הכנות אחרונות לקראת הגאולה
 
אתה הראת לדעת | מכתב

אתה הראת לדעת | מכתב

מכתב חשוב שהגיע למערכת האתר:

עם ישראל נמצא בזמן קשה. גזירות וסכנות מרחפות על היישוב היהודי בארץ ישראל.
וכמו בכל מצב, ובפרט בזמנים אלו, הקב"ה מדבר איתנו. פוקח את עינינו. מגלה כבוד
מלכותו. אם בגלוי, ואם בהסתר.
חובה עלינו להרבות בתפילה ובתחנונים, במצוות ומעש"ט, ובעיקר בתלמוד תורה כנגד
כולם.
אבל לפני כל זאת, יש דבר בסיסי עוד יותר.
התבוננות בעצם הגזירה. בדבר העיקרי שהוא כל תפקידנו בעולם. להרבות כבוד שמים.
לגלות את מציאות ה' בעולם.
ובשעת מלחמה, שמטבע הדברים ישנם הרבה מאורעות ופרטים שיכולים לבלבל את
הדעת, ישנו צער, כאב ופחד שיכולים להטות ולערפל את השכל הישר והאמוני
לפיכך דווקא בזמן כזה, אפשר להגיע להשגות גבוהות מאוד וחיזוק עצום באמונה בה' ית',
ואפשר חלילה להיפך.
צורת הגזירה כעת הינה פלא ממש.
זאת כשהפרא אדם הישמעאלי פרץ את גבולותיו… רצח וטבח באכזריות שאין כמותה
מאות ואלפים, גברים נשים וטף.
וצורת הדברים היתה, שעשה כל זאת בדרך פשוטה וקלה, המעמידה בצורה מביכה
ופושעת את הצבא הישראלי שהיה אמור למנוע ממנו לבצע את זה.
ובאמת היתה יכול ה לקרות אותה תוצאה איומה, ע"י מבצע מתוחכם ביותר, ע"י אירוע
שכולם היו אומרים שא"א לחשוב ולמנוע אותו.
אבל לא, הבורא ית' רצה אחרת. הוא רצה שיהיה אירוע שא"א להבין איך לא נמנע. נכנסו
רוצחים מתועבים בריש גלי, חלקם עם נעלי בית וכפכפים, חלקם על קורקינט…
על פי חוקי הטבע, בלתי נתפס איך זה קרה. איך לא ידעו קודם, איך לא עצרו אותם בזמן,
איך הגיעו כ"כ באיחור וכו' וכו', כל השאלות העולות ע"י כולם.
ממש רבים ביד מעטים, גבורים ביד חלשים, רק ל"ע לכיון ההפוך ממה שאנו מכירים…
'נס להרע'.
וזהו הלימוד הראשון והעיקרי ממה שקרה.
לא, זה לא אומר שהצבא הישראלי לא מספיק טוב, המודיעין חלש. להיפך.
זהו הצבא מהטובים בעולם, המודיעין הטוב ביותר.
וכל זה לא רלוונטי לחלוטין, כי כשהקב"ה גוזר גזירה היא תתקיים, בצורה הפשוטה
ו'המשפילה' ביותר. לא יראו, לא ידעו, לא ימנעו.

הקב"ה רוצה שנסתכל רק אליו. 'ותצילנו מכל גזירות אכזריות' למה? באיזו זכות אנו
מבקשים? 'כי לך לבד עינינו תלויות'. לבד. לבד.

והנה ככלב ששב על קיאו, שומעים קול ענות חלושה. עכשיו נחסל את עזה. זהו. יש לנו
הזדמנות. כך נסיים את הסכנה מחמאס לתמיד.
באמת?
נניח. נניח שהחמאס יחוסל. איזו אפיקורסות היא לומר שגזירת השמים הזו היתה בגלל
שראש הממשלה והרמטכ"ל , לא החליטו לחסל אותם לפני תקופה… אם היו מחליטים
קודם, לא היה קורה הטבח…
אם היתה קמה המדינה 10 שנים לפני שהיא קמה , לא היתה שואה. עפ"ל.
פשוט הקב"ה לא חשב על מה שבן גוריון חשב. ואם בן גוריון היה מקדים את המדינה,
באמת גזירת שמים לא היתה קיימת…
ובכלל, הרי מדינת ישראל היתה בולמת את הנאצים, מה שלא הצליחו צבאות רוסיה,
אנגליה וצרפת ביחד. בטח.
כמה טמטום זה יכול להיות…

טוב, חיסלו את החמאס.
האם גזירת שמים לא יכולה ל הגיע ע"י ערבים ממזרח ירושלים…
ומלוד ומעכו.
ומאירן.
ומקורונה.
ומאסון מירון.

איזו אכזריות היא לא לחשוב כמו שצריך יהודי לחשוב בכדי למנוע את האסון הבא.
איזו אטימות צריך בשביל להתעלם מהעיקר, להתעלם מהדבר היחיד, מהמסר היחיד.
מהכח היחיד שיכול לשמור עלינו ולהציל אותנו.
וללכת לחצוב בורות נשברים.

שומעים אנשים רחוקים, שאומרים, תראו במה עסקנו? ברפורמה? בשטויות? שכחנו את
העיקר שיש לנו אויב רצחני וכו'.
ואף אנן יראי ה', נענה ונאמר, תראו במה עסקנו/עוסקים? בהפצצה בעזה. בחיסול
החמאס. בשטויות שמסיחות את הדעת מהעיקר.
שטויות שגורמות ההיפך בדיוק מכל המטרה שלשמה קיבלנו את הגזירה האיומה הזו.

אנו בידיים מזמינים עלינו חלילה וחס, עוד לקחים ולימודים… שנדע לחלוטין שהכל מאיתו
ית'. שאין עוד מלבדו.
נורא נוראות.
זהו הפחד העיקרי. מזה יש לפחד. הרבה יותר מכל סוגי האויבים והטילים…

אם תלכו עימי בקרי…

הזמן הזה הוא זמן שמדינת ישראל מוקמת מחדש.
והסכנה בזמן זה, דומה לסכנה האמונית האיומה שהיתה בזמן הקמת המדינה.
במה דברים אמורים?
אחד מהסיבות העיקריות, שנשנו בפי כל, להקמת המדינה ע"י ראשוני הציונים )מלבד
כמובן הסיבה העיקרית, שהיא, להעביר את עם ישראל מתורתו ואמונתו, כפי הידוע בשם
הגר"ח מבריסק זיע"א(
'לא עוד'. זו הסיבה.
לא עוד כצאן לטבח, לא עוד אנשים נשים וטף שנטבחים מבלי יכולת להגן על עצמם.
היה זה ברקע פרעות קישינב ועוד, ולאחר מכן מאורעות תרפ"ט.
כמה נהרגו בפרעות קישינב? 50 יהודים הי"ד. וכמה בתרפ"ט? 130 יהודים הי"ד.
וכמה היום בשנת תשפ"ד???
ה' ירחם עלינו…

רגע, אז בשביל מה קמה המדינה? אחרי 75 שנים . כלכלה משגשת. כח צבאי מהחזקים
בעולם. טכנולוגיה הכי טובה שיש. הסכמי שלום. מעצמה איזורית.
אבל באירוע אחד בודד של כמה שעות. נטבחים, כצאן לטבח ממש, אלפי אנשים נשים וטף
באכזריות אין קץ, בלי יכולת להגן על עצמם.
בדיוק כמו התיאורים של הפרעות באירופה ובחברון והרבה יותר גרוע מהם ל"ע…
מה זה אומר? מי הוא האוויל שיגיד שהמסקנה מכך היא שצריך צבא עוד יותר חזק? שצריך
לחסל לגמרי לגמרי לגמרי את החמאס? זהו? זה הפתרון? זו הרי טפשות שאין לה סוף.
אם תלכו עימי בקרי…
זו אטימות שלא ניתנת לתיאור.

אכן כן, אחינו הטועים, תינוקות שנשבו, או גרועים מזה, אצלם השבר הוא עצום, אצלם
ההרגשה היא שלא שווה כל המפעל הציוני אם זוהי התוצאה, ולכן כולם כאיש אחד ממש,
מסכימים שהדרך היחידה לשמר את המפעל הציוני זה רק להראות עוד יותר כח ועוד יותר.

גם אנשי השלום למיניהם מבינים שלא שייך שלום אם אין מדינה וציונות, וכעת הכל בסכנה
קיומית. לכן, כולם בדעה אחת, לחסל את האויבים אחת ולתמיד. כן, אחת ולתמיד.
ואז, תהיה תקומה לחזון הציוני ושוב נראה שהמדינה שומרת ע"י הצבא החזק שלה על
יהודי א"י. שעדיין היהודים חזקים, ונלחמים. ושום דבר לא יוכל להם.
שום דבר. גם לא גזירת שמים. עפ"ל.

ואנחנו? השרידים הנאמנים לה' ולתורתו. מה אנחנו חושבים? האם גם אנחנו נתבלבל
ונשתטה ונחשוב אפי' לרגע משהו מכל הדברים ה מטופשים והאפיקורסיים האלו?
האם גם אנחנו נתבלבל ונתבולל בציבוריות הישראלית, כמו שקרה לרבים וטובים מציבור
יראי ה' בתקופת קום המדינה, בדיוק בגלל אותם מחשבות.
האם גם אנחנו נהנה ונתרגש לראות הפצצות של מטוסים, כמו שהם בתקופתם התרגשו
לראות טורים של חיילים עבריים חמושים שהולכים להגן על הישובים.
האם גם אנו ח"ו לאט לאט, נאמין יותר ויותר בחזון האפיקורסי, ונתרחק עוד ועוד מאמונת
'אין עוד מלבדו'.
שהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
בדיוק כמו שקרה בתקופת קום המדינה.
והאמת שבזמנו, לא ידעו מה זה צבא יהודי וכו', חשבו לרוב כסילותם שזה 'ההשתדלות'
הנצרכת וכו'.
אבל היום? אחרי ש'ההשתדלות' עלתה על כל דמיון, ובאמת קם צבא 'משתדל' הכי חזק
באיזור, שיכול להגיע לכל מקום בעולם וכו' וכו'.
ואחרי כל זה, חוזרים לנקודת ההתחלה של 'צאן לטבח'…
האם יתכן ש יש עדיין שוטים שמאמינים 'בהשתדלות' הזו?? ותולים בה את יהבם וסיבתם?
זה כבר דבר שאין הדעת סובלת.

אכן. מלחמת האמונה. מלחמת האמונה באפיקורסות.

ולא, אין הכוונה רק לאפיקורסות העצומה שמשתוללת בארץ ישראל בתקופה האחרונה
וגם כעת בימים אלו ממש.
אין הכוונה למרידה הגלויה במלכות שמים ע"י יהודים שמואסים ובועטים בכל דבר שקשור
בקשר כלשהוא לאמונה וליהדות.
יהודים שלראשונה בתולדות עם ישראל נלחמו בריש גלי נגד תפילה ביום כיפור…
גם אין הכוונה לאמירות הכפרניות שנאמרו רק לאחרונה ע"י ראשי המדינה 'שהקב"ה לא
תמיד שמר על עם ישראל'. עפ"ל.

אין הכוונה גם לראשי המדינה והצבא בלי יוצא מן הכלל שגם במצב האיום ו הנורא בו אנו
נמצאים, לא עולה על דל שפתם אמונה בה'. המילים 'בעזרת ה" לא נשמעות מפי אף אחד,
)אולי בסוף נאום רברבני וכפרני על כוחנו ועוצמתנו, מושחל על ידי אי מי בדרך אגב,
המילים 'בעזרת ה", אולי… הלא דבר הוא, שחיות האדם, הרוצחים הנתעבים, בכל משפט
שני שלהם ובכל פעולה שהם עושים זועקים 'ה' הוא הגדול מכולם'(.
לא. אין הכוונה לאלו האומללים, התולים כל ביטחונם בצבא המהולל, וב'ישראל החזקה'.

הכוונה היא גם לשלומי אמוני ישראל, שמתפללים ומרבים בזכויות ומבינים שהכל מאיתו
יתברך. אבל…
אכן. אנשי ה'אבל'…
מבולבלים.
ואין זה בלבול רגיל. זה בלבול של יותר מקמצוץ אפיקורסות…
זה תערובת של אמונה וכפירה, מי מעט ומי הרבה…
זה תערובת של
'ה' שומר, אבל צריך צבא חזק'.
'ביד אחת סידור וביד השניה נשק'.
'אחד על הסטנדר ואחד על הטנק'.
'אלף למטה אלף למטה'.
'אמץ לך חייל'.
'נשים חרדיות מקרית ספר שולחות אוכל חם לחיילים בגבול'. כן, גם זה.

אין הכוונה, לרגשי רחמים ותפילה על אחינו בני ישראל הנמצאים בצרה ובשביה, כולל
החיילים )שרובם המוחלט בגדר תינוקות שנשבו..(, לא זה העניין ולא זו המטרה.
המטרה היא, ההשוואה. השותפות. לקיחת חלק במערכות צבאיות שאין ביניהם לבין
האמונה, התורה והיהדות שום קשר. אפי' לא מקרי.

והחמור מכל, יצירת מציאות נוספת, מלבד המציאות האחת והיחידה של בורא עולם
ותורתו.
העמדת מציאות שיש עוד כח כאן ששומר ומגן.
העמדת איזושהי השוואה וסימטריה בין בחור הישיבה מחזיק העולם, שהוא ורק הוא
ודומיו הינם המציאות היחידה האמיתית בעולם, לבין דברים שבמקרה הטוב לא מועילים
לנו מאומה, ובמקרה הגרוע הם סיבת ההיזק. .. וכפי שלמדונו רבותינו, שאין שייכות בין כל
מה שהם עושים, לעניין 'פיקוח נפש' או 'השתדלות', וגם כשראינו 'נצחון' כל שהוא, או

הצלה, הכל אך ורק בזכות התורה והתפילה, וכחלק מנסיון ההסתר, זה עובר דרך
השליליים. ואכמ"ל. )תמצית דברי החזו"א, הגרי"ז, הרב שך וכל רבותינו(.

אין לנו פירמידה שבה התורה ולומדיה הכי חשובים, ואח"כ אחרים. חלילה.
אין לנו סולם ערכים, שקודם כל תורה ומצוות ואח"כ ובזכות זה יהיה ניצחון 'בפועל'. לא.
ממש לא.

יש לנו רק מציאות אחת ויחידה. אבינו שמים, רצונו, תורתו ומצוותיו. הא ותו לא.
וכשהוא מראה לנו את זה בחוש ממש. כשמול עינינו נשברים ומנותצים כל ה'פסלים'
למיניהם…
כשבאותה שעה של הגזירה הנוראה, באותה שעה בה עם ישראל זעק 'אתה הראית לדעת
כי ה' האלוקים אין עוד מלבדו'. כך אכן קרה בדיוק…
כשהוא פשוט קורא לנו ואומר לנו תביטו רק אלי. כבנים אל אביהם.
איך נוכל להתעלם? איך?

מפורש בזהר ערב רב זה עמלק – שימו לב להכפלת האותיות 1948!!! פי מאה!!!

השאר תגובה