לִמְּדוּנוּ חָזָ ל כִּי עֶרֶב הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה,יַשְׂכִּיל הֶעָם הַיְּהוּדִי לְהָבִין כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִישָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׂמִים , מִשְׁפָּט זֶה כּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ אֶת שְׁנֵי חֲלָקָיו שֶׁל צוֹפֶן הַגְּאֻלָּה:* אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִישָּׁעֵן – הַכָּרָה בְּחֹוסֶר הַיְּכוֹלֶת וּבְאָבְדַן הַכּוֹחַ הָעַצְמִי,* עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׂמִים – הַכָּרָה בִּיכוֹלֶת ה לְהוֹשִׁיעֵנוּ.מֵאֵת: הָרַב אַהֲרֹן לֵוִי הי ו. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַוְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. [שיר השירים ב יב ].