במשפחת קשאני המתגוררת בביתר עילית, התנהלה שגרת ערב ביתית רגילה. ר‘ יצחק קשאני ישב עם ילדיו בבית כשלפתע עלתה מהם בקשה שהם מעוניינים שאביהם – ר‘ יצחק, יקנה להם חיית מחמד לגדל בבית.”חשבתי איזו חיה טהורה אני יכול לגדל בבית“, מספר ר‘ יצחק בשידור חי לעמי מימון בתוכנית חידודון ברדיו קול ברמה, ”והגעתי יחד עם הילדים למסקנה שכבשה קטנה תהיה חיה נחמדה לגידול“. בירורים אצל השכנים ואצל מכרים שכמובן הרימו גבה אל מול הצורך המוזר של חברם לגדל כבשה קטנה בביתו, הלך הרב קשאני לכפר ערבי סמוך לקנות כבשה קטנה.לאחר בלבול קצר, בין הרב קשאני למוכר, מסתבר שר‘ יצחק קיבל בכלל כבש זכר ולא נקבה, התעקשותו של ר‘ יצחק אל הערבי המוכר שיחליף לו את הכבש בכבשה (שלא גדלה ונשארת קטנה, בשונה מכבש זכר שגדל בקצב מהיר) עלו בתוהו והמוכר הערבי לא הסכים להחליף. ובכך, עם הכנה קצרה מידי ובלתי מספקת, מוצא את עצמו ר‘ יצחק קשאני, עם חמישה ילדים בבית – וכבש. ”האמת שבאופן די מפתיע, התחברנו לכבש מאד מהר ואף קראנו לו בשם חיבה: עזיז“ (בפרסית: יקר/חביב). מספר ר‘ יצחק. ”במשך שישה חודשים גידלנו אותו בביתנו, והוא הפך ממש לחלק מהחויה בבית, האכלנו אותו כמו שצריך ודאגנו לו.“ אך כאן מתחילה איזושהי התפתחות מעניינת. ”לאחר שישה חודשים“, מספר הרב קשאני ”התחלנו לראות פצעים באיזור האוזן, עשיתי בירור קצר וסיפרו לי שזה מעיד על איזושהי מחלה אצל הכבש וכי עליי לשחוט אותו עכשיו לפני שהוא יסבול ויהיה גם טרף בסופו של דבר“. ר‘ יצחק הסביר למשפחתו את המצב, והלך עם הכבש – עזיז, לשחיטה.”השוחטים והאברכים שבאו כדי להתלמד בשחיטה, סיפרו כי מעולם לא ראו כך כבש שנקשר לבעליו וממש בוכה וצועק ולא רוצה להיפרד ממנו“, מספר הרב קשאני, ”התכופפתי לכבש ואמרתי לו שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות בשבילו, ושאם היתה לי ברירה, בוודאי שלא הייתי מובילו לשחיטה, הכבש נרגע והלך לשוחטים“. משתף ר‘ יצחק את המאזינים ברגעיו האחרונים של עזיז הכבש. ”אין לתאר את הצער שעברתי כשגיליתי שהכבש היה טרף בגלל נקב בריאה שנוצר מפעם אחת שנתקע בין הסורגים, ואחת הצלעות הקטנות שנשברו, ניקבו את הריאה, אגב, מסתבר שבדיעבד הפצעים היו סתם פצעים חיצוניים ולא הראו על אף מחלה“. מעביר ר‘ יצחק את התחושות למאזינים. אך כאן מתחילה הדרמה האמיתית. ”הלכתי לישון, הייתי מידי עצוב וכל מה שרציתי היה לנוח מהחוייה הקשה הזו, ואז קרה הדבר הכי מפחיד שנתקלתי בו“ מספר ברעד ר‘ יצחק כשנזכר ברגעים, ”בחלומי מופיע חכם ספרדי שלא זיהיתי, עם הלבוש של החכמים של פעם, זקנו אפור, ומספר לי שהוא זה עזיז, והוא ירד לתיקון בעולם הזה למשך כמה חודשים על מנת לתקן את הפעמים שלא אכל מאכלים לשם שמיים“. ”שאלתי את החכם שאלות שלא היו ברורות לי“ מספר ר‘ יצחק, ”אך לכולם ענה לי החכם“. ”ואז הגיע החלק הכי חשוב“, מספר הרב, ”שאלתי את החכם כיצד אדע שהחלום הוא אמיתי, וכיצד יאמינו לי ולא יחשוב שאני הוזה חלומות? ענה לי החכם : הלוא אתה עובד בבית הדין, מחר יבוא מישהו לעניין גט, והשם שלו יהיה עזיז, בכך תדע שכל זה היה אמיתי!“. ”מוקדם בבוקר“ מספר ר‘ יצחק, ”סיימתי תפילה, רצתי לבית הדין במהירות, עברתי על כל השמות, ולצערי גיליתי שאין אף אחד בשם עזיז“, מעביר הרב קשאני את האכזבה למאזינים. ”הבנתי שכל סיפור הכבש הינו פרי דמינוי והצטערתי על כך מאד.“ אך הסיפור לא הסתיים.”כשהסתיימו כל הדיונים, באנו לצאת הביתה, כשלפתע על קו הטלפון נמצא מזכיר בית הדין שאומר לנו שיש זוג שמתעכב כבר הרבה זמן עם גט, ועכשיו הוא בא ומעוניין לסיים עם זה. עשו טובה, תישארו לדיון כדי שנוכל לסיים את זה.“ מספר הרב קשאני ומשאיר את עמי מימון ואת המאזינים במתח. ”אנחנו שואלים לשמו, והיהודי – מעכב הגט עונה בבטחה: עזיז!, הוכיתי בתדהמה, מיד הזזתי את השולחן כדי לראות שזה בנאדם רגיל“. מספר בתדהמה ר‘ יצחק. ”ניסיתי לשאול אותו האם זה שם חיבה, האם זה שם נוסף, שם משפחה, אך היהודי ענה בכעס שזהו שמו – עזיז! ושהוא לא מבין על מה כל השאלות?!“. האזינו לראיון המלא עם בעל המעשה וצפו בתמונות מהמתחרש!
