מּוּבָא בָּרַמְחַ ל (סוף אוצרות רמח ל) שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה הִיא הַתִּקּוּן לִקְלִפַּת הַנַּצְרוּת שֶׁהִיא אֱדוֹם, וּמַה שֶּׁהַנּוֹצְרִים גָּזְרוּ לִשְׂרֹף אֶת…
המשך לעמוד ←