וזכרתי את בריתי יעקב – כביש 67 רמז מיוחד מהקב”ה

הקב”ה שלח לנו רמז מדהים לגאולה ברחמים בקרוב הופיע כביש מסתורי באזור זכרון יעקב כביש מספר 67 קראו את הכתבה מאתר החדשות רוטר שימו לב לסימונים הצהובים אח”כ נעבור לרמזים שימו לב שזה המספרים שרצים באתר ובחדשות כבר שנים. זה לבד פלא גדול וכעת לרמזים הנוסעים הופתעו !! פתאום התגלה …

ד”ש בן אלפיים: מטבע מימי המרד הגדול נמצא בירושלים רמז: 67

נחשף מטבע משנת 67 לספירה, שנמצא בחפירות “רחוב עולי הרגל” – ה”ממילא” של ירושלים הקדומה, לקראת חגיגות היובל לשחרור ירושלים. על המטבע הוטבע מצדו האחד, עלה גפן והכתובת העברית “חרות ציון”, ומצדו השני – הכתובת “שנת שתיים למרד הגדול”. “1900 שנים מאוחר יותר, בשנת 1967 – נכנסו הצנחנים לעיר העתיקה, …

עדכונים חדשים במספר 67 !! תקלה ב: ביג בן = 67 | מנוף ביבנה = 67 פוסט מתעדכן 4#

נפילת המנוף בעיר יבנה ביום יד אייר (פסח שני) פורסם תמונה שאחד ההרוגים צילם מהמנוף באותו בוקר וכתוב “בונה את יבנה“ יבנה = 67 = בינה מנוף = 176 בן = 52 = אליהו דקלו = 140 = דוד  בן דקלו ע”ה רשם באותו בוקר “בונה את יבנה”. מה עניין …

תיעוד רמזים במספר 67 | פוסט 3

עדכון 10.8.2015 – תמונות במספר 67 חדשות – מעניין ראינו לראשונה את המספר 67-167 בהקשר לאירן   עדכון: 7.7.2015 – אירועי יום ה 6.7 ראינו 3 רמזים פלא – במספר 67 – שהתרחשו ביום ה 6.7 “(למנינם)” המספר שמראה שיש רק יד אחת בבריאה.. וזה יד ה’ שימו לב! ביום 6.7. היתה …

תיעוד רמזים במספר 67 | פוסט 2 | מה מיוחד במספרים 67 76 והקשר לשנת הגאולה – ושנת 67 למדינה

עדכון יג’ סיוןשימו לב קיבלנו  4 רמזים חדשים ושוב אנו רואים את המספר 67 – המספר המראה את שליטת ה’ יתברך בגלוי – זה חלק מהליך גילוי אליהו כמו שראינו בסרט: תשע”ה עת צרה 2 תודה למי ששלח לנו חומרים עדכון א’ סיון יש שלטון אחד בארץ ישראל ובעולם – …

עדכוני רמזים במספר 67 -פוסט מתעדכן- 50 בתים נפגעו בטורנדו – בת 67 נהרגה – בן 67 נחנק ממופלטה – מתמודדת בת 67

עדכון 12.4.2015 שלושה רמזים חדשים במספר 67 נזק עצום לעיירות בארה”בכל 50 בתי היישוב פיירדייל באילינוי נפגעו, ברושל נחרבה מסעדה ועובדת סיפרה: “זה היה ענק – וזה התקרב אלינו”. סופות הטורנדו במערב התיכון הביאו איתן רוח עזה וברד בגודל של כדורי גולף. אישה נהרגה, עשרות נפצעו סוכנויות הידיעות “מערכת סערות …

תיעוד רמזים אחרונים: דליפת הנפט בעברונה – רמז נוסף לשער החמישים והקשר לי’ טבת נפילת הממשלה לאחר 671 יום

רמז שקשור לשער החמישים . ביום ד’ 3.12.2014 נשפכו כמויות גדולות של נפט בנגב שגרם לזיהום הקרקע במקום שנקרא ‘עברונה’  מעניין שעברונה = אותיות עבר נ…  (נ’=חמישים – שיצאנו ממצרים כמעט הגענו לשער הנ’..) ומעניין שפרסמו בערוצי החדשות ‘שחמישים’ שנה לא יספיקו לתקן הנזק…. למה נקבו דווקא במספר 50 ?? …

רמזים חזקים לגאולה מהתקפות הפלסטינים על ישראל חשון תש”פ

יום שני בערב אושרה התוכנית לתחבורה ציבורית בשבת בתל אביב יום שלישי בבוקר טילים על תל אביב “שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ” מאת מצפה לגאולה: המיוחד הוא שמטחי רקטות אלה נורו דווקא בפרשת וירא- שבו מסופר על אנשי הכיכר הרשעים ובראשם …

ר’ יוסף זוהר: “הגעתי למעלה, וראיתי איך מכל החטאים נוצרים מזיקים”

 מאמר מהידברות: מיכל אריאלי | כ”ה תשרי התש”פ | 

ר’ יוסף זוהר מעולם לא ראה את עצמו כטיפוס מיסטי או כאחד שמהרהר בעולמות העליונים, עד לרגע בו עבר תאונת דרכים קשה שבעקבותיה הגיע לבית דין של מעלה. בשיחה להידברות הוא משחזר את הרגעים המרטיטים ואת התובנות המופלאות. “חזרתי אדם אחר, אני לא מסוגל להתקרב למחשב”. מטלטל

  • זק”א רצו לכסות אותי”
  • בית דין של מעלה
  • הלב שמאחורי המוח

“בחג הסוכות של השנה שעברה לא זכיתי ליטול לולב, לא הנחתי תפילין, בשמחת תורה לא רקדתי…” כשמשוחחים עם ר’ יוסף זוהר, אחד האנשים הפעילים ביותר בבית שמש בתחום הקירוב, אשר עומד בראש ישיבת ‘בני מלכים’ המיועדת לנערים שסטו מהדרך, נשמע קולו חנוק. הוא נזכר במצב בו הוא היה בתקופה זו, רק לפני כשנה, וקשה לו לדבר על כך. קשה לו, כי הסיבה לכך שהוא לא זכה לשמוח במצוות החג לא הייתה כי הוא לא הכיר אותן, או כי היה רחוק מהיהדות, אלא מכיוון שבאותם ימים הוא שכב בבית החולים הדסה עין כרם, אחרי פציעה קשה ורב מערכתית שנגרמה מתאונה קשה שעבר. “בדיוק לפני שנה, מספר ימים לאחר שמחת תורה, חזרתי ליהדות, למצוות. רק אז התחלתי להתחבר מחדש למצוות, להבין מה קורה איתי”, הוא אומר ונזכר בהכל.

השיחה עם ר’ יוסף מטלטלת. זהו לא רק סיפור של נס גלוי, אלא גם סיפור של חוויה מצמררת מהעולמות העליונים. של מלחמה אמתית על החיים, שבסופה יש החלמה פלאית וניצחון.

“זה היה בתאריך ז’ באב”, הוא חוזר אל היום המשמעותי ביותר בחייו. “סיימתי את השיעור היומי הקבוע שלי ומיהרתי באופן בהול לבני ברק. אמא שלי ישבה שבעה באותם ימים על אחיה שנפטר בגיל צעיר ותכננתי לבוא לנחם אותה. מכיוון שהרכב שלי חנה בכביש 58 שהוא כביש ראשי שמוביל לבית שמש, ביקשתי מבחור שהכרתי שיסיע אותי ברכבו אל הכביש. לאחר שירדתי מהרכב, עברתי את הנתיב הראשון ולאחר מכן תכננתי לעבור גם את הנתיב השני ולהגיע לרכבי. באותו רגע הגיע רכב מסוג סקודה שנסע במהירות מופרזת, ופגע בי במלוא העוצמה”.

אתה זוכר את הרגע בו נפגעת?

“האמת היא שלא. אני רק זוכר שהוטחתי על הכביש והמחשבה הראשונה שחלפה במוחי הייתה על  בני הבכור שלמד באותם ימים בשיעור ב’ בישיבה. חשבתי מה הוא יעשה אחרי שאמות, כשלא אהיה כאן, וזהו. זה הזיכרון היחיד שיש לי”.

את יתר הדברים הוא שמע מפיו של הבחור שהסיע אותו ברכבו, שכן הוא נותר במקום וראה את התאונה מול עיניו המבועתות, ומפיהם של נהגים אחרים שחלפו באזור. מסתבר שברגע שהרכב פגע בו הועף ר’ יוסף לאוויר, ואז הוא נדרס פעם נוספת והוטח אל הנתיב הנגדי. אוטובוס שחלף במקום נעצר בחריקת בלמים ובכך חסם את התנועה. בינתיים הבחור שהביא את ר’ יוסף ברכבו אל הכביש, מיהר לעברו, תפס לו בלשון כדי שלא יבלע אותה, והזעיק את כוחות ההצלה.

הפרמדיק הראשון שהגיע למקום הוא יצחק לוינגר, אדם שמכיר את יוסף כבר שנים רבות. מאוחר יותר הוא סיפר לו שהעורק הראשי שלו נפגע וכל הראש שלו התנפח. “יצחק לוינגר אמר לי משפט שהמחיש לי יותר מכל את המצב בו הייתי”, נזכר ר’ יוסף ומצטמרר, “הוא אמר לי שלאחר שהוא שטף את הדם שלי מהידיים שלו שטיפלו בי, הוא קבר אותו באדמה, כי היה בטוח שאין סיכוי שאגיע לבית החולים, והוא צריך לקבור את הדם, כמו שקוברים דם של נפטר, לפי ההלכה. בהמשך, אחרי שהתעוררתי וכבר הבנתי מה קורה איתי, פגשתי במחלקה מישהו שחיבק ונישק אותי. הוא אמר לי: ‘אני נמנה על צוות רפואי שבדיוק עשה את דרכו באותו ערב של התאונה אחרי יום עיון, אל גוש עציון. כשעברנו במקום וראינו את התאונה, מיהרנו לטפל בך. אני לא מאמין שאתה חי’. רק אז הבנתי את הנס הגדול שהיה לי, כי הגיעו למקום השליחים הכי נכונים ברגעים הנכונים ביותר”.

אותו אדם גם סיפר לר’ יוסף שלקח זמן רב עד שהדופק חזר, ובשלב מסוים הגיעו זק”א למקום והתכוונו לכסות אותו. “איבדת שישה ליטרים של דם”, הוא אמר לו, “לא היה שום סיכוי, אבל ברגע שהדופק חזר, למרות שהיה איטי מאוד, מיהרנו אתך מיד לבית החולים”.

ר’ יוסף מציין שרבים מתושבי בית שמש, שהכירו אותו, סיפרו לו לאחר מכן שכבר הודיעו להם על כך שככל הנראה תהיה לוויה. אפילו אנשי הרווחה מהעירייה הגיעו לביתו כדי להכין את ילדיו הקטנים לחסרונו של האב. “יש לי ברוך השם תשעה ילדים שיהיו בריאים – הגדול בישיבה והקטנה הייתה אז בת חצי שנה. קשה לתאר את סיוט הבלהות שעבר עליהם באותם ימים”.

   

ברגע שהגיע ר’ יוסף לבית החולים, הסתערו עליו טובי הרופאים והוא הוכנס לניתוח חירום בהול, כשבני משפחתו יושבים בחדר ההמתנה וקורעים את השמיים בתפילות. “באותו זמן אמא שלי ציפתה לי בבני ברק, שכן הייתי אמור להגיע לנחם אותה, והיא כלל לא ידעה על מה שקורה”, מזכיר ר’ יוסף. “כך יצא שלבני משפחתי הייתה משימה כפולה, גם להיות אתי, וגם לשכנע את אמא שהכל בסדר, כי לא רצו להעמיס עליה ידיעות מיותרות. היא עודכנה בפציעתי רק לאחר שקמה מהשבעה”.

הרגעים הבאים זכורים לר’ משה באופן מבהיל עד אימה. “אני זוכר את עצמי שוכב על שולחן הניתוחים, כשאני מנותח על ידי רופא יהודים ושני אחים ערביים. אני יודע שהם ערביים למרות שהם לא מדברים, כי אני לא רואה רק את הגוף החיצוני שלהם אלא גם דברים מעבר לכך. אחר כך אני רואה את אשתי ואת אחותי הגדולה שיושבות בחוץ וקוראות תהילים. אני רואה אותן, למרות שהן מעבר לקיר.

“ואז אני מגיע למעלה, למקום שבו אני מתחיל להבין איך שמכל העבירות שעשיתי במשך כל השנים יוצאים מזיקים. אני קולט בבת אחת איך שלפעמים אנחנו עושים בעולם הזה מעשים שנראים לנו קטנים או לא משמעותיים, אנחנו מנסים להקטין אותם ולחשוב ‘מה כבר עשינו?’ אבל החטאים האלו בסופו של דבר מזיקים לנו, והאחריות כולה מוטלת עלינו”.

איך אתה רואה את הדברים האלו? מישהו אומר לך אותם?

ר’ יוסף מדבר כאחוז בתוך שרעפים: “בעולם הבא אין מושג של דיבור, אף אחד לא מדבר איתך. דיבור ככל הנראה שייך לעולם הזה, שם הכל מגיע רק ממחשבה, רוח ממללא, לא דבר גשמי. הגעתי למקום בו אני רואה ומבין הכל, ללא צורך לדבר”.

ר’ יוסף עוצר לרגע את דיבורו ומבקש לנוח. קשה לו להיזכר באותם רגעים. “אף פעם לא הייתי טיפוס מיסטי שמחפש כל מיני סימנים למה שקורה אחרי המוות או בעולמות העליונים, לכן כל כך קשה לי להיזכר במה שקרה שם. יש לי ממש חרדות מהדברים שראיתי”, הוא אומר בקול ייגע.

רגע נוסף של שתיקה, ואז הוא ממשיך לדבר: “אני רואה מול עיניי את החיים שלי, כמו בסרט. כמויות של מעשים שעשיתי במשך כל השנים. אני רואה איך שהתווכחתי עם אבא בגיל 14, איך שגנבתי מהמאפייה לחמנייה בגיל 17, עוד משהו שעשיתי בגיל 19… אני מתבייש לספר כאן את כל מה שראיתי, אבל אחד הדברים שאני רוצה לספר למרות שהוא מכאיב לי, זה שהיה לי משרד בסמוך לבית שמש, ובו מחשב. מידי פעם הזדמן לי להסתכל ביוטיוב ומצאתי את עצמי כשאני צופה להנאתי לעתים קרובות בכל מיני סרטונים, לפעמים במשך שעות. אני מאוד מתבייש לדבר על כך, אבל באותם רגעים ראיתי מול עיניי איך שמהצפיות הממושכות האלו נוצרים מזיקים, ואני זה שבראתי אותם. אגב, מאוחר יותר תמהתי בליבי איך ייתכן שעברתי את יום כיפור ובכל זאת נותרו העבירות. המענה היחיד שיש לי לכך הוא שכנראה אף פעם לא עשיתי תשובה אמתית, באופן פרטני, על כל אחד מהחטאים האלו”.

מצד שני, ר’ יוסף מציין שהוא זכה בימי חייו גם להרבה מעשים של זיכוי הרבים. החל משנות בחרותו, אז הוא סייע לבחורים בישיבה, וגם בהמשך, כאשר עסק בעזרה לחסרי ישע ובהצלת נפשות תועות. “אומר את האמת, במשך שנות חיי הייתי בטוח תמיד שהזכויות שאגיע איתן לעולם הבא יהיו אלו הנוגעות לעמלי בתורה, אך שם התברר לי שעזרה למסכנים היא דבר לא פחות חשוב. זכיתי לעזור לאנשים מבוגרים, ללוות אותם בקביעות לבתי כנסת ולטפל בהם. כשעזרתי להם תמיד לא הבנתי את החשיבות הגדולה שיש בכך, אך ברגעים בהם הייתי למעלה, קלטתי שברגע שאתה עוזר ליהודי, אתה בעצם עוזר לריבונו של עולם. פשוט ככה. באותם רגעים הבנתי באופן המוחשי ביותר שבורא עולם הוא אבא טוב ואוהב, אבל הוא גם בוס, והוא מצפה ממך שתבצע את התפקיד שלך ושלא תעביר סתם את החיים שלך לבטלה. אני חייב לציין שההבנה הזו פקחה לי את העיניים, כי אני אדם פשוט, תמיד חייתי את החיים בעולם הגדול, כמו שכולנו חיים. אף פעם לא הבנתי כמה כל מעשה שלנו הוא קריטי, כמה כוח יש לו”.

אחרי שראה את כל הטוב והרע, אומר ר’ יוסף שהוא מצא את עצמו לפני שלושה דיינים – “ראיתי בבירור שאלו הרב עובדיה, הרב מרדכי אליהו והרב פישר מהעדה החרדית. זה לא שהם היו עם זקן, גלימות וכובעים, הם גם לא היו עם הפנים הרגילות שלהם, אבל ראיתי שאלו הם. הם פסקו שאני צריך למות, אך בסופו של דבר היה דבר מה שהציל אותי והוביל לכך שארד בחזרה לעולם. אגב, כשהייתי שם הבנתי שיש אדם שאני מכיר היטב שעומד לעזוב את העולם ועוד שתי נשים שאף הן עומדות להסתלק. אשתי מספרת שלאחר שהתעוררתי השאלה הראשונה שלי הייתה מה עם אותו אדם, ממש נדנדתי עם זה, וכולם לא הבינו איך אני יודע שהוא נפטר”.

הדברים הללו מרטיטים ומבהילים. אני משערת שבוודאי שיתפת בהם רבנים ברגע שרק יכולת

“בוודאי, אחרי שחזרתי לעצמי סיפרתי על כך לרבי ומורי הרב יעקבזון מתפרח, וכן לרב אריאלי מישיבת ברכת ישראל. הם האמינו לי ואמרו לי שנבחרתי ככל הנראה להיות שליח כדי להחדיר יותר אמונה ואהבה בבורא עולם”.

כאן יש לציין כי באותם רגעים בהם חווה ר’ יוסף את הרגעים המרטיטים האלו, המשיכו הרופאים לנתחו, כשהם מגדירים אותו כ”פצוע אנוש שנלחם על חייו”. לאחר שהוצא מחדר הניתוח הודיעו הרופאים למשפחתו כי חל שיפור במצבו, אך הוא “עדיין קשה ולא יציב”.

רק לאחר כחודש השתחרר ר’ יוסף מטיפול נמרץ והועבר למחלקה הכירורגית וכחודש נוסף חלף עד שהוא שב להכרה מלאה.

במשך כל הזמן הזה עומדת לצידו אשתו המסורה כשהיא עוקבת בדאגה ובתפילה אחר כל התפתחות. “הרגעים בהם בעלי התחיל לדבר היו מרגשים מאוד”, היא נזכרת, “אך הם גם היו מפחידים, כי לא ידענו מה הוא זוכר ומה נותר פגוע. העברתי מולו את הילדים שלנו – אחד-אחד. הוא זכר את כולם, מלבד התינוקת הקטנה. הוא בכלל לא זכר שהיא נולדה, היא ממש נמחקה ממנו. היינו צריכים לעשות ביניהם היכרות מחודשת”.

אשתו של ר’ יוסף מדגישה: “לאורך כל תהליך ההחלמה ראינו ניסים ענקיים שאי אפשר לתאר. היו לו שברים בגוף שפשוט התאחו מאליהם, ללא שום הסבר הגיוני. גם החזרה שלו לחיים הייתה מהירה ממש, אני זוכרת את היום בו העבירו אותו לשיקום. הרופא שקיבל אותו ביקש ממנו לרשום על גבי לוח את הפסוק הראשון בתנ”ך. הוא רצה לבחון לא רק את הזיכרון שלו אלא גם את שליטתו ויכולתו לבטא דברים בכתב. בעלי לקח טוש וכתב בשורה ישרה את הפסוק: ‘בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ’. הרופא לא האמין למראה עיניו”.

יש הסבר הגיוני למה שקרה כאן?

“אין לי הסבר הגיוני, אבל אני יכולה לספר דבר אחד: בבוקר שאחרי התאונה של יוסף, קיבלתי עשרות רבות של טלפונים מאנשים שכלל לא הכרתי. אחד אמר לי: ‘ברור שהוא יחזור לעצמו והכל יהיה בסדר, הוא כל כך עזר לי עם הילדים שלי’, עוד אחד אמר: ‘בזכותו ניצל שלום הבית שלי, הוא בטוח ישתקם’, פתאום שמעתי מכל כך הרבה מקומות על הנתינה הענקית של בעלי, שמעתי דברים שכלל לא הייתי מודעת אליהם, וזה הוכיח לי שיש לו זכויות כל כך רבות שבוודאי עמדו לו. בנוסף, גיליתי דבר מעניין מאוד – בעקבות הפציעה נוצרה מאחורי המח שלו צלקת בצורה ברורה מאוד של לב. התחושה שלי הייתה שהלב הענק שלו והנתינה האינסופית שלו, הם אלו שהגנו על המוח”.

ר’ יוסף כמעט אינו זוכר את תקופת האשפוז הראשונית. “הזיכרונות הראשונים שלי הם מכך שאני קשור בידיים וברגליים כדי שלא אזיק לעצמי ומצבי בכי רע, אך מאז ברוך ה’ המצב הלך והשתפר מיום ליום.  לאחרונה הגעתי למחלקה כי נותרו לי כמה חוטים מהניתוחים ורציתי שישחררו אותם. כשפגשתי את הכירורגים שטיפלו בי הם לא האמינו שאני הולך על הרגליים. הם מיהרו לקרוא למנהל המחלקה והוא אמר לי את המילים האלו: ‘קבעתי שאין לך פוטנציאל רפואי. מבחינתי היית צמח. לא ציפיתי שיהיה שינוי במצבך'”.

ומה אתך כיום – חזרת לשגרה מלאה?

“כן, ברוך ה’ חזרתי לשגרה רגילה ביותר. אני הולך, רץ, מסתובב, ממשיך לעמוד בראש הישיבה, לקרב בחורים ולהיות אב לילדיי. אבל מאז המקרה השתנו אצלי כל מיני דברים בפנימיות, ובעיקר בשמירת העיניים. אני לא מוכן בשום אופן להתעסק במחשבים, גם לא ברמה של שליחת מיילים, אני גם נזהר באופן קיצוני מגזל ומקומבינות שעלולות להתפרש בסופו של דבר כמו גזל. זה לא שאני פועל מתוך לחץ, אלא מתוך הבנה שהדברים האלו פשוט לא שווים אלא רק מזיקים. הם נראים ברגע הראשון כטובים, אך באמת גורמים לנו רק רע. גם הפכתי להיות ‘איש בית’ הרבה יותר מכפי שהייתי בעבר. אני מבין עד כמה שמשפחתי שווה עבורי יותר מכל”.

נפגעים והרוג מברק בחוף זיקים | שטפונות בסוכות מה הקב”ה מרמז לנו? ### עודכן

עדכון נוסף וחידושי גולשים יום חמישי  17/10 העדכון באותיות ירוקות בהמשך העמוד

נכנסנו לחג הסוכות עם חום כבד ושטפונות קשים… שני דברים מנוגדים באותו זמן…
גשם בסוכות סימן לא טוב בכלל…

בצהרים נפגעים מברק בחוף זיקים… מתי קרה דבר כזה בארץ ??? מדוע דווקא בחוף זיקים???

חמישה אותיות המשיח

הקב”ה מנסה לנענע אותנו ולהעיר אותנו ואומר לנו תתעוררו אני רוצה את הלב שלכם… אתם בונים סוכות קונים ארבעת המינים… אבל העיקר חסר… הלב שלכם נמצא בהבלים… הלב שלכם לא איתי… האם אתם בוטחים בי בכל לבבכם ויודעים שאין עוד מלבדי ??? האם אתם דואגים או פוחדים ממישהו או ממשהו שזה לא אני ??? כמה אתם חושבים עלי במשך היום ??? האם אתם עושים מצוות כדי לשמח אותי ??? או שאתם שכחתם שאני בכלל קיים ??? 
אנו בפרשת השבוע נקרא
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי.
הקב”ה מדבר איתנו מהשמים כדי שנשמע כאן בארץ
הַלְיְהוָה, תִּגְמְלוּ זֹאת ??? עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם: הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ…

אמרו חז”ל [ברכות נט] לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומית שבלב.
המטרה זה כדי לעורר אותנו ליראה מה’ ושכל זה קורה דווקא בסוכות גל חום קיצוני ואז גל ברקים 

מזג האוויר משתגע המעלות ירדו במרכז מ36 ל30 תוך חצי שעה (המשיח = 363)

הקב”ה מנסה לעורר את בניו דרך הטבע.
הקב”ה בחר את מיקום מכת הברק בחוף זיקים
במשנה כתוב על הזיקין בהקשר של ברקים

הקב”ה מדבר איתנו דרך הטבע וצירופי מקרים

צירוף מקרים = 776 = ביאת המשיח = 776

מחשבת הויה = 776 למעני למעני אעשה = 776


67 = בינה 
ידוע שהסוכה זה מקיפין דבינה 
878 = משיח (מילוי)
הסוכה היא כמו כיפה שאמורה לשמור מטללים קשים ורוחות רעות. כמו במצרים שהגנה עלינו… הנה אנו רואים כיפה
עדכונים חדשים 17/10/2019 יום חמישי חול המועד סוכות

מאת: נרקיס שוורץ

ביום השני של החג היה אושפיזין יצחק – הוא מידת גבורה – אלו גבורות הגשמים! ו”הברק” = היא בחינת “רבקה” אשתו! חידוש שהאיר לי🌹 

יראה = 216  גבורה = 216

מאת: יניב לוי

המשפחה שנפגעה שמה “חזות”
מצודת ציון
חזות” – ענין ראיה ומראה (כמו שנכתב בפוסט שזה בא לעורר ליראה)
ובסוכות זה זמן ראיה… חג הראיה לעלות לרגל…
חזות קשה הגד לי = 878 = משיח (מילוי) – זיקים = 878 (משולש)

מאת עידן:

הנער שנהרג “אשר חזות” בן 14 14 דוד = בן דוד

 

מאת יוסף סרטונים המראים מה קורה לסוכות

ראיתם איך ה’ לקח את הסוכה? בעדינות פשוט לקח אותה… ה’ אומר לנו… אני לא צריך את הסוכה שלכם… שבעתי כבר… אני לוקח אותה. אני רוצה את הלב שלכם קודם כל… 

 

 

מאת: מערכת האתר (למתקדמים)

ראו את דברי הראשית חכמה בנושא היראה

מה שמו של הנער מרמז

שמו הפרטי של הנער הצדיק בן ה 14 (דוד) הוא אשר – אשר זה אותיות ראש
ונאמר על היראה בספר משלי “יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת”

אז יש לנו ראש (שמו הפרטי) + יראה (שם משפחתו)

(שם משפחתו “חזות” זה מלשון ראיה כמו שהוסבר – “ראיה = 216” – “גבורה = 216” “יראה = 216” (על הברקים מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם)

***
לסיכום: כדי לקבל את “דוד” והגאולה חייבים לקבל דעת ולהכיר את הקב”ה (יראה/ראיה) איך שהוא מפעיל את כל העולם… אין דרך אחרת…
אבל לפני קבלת הדעת צריך יראה… יראה זה מלשון ראיה לראות את הקב”ה להזהר לא לעבור על רצונו. לזכור כל רגע שהוא מולך ורואה אותך לפרטים הכי עמוקים שלך ושל מחשבותיך… אתה יכול לדבר איתו על הכל… למה לך לחשוש ממשהו כשיש לך אותו איתך…?? זה נקרא לקבל יראה… אח”כ באה הדעת
(סגולה טובה שכתובה בספרים זה להסתכל על השמים ולחשוב על הקב”ה) 
עדכון שעלה בנושא 216 = יראה

עדכון 1/8/2019 מתוך גלרית רמזים תשע”ט

צפו טוב בתמונה אח”כ קראו את ההסבר: רמז מעניין בנושא “היראה” היא: רכבת המים שלנו… היא הנותנת לנו ‘חיים’ כמו מים המרווים את הצמאון… ‘יראה’ אותיות ראיה… המטרה: לראות את הקב”ה פועל איתנו בכל רגע ורגע… זו יראה שלמה (“ירושלים” אותיות יראה שלם) חיים במצב זה נותנים לאדם חיים כמו לגימת מים קרים ביום חם. אדם במצב זה חי ללא דאגות ובשמחה תמידית הוא שרוי במדריגת שער החמישים (50) הסיפור של רכבת המים בתמונה הוא ב”הודו” – הודו אותיות יהודי בלי האות “י” – היהודים צמאים למים… ואין מים אלא תורה… הצמאון יתמלא בע”ה ע”י “משיח הויה” שהמילוי שלו מביא 2160 – – – וכן נכנסנו לחודש אב שמזלו הוא “אריה” “עַל פִּי יְ-הוָה = 216”
סוף עדכון ***

 

רמז נוסף מערב חג הסוכות
מאת יניב: רמז ככה באוירת חג הסוכות, לראשונה: יהלום נמצא בתוך יהלום יהלום בתוך יהלום בגימטריה 610 כמניין אתרוג , וכידוע האתרוג הוא כנגד ספירת מלכות כנגד דוד המלך , וכתוב שלראשונה התגלה סוג כזה של יהלום שבתוכו שוכן יהלום נוסף , ולכן אולי זה רומז לאיחוד המשיחים שההתגלות שלהם קרובה. חג סוכות שמח !! תוספות: מאת יוסף בלו: הרוסים קוראים ליהלום הזה “מטריושקה = 670” כמניין “הסתרה = 670” כל התגלות הגאולה היא בהסתרה שבתוך ההסתרה. שם מוצאים את הקב”ה ומקבלים גאולה שימו לב מופיע המספר 221 – וכן 222 מספרי גאולה מובהקים… מספרים מוכרים למי שעוקב כאן קבוע היהלום הוא בן 800 מיליון שנה. 800 = שנת הגאולה