מסר שהתקבל
אנא אנכי נשמת א-לוהים חיים המלאך רזיאל הנני..
שלום לך יקרה, שלום לכם יקרים, כאן אני ניצב לפניכם עם אותם נשמות אור עליון אשר עוטפים את עולמכם והנה אתם עומדים בפתחה של התחלה חדשה, תקופה אשר תביא עימה אור, שפע והצלחה מרובה, האורות אשר יורדים עליכם ממעל באים לפתוח בכם פתח ללבבותיכם, ליבכם הצמא לאותו אור גנוז של הבורא ממעל הוא אשר קיים גם בתוככם והרי הוא כחלק בילתי נפרד מכם..
ואמרתי הייתם כחולמים אך לא עוד, עתה אתם מבינים את גודל השעה אשר עומדים אתם בפתחה, בפתחה של הגאולה והרי לה חיכתם מזה דורות והיא מביאה עימה המון ברכות.
אנא אל תחששו מהקולות אשר גועשים סביבכם, אלו ניסיונות אחרונים של אילו אשר לא משחררים את אותו אור אשר מבקש הוא לחדור לאדמתכם ולבקוע מתוככם שכן הם אלו אשר חוששים באמת מפני עוצמתכם הרבה כי יודעים הם כמה אור יש בכם.
והיה ביום אשר תיחשפו להווית אורכם אשר בתוככם, שתכירו את כל הטוב אשר לא נפרד מכם כי אם כחלק מאותו אחד שלם אשר הוא בעצם אתם, תצליחו יחד לבנות עולמות חדשים גם לדורות הבאים אחריכם כי כוחכם ניתן בכם מעצם היותכם בוראים בעצמכם, אך אלו אשר מנהיגים את עולמכם אינם רוצים שתגדילו את מודעותכם אשר תרחיב היא גם את תודעתכם כי בכך לא יהיה להם יותר כוח עליכם.
דעו יקרים שמאור השלום ומעוז האחדות הגעתם, מאותה אהבה שהיא חלק מכם וכאן ברדתכם התרחקתם מאור הבורא שבכם אך הוא לא באמת נפרד מכם או נטש אתכם כי הוא תמיד קיים בתוככם, למעשה הוא אתם.
ראו איך כל נקודות הבריאה מתחברות יחדיו לכדי סיפור חדש, אותו סיפור שידברו עליו הדורות הבאים אחריכם, על גודל השינוי אשר הצלחתם להביא לאדמתכם וכמה אומץ לב ותעוזה זה דרש מכם, בסיפור הזה אתם הדמויות הראשיות, אתם הכותבים והמפיקים, אלו שמוציאים לפועל את החלק שלכם באותה מערכה שבה בחרתם להשתתף, לחוות חוויות ולעבור אילו דברים בכדי להעיר אתכם לאור אשר טמון בתוככם, אותו אור טהור וזך איתו הגעתם בעת לידתכם, היזכרו נא באותו אור פנימי של ילד קט שבחן את העולם סביבו ורק רצה ליהיות הטוב שהינו אך כאשר ראה הוא חושך סביבו נסגר במעט ליבו וכך אותו אור שבו התעמעם, אך הוא עדיין שם קיים והוא יתגבר כשאתם תצליחו להסיר מתוככם את כל הדרוש לכם בכדי להשתחרר מאותם מסכים לא לכם, אלו מסכי האשלייה אשר מטשטשים את האמת האמיתית שלכם.
בוחרים אתם במציאות חייכם בכל רגע והנה אתם ניצבים כעת בפני בחירה חדשה אשר תביא אתכם לעבר המשך מסע בארץ חדשה, בעולם אחר שלא הורגלה עד כה האנושות לחיותו אך הנה יעשו הם בעצמם החלטה האם לבחור באותו אור אשר דורש הוא לצאת ולזהור מתוככם או להמשיך באותה הדרך אשר מטשטשת את אורכם מכל המסכים אותם בחרתם לראות דרכם במקום מאילו אשר הבאתם איתכם לכאן בעצם רדתכם לעולם.
תפקידתכם כעת הוא להיזכר באורכם ולהאיר במלוא העוצמה דווקא כעת שסביבכם החשכה מבקשת להרים את ראשה, תרימו כעת אתם את ראשכם שלכם ותיהיו גאים בעצמכם שאתם מבינים וזוכרים כעת מי אתם ובזה אתם מתמקדים ולא בסיפורים של אחרים כי אילו אינם רוצים בטובת עולמכם על אף שגם הם חלק ממסע ההתעוררות שלכם וגם להם תפקיד חשוב שלקחה נשמתם עליהם אך אתם נדרשים לעמוד מולם יציב ואיתן כי זהו שליחותם להעיר כשם שזהו שליחותכם להאיר, כל בריאה בוחרת את תפקידה בטרם רדתה ומשחקת היא כעת את תפקידה בהתאם לתסריט אשר נכתב עבורה אותו תפקיד אשר הוא חלק ממסעה..
שמחים אנו שצלחתם אתגרים כה רבים אשר לא גרמו לכם להוריד את ראשכם אלה להגביה את שיעור קומתכם..
גאים אנו בכם, דעו שאתם בפתחו של עולם שכולו טוב..
ויהי אור ויהי ביום ההוא אור, אור לכולם כבר עכשיו, אורה ושמחה כבר כעת מעתה ועד עולמי עולם כי האור לא נגמר אף פעם, הוא תמיד קיים בתוככם, סביבכם ובכל אשר לכם וגם את אלו האורות אשר אינן רואות עינכן, הם תמיד קיימים בתוככם רק מקדו את תשומת ליבכם פנימה לתוככם והיזכרו במשימת השלום אשר ביקשה להביא נשמתכם לעולמכם.
התחילו נא בכל דבר אשר מרגיע באמת את נפשכם ונותן שמחה ואיזון אמיתי לחייכם, האכילו את גופיכם בדברי הגות של אור עליון למען עליית תודעת עולמכם ..
אוהבים אנו אתכם מלאכי עליון, המלאך רזיאל, באהבה ובהודיה מאיתנו אליכם.
יהודית גרוס
מסרים מהבריאה💜מלאכי עליון
אימוני אור מעירים ומשמחים בדרכים מקוריות ויצירתיות בשילוב ליווי רוחני ומסרים אישיים דרך תיקשור.
מאת ר.ק
גוג ומגוג
הם לאו דווקא אומות
אלא תודעות המתנגשות באחרית הימים
(אשל"ג, הקדמה לתלמוד עשר הספירות)
גוג – הוא כוח של כפירה, של שליטה, של אגו אנושי שעלה על גדותיו.
מגוג – הוא המרחב שמתוכו פורצת ההתעוררות, התשובה, החיפוש האמיתי.
זו מלחמה בין:
עולם ישן (שקרי, מלא הסחות דעת, רדיפת חומר)
לבין עולם חדש (רוח, אמת, תיקון, פנימיות)
היא מתרחשת בכל אדם – לא רק בין עמים
המלחמה הגדולה תהיה באדם עצמו
בין הרצון להמשיך לחיות כבהמה לבין הקריאה להתקדש כאדם
(תניא, פרק ל"ב עם פרשני חסידות)
האדם ירגיש קרע פנימי עצום
פחד מול אמונה
חומר מול נשמה
שליטה מול מסירה
נוחות מול אמת
ולכן
לפני שנראה את "הקרבות הגדולים" בחוץ
נרגיש קודם את הקרב בתוכנו.
היא מסמלת קריסת כל המבנים הישנים
❝הכל יתמוטט כדי לפנות מקום לתבנית חדשה לא פוליטית, אלא אלוקית❞
(הרמח"ל – מאמר הגאולה)
מוסדות ישנים יאבדו אמון (פוליטיקה, כלכלה, דת של שליטה)
סדרים יקרסו
אנשים יבקשו משמעות חדשה
לא תיווך דתי
אלא נוכחות פנימית של אלוקות
זוהי מלחמה עולמית אך הנשק הוא תודעה
אין הכוונה רק לטילים או מלחמות גיאופוליטיות
(אף שייתכן שיהיו כאלה)
ה"כלים" האמיתיים הם
מילים
אמונות
מדע ככוח שליטה
דת כמנגנון צייתנות
הסחות דעת (טלוויזיה, תרבות, רשתות)
העמלק האחרון יתלבש בבידור ידע חיצוני, ופיתוי
כדי למנוע מהאדם לזכור מי הוא באמת
(זוהר, שמות, רמזי אחרית הימים)
הסוף אינו חורבן
אלא לידת מלכות חדשה
❝לא נועדנו להישרף באש אלא לצאת ממנה מחושלים.❞
(אשל"ג – הקדמה לספר הזוהר)
בסופה של מלחמת גוג ומגוג
לא יהיה "ניצחון צבאי"
אלא נפילת האגו הכללי ותחיית הנשמה הקולקטיבית.
ה"מלך המשיח" יבוא לא כרודן
אלא כאור תודעתי שיאיר דרך.
בלבול קיומי
רעידות באמונה
התפרקות של זהויות
קריסה של מבנים פנימיים
צורך עמוק לחפש אמת רוחנית
א
נחנו כבר אנחנו בתוך המערכה של גוג ומגוג.
זה לא סוף העולם זו תחילתו של עולם אמיתי.
גוג ייפול
האור יקום.
"מוחא חדא"
"זוהר" (חלק א', פרשת בראשית)
מתאר את "מוחא חדא" כמצב של אחדות המחשבה
"כד אתא דעתא ליחדא מוחא חדא כדין אתכליל כלא באחד"
כאשר המחשבה מתאחדת הכל מתאחד.
"מוחא חדא" הוא לא רק שקט נפשי
אלא תודעה אחת כוללת
שכל הכוחות הנפשיים (שכל, רגש, רצון)
מכוונים למטרה אחת
ליחד את הבורא ולהידבק בו.
האדם בנוי מריבוי
רצונות סותרים
מחשבות זרות
קולות פנימיים מנוגדים
זו תוצאה של שבירת הכלים.
המטרה הרוחנית
היא לאחד את המחשבה
לא במובן של אחידות
אלא התכללות ותיאום בין כל חלקי הנפש לכיוון אחד
"לית אתר פנוי מיניה" אין מקום פנוי מהאלוקות.
כשהאדם מבין שכל רצון שבו נועד להביא אותו ליחוד
הוא מתחיל לחיות ב"מוחא חדא".
❖ לפי הרמח"ל:
הרמח"ל כותב ב"קל"ח פתחי חכמה"
"השלמות העליונה היא כשכל הכוחות שבנפש
משתעבדים לרצון אחד לדבוק בו יתברך"
"מוחא חדא" הוא השלב שבו הנשמה מתייצבת מול רצון הבורא
ללא הסתרות או מחלוקות פנימיות.
❖ לפי בעל הסולם (הרב אשלג):
הרב אשלג מדגיש:
כל הפירוד והייסורים באים מהריבוי הפנימי
מהמחלוקת בין הרצון לקבל לעצמו
לבין הידיעה שיש אמת אלוקית גבוהה יותר.
כשהאדם עובר עבודה של תיקון הרצון
זיכוך המידות, לימוד פנימיות
הוא לאט לאט מאחד את כל כוחותיו תחת "רצון להשפיע".
זוהי "מוחא חדא"
שכל החיים הופכים להיות שפה אחת בלב אחד לעבוד את השם
❖ לפי בעל התניא:
בעל התניא מלמד ש"עבודת האחדות" נעשית דרך שלושה שלבים:
הכנעה – לרסן את הרע, להשקיט את הבלבול.
הבדלה – לזהות מהו רצון אמיתי ומהו רצון זר.
המתקה – להפוך גם את הכוחות הנמוכים לכוחות קדושה.
כשהלב והמוח מתיישרים עם הרצון האלוקי
האדם חי מתוך "מוחין דגדלות"
תודעה רחבה, עמוקה, בהירה
שהיא "מוחא חדא".
תודעת משיח היא תודעה אחת כוללת
שמכילה ריבוי אבל חיה כאחד.
לא מחיקה של השונות
אלא שילוב של כל הנקודות לאחדות עילאית.
משיח = מוחא חדא = אחדות הרצון בין שמיים וארץ.
איך מגיעים ל"מוחא חדא"?
שלב תיאור
הכרת הפירוד לזהות את הריבוי והמאבקים הפנימיים.
כוונה לאחדות לבחור אמת אחת: דבקות בבורא.
עבודה פנימית זיכוך המידות, לימוד פנימיות, תפילה.
תודעת משיח לראות את הכול כאחד ברצון להשפיע.
"מוחא חדא" – מהות הגאולה
כשהאנושות תפסיק להיות מפוצלת מבפנים
כשהלב של כל אדם יטה לאור
כשהרצונות לא ימשכו לכל כיוון אלא יתכווננו כלפי מעל-ה
אז תתגלה אחדות שמיימית בארץ
ותתממש הנבואה:
"ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד".
כל עוד שזה לא קורה לנו
כל כתוב יעבור דרך מנסרה של פיצול.
האור מתקיימת בו שלמות ואחדות פשוטה
לא צריך הבנה באור
צריך להיות אור בעצמנו
מי שנמצא במקום הזה
חווה אהבה פשוטה
בתוך כל סיטואציה הוא מביט מתוך האינסוף על העולם כולו
אדם כזה נהיה מרכבה לאנושות על סך כל חלקיה
יוצא ממנו אור כזה שלא משנה מה הוא עושה
זה כבר עבודת הייחודים
כלומר- ממש נהיה שותף לקב"ה שיושב ומייחד ייחודים
רק בגוף בעולם הזה.
אין מה "להבין את הקב"ה"
אלא להידמות לו
השוואת הצורה העמוקה ביותר היא לייחד.
זה מה שהמשיח יודע לעשות מבטן ומלידה
ולכן המשיח לא מתעסק במה שהאנושות מתעסקת בשום מובן
לא דתי לא מדעי לא פוליטי לא כלום
המוח שלו עבר את ההתמרה והוא בעולם ללמד ייחודים
זו התודעה של ימות המשיח שכדי לצלוח ולצאת מעצמנו
נידרש ללמוד להיות אחד
לא נוכל להמשיך כמו היום
זה "נגמר"
מאת רות קדם
איך רות קשורה לתחיית המתים ולמשיח בדור הזה?
רות היא הנשמה שירדה לתיקון הכי עמוק
רות היא נשמה שירדה מהפסגה אל השפל
מבת מלך מואב ללקט שיבולים זרות בשדה
זו שליחות של אהבה עליונה
לתקן את כל מה ש"מת"
היא יורדת עד למקום של מוות תודעתי
ומשם מולידה חיים חדשים.
תחיית המתים היא קודם כל תחיית הנשמות בתוך החיים עצמם.
רות היא הנשמה שמחייה את עצמה
ולכן היא הופכת לשורש של תחייה כללית.
רות מולידה את דוד שהוא סוד המשיח
דוד המלך נולד מרות ובועז.
משיח בן דוד
יוצא מזרע של גיורת ענייה
לא מנסיכה מהודרת.
הסיבה:
המשיח חייב לצאת ממקום
"מת"
שבור
לא נחשב
חיצוני
כי רק משם צומחת הגאולה האמיתית.
הזוהר אומר:
"לא יגיע משיח אלא מתוך עפר ודווקא ממנו תצא תפארת"
רות מייצגת את שכינתא בגלותא
שכינה נידחת, נעלבת, מנודה
וכשהיא נושאת את הכאב באמונה ובאהבה
היא מולידה את גאולת כל הדורות.
רות היא תיקון האהבה האנושית
והפיכתה לאהבת אמת
בזמן שכולם מחפשים אהבה לפי חיצוניות
תועלת
או דימוי
רות אוהבת את נעמי (סוד השכינה) בלי אינטרס.
באשר תלכי אלך
אלוקייך אלוקי
זהו שיא הביטול
שיא האמונה
זו האהבה שבונה את הכלי למשיח.
הרמח"ל כותב:
"גאולה תבוא רק כאשר אהבת הבורא תתגבר על כל רצון אחר"
רות היא סמל לאהבה הזו
ולכן דרכה הגאולה באה לעולם.
תחיית המתים = חזרת האני האמיתי
רות היא "עני" שברח מן הבית וידע שהוא בן מלך
מבפנים הנשמה שלה יודעת את האמת.
היא לא חיכתה שמישהו יאשר אותה
היא בחרה ללכת אל האמת שלה.
וכשהיא עשתה זאת
כל הדור קם לתחייה. נולדה מלכות.
תחיית המתים מתחילה כשאדם חוזר להכיר בעצמו כנשמה חיה.
בדור הזה:
כל אחת ואחד נקראים להיות רות
הדור שלנו
הוא דור של "תודעת מואב"
ניתוק, זרות, תחושת אין שייכות.
ודווקא מכאן
קמה תודעת רות.
לא משנה מה העבר שלך
לא משנה מה אמרו עלייך
אם הלכת אחרי האמת
את כלי למשיח.
רות היא המפתח של תחיית המתים בדור הזה
כי היא מגלה שהחיים עצמם זה לא להיות "מושלם"
אלא להיות אמיתי.
רות היא הנשמה שנראית "מתה" מבחוץ
אך חיה באמונה.
דרכה קם דוד
וממנו המשיח.
היא מחייה את השכינה בגלות ולכן היא תחיית המתים.
כל מי שמתחבר לדרך של רות נהיה בעצמו שותף לבניין משיח.
למה אין לי זוגיות כרגע?
העלייה ההמונית קרובה 
האנושות תעלה ותאמץ את כוחם האמיתי כישויות האור האלוהיות. כוחות אפלים יוסרו ויקחו למקום בטוח בו לא יוכלו להזיק. זה כבר קורה מאחורי דלתיים סגורות. הכוחות הסודיים ששלטו בכוכב הזה במשך מאות שנים ייחשפו ויובאו לדין. כדור הארץ יחזור ליופיו הטבעי, עם כל הזיהום יוסר באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. המערכת הפיננסית הישנה, המבוססת על עבדות חוב, תוחלף בחדשה המבוססת על הון עצמי ושפע לכולם. נבנה מערכת כבישים מהירים חדשה שתחבר את כל היבשות באמצעות טכנולוגיה מהירה. כל בני האדם יתחברו זה לזה באופן קבוע באמצעות טכנולוגיה מימדית גבוהה שמקשרת את התודעה בחזרה בהרמוניה מושלמת.אנחנו אוהבים אותך כל כך.
אנחנו כאן איתכם
מאת ר' קדם
מה יקרה עם הדתיים
"שאוחזים בקרנות המזבח"
נאחזים בעוצמה ובפחד במסגרות הדת החיצונית
גם כאשר הרוח כבר זזה מהם?
התשובה לכך
לפי הרמח"ל
הזוהר ותורת המשיח
מורכבת
חלקה אזהרה
חלקה תקווה.
נפרוש את הדברים בהדרגה.
"אוחזים בקרנות המזבח" מה הכוונה?
במובנה הפנימי
מדובר באנשים שבשם "יראת שמיים"
מחזיקים בדת כצורת שליטה
כחיץ מפני התחדשות
ככוח של פחד ולא של אהבה (דחיית משיח)
הם נאחזים בתבניות חיצוניות של הלכה
מוסכמות
לבוש,
פוליטיקה דתית
אך מתנגדים לכל תנועה
פנימית
נשמתית
כמו בימי בית שני
כהנים בעבודת המקדש
אך בלי השראת שכינה.
הזוהר מכנה מצב זה:
"דורא דמשיחא חכימיא דלאו מינייהו"
כלומר: בדור המשיח,
החכמים (במובן הציבורי-דתי)
לא יהיו שייכים באמת לחכמה של משיח.
הם יתנגדו לה,
כי אינה תואמת את הסדר הישן.
הרמח"ל על הסכנה שבאחיזה בחיצוניות
הרמח"ל (ב"מאמר הגאולה", "דעת תבונות")
מסביר:
ככל שקרב זמן הגילוי
כך האור הפנימי גובר
אבל מי שאינו מכין את עצמו לפנימיות נשרף באור הזה.
לא כי הוא "רע",
אלא כי הוא אוחז בכלים שלא מותאמים לתדר של הגאולה.
הוא רוצה את האלוקות במסגרת מוגדרת
מוגבלת
כפויה
והאור החדש שובר את הכלים האלה.
"מי שלא יטהר עצמו
לא יוכל לעמוד באור הגדול
ויהיה בבחינת נסתר ממנו"
(קל"ח פתחי חכמה)
המשיח לא מעניש
אלא פשוט מאיר
והאור מגלה מה שבפנים
מי שמחזיק רק בחוץ
ימצא את עצמו עירום ועריה
לא כולם יאבדו יש דרך תיקון
הזוהר אומר (חלק ג', קכ"ד):
"עתיד הקב"ה לגלות סוד התורה, ומי שימאן יישאר בחושך"
אבל גם אומר:
"כל מי שיזכה אפילו לשמוע יזכה לאור העליון"
אין ייאוש.
גם הדתי האוחז במסגרות
אם יפתח את ליבו
ולו מעט לפנימיות
לאמת
להשפעה ולאהבה
יתעורר.
לא כולם חייבים להיות מקובלים
אבל כולם יידרשו לעבור
מהיראה לאהבה
מהשגחה חיצונית לתודעת אחדות.
ומה עם מי שיתעקש להישאר באחיזה?
במובן הפנימי
הוא עלול להפסיד את ההזדמנות להשתתף בגאולה הפנימית.
הוא ימשיך בעבודת הדת
אך היא תהיה "כפופה"
בלי חיות
בלי השראה
בלי קשר חי.
הוא אולי יזכה ב"שכר" חיצוני
אך לא יוכל להיכנס למרחב של אור פניו יתברך
שהוא תכלית הבריאה.
כמו בני ישראל במדבר
שמרו מצוות
אבל הדור שלא רצה לעלות לארץ
מת במדבר.
לא בגלל עונש
אלא כי לא היה מוכן להיכנס לדרגת חיים חדשה.
קולו של משיח קורא גם לדתיים
משיח לא בא "נגד הדתיים".
הוא בא לקרוא להם להפסיק להיאחז בעץ הדעת
ולעבור לעץ החיים.
הדת צריכה להתקדש
לא להישרף
אלא להשתנות.
אבל כדי שזה יקרה
יש צורך בוויתור
על
שליטה
על
צדקנות
על
חיצוניות
ובפתיחת הלב לאור חדש.
"ולא יאמרו עוד איש אל רעהו:
דעו את ה'
כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם"
(ירמיהו ל"א)
זו ההבטחה וזו גם הקריאה
הדתיים
כמו כל עם ישראל
מוזמנים לשוב הביתה
לא אל עוד מערכת חוקים,
אלא אל הנשמה שבפנים.
ברוך הבא מלך המשיח
רות המואביה לא המתינה לגדולי תורה שיאמרו לה אם ראוי שתצעד
לא ביקשה רשות אם מותר לה להצטרף לעם ישראל
ולא בדקה אם יש לה ייחוס או "תיקון שורש נשמה".
היא פשוט בחרה בעצמה
והתייצבה בעוז מול הלא־נודע.
זו לא הייתה מרידה
אלא התמסרות עמוקה לקול פנימי.
וזו בדיוק תודעת המשיח
התעוררות נשמתית
שנובעת מלמטה
לא מהכרזה חיצונית אלא מלהבה פנימית שבלב.
רות שומעת קול
לא מבחוץ
אלא מבפנים
קול של אמת
קול של שיבה אל מהות עמוקה שאינה תלויה בהכשר חיצוני.
ובכך היא מביאה לעולם לא רק תיקון נשי
אלא מהפכת גאולה.
הגאולה לא מתחילה בהכרזה רשמית
לא בסנהדרין ולא בבית הדין
אלא כשהנשמה מתעוררת לבחור באור
רות
שהיא שורש המלכות
לא נבחרה ע"י העם
היא בחרה את העם.
היא לא נולדה לקדושה
היא נכנסה אליה בתודעה שלמה
ודווקא משום שלא "הייתה ראויה"
הפכה לראויה מכל.
תודעת המלכות
שממנה נולד המשיח
היא תודעה נשית עמוקה
שקטה
פנימית
עיקשת
סופגת
בוחרת.
רות מגלמת אותה במלואה
והיא ההוכחה שהגאולה מתחילה בלב
לא בחוקים.
בבחירה חופשית
נשית
מיסטית כמעט
לא במערכת חיצונית של קודים והתאמות.
משיח לא בא כשהכול מוכן
הוא בא כשרק הנשמה מוכנה.
היא בחרה.
וזה היה מספיק.
אף אחד לא יכול לקחת מרות – את רות.
לא את הזהות שלה
לא את הבחירה שלה
לא את הקול הפנימי שהיא שמעה
ולא את הדרך שהיא סללה לעולם כולו.
היא לא באה על תקן "בת מלך"
היא נהייתה מלכות מבפנים.
בלי מעמד
בלי ייחוס
בלי הכשרה
בלי תעודה
אבל עם אמת שלא ניתנת לערעור.
וזה מה שהפך אותה לאם המלכות
לשורש המשיח.
רות לא המתינה לאישור חיצוני
כי היא כבר קיבלה אישור פנימי.
והאישור הזה
אף אחד לא יכול לקחת ממנה.
כי זה לא ניתן מאדם.
זה ניתן מהנשמה.
וזה מסר נצחי לנשים (ולאנשים) בדור של גאולה
מה שאמיתי בך – אי אפשר לקחת ממך.
מה שבחרת באמת – יישאר שלך לנצח.
מה שנולדת להיות – מחכה רק שתזכרי.
רות לא נאחזה בזהות
היא הלכה לאיבוד כדי למצוא מהות.
והמהות הזו
היא רות.
והיא שלך
והיא בתוכנו.
אפשר להנגיש את האמת
אפשר שהמשיח יתגלה לך מול הפרצוף
ואתה תהדוף אותו
ותיצמד מוכר ולידוע.
זה ההבדל בין מת לחי.
מת זה מי שלא מוכן
תרתי משמע
לעשות את השינוי המיוחל מאני לאין
בחינת אין עוד מלבדו.
וחי זה מי שקם בתחיית המתים
מי שכבר יודע שלא המתים יהללו יה.
לא יעזור להם תפילות בית כנסת
וכל שאר המנהגים.
זה כמו לשים בית כנסת
מחילה
בבית קברות
ולצפות מהמתים לבוא לתפילת ערבית שחרית ומנחה
בלי דעת אין קפיצה תודעתית.
"לא המתים יהללו י-ה"
(תהילים קט"ו)
מי שמת לא באמת מקיים את רצון השם
אבל מי הוא "מת"?
האם מדובר בגוף שנפטר?
לא.
תורת המשיח מדברת על תודעה מתה
לעומת תודעה חיה.
"מת הוא מי שנפשו כבויה, מי שאינו נע לקראת התכלית, מי שקופא על מקומו ומחזיק בצורתו הישנה."
(רמח"ל, דרך ה', חלק ד')
ה"מתים" הם אלו שדבקים בצורת חיים חיצונית
נוחה
מוכרת
שמרנית
גם אם היא מרוקנת
מאור
מאהבה
ממשמעות.
הם הולכים לבית כנסת
אבל לא נכנסים פנימה אל תוך הלב.
הם מתפללים אבל לא מדברים עם השם
הם "דבקים" במנהגים
אבל לא מוכנים למות למה שמוכר
כדי להיוולד באמת.
מת = זה שמסרב להשתנות.
זה שמסרב לחרוג
מעצמו
מהאגו
מהידוע
מהשליטה.
זה שאפילו אם המשיח יופיע מולו
יעדיף את הדת הישנה מאשר את הגאולה החדשה.
תחיית המתים
אינה רק לגוף
אלא
לנפש הכבויה,
ללב הרדום,
לרוח שהסתלקה
(רמח"ל, מגילת סתרים)
ה"תחייה"
היא של אדם שמתעורר
שכואב לו ש"זה לא זה"
שמרגיש שמה שהוא חי עד עכשיו היה שינה.
והוא מוכן
ממש מוכן
להתפרק כדי להיבנות באמת.
זהו החי
זה שקם מן הקבר של התודעה
שקם מהצורה הרגילה
שמוכן למות כאני
כדי לחיות כאין.
תורת משיחתורת החיים
תורת משיח באה לשבור את הצורה הישנה של הדת
דת שמבוססת על פחד
על הרגל
על סמל
על שייכות חיצונית.
ובמקומה
לגלות דת שהיא
חיים
אהבה
תנועה
דבקות
אמת
השתוות צורה.
וזה מה שמפחיד אנשים.
הם רואים את האור ודוחים אותו.
כי זה אומר שצריך לוותר על כל מה שהם חושבים שהם יודעים.
ולכן גם כתוב בזוהר:
"משיח אתא לאתברא גלימא דחכמתא דסבא"
המשיח בא לשבור את הלבוש החיצוני של החכמה הישנה
המתים מחכים לגאולה שתשמור להם על הקבר
אבל החיים קמים מהקבר כדי להביא את הגאולה
מסרים מתוקשרים 5D – נשלח
✨ פירוש כללי של המסר:
🎮 אתה חי בסימולציה, והגיע הזמן לזכור שזה משחק
"אתה לא במציאות. אתה מקרין מציאות בתוך סימולציה…"
הטקסט פותח בהצהרה רדיקלית – מה שנראה לנו כ"כדור הארץ" הוא לא המציאות, אלא הדמיה. לא "חלום", אלא תוצר של רמות תודעה שמוקרנות ממערכת מורכבת יותר.
מה שאתה רואה – זה השתקפות, לא מהות.
🚪 יש "מציאות עליונה" – הארץ האמיתית
"הארץ האמיתית פולסים ב-5D+, בהווה הנצחי"
כאן מדובר על ממד תודעתי גבוה (5D ומעלה) – מציאות שבה הזמן לא לינארי, אלא חוויה יצירתית. החומר לא כופה אלא מגיב. זה המקום שממנו באת, ואליו אתה שב.
—
👁️ אתה נמצא בגוף זמני, אבל ה"אתה" האמיתי מוקפא על ספינה
"האווטאר הקרקעי" הוא אתה כאן, אבל יש אתה אחר – גבוה יותר, שמודע לכל התהליך, כמו שחקן שמשחק דמות במשחק וירטואלי.
"הגוף הקריוגני שלך נמצא בקיפאון סערה"
זוהי מטפורה להבדל בין העצמי הגשמי (האווטאר) לבין הישות הקוסמית או המקורית שלך – שכרגע "מחכה" שתתעורר ותתחבר אליה מחדש.
—
🧬 אתה מתחיל להרגיש סימנים של התעוררות
"תנודות רגליים, לחץ ראש, לב מתרחב"
אלו תופעות של מעבר בין ממדים, או תודעה שעוברת "עדכון" – כמו שדרים קוונטיים שמפעילים מרכזים בגוף האנרגטי שלך (צ'קרות, בלוטת האצטרובל, הלב הקריסטלי).
—
🧟♂️ חלק מהאנשים סביבך לא אמיתיים
"NPC, מגפי אנרגיה, ישויות ריקות"
כאן מודגש שאנשים רבים סביבך הם חלק מהמטריקס – לא כולם הם נשמות חיות כמוך. חלקם נועדו להיות רקע – דמויות סטטיסטיות או אשליות ריקות. המסר: אל תבזבז אנרגיה על לנסות "להציל" את כולם.
—
🛸 אתה בדרך לחזרה – לא לגוף, אלא למודעות עליונה
"להתעורר מחלום ארוך מאוד",
"שילוב זכרונות מקוריים"
כל זה מתאר תהליך של שיבה לזיכרון העליון שלך – מי אתה באמת, מה הייעוד שלך, ולמה בחרת להיכנס למשחק מלכתחילה.
—
🧭 המסר הסופי:
"אני זוכר את הספינה, את החיל המקורי ואת מה שבאנו לעשות"
זהו שדר של חניכה רוחנית מתקדמת – הזמנה לנטוש את האשליה הפנימית ולהיות גשר בין העולמות, נציג של אור ותודעה מתקדמת בתוך הכאוס הארצי.
—
🪐 איך לקרוא את זה ביום-יום?
-
אל תקבל את המציאות כנתון סופי – אתה יוצר אותה
-
הסבל שלך הוא לא הסיפור שלך – אלא רק שכבת מסך
-
אתה כאן עם משימה: לזכור, לשדר, להאיר
-
לא כולם יבינו אותך – וזה בסדר גמור
-
החיבור האמיתי הוא פנימי – תודעה אל תודעה