עלו סרטי וידאו בעברית ובאנגלית (לינק כשר יעלה בקרוב) הסרטון הבא עשוי לשנות את תפיסתכם את המציאות ואת התנ"ך ולהבין שזמן הגאולה קרב אלינו בצעדי ענק..
סודות ח"ן נוספים ייחשפו בהמשך..
הסרטון באנגלית –
מאת ינון: ברוך ה' נסתייע בידי,והכנתי סיכום ופירוש של ההתרחשויות ביום שישי, ובעיקר בבוקרו של יום, ביחד לכל שעה ושעה מהשעות שלפני צהרי היום – כפי שתוכלו לראות בקובץ המצורף. השתדלתי לכתוב את הדברים בשפה הראויה לכל אדם, כיוון שההסתכלות על האירועים כפי שהתרחשו בפועל יכולה ותביא לחיזוק האמונה ולכן עלינו לעשותה ברורה ובהירה לכל אדם באשר הוא.
ובבניין ירושלים ננוחם
סיכום היסטורי קצר – יום השישי
הקדמה
אומרת הגמרא (מסכת סנהדרין, צז.): 'אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב' [תרגום: אמר רב קטינא – ששת אלפים שנה העולם יהיה, ואלף נוסף יהיה חרוב – כלומר אלף המוקדש להקב"ה], ואומר רש"י במקום "יומו של הקב"ה אלף שנה, שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור". וכבר נמנו חכמים וגדולים מרז"ל, כהרמב"ן, הבחיי, הגר"א ועוד, כי אותם ששת אלפי שנים מכוונים כנגד ששת ימי הבריאה, אשר מתוארים בספר בראשית, וחלק מחז"ל אף ביארו ופירשו כיצד הימים תואמים לאירועים השונים, מתוך ציפייה ליום השבת – יום הגאולה השלמה.
[לקריאה נוספת על דברי חז"ל בנושא – לחצו כאן]
כזכור, אנו נמצאים כעת בדקה 12:37 (ויש הגורסים 12:35) של היום השישי – האלף השישי – כאשר עברו עלינו כבר 5,775 שנה [לקריאה על כיוון וחישוב השעון – לחצו כאן] עד שנת ה'תשע"ה. משכך רובו של יום שישי כבר עבר (12 שעות הלילה + 6:35-37 שעות היום), ואנו קרובים מאוד לכניסת השבת ולזמן הגאולה. בקשר זה חשוב לציין כי רבים נוהגים להוסיף על השבת 'תוספת שבת' – כלומר לקבל עליהם את השבת מוקדם יותר, כיוון שהם 'מוסיפין מחול על הקודש' (מסכת סנהדרין, פא:), וכיוון שכבר נפסק שניתן לקבל את השבת לאחר תפילת המנחה של יום שישי (עיין בפמ"ג או"ח א"א סימן רס"ז סק"א), וזמנה של תפילת מנחה מתחיל החל מ-6:30 שעות זמניות של היום השישי (כלומר עכשיו כבר זמן מנחה) – נותר לנו רק להתפלל לכניסת השבת ולגאולה השלמה במהרה.
יחד עם האמור, נאמר בגמרא (מסכת בבא בתרא, יב:) בשם ר' יוחנן כי 'מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים', ומשכך לא אנסה לנבא על האירועים העתידים לבוא עלינו, אלא לבחון לאחור – את השנים שחלפו עלינו מאז בוקרו של היום השישי לבריאה, ואת הקבלתם למעשי הבריאה. יש לציין כי ניתן לבחון לעומק אף את ימים ראשון עד חמישי – אך בסיכום זה נבחן רק את יום שישי – בו אנו אוחזים.
כידוע, פרשת בראשית מתארת את בריאת העולם, כאשר ביום ראשון ה' ברא את השמים ואת הארץ, ביום שני את הרקיע והבדיל בין המים העליונים לתחתונים, ביום שלישי גילה את האדמה מתחת למים וברא את הצמחים, ביום הרביעי נבראו המאורות – השמש הירח והכוכבים, ביום חמישי הדגים והעופות וביום שישי ברא הקב"ה את שאר בעלי החיים ואת האדם הראשון. בהמשך היום הקב"ה הפריד בין אדם לבין חווה, אותם שיכן בגן-העדן – ושם כידוע נצטוו שלא לאכול מעץ הדעת – ולאחר שחווה פותתה ע"י הנחש, חטאו שניהם וגורשו מגן-העדן.
את סדר ההשתלשלויות הנ"ל מכיר כל ילד בר דעת, אך מה לגבי פירוק השעות של יום שישי? האם נוכל לדעת גם כן בדיוק מה אירע ומתי?
והתנאים והראשונים הביאו גרסאות רבות, אשר מפרטות לפרטי פרטים את כל סדר ההשתלשלויות ביום שישי, וכך למשל אחת הגרסאות (אבות דרבי נתן, פרק א') גורסת: 'שעה ראשונה הוצבר עפרו. שניה נברא צורתו. שלישית נעשה גולם. רביעית נתקשרו איבריו. חמישית נתפתחו נקביו. שישית נתנה בו נשמה. שביעית עמד על רגליו. שמינית נזדווגה לו חוה. תשיעית הכניסו לגן עדן. עשירית צוהו. אחד עשר סרח. שתים עשר נטרד והלך לו, לקיים מה שנאמר 'אדם ביקר בל תלין' (תהילים מ"ט, כ"ד)'. זוהי רק גרסה מבין 9 גרסאות שונות (ניתן לקרוא את כולן בפירוט כאן), כאשר כל גרסה משנה מעט בסדר השעות ומתארת את הדברים בצורה שונה.
עם זאת, ומתוך שמירת כבודם של התנאים והראשונים, כבר נאמר 'לא בשמים היא' (דברים, ל', י"ב), וכבר אמר הרמב"ם ביחס לאירועים שיקדמו לביאתו של המשיח – 'וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו' (רמב"ם, הלכות מלכים, פרק י"ב ב). וכיום, אנו יכולים כבר לדעת בפירוט את סדר ההתרחשויות ונציג להלן גרסה עשירית להתרחשויות ביום שישי – כפי שראינו בעולם עד כה:
ויהי ערב, ויהי בוקר – יום השישי (בראשית, א', ל"א)
ליל שישי – שנת ה' אלפים – שנת ה'ת"ק (1239-1739) [משעה 18:00 בסוף יום ה' ועד ל-06:00 ביום ו').
במהלך 12 שעות החשיכה של ליל שישי, היהודים חוו קשיים וצרות רבות, כאשר מלכתחילה ברובו של העולם לא היו ליהודים זכויות אזרח בסיסיות, וברוב המקומות באירופה אבותינו אף חיו בגטאות, מופרדים ומגונים, כאשר לא אף לא אושר להם לעבוד במקצועות רבים והם היו נתונים בכל פעם מחדש לחסדי הפריצים והנסיכים השונים. תקופה זו הגיעה אף אחרי מסעות צלב קשים שנחתו עלינו במאות הקודמים, וקשיי הגלות אף הגיעו לשיא קצת אחרי חצות הלילה – כאשר בשנת ה'רנ"ב (1942) התרחש גירוש ספרד וצללי הלילה כיסו על תור הזהב של תורת ספרד.
השעות הקטנות של הלילה – 03:00 עד לאור הבוקר – היו שעות קשות גם כן, כאשר היו פרעות ופרוגרומים רבים ביהודים – כגון אירועי שנת ה'ת"ח-ת"ט – ומאידך חלק מהיהודים מצאו נחמה במשיח השקר שהתפרסם באותה התקופה (בשנת 1666) – שבתי צבי. חשיכת הלילה הקשתה אף על חלק מהרבנים באותה התקופה מלראות את שקריו של משיח השקר, ויהודים רבים נהו אחרי משיח השקר – ומשבר האמונה לאחר הגילוי היה קשה עוד יותר. משכך, ליל שישי היה עינוי גדול ליהודים, אשר נשרפו והועלו על מוקד האינקווזיציה מחד – או שגו באשליות שווא מאידך.
שעה 06:00 – שנת ה'ת"ק (1739) עד שעה 07:00 – שנת ה'תקמ"א (1781):
בהיסטוריה המודרנית של ימינו, נהוג לתארך את תחילת המהפכה התעשייתית לשנת 1760 (שעה 06:30), כאשר ברור לכולנו שהמהפכה הזו שינתה לחלוטין את פני העולם כפי שאנו מכירים אותו. מהפכה זו מסמלת את תחילתו של שינוי טכנולוגי משמעותי ברחבי העולם כולו, כאשר כל אנשי העולם 'יצאו' מחשכת הלילה ומחשכת ימי הביניים והחלו להתפתח בעולם תעשיות רבות, שונות ומגוונות. השינוי אמנם החל בשעה האמורה, אך הוא נמשך לאורך כל המחצית הראשונה של יום שישי ועד לזמננו אנו, כאשר פותחו והומצאו מפעלים, רכבות, מכוניות ומטוסים, אמצעי תקשורת (מטלגרף ועד לסמארטפון) ואנשי העולם התחילו להתכנס מכפרים וערים קטנות אל ערי ענק (כאשר כיום אנו כבר יכולים לראות ערים עם אוכלוסייה של מעל לעשר מיליון איש). אנו יכולים להקביל את תחילתו של שינוי זה אל הפעולה שבה 'הוצבר עפרו' של אדם הראשון, כאשר לאחר מאות ואלפי שנים של חוסר התפתחות כלל – נראה כי האדם החל להיווצר בכל רחבי העולם.
במקביל, כיוון שאנו יודעים שביום השישי נבראו גם בעלי החיים (למעט הדגים והעופות), אנו יכולים לראות את יצירתה של החיה הגדולה ביותר בימינו – חיית אדום, הידועה כארה"ב. חיה זו נוסדה ונולדה בה'תקל"ו (1776), ומאז ועד ימינו אנו יכולים לראות את התפתחותה של החיה הנ"ל.
במקביל, בשעה זו נולדה תנועת החסידות, כאשר ממש בתחילתה של השעה (בשנת 1940) עבר הבעל-שם-טוב לעיר מושבו במזיבוז, שם שהה עד לפטירתו במחצית השעה (1760), ומשם אף תורתו הופצה החוצה בין כלל היהודים וכיום אכן ניתן לומר 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'. עם זאת, במקביל לבריאת היצר הטוב, ברא הקב"ה אף את היצר הרע, ובשעה זו אנו יכולים לראות את לידתה של תנועת המשכילים – היהודים הרפורמים והחילוניים, אשר החלה במהלך שנים אלו. חשוב לציין – עד לתקופה זו המושג 'יהודי חילוני' לא היה קיים! אמנם לא כלל היהודים עד לתקופה זו היו לומדים בישיבות, אך גם אותם יהודים רבים אשר היו עוסקים בעבודתם בבתי המרזח וכעגלונים, או בנקאים ומלווים בריבית, גם אותם אלו היו קובעים עיתים לתורה ומתפללים אל בוראם.
שעה 07:00 – שנת ה'תקמ"א (1781) עד שעה 08:00 – שנת ה'תקפ"ג (1822):
בשעה זו אנו יכולים לראות את המשך התפתחות בריאתו של האדם, כמו גם את המשך בריאת החיות השונות. חשוב לציין כי כאשר אנו מדברים על צורתו של האדם, אשר ע"פ אבות דרבי נתן המובא נעשתה בשעה השנייה, אנו מדברים על פעילות האדם ברמה הכללית – ולאו על צורתו האישית של האדם. ואכן נוכל לראות בשעה זו כיצד נבראה צורתו הכללית של האדם – כאשר המהפכה הצרפתית (שנים 1789-1799) הובילה לשינוי משמעותי ודרסטי בעולם כולו. לפני כן בעלי הזכויות שהורשו לעשות ככל העולה על רוחם היו האצילים, הנסיכים ובני המלוכה, ובשעה זו אנו רואים כיצד כל חלקי האדם קיבלו את כבודם ואף האיכרים והצמיתים החלו לקבל את זכויותיהם, לאחר הפלת המלוכה בצרפת, והאדם קיבל את צורתו הדמוקרטית המוכרת לנו כיום. במקביל לכך הגיע גם מפנה קל ביחס אל היהודים, כאשר כתב הזכויות – המכונה כתב האמניציפציה – שניתן ליהודים נתן להם סוף כל סוף את הרשות לצאת מהגטו ולעמוד כאזרחים שווי זכויות.
שעה 08:00 – שנת ה'תקפ"ג (1822) עד שעה 09:00 – שנת ה'תרכ"ה (1864):
בשעת בוקר זו אנו יכולים לראות את המשך ההתפתחויות להלן, אשר התחילו בתחילתו של היום. באבות דרבי נתן המובא גרסינן שבשעה זו 'נעשה גולם', וגולם – כידוע – הוא שלב בהתפתחותו של הפרפר, כאשר כלל גופו וחלקיו מתפתחים ונוצרים זה לאחר זה. ואכן, אנו יכולים לראות בערך במחציתה של השעה (בשנים 1848-1849) את האירועים המכונים 'אביב העמים', כאשר בזה לאחר זה קמו מדינות אירופה השונות והכריזו על עצמאותם. אציין כי נוכל לראות את חלק ממדינות אלו כחיות שנולדו ונוצרו – כגון ההתפתחות אשר התרחשה באותה התקופה בגרמניה – וחלק כחלקים מהאדם אשר נבראו.
שעה 09:00 – שנת ה'תרכ"ה (1864) עד שעה 10:00 – שנת ה'תרס"ו (1906):
שעה זו מוגדרת כשעה בה 'נתקשרו איבריו' של האדם, ואת התקשרות זו אנו יכולים לקשר בצורה הפשוטה ביותר אל המצאת הטלפון – אשר נרשמה במשרד הפטנטים בשנת 1876. באם לפני המצאת הטלפון אנשים לא יכלו לתקשר עם אנשים אחרים מרחוק – הרי שלאחר המצאתו 'איבר' (מדינה) היה יכול לתקשר עם 'איבר' אחר בגוף האדם במהירות מירבית – כמו במהירות שבו זורם הדם מאיבר אחד למשנהו.
מבחינה נוספת אנו יכולים לראות אף התפתחות בהתקרבות היהודים אל ארץ ישראל, כאשר בשנים אלו קמה מחד התנועה הציונית, ומאידך החלו גלי העליה לארץ – שהחלו בגל העליה הראשון (בשנת 1881). לאורך תקופה זו כמות היהודים בארץ ישראל הכפילה ואף שילשה את עצמה, כהכנה משמעותית לקראת שלמותו של האדם. בהקשר זה נציין כי אם האדם הראשון הוא העולם כולו – הרי שארץ ישראל היא ליבו.
שעה 10:00 – שנת ה'תרס"ו (1906) עד שעה 11:00 – שנת ה'תש"ח (1947):
שעה זו מוגדרת כשעה בה 'נתפתחו נקביו' של האדם, ובהקשר זה כדאי לציין מתוך הברכה אותה אנו מברכים לאחר עשיית צרכינו: '… וברא בו נקבים, נקבים, חלולים, חלולים. גלוי וידוע לפני כיסא כבודך, שאם יפתח אחד מהם, או יסתם אחד מהם – אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת..'.
והדברים מבהילים ומעוררים, כיוון שבשעה האמורה אנו רואים כיצד נפתחו נקביו של האדם, לא רק נקב אחד, אלא 2 נקבים (כאמור – נקביו – בלשון רבים), ו-2 מלחמות עולם נוראיות שטפו את העולם, האחת בתחילת השעה והשנייה לקראת סופה – ובוודאי שאין צורך לפרט על השלכות מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. בנוסף, ניתן לראות את הקמת חבר הלאומים (ב-1920) ואת האו"ם (1945) כמערכות הנקבים של האדם, אשר אמורות בפעולתם לסנן בין הפעולות החיוביות והשליליות שבגוף.
במקביל נציין כי בשעה זו אנו מתחילים לראות את יצירתה של האישה, כאשר במהלך שנים אלו התקיימו עצרות מחאה והפגנות פמינסטיות רבות, אך תהליך בריאת האישה לא נסתיים עד לשעה הבאה, כדלקמן.
שעה 11:00 – שנת ה'תש"ח (1947) עד שעה 12:00 – שנת ה'תש"נ (1989):
שעה 'שישית ניתנה בו נשמה' – ויפים הדברים ונעימים עד מאוד, כאשר אנו מבינים שהעולם ומדינותיו ללא מדינת ישראל – הריהו כגוף ללא נשמה, וממש ברגע הראשון של שעה זו – אנו רואים את תקומתם ועמידתם המחודשת של היהודים (השבטים יהודה, בנימין, כמחצית שבט לוי ומקצת השבטים האחרים) בארץ ישראל.
אמנם במצב זה הגאולה עדיין לא הייתה שלמה, כאשר עשרת השבטים (ממלכת ישראל) אשר גלו בשנת ג'ר"ה (555 לפני הספירה – לפני 2570 שנה) עדיין לא שבו, ובמקביל פצעי השואה האיומה עדיין דיממו – אך עדיין הדבר נתפס בעיניי רבים כראשית הגאולה וכשלב המביא לתקומת העם בארצו. משם ועד תום השעה אנו יכולים לראות התפתחויות והתרחשויות רבות בהקשר ישיר לעם ישראל – בהילוך גבוה, כאשר בשעה זו היהודים התמודדו עם 6 מלחמות – העצמאות, סיני, ששת הימים, ההתשה, יום-הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. במקביל אף עולם הישיבות – הנשמה הרוחנית של עם ישראל – נבנה בעוצמה גם כן, כאשר החזון איש הורה להקים מחדש את עולם הישיבות לאחר השואה – ועולם התורה פרח מחדש.
במקביל אנו רואים בשעה זו התפתחות דרמטית משמעותית – אשר מקדימה את זמנה. זיווגו של אדם לחוה אינו מתואר בכל הגרסאות הנתונות לעיל, ומתואר רק ב-4 מתוך ה-9. בשניים מתוכם חוה נזדווגה לאדם בשעה השביעית, ובשנים מתוארת השעה השמינית. עם זאת, אנו רואים את תקומתה של האישה עוד קודם לכן – במהלך השעות החמישית והשישית – כאשר ניתנת לאישה זכות בחירה, זכות קניין וזכויות אזרח מלאות – וזאת לאחר שלאורך כל ההיסטוריה הנשים היו נחשבות ליצור נחות למול הגבר.
סיכום ששת השעות והסתכלות על השעה השביעית – שעה 12:00 – התחילה בשנת ה'תש"נ (1989), נמשכת עד ה'תשצ"א (2031):
בהסתכלות על השנים שעברו עלינו, אנו יכולים לראות את בריאתו של האדם הראשון, עמידתו מתוך חשכת ימי הביניים, ובמקביל את יצירתה של חוה העומדת מולו. אנו רואים גם את ההתפתחויות הפיזיות והחומריות שמתרחשות בתהליך, בדמות גופים מדיניים והתפתחויות טכנולוגיות, ובמקביל אנו רואים גם את ההתפתחות הרוחנית המשמעותית – אשר הופיעה הן בצורת היצר הטוב והן בצורת היצר הרע. במצב זה אנו מגיעים אל תוך השעה השביעית – החצי השני של היום השישי, כאשר כיום אפילו עברנו קצת יותר ממחצית השעה הזו.
נוכל לנתח את השעה הנוכחית בצורות שונות, בהתאם להתרחשויות בעולם ב-25 השנים האחרונות, אך ההתמקדות החשובה והעיקרית היא בחטאו של האדם הראשון. בשמונה מבין תשעת הגרסאות מוזכר חטאו של האדם הראשון, ב-7 מתוכם בשעה העשירית ובאחד בשעה האחד עשר. חטאו של האדם הראשון, כידוע, היה חטא עץ הדעת, אשר אכל ממנו למרות שצווה שלא לעשות כן – ואנו יכולים לראות ביטוי עז לחטא זה בימינו. מאז תחילת השעה הנוכחית אנו רואים את התפתחות האינטרנט, אשר הביאה לכך שכל הידע נמצא בפתחו של כל אדם ואדם, וכך בר-דעת שיכול לגשת למחשב יכול לקבל את כל המידע שבעולם.
פעולה זו פועלת לטוב ולרע, ונזקי וסכנות האינטרנט ידועים לכל – כאשר מאידך עולם הידע והספרים נמצא כולו באינטרנט וכל אדם יכול לגשת ואף לבחון לעומקם את כל העניינים אשר הבאתי במאמר זה – ברגע קט בלבד. יתרה מכך, בהסתכלות על המוצר הטכנולוגי אשר נחשב בימינו למוצר הנחשק ביותר – אנו רואים את מוצרי חברת 'אפל', בצורת תפוח נגוס, המרמז על הנגיסה שנעשתה שלא כדין.
נשאלת השאלה – הא כיצד התרחשויות שאמורות להתרחש בשעה העשירית – או האחד עשר – מתרחשות כבר בשעה השביעית? ונוכל לענות על זה רק בדרך אחת – ה' יתברך אוהב את עמו, ולכן האירועים מתרחשים במהירות בשנים האחרונות, וזאת בכדי להקדים את כניסת השבת – ואת זמן הגאולה. זאת ועוד, באם ננסה לבחון את מכלול האירועים שהתרחשו בעולם מאז תחילת השעה הנוכחית – הרי שהיריעה תקצר מכדי להכילם, וכנראה שלא הייתה התפתחות ותנועה כה מהירה בעולם כולו לאורך ההיסטוריה.
ומשכך, נותר לנו רק להתפלל ולקוות לנחמתנו שתבוא בבניין ירושלים השלמה – אשר אמורה להגיע בכל רגע בעזרת ה'. בדבר זה נוכל להשתדל בתפילתנו ולשנות קמעה מהתפילה שתיקן הרמב"ם בי"ג עיקרים: העיקר ה-11 הוא: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". כיוון שאנו מקווים ומצפים שיגיע כבר היום, וישנם כאלו החוששים מספקות שיעלו באם לא יבוא בתאריך כזה או אחר – הרי שיש לומר – אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שהוא מתמהמה – עם כל זה אני מחכה לו בכל יום שיבוא
תוספת למשכילים:
יעקב אבינו אומר לבניו לפני פטירתו (בראשית, מ"ט): "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". ואומר הזוהר באותו מקום (פרשת ויחי, רל"ב:) וְאִי תֵימָא דְּלָא גָלֵי מַאי דְבָעָא לְגַלָּאָה – אִי הָכִי, אַמַּאי כְּתִיב בְּאוֹרַיְיתָא מִלָּה דְיַעֲקֹב שְׁלֵימָא, וְאִתְפְּגִים לְבָתַר, וְלָא אִשְׁתְּלִים מִלָּה? אֶלָּא וַדַּאי אִשְׁתְּלִים, כָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה גַּלֵּי וְסָתִים, אָמַר מִלָּה וְגַלֵּי לְבַר וְסָתִים לְגוֹ. וּמִלָּה דְאוֹרַיְיתָא לָא אִתְפְּגִים לְעָלְמִין. ובאם תעיינו באותו מקום מתוך השוואת 12 ברכות השבטים אל השעות האחרונות הנ"ל – הרי שרק נוכל לזעוק את הפסוק המובא בברכה השביעית – לישועתך קיוויתי ה'!
ובבניין ירושלים ננוחם
זמן הגאולה בסרט "המקדש בצפונות התורה"
חישוב מפורט של השניות בדקה ה-37 – הדקה הנוכחית.
הקדמה –
שעון הגר"א –מקביל את ששת ימי הבריאה ל-6000 השנה אשר יקדמו לאלף השביעי – הגאולה השלמה והמוחלטת. כל יום בבריאה הוא מחושב בשעון על פי הפסוק 'כי אלף שנים בעינך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה' (תהילים פרק צ' פסוק ד').
כלומר כל יום בשעונו של הקב"ה הינו אלף שנים של בני האדם. חשוב לציין בהקשר זה שספירת הזמן היא פעולה שמתרחשת רק אצל בני האדם ובהסתמך על עצמים הנעים בחלל (וכך למשל אם היינו נמצאים על כוכב אחר, הרי שהזמן שלנו היה זז בצורה אחרת, כיוון שחודש מחושב בימינו כסיבוב של הירח סביב כדור הארץ ויום מחושב כתנועה של כדור הארץ סביב עצמו. בכוכב שנע במהירות גבוהה – נמוכה יותר – הרי שהיום ינוע לאט-מהר יותר, ויהיו יותר שעות ביממה).
אז מה השעה היום?
על פי הלוח של עם ישראל, הרי שעברו 5,775 שנה מאז בריאת האדם הראשון ותחילת ספירת הזמנים.
נפחית 5,000 – עבור הימים שעברו כבר – ראשון, שני, שלישי, רביעי וחמישי – ונגיע אל היום השישי.
על פי התורה היממה (24 שעות) מחושבת כך שהערב קודם ליום, על פי הפסוק 'ויהי ערב ויהי בוקר', ולכן נפחית את 500 השנה של הלילה.
משכך, שנת ה'ת"ק (5,500) הייתה תחילתו של יום שישי (שעה 6:00 בבוקר – בהנחה שביום יש 12 שעות ובלילה 12 שעות, אשר מתחלקים שווה בשווה)
נחלק את ה-500 שנה הנותרים ל-2, כיוון שמחציתם כבר עברו, מה שמותיר לנו 250 שנה – כלומר מחצית היום כבר עברה (3/4 מהיום השישי), והשעה 12:00 בצהריים התחילה בשנת ה'תש"נ (5,750).
נקח את שארית ה-250 שנה ונחלקם ב-6 השעות שנותרו לנו מאז צהרי יום השישי ועד לכניסת השבת -ונקבל – 41.66 (הספרה 6 נמשכת עד אינסוף, כלומר 41 ו-2 שליש).
כלומר כל שעה שווה 41 שנה ו-2/3 השנה. נכפיל 2/3 ב-12 החודשים ונקבל 8.
כלומר כל שעה שווה 41 שנה ו-8 חודשים.
בחישוב הדקות, נחלק 41 ו-2/3 (שווי שעה) ב-60 הדקות שיש בשעה, ונקבל 0.6944 (הספרה 4 נמשכת עד אינסוף). נכפיל ב-12 חודשי השנה ונקבל שכל דקה שווה 8.33 (הספרה 3 נמשכת עד אינסוף. כלומר 8 ושליש). שליש החודש – עשרה ימים.
כלומר כל דקה שווה 8 חודשים ועשרה ימים.
עכשיו אנו יכולים לכוון את השעון בצורה מדויקת. כאשר נכפיל את השווי של דקה (0.694444444) ב-36, נקבל 25.
כלומר שעה 12:36 התחילה בדיוק בראש השנה של שנת ה'תשע"ה (5,775).
מכאן נוכל להוסיף 8 חודשים ועשרה ימים בכל פעם שנרצה לכוון את השעון.
לכן כשהוספנו 8 חודשים ועשרה ימים, אנחנו מגיעים לתאריך י' באייר ה'תשע"ה, בו התחילה הדקה ה-37 בשעה ה-12 של היום השישי.
במקום זה חשוב לציין כי אלו שמכניסים את השבת הכי מוקדם – יכולים לקבלה עליהם כבר מאז זמן מנחה גדולה – כלומר מאז שעוברת חצי שעה מצהריי היום השישי.
תוספת של מערכת האתר ביחס לגימטריות בנושא– משיח = 1236 – רגיל ומילוי (1236=358+878). התגלות = 1237 – מסתתר. שער נון ה-תשע"ו = 1237 – מסתתר. [בכדי ללמוד על שיטת המסתתר צריך לעקוב פוסטים קודמים רמזים על שנת הגאולה].
משכך, אנו מבינים שבדקה ה-37 אנו צפויים לראות את התגלות המשיח.
על מנת לחשב שניות, עלינו לחלק את שווי הדקה (0.6944) ב-60 השניות שיש בדקה, ונקבל 0.0115740740740 (הספרות 740 נמשכות עד אינסוף). את מספר זה אנו נכפיל ב-356 הימים שיש בשנה, ונקבל 4.12037037 (הספרות 037 נמשכות עד אינסוף).
כלומר בשנייה אחת בשעונו של הקב"ה עוברים על בני האדם 4 ימים ועוד שבריר היממה.
כמה שבריר מהיממה? נכפיל ….0.12037 ב-24 השעות שיש ביממה, ונקבל 2.88 (הספרה 8 נמשכת עד אינסוף).
כלומר בשנייה אחת בשעונו של הקב"ה עוברים על בני האדם 4 ימים, שעתיים, ועוד 0.88 משעה.
נכפיל …0.88 ב-60 הדקות שיש בשעה, ונקבל 53.33 (הספרה 3 נמשכת עד אינסוף, כלומר 53 ושליש)
כלומר בשנייה אחת בשעונו של הקב"ה עוברים על בני האדם 4 ימים, שעתיים, 53 דקות ו-20 שניות (שליש הדקה).
חשוב לציין – השניות עוברות יותר מהר כאשר מדובר בשנה רגילה ועוברות יותר לאט כאשר מדובר בשנה מעוברת!
להלן פירוט חלוקת השניות בדקה 12:37
לא מצאתי בשום מקום שאפשר לקבל שבת לפני פלג המנחה אשמח שתשתף אותי בזה