לעניות דעתי, גאולה מעתיקה את הנברא לחירות רוחנית משעבוד להרגלים חומריים, וכך הנברא יכול ליהנות מתענוג רוחני ונצחי אותו משפיע לנו ה' יתברך ויתעלה. רמז לכך מצאתי במילה חומר גימטריא גואל רוח וזהו התכלית של הנברא לקדש את החומר רוחנית, כמו בתפילות שאנו מתפללים על המזון, המזין את הגוף. חומר גם אותיות חמור, ויש נבואה כי המשיח יבוא עני הרוכב על חמור, מה שמרמז גם על תכליתו לגאול את העולם מן השעבוד לחומר באמצעות אור ה', המהווה את המקור להרגשת החיות, ונמשל לחוכמה רוחנית ואין סופית של ה' המצומצמת בתורה, וכן כתוב כי "החכמה תחיה את בעליה".
מה זה תענוג רוחני?
כשלנברא יש חסרון הוא מבקש להשלים אותו. על כן, הוא שואל ומבקש מהסביבה וגם מה' תשובה ושפע שימלא את החיסרון שלו. עדיף לקבל תשובה מה' ומתורתו או מצדיק המחובר אליו, כי אצל ה' כל התשובות, ובעת קבלת השפע ממנו חווים תענוג. זה כמו שמרגישים את סערת האנרגיה במוח הנפרק בגוף בעת הברקה שכלית. הברקה מלשון ברק, אשר מטען החשמל שבו הוא הנפרק באדמה. לדוגמה, לעתים מרגישים וחושבים בליבנו: "הא הבנתי, תודה רבה לך, בזכות חכמתך עכשיו הכל מסתדר לי, עתה כל החלקים בפאזל הזה שבחיים שלי מתחברים ליצירה אחת שלמה". הרגשה זו היא חיות ותענוג רוחני חי ומחייה את הנשמה, כי את התשובה השלמה והמשלימה מקבלים מאת ה' שהוא למעשה חי החיים, חי ומחיה את הבריאה כולה בכל רגע ורגע.
אז מה התיקון בכדי להשיג גאולה?
"תיקון" זה אותיות "תיקנו" מלשון קניה. ניתן לתפוש את החיים כמו שווקים של תכונות אשר ה' מבקש שנקנה ממנו. יש תכונות שעדיף לא לקנות כמו מידת הגאוה שהיא שורש לכל התכונות הרעות, ומה שעדיף לקנות היא את תכונת הענוה שהיא שורש לכל התכונות הטובות. כי אם רוצים לקבל תשובה עלינו לחיות את הבחינה: "מכל מלמדיי השכלתי". אך כשיש גאוה אז הלב אטום, מלא ואין בו חסרון, כי הנברא מרגיש כי הוא יודע הכל, הוא אינו מקשיב ואפילו מתבייש לבקש עזרה. אך מי שקונה את מידת הענוה מרגיש שככל שהוא יודע יותר אז יש לו עוד שאלות וכאילו אינו יודע כלום, מרוב השאלות הרבות שעלו לו בזכות הידיעה החדשה. וכן כתוב: "תכלית הידיעה שלא נדע". לכן העניו לא מתבייש לשאול, מה גם שהוא כמו מכור לתענוג הרוחני בעת קבלת התשובה, לכן "תלמיד חכם לעולם אינו נח". חיזוק לכך מצאתי במילה "תלמיד" אותיות "תמיד ל[מד]". תלמיד הוא האדם שאוהב חכמה וניהנה ממנה, החכמה מזינה את נשמתו ואף את גופו הזך. לכן הוא אוהב כל אדם, גם כי הוא רואה בכל אדם את האפשרות ללמוד כלים חדשים שיכולים לקדם את תפישת ההויה שלו, איך להשיג את הדבקות בה', להתענג על זיו שכינתו.
תיקון הגאוה בענוה והאגו מביאים את האדם לגאולה, לאותו תענוג נצחי. יגעתי ומצאתי חיזוק לכך ברמז במילה עצמה:
"גאולה" זה אותיות "אל גוה[מתרגום תוכה]" כלומר מתוך החסדים של האל צומחת הגאולה כמו עץ הגדל ומניב פרי.
"גאולה" זה אותיות "א[לף] גולה" כי כשמפרידים את אלופו של עולם מגאולה נמצאים בגולה בגלות, בצרות שקשה להרים את הראש. אך אם לומדים את התורה ניתן לתקן את הדרכים לשוב לה' ולזכות לגאולה.
"גאולה" זה אותיות "ל[מד] גאוה" וגם "ל[מד] האגו" וגם גימטריא "אדם", וגם גימטריא "לב אחד" וגם גימטריא מה השווה לשם הויה במילוי אלפין: כלומר, סכום האותיות יוד הא ואו הא יוצא מה או 45 המהווה את כל התשתית של מהות המציאות. כי 45 זה סכום של 13 מדות הרחמים של ה'[אותם קיבל משה רבינו בזכות היותו העניו מכל אדם], עם 22 אותיות שפת הקודש ועם 10 הספירות הן ההנהגות הרוחניות של ה' יתברך.
כלומר, מה שטבוע בנברא זה אותו רצון לקבל הנאה הוא חומר הבריאה כולה, על כן אי אפשר לבטל את הרצון לקבל. אלא שה- "גאוה" היא למעשה הרצון ליהנות במרחב החברתי, ברשות הרבים. כי מספיק שיש אדם אחד לידינו, בכדי להרגיש את החיישן הפנימי של התנשאות או שפלות. אם נלמד לבחור בשפלות נזכה לענוה, ואז נוכל לשאול ולהקשיב לדבר החכמה מכל אדם מבלי להתבייש. וכך להתקדם בחיים, ופשוט לאהוב ולהתחבר לזולת. וליהנות מתענוג נצחי, כמו בעת קבלת השפע.
ו"האגו" הוא גם אותו הרצון ליהנות אלא במרחב האישי, ברשות היחיד. ויש ללמוד לבחור בהנאה לא מתענוג זמני של טומאה ועבירות אלא בהנאה מתענוג נצחי של קדושה ומצוות. לאחר תיקון ההנאה בקדושה הן ברשות הרבים והן ברשות היחיד כנ"ל, אזי זוכים למעשה לתקון חטא האדם הראשון ומשתוקקים אך ורק לחוכמתו של ה' יתברך וזוכים לאחדות בין הפרטים.
כמו כן, "גאולה" זה אותיות "הגואל" ויוצא בגימטריא "לי ה'" וידוע שבכל מקום בתורה בה נכתבה המילה לי, הכוונה לעניין נצחי ולא זמני. אז בע"ה שנזכה לתקן את מידותינו בדרך של הקדושה, וכך להחיש את בואו של הגואל הוא מלך המשיח ונזכה ברחמים לגאולה השלמה.
אמן כן יהי רצון!!!
החיבור מבוסס על תורת הרב אשלג זצ"ל והרב הבן איש חי, הוא הרב יוסף חיים זצ"ל.
בגימטריה נקוה לה'
מדוע אתם לא מדברים על עבודת הקיווי לה’ שזה העיקר,
בודאי יותר מאשר לציבור חדשות, עבודת הקיווי לה’ ולא חסר גימטריות לזה
הידעתם? אם נכתוב את המספר 45 כמו שאומרים אותו " ארבעים וחמש" נקבל גימטריה רגילה של 677 …..איך לא עלינו על זה קודם
מה זה גאולה?
מה התיקון בכדי להשיג גאולה?
לעניות דעתי, גאולה מעתיקה את הנברא לחירות רוחנית משעבוד להרגלים חומריים, וכך הנברא יכול ליהנות מתענוג רוחני ונצחי אותו משפיע לנו ה' יתברך ויתעלה. רמז לכך מצאתי במילה חומר גימטריא גואל רוח וזהו התכלית של הנברא לקדש את החומר רוחנית, כמו בתפילות שאנו מתפללים על המזון, המזין את הגוף. חומר גם אותיות חמור, ויש נבואה כי המשיח יבוא עני הרוכב על חמור, מה שמרמז גם על תכליתו לגאול את העולם מן השעבוד לחומר באמצעות אור ה', המהווה את המקור להרגשת החיות, ונמשל לחוכמה רוחנית ואין סופית של ה' המצומצמת בתורה, וכן כתוב כי "החכמה תחיה את בעליה".
מה זה תענוג רוחני?
כשלנברא יש חסרון הוא מבקש להשלים אותו. על כן, הוא שואל ומבקש מהסביבה וגם מה' תשובה ושפע שימלא את החיסרון שלו. עדיף לקבל תשובה מה' ומתורתו או מצדיק המחובר אליו, כי אצל ה' כל התשובות, ובעת קבלת השפע ממנו חווים תענוג. זה כמו שמרגישים את סערת האנרגיה במוח הנפרק בגוף בעת הברקה שכלית. הברקה מלשון ברק, אשר מטען החשמל שבו הוא הנפרק באדמה. לדוגמה, לעתים מרגישים וחושבים בליבנו: "הא הבנתי, תודה רבה לך, בזכות חכמתך עכשיו הכל מסתדר לי, עתה כל החלקים בפאזל הזה שבחיים שלי מתחברים ליצירה אחת שלמה". הרגשה זו היא חיות ותענוג רוחני חי ומחייה את הנשמה, כי את התשובה השלמה והמשלימה מקבלים מאת ה' שהוא למעשה חי החיים, חי ומחיה את הבריאה כולה בכל רגע ורגע.
אז מה התיקון בכדי להשיג גאולה?
"תיקון" זה אותיות "תיקנו" מלשון קניה. ניתן לתפוש את החיים כמו שווקים של תכונות אשר ה' מבקש שנקנה ממנו. יש תכונות שעדיף לא לקנות כמו מידת הגאוה שהיא שורש לכל התכונות הרעות, ומה שעדיף לקנות היא את תכונת הענוה שהיא שורש לכל התכונות הטובות. כי אם רוצים לקבל תשובה עלינו לחיות את הבחינה: "מכל מלמדיי השכלתי". אך כשיש גאוה אז הלב אטום, מלא ואין בו חסרון, כי הנברא מרגיש כי הוא יודע הכל, הוא אינו מקשיב ואפילו מתבייש לבקש עזרה. אך מי שקונה את מידת הענוה מרגיש שככל שהוא יודע יותר אז יש לו עוד שאלות וכאילו אינו יודע כלום, מרוב השאלות הרבות שעלו לו בזכות הידיעה החדשה. וכן כתוב: "תכלית הידיעה שלא נדע". לכן העניו לא מתבייש לשאול, מה גם שהוא כמו מכור לתענוג הרוחני בעת קבלת התשובה, לכן "תלמיד חכם לעולם אינו נח". חיזוק לכך מצאתי במילה "תלמיד" אותיות "תמיד ל[מד]". תלמיד הוא האדם שאוהב חכמה וניהנה ממנה, החכמה מזינה את נשמתו ואף את גופו הזך. לכן הוא אוהב כל אדם, גם כי הוא רואה בכל אדם את האפשרות ללמוד כלים חדשים שיכולים לקדם את תפישת ההויה שלו, איך להשיג את הדבקות בה', להתענג על זיו שכינתו.
תיקון הגאוה בענוה והאגו מביאים את האדם לגאולה, לאותו תענוג נצחי. יגעתי ומצאתי חיזוק לכך ברמז במילה עצמה:
"גאולה" זה אותיות "אל גוה[מתרגום תוכה]" כלומר מתוך החסדים של האל צומחת הגאולה כמו עץ הגדל ומניב פרי.
"גאולה" זה אותיות "א[לף] גולה" כי כשמפרידים את אלופו של עולם מגאולה נמצאים בגולה בגלות, בצרות שקשה להרים את הראש. אך אם לומדים את התורה ניתן לתקן את הדרכים לשוב לה' ולזכות לגאולה.
"גאולה" זה אותיות "ל[מד] גאוה" וגם "ל[מד] האגו" וגם גימטריא "אדם", וגם גימטריא "לב אחד" וגם גימטריא מה השווה לשם הויה במילוי אלפין: כלומר, סכום האותיות יוד הא ואו הא יוצא מה או 45 המהווה את כל התשתית של מהות המציאות. כי 45 זה סכום של 13 מדות הרחמים של ה'[אותם קיבל משה רבינו בזכות היותו העניו מכל אדם], עם 22 אותיות שפת הקודש ועם 10 הספירות הן ההנהגות הרוחניות של ה' יתברך.
כלומר, מה שטבוע בנברא זה אותו רצון לקבל הנאה הוא חומר הבריאה כולה, על כן אי אפשר לבטל את הרצון לקבל. אלא שה- "גאוה" היא למעשה הרצון ליהנות במרחב החברתי, ברשות הרבים. כי מספיק שיש אדם אחד לידינו, בכדי להרגיש את החיישן הפנימי של התנשאות או שפלות. אם נלמד לבחור בשפלות נזכה לענוה, ואז נוכל לשאול ולהקשיב לדבר החכמה מכל אדם מבלי להתבייש. וכך להתקדם בחיים, ופשוט לאהוב ולהתחבר לזולת. וליהנות מתענוג נצחי, כמו בעת קבלת השפע.
ו"האגו" הוא גם אותו הרצון ליהנות אלא במרחב האישי, ברשות היחיד. ויש ללמוד לבחור בהנאה לא מתענוג זמני של טומאה ועבירות אלא בהנאה מתענוג נצחי של קדושה ומצוות. לאחר תיקון ההנאה בקדושה הן ברשות הרבים והן ברשות היחיד כנ"ל, אזי זוכים למעשה לתקון חטא האדם הראשון ומשתוקקים אך ורק לחוכמתו של ה' יתברך וזוכים לאחדות בין הפרטים.
כמו כן, "גאולה" זה אותיות "הגואל" ויוצא בגימטריא "לי ה'" וידוע שבכל מקום בתורה בה נכתבה המילה לי, הכוונה לעניין נצחי ולא זמני. אז בע"ה שנזכה לתקן את מידותינו בדרך של הקדושה, וכך להחיש את בואו של הגואל הוא מלך המשיח ונזכה ברחמים לגאולה השלמה.
אמן כן יהי רצון!!!
החיבור מבוסס על תורת הרב אשלג זצ"ל והרב הבן איש חי, הוא הרב יוסף חיים זצ"ל.
מדוע אתם לא מדברים על עבודת הקיווי לה’ שזה העיקר,
בודאי יותר מאשר לציבור חדשות, עבודת הקיווי לה’ ולא חסר גימטריות לזה