן גְּאֻלָּה לְעוֹלָם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְּשׁוּ שְׁלָשְׁתָּם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה’ אֱלֹהֵיהֶם” זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, “וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם” זוֹ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, “וּפָחֲדוּ אֶל ה’ וְאֶל טוּבוֹ” זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְרוֹאִים אֶת הַהַדְגָּשָׁה שֶׁל “יָשֻׁבוּ” לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, הַיְינוּ שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בַּדָּבָר הַזֶּה. וְכֵן מוּבָא בַּ’בֵּית יוֹסֵף’ (או”ח קפ”ח הלכות ברכת המזון) כָּתַב הָרַמְבַּ”ם שֶׁהַטַּעַם שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בִּבְרָכָה זוֹ הַיְינוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁאֵין נְחָמָה גְמוּרָה אֶלָּא בַּחֲזָרַת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וּבַשִּׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט כָּתַב הַטַּעַם פֵּרֵשׁ הָרַב בִּנְיָמִין לְפִי שֶׁצְּרִיכִים אָנוּ לְהַזְכִּיר מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַזַּ”ל בְּיוֹם שֶׁנֶּחְלַק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כָּפְרוּ בִּשְׁלֹשָה דְבָרִים בְּהקב”ה וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְאֵין נִגְאָלִין עַד שֶׁיִּתְוַדּוּ וְיִתְבְּעוּ שְׁלָשְׁתָּן וְגַם בַּתְּפִלָּה מַזְכִּירִין שְׁלָשְׁתָּן; מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה זֶה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְרוֹאִים אֶת הַלָּשׁוֹן ‘שֶׁיִּתְוַדּוּ וְיִתְבְּעוּ שְׁלָשְׁתָּן’ לְשׁוֹן וִדּוּי וּתְשׁוּבָה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּג’ דְּבָרִים מָאֲסוּ בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה. וְכֵן חֵלֶק בְּדָוִד נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי בְּגִימַטְרִיָּא כֶּתֶר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁסִּימַן גְּאוּלָּה לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ.

וְכֵןרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר מְנַסְיָא’ ר”ת מַשְׁבֵּ”ר, אוֹ מְבַשֵּׂ”ר, כִּי בַּזְּמַן שֶׁהִגִּיעוּ בָּנִים עַד מַשְׁבֵּר שֶׁל לֵדַת מָשִׁיחַ, זֶה הַזְּמַן שֶׁל הַמְבַשֵּׂר שֶׁמַּמְתִּיק אֶת זֶה. לָכֵן הוּא נוֹתֵן עֵצוֹת לְהָחִישׁ לֵדַת מָשִׁיחַ בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָאִים בְּמַשְׁבֵּר, כְּמוֹ הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. וּמָה הָעֵצוֹת, לְעוֹרֵר מִלְּמַטָּה אֶת הַצִּפִּיָּה וְהַיִּחוּל לַגְּאֻלָּה וּבָזֶה עוֹזְרִים לַוָּלָד לָצֵאת וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קיט, קסו) “שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ”. הַ”שִׂבַּרְתִּי” עוֹזֵר לַמְבַשֵּׂר לְהַמְתִּיק אֶת הַמַּשְׁבֵּר.

וְכֵן בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם מָצִינוּ שֶׁהָיוּ סִימָנִים לַגְּאֻלָּה יַחַד עִם הַלֵּדָה עַל הַמַּשְׁבֵּ”ר כְּשֶׁהִתְחִיל מֹשֶׁה לִהְיוֹת הַמְבַשֵּׂ”ר. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמות קעד) כָּךְ אָמַר הקב”ה “פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם” סִימָן הָיָה לְיִשְׂרָאֵל כָּל גּוֹאֵל שֶׁבָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה שֶׁהוּא גוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת. וְכֵן מָצִינוּ סִימָנִים אֵצֶל הַמְיַלְּדוֹת, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר א, יד) “וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת” אָמְרוּ לוֹ מֵהֵיכָן נֵדַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה אָמַר רַב חֲנִינָא סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶם אִם פָּנָיו לְמַטָּה דְּעוּ שֶׁהוּא זָכָר שֶׁמַּבִּיט בְּאִמּוֹ בָּאָרֶץ שֶׁמִּמֶּנָּה נִבְרָא, וּכְשֶׁהוּא פָנָיו לְמַעְלָה הִיא נְקֵבָה שֶׁמַּבֶּטֶת בִּבְרִיָּתָהּ בַּצֶּלַע שֶׁנֶּאֱמַר “וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו”. וְכֵן הַשָּׂכָר שֶׁקִּבְּלוּ הַמְיַלְּדוֹת, מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (שמות א, כא) “וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים” בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין בָּתִּים. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הַשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁבָּאִים קוֹדֶם הַגְּאֻלָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַמְיַלְּדוֹת יָרְאוּ אֶת ה’ וּבִקְּשׁוּ אֶת ה’ אֱלֹהֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות א, יז) “וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים”, זָכוּ לְבָתֵּי כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁשַּׁיָּכִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְבָתֵּי מַלְכוּת שֶׁיָּצְאָה מֵהֶם מִרְיָם שֶׁהָיְתָה אַחַת הָאִמָּהוֹת לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וּכְשֵׁם שֶׁבַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה נֶאֱמַר (ישעיה סו, ז) “בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר”, כָּךְ בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר עַל לֵדַת הַזְּכָרִים: (שמות א, יט) “כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ”.

וּכְשֵׁם שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה יִהְיוּ שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיְּנַסּוּ לְמַהֵר אֶת הַקֵּץ, וְהַתְּקוּפָה שַׁיֶּכֶת לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְסוֹבְלִים מִקְּלִפַּת הַפְּלִשְׁתִּים. כָּךְ בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הַיְינוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִסּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְמַהֵר אֶת הַקֵּץ וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם לִפְנֵי הַזְּמַן, וְנֶהֶרְגוּ עַל יְדֵי הַפְּלִשְׁתִּים. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין צב:) וּמַאן נִינְהוּ מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל, אָמַר רַב אֵלּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁמָּנוּ לַקֵּץ וְטָעוּ, וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ”.

כָּתוּב (חבקוק ב, ג) “כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר”. וְשָׁמַעְתִּי רֶמֶז נִפְלָא שֶׁהַפָּסוּק מְרַמֵּז “לֹא יְאַחֵר” שֶׁלֹּא יְאַחֵר כְּמִנְיַן יְאַחֵ”ר שָׁנִים מִסּוֹף הָאֶלֶף אֶלָּא יָבוֹא לִפְנֵי זֶה בִּשְׁנַת תש”פ. וְכֵן “לֹא יְאַחֵר” נִרְמָז בַּפָּסוּק שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה: “אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת י“י אֱלֹהֵיהֶם”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁ”לֹא יְאַחֵר” אוֹתִיּוֹת י”ח אִיָּ”ר שֶׁלֹּא יְאַחֵר אַחַר ל”ג בָּעֹמֶר תש”פ. וְכֵן סוֹפֵי הַמִּלּוּי שֶׁל אַחֵ”ר אָלֶ”ף חֵי”ת רֵי”שׁ זֶה תש”פ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁסּוֹפֵי הַמִּלּוּי שֶׁל אַחֲרִי”ת הַיָּמִי”ם אָלֶ”ף חֵי”ת רֵי”שׁ יוּ”ד תָי”ו הֵ”א יוּ”ד מֵ”ם יוּ”ד מֵ”ם יוֹצֵא דַּ”ם אֱדוֹ”ם תש”פ.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר נו, ט) “וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו”, מַהוּ אַחַר אָמַר רַבִּי יוּדָן אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת וְסוֹפָן לִיגָאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר “וַה’ אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְגוֹ'”. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ רוֹאֶה אֶת הָאַיִל נִיתּוֹשׁ מִן הַחוֹרֵשׁ הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ בְּחוֹרֵשׁ אַחַר, אָמַר לוֹ הקב”ה כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִסְתַּבֵּךְ לַמַּלְכֻיּוֹת; מִבָּבֶל לְמָדַי, מִן מָדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם וְסוֹפָן לִיגָאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל הָדָא הוּא דִּכְתִיב “וַה’ אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע”. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁ“בְּקַרְנָיו” מְרַמֵּז עַל מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה. וְכֵן “נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו”, בְּגִימַטְרִיָּא נָגִיף הַקּוֹרוֹנָה עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל. וְכֵן הַכָּתוּב (בראשית כב, יג) “וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם”. בְּגִימַטְרִיָּא מַגֵּיפַת הַקּוֹרוֹנָה. וּבְגִימַטְרִיָּא אוֹת צַדִּי”ק סוֹפִית שֶׁבָּהּ עָתִיד ה’ לִגְאֹל אוֹתָנוּ בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן “וְהִנֵּה אַיִל אַחַר” אוֹתִיּוֹת “לֹא יְאַחֵר” וְנִרְמָז בַּפָּסוּק שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה: “אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת י“י אֱלֹהֵיהֶם”. וְכֵן מוּבָא בְּ’פִרְקֵי דְר”א’ (לא) אֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא יְסוֹד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. וְהַיְסוֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַיְסוֹד מְקוֹם הַיִּחוּד, לָכֵן שָׁם שָׁפְכוּ אֶת רֹב דַּם הַקָּרְבָּנוֹת, כִּדְבֵאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר ‘חַשְׁמַל דָּם’. וּמָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י שָׁם “וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו”, שֶׁהָיָה רָץ אֵצֶל אַבְרָהָם וְהַשָּׂטָן סוֹבְכוֹ וּמְעָרְבוֹ בָּאִילָנוֹת. וְרוֹאִים שֶׁהַשָּׂטָן נֶאֱחָז בְּמַעֲשֵׂה הַיִּחוּד. וְכֵן “אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ” בְּגִימַטְרִיָּא נָחָש שֶׁהוּא הַשָּׂטָן הַמְעַכֵּב אֶת מָשִׁיחַ.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂיחַ יִצְחָק’ מֵרַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק חֶבֶר (דרוש לסיום הש”ס) הָאַיִל הָיָה מוּכָן מִו’ יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְהוּא הָיָה הֲכָנָה לִנְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וְנִכְרַת בְּרִית שֶׁלֹּא יִשָּׁכַּח מִפִּי זַרְעוֹ, וְשֶׁתּוֹרָה לֹא תְהֵא בְּטֵלָה מֵהֶם אַף בְּאֹרֶךְ זְמַן גָּלוּתָם וְגֹדֶל טִלְטוּלָם וְשִׁעְבּוּדָם שֶׁל כָּל כֹּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא יָזִיזוּ אוֹתָם מִמְּקוֹמָם, וְהוּא עַל יְדֵי הַכְנָעַת וְקֶשֶׁר הַסִּטְרָא אַחֲרָא לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי הָעֲקֵדָה וַאֲחִיזַת הָאַיִל בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וְהוּכַן עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּרְחֲךָ נִגְאָלִים בְּסוֹף הַיָּמִים בַּזְּמַן שֶׁל בְּעִתָּהּ, בָּעֵת שֶׁיִּבַּשׁ קְצִירָהּ שֶׁל הָרִשְׁעָה, כִּי גְבוּל וְסוֹף נִתַּן לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל, אַף לֹא בִּזְכוּתָם, כִּי אִם מִצַּד שֹׁרֶשׁ אֲחִיזָתָם לְמַעְלָה, וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַקְרָבַת הָאַיִל הַזֶּה בְּקַרְנָיו בִּזְמַן הָעֲקֵדָה, וְלָכֵן אָמְרוּ שֶׁאוֹתוֹ שׁוֹפָר שֶׁל הָאַיִל הוּכַן לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר “בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל”. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז עַל תְּקִיעַת שׁוֹפַר שֶׁל אַיִל שֶׁבָּא לְעוֹרֵר אֶת הַצִּפִּיָּה לִישׁוּעָה בַּפָּסוּק: (שה”ש ב, ז) “הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ”, וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁתש”פ ר”ת תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה פֶּה. רֶמֶז שֶּׁשָּׁנָה זוֹ קְשׁוּרָה עִם תְּקִיעַת שׁוֹפַר שֶׁתּוֹקְעִים בַּפֶּה.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רמט:) בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת נִסְתֶּמֶת. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּהּ לֵילֵד בּוֹכָה וּמְרִימָה קוֹלוֹת, קוֹל אַחַר קוֹל עַד שִׁבְעִים קוֹלוֹת כְּחֶשְׁבּוֹן תֵּבוֹת שֶׁל מִזְמוֹר “יַעַנְךָ ה’ בְּיוֹם צָרָה”, שֶׁהִיא שִׁירָה שֶׁל הַמְעֻבֶּרֶת הַזֹּאת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לָהּ וּמָצוּי אֶצְלָהּ. וְאָז מוֹצִיא נָחָשׁ אֶחָד גָּדוֹל מִתּוֹךְ הָרֵי הַחֹשֶׁךְ, וּבָא בֵּין הֶהָרִים, פִּיו מְלַחֵךְ בְּעָפָר, מַגִּיעַ עַד אַיָּל זֶה, וּבָא וְנוֹשֵׁךְ לָהּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם פַּעֲמַיִם. פַּעַם רִאשׁוֹנָה יוֹצֵא דָּם וְהִיא לוֹחֶכֶת. פַּעַם שְׁנִיָּה יוֹצֵא מַיִם וְשָׁתוּ כָּל אוֹתָן הַחַיּוֹת שֶׁבֶּהָרִים וְנִפְתַּחַת וְיוֹלֶדֶת. וְסִימָנְךָ “וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם”, וְכָתוּב “וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם”. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עָלֶיהָ מַה כָּתוּב “קוֹל ה’ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשּׂף יְעָרוֹת וְגוֹ'”. “קוֹל ה’ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת” אֵלּוּ חֲבָלִים וְצִירִים לְעוֹרֵר אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים קוֹלוֹת. מִיָּד “וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת”, לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ נָחָשׁ וּלְהִתְגַּלּוֹת אוֹתָהּ חַיָּה בֵּינֵיהֶם לָלֶכֶת. “וּבְהֵיכָלוֹ”, מַהוּ וּבְהֵיכָלוֹ בְּהֵיכָלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל אֵלּוּ הַהֲמוֹנִים פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים כָּבוֹד. מַהוּ כָּבוֹד “בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ”. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלְּשִׁבְעִים שָׁנָה תָּחִיל וְלִשְׁתֵּי שָׁנִים יוֹלֶדֶת, הֲרֵי כָּתוּב “בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה”. וְסוֹד הַדָּבָר “וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה”. וּמַהוּ “בְּטֶרֶם” אֶלָּא קֹדֶם שֶׁיִּשְׁלְמוּ שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים יִתְגַּלּוּ שְׁנֵי מְשִׁיחִים בָּעוֹלָם. וְרוֹאִים שֶׁבִּזְמַן לֵידַת מָשִׁיחַ, נִמְשֶׁלֶת הַשְּׁכִינָה לְאַיָּלָה, וְהַזֹּהַר דּוֹרֵשׁ עָלֶיהָ אֶת הַפָּסוּק “קוֹל ה’ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת”. וְזֶה מִתְחַבֵּר לְלֵדַת מָשִׁיחַ שֶׁה’ מַזְמִין נָחָשׁ שֶׁהוּא הַשָּׂטָן לְהַכִּישׁ אֶת הָאַיִל וּלְסַבֵּךְ אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה הוּא מוֹלִיד אֶת מָשִׁיחַ. וְנִרְאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ רְאָיוֹת שֶׁהַזֹּהַר מָנָה מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מוֹנִים, מִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וּמַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל פּוֹסְקִים לְמַטָּה, כָּךְ פּוֹסְקִים בַּשָּׁמַיִם. וּבִּפְרָט בְּעִנְיְנֵי קְבִיעַת הַזְּמַנִּים שֶׁה’ נָתַן לַחֲכָמִים אֶת הַסַּמְכוּת הַמְּלֵאָה בָּעִנְיָן. וְכֵן הָאֵרוּעִים שֶׁל תש”ט וְתשנ”א מַרְאִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן נָכוֹן, וּבְשָׁנִים אֵלוּ הִתְחִילוּ שָׁעוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל הָאֶלֶף. וּבֶאֱמֶת רָאִיתִי שֶׁמְּבִיאִים עַל הרה”צ ר’ דָּוִד בַּהֲרָ”ן זצ”ל, שֶׁאָמַר עַל הַשָּׁנִים תש”ח וְתשכ”ז שֶׁהֵם שָׁנִים מְסֻגָּלוֹת לַגְּאֻלָּה, עַל פִּי הַגְּרָ”א. וְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מַזְכִּיר אֶת הָעִנְיָן, הָיָה אוֹמֵר שֶׁתש”ח יִתָּכֵן שֶׁהִיא תש”ט, וְתשכ”ז יִתָּכֵן שֶׁהִיא תשכ”ח. כֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ סָפֵק בְּעִנְיַן סֵדֶר הַשָּׁנִים.

וְזֶה לְשׁוֹן הַ’לֶּשֶׁם’ (‘הקדמות ושערים’ דף קו) שִׁעוּר הָעֲטָרָה עַל הַיְסוֹד הוּא יָדוּעַ לְכָל טוֹעֲמֵי טַעַם עֵץ הַחַיִּים, וַהֲרֵי הוּא גַּם כֵּן מֶשֶׁךְ זְמָן רָב, וְכָל אוֹתָהּ הַזְּמָן הוּא הַכֹּל הַקֵּץ דִּבְעִתָּהּ, וְזֶהוּ פַּשְׁטוּת הַכָּתוּב “אֲנִי ה’ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה”, הַכָּתוּב מַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֻמְשָׁךְ כָּל הַזְּמָן כֻּלּוֹ דִּבְעִתָּהּ, אֶלָּא שֶׁיָּחִישׁ עֵת הַפִּדְיוֹן, וַהֲרֵי יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵיהֶם “בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה”. וְזֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר “כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר”, שֶׁלֹּא יְאַחֵר עַד סוֹף כָּל הַזְּמַן דִּבְעִתָּהּ כֻּלּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה אֲחִישֶׁנָּה גַּם כֵּן. אֲבָל כָּל זֶה הוּא רַק כְּשֶׁיַּגִּיעַ הָעֲטָרָה לְשִׁפּוּלוֹ. וְכֵן מוּבָא בַּ’לֶּשֶׁם’ (‘הקדמות ושערים’ דף פח, פט) שֶׁהַתְּקוּפָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ הָעֲטָרָה לַשִׁיפּוּל, הִיא תְּקוּפַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הָעֲטָרָה לַשִׁיפּוּל תַּתְחִיל תְּקוּפַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי לְשִׁיפּוּל הָעֲטָרָה בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד שֶׁעֲתִידִים לְהִתְחַבֵּר אַחֲרֵי שִׁיפּוּל הָעֲטָרָה. וְכֵן הָעֲטָרָה לְשִׁפּוּלוֹ מְרַמֵּז עַל הָעֲטָרָה שֶׁתַּגִּיעַ לִיסוֹד הַנּוּקְבָא שֶׁנִּקְרָא שֵׁם שפ”ו.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. כָּלִיל שליט”א שֶׁהַפָּסוּק הַ5780 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה לְפִי הַסְּפִירָה הָרְגִילָה הוּא: (דברים לב, כח) “כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה”. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹבְדִים עֵצוֹת מִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית וְעוֹד בְּחִינוֹת וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לְהָבִין מָה ה’ רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ. וְכֵן בְּחִירוֹת לַכְּנֶסֶת הַכ”ג וְהַכ”ד עוֹלֶה 1249 וְזֶה הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַפָּסוּק “כִּי גוֹי אֹבֵד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה”. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שַׁלִּיטָ”א שֶׁהַבֵּן הָרְבִיעִי בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, רוֹמֵז פַּעֲמַיִם עַל הַקּוֹרוֹנָה. שֶׁאֵינוֹ בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה וְגַם לִשְׁאוֹל בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה. וְהַפִּתְרוֹן נִמְצָא בְּתֵבַת יוֹדֵעַ, בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמוֹת הוי”ה אדנ”י שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּסוֹד יְדִיעָה, כְּמוֹ “וַיֵּדַע אָדָם אֶת חַוָּה”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֵלִיָּהוּ נַחְמָנִי שליט”א שֶׁוְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל בְּגִימַטְרִיָּא 830 שֶׁזֶּה הַזְּמַן שֶׁהָיוּ שְׁנֵי בָּתֵּי מִקְדָּשׁוֹת, וּבְאֹפֶן אַחֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל בְּגִימַטְרִיָּא ב’ פְּעָמִים בַּיִת. לְרַמֵּז שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁאוֹל אֶת הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, וְלָכֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל ר”ת שְׁלִישִׁ”י שֶׁלֹּא מְבַקְּשִׁים מַסְפִּיק אֶת הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי. וְכֵן קוֹרוֹנָ”ה בְּמִלּוּי בְּגִימַטְרִיָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אֵיתָן בּוּכְנִיק שליט”א שֶׁקּוֹרֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא קִיוּוּי צִפּוּי חִכּוּי, הַיְנוּ שֶׁזֶּה בָּא לְעוֹרֵר אֶת הַצִּפִּיָּה לַגְּאֻלָּה וְכֵן קִוּוּי צִפּוּי חִכּוּי ר”ת צְחֹ”ק הַסּוֹד שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה מִשֹּׁרֶשׁ יִצְחָק אוֹתִיּוֹת קֵ”ץ חָ”י. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁהָר”ת שֶׁל וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה עוֹלֶה קוֹרוֹנָה. וְכֵן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה בְּגִימַטְרִיָּא קֹרוֹנָה. וּלְמַעַן בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ.

מדברי הרב קנייבסקי הקורונה זה הצלה ליהודי חו”ל

מגפת הקורונה היא לא מגפה ולא מחלה היא הצלה.

שמעו את הדברים מאת סוד החשמל

 מי שבחוץ לארץ חייב לעלות לארץ ישראל

מאז שהתחיל מגפת הקורונה חברה קדישא קוברת פחות מתים. המגפה זה הצלה

סרט 2701 גאולה, מגפת קורונה

סֵּפֶר ‘מְאוֹר הָאֲפֵלָה’ מֵחַכְמֵי תֵּימָן בִּתְחִלַּת הָאֶלֶף הַשִּׁישִׁי כּוֹתֵב מְפֹרָשׁ לִפְנֵי 700 שָׁנָה עַל שְׁנַת ה’תש”פ שֶׁהִיא שְׁנַת הַקֵּץ. | הַקֶּשֶׁר בֵּין “מַקְרִן מַפְרִיס” לְמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה | סוד החשמל

בַּסֵּפֶר ‘מְאוֹר הָאֲפֵלָה’ מֵחַכְמֵי תֵּימָן בִּתְחִלַּת הָאֶלֶף הַשִּׁישִׁי כּוֹתֵב מְפֹרָשׁ לִפְנֵי 700 שָׁנָה עַל שְׁנַת ה’תש”פ שֶׁהִיא שְׁנַת הַקֵּץ.

מוּבָא בַּסֵּפֶר ‘מְאוֹר הָאֲפֵלָה’ מֵרַבֵּנוּ נְתַנְאֵל בֶּן יְשַׁעְיָה מֵחַכְמֵי תֵּימָן בִּתְחִלַּת הָאֶלֶף הַשִּׁישִׁי (עמוד שפ”ג ניתן לראות באוצר החכמה)  “וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ”, אָמְרוּ שֶׁמַּלְכוּת הָרְבִיעִית תִּמָּשֵׁךְ כְּמִנְיַן יַעַ”ן שֶׁהֵם תש”ף. וְרוֹאִים שֶׁכּוֹתֵב מְפֹרָשׁ לִפְנֵי 700 שָׁנָה עַל שְׁנַת תש”פ שֶׁהִיא שְׁנַת הַקֵּץ. וְנִלְמָד מֵהַפָּסוּק (ויקרא כו, מג) “וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם”. כִּי יַעַ”ן בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלָה תש”פ. וְעַד שְׁנַת יַעַ”ן הָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם. נִרְאֶה לְהוֹסִיף שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל הָעוֹף הֲכִי גָדוֹל שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא יָעֵן, [וְיֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בַּת יַעֲנָה], לְרַמֵּז שֶׁהוּא מְסַמֵּל אֶת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה בְּיוֹתֵר. וְעוֹפוֹת אֵלּוּ מַגִּיעִים לְגֹבַהּ 2.6 מֶטֶר לְרַמֵּז עַל שֵׁם הוי”ה שֶׁעוֹלֶה 26 שֶׁנִּמְצָא עִם עַם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם. וְכֵן עוֹף הַיַּעַן רָץ עַל הַיַּבָּשָׁה מַהֵר יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹפוֹת, לְרַמֵּז שֶׁה’ מֵחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּפָּסוּק (במדבר כ, יב) “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם”. הַיְנוּ עַד שְׁנַת “יַעַן” מֹשֶׁה לֹא יִזְכֶּה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּשְׁנַת יַעַ”ן נִזְכֶּה לַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁיִּכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגָאֳלֵנוּ. וְכֵן יַעַ”ן אוֹתִיּוֹת עָנִ”י שֶׁנֶּאֱמַר עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ “עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיַּעַן פֵּרוּשׁוֹ בִּגְלַל בְּגִימַטְרִיָּא בֶּן דָּוִד.

הַקֶּשֶׁר בֵּין “מַקְרִן מַפְרִיס” לְמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁתּוֹקֶפֶת אֶת הַסִּינִים בִּגְלַל הַחִבּוּר שֶׁלָּהֶם לְפָרַס.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶּר שליט”א שֶׁפָּרַ”ס ר”ת פָּרַס רוּסְיָה סִין, שֶׁאֵלּוּ הַשָּׁלֹש הוֹלְכוֹת יַחַד נֶגֶד אֱדוֹם, כְּפִי שֶׁרוֹאִים בְּיָמֵינוּ. וְכֵן הוֹסִיף שֶׁשָּׁמַע מֵהָרַב לְוִין זצ”ל שֶׁהָיָה מִזִּקְנֵי חֲסִידֵי קַרְלִין, שֶׁהוּא שָׁמַע מֵהָאַדְמוֹ”ר הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין זצ”ל, [הַפְרַנְקְפוּרְטֶר] שֶׁהָיָה בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיָה מֵהַיְחִידִים שֶׁצָּפוּ אֶת הַשּׁוֹאָה הַרְבֵּה שָׁנִים קוֹדֶם, וְהוּא אָמַר שֶׁסִּין תַּהֲפֹךְ לְמַעֲצָמָה חֲזָקָה לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְהִיא תַחְרִיב אֶת נְיוּ יוֹרְק, פָּרִיז, וְלוֹנְדּוֹן, [ר”ת נפ”ל] בְּתוֹךְ שָׁלֹש דַּקּוֹת. זֹאת הוּא אָמַר לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה בְּטֶרֶם נוֹדַע בָּעוֹלָם עַל פִּצְצוֹת אָטוֹם, וְסִין הָיְתָה מְדִינַת עֹנִי. וְאָכֵן בְּיוֹם ו’ י”ג בְּכִסְלֵיו תשע”ה פֻּרְסַם בְּ’הַמּוֹדִיעַ’ שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה סִין הִיא מַעֲצָמָה כַּלְכָּלִית חֲזָקָה יוֹתֵר מֵארה”ב. וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעי’ תצט) אָמַר רַבִּי יִצְחָק שָׁנָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נִגְלָה בּוֹ, מֶלֶךְ פָּרַס מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם. וּמַדּוּעַ הוּא אָמַר שֶׁסִּין תַּחֲרִיב. כַּנִּרְאֶה שֶׁסִּין וּפָרַס יַחַד תַחְרֶבְנָה אֶת כָּל הָעוֹלָם כְּפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן בְּרִית, וְלוּלֵי הַסִּינִים שֶׁתּוֹמְכִים בָּאִירַנִּים הֵם הָיוּ נוֹפְלִים מִזְּמַן מֵהַסַּנְקְצִיּוֹת הַכַּלְכָּלִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ נֶגְדָּם בָּעוֹלָם.

כָּתוּב (תהילים סט, לא) “אֲהַלְלָה שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁיר וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה: וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס: רָאוּ עֲנָוִים יִשְׂמָחוּ דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים וִיחִי לְבַבְכֶם“. שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁ“מַקְרִן מַפְרִיס” בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁתש”פ נִרְמֶזֶת בָּר”ת “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר”, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל קְלִפַּת פָּרַס בַּמִּלָּה “מַפְרִיס”. וְכָעֵת רוֹאִים שֶׁהַסִּינִים קִבְּלוּ עֹנֶשׁ מֵה’ מַגֵּפַת קוֹרוֹנָה, שֶׁנִּרְמֶזֶת בְּמַקְרִן וְכָל זֶה בִּגְלַל הַחִבּוּר שֶׁלָּהֶם לְפָרַס שֶׁנִּרְמָז בְּמַפְרִיס. הַיְנוּ ה’ מְבוֹדֵד אוֹתָם בְּבִדּוּד מִכָּל הָעוֹלָם, לְרַמֵּז לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲבֵרִים רָעִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהִתְבּוֹדֵד מֵהֶם. אֶלָּא שֶׁרְשָׁעִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִשְׁאָרִים רְשָׁעִים, וְיִתָּכֵן שֶׁזֶּה יוֹבִיל אוֹתָם לְהַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם. וְכֵן סִין בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַנִּקּוּד בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְעוֹד הוֹסִיפוּ שֶׁסִּי”ן נִרְמֶזֶת בְּ”מַקְרִן מַפְרִיס“. וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ רֹקֵ”ם פָּרַ”ם לְרַמֵּז שֶׁה’ רָקַם אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין סִין לְפָרַס, וְכָעֵת הוּא פּוֹרֵם אוֹתוֹ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ מָרְדֳּכַי יִצְחָק שליט”א שֶׁהָעִיר וְאָהָ”ן שֶׁשָּׁם פִּרְצָה הַמַּגֵּפָה, ר”ת לְפִי הַסֵּדֶר שֶׁל הַכָּתוּב: (יחזקאל ל, טו) “וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא”.

וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלָה הַמַּגֵּפָה הַזֹּאת אֵצֶל הַסִּינִים שֶׁיֵּשׁ לַחַיְדַקִּים צוּרַת כֶּתֶר, וְהֵם קָרְאוּ לָזֶה קוֹרוֹנָה עַל שֵׁם כֶּתֶר שֶׁנִּקְרָא בְּלָטִינִית קוֹרוֹנָה. וְהַכֹּל הִתְחִיל בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַלּוֹעֲזִית 2020 אוֹתָן סְפָרוֹת שֶׁל 220 שְׁנַת תש”פ מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְאָנוּ נִמְצָאִים בַּפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁה’ קִזֵּז 220 שָׁנִים מִ430 לְ210. כִּי עֶשְׂרִים בְּגִימַטְרִיָּא כֶּתֶר. וְכֵן הָאוֹת יוֹ”ד בְּמִלּוּי שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַכֶּתֶר בְּגִימַטְרִיָּא 20. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘אותיות דר”ע’ אות כ’) שֶׁהָאוֹת כָּ”ף שֶׁמִּסְפָּרָהּ 20 יֵשׁ לָהּ צוּרַת כּוֹס, דְּהִיא מְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת כּוֹס וְכִסֵּא וְכֶתֶר הַמִּתְקַשְּׁרִים לָאוֹת כָּ”ף. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (משפטים קכג.) שֶׁהָאוֹת כ’ מִתְקַשֶּׁרֶת לַמַּלְכוּת, וְלָכֵן הָיוּ מוֹשְׁחִים אֶת הַמֶּלֶךְ כְּעֵין כָּ”ף. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘סוֹדֵי רָזַיָּא’ (אות כ’) שֶׁהָאוֹת כָּ”ף מִתְקַשֶּׁרֶת לַלְּבָנָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת וְלָכֵן לַלְּבָנָה יֵשׁ צוּרַת כָּ”ף וְעוֹד. וְכֵן שְׁנַת שְׁבַע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 2020. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁנְּגִיף הַקּוֹרוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלֶה כֶּתֶר חָכְמָה בִּינָה דַּעַת. וּבְגִימַטְרִיָּא רְגִילָה עוֹלֶה 515 ואִם נְחַשֵּׁב אֶת הָאוֹתִיּוֹת לִפְנֵי ג’ סְפִירוֹת רִאשׁוֹנוֹת כֶּתֶר חָכְמָה בִּינָה, עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא 515, וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי כֶּתֶר חָכְמָה בִּינָה, גַּם יוֹצֵא 515 לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל א’ רְגִילָה אַחֲרֵי ת’. וְכֵן נָגִיף הַסִּינִי בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַמִּלִּים עוֹלֶה 1000 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן סִין נֶגֶף הַקּוֹרוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא כֶּתֶר. וְכֵן קוֹרוֹנָה עִם הַנִּקּוּד בְּגִימַטְרִיָּא קֶרֶן הַיּוֹבֵל שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַכֶּתֶר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁעַל הַדֶּגֶל שֶׁל סִין יֵשׁ 5 כּוֹכָבִים, וְ5 פְּעָמִים כּוֹכָב עוֹלֶה עֲמָלֵק. וְאִם נוֹסִיף לָזֶה אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל סִין עִם הַ7 אוֹתִיּוֹת שֶׁל סִין וְכוֹכָב עוֹלָה קוֹרוֹנָה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁסִּי”ן נִרְמֶזֶת בַּפָּסוּק שֶׁל מִלְחֶמֶת מֹשֶׁה בַּעֲמָלֵק: (שמות יז, טו) “וַיִּבֶן משֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה’ נִסִּי: וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁגַּם בְּמִצְרַיִם הַכֹּל הִתְחִיל כְּשֶׁמֹּשֶׁה הוֹרִיד אֶת הַכֶּתֶר מֵרֹאשׁ פַּרְעֹה, וּבִזְכוּת הַפֶּה שֶׁנִּרְמָז בִּשְׁנַת תְּהֵא שְׁנַת פֶּה, מֹשֶׁה נִצָּל וְנִצַּח, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה א, כו) “וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וְגוֹ'” הָיְתָה בַת פַּרְעֹה מְנַשֶּׁקֶת וּמְחַבֶּקֶת וּמְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּנָהּ, וְלֹא הָיְתָה מוֹצִיאֲתוֹ מִפַּלְטֵרִין שֶׁל מֶלֶךְ, וּלְפִי שֶׁהָיָה יָפֶה כָּל מִתְאַוִּים לִרְאוֹתוֹ מִי שֶׁהָיָה רוֹאֵהוּ לֹא הָיָה מַעֲבִיר עַצְמוֹ מֵעָלָיו, וְהָיָה פַּרְעֹה מְנַשְּׁקוֹ וּמְחַבְּקוֹ וְהוּא נוֹטֵל כִּתְרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וּמְשִׂימוֹ עַל רֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּשֶׁהָיָה גָדוֹל. וִהְיוּ שָׁם יוֹשְׁבִין חַרְטוּמֵי מִצְרַיִם וְאָמְרוּ מִתְיָרְאִין אָנוּ מִזֶּה שֶׁנּוֹטֵל כִּתְרֶךָ וְנוֹתְנוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה אוֹתוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁעָתִיד לִטּוֹל מַלְכוּת מִמְּךָ, מֵהֶם אוֹמְרִים לְהָרְגוֹ מֵהֶם אוֹמְרִים לְשָׂרְפוֹ, וְהָיָה יִתְרוֹ יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן וְאוֹמֵר לָהֶם הַנַּעַר הַזֶּה אֵין בּוֹ דַּעַת אֶלָּא בַּחֲנוּ אוֹתוֹ וְהָבִיאוּ לְפָנָיו בִּקְעָרָה זָהָב וְגַחֶלֶת, אִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַזָּהָב יֵשׁ בּוֹ דַּעַת וְהִרְגוּ אוֹתוֹ, וְאִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַגַּחֶלֶת אֵין בּוֹ דַּעַת וְאֵין עָלָיו מִשְׁפָּט מָוֶת, מִיָּד הֵבִיאוּ לְפָנָיו וְשֶׁלַח יָדוֹ לָקַח הַזָּהָב, וּבָא גַבְרִיאֵל וְדָחָה אֶת יָדוֹ וְתָפַשׂ אֶת הַגַּחֶלֶת וְהִכְנִיס יָדוֹ עִם הַגַּחֶלֶת לְתוֹךְ פִּיו וְנִכְוָה לְשׁוֹנוֹ, וּמִמֶּנּוּ נַעֲשָׂה “כְּבַד פֹּה וּכְבַד לָשׁוֹן”. 

וְכֵן פֻּרְסַם שֶׁמַּגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה פָּרְצָה מֵאֲנָשִׁים שֶׁאָכְלוּ בְּשַׂר נָחָשׁ שֶׁהָיָה בּוֹ הַנָּגִיף. וְזֶה אֵרַע בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא שֶׁה’ הִכָּה אֶת הַמִּצְרִים בְּמַכַּת שְׁחִין שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ כֵּיוָן שֶׁהוּא הַקְּלִפָּה שֶׁמַּלְבִּישָׁה וְיוֹנֶקֶת מֵהַמָּשִׁיחַ. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (שבת עז:) שֶׁהַנָּחָשׁ הוּא רְפוּאָה לִשְׁחִין סַפַּחַת, שֶׁהוּא אַחַד הַנְּגָעִים הַיְדוּעִים. וְכֵן קוֹרוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא שְׁחִין. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘בתי מדרשות’ פרק ו אות ב) יוֹם נְקָמָה שֶׁעָתִיד וְשָׁמוּר לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה תַּעֲלֶה עָנָן אַחַת וְתִשְׁמֹר לְמַעְלָה מֵרוֹמִי וְתוֹרִיד שְׁחִין לַח עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל כְּלֵי מַתָּכוֹת שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים וְאַחַר כָּךְ תַּעֲלֶה עָנָן אַחֶרֶת וְתִרְאֶה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמָהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְתוֹרִיד נֶגַע צָרַעַת סַפַּחַת בַּהֶרֶת עַל רוֹמִי עַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם הֵי לְךָ רוֹמִי וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בִּפְרוּטָה וְיֹאמַר אֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת. רוֹאִים שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה ה’ יַכֶּה אֶת הַגּוֹיִים בִּשְׁחִין, וּמִזֶּה תִּלְקֶה הַכַּלְכָּלָה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים אֶת הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שהש”ר ב, לג) אָמַר רַב חִיָּא בַּר אַבָּא סָמוּךְ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ דֶּבֶר גָּדוֹל בָּא לָעוֹלָם וְהָרְשָׁעִים כָּלִים, אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלָיִם”. וְכֵן סִי”ן נִרְמֶזֶת בִּשְׁחִי”ן בְּחִלּוּף ס’ בְּש’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁסִּי”ן נִרְמֶזֶת בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (סנהדרין צז.) אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס.

מוּבָא בְּ’בֶן יְהוֹיָדָע’ (יומא י.) שֶׁלִּפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ חַיֶּבֶת לִפּוֹל קְלִפַּת פָּרַס, וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹנוֹ: גְּזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט מַלְכוּת רוֹמִי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּדְאָמַר רַב אַחַר זֶה, וְאִם כֵּן מֻכְרָח שֶׁגַּם פָּרַס יִפְּלוּ בְיָדָם לְקַיֵּם גְּזֵרָה זוֹ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (שמות י, כו) ״וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה” שֶׁקְּלִפַּת פָּרַס תִּתְבַּטֵּל וְלֹא תִשָּׁאֵר לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. כִּי הֵם מְעַכְּבִים אֶת הַמִּקְנֶה וְהַמָּמוֹן שֶׁל רַגְלֵי מָשִׁיחַ כְּדִלְקַמָּן.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הַפְּלִיאָה’ (ד”ה וראה והבן) גַּם תָּבִין זֶה מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה קָרְבָּנוֹ כָּזֶה שֶׁארז”ל שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אֶחָד הָיָה לוֹ בְמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס”. מִקֶּדֶ”ם בְּגִימַטְרִיָּא מַפְרִי”ס, וְהַסּוֹד כִּי י’ מִסְפָּר, סְפָרִים, רוֹצֶה לוֹמַר י’ מִסְפָּ”ר הוּא מַפְרִי”ס וְאִם תְּהַפְּכֵהוּ הוּא סֹפְרִים. וְהִנֵּה מַקְרִ”ן בְּגִימַטְרִיָּא זָכָ”ר וּנְקֵבָ”ה מַפְרִי”ס בְּגִימַטְרִיָּא זָכָר וּנְקֵבָה וְהִנֵּה זָכָר וּנְקֵבָה בְּגִימַטְרִיָּא הַשְּׁכִינָ”ה וְכוּ’. וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן רְמָזִים גְּדוֹלִים בַּמִּסְפָּר שֶׁל מַקְרִן אוֹ מַפְרִיס שֶׁעוֹלִים כָּל אֶחָד 390 וְיַחַד עוֹלִים תש”פ.

וְנִרְאֶה שֶׁהַקֶּרֶן אַחַת שֶׁהָיְתָה לַשּׁוֹר הַזֶּה בְּמִצְחוֹ, מְסַמֶּלֶת אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַשּׁוֹר עִם מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁעוֹלָה לַכֶּתֶר, בְּסוֹד קַו הָאֶמְצַע. וְלֹא כְּמוֹ שְׁתֵּי קַרְנַיִם שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַבְּהֵמוֹת שֶׁמְּסַמְּלוֹת חֶסֶד וּגְבוּרָה. וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלָה הַמַּגֵּפָה הַזֹּאת אֵצֶל הַסִּינִים שֶׁיֵּשׁ לַחַיְדַקִּים צוּרַת כֶּתֶר, וְהֵם קָרְאוּ לָזֶה קוֹרוֹנָה עַל שֵׁם כֶּתֶר שֶׁנִּקְרָא בְּלָטִינִית קוֹרוֹנָה. כִּי אָכֵן זֶה קָשׁוּר עִם הַקֶּרֶן שׁוֹר שֶׁהָיְתָה בְּאֶמְצַע מִצְחוֹ שֶׁל הַשּׁוֹר פָּר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה “מַקְרִן מַפְרִיס”. וְכֵן סִין הֵם מֵהַתִּפְאֶרֶת דִּקְלִפָּה בְּמִּזְרַח הָעוֹלָם, כִּי צַד מִזְרָח הוּא תִּפְאֶרֶת. וְכֵן סִין בְּגִימַטְרִיָּא עַמּוּד הָאֶמְצַע. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁאֶרֶץ סִין מְכֻנָּה אֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְשֶׁמֶשׁ וּמִזְרָח מְרַמְּזִים עַל הַתִּפְאֶרֶת. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בַּגַּשְׁמִיּוּת שֶׁהַסִּינִים מְכַבְּדִים אָדָם בַּעַל כֶּרֶס, לְרַמֵּז שֶׁשָּׁרְשָׁם מֵהַתִּפְאֶרֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּרֶס. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּאֶרֶץ סִין שֶׁהֵם מִצְטַיְּנִים בִּבְנִיַּת גְּשָׁרִים גְּבוֹהִים וְכוּ’. וְגֶשֶׁר מְסַמֵּל אֶת עַמּוּד הָאֶמְצַע שֶׁמְּחַבֵּר שְׁנֵי צְדָדִים בִּבְחִינַת גֶּשֶׁר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צ. פ. שליט”א שֶׁשֹּׁרֶשׁ חֹדֶשׁ נִיסָ”ן שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַתִּפְאֶרֶת נִרְמָז בְּאֶרֶץ סִין שֶׁהִיא בְּמִזְרַח הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת תִּפְאֶרֶת דִּקְלִפָּה. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּאֶרֶץ סִין שֵׁם הַנָּשִׂיא שַׁי, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָאוֹת שִׁי”ן שֶׁמְּחַבֶּרֶת ג’ קַוִּין בְּסוֹד מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת כַּיָּדוּעַ. וְכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלָה בַּדֶּגֶל שֶׁלָּהֶם צוּרַת כּוֹכָבִים בִּבְחִינַת “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב”. כִּי יַעֲקֹב הוּא הַתִּפְאֶרֶת דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת סֵפֶר הַשִּׂיאִים שֶׁל גִּינֶ”ס אוֹתִיּוֹת סִי”ן ג’. הַיְנוּ סִין שֶׁשַּׁיֶּכֶת לַקַּו הַג’ שֶׁל הַקְּלִפָּה, וּבוֹ יֵשׁ אֶת כָּל הַשִּׂיאִים. כִּי קַו הַג’ עוֹלֶה לַכֶּתֶר.

כָּתוּב (שה”ש ז, ט) “אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים”. וּמוּבָא בַּ’מַּלְבִּי”ם’ (יחזקאל יז, ד) שֵׁם סַנְסָן לֹא נִמְצָא רַק גַּבֵּי תָּמָר, “אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו”, שֶׁהֵם הָעוּקְצִים שֶׁבְּלוּלָבֵי הַתָּמָר שֶׁבָּהֶם יֹאחַז הָעוֹלֶה בְתָמָר שֶׁהוּא חָלָק וְגָבֹהַּ. וְרוֹאִים שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּעֵץ הַתָּמָר שֶׁהַלּוּלָב דּוֹמֶה לַשִּׁדְרָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת, עוֹלִים עָלָיו מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה דֶרֶךְ סַנְסִינָיו שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶת הָאוֹתִיּוֹת סִי”ן. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּפְּסוּקִים (ירמי’ א, יא) “מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשׂתוֹ: וַיְהִי דְבַר ה’ אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר ה’ אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ”. וּבֵאֵר הרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁסִּי”ן נִרְמֶזֶת בְּ“סִיר נָפוּחַ” וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף רוּזִין שליט”א שֶׁשָּׁקֵד בְּאִידִישׁ נִיס אוֹתִיּוֹת סִין. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁסַּנְסַן בְּגִימַטְרִיָּא 220 שֶׁהִיא שְׁנַת תש”פ מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְכֵן קֶרֶן בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלָה 1000 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.

וְכֵן רוֹאִים בַּפְּסוּקִים שֶׁבְּרֶגַע שֶׁהִגִּיעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִדְבַּר סִין, הִתְחִילוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל אֹכֶל שֶׁקָּשׁוּר עִם צָרְכֵי הַגּוּף שֶׁל מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז, א) “וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה’ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁמִדְבַּר סִין בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה.

וְכֵן הַמַּגֵּפָה בְּסִין הִיא מַכַּת דֶּבֶר שֶׁבָּאָה מֵבַּעֲלֵי הַחַיִּים לָאָדָם, וּמַכַּת דֶּבֶר שֶׁהָיְתָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הִיא כְּנֶגֶד סְפִירַת הַתִּפְאֶרֶת, וְכֵן רוֹאִים שֶׁבְּכָל הַמַּכּוֹת שֶׁהָיְתָה הַתְרָאָה, ה’ אָמַר לְמֹשֶה “וְאָמַרְתָּ אֵלָיו”, וְרַק בְּמַכַּת דֶּבֶר ה’ אָמַר “וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו”. כֵּיוָן שֶׁמַּכַּת דֶּבֶר הִיא כְּנֶגֶד סְפִירַת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּבּוּר. כַּמּוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות ל, יט) שֶׁעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁבַּיָּד שֶׁהֵן בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת, מִתְקַשְּׁרוֹת עִם בְּרִית הַפֶּה. וְעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁבָּרֶגֶל מִתְקַשְּׁרוֹת עִם בְּרִית מִילָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (משפטים קכג.) מַהוּ פֶּה דַּעַת גְּנוּזָה בְּפִי הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּקְרָא תִּפְאֶרֶת. וְכֵן דֶּבֶר וּבָרָד הֵם אוֹתָן אוֹתִיּוֹת, כִּי שְׁנֵיהֶם בְּקוֹמַת הַחג”ת, הַבָּרָד בְּיָמִין וְהַדֶּבֶר מַקְבִּיל אֵלָיו בָּאֶמְצַע. וְעוֹד רוֹאִים בִּשְׁתֵּי הַמַּכּוֹת הָאֵלּוּ שֶׁהַמִּצְרִים שֶׁהִכְנִיסוּ אֶת הַבְּהֵמוֹת לַבַּיִת כִּדְבַר ה’ לֹא נִיזוֹקוּ.

מוּבָא בְּרַשִּׁ”י שָׁם “וְתִיטַב” הִלּוּלַי לַה’. “מִשּׁוֹר פָּר” הוּא שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּבְרָא בְּקוֹמָתוֹ, וּבַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר בּוֹ בַּיּוֹם הֱבִיאוֹ שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר “שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד”, בּוֹ בַּיּוֹם נִדְמֶה לְפַר שֶׁהוּא בֶּן שָׁלֹשׁ. “מַקְרִן מַפְרִיס” קַרְנוֹתָיו קָדְמוּ לְפַרְסוֹתָיו שֶׁהֲרֵי בְּקוֹמָתוֹ וּבְקַרְנָיו נִבְרָא, וְרֹאשׁוֹ יָצָא מִן הָאָרֶץ תְּחִלָּה כְּדֶרֶךְ כָּל הַנּוֹלָדִים הוֹצִיאָתָן הָאָרֶץ נִמְצְאוּ קַרְנָיו קָדְמוּ לְרַגְלָיו. הַיְינוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְפַּלֵּל לַה’ שֶׁתְּפִלּוֹתָיו תִּהְיֶינָה חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר מֵהַשּׁוֹר פָּר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא לְכַפֵּר עַל חֶטְאוֹ. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁבִּשְׁנַת תש”פ הַקַּרְנַיִם תִּקְדַּמְנָה לַפַּרְסוֹת, הַיְנוּ שֶׁהַקַּרְנַיִם שֶׁמְּסַמְּלוֹת אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (הוריות יב.) דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְקֶרֶן נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן. שָׁאוּל וְיֵהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְפָךְ לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן, תְּנַצַּחְנָה אֶת קְלִפַּת פָּרַס שֶׁנִּרְמֶזֶת בְּפַרְסוֹת הַשּׁוֹר. כִּי קְלִפַּת פָּרַס הִיא בְּחִינַת פַּרְסַת הָרֶגֶל, בְּסוֹד נֶצַח דִּקְלִפָּה שֶׁהוּא רֶגֶל. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (יומא עז:) שֶׁגַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ הִכְנִיעַ אֶת דּוּבִּיאֵל שַׂר פָּרַס בַּשָּׁמַיִם עִם הַפָּסוּק “שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם”. וְהַבֵּאוּר כֵּיוָן שֶׁקְּלִפַּת פָּרַס הִיא בִּבְחִינַת נֶצַח דִּקְלִפָּה, מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, דְּהָנֵץ הוּא מִלְּשׁוֹן נֶצַח, שֶׁמִּתְנוֹצֶצֶת נְקֻדַּת הַנֶּצַח שֶׁל הַיּוֹם, בִּבְחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁמֵּאִיר לְמַטָּה דֶּרֶךְ הַנֶּצַ”ח שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָנֵ”ץ חַמָּה. וְכֵן אֵלִיָּהוּ קָשׁוּר לְשֵׁבֶט גָּד שֶׁמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַנֶּצַח. שֶׁלְּשֵׁבֶט גָּד הָיָה אֶת כֹּחַ הַנִּצָּחוֹן שֶׁל סְפִירַת הַנֶּצַח, וְהֵם הָיוּ יוֹצְאֵי צָבָא לְרַמֵּז שֶׁהֵם שַׁיָּכִים לַחֵצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל שֵׁם צְבָאוֹת שֶׁמְּסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַנֶּצַח, וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ב”מ פה:) שֶׁאֵלִיָּהוּ נִדְמֶה כְּדֹב שֶׁל אֵשׁ. וְכֵן פָּרַס קְשׁוּרָה עִם פּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶצַח. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁפָּרַס אִירַן בְּגִימַטְרִיָּא רַגְלֵי מָשִׁיחַ.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘תּוֹלַעַת יַעֲקֹב’ מִבַּעַל ‘עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ’ שֶׁבַּפָּסוּק הַזֶּה נִרְמַז תִּקּוּן הַמַּלְכוּת וְחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, וְגַם אֹרֶךְ הַזְּמַן שֶׁזֶּה יִקַּח (הקדמה): בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהָשִׁיב אֵם עַל בָּנִים וְיָבִיא קָרְבָּן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא לְקָרֵב מַה שֶּׁהִרְחִיק וּלְיַחֵד מַה שֶּׁהִפְרִיד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז”ל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס”. וְחַכְמֵי לֵב יוֹדְעִים עַד הֵיכָן הִגִּיעַ חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם, וּכְשֶׁבָּא לְתַקֵּן הֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל וְהִקְרִיב שׁוֹר, כִּי פְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל, וְקֶרֶן אֶחָד יִרְמֹז לְמַה שֶּׁתִּקֵּן שֶׁהוּא קֶרֶן הַיּוֹבֵל וְהוּא קֶרֶן דָּוִד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הַצִּיּוֹנִי’ (בראשית): עוֹד יִתְבּוֹנָן חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מִמַּה שֶּׁהִזְכִּירוּ חֲזַ”ל בִּתְשׁוּבָה. שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס”, מַקְרִן כְּתִיב וְקֶרֶן רוֹמֵז לַמַּלְכוּת שֶׁנֶּאֱמַר “וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ”. “אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עַבְדִּי”. וְאָמְרוּ אַחַת לִרְמֹז כִּי תִקֵּן מַה שֶׁקִּלְקֵל.

וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ראש השנה כו.) “וְתִיטַב לַה’ מִשּׁוֹר פָּר”, אִם שׁוֹר לָמָּה פָּר, וְאִם פָּר לָמָּה שׁוֹר, אֶלָּא מַאי שׁוֹר פָּר מִשּׁוֹפָר. וְרוֹאִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁתְּפִלּוֹתָיו תִּהְיֶינָה חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר מִתְּפִלּוֹת שֶׁבָּאוֹת יַחַד עִם תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁנִּרְמְזָה כָּאן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁנִּזְכֶּה לִתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ.

הצפייה לגאולה הביאה הצפות של גשמים | סוד החשמל

שמעתי מהרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שאנו רואים בשנת תש”פ לאחר שהיתה עצירת גשמים, כשהתחילו הארועים בעולם שהגבירו את הצפייה לישועה אצל בני ישראל, ירדו גשמים מרובים ושפע רב, היינו הצפייה הביאה הצפות של גשמים. ולכן השתלשל שנחל הגעתון בנהריה עלה על גדותיו כמה פעמים. לרמז שעם ישראל מחיש את הגעתו של מלך המשיח בכח התגברות הצפייה. וכן נהריה מרמז על הנהר היוצא …

סופי האותיות של מילוי בראשי”ת מרמז על שנת תש”פ | סוד החשמל

מאת צ.ס: 🕍החתם סופר בספרו “תורת משה” כתב שבעשרת הדברות יש כתר (620) אותיות כנגד 613/תריג מצוות דאורייתא ו-7 מצוות דרבנן. חז”ל למדו וקבעו שיש לסמוך גאולה לתפילה והביאו סימוכין ממזמור יט'(בסוף) ומזמור כ'(בהתחלה) בתהילים . כזכור, יש 2711 דפים בש”ס/תלמוד בבלי . כאשר נכפיל את אותיות “גאולה” האחת בחברתה …