פיצוץ אדיר בלבנון בערב ט”ו באב בעוצמת רעידת אדמה 4.5 בסולם ריכטר

עדכון יום חמישי נוספו רמזים חדשים. מאת  ל.ש: “והלבנון באדיר ייפול ” והמשך הפסוק הוא ” ויצא חוטר מגזע ישי … כלומר המשיח !!  ״וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל״ (ישעיה י,לד) לבנון התחילה את הנפילה שלה אמש (י״ד אב תש״ף) כאשר פיצוץ אדיר מחריד ומחריב חלק גדול מביירות. …

והריחו ביראת ה’ הקורונה פוגעת בחוש הריח | סוד החשמל

טַעַ”ם וְרֵי”חַ שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁנּוֹטֶלֶת מֵהָאֲנָשִׁים אֶת חוּשֵׁי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ, וּמְכַסִּים בְּמַסֵּכוֹת אֶת הַפֶּה וְהָאַף נִרְמָזִים בַּכָּתוּב עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ “וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי”.

מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (סוטה מח.) מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִטַּל טַעַם הַפֵּרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ. וּבַגְּמָרָא (סנהדרין עה:) אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִטְּלָה טַעַם בִּיאָה. וְרוֹאִים שֶׁבִּזְמַן חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁפָּסְקָה טָהֳרָה מִיִּשְׂרָאֵל נִטַּל טַעַם וְרֵיחַ וּבִזְמַן הַגְּאֻלָּה יַחְזְרוּ הַטַּעַם וְהָרֵיחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁטַּעַ”ם וְרֵי”חַ נִרְמָזִים בַּכָּתוּב עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ: (ישעי’ יא, א) “וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי”. הַיְנוּ טַעַ”ם נִרְמָז בָּאֶמְצַע וּבַצְּדָדִים: “חֹטֶר מִגֶּזַע“. וְרֵי”חַ נִרְמָז בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בָּאֶמְצַע וּבַצְּדָדִים: “חֹטֶר מִגֶּזַע”. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶת הַטַּעַם וְהָרֵיחַ שֶׁנֶּאֶבְדוּ מֵאִתָּנוּ. וְלָכֵן זֶה נִרְמָז בָּאֶמְצַע וּבַצְּדָדִים שֶׁל הַמִּלִּים, כִּי טַעַם וְרֵיחַ בָּאִים מִסְּפִירַת הַכֶּתֶר שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הָאֶמְצַע וְהַצְּדָדִים שֶׁל כָּל הַג’ קַוִּים. כִּי שֹׁרֶשׁ הַטַּעַם הַגַּשְׁמִי בָּא מִטַּעֲמֵי תּוֹרָה שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת סְפִירַת הַכֶּתֶר. והוסיף הרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שחוט”ר ר”ת חוש טעם וריח. וכן משי”ח ס”ת חוש טעם וריח. והוסיף הרה”ג ר’ חיים ש. שליט”א שחוש טעם וריח בגימטריא “ח‍ֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי”. וְכֵן “וְיָצָא חו‍ֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עִם הַמִּלִּים, וְכֵן “וְיָצָא חו‍ֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי” עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא ה’תש”פ. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף אֶת הַו’ לַחוֹטֶר שֶׁיִּהְיֶה אוֹתִיּוֹת טַעַם וְרֵיחַ לְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם. כִּי הַטַּעַם נִפְגַּם בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהָרֵיחַ לֹא נִפְגַּם. וּבַזְּמַן הַגְּאֻלָּה יִתְחַבָּרוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד לִהְיוֹת מְתֻקָּנִים. לָכֵן מַמְשִׁיךְ שָׁם הַכָּתוּב עַל הַמָּשִׁיחַ “וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'”. 

וּלְפִי זֶה יִתָּכֵן שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁנּוֹטֶלֶת מֵהָאֲנָשִׁים אֶת חוּשֵׁי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ. וּמְכַסִּים בְּמַסֵּכוֹת אֶת הַפֶּה וְהָאַף שֶׁשָּׁם הַטַּעַם וְהָרֵיחַ, לְרַמֵּז שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיַּחְזְרוּ הַטַּעַם וְהָרֵיחַ הָאֲמִתִּיִּים לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הַטַּעַם וְהָרֵיחַ עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא הַמָּשִׁיחַ. וְלָכֵן הַי’ שֶׁל רֵיחַ נִרְמֶזֶת בָּאוֹתִיּוֹת ג”ז, כִּי גָ”ז פֵּרוּשׁוֹ נֶאֱבַד, כְּמוֹ “כִּי גָז חִישׁ”. וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּסִיּוּם הַשִּׁבְעִים שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּרְמַז בַּכָּתוּב שָׁם: (תהילים צ, י) “יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה”. וְכֵן “כִּי גָז חִישׁ” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. והוסיף הרה”ג ר’ דוד ויצמן שליט”א שמשיח אותיות חשי”ם, רמז על חושי הטעם והריח. ולכן כתוב (במדבר לב, יז) “וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם” כי האותיות לפני האותיות בנ”י ישרא”ל בגימטריא תש”פ. וגם “לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” עם האותיות בגימטריא ה’תש”פ. 

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין מִסְפַּר טַעַ”ם לְמִסְפַּר רֵי”חַ, הוּא אוֹתוֹ הֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מִסְפַּר שָׁמַיִ”ם לְמִסְפַּר אֶרֶ”ץ. הַיְינוּ שֶׁשָּׁמַיִם וְרֵי”חַ הֵם הַמִּסְפָּרִים הַגְּבוֹהִים, וְטַעַ”ם וְאֶרֶ”ץ הֵם הַמִּסְפָּרִים הַנְּמוּכִים, וְהַהֶפְרֵשׁ בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הוּא כְּמִנְיַן צ”ט שֶׁמְּסַמֵּל אֶת לֵידַת מָשִׁיחַ וְאֶת הַזְּמַן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ הַטַּעַם וְהָרֵיחַ וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ויק”ר כז, ז) ק’ פְּעִיּוֹת שֶׁהָאִשָּׁה פּוֹעָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה לְמִיתָה וְאַחַת לְחַיִּים. וְכֵן 99 הוּא הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל חֶבְלֵי לֵידָה, לְרַמֵּז שֶׁבְּלֵדַת מָשִׁיחַ יִתְחַבָּרוּ שׁוּב הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְיַחְזְרוּ חוּשֵׁי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ הָאֲמִתִּיִּים לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן שׁוֹקָלָד שֶׁהוּא מַאֲכָל שֶׁל תַּעֲנוּג, מְרֻמָּז בַּכָּתוּב (שמות כ, ח) “זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ“. לְרַמֵּז שֶׁהַתַּעֲנוּג שַּׁיָּךְ לְשַׁבָּת שֶׁהִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז נִזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג עַל ה’ בְּיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת.

מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (שה”ש א, ב) “יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ” זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמָנוּתָהּ מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף אַךְ אֲנִי מִתְאֲוָה וְשׁוֹקֶקֶת לֶהֱיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַּמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן כְּחָתָן אֶל כַּלָּה פֶּה אֶל פֶּה. וְנֹאמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ וְדִבֵר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טַעֲמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ וְזֶהוּ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. וְרוֹאִים שֶׁגִּלּוּי טַעֲמֵי תוֹרָה הוּא בְּחִינַת נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה מִשְׁתּוֹקֶקֶת לָזֶה יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר, לָכֵן מִשְׁתַּלְשֵׁל בְּמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁכֻּלָּם מְכַסִּים אֶת הַפֶּה. כִּי ה’ מְרַמֵּז שֶׁצְּרִיכִים לְבַקֵּשׁ אֶת הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם שֶׁנִּזְכֶּה לִנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ שֶׁל הקב”ה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ה. שליט”א שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּין חֹדֶשׁ נִיסָן בּוֹ קוֹרְאִים אֶת מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים לַפָּנִים נִרְמָז בַּכָּתוּב (תהילים ד, ז)נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה'”. וְעוֹד הוֹסִיפוּ שֶׁמַּקְפִּידִים בְּפֶסַח לְהַרְגִּישׁ טַעַם בַּמַּצָה וּבַמָּרוֹר, וְרוֹאִים שֶׁפֶּסַח קָשׁוּר לְטַעַם. וְכֵן נִיסָן בְּגִימַטְרִיָּא טְעָמִים. וְכֵן חֹדֶשׁ נִיסָן מֵאִיר בּוֹ שֵׁם הוי”ה כְּסִדְרוֹ בִּבְחִינַת פָּנִים. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי ‘חֲסַ”ל סִדּוּר פֶּסַח’ הֵן טַעַ”ם. וְהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי טַעַ”ם הֵן פָּנִי“ם, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר רַשִּׁ”י שֶׁהַטַּעַם הוּא נְשִׁיקִין פָּנִים בְּפָנִים

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיהש”ר ז, ב) כָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַנְּגִין בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְכוּת מִילָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (הובא בספר ‘בית הלוי’ פ’ לך לך) “מַה יָּפִית” בַּמִּילָה, “וּמַה נָּעַמְתְּ” בַּפְּרִיעָה. וְכָתוּב זֶה מְדַבֵּר עַל תַּעֲנוּגִים, “מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים”. נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁבִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְתַעֲנוּג צָרִיךְ לְהָסִיר אֶת כָּל סוּגֵי הָעָרְלָה לְהִתְחַבֵּר לְאוֹר הַגְּאֻלָּה לְהַחְזִיר אֶת חוּשֵׁי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ. וְכֵן הַכָּתוּב (בראשית יז, כו) “בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם” ר”ת הֲנָאָ”ה. ולכן יֵשׁ בִּבְרִית מִילָה תְּכוּנוֹת שֶׁל קָרְבַּן שְׁלָמִים דִּשְׁלָמִים הֵם מִלְּשׁוֹן שָׁלֵם. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקרא יא.) שְׁלָמִים הֵם שְׁלוֹם הַכֹּל, שָׁלוֹם לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים. וּמָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (נדרים לא:) גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל שֶׁנֶּאֱמַר “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”. וְכֵן שְׁלָמִים הֵם מִלְּשׁוֹן שָׁלֵם, בִּגְלַל שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם חֵלֶק לַבְּעָלִים וְחֵלֶק לַכֹּהֵן, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקרא יא.) “וּבוֹאִי תֵימָן”, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁנִּשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם, לְפִי שֶׁהֵם שָׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל, שְׁלוֹם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְהֵם שְׁלֵמוּת צְדָדֵי הָעוֹלָם, שְׁלֵמוּת הַכֹּל מִצַּד הָאֱמוּנָה, וְהַשְּׁלָמִים לְפִי שֶׁהֵם שָׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל, הַבְּעָלִים אוֹכְלִים מֵהֶם וְנֶהֱנִים מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי הַשָּׁלוֹם הוּא לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וְכֵן בִּבְרִית מִילָה יֵשׁ שְׁלֵמוּת שֶׁמְּבִיאָה תַּעֲנוּג לָאָדָם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁשָׁלֵם אוֹתִיּוֹת שֶׁמָּל.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים מא.) בְּרִית מִילָה לְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת גַּד וְסוֹד הַדָּבָר “וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא”, בְּאוֹתָהּ יוֹ”ד נַעֲשֵׂית גִּי”ד. וּמַדּוּעַ נִקְרֵאת גַּד מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִז’ סְפִירוֹת שֶׁעוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גַּד. וְרוֹאִים שֶׁהַמָּן הָיָה בִּבְחִינַת מָזוֹן מָהוּל שֶׁעָשׂוּ לוֹ בְּרִית מִילָה. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י “מְחֻסְפָּס”, מְגֻלֶּה, וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ בַּמִּקְרָא וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם מְקַלַּף לְשׁוֹן “מַחְשׂף הַלָּבָן”. וְרוֹאִים שֶׁהַמָּן הָיָה בִּבְחִינַת מָזוֹן מָהוּל בְּלִי הָעָרְלָה וְהַמֹּץ הַמִּתְלַבְּשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל הַתְּבוּאָה, וְלָכֵן הוּא נִבְלַע בָּאֵבָרִים בְּלִי פְּסֹלֶת. וְכֵן מִילָ”ה ר”ת הַכָּתוּב (שמות טז, כז)יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט”. וְכֵן מִילָה עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא מָּן. לְפִי זֶה נִרְאֶה לְבָאֵר הַמִּדְרָשׁ (ילקוט שה”ש תתקפ”ו) “וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי” זֶה הַמָּן שֶׁיָּרַד לְיִשְׂרָאֵל בְּעַיִן יָפָה וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל טוֹעֲמִין בּוֹ תקמ”ו טְעָמִים מִנְיַן מָתוֹ”ק. כִּי שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה בְּגִימַטְרִיָּא תקמ”ו כִּי גַם שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה הֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים. וְכֵן הָר”ת שֶׁל כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁנִּכְכָלוֹת בַּיְסוֹד בִּמְקוֹם הַמִּילָה כח”ב חג”ת נהי”ם בְּגִימַטְרִיָּא תקמ”ו. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁתקמ”ו הוּא גִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַפָּסוּק: (שה”ש ד, טז) “יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁתקמ”ו מ”ן נִרְמָזִים בַּכָּתוּב עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה שֶׁנִּזְכֶּה שׁוּב לְטַעַם וְרֵיחַ: (תהילים קב, יד) “אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד”.

הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת מָשִׁי”חַ הוּא 552 כְּמִנְיַן הֶסַּח הַדַּעַת.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צז.) שְׁלֹשָׁה בָּאִין בְּהֶסַּח הַדַּעַת, אֵלּוּ הֵן, מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב. וְרוֹאִים שֶׁמָּשִׁיחַ יָבֹא רַק כְּשֶׁיִּהְיֶה הֶסֵּח הַדַּעַת מִמֶּנּוּ, וְזֶה הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא שֶׁאוֹמֵר שֶׁמָּשִׁיחַ יָבֹא רַק כְּשֶׁיְבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ: א”ר שִׁמְעוֹן בַּר מְנַסְיָא אֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאִין סִימַן גְּאֻלָּה לְעוֹלָם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְּשׁוּ שְׁלָשְׁתָּם. וְנִרְאֶה לְבָאֵר לְפִי מַה שֶּׁמּוּבָא בַּמהרש”א שֶׁכְּשֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבֹא, לְחֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים תִּהְיֶה בִּיאָתוֹ בְּחִינַת מְצִיאָה שֶׁיָּבִיא לָהֶם שִׂמְחָה. וּלְחֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים תִּהְיֶה בְּחִינַת נְשִׁיכַת עַקְרָב. וְרוֹאִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבֹא בִּבְחִינַת מְצִיאָה לְמִי שֶׁיְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ וְיִזְכֶּה לְסִימָן שֶׁמֵּבִיא אֶת הַמְּצִיאָה. הַיְינוּ זֶה וַדַּאי שֶׁיְבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, אֲבָל צוּרַת בִּיאָתוֹ תִּהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יָשִׂימוּ לֵב. כֵּיוָן שֶׁהַיִּחוּד יִהְיֶה בְּהֶסְתֵּר בִּבְחִינַת הֶסֵּח הַדַּעַת. שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁמָּשִׁיחַ בָּא בְּהֶסֵּח הַדַּעַת כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָשִׂים לֵב שֶׁהַמָּשִׁיחַ בָּא כְּבָר בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יְקַבֵּל סִימָן שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ אֶת אוֹר הַמְּצִיאָה גַּם בִּזְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת מָשִׁי”חַ הוּא 552 כְּמִנְיַן תַּעֲלוּמָה, וּכְמִנְיַן הֶסַּח הַדַּעַת. לְרַמֵּז שֶׁבִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הִיא תַּעֲלוּמָה שֶׁל סוֹד שֶׁצָּרִיךְ לְגַלּוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּגַלִּים תַּעֲלוּמוֹת הַתּוֹרָה, וְהַמָּשִׁיחַ בָּא בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת שֶׁשָּׁם הוּא מִסְתַּתֵּר בַּמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר שֶׁלּוֹ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁהַמִּסְפָּר 552 הוּא הַהֶפְרֵשׁ בֵּין מִסְפַּר תַּלְמוּד בַּבְלִי לְמִסְפַּר תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי. הַיְנוּ אוֹר הַמָּשִׁיחַ מְחַבֵּר בֵּין הַתַּלְמוּד שֶׁל הַגָּלוּת לַתַּלְמוּד שֶׁל הַגְּאֻלָּה.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ’ (ח”א תמח) וּמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵעֹצֶם הֶרְגֵּשׁוֹ בְּזַכּוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרְאוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַד כִּי בָּעֲרוּ בְּקִרְבּוֹ כְּלַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, וְנָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו. אוּלַי כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם וְלֹא יֵדְעוּ כִּי כְּבָר הוּא. וּבְבֵאוּר יוֹתֵר שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן יְשחֲֹחוּ מָשִיחַ מָשִׁיחַ, וּלְבַסּוֹף הִנֵּה הוּא.

וְהַטַּעַם לָזֶה כֵּיוָן שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (תענית ח:) אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. לָכֵן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּדֶרֶךְ נִסְתֶּרֶת. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. אִם נוֹצִיא אֶת הַמִּסְפָּר שֶׁל סָמוּ”י מֵהַמִּסְפָּר שֶׁל עַיִ”ן נְקַבֵּל מִסְפַּר דָּוִ”ד. וְכָל זֶה עַד שְׁנַת תש”פ בְּגִימַטְרִיָּא עַיִ”ן. כִּי כָּאן כְּבָר חַיָּב לְהִתְגַּלּוֹת. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. אִם נוֹצִיא אֶת הַמִּסְפָּר שֶׁל סָמוּ”י מֵהַמִּסְפָּר שֶׁל עַיִ”ן נְקַבֵּל מִסְפַּר דָּוִ”ד.

“וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ” רֶמֶז שֶׁאַחֲרֵי אוֹתִיּוֹת רַעַ”שׁ הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת תש”פ, נִזְכֶּה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּרֵד בָּנוּי בָּאֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם.

כָּתוּב (יחזקאל א, ד) “וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ”. יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא רָאָה אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיּוֹרֶדֶת לָעוֹלָם, שֶׁנִּקְרֵאת חַשְׁמַל, וְאֶת הַקְּלִפּוֹת הַסוֹבְבִים אוֹתָהּ. כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְהַר שָׁלוֹם’ לָרַשַּׁ”שׁ (בהקדמתו לברכת מלביש ערומים) סְבִיב הַחַשְׁמַל מַלְבִּישׁ קְלִפַּת נֹגַהּ, וּסְבִיבָהּ קְלִפַּת אֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וּסְבִיבָהּ קְלִפַּת עָנָן גָּדוֹל, וּסְבִיבָהּ קְלִפַּת רוּחַ סְעָרָה. וּמָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (יתרו מד:) “רוּחַ סְעָרָה”, דָּא מַלְכוּת בָּבֶל. “עָנָן גָּדוֹל”, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת מָדַי. “וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת”, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת אֱדוֹם. “וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב”, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת יָוָן. וּלְפִי זֶה יוֹצֵא שֶׁהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק “וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ” מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה. וְכֵן “מִתּוֹךְ הָאֵשׁ” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ גַּמְלִיאֵל רַבִּינוֹבִיץ שליט”א שֶׁהָר”ת שֶׁל נֻסַּח הַתְּפִלָּה ‘כְּנֹעַם שִֹיחַ סוֹד שַֹרְפֵי קֹדֶשׁ’ בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן מוּבָא מֵהרה”ג ר’ אֵלִיָּהוּ שְׁטֶרְן זצ”ל שֶׁד’ חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה אָדָם וְשׁוֹר וְאַרְיֵה וְנֶשֶׁר בְּגִימַטְרִיָּא 1335 מִסְפַּר הַקֵּץ שֶׁל דָּנִיֵּאל. 

מָצִינוּ אֵצֶל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כָּתוּב (מלכים א’ יט, יא) “לֹא בָרוּחַ ה’ וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה’: וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה’ וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה”. וּבַמַּלְבִּי”ם (יחזקאל א, יד) מְפָרֵשׁ כָּתוּב זֶה, דְּהָרוּחַ הוּא קְלִפַּת רוּחַ סְעָרָה, הָרַעַשׁ הוּא קְלִפַּת עָנָן גָּדוֹל, [דְּהָרַעַשׁ בָּא מֵהָעֲנָנִים שֶׁמִּתְנַגְּשִׁים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ וְנַעֲשִׂים רְעָמִים], וְהָאֵשׁ הוּא קְלִפַּת אֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הַקְּלִפּוֹת הָיָה הַקּוֹל דְּמָמָה דַקָּה, הַחַשְׁמַל, שֶׁלִּפְעָמִים הֵם בִּבְחִינַת קוֹל מְמַלְּלוֹת, וְלִפְעָמִים דְּמָמָה שׁוֹתְקוֹת, [פֵּרוּשׁ זֶה מְרֻמָּז גַּם בְּזֹהַר (תקונים ג:)], וְשָׁמַעְתִּי רֶמֶז שֶׁכָּתוּב “וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ” רֶמֶז שֶׁאַחֲרֵי אוֹתִיּוֹת רַעַ”שׁ הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת תש”פ נִזְכֶּה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּרֵד בָּנוּי בָּאֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת ‘נַחֵם’ ‘כִּי אַתָּה ה’ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ כָּאָמוּר “וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה’ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁאַחַר הָרַעַשׁ בְּגִימַטְרִיָּא ה’תש”פ. וּמַמְשִׁיךְ הַכָּתוּב “וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה” הַיְנוּ אַחַר אוֹתִיּוֹת אֵ”שׁ נִזְכֶּה לָאוֹתִיּוֹת בַּ”ת שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת וְר”ת בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ. וְכֵן הַחַשְׁמַל נִקְרָא בַּפְּסוּקִים “כְּעֵין הַחַשְׁמַל” וְעַיִן בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ.

הקב”ה פָּתַח אֶת הַשְּׁבָחִים בָּהֶם מְשַׁבֵּחַ אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בַּפָּסוּק “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” וּבַהֶמְשֵׁךְ הקב”ה מְסַיֵּם אֶת הַשְּׁבָחִים שׁוּב בַּמִּלִּים “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וּשְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ בְּגִימַטְרִיָּא 5780. 

כָּתוּב (שה”ש ו, ד) “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת: הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד: שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר: אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת: אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים”. הקב”ה פָּתַח אֶת הַשְּׁבָחִים בָּהֶם מְשַׁבֵּחַ אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בַּפָּסוּק “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” וּבַהֶמְשֵׁךְ הקב”ה מְסַיֵּם אֶת הַשְּׁבָחִים שׁוּב בַּמִּלִּים “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. בְּכָל הַתַּנַ”ךְ לֹא מוֹפִיעוֹת עוֹד מִלִּים אֵלּוּ, וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁשְּׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ: “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” בְּגִימַטְרִיָּא עִם הַמִּלִּים שְׁנַת 5780 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם.

הַכָּתוּב מְתָאֵר אֶת יֹפִי הַשְּׁכִינָה בְּהִתְנוֹצְצוּת הַשַּׁחַר וּבִיצִיאַת הַלְּבָנָה בָּעֶרֶב. שְׁנֵי אֵלּוּ הֵם חִבּוּרִים שֶׁל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שֶׁמְּרַמְּזִים עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה שֶׁקָּשׁוּר עִם חִבּוּר הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד, ז) “וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָ”ה לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר”. וּבְיֶתֶר עֹמֶק, הַפָּסוּק “וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר” מְרַמֵּז שֶׁבִּזְמַן הָעֶרֶב יִתְנוֹצֵץ אוֹר הַשַּׁחַר שֶׁל הַגְּאֻלָּה. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְנֵר שִׁטְרִית שליט”א שֶׁשַּׁחַר עֶרֶב בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וּזְמַנִּים אֵלּוּ קְשׁוּרִים עִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר וּמְחַבֵּר אֶת כָּל הַזְּמַנִּים בַּעֲבוֹדַת ה’. וְכֵן דָּוִד עֶרֶב שַׁחַר בְּגִימַטְרִיָּא “אָעִירָה שָׁחַר”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁמִּלּוּי עֶרֶ”ב עַיִ”ן רֵי”שׁ בֵּי”ת, הוּא אוֹתִיּוֹת הַמִּלּוּי שֶׁל שַׁחַ”ר שִׁי”ן חֵי”ת רֵי”שׁ. וְהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַמִּלּוּי עוֹלָה תש”פ. וְגַם הָר”ת שֶׁל שְׁנֵי הַפְּסוּקִים עִם הַמִּלִּים עוֹלִים ה”א תש”פ. וְכֵן ב’ פְּעָמִים “יָפָה” שֶׁמּוֹפִיעַ בִּשְׁנֵי הַפְּסוּקִים בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ. וְכֵן ב’ פְּעָמִים נִדְגָּלוֹת עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא 1000 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן “כְּתִרְצָה נָאוָה” עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן “כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה” עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי” בְּגִימַטְרִיָּא ה’תש”פ. 

נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי הַ’מּוֹשַׁב זְקֵנִים’ מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת (ויקרא טו, כה) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ נְשׁוֹתֵיהֶם רוֹאִים דַּם נִדּוֹת מִפְּנֵי אֵימַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם, וְכֵן בַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ נְשׁוֹתֵיהֶם רוֹאוֹת דַּם נִדּוֹת מִפְּנֵי אֵימַת שְׁכִינָה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם, וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, “גַּן נָעוּל מַעְיָן חָתוּם”, לְשׁוֹן אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לָהֶם דְּגָלִים בַּמִּדְבָּר וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם אָז גַּן נָעוּל, וְלַסּוֹף שֶׁנִּתְעַצְּלוּ מִכָּל הַמִּצְוֹת הָיוּ שׁוֹפְעוֹת דָּם. וְרוֹאִים שֶׁ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הַפֵּרוּשׁ מַצָּב שֶׁל טָהֳרָה וְיִחוּד בְּלִי הֶפְסֵק, שֶׁאֵין כִּבְיָכוֹל דַּם נִדָּה לַשְּׁכִינָה לְהַרְחִיקָהּ מִקב”ה, שֶׁזֶּה יִהְיֶה בַּיִּחוּד שֶׁל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לָהּ. וְכֵן מוּבָא בָּרמ”ע מִפָּאנוֹ (מאמר ‘מאה קשיטה’ נד) וּמִמַּה שֶּׁהָיְתָה בְּסוֹד פַּרְצוּף אָחוֹר בְּאָחוֹר נַעֲשֵׂית “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” פָּנִים אֶל פָּנִים. לָכֵן נִרְמֶזֶת שְׁנַת 5780 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לַיִּחוּד הַשָּׁלֵם. וְלָכֵן פּוֹתֵחַ הַפָּסוּק “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, כִּי מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (נדה לא:) אָמְרָה תּוֹרָה תְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעֲלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּה. לָכֵן מְצַיֵּן הקב”ה “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי” לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה כָּל הַזְּמַן “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וְכֵן מוּבָא בַּ’בֶּן יְהוֹיָדָע’ (ברכות ג.) שֶׁשֻּׁלְחָ”ן שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַיִּחוּד נִרְמָז בָּר”ת בַּכָּתוּב שָׁם: “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וְכֵן חַמָּה וּלְבָנָה מְסַמְּלִים יִחוּד יְסוֹד וּמַלְכוּת. וְכֵן “כַּנִּדְגָּלוֹת” בְּגִימַטְרִיָּא 9 וָחֵצִי פְּעָמִים מַטֶּה שֶׁמְּסַמֵּל אֶת יְרוּשַׁת הָאָרֶץ שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לד, יג) “וַיְצַו משֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָ”ה לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה”. וְזֶה גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל טַבּוּר הָאָרֶץ. וְשֶׁל חָתָן כַּלָּה.

וְכֵן הָ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הָרִאשׁוֹן מְרַמֵּז עַל הַחֲלֻקָּה שֶׁהָיְתָה בַּמַּלְכוּת בֵּין מַלְכוּת יְהוּדָה שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה בְּתִרְצָה: “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, וְלָכֵן עֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לַגְּאֻלָּה. אֲבָל כְּשֶׁיִּתְאַחֲדוּ תִרְצָה וִירוּשָׁלַיִם נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה. לָכֵן תִּרְצָה יְרוּשָׁלַיִם בְּגִימַטְרִיָּא 1290 זְמַן הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל. וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַמִּלִּים “כְּתִרְצָה כִּירוּשָׁלָם” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים עוֹלָה 1335. וְכֵן כָּל הַפָּסוּק “יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” עִם הַמִּלִּים, בְּגִימַטְרִיָּא 3146. וּבִשְׁנַת 3142 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נִצְטָרַע עוּזִיָּה הַמֶּלֶךְ וּמָלַךְ כ”ו שָׁנִים מַלְכוּת מְנֻגַּעַת. וּמוּבָא בַּ’מְּאִירִי’ (מו”ק ז:) וְעוּזִיָּהוּ מָלַךְ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה נִמְצֵאת עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁהֵם חֲצִי זְמַן מַלְכוּתוֹ בְּמַלְכוּת מְנֻגַּעַת. וְרוֹאִים שֶׁעוּזִיָּהוּ מָלַךְ ב”ן שָׁנִים, בְּסוֹד הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁם הוי”ה בְּמִלּוּי ב”ן, וַחֲצִי מֵהַשָּׁנִים שֶׁהֵם כ”ו הָיְתָה הַמַּלְכוּת מְנֻגַּעַת, לְרַמֵּז עַל חֲלֻקַּת הַמַּלְכוּת בֵּין תִּרְצָה לִירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיְתָה בְּאוֹתָן שָׁנִים. וּבְאוֹתָן שָׁנִים מִי שֶׁמָּלַךְ בְּפֹעַל הָיָה יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ. וּבִגְלַל שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו וְלֹא לָקַח כֶּתֶר מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוכה מה:) אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, יָכוֹל אֲנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי וְעַד עַכְשָׁיו. וְאִלְמָלֵי אֶלְעָזָר בְּנִי עִמִּי, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁיו. וְאִלְמָלֵי יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ עִמָּנוּ, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י: יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ צַדִּיק הָיָה, וְעָנָיו יוֹתֵר מִשְּׁאָר מְלָכִים, וְזָכָה בְּכִבּוּד אָבִיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר “בֵּן יְכַבֵּד אָב”, שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה אָבִיו מְצוֹרָע וְהוּא הָיָה שׁוֹפֵט עַם הָאָרֶץ, לֹא נָטַל עָלָיו כֶּתֶר מַלְכוּת בְּחַיָּיו, וְכָל דִּינִין שֶׁהָיָה דָּן אוֹמְרָן בְּשֵׁם אָבִיו. יוֹצֵא שֶׁבְּאוֹתָן שָׁנִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הָרִאשׁוֹן, ה’ הֵכִין אֶת הָ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הַשֵּׁנִי, שֶׁבִּזְכוּת יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים. וְכֵן בַּיּוֹם שֶׁנִּצְטָרַע עוּזִיָּהוּ הָיָה רַעַשׁ אֲדָמָה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא צו יג) “וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים” הֵם הַמְּזוּזוֹת הַהֵיכָל “מִקּוֹל הַקּוֹרֵא” מִקּוֹל הַמַּלְאָכִים הַקּוֹרְאִים, הוּא הָיָה יוֹם הָרַעַשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְגוֹ'”, כִי בַיּוֹם שֶׁעָמַד עֻזִּיָּה לְהַקְטִיר בַּהֵיכָל רָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁכָּל זֶה הָיָה הֲכָנָה לָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵי הָרַעַ”שׁ הַיְנוּ תש”פ. 

לָכֵן אַחֲרֵי הָ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הָרִאשׁוֹן כָּתוּב: “הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי”. וּמְבָאֵר רַשִׁ”י “הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי” כְּבָחוּר שֶׁאֲרוּסָתוֹ חֲבִיבָה וַעֲרֵבָה עָלָיו וְעֵינֶיהָ נָאוֹת וְאוֹמֵר לָהּ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי כִּי בִּרְאוֹתִי אוֹתָךְ לִבִּי מִשְׁתַּחֵץ וּמִתְגָּאֶה עָלַי וְרוּחִי גַּסָּה כִּי אֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק. הַיְנוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה מְעוֹרֶרֶת אֶת הַיִּחוּד, וְהקב”ה מְרַמֵּז לָהּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּרְמָז בַּ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁם מַמְשִׁיךְ הַכָּתוּב “אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים” שֶׁזֶּה אוֹר תּוֹרַת הָרֶמֶז שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן. כַּמּוּבָא בַּ’חֲתַם סוֹפֵר’ (‘תורת משה’ דרוש לח’ טבת) “אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי” גִּ’נַּ’ת’ ר”ת גִּ’מַטְרִיָּה נ’וֹטָרִיקוֹן תְּ’מוּרָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים עא.) גִּנַּ”ת ג’ גִּימַטְרִיָּאוֹת דְּאִינוּן פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה, נ’ נוֹטְרִיקוּן, ת’ תְּמוּרָה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַכָּתוּב (ירמי’ לא, כא) “כִּי בָרָא ה’ חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר” ר”ת גִּנַּ”ת, וּ“תְּסוֹבֵב” בְּגִימַטְרִיָּא “גִּנַּת אֱגוֹז”, שֶׁהִיא מַמָּשׁ הָעִנְיָן שֶׁל “כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא” שֶׁתּוֹרַת הַגִּימַטְרִיָּאוֹת וְהַמִּסְפָּרִים שֶׁשַּׁיֶּכֶת לִבְחִינַת הַנְּקֵבָה תַּעֲלֶה לְמַעְלָה וּתְּסוֹבֵב גָּבֶר, וְתִתְגַּלֶּה מַעֲלַת תּוֹרַת הַנְּקֵבָה עַל הַזָּכָר שֶׁהִיא הַסּוֹד שֶׁל “גִּנַּת אֱגוֹז”. וְעוֹד הוֹסִיף שֶׁגִנַּת בְּגִימַטְרִיָּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹאֵל טַיְטֶלְבּוֹיְם שליט”א שֶׁ”גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי” ר”ת גֶּיְ”א. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף מֵאִיר סוֹפֵר שליט”א שֶׁאֱגוֹ”ז אוֹתִיּוֹת זִוֻּג א’. וְכֵן “זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר” ס”ת תּוֹרָ”ה. וְכֵן תֵּבַת “הַנִּשְׁקָפָה” יֵשׁ בָּהּ אוֹתִיּוֹת נָשַׁק פֶּה, לְרַמֵּז עַל גִּלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה הַנִּרְמָזִים בַּפָּסוּק “יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ”. 

וְלָכֵן מָצִינוּ אֶת עִנְיַן הָאוֹתִיּוֹת בְּדִגְלֵי הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, כַּמּוּבָא בַּכָּתוּב (במדבר ב, ב) “אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם”. וּמוּבָא בְּ’מִדְרַשׁ פְּלִיאָה’ (אות קנט) “אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת” אַל תִּיקְרֵי בְאֹתֹת אֶלָּא בְּאוֹתִיּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘הִפּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת’ שֶׁדֶּגֶל פֵּרוּשׁוֹ אִסּוּף, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (שבת סג.) הַמַּדְגִּילִים מְאַסְּפִין זֶה אֶת זֶה. וְזֹאת בְּחִינַת הַיְסוֹד שֶׁמְּאַסֵּף אֶת כָּל הַסְּפִירוֹת וּמְאַחֵד אֶת כֻּלָּם. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם סֵפֶר ‘אֶרֶץ צְבִי’ שֶׁהַדְּגָלִים הָיוּ חִבּוּק חוֹזֵר שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל לַקב”ה כִּבְיָכוֹל, שֶׁסִּבְּבוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן בִּבְחִינַת חִבּוּק, וְזֶה כְּנֶגֶד הַחִבּוּק שֶׁל עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׂה’ חִבֵּק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן כָּתוּב (שיר השירים ב, ד) “וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה”.

מוּבָא בַּסֵּפֶר ‘בֶּן יְהוֹיָדָע’ (ברכות ג.) אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם. נִרְאֶה לִי בס”ד בַּכִּנּוּי שֻׁלְחָן דְּנָקִיט הָכָא וְהוּא עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב בס”ד בְּבֵאוּר שִׁיר הַשִּׁירִים בַּפָּסוּק “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”, זֵכֶר ד’ תָּאֳרִים כְּנֶגֶד ד’ מִינֵי לִמּוּד, שֶׁהֵם מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, קַבָּלָה. וְהַיְנוּ כְּנֶגֶד לִמּוּד מִקְרָא אֲשֶׁר “נִשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר”, כִּי לִמּוּד זֶה הוּא בִּתְחִלַּת יָמָיו שֶׁיָּצָא מִן הַחֹשֶׁךְ וְנִכְנַס לְאוֹר תּוֹרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא, וּכְנֶגֶד לִמּוּד הַמִּשְׁנָה הַבָּא אַחֲרָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, אָמַר “יָפָה כַלְּבָנָה”, כִּי הַלְּבָנָה גּוּפָא חָשׁוּךְ וּמְקַבֶּלֶת אוֹר מִן הַשֶּׁמֶשׁ, כֵּן הַמִּשְׁנָה גּוּפָהּ חָשׁוּךְ וּמְקַבֶּלֶת אוֹר מִן הַגְּמָרָא, כִּי לָכֵן אֵין פּוֹסְקִין דִּין מִן הַמִּשְׁנָה, דְּמִלְּתָא בְּלֹא טַעֲמָא לֹא מִתְיַשְּׁבָא כְּהִלְכָתָא, וּכְנֶגֶד לִמּוּד הַתַּלְמוּד הַבָּא אַחַר הַמִּשְׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד, אָמַר “בָּרָה כַּחַמָּה” שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת אוֹר לָעוֹלָם, כֵּן הַתַּלְמוּד מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל בַּהֲלָכוֹת, וּמֵאִיר אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, וּכְנֶגֶד לִמּוּד הַקַּבָּלָה, שֶׁהוּא עֶלְיוֹן וְחָזָק וּמְשֻׁבָּח, אָמַר “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וְרוֹאִים שֶׁ“אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” מְרַמֵּז עַל לִמּוּד הַקַּבָּלָה לוֹ נִזְכֶּה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שהש”ר ו, כה) רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי כִּדְגָלִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא “כַּנִּדְגָּלוֹת” כְּדוֹר שֶׁנִּתְנַדְנֵד לְגַלּוֹת וְלֹא גָלָה, וְאֵיזֶה זֶה זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה”, וּמִנַּיִן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵימָה שֶׁנֶּאֱמַר “וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו”. וְרוֹאִים שֶׁהַפְּסוּקִים מְדַבְּרִים עַל דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵןאֲיוּמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר טו, ו) כְּשֵׁם שֶׁהַכֹּל יְרֵאִים מִן הקב”ה וּמִן הַמַּלְאָכִים, כָּךְ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָיוּ יְרֵאִים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר “וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ”, לְכָךְ נֶאֱמַר “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ח”א קע.) רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיוּמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת”. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקִים אוֹתָם וְיוֹצִיאֵם מִן הַגָּלוּת, אָז יִפְתַּח לָהֶם פֶּתַח שֶׁל אוֹר דַּקִּיק קָטָן, וְאַחַר כָּךְ פֶּתַח אַחֵר שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְתַּח לָהֶם שְׁעָרִים עֶלְיוֹנִים פְּתוּחִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְכֵן מוּבָא בַּסֵּפֶר ‘שֵׂכֶל טוֹב’ מְרַבֵּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זצ”ל: “אֲיֻמָּ”ה כַּנִּדְגָּלוֹת” גִּימַטְרִיָּא חַיִּי”ם הַמַּלְכוּ”ת. גַּם תֵּבַת נִדְגָּלוֹת הוּא נ”ד גָּלוּ”ת. וְכֵ”ן “כַּנִּדְגָּלוֹת” כֵּ”ן גַּדְלוּ”ת, שֶׁהֵן הֵמָּה יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁמֵּהֶם וּבָהֶם חַיִּים נִצְחִיִּים יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ שֶׁנָּדְדָה שְׁנַת הַגָּלוּת מִכֹּל וָכֹל, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם גַּדְלוּת אַחַר גַּדְלוּת “כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת”.

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נְבוּאַת הַיֶּלֶד’ (אגרת סוד הגאולה) “מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” “כְּמוֹ שָׁחַר” בִּגְאֻלָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁנַת הר”ף כִּי עֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַיּוֹם אֲבָל הִתְחִיל בְּאֵיזֶה מָקוֹם כְּמוֹ הַשַּׁחַר. “יָפָה כַלְּבָנָה”, בִּגְאֻלָּה שֵׁנִית שֶׁל שְׁנַת הָעֲטָרָ”ה שֶׁתִּהְיֶה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וּמְפֻרְסֶמֶת אֲבָל עֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַיּוֹם לְגַמְרֵי, וַעֲדַיִן הוּא לַיְלָה זוּלָתִי שֶׁהַלְּבָנָה הִיא מְאִירָה. “בָּרָה כַּחַמָּה” בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שְׁנַת הר”ץ שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ בַּגָּלִיל, וְאִם כֵּן כְּבָר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ. “אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת” בַּגְּאֻלָּה הָרְבִיעִית שֶׁבִּשְׁנַת ה’רצ”ו שֶׁאָז תִּהְיֶה הָאֻמָּה הַקְּדוֹשָׁה אֲיֻמָּה כְּחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַנּוֹשְׂאוֹת דִּגְלֵי הַמֶּרְכָּבָה.

כָּתוּב (במדבר כא, כ) “וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן: עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן: אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן: וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא”. וּמוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂפְתֵי כֹהֵן’ (חוקת) שֶׁתֵּבַת “וְנִשְׁקָפָה” יֵשׁ בָּהּ אוֹתִיּוֹת נָשַׁק פֶּה, לְרַמֵּז עַל מִיתַת נְשִׁיקָה שֶׁל מֹשֶה שֶׁהָיְתָה בַּגָּי. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז עַל גִּלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה הַנִּרְמָזִים בַּפָּסוּק “יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ”, שֶׁמֹּשֶה זָכָה בְּמִיתָתוֹ בַּגָּי לְגִלּוּי שַׁעַר הַנ’. וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל יִזְכּוּ לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן “וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי” מְרַמֵּז עַל נְשִׁיקַת פָּנִים שֶׁל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. וְכֵן “וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן“, מְרַמֵּז עַל עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהָיָה נִיצוֹץ מֹשֶה, מֵהַשֶּׁמֶן הָעֶלְיוֹן, וְקָשׁוּר לִנְשִׁיקַת פֶּה שֶׁל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. וְכֵן מוּבָא בְּכִתְבֵי הַגרמ”מ מִשְּׁקְלוֹב זצ”ל שֶׁיְשִׁמוֹן ר”ת שְׁמוֹת הַתַּנָּאִים רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, יְהוּדָה, שִׁמְעוֹן, יוֹסִי, מֵאִיר, נְחֶמְיָה, תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּהֶם שֹׁרֶשׁ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹאֵל טַיְטֶלְבּוֹיְם שליט”א שֶׁדָּוִ”ד בֶּ”ן יִשַׁ”י נִרְמָז בַּכָּתוּב שָׁם כְּשֶׁהִפְסִידוּ מוֹאָב אֶת חֶשְׁבּוֹן (במדבר כא, ל) “וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא” לְרַמֵּז שֶׁהִפְסִידוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן שֶׁהִיא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וּמִתְקַשִּׁים הַמְפָרְשִׁים שָׁם בְּפֵרוּשׁ הַמִּלָּה “וַנִּירָם” בִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק, וְנִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁ“וַנִּירָם” אוֹתִיּוֹת מִירוֹן הַמָּקוֹם שֶׁל תּוֹרַת הַגְּאֻלָּה שֶׁבָּאָה מֵרַשְׁבִּ”י שֶׁקָּשׁוּר לַשֹּׁרֶשׁ הַזֶּה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ה. שליט”א שֶׁ“וַנַּשִּׁים” מְרַמֵּז עַל הַיְשִׁימֹן“, וְעַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְ”עַד דִּיבוֹן” מְרַמֵּז עַל בֶּן דָּוִד. וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם “וַנִּירָם אָבַד” מַלְכוּת שֶׁלָּהֶם: “אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן” מַלְכוּת וְעֹל שֶׁהָיָה לְמוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן אָבַד מִשָּׁם “נִיר” לְשׁוֹן מַלְכוּת כְּמוֹ “לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִד עַבְדִּי”, וְרוֹאִים שֶׁרַשִּׁ”י מְרַמֵּז עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁיָּצָא הַנִּיצוֹץ מִשָּׁם עַל יַד שֶׁעַמּוֹן וּמוֹאָב טִהֲרוּ בְּסִיחוֹן עֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף מֵאִיר סוֹפֵר שליט”א שֶׁיְּשִׁימוֹ”ן הֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל מִלּוּי תּוֹרַת הָרֶמֶ”ז רֵי”שׁ מֵ”ם זַיִ”ן. וְכֵן וְנִשְׁקָפָ”ה גַיְ”א בְּאַ”ל ב”ם לְשֶׁפַ”ע גִּיחוֹ”ן, כִּי נְהַר גִּיחוֹן מְסַמֵּל אֶת תּוֹרַת הָרֶמֶז כְּדִלְעֵיל.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַכָּתוּב (במדבר כא, כז) “עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן: אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ” בְּגִימַטְרִיָּא 5776. וְאִם נוֹסִיף 4 כּוֹלְלִים לַג’ פְּסוּקִים וְכוֹלֵל נְקַבֵּל 5780. וְכֵן “אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ” בְּגִימַטְרִיָּא 999 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן הֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב “נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן: וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי” עִם הַמִּלִּים עוֹלֶה 5780. וּמְחַשְּׁבִים רַק “עַד” אֶחָד מִתּוֹךְ הַג’, כִּי הוּא כּוֹלֵל אֶת כֻּלָּם. וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ חוֹזֵר הַפָּסוּק ג’ פְּעָמִים “עַד”, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז עַל מָשִׁיחַ. “עַד דִּיבוֹן” אוֹתִיּוֹת בֶּן דָּוִיד. “עַד נֹפַח” בְּגִימַטְרִיָּא מְנַחֵם שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. “עַד מֵידְבָא” ר”ת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל. וְכֵן “וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן” בְּגִימַטְרִיָּא דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקִיֵּם.

שְׁנַת תש”פ בְּגִימַטְרִיָּא תִּשְׁעָה בְּאָב, כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּכִפְלַיִם אֶת שֹׁרֶשׁ הַצָּרָה וְשֹׁרֶשׁ הַנֶּחָמָה שֶׁקְּשׁוּרִים בַּיּוֹם הַזֶּה. 

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (זוטא איכה א) כְּתִיב “נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי” לָמָּה שְׁנֵי פְּעָמִים רַבִּי אוֹמֵר לְפִי שֶׁכָּל מַכּוֹת שֶׁלָּהֶן כְּפוּלוֹת, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה הָיָה אוֹמֵר “שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא”. “בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה”. “עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מָיִם”. “חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם”. וְכָל כָּךְ לָמָּה לְפִי שֶׁחָטְאוּ בְּכִפְלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי”. וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ בְּכִפְלַיִם לָקוּ בְּכִפְלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי לָקְחָה מִיַּד ה’ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ”. וּלְפִי שֶׁמַּכּוֹתֶיהָ כְּפוּלוֹת כָּךְ נְחָמוֹתֶיהָ כְּפוּלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר “נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי”. “עוּרִי עוּרִי”. “קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ”. “אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ”. “אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם”. “שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בָּהּ'”. “סֹלּוּ סֹלּוּ”. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁנַת תש”פ בְּגִימַטְרִיָּא תִּשְׁעָה בְּאָב, יוֹצֵא שֶׁהַשָּׁנָה יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, הוּא יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁבְּתִשְׁעָה בְּאָב. כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּכִפְלַיִם אֶת שֹׁרֶשׁ הַצָּרָה וְשֹׁרֶשׁ הַנֶּחָמָה שֶׁקְּשׁוּרִים בַּיּוֹם הַזֶּה. 

וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘פסיקתא רבתי’ כח לפי גירסת הר”ז מרגליות) אָמְרוּ מִשּׁוּם אַבַּיֵּי אֵין מָשִׁיחַ בָּא אֶלָּא בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְפִי שֶׁקָּבְעוּ אֵבֶל בַּזְּמַן הַזֶּה וְעָתִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹם טוֹב שֶׁנֶּאֱמַר “וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם”. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל’ (מסעי) וְהִנֵּה הַצַּדִּיק אִישׁ אֱלֹהִים מוה’ יַעֲקֹב יִצְחָק אָמַר פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא בִּקֵּשׁ רַבִּי לַעֲקֹר תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, וְאָמַר הוֹאִיל וְאִידְחִי יִדְחִי. פֵּרוּשׁ שֶׁרָצָה לַעֲקֹר צָרַת תִּשְׁעָה בְּאָב כְּלָל וְעִקָּר וּלְגַלּוֹת הַקֵּץ עַל יְדֵי שֶׁחָל בְּשַׁבָּת יוֹם הַקָּדוֹשׁ, וְהוֹאִיל וְאִידְחִי יִדְחִי לְגַמְרֵי. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁבִּקֵּשׁ רַבִּי לַעֲקֹר תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת הַיְנוּ שֶׁחָל בְּתש”פ. כִּי אוֹתִיּוֹת בִּ’ וּפ’ מִתְחַלְּפוֹת. וְכֵן בְּתוֹךְ הָאֵשׁ הַשְּׁחוֹרָה שֶׁל אוֹת פ’ יֵשׁ בִּפְנִים אֵשׁ לְבָנָה שֶׁל אוֹת ב’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ח. א. ש. שליט”א שֶׁהַנֹּסַח בַּגְּמָרָא (מגילה ה.) אָמַר רַבִּי חֲנִינָא רַבִּי נָטַע נְטִיעָה בְּפוּרִים וְרָחַץ בְּקֹרוֹנָה שֶׁל צִפּוֹרִי בְּשִׁבְעָה עֶשֶׂר בְּתַמּוּז וּבִיקֵּשׁ לַעֲקֹר תִּשְׁעָה בְּאָב בְּגִימַטְרִיָּא 5780.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישב קפ:) כַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם עָשָׂה אוֹתוֹ עַל הַדִּין, וְעַל הַדִּין מִתְקַיֵּם, וְכָל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם הֵם מִתְקַיְּמִים בְּדִין, מִלְּבַד זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְקַיֵּם הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֹאבַד פָּרַשׂ עָלָיו רַחֲמִים. רוֹאִים שֶׁבְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיְתָה בְּמִדַּת הַדִּין, דִּבְכָל הַפָּרָשָׁה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד לְאַחַר וַיְכֻלּוּ, מֻזְכָּר רַק שֵׁם אֱלֹהִים וְדִין. דְּתַכְלִית הַבְּרִיאָה הִיא לְהֵיטִיב לַנִּבְרָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז, יח) “חָפֵץ חֶסֶד הוּא” לָכֵן בָּרָא הקב”ה אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁבָּהּ טְמוּנִים הַחֲסָדִים הַיּוֹתֵר נַעֲלִים. וְאַף שֶׁמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (בראשית א, א) שֶׁרָאָה הקב”ה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים, שֶׁהִיא שִׁלּוּב מִדַּת הַחֶסֶד יַחַד עִם הַדִּין, הַבְּרִיאָה הִתְחִילָה בְּמִדַּת הַדִּין וְתִגָּמֵר בְּמִדַּת הַדִּין, וְהקב”ה מְשַׁלֵּב אֶת מִדַּת הַחֶסֶד יַחַד עִם הַדִּין, רַק כְּדֵי שֶׁהָעוֹלָם יִתְקַיֵּם. דִּכְשֵׁם שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּמִדַּת הַדִּין עַל יְדֵי שֵׁם אֱלֹהִים, כָּךְ בְּסוֹף הַבְּרִיאָה תִּהְיֶה מִדַּת הַדִּין. דְּתַכְלִית הַבְּרִיאָה הִיא לְהַגִּיעַ לַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁיּוֹצֵא מֵהַדִּין. וְכֵן מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ויושע) לְקֵץ אַלְפַּיִם שָׁנָה יֵשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כִּסֵּא דִּין בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ יג, ט) “הִנֵּה יוֹם ה’ בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף” וְגוֹ’, רוֹאִים שֶׁבְּסוֹף הַבְּרִיאָה יִהְיֶה דִּין. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ י. ב. א. שליט”א שֶׁצֵּרוּף אוֹתִיּוֹת הוי”ה הָרִאשׁוֹן בַּתּוֹרָה מוֹפִיעַ בַּפָּסוּק (בראשית א, ה) “וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד”. וְצֵרוּף זֶה הוּא צֵרוּף שֶׁל דִּין שֶׁמְּכַוְּנִים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁיּוֹצֵא מֵהַפָּסוּק “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם”. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל תִּשְׁעָה בְּאָב תש”פ שֶׁחָל בְּלֵיל ה’ שֶׁנִּזְכֶּה לְאַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. כִּי “לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד”. אֶפְשָׁר לִקְרֹא לֵיל ה’ הוי”ה יֶעֱרַ”ב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. וְכֵן הַמִּלִּים “לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד” זֶה הַצֵּרוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁל מִלִּים שְׁלֵמוֹת שֶׁעוֹלֶה תש”פ. וְכֵן צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁל תש”פ נִמְצָא כָּאן בַּפָּסוּק “יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה”. וְכֵן הַס”ת מֵהָאוֹר עַד הַלַּיְלָה: “וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ” עוֹלֶה ב’ פְּעָמִים תש”פ. וכן לי”ל הוי”ה בא”ט ב”ח בגימטריא משיח בן דוד.

מדוע ביבי חילק לכל אזרח 750 שח? ביבי מחייב שמירת שבת | רמזים חזקים | רמזי רשת 5G שמתפשטת בעולם

בנימין נתניהו ני”ו הבטיח לכל אדם במדינה 750 ש”ח וזהו רמז אדיר כמו שתראו להלן:

הוא גם הבטיח לעסקים 7500 ש”ח
כזכור: ביבי שחלקו עצום בגאולה ובפעילות בן יוסף כמו שראינו רבות ברמזים בפוסט מרכזי נתניהו ביבי היחיד שבזכותו נסגרו מקומות הטומאה בארץ. וכעת עצר את הזרמת הכסף לתושבי מצרים (אדם שנשלט תחת היצר והרצון לקבל נחשב שלא יצא ממצרים) ביבי מתנהל כשליט יחיד. שעל פיו ישק כל דבר
נראה  את הרמזים במספר 750

וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה (75) בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן

בפרשת לך לך בתחילת צמיחת עם ישראל. כשאברהם עדיין לא קיבל את שמו המלא “אברהם” ולפני כל הנסיונות שה’ ניסה אותו הקב”ה מצווה אותו לצאת אל הנסיונות לכיוון ארץ ישראל. אברהם יוצא ממקום נמוך… חרן (חרן כדוגמת מצרים) ואברהם לא שואל:

למה = 75

הוא לא שאל למה ומה אלא הקב”ה ציווה אותו “לך לך” אז הלך נגד השכל… ככה כל יהודי כדי לזכות לגאולה הוא חייב לעבור נסיונות קשים ומרים. כדי לבחון את הנאמנות שלו למלך… כל יהודי הוא כמו אברם האדם והמטרה שיהיה כמו אברהם ויקבל את האות ה’ (5G) לשמו… ז”א כל אדם שהוא במצב הקטנות שלא מרגיש את הבורא איתו (מצב של חרן) צריך להתחיל לצאת מהאגו שלו ומהרצון לתענוגים לתועלת עצמו. להתחיל להתענג לכבוד הבורא ע”י קשר ישיר עמו… וזה לכבוד הבורא מבלי לשאול שאלות ומבלי לשאול:

מה יהיה = 75

מה זה משנה לנו הגיל של אברהם 75 שהתורה כותבת לנו? התשובה שכדי לעבור את כל הנסיונות בעולם צריך:

בטחון = 75

נספח וגימטריות

מאת ע.ל

הכל סביב ה 75
גם 750 לכל אזרח

שבעים וחמש = 776 = ביאת המשיח
מאת יניב לוי: פסוק יחיד בכל התנך שהכל שלו 750

הִנֵּה עֵין יְהוָה, אֶל-יְרֵאָיו; לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. = 750

הִנֵּה עֵין יְהוָה, אֶל-יְרֵאָיו; = 474 = דעת

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ביבי היחיד שהצליח לכפות בארץ את חוקי הבורא. ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה ראו הסרטון המדהים
מתוך חדשות אתר כי לה המלוכה יום שישי 17/7/2020

☢️☢️☢️
רציתם לפתוח הכל בשבת?
בבקשה…
הנה היום יום שישי בשעה 5 הכל נסגר…
כמובן לפי החלטת שלטון היחיד של ביבי
החופים, הקניונים המסעדות ומכוני הכושר ייסגרו ב-5
חופי ים שאין כמעט אפשרות הדבקה סגורים.
בתי כנסת שיש אפשרות הדבקה פתוחים!
רוחו של משיח מזיזה את העניינים
ושולטת על כולם
הקורונה מחלה דרך האוויר..
המשיח ברוח פיו ימית רשע…

רשע אותיות ר‘צון ש‘ל ע‘צמי

המשיח ימית את כל מי שמשתמש ברצונו לתועלת עצמו ולא כדי לעשות נחת רוח לבורא…

מותר להנות ומומלץ אבל להכניס לשם את הבורא גם…

כל תרבות השקר שמגדילה את שמה

במקום להלל את הבורא יתברך ויתעלה

תכחד ולא ישאר ממנה זכר

 

861 = קורנה (מילוי)
861 = בית המקדש

336 = פורים

3360 = הסתר פנים (משולש)

מאת יניב לוי

מה שמיוחד פה לדעתי,
שגם העשירים יקבלו קיצבה,
שכולם ירגישו עניים,
הכנה לגאולה,

עם עני תושיע

העולם רועש וגועש סביב האנטנות של הדור החמישי שמשדרות קרינה (מישהו רואה את הקשר קרינה/קורונה) כולם כותבים הקרינה הורגת סכנה סכנה וכו’…

ואכן הם צודקים… אכן הקרינה של הדור החמישי (כזכור: חמישי = משיחי) אכן הקרינה (קורונה) הורגת… אבל היא הורגת בהדרגה… והורגת רק את מי שמחובר לגשמיות… לאגו לתועלת עצמו. היא הרגה כבר את הכלכלה והמגפה לא תעצר… היות ש‘אור פניך 367′ בגימטריה ‘קורונה 367’ התהליך התחיל… וכמה שנתקדם לתוכו נראה דברים מופלאים כמו הרעש סביב רשת ה

5G

התחילו עם דור 1 בתדרים נמוכים אפשרות העברת צליל בלבד  עברו לדור 2 אפשרות העברת הודעות ומהירות גבוה יותר עברו לדור 3 אפשרות לשיחת וידאו והורדה מהירה… וכן התקדמנו לדור 4 עד שכעת אנו מגיעים לדור 5 ראה פירוט הבדלים בין הדורות כתבה בוינט ששם האפשרויות הם לא מוגבלות בכלל עד כדי אפשרות לטיגון המוח בקרינה כלשון כל המנגדים…

תמיד צריך להפוך את הדברים כדי להבין – הפוך = 111 = פלא

כעת נהפוך. הקשר עם הבורא בעבר היה מלמעלה ומבלי להכנס לפרטים. למשל דור 1 . הקב”ה נתן לנו רמזים במלחמות גדולות. שהסתימו בנס. אח”כ שקט… עברו לדור 2 הקב”ה התחיל לדבר חזק יותר בצורה קרובה דרך פיגועים וכו’ עדיין לא הבינו… דור 3 התחילו הקאסמים וטילים. שראו יום יום ניסים. לא הבינו את השפה של הבורא. כעת אנו מגיעים לדור 5 (חמישי משיחי) נצטרך לסמוך על ה’ כל רגע וכל שניה כי כל המשענות יפלו בהדרגה. מצב משמח מאד לעבדי ה’ מצב נורא למי שלא…

יהיו (ישנם כיום) שני סוגי אנשים …

א’: אנשים יהפכו לעבדים ויפחדו מבשר ודם (אילומנטי דור 5 קורונה ושאר ירקות) ויכנסו לחרדות עמוקות יותר ויותר כשלא יראו שום אופק ותקווה למציאות הגשמית המוכרת…

ב’: אנשים שמיום ליום יהיו בקשר קרוב יותר עם הבורא וכל המסביב לא נוגע להם כי הם רואים את כולם כשליחי הבורא. והם אומרים תודה גם על (שנראה) רע. והם יבינו יותר ויותר שאין שום אדם. אין ראשי ממשלות אין שופטים אין ערבים. אין אילומנטי יש רק אין עוד מלבדו… זה נקרא לראות את 

אור פניך = 367

קורונה = 367

266 = קורונה (אתבש) ראה הרחבה במספר 266 בפוסט זה: 

‘אור פניך’ בגימטריה ‘קורונה’ רמזים חזקים | סוד המסך (מסכה) והקשר לגלוי משיח | חכמת החיבור

216 = יראה 
385 = שכינה

זה נקרא לראות את השכינה. בהיפוך: דור חמש בסלולר….

ודי למבין דבר מתוך דבר….

דבר מתוך דבר = 878

משיח = 878 (מילוי)

פוסט ראשי בנושא הגאולה, סיפוח, בחירות, טראמפ, ביבי נתניהו, קורונה | רמזים חזקים ביותר

אנשי התרבות קורסים ובמקביל “נתניהו יקבל מאות אלפים” רמזים חזקים לגאולה | סוד הריחוק החברתי להתגלות השכינה | חדש!!! גלרית תשפ”א / 220 / 1111 |

כל ענף התרבות והבילויים בעולם בקריסה…

באותו יום שנתניהו קיבל אישור להחזר מס של מאות אלפי שקלים. פורסם שוב ושוב על מצוקותיו הגוברות של הציבור הישראלי ובראשם אנשי התרבות… שהם “על סף מוות” כלשון הכתבה!…  הבמאי “עומר זימרי” דיבר בועדות הכנסת על אנשי התרבות שקורסים וזקוקים להנשמה… הרמז: מי שהולך בימים אלו עם כל מה שנותן לו י-הוה  ומתנתק מ”תרבות של שקר”  מה שקורה מסביב לא משפיע עליו. הוא חי בצל הקב”ה ובצל השכינה. ורואה השגחות פרטיות גלויות, ומקבל חיים מעצם הקשר שלו עם ה’

אין כאן את נתניהו ואין כאן כתבים שמחליטים מה לכתוב אין אף אחד. יש כאן רק את הבורא שמראה לנו את תמונת המציאות. מי שמחובר לרוחו של דויד = 24 המשיח (55) ינצל מכל ‘דין = 64
עומר זמרי נציג התרבות שדיבר בועדות הכנסת שמו עולה 583  ובהיפוך 385 = שכינה
כל ענף התרבות והבילויים קורס ראשון “תרבות אנשים חטאים…” כל התרבות זה הפך רצון הבורא לכן שימו לב הצד ההופכי של המילה תרבות זה (אתבש) זה ‘385 = שכינה’ – וכעת בעת חזרת השכינה לארץ התרבות קורסת. וכן ספרות שכינה 385 הם כמו ספרות ‘משיח 358′

ראו את הגימטריה המדהימה על התגלות השכינה בהתשפ”א הרגיל 2020 המסתתר2701 !!! (גימטריה של הפסוק הראשון בתורה פסוק הגאולה)

כזכור מפוסטים קודמים כל עניין ספרות 222 זה מרמז על “דיבור = 222‘ הבורא שבא דרך ‘קול אלהים = 222‘ וזה עניין התגלות השכינה…

כל העניין של הריחוק של שני (2) מטר אחד מהשני זה כדי להתחיל להרגיש את השכינה שנמצאת בינינו ולהבין שכל מה שסביבי זה רק הבורא שסביבי. לכן יש עניין של 4 אמות של הלכה. כי השכינה נמצאת סביב 4 אמותיו של אדם לכן אסור ללכת בלי כיסוי ראש 4 אמות

ו4 אמות זה 2 מטר (מידת החזו”א) !!!

***

פתחנו גלריה חדשה  גלרית תשפ”א / 220 / 1111

עדכון 2/7/2020 נוספה תמונה חדשה

אנחנו נמצאים שוב בזמן המבול (ראו את המילוי של המילה "מבול") --- מלחמת גוג ומגוג = 588 --- 220 (השנה שלנו) שנחבר את המסתתר הגדול לגדול נקבל - 2160 = יראה !!! --- יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו --- קהלת ג יד

עדכון 29/6/2020 נוספה תמונה חדשה

881 = גאולת אמת - 2701 ערך הפסוק הראשון בתורה. ראו את הגימטריה הבאה שמשלימה את התמונה

ראו את הגימטריה המדהימה על התגלות השכינה בהתשפ"א הרגיל 2020 המסתתר 2701 !!! (גימטריה של הפסוק הראשון בתורה פסוק הגאולה)

עדכון 29/6/2020

נחש = 358 משיח = 358 --- צפע = 240 עמלק = 240 פורסם ב 2:20 !!! אורך הצפע הוא 2.20. אנו 220 שנה לסיום ה אלף - תשפ = 780 + 220 = 6000 - רמז שקץ עמלק והנחש מתקרב הנחש בקיבוץ יגור - יגור = 220 (+) אותיות י + גור . המטרה לגור עם הקב"ה ולהדמות לו במידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום. מה הוא חנון אף אתה חנון. זה הדרך לצאת ממצרים
לחץ כאן לפתיחת התמונות הבאות

“מבעד לנגיף” — התרמית הגדולה בעולם | יובל עובדיה

יובל עובדיה מגיש:  “מבעד לנגיף” — התרמית הגדולה בעולם – נפילת האליטות — ממש לראות ולא להאמין — חובה להפיץ   “מבעד לנגיף” — התרמית הגדולה בעולם

להורדת הסרטון לינק כשר לחץ כאן

פיקוח נפש- סכנה עצומה ליהודי ארה”ב- צו השעה – תשובה שלמה ועליה לארץ ישראל Pikuach Nefesh- Saving Lives


להורדה: פיקוח נפש אנגלית

 פיקוח נפש תיקונים.doc

פיקוח נפש!!!

 

לכבוד הרבנים הגאונים ראשי קהילות ראשי ישיבות, משגיחים, דרשנים, יושבי על מדין שליט”א  העומדים בפרץ בארצות הברית של אמריקה, שלומכם ירבה לנצח!

הנה כבר ידוע לכם על המצב המסוכן ההולך ומחמיר מיום ליום בארה”ב, ובפרט ליהודים, מכל הבחינות והצדדים. הן ברוחני הן בגשמי. ברוחני –  כבר ידוע ההשפעה הרבה והקלוקלת של הגוים על כל האורח חיים היהודי והחיצוניות והפנימיות, רחמנא ליצלן! ורבים חללים הפילה, ה”י.

ובגשמי- ידוע  מה שאמרו הנביאים הקדשים ע”ה שאדום תחרב, ומסורת יש שהכוונה על המדינות הנוצריות (והיינו אמריקה ואירופה וכו’) וידוע שיש איום גדול מצד מדינת “קוריאה” המאיימת במלחמה גרעינית (והטלת פצצות אטום). ובנוסף לכל אלו –  שלטון האימים של הממשלה המתחילה כעת את ה”סדר העולמי החדש”  (New world order)  הפועל בכל העולם בכמה מישרים. הן מבחינת הכלכלה הקורסת טוטאלית,  והיינו שמאיים להוריד ולהפיל את כל הבנקים לאפס ולקחת את כל הכסף של בני האדם מכל העולם, ולקחת את כל החשמל, והן מבחינת מה שפועלים ביד חזקה ובזרוע נטויה להשמיד להרוג ולאבד (והכל בהסתר גדול) הרבה מאוכלוסיית העולם ובמיוחד אנו היהודים. וכבר הכינו מחנות ריכוז והשמדה גדולים. (עם תאי גזים וכו’) וכאשר ראו עיני ברורות. (בקיצור –  שואת אירופה נוסח אמריקה ועוד  הרבה יותר גדול)

ועוד מעט לא ידוע אם תאפשר יציאה  בדרך הטבע מארצות הברית.

וכל אלו נודע לי מאנשים מהימנים יודעי דבר שחקרו רבות את העניין הזה ועלה בידם כל הנ”ל

ולא איומי סרק והבל הנני נותן לפניכם היום כי אם קושט דברי אמת.

לפני כחצי שנה היתה סופת הוריקן גדולה (סאדני) שהפסיקה את כל החשמל והשמידה רבות מהרכוש. והיתה זו אזהרה גדולה ליהודי ארה”ב, לעזוב את השקר ולהחלץ חושים לעלות ארצה בטרם יקרם אסון. (וכידוע מחז”ל שכל מה שאירע בעולם הוא רמז לישראל)

אזהרה זו לא הייתה קשה מאד (וכמעט ולא היו הרוגים) למרות שיהודים עברו סבל רב מאוד.
אך עדיין בהשוואה לאזהרות אחרות משמים זה יחסית קל.
נזק רב אמנם נעשה, אך לא כל יהודי בנתיב של הסערה הגדולה הזאת הרגיש את הנזק.
לא כל יהודי היה ללא חשמל, ואכן רבים עברו את זה בלי להניד עפעף.
ה’ נתן ליהודים אפשרות בחירה לפקוח את עיניהם, או לסגור אותם בחוזקה.
אני מקווה ומתפלל שיהודים באמריקה יפתחו את עיניהם ויראו שהם קבלו מסר משמים, מסר שעדיין עלול להתפרש שלא כהלכה. זה יכול להתפרש שאנחנו כל כך טובים שהקב”ה הציל אותנו מהרבה יותר גרוע, או שזה יכול להתפרש שהסוף מתקרב, וה’ מזהיר אותנו על ידי השמדת חלק גדול מעגל הזהב שיש לנו, בלי לפגוע קשות בחיי יהודים.
ה’ מזהיר אותנו שבפעם הבאה זה יהיה הרבה יותר גרוע אם לא נחזור אליו ונבנה מחדש את היהדות המעוותת הזו של האידישקייט של אמריקה.

הנני  מבקש מכל יהודי בארה”ב להתייחס לאזהרה זו ברצינות, ברצינות רבה.
ארצות הברית של אמריקה כבר איננה מדינה ידידותית עבורכם. לא שמדינת ישראל אוהבת יהודים חרדים, כלל לא!
מדינת ישראל נשלטת על ידי אותו הסוג של אנשים ששולט בארה”ב, גם אם הם נקראים יהודים.
ארץ ישראל היא הארץ של עם ישראל, הרשעים ייעלמו ואנחנו נישאר עם הקדושה, עם משיח ועם העולם הבא וזה מה שאנחנו רוצים.
כל יהודי בארץ ישראל שזועק לקב”ה יהיה מוגן. אין הבטחה כזו על כל מקום אחר בעולם.

ועכשיו נוסף גם הוא הפיגוע בבאסטן, המהווה תמרור אזהרה ליהודים ואומר “אמריקה הוא כבר לא המקום הכי בטוח בעולם ובפרט ליהודים” כי הרי 2/3 מהעולם יחרבו (כדאיתא בזכריה ע”פ הגר”א ז”ל) בקרוב ממש,  לפי הנבואות ארצות הנכר ממש יהרסו, גפרית ומלח שרפה כל ארצה… כמהפכת סדום ועמורה.. יש אומרים שהארצות ממש יהפכו מלמטה למעלה…. (ואמריקה בכלל) וארץ ישראל לא תהרס. (כדאיתא בנבואות)

בהיות שאתם ראשי הדור ומנהיגיו מוטלת עליכם אחריות גדולה ועצומה על הדור ולתת לו תוכחה (כידוע מש”ס ופוסקים)

ולכן באתי בזה לומר לכם שהיות ואנו נמצאים בתקופה קשה ביותר. ימי ערב מלחמת העולם השלישית, היום הגדול והנורא קרב ובא, ממש לפני הגאולה השלמה בעזה”י.

חובה עלינו כולנו יחד ללמוד זוהר הקדוש ברציפות בכדי שתבוא הגאולה ברחמים דווקא. (כמ”ש מרן הח”ח זיע”א ורבני הבד”צ בא”י דשנת תרצ”א בראשות מרן הגרי”ח זוננפלד זיע”א וכידוע מכל הסה”ק וכמו שהורה מרן הגראי”ל שטיינמן שליט”א עפ”י רמח”ל זיע”א ומרן הגרח”ק שליט”א ממרן החזו”א זיע”א וכמה מגדולי הדור שליט”א בקול קורא).

דא עקא, שאין אוזן הציבור כרויה לשמוע דברי אמת אלו, והכל שואלים: “אם כן מדוע לא מכריזים זאת הרבנים בראש חוצות?”

בראשונה יש להביא דברי הגאון ר’ פנחס מווילנא זיע”א שכ’ “אל תפן לקחת ראיה מגדולי התורה, בעלי הנגלות, שלא רוצים לעסוק בחכמה זו, כי דברי חז”ל במדרש ובזוהר שזכרנו נאמנים ובטוחים יותר מגדולי הדור הזה.” (ספר הברית פ”ב מאמר יב’ פ”ה עיי”ש)

והננו להודיע שכבר היו דברים מעולם ובשנים תרע”ו – תרע”ט התריע מרן הגה”ק בעל “הסולם” זיע”א על השואה הממשמשת ובאה והלך לרבני קהילות אירופה ואמר להם להורות לכל ישראל לעלות לא”י ושילמדו בישיבותיהם זוה”ק להגן ולהצילם מצרה זו. וזילזלו בו ולא שמעו בקולו ובאתה השואה וקטפה את חייהם של 6,000,000 יהודים! (וכמ”ש בהקד’ הסולם עיי”ש)

המצב קריטי! מי שקורא בספרי היסטוריה או שסיפרו לו אבותיו – יודע שהשואה הנוראה לא התחילה בבת אחת.

לקח לזה כמה שנים.. אבל כשזה התחיל כבר לא היתה אפשרות לצאת מאירופה בדרך המלך…

בהתחלה קמו מחנות ריכוז בלי קשר ליהודים…. ואח”כ….,

רבינו בעל הסולם זיע”א חזה בקודש 20 קודם לכן, ובוודאי אמרו לו “לא קורה כלום , ולא יקרה כלום, אל תדמיין דמיונות וכד'”

אנחנו מתריעים ומתריעים אבל הסוף יגיע. (כי אדום תחרב, כפשוטו ממש!)

זה לא אומר עוד יומיים יכול להיות עוד חודש. אבל יגיע.

הסופה שהייתה באמריקה אמורה היתה להזהיר אותם, ולא שומעים!

לכן תפקידנו להתריע אותם ולהציל כמה שניתן.

ועל כן לאור  כל אלה הנני כותב מכתב להרבנים  שליט”א לאמר שיקראו בקול גדול לכל ישראל ללמוד יומי של הזוה”ק ויכתבו  “קול קורא”. ואם לא תאבו שמוע אלי, אודיעכם דעת אמת.

דעו שרבותינו הקדושים אמרו (הזוה”ק, האר”י ז”ל הגר”א ז”ל ועוד רבים) שבדור האחרון רבים מישראל יהיו נשמות ערב רב, אפילו רבנים ראשי ישיבות ומנהיגי הדור. וסימנים מובהקים מסרו לנו חז”ל עליהם שכל מטרתם להשתרר על הציבור ולא אכפת להם ממצבם של ישראל. והזוה”ק כותב בפירוש (תיקונים תיקון ל’) שכל אלה שאינם עוסקים בזוהר הם גורמים חורבן ואבדון ומוות בעולם!

ועתה אין ביניהם לבין שונאי ישראל  (הדוברים  מזה שנים למחוק אותנו כליל) – כלום כי גזרו אומר במוצא שפתותיהם על הכחדתם מן הארץ של זרע ישראל!

ונמצא שהם מחלל שם שמים בפרהסיא שאין מתכפר רק ביום המיתה!

אנא חוסו על חיי אחינו בית ישראל שבגולה (6,00,000 יהודים שבארה”ב) וצוו אותם לאמר: “מהרו ועלו לארץ אבותיכם, פן תפגע אתכם הרעה, ובנוסף – הקדישו 5 דקות לפחות ללמוד קבוע של זוהר הקדוש, ותנצלו מכל פגע” (כאשר הורה מרן החפץ חיים זיע”א לתלמידיו)

אני הקטן  מתחנן אליכם בדמעות שליש: אל תמיטו על תלמידיכם וקהילותיכם והנשמעים לקולכם – שואה. זכרו – מוות וחיים נתונים בידכם, ובחרתם בחיים!

יש כששה מיליון יהודים באמריקה. האיום הגדול הוא על יהודי ארה”ב בעיקר.

אנחנו נמצאים כבר בגאולה בעיתה (כידוע מכמה מקורות) הסיסמא היא כבר לא “למהר ולהחיש את הגאולה” כי היא כבר באה ממש בקרוב, השאלה היא אם זה “ברחמים” ולכן יש   לומר “להביא את הגאולה ברחמים” לגבי האיום על 6,000,000 יהודים בארצות הברית- (איום פצצת האטום- וכו’)  הספירה לאחור כבר החלה, אל תאמרו לא הזהירו אותנו!

זה לא שאלה אם הגאולה תהיה בצירוף כצרוף הכסף, זה וודאי יהיה, השאלה היא מי יחיה?

תשובה: מי שעוזב את השקר וההבל ומתקרב אך ורק להשי”ת ובוטח בו בבטחון גמור  מי שאוחז בעץ החיים שהוא הזוהר הקדוש! (זהר נשא קכד)

החלצו חושים והתאספו בהמוניכם  לעלות לארץ ישראל וללמוד הזוהר הקדוש-

מאן בעי חיי? מאן בעי חיי? מאן בעי חיי?

לא עת לחשות!  כי אם החרש תחרישו בעת הזאת מוות וחורבן יבוא ליהודים, ומי יודע אם לא לעת הזאת הגעתם לרבנות?! וה’ ידרוש את דמם מאתכם!

על כן באתי להזהיר כל יחיד ויחיד  מבני ישראל הגרים באמריקה ב-

אזהרה חמורה

שימו לב!

מאה שנה לאחר מלחמת העולם הראשונה (תרע”ד) פורצת

מלחמת העולם השלישית (תשע”ג –תשע”ד)

יהודי ארצות הברית אתם צריכים להבין שהנכם בסכנה עצומה

הפצצות אטום כבר מוכנות ולא רק מצד פצצות האטום שמאיימים עליכם עכשיו.

אלא גם מצד הממשלה הארורה שמתכננת בתוכניות זדונית סודית (בשם “הסדר העולמי החדש” גלגולי דור הפלגה בראשות נמרוד והם עצמם מודים בזה)

לשלוט עליכם  ולשדוד את כל כספכם ולהשמיד להרוג ולאבד אתכם וכבר הקימו מחנות השמדה כאשר נודע לנו ברורות. אמריקה היא כבר לא מקום בטוח בכלל ליהודים מכנים לכם מחנות השמדה! שלא להזכיר את השמד הרוחני… (כמעט וכבר הצליחו לקחת את נשמתכם חוסו לפחות על גופכם!)

חוששני שהסיבה לכך שאינכם מבינים זאת בגלל אכילת נבלות וטרפות

היות וכל ארצות הברית בסכנה גדולה, מי שיכול – יברח משם לעלות לארץ ישראל ששם הוא המקום הבטוח ביותר בעולם כרגע ומשם הקב”ה ילחם נגדם כידוע.

ומי שלא יכול לברוח ורוצה להציל את נפשו יברח לתיבת נח ויתחיל להתקרב אל השי”ת ולקבוע בכל יום ללמוד שעה ביום (ושיהיה ברציפות) את הזוהר הקדוש, אל תחכו שהרבנים יגידו לכם ללמוד!!! אתם לא מאמינים, תחכו עוד קצת ותמחקו מן העולם רח”ל זה כבר סוף העולם (הזה כפי שאנחנו מכירים אותו)

כמו שהחפץ חיים אמר שמלחמה השניה היא תהיה צחוק נגד המלחמה השלישית נו אתה עוד מחכה??????

עם ישראל, רק ה’ שולט בנו, ולכן יש לך בעיה, ואתה צריך לבחור.
אנחנו מגיעים לזמן שבו עם ישראל שוב (כמו ביציאת מצרים) יצטרך לבחור –
או להיות מוכנים לשלם את המחיר הגדול ביותר עבור יהדותם. ואני באמת מקווה שאף יהודי לא יבחר למות על קידוש ה’, אבל זה בהחלט אפשרי, ה’ ירחם.
אבל בטוח שאנחנו צריכים לבחור לחיות על קידוש ה’,
עם ישראל, אתה לא מבין שאתה “על הכוונת?” אתה לא מבין שאף אחד לא אוהב את היהודים?
אולי היהודים הלא חרדים אשר נמשכו והשתלבו בממשלות בכל רחבי העולם לא יפגעו מהמצב, אבל הם לא ישרדו בגלל שה’ לא ייתן להם.

הבוגדים האלה (אשר בשלטון) הם לבטח ערב-רב או עמלק או סתם גויים רגילים.
אבל עם-ישראל, כאשר הם ינסו לגרום לך לעזוב את דרך ה’, אתה צריך להגיד: לא!
ולבטוח בה’ כי הוא יציל אותנו, וזה לא יהיה קל. זה לא יהיה קל.

יהיה קשה מאוד להישאר בארצות הברית. ולעלות לארץ ישראל גם יהיה קשה, אבל אתה לא תוכל לחיות כיהודי בכל מקום בעולם, למעט אולי כאן, בארץ ישראל.

יותר ויותר יהודים מתקרבים יותר ויותר אל הקב”ה, ואני לא מדבר על תנועת התשובה. אני מדבר על יהודים בודדים רבים מכל מיני רקעים, אשר רואים את האמת, ומבינים שאי- אפשר לבטוח בכלום ובאף אחד, פרט לקב”ה.
והיהודים האלה יהיו הבסיס, לא של הסדר העולמי החדש, אלא של “העולם החדש של המשיח ובית המקדש השלישי”. וזה יהיה הטעם האמיתי הראשון של הנצח בעולם הזה.
הקב”ה מביא עלינו הרבה מכות, כמו במצרים. ה’ כבר הביא עלינו מכות, אבל הן עדיין קלות מאוד. הם רק תצוגה מקדימה של מה שעומד לבוא.

לפני הסופה סנדי (שהוגדרה כסופה הקשה ביותר של המאה), היהודים לא סבלו יותר מדי מהמכות שהעולם סבל.
עם זאת סנדי פתחה את העיניים של מי שחשב שזה יעבור ללא הרס.
כאשר כל כך הרבה בתים נהרסו, כל כך הרבה אנשים חיים ללא חשמל, ויש סבל רב מחוסר מזון ומים גם בקהילה היהודית החרדית.
אז אני מקווה ומתפלל שהרבה אנשים יראו את האמת, שהקהילה היהודית החרדית באמריקה, באופן כללי כבר טובעת בים של חומרנות, שקועה ברדיפה אחרי כסף והצלחות כלכליות, וזה הדבר העיקרי בחיים שלהם.
אני מציע וברצינות רבה – עם ישראל – קחו את עצמכם בידיים, נתקו את עצמכם מכל השקרים שהוזנתם (נכנסו לכם לראש) מגיל הילדות.
אפילו הסבים והסבתות הולעטו בשקרים האלה.
האימהות והאבות, הסבים והסבתות עברו חמש או שש דורות של שקר, החל מתחילתה של תנועת ההשכלה.
אבל הגרוע ביותר הוא הדור האחרון.
ועכשיו ה’ הולך לקחת את הסוכרייה-על-מקל שלכם. ה’ הולך להרוס את עגל הזהב, וכל מי שמחובר אליו כל-כך, לא יוכל להתמודד עם זה, לא יוכל לסבול את חוסר קיומו, לא יהיה מסוגל לחיות בלי השקרים של עגל הזהב.

לכן, עם ישראל, מי שדבק לבורא עולם בכל כוחו, מי שממשיך בעקשנות לדבוק בו בלי להרפות, הם אלה שיעברו את התקופה הבאה בצורה הרבה יותר קלה מאשר האחרים.
כל האחרים, או שיעשו תשובה מתוך ייסורים שלא נדע, או שייעלמו מהמציאות.

לכאורה נראה שיש לנו עוד תקופה ארוכה עד שהמשיח יגיע. יתכן וחלק מהאנשים כבר יתייאשו! אבל בדיוק כמו בואה הפתאומי והמהיר של הסופה סנדי, אשר סחפה את הכל במהירות, ככה בדיוק זה הולך להיות. כאשר אנו נהיה מיואשים לחלוטין, המשיח יופיע פתאום, ברגע!

ואם תשאל זה עדיין נראה שיהיה לנו להתכונן לתקופה ארוכה של זמן עד הגאולה.
תקשיבו לי שוב בתשומת לב! אתם טועים, כי בכל רגע המצב יכול להשתנות. אנחנו נכנסים לעידן חדש של זמן. וזה לא אומר שזה יימשך הרבה זמן.
מרגע אחד למשנהו המצב ישתנה.
אנחנו נתעורר, והכל יהיה שונה.
אנחנו חייבים לעבור כמה דברים/תהליכים ואנחנו יודעים זאת שברגע קט אחד הכל יכול להשתנות.

מה עוד אני יכול להגיד, הלב שלי נשבר על עם ישראל.
אני יודע שכל רשע שחי אי פעם, הוא כיום חי ובריא, וכולם שונאים את היהודים, אבל במיוחד שונאים את היהודים שמאמינים בקב”ה.

שאלה: איך זה שהרבנים לא אומרים לאנשים לבוא לארץ ישראל?
תשובה: אני לא יודע, הרבנים מעוניינים באמריקה. רובם ככולם שקועים בגשמיות כמו האחרים. אל תשכח את ה”דברי-חיים” זצ”ל אשר אמר באופן ברור כי בסוף הזמן (בסוף הגלות) רוב יהודים וגם הרבנים יהיו ערב רב.

אני רוצה להגיד לכם שהטרגדיות לא הסתיימו. אני רוצה שתבין שאמריקה הפכה למקום מכוער. ארצות הברית איבדה את היופי שלה. האנשים איבדו את חירותם והיא הפכה למקום מסוכן, ובמיוחד עבור אנשים שמאמינים בה’.
אבל לא רק היהודים בסכנה, גם המאמינים מכל הסוגים – הנוצרים, המוסלמים וכדו’ כל אלו שמאמינים באלוקים נמצאים בסכנה.
אבל כמו בכל חברה שבה עמלק ואדום שולט, יש הנאה מיוחדת ותחושה של סיפוק והתרוממות רוח מרדיפת יהודים, וזה בקרוב יהיה גם בארצות הברית.

ידוע שמחנות (ההסגר) כבר  מוכנים. כל מה שצריך לקרות הוא התחלת החוק הצבאי (חוק מאריתל marital law),  שיכנס לתוקפו השנה בקרוב מאד, וכבר התחיל בכמה מקומות, ומאותו הרגע יתחיל הסבל האמיתי. ואל תחשוב שאם אתה בישראל, הזרוע הארוכה של ה”סדר העולמי החדש” לא תנסה לרדוף את היהודים בישראל. הם כנראה יתחילו עם יהודים אמריקאים מכל מיני סיבות

אני רוצה להסביר שבכל מקום שאנחנו נמצאים בעולם, אנחנו בסכנה, אולם ברצוני לחזור ולהדגיש שהמקום הבטוח היחיד כעת ליהודי, הוא בארץ ישראל. כי כאן ה’ יגן על כל מי שזועק אליו לעזרה, כל מי שמוכן להקריב כדי להיות יהודי.
היהודים שמאמינים מאוד ובוטחים בקב”ה, אשר יבואו לארץ ישראל, יקבלו הרבה זכויות, כי זה לא קל.
אלה שגרים כאן כבר, אבל לא בוטחים בקב”ה. אם הם יתחילו לבטוח בה’, הם יסבלו פחות לפני הגאולה.
לכל אלה שמאמינים ובוטחים בה’, אלה שזועקים לה’ לעזרה וחיים בארץ ישראל, יהיה להם הרבה יותר קל לפני הגאולה.
אני גם רוצה לומר שהערב רב אשר השתלט כביכול על הקהילות שלנו, על הערים שלנו, הערב רב ממשלה של הציונים, בכנסת, גם אם הם יצעקו לה’, ה’ לא יעזור להם.
הם לא באמת זועקים לבורא העולם, כי הם לא באמת מאמינים בקב”ה.
כאשר הדברים יסתדרו, הערב רב  יחזרו לבגידתם, ולכן הם יאבדו !
אבל היהודים האמיתיים אשר הנשמה שלהם הייתה בהר סיני, תמיד יהיו הבנים המיוחדים של הקב”ה, ותמיד יהיו קרובים לקב”ה יותר מכל עם אחר בעולם.

אנחנו עומדים בפני תקופה קשה מאוד, אבל ה’ יציל אותנו. עם ישראל ינצח ובקרוב יהיה לנו בית המקדש וקורבנות, והחיים יהיו קרובים לקב”ה לנצח, חיים נשגבים ומרוממים יותר ויותר.

כה דברי זעירא דמן חבריא  המצפה ומחכה לישועת השי”ת צור העולמים

פה ארץ ישראל

 

נפש אנגלית”]פיקוח נפש אנגלית

שיעורי תנך ואקטואליה מפי הרב לוי סודרי | מתעדכן

שיעורים של הרב לוי סודרי ראש מכון “צמח דוד” בנושא אקטואליה על פי התנ”ך מדהים ביותר

תאריך שיעור 24/5/2020

שאול – דוד . ליכוד – ימינה. אופוזיציה. משפט נתניהו.

***

כל עדכוני ורמזי ביב נתניהו כאן בפוסט *** פוסט ראשי מתעדכן בנושא הגאולה בחירות, טראמפ, ביבי נתניהו

מאת: Levi Sudri עיון ב 4 מילים גורליות בספר שמואל “ואנוכי אהיה לך למשנה” דברי יהונתן (לדוד) האחרונים בתנ”ך לפי האדמו”ר מסוכוטשוב ועוד, כיון ש4 מילים אלו לא התממשו בתנ”ך , הן מתממשות בדורנו. ולדברינו ,הן מתממשות בבנימין נתניהו ,כפי הנראה לעניות דעתנו. לשון אחר : יתכן שנתניהו גלגול יהונתן בן שאול להבנת העניין ראו את הסרטון

צופן חזק על מגפת קורונה | מסר של אהבה | רמז בנושא השמש בגאולה

צופן חזק על מגפת קורונה בהסתברות סטטיסטית נמוכה. ראו את הסרטון אח”כ ראו תמונת הצופן עם ההסבר שלנו

 

שימו לב המקבילות של המילה “הסבר” מסביר לנו את המצב
  • רואים שכל זה סביב פסח המילה פסח במרכז “הסבר”
  • סביב האות ק של המילה קורונה רואים שזה האות הראשון “ישמעו לקול האות הראשון”
  • רואים שה’ עזר בניסים שהמגפה תהיה יחסית קטנה יש את המילים “יפלה י-הוה בין מצרים ובין ישראל” כמו שכולם רואים
  • “י-הוה נלחם להם במצרים” ה’ עוזר לעם ישראל להתנתק מהצעצועים ומהבלי העולם המילים >>> “איש כפי אוכלו” <<< ממורכזות…  “וילקטו אותו בבוקר בבוקר, איש כפי אוכלו וחם השמש, ונמס” חצי מליון ישראלים מפוטרים שיאלצו לרדת ברמת החים. ולהסתפק בפרנסה דלה מה שהקב”ה יקציב להם ללא מותרות. וזאת לטובתם כדי שיגיעו ליעד שלשמו נבראו…. וכן כמו אז שהיו צריכים לצאת תחת השמים לחפש אוכל כל יום. גם היום הקב”ה יצר מציאות שהתפילות נערכות תחת השמים כדי שנזכור למי מתפללים
מסר בנושא זה
התמודדות היא המרפא
מאת ח.א
💫מסר של אהבה שקיבלתי על מנת להעביר לכל בית ישראל💫
ישראל אהובים,
העולם עומד בפני זעזועים גדולים ורבים שכל מטרתם היא להפיל ולנפץ אלילי השקר וחומריות העולם.
דעו שהמנוחה היא השקר הגדול ביותר!!!
גדלתם לתוך תפיסה של שקר, ניוון רוחני ונפשי, של חיפוש “חיים קלים”…
כעת אתם מצויים בתהליכי גמילה מאותה תפיסה רופסת, שכבר הפילה חללים הרבה, שמרבית העולם שבויים בה.
זוהי בדיוק עצת היצר הרע וחיילותיו וזו הדרך הקלה ביותר להחזיק את עם ישראל בשעבודם, בגלות דעתם.
קל, נוח, נעים, כיף, מנוחה, פינוק, בא לי… אלו רק חלק קטן משמותיו של היצר הרע
דחפיהם של בני האדם להשיגם, גורם להם לתסכולים וכאב כל ימיהם.
הפחד מפני התמודדות עם קושי, גורם לכם לברוח מהאמת, מה שמייצר כאב ותסכול שוב ושוב…
נדמה לכם שהנה נפלתם שוב ושוב לאותם הבורות,
אך אין זה נכון משום שהמציאות הנקרית בדרככם משתנה מרגע לרגע ואתם משתנים ביחד איתה.
התמודדות היא המרפא, צריך להסכים לחוות אותה ולהביא עימה את התובנות והשיעורים החשובים המבקשים לרדת לעולם, דרככם.
האנושות מכורה לכאב! כולם מבינים ומדברים את השפה שלו… שפת הכאב.
וכעת הגיע הזמן להתכונן לקראת עולם חדש, עולם של גילוי שכינה, של טוב מוחלט ושלם, של השכנת האמת על כל הארץ.
התגלות הגאולה המתהווה, יוצרת עוד ועוד התמודדויות…
אין זה רע… אין זה בא להכאיב… אלא זו הדרך ליצירת כלים בנפשכם, לקראת התגלות האהבה השלמה על פני כדור הארץ.
מי שלא בוחר להשתחרר מהשעבוד לסבל, לרע, לכאב, למלחמה – היאך יוכל להכיל ולהתחבר לשפת האהבה, השלום, השמחה והאמת???
עם ישראל משועבדים לכאב…
המנוחה היא הכאב, שכן היא כמו סם שנותן תענוג לרגע ובשאר הזמן יוצר סבל מתמשך…
החיפוש אחר חיים קלים יוצר חיים בלתי נסבלים…
שהרי כל התמודדות עם קושי מתנגשת וחושפת את השקר של שפת ה”בא לי” או “לא בא לי” של היצר הרע.
אנשים מפרקים את חייהם במו ידיהם ואח”כ באים בטענות לקב”ה על מה ולמה עשה להם כך וכך.
עם ישראל צריך להבין שזהו עולם המעשה, עולם העשייה…
כל ניסיון להגיע למציאות הפוכה מעשייה, יגיעה והתפתחות תמידית, מועד לכישלון צורם ומייאש.
אם כל אחד יבין את הדברים ויקחם לליבו, מתוך יגיעה על מידותיו יהווה הוא דוגמה אישית לסובביו, שיראו האמת ויפנימו אותה אף הם.
וזה יקרה אך ורק על ידי קבלת המציאות, הכלתה וקבלת המתרחש באהבה ובהסכמה, מה שיביא ליישוב הדעת ולשלוות הנפש.
הורים מזיקים לילדיהם דווקא ברחמנותם הרבה עליהם,
אלו רחמים פסולים שנוטלים מהילדים את הכוח והמוטיבציה להתפתח…
במקום זאת עליהם להאציל עליהם סמכויות ולחנכם לנתינה, לעזרה ולשותפות בבית,
תוך שהם מסבירים להם, מתוך האמת הפנימית, בלי לחשוש, בסבלנות ובאהבה – שעיקר האדם הוא בנתינה לזולת ובהתחשבות באחר
מה שיאפשר להם כאנשים בוגרים לחיות חיים נכונים ובריאים יותר, והדבר דומה לשריר שכדי לחזקו יש לאמנו…
ילדים שהתרגלו לא לעשות דבר בביתם, יהפכו לאנשים בוגרים שיינשאו ויפרקו לעצמם את הבית בשל אנוכיותם וציפייתם לקבל, כל הזמן, גם מבן זוגם…
רוב האנשים היום פועלים כך.
כעת העולם משתנה ותודעת האמת יורדת על עם ישראל, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע✨
משיח כבר נמצא ופועל להשיב לב כל ישראל.
העצבות שהיא משורש עיצוב, מעידה על סטיה מדרך האמת ומתריעה בפני האדם לשוב אליה, לתור אחריה.
העצבות חושפת את ההתנגשות בין הדברים אליהם מתאווה האדם לבין האמת הא-לוקית המתרחשת במטרה להביאו לתיקונו.
כשהעצבות משתלטת, ישב האדם עם עצמו, ינשום נשימות עמוקות למשך מספר דקות, ובלב שבור יזעק ויבקש את בוראו, את אמת נשמתו.
נכון לו לאדם להרגיל עצמו לעצור ולנשום נשימות עמוקות, בהרפיית הגוף והשרירים בכל יום ויום למען בריאות גופו, נפשו ונשמתו.
גאולת האדם, היא גאולת העולם תלויה בהסכמת כל איש מישראל לשהות ולהתבונן, לחשב את מסלול חייו ואת מטרותיו.
האמת מביאה לשינוי המעשים.
התהליך שהחל בעולם, יוצר שינוי מהותי בתפיסת היהודי,
שינוי הדרגתי שמסיר את משענות הקנה הרצוץ, שיוצר הסתכלות חדשה על העולם.
תפקיד הרע, זה המוגדר כ”סדר עולמי חדש”, הינו לתועלת גדולה וחשובה – פירוק תודעת השקר והחומרניות
וכן, ראיית תכנית אותו הרע, יוצרת סאת נפש ומיאוס בשקר.
בני אדם אט אט מבינים שהם הולכים ונהפכים לרובוטיים, ממוחשבים, מהונדסי רגשות.
ואם השתלטות המחשבים על החיים, על כל בית ובית, על עולם הילדים והמבוגרים לא הספיק כדי לנער את המוח החושב,
אזי הגילויים הרבים החדשים יעשו זאת.
ככל שיחישו להבין את גודל השעבוד ויבחרו למאוס ברע ולהתנתק ממנו, כך תתגלה האמת ותוחש הגאולה השלמה.
הרע הוא רק מראה המשקפת את המתרחש בתודעת בני האדם!
התהליך שהחל יפרק את תודעת השיעבוד והכניעה למחשבים המנוונים את המוחות.
הצפת המידע תלך ותגבר מרגע לרגע, עד שיזעקו כל ישראל לקב”ה שיושיע אותם ויצילם מכל הטומאה בדעת שנשאבו לתוכה.
גלות הדעת מביאה לגלות הגופים, גאולת הדעת תביא לגאולת הגופים.
הסדר עולמי חדש, הוא בסה”כ כלי שרת המשקף לבני האדם שאם לא יתנערו מהשקר, יאבדו יחד איתו
ולא כעונש, אלא כפועל יוצא של החלפת המוח האנושי במחשבים, בעולם וירטואלי נטול ממשות.
וזה לא ייתכן כי הרי יהודי הוא עולם ומלואו!
לא תשוב עוד השיגרה המוכרת הישנה, מסגרות החינוך לא ישובו עוד לקדמותן וכל ניסיון סרק לדחוק בשעה לא יצלח…
השקר מאבד אחיזה.
הדרך היחידה לשמור על שפיות ודעת בריאה בתוך התהליך, ובתוך הבתים פנימה, היא להתחזק ולחזק את בני הבית בשלבי התהליך כמובא בדברים הנ”ל, בחשיבות עבודת המידות והתיקון הפנימי, בנשימות עמוקות, התבוננות על תכלית החיים והקיום.
ובעיקר בהבנה שאין עוד מלבדו, כמובא בסגולת “נפש החיים”.
רק דעו שאם עם ישראל לא יבחר לצאת ממצרים, הקב”ה ידאג להוציא את מצרים מתוכם! וזאת מאהבתו הגדולה אותם
זוהי רק ההתחלה בתהליך ההתפרקות של תודעת השקר…
💥על כל בית ישראל בגלויות לשוב בדחיפות לארץ הקודש, שהיא בחינת תיבת נוח השטה לבטח על מי המבול הבא על העולם!!!
והחכמים שימהרו להידבק באמת ולבקש אחריה יעברו את התהליך של שחרור התודעה בקלות רבה יותר
בהתחזקות גדולה לעבודת יוצרם, לקראת גאולתם, כי קרובה השעה.
הגיע זמן הפירעון מכל האוייבים הקמים על בני המלך.
בקרוב תגלו כיצד משתבשות תוכניותיהם של אנשי בבל, הם אנשי הסדר עולמי החדש…
ובמקום להיות עסוקים בהוצאת מזימתם לפועל, יסתכסכו הם בינם לבין עצמם וילחמו אלה באלה,
“חרבם תבוא בליבם וקשתותם תישברנה”.
ורק הכבשה בין שבעים הזאבים תברח ותמצא מסתור תחת כנפי השכינה המתעוררת וקמה להגנת בניה.
ואם בהלה אחזה בכם התעוררו לתפילה מעומק הלב, לתשובה שלמה ולתיקון המעשים
וזכרו שאומר הקב”ה לבניו: “בניי מפני מה אתם מתייראים?! אל תיראו!!!
כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, הגיע זמן גאולתכם!
ברוכים תהיו…
צופן “יהיה אור”

בספר זכריה פרק יד, מפסוק ז’ עד פסוק ט’ נכתב:
וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַיהוָה–לֹא-יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה. וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ, עַל-כָּל-הָאָרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד–וּשְׁמוֹ אֶחָד.

רמז בנושא השמש בגאולה
בסרט שפורסם בעולם השנה 2020 סרט בשם “אל תוך הלילה” מופיעים רמזי גאולה רבים… הסרט מראה שמי שנחשף לשמש מת ובשרו מצומק. וזה כמו הנבואה הידועה
“כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. כ וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק”

רמזי גאולה מדהימים ‘ללידת משיח’ עדן ילדה בן ראשון ב 5/5 בשעה 5:55 | מתי יציאה מהסגר? | רמזים חזקים מאד

רמזי הגאולה = 50 ממשיכים ביתר שאת ולא עוצרים לרגע
וכעת אנו רואים רמז מדהים שבא בתקופת סיום 72 שנות המדינה שאז זה זמן לידת משיח כפי שהורחב בעבר מהמון מקורות
אנו מקבלים רמז דרך לידת בן ראשון ל”עדן בן זקן”
בן = 52 = אליהו
הלידה התרחשה ביום שלישי (3) בשעה 5:55 בתאריך 5/5/2020
יש לנו כאן חיבור מדהים של הספרות 5+3
וכזכור ביאת אליהו הנביא = 533 משולש 2020

המשך לקרוא“רמזי גאולה מדהימים ‘ללידת משיח’ עדן ילדה בן ראשון ב 5/5 בשעה 5:55 | מתי יציאה מהסגר? | רמזים חזקים מאד”