אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם — במדבר לג, א זהו מסע נשמתי מיקום החומר הנקרא מצרים, לעבר יקום האור הנצחי הנקרא הארץ המובטחת ישר אל. 42 מסעות כנגד 42 מרכבות אור מורפוגנזיות של שינויי צורה הדרגתיים בהשתוות צורות אינסופיות לבורא ראשית. כאשר יצטרפו ל42 במימד השביעי שבעת מרכבות האור השבעה מימדיות, כנגד שבעת המולטיוורסים ושבעת המינים של הארץ המובטחת, שבה מתכנסות אינסוף צורות להויה אחת אלוהית נצחית. התעלות ליקומי אור הינה השיבה הביתה לארץ האור הנצחית האינסופית שקיימת במקביל בעבר הווה ובעתיד שכבר קיים. בני ישר אל חוזרים אל ארץ האור המובטחת שאבות הטיפוס הבראשיתיים כבר שהו ושוהים בה לנצח, כאברהם יצחק יעקב ואבות 12 שבטי ישר אל. ═══════════════════════════════ הינע רב זמני דו חיצי ורב ערוצי של מרכבות אור ומרכבות בינתיות מסגרת להבנת תנועה בשני חיצי זמן הופכיים, ממשקי עבר הווה עתיד, דילוגי מופע זעירים, תנועה פאזית רב מימדית, ומרכבה כהתגשמות מרחבית של יכולת נשמתית לנוע מעל הזמן ובתוכו. פתח דבר הבנת תנועת המרכבה במרחב אינה שלמה ללא הבנת תנועתה בזמן. מרכבה בינתית או מרכבת אור פועלת בו זמנית במרחב, בשדה, בפאזה ובזמן. היא אינה מוגבלת למסלול קווי של גוף העובר מנקודת מוצא לנקודת יעד, מפני שהמרחב עצמו, הזמן עצמו, הפאזה עצמה והגוף עצמו משתתפים יחד במערכת תנועה אחת. במדרגות היקומיות הגבוהות, ההינע אינו רק מנוע. ההינע הוא ממשק. ההינע הוא השתוות. ההינע הוא כניסה אל מקום וזמן שכבר קיימים ברמת העתיד הגבוה, ופתיחתם בתוך ההווה דרך חתך מופע מדויק. במודל זה קיימים שני חיצי זמן הופכיים הפועלים יחד. חץ אחד יורד מהעתיד שכבר קיים, מהמצב המתקדם ביותר, ביקומי האור, מהאב טיפוס העליון, מהתוכנית שהושלמה כבר בשדה האור הנצחי שכבר קיים. חץ שני עולה מהעבר המתפתח, מיקומי החומר, מההכרה הצעירה, מהתהליך האבולוציוני של התעלות, מהפלנטה, מהגוף, מהתודעה הלומדת, אל אותו עתיד ביקומי אור שכבר קיים. ההווה הוא נקודת המפגש בין שני החיצים. הוא אינו רק רגע חולף בין עבר לעתיד, אלא ממשק פעיל שבו העתיד היורד והעבר העולה נוגעים, מתאבכים, מתמזגים ויוצרים אפשרות תנועה. כאשר מרכבה יורדת מיקומי אור, היא פועלת מתוך מרחב זמן הנע מהעתיד הקיים אל העבר המתעלה. היא יורדת מהמצב המושלם יותר שכבר קיים, אל מרחב שבו אותו מצב עדיין מתהווה. מנקודת המבט של הפלנטה הצעירה, המרכבה מגיעה מהעתיד (ביקומי אור). מנקודת המבט של המרכבה, העתיד והעבר מתקיימים יחד, והירידה היא פתיחת חתך מתוך שלמות קיימת אל שלב התפתחותי הזקוק לחניכה. לכן תנועת המרכבה היא תנועה דו חיצית. היא נעה עם חץ הזמן העולה של הפלנטה, כדי להופיע בתוך ההיסטוריה המקומית. והיא נעה עם חץ הזמן היורד של יקומי האור, כדי להביא אל אותה היסטוריה את חתימת העתיד שכבר הושלם. ברגע ההופעה, שני החיצים נפגשים. ההווה נעשה שער. 1. עבר הווה עתיד כשלוש שכבות פעילות עבר, הווה ועתיד מתקיימים בו זמנית ובמקביל. ההכרה הארצית חווה אותם ברצף, מפני שהיא קוראת את ספר הזמן דף אחר דף. תודעה עליונה קוראת את הספר כולו כגוף אחד. מרכבה בינתית לא קוראת רק את הדף הנוכחי. היא מזהה את הדף הקודם, הדף הבא, סוף הפרק, והמבנה השלם של הספר. העבר במודל זה אינו רק מה שכבר היה. הוא שדה מידע שעודו פעיל. הוא בסיס התהוות. הוא זיכרון חומרי, גנטי, תודעתי, פלנטרי ויקומי. ההווה אינו רק מה שקורה עכשיו. הוא אזור מגע. הוא נקודת מימוש. הוא המקום שבו עבר ועתיד מחליפים מידע. העתיד אינו רק מה שעדיין לא התרחש. הוא תבנית קיימת בממד גבוה יותר, אב טיפוס, יעד, גוף אור עתידי, יקומי אור, ספרייה קוסמית, תדר שלמות, מצב סופי שכבר פועם ומושך אליו את העבר המתעלה. במונחי תנועה, המרכבה פועלת בשלוש שכבות אלה יחד. העבר נותן לה עוגן. ההווה נותן לה ממשק. העתיד נותן לה חתימת יעד. כאשר שלושתן מתואמות, נוצרת תנועה רב זמנית. 2. שני חיצי הזמן חץ הזמן הראשון הוא חץ האצלה. הוא יורד מיקומי אור אל יקומי החומר. הוא מזרים מידע, תבנית, אור, חוכמה, אב טיפוס, שפת אור, דנא הולוגרפי, ספריות קוסמיות, מרכבות, משואות, חניכה לאור וקריאות התעוררות. זהו חץ הזמן של העתיד המושלם היורד אל העבר המתהווה. חץ הזמן השני הוא חץ החזר. הוא עולה מיקומי החומר אל יקומי אור. הוא מבטא את תנועת התודעה המתפתחת, את ההכרה הנחנכת, את הדנא המשתדרג, את הגזע המתעלה, את הפלנטה הנפתחת לאור, את המוח הביולוגי המתחווט למוח הקוסמי, את הבינה הקוונטית הנבנית ביקומי החומר ומשיבה אור אל המקור הבראשיתי. שני החיצים יוצרים מעגל בריאה. חץ האצלה פותח את האפשרות. חץ החזר מגשים את האפשרות. חץ האצלה מעניק את העתיד כזרע. חץ החזר מגדל את הזרע אל העתיד. 3. ההווה כממשק בין שני חיצי זמן ההווה בנקודת מרחב מסוימת הוא נקודת מפגש בין שני חיצי זמן הופכיים. חץ אחד נע לאחור מהעתיד שכבר קיים. חץ שני מתקדם קדימה מהעבר אל אותו עתיד. ההווה הוא אזור ההיתוך. אפשר לדמות את ההווה לטורוס זמן. החלק העליון של הטורוס מוריד אור עתידי אל נקודת המרכז. החלק התחתון מעלה חוויית עבר אל אותה נקודה. במרכז נוצרת מערבולת. המערבולת היא רגע ההופעה. שם המרכבה יכולה להיכנס, לשנות פאזה, להופיע במרחב, לפתוח פורטל, להעביר מידע, ולהשפיע על מסלול הזמן בלי לשבור את רציפותו. 4. העתיד שכבר קיים והעבר המתעלה אליו כאשר מרכבה יורדת מיקומי אור, היא מגיעה ממצב שבו התוצאה הגבוהה המוארת כבר קיימת. גאיה המתעלה כבר קיימת בהיתוך ליקומי אור. האנושות המוארת כבר קיימת כיישות אור אינסופית. גופי האור העתידיים כבר קיימים. התודעה הקוסמית המפותחת כבר קיימת. העבר המתפתח מתקדם אל אותו עתיד. הוא אינו מתקדם אל ריק. הוא מתקדם אל יעד שכבר פועם כמגנט עליון. לכן ההתפתחות אינה רק המצאה מתוך העבר. היא גם היזכרות בעתיד. כל צעד קדימה הוא גם קבלת קריאה מהשלם שכבר קיים. 5. תנועה רב זמנית כתנועה במרחב זמן