מתוך אתר גל עיני:“אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה’. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ”. המסר של פסח שני הוא “אין מקרה אבוד” – גם מי שהפסיד את הפסח מקבל הזדמנות שניה לתקן, “תאמין שיכולים לתקן”.הפרשיה הזו מתחילה בחודש ניסן בשנה השניה ליציאת מצרים: ה’ מצוה את משה לעשות את הפסח, בני ישראל עושים את הפסח, והטמאים מקבלים הזדמנות שניה בפסח שני. אבל ספר במדבר פתח בתאריך “באחד לחודש השני בשנה השנית”, ראש חודש אייר. זהו אחד המקורות החשובים לכלל הגדול “אין מוקדם ומאוחר בתורה” – כלומר, התורה אינה מסודרת רק לפי סדר המאורעות הכרונולוגי.הכלל “אין מוקדם ומאוחר בתורה” מתאים בדיוק למסר של פסח שני. יש סדר רגיל שבו הכל צריך להיות שלב אחרי שלב, אין קיצורי דרך ואין דילוגים, ומה שהפסדנו אי אפשר להשלים, יש להקפיד על מוקדם ומאוחר ו”אם עבר זמנו בטל קרבנו”. אבל יש עבודה של בעלי תשובה שיכולים לשנות את הסדרים, לקפוץ ולדלג, להשלים ‘חורים’, להקדים את המאוחר ולאחר את המוקדם.הדור שלנו, באופן כללי, הוא דור של בעלי תשובה (גם מי שזכה לגדול כשומר תורה ומצוות). טוב לשמור על סדר, אבל אם נדמה לך שהפסדת את הרכבת, דע לך ש”אין מוקדם ומאוחר” ולעולם אין דבר אבוד.