שמעתי מהרה"ג ר' ד. א. שליט"א שפוטין נרמז בפסוק שהוא הפסוק 5785 מתחילת התורה: (דברים לב, לג) "חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר", והמשך הפסוק מדבר על הקץ: "הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי", וכן הר"ת של "רֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר" בגימטריא רוסיה, והס"ת של "וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר" בגימטריא פתין. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. שִׁיפְמַן שליט"א שֶׁהַכָּתוּב "חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר" אוֹתִיּוֹת תַּנִּינִ"ם יַ"ם חֻתִּי"ם תימ"ן. רֶמֶז עַל הַנְּחָשִׁים שֶׁשּׁוֹרְצִים שָׁם, וְכֵן תֵּימָ"ן נִרְמֶזֶת בִּ"פְתָנִים".
מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רמט:) שֶׁמְּבָאֵר בַּאֲרִיכוּת אֶת עִנְיַן הַלֵּדָה בְּב' שָׁנִים, וּמַשְׁמָע שָׁם בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁעִקַּר נְקֻדַּת הַלֵּדָה שֶׁל ב' מְשִׁיחִין הִיא בְּי"ד בְּנִיסָן. וְשָׁמַעְתִּי מהרה"ג ר' ג. פ. שליט"א שֶׁהַיָּם הָאָדֹם מְסַמֵּל בְּצוּרָתוֹ אֶת מְקוֹר הָאִשָּׁה שֶׁמִּסְתַּיֵּם בִּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מְקוֹם יְצִיאַת הַוָּלָד, לָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שְׁמוֹ הַיָּם הָאָדֹם רֶמֶז לִמְקוֹר הַדָּם שֶׁנִּרְמָז בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל אֶרֶץ תֵּימָן בִּתְחִלַּת הַמִּפְרָץ שֶׁל הַיָּם הָאָדֹם בִּמְקוֹם הָרֶחֶם לְרַמֵּז עַל בְּחִינַת אִמָּא שֶׁנִּרְמֶזֶת בְּמִסְפַּר שְׁמוֹנֶה שֶׁנִּקְרָא תְּמַנְיָא שֶׁקְּשׁוּרָה עִם הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְכֵן הַחוּתִּים בְּתֵימָן מְרַמְּזִים עַל הָאוֹת חֵ"ת סוֹד הַמִּסְפָּר שְׁמוֹנֶה שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הָאִמָּא סוֹד הָרֶחֶם. וְכֵן הָעִיר צַנְעָא מְרַמֵּז עַל מְקוֹם הַצְּנִיעוּת שֶׁמְּסַמֵּל הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֵׁם אֶרֶץ גִּיבּוֹטִי בְּגִימַטְרִיָּא וָלָד אוֹ חֶבֶל שֶׁמְּרַמֵּז עַל חֶבְלֵי לְיָדָהּ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'תִּקּוּנִים חֳדָשִׁים' לָרַמְחַ"ל (תיקונא תליסר) בְּבֵי מַקְדְּשָׁא הָווּ תְּרֵין חֲצוֹצְרוֹת לָקֳבֵל תְּרֵין בָּתִּים. שׁוֹפָר בִּגְוֵיְיהוּ דָּא צַדִּיק. וְרוֹאִים שֶׁשְּׁתֵּי הַחֲצוֹצְרוֹת הֵן כְּנֶגֶד אִמָּא וּמַלְכוּת בְּסוֹד נוּקְבָא, וְהַשּׁוֹפָר מְסַמֵּל אֶת הַצַּדִּיק יְסוֹד בִּבְחִינַת זָכָר.
לָכֵן מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת מִלְחָמָה נֶגֶד יִשְׂרָאֵל מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה דַּוְקָא מִיּוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ"ד, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁסּוֹד הַמִּלְחָמָה שֶׁהִתְחִילָה בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה הָיְתָה בְּסוֹד הַנָּחָשׁ שֶׁהִכִּישׁ אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה, וְשָׁם הַנְּקֻדָּה שֶׁל תְּחִלַּת הָרֶחֶם מְקוֹם הַכָּשַׁת הַנָּחָשׁ, לָכֵן זֶה מַשְׁפִּיעַ דַּוְקָא עֲלֵיהֶם. וְכֵן הָעִיר אֵילַת שֶׁנִּמְצֵאת בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל תְּעָלַת הַלֵּידָה שֶׁנֶּגְדָּהּ הֵם נִלְחָמִים מְרַמֶּזֶת עַל הָאַיָּלָה שֶׁהִיא סֵמֶל לַשְּׁכִינָה שֶׁהַנָּחָשׁ מַכִּישׁ אוֹתָהּ בְּרַחְמָהּ לְהוֹלִיד מָשִׁיחַ. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל סָמוּךְ לָעִיר אֵילַת נַחַל שֶׁחוֹצֶה אֶת הָרֵי אֵילַת וּשְׁמוֹ נַחַל רֶחֶם, רֶמֶז עַל רֶחֶם הָאַיָּלָה שֶׁקָּשׁוּר עִם הַמָּקוֹם הַזֶּה. גַּם הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּסָמוּךְ לְנַחַל רֶחֶם הָאֵזוֹר שֶׁל בִּקְעַת תִּמְנָע, שֶׁבְּמֶרְכָּזוֹ הַר תִּמְנָע שֶׁגָּבְהוֹ 453 מֶטְרִים כְּמִנְיַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְיֵשׁ שָׁם שְׁנֵי נְחָלִים שֶׁשְּׁמָם נַחַל תִּמְנָע וְנַחַל נְחֻשְׁתָּן, וְכַיָּדוּעַ נְחֹשֶׁת הִיא מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. צֶבַע הַסְּלָעִים שָׁם הוּא אָדֹם רֶמֶז לְשֹׁרֶשׁ אֱדוֹם בִּקְדֻשָּׁה וּבַקְּלִפָּה אַדְמוֹנִי כְּנֶגֶד אַדְמוֹנִי הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל הַיָּם הָאָדֹם, וְכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלוּ בַּמָּקוֹם עַמּוּדֵי אֶבֶן עֲנָקִיִּים שֶׁמְּכֻנִּים עַמּוּדֵי שְׁלֹמֹה, מִשּׁוּם שֶׁמָּצְאוּ בַּמָּקוֹם מִכְרוֹת נְחֹשֶׁת מִזְּמַן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. וְכֵן בֵּאַרְנוּ שֶׁתִּמְנַע אֵם עֲמָלֵק הִיא הַקְּלִפָּה שֶׁמַּלְבִּישָׁה עַל שֹׁרֶשׁ הַמָּשִׁיחַ, הִיא הָיְתָה תְּאֵבָה לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לִינוֹק מִמֶּנּוּ. וְלָכֵן הוֹלִידָה תִּמְנָע אֶת עֲמָלֵק מֵאָבִיהָ, דּוֹמֶה לִבְנוֹת לוֹט שֶׁהוֹלִידוֹ מֵאֲבִיהֶן אֶת שֹׁרֶשׁ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מַמָּשׁ בִּבְחִינַת זֶה לְעֻמַּת זֶה, וְכֵן בִּשְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים מְעֹרָב עִנְיַן הַזְּנוּת, וְכֵן יְהוּדָה הוֹצִיא אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל מָשִׁיחַ בְּתִמְנָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. שִׁיפְמַן שליט"א שֶׁאוֹתִיּוֹת הַיָּ"ם הָאָדוֹ"ם נִרְמָזוֹת בְּאוֹת רְבִיעִית בַּפָּסוּק שֶׁמְּרַמֵּז עַל דַּם נִדָּה מֵהַמָּקוֹר וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה: (זכריה יג, א) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהֹוָ"ה צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ".
הַמֵּצַר שֶׁל תֵּימָן הִשְׁתַּלְשֵׁל בִּתְחִלַּת הַמִּפְרָץ שֶׁנִּקְרָא בַּאבּ אֶל מַנְדַּב שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שַׁעַר הַדְּמָעוֹת, וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ הַמָּקוֹם מְסַמֵּל אֶת צַעַר הַלֵּדָה וְהַדְּמָעוֹת. וְכֵן בַּא"בּ אֶ"ל מַנְדַּ"ב נִרְמָז בְּנוֹטָרִיקוֹן יָחִיד בַּתַּנַ"ךְ בְּאוֹת שְׁלִישִׁית מִסּוֹף הַמִּלָּה בַּכָּתוּב עַל מַעֲשֵׂה דָּוִד וּבַת שֶׁבַע בּוֹ נִפְגַּם הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן: (תהילים נא, ב) "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע". וְכֵן בַּ"בּ אֶ"ל מַנְדַּ"ב נִרְמָז בְּאוֹת שְׁנִיָּה בַּפָּסוּק בו מֻזְכָּרוֹת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּלְחָמָה, וּמֻזְכָּר יוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם, רֶמֶז בָּרוּר עַל מִלְחָמָה בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה כְּשֶׁהַנָּחָשׁ נִכְנָס בֵּין הַחֲצוֹצְרוֹת לְהַכִּישׁ אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה: (במדבר י,ט) "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם". וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִֹי שליט"א שֶׁהַמִּלְחָמָה סְבִיב הַמֵּצָר בַּאב אֶל מַנְדַּב שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּעֲרָבִית שַׁעַר שֶׁל דְּמָעוֹת, מְרַמֶּזֶת שֶׁמִּשָּׁם תִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַנּוֹרָאָה.
וְהוֹסִיף הרה"ג ר' טוּבְיָה שְׁרַגַּאי שליט"א שֶׁלָּכֵן נִקְרֵאת מִצְרַיִם בַּתּוֹרָה "עֶרְוַת הָאָרֶץ" הֱיוֹת שֶׁנִּמְצֵאת בִּמְקוֹם הָעֶרְוָה. וְכֵן וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז עַל הַחוּתִּים בְּתֵימָן בַּתַּרְגּוּם עַל הַכָּתוּב שֶׁיַּעֲקֹב מוֹרֶה לְבָנָיו לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם: (בראשית מב, ב) "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה", וּמְתַרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: חוּתוּ לְתַמָּן.
שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה"ג ר' ח. ה. שליט"א שֶׁחוּתִּי"ם אֵילַ"ת נִרְמָזִים בָּר"ת בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה: 'אַתָּה יְהֹוָה לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי' וּבֵין הָר"ת אֵילַ"ת לָר"ת חוּתִּי"ם יֵשׁ תֵּבַת 'רַחֲמֶיךָ' לִרְמֹז עַל רַחֲמֵי ה' שֶׁמַּצִּילֵנוּ מִכָּל אוֹיְבֵינוּ. וְכֵן חוּתִּי"ם ר"ת הַכָּתוּב עַל מֶלֶךְ תֵּימָן: (בראשית לו, לד) "וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי". וְחוּשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי קָשׁוּר עִם הַקְּלִפּוֹת שֶׁמַּלְבִּישֹׁות עַל מָשִׁיחַ, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר 'קוֹל בָּרָמָה' לְרַבִּי יַעֲקֹב צֶמַח (קלא) חֻשָׁם הוּא מָשׁוּחַ לְמֶלֶךְ כַּנִּזְכָּר כָּאן, וְנִרְאֶה לִי מָשׁוּחַ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כִּי מָשִׁיחַ הֵם אוֹתִיּוֹת חֻשָׁ"ם עִם אוֹר הַפְּנִימִי שֶׁהוּא בְּחִינַת י' הֵם מָשִׁיחַ. וְהִנֵּה כְּתִיב חַ"יִּים שָׁ"אַל מִ"מְּךָ ר"ת חֻשָׁ"ם וְס"ת מֶלֶ"ךְ, וְרוֹצֶה לוֹמַר חַיִּים שָׁאַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן מוּבָא בְּ'יַלְקוּט רְאוּבֵנִי' שֶׁחוּשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי קָשׁוּר עִם עִנְיַן הַמְּהִירוּת מִלְּשׁוֹן חוּשָׁה, וְיֵשׁ רֶמֶז עַל בְּחִינַת אֲחִישֶׁנָּה שֶׁה' מֵחִישׁ אֶת הַגְּאֻלָּה: (וישלח) "חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי", מִלְּשׁוֹן חוּשָׁה שֶׁהִיא מְמַהֶרֶת לְקַטְרֵג וּלְהָבִיא פֻּרְעָנוּת לָעוֹלָם, מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹנֶה עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וְהרה"ג ר' י. מ. ה. שליט"א רָצָה לוֹמַר שֶׁצּוּרַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַיָּם הָאָדֹם עִם שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הַיָּם שֶׁנִּכְנָסוֹת בְּיַם סוּף מְסַמֶּלֶת צוּרַת נָחָשׁ תַּנִּין שֶׁפִּיו פָּתוּחַ וּבָא לְהַכִּישׁ אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה שֶׁנִּרְמֶזֶת בָּעִיר אֵילַת וּבְנַחַל רֶחֶם הַסָּמוּךְ לְאֵילַת, וְלָכֵן פַּרְעֹה הַתַּנִּין הַגָּדוֹל רוֹבֵץ בַּמַּיִם שָׁם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (יחזקאל כט, ג) "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִ"ה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי". וְהַדְּבָרִים מִתְחַבְּרִים לְמַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ, כִּי חַוָּה הִיא מִלְּשׁוֹן חִוְיָא כַּיָּדוּעַ שֶׁשֹּׁרֶש הַנָּחָשׁ בִּיסוֹד הָאִשָּׁה, לָכֵן הוּא תָּאֵב לַמָּקוֹם הַזֶּה, וּשְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת נִרְמָזוֹת בַּמָּקוֹם כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ.
כ"ח עיתים בקהלת מתחלקים לששת אלפים שנים שהעולם קיים.
כָּתוּב (קהלת ג, א) "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד: עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר: עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם וְגוֹ' אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף". מוּבָא בְּשֵׁם הַגְּרָ"א (הובא ב'לב אליהו' בשלח) שֶׁבְּסֵפֶר קֹהֶלֶת מְחֻלָּקִים הַזְּמַנִּים לְכ"ח עִתִּים שֶׁמַּתְחִילִים מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד סוֹף הַשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה. וכן מובא בספר 'מגלה עמוקות' (ויצא) כ"ח עתים ללבנה מוזכר בקהלת והן הן כ"ח עתים מן תחלת בריאת עולם עד סוף ימי המשיח, כבר כתב מהר"ש מלכו באיגרת שלו ששלח לבני ארץ ישראל קודם ה' ששרפו ה', "עת ללדת" אדם הראשון שנולד ואחר שחטא ביום אכלך ממנו "עת למות". "עת לקרוע" שרבו המינים וחלקו על התורה גם עשו התורה לכמה תורות , עת לספוד" שבא אונקלס הגר וכמה גרים עמו ועשו תרגום לתורה, ואז התקינו קליפת נוגה שהיא סביב לקדושה, ועל זה אמר שלמה "שחורה אני" שהתורה לובשת שק בגלות ושערי תורה נעולים מבחוץ, היא שחורה ובפנים נאוה, כאהלי קדר זה אונקלס שהיה מן הקדרים ועשה אהל מפרס ומסך לתורה ומלבן ומצהיב התורה שהם מלובנים כיריעות שלמה, ולבסוף "עת מלחמה" גוג ומגוג, "ועת שלום" ושבתי בשלום אל בית אבי כי זה הוא אחרון של כ"ח עתים. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יְהוֹנָתָן גֶּלִיס שליט"א שֶׁבֵּאֵר עַל פִּי מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵהרה"ג ר' א. שַׁרְקִי שליט"א, אִם נְחַלֵּק אֶת הַ6000 שָׁנִים שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם לְכ"ח נְקַבֵּל 214.2 וְיוֹצֵא בְּדִיּוּק, שֶׁבְּי"ז בְּתַמּוּז שְׁנַת תשפ"ו אָנוּ נִכְנָסִים לַ214.2 שָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁמַּקְבִּילוֹת לָעֵת הָאַחֲרוֹן בְּקֹהֶלֶת, "עֵת שָׁלוֹם". ועד אז צריכים להסתיים כל המלחמות כולל מלחמות גוג ומגוג שעליהו ניבאו הנביאים. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הָעֵת מִלְחָמָה הִתְחִילָה בְּאֶמְצַע שְׁנַת תקע"ב, וּבְדִיּוּק בְּשָׁנָה זוֹ בְּי"ד בְּתַמּוּז פָּרְצָה מִלְחֶמֶת נַפּוֹלֵיאוֹן, שֶׁגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ בָּהּ אֶת תְּחִלַּת מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג. וכן מובא בספר 'חית קנה' מרבי שלמה מולכו: "עת מלחמה" כד יאספו כל העמים לארץ הצבי כדכתיב "ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה": "ועת שלום" כשיצא ה' ונלחם בגוים והוכיח לעמים רבים, וכתתו חרבותם לאתים, ויגלה לנו משיח בן דוד, ודבר שלום לגוים, ומשלו מים עד ים, ויתעורר עלינו עת רצון, ויתמו העתים אשר תחת הירח אשר להם השתנות, עתים לטובה ועתים לרעה כימי הלבנה, וזהו שאמר "ורב שלום עד בלי ירח וירד מים עד ים".
צפנים מאת הרה"ג ר' נ. דויטש שליט"א
שם המבצע שהשתלשל בעזה: עו"ז וחר"ב עז"ה בדרו"ם תשפ"ה תימ"ן ק"ל שפ"ר, עובר פסוקים של גאולת מצרים.
יו"ם משי"ח אבי"ב ה'תשפ"ה.
אד"ר ה'תשפ"ה ק"ץ משי"ח בדילוג 66 אותיות כמנין בן דוד.
משה ניתן בתיבה בין קני הסוף, לרמז שמשה בגאולה העתידה בוקע את הים על ידי הקנה שהוא הקולמוס של משיח
מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (תענית כ.) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַאי דִּכְתִיב "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי אֶת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן בִּלְעָם הָרָשָׁע. אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי קִלְּלָן בַּקָּנֶה, אָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם" מַה קָּנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין וַאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן, דָּמְמוּ הָרוּחוֹת עָמַד הַקָּנֶה בִמְקוֹמוֹ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין בְּמַיִם הַתּוֹרָה אִם הֵם גּוֹלִין, גִּזְעֵיהֶן מַחֲלִיפִין, וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, וַאֲפִלּוּ כָּל גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִכֹּחַ הַתּוֹרָה. אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע בֵּרְכָן בְּאֶרֶז שֶׁנֶּאֱמַר "כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם". מָה אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וְאֵין שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, וַאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵינוֹ הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן, כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁבָה בוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכָה קָנֶה לִטֹּל הֵימֶנּוּ קוּלְמוֹס לִכְתֹּב בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. ורואים שאחיה השילוני שהיה רבו של רשב"י קילל את ישראל בקנה שמסמל את הסטרא אחרא, לרמוז להם שאם ישתמשו בקנה לעמוד במקום המים שזה התורה, ולעשות ממנו קולמוס לכתוב בו חידושי תורה ימתיקו את כל הדינים ואף אחד לא יוכל לעקור אותם ולהזיז אותם ממקומם.
מָצִינוּ בַּזֹּהַר חָדָשׁ (תיקונים) וּבַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה תּוֹרָה תִּהְיֶה לְיִשְֹרָאֵל כְּמוֹ הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּךְ הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן "וַתָּשֶֹם בַּסּוּף עַל שְֹפַת הַיְאֹר". בְּסוֹ'ף פ"ו יָמִים דַּרְגָּה שֶׁל גְּאֻלָּה, נֶאֱמַר בְּךְ וַתָּשֶֹם בַּסּוּף עַל שְֹפַת הַיְאֹר, שֶׁהוּא אוֹר הַתּוֹרָה. וְמָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים מג.) בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הַכֹּל בְּיַם הַתּוֹרָה, מַטֶּה שֶׁלּוֹ שֶׁקּוֹרֵעַ בּוֹ הַיָּם, זֶה קֻלְמוֹס, רוֹאִים שֶׁלַּמָּשִׁיחַ יִהְיֶה מַטֶּה, וְזֶה יִהְיֶה קֻלְמוֹס, שֶׁבּוֹ יִכְתֹּב דִּבְרֵי תּוֹרָה, וּבָזֶה יִקְרַע אֶת יַם הַתּוֹרָה וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה. וביאר הרה"ג ר' מ. שיפמן שליט"א שעל זה נאמר על משה "וַתָּשֶֹם בַּסּוּף עַל שְֹפַת הַיְאֹר" כפי שאומר הזהר שזה מרמז על סוף הימים בזמן הגאולה, שאז ישתמש המשיח שהוא משה בקנה מקני הסוף לכתוב חידושי תורה ויבקע את ים סוף. וכפי שמבאר רש"י (שמות ב, ג) "ותשם בסוף" הוא לשון אגם ודומה לו "קנה וסוף קמלו". וכן מצינו שִׁיטַת ר' אֱלִיעֶזֶר בַּגְּמָרָא (סוטה יב.) עַל הַכָּתוּב "וַתָּשֶֹם בַּסּוּף עַל שְֹפַת הַיְאֹר". "בַּסּוּף", בְּיַם סוּף מַמָּשׁ. וְכֵן מָצִינוּ שָׁם שִׁיטַת ר' חֲנִינָא בַּר פָּפָּא (יב:) אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶשְֹרִים וְאֶחָד בְּנִיסָן הָיָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר שִׁירָה עַל הַיָּם בְּיוֹם זֶה יִלְקֶה בְּיוֹם זֶה. וְרוֹאִים שֶׁמּשֶׁה נִתַּן בַּתֵּבָה בְּיַם סוּף מַמָּשׁ, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָתִיד הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקְרֹעַ אֶת יַם סוּף, וְנִצַּל בְּדֶרֶךְ נֵס, לְסַמֵּל שֶׁהַצָּלַת יִשְֹרָאֵל בִּקְרִיעַת יַם סוּף הִיא בִּבְחִינַת הַצָּלַת משֶׁה בַּתֵּבָה. וכפי שבארנו שמשה ניתן בתיבה בין קני הסוף, לרמז על ההצלה בקריעת ים סוף שהיא תהיה גם ההצלה בגאולה העתידה בכח המטה שבוקע את הים שהוא יהיה הקנה והקולמוס של משיח בזמן הגאולה שיבקע את הים. וכן קריע"ת י"ם סו"ף אותיות יו"ם עתי"ק ספ"ר, כמובא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (פסח יב) "מַה תִּצְעַק אֵלָי", אֵלָי דָּיְיקָא בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא. ורואים שביום של קריעת ים סוף האירה הארת עתיק, בסוד כתיבת חידושי תורה בספר. וכן הכלי של הדיו נקרא קס"ת בא"ת ב"ש אח"ד, שעל ידי הקולמוס של משיח יתגלה ה' אחד ושמו אחד.
והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שהאותיות וקנ"ה ל"ך חב"ר כתב"ת דב"ר תור"ה מופיעות בסינון אותיות יחיד בתנ"ך בפסוק שמדבר על מלך המשיח ומזכיר "עט סופר": (תהילים מה, ב) "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר: יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם". ואפשר גם לראות רצף אותיות: כתיב"ת שפ"ע דבר"י תור"ה יפיפיי"ם נמצ"א מ"ן: "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר: יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם".
מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (שבת נו:) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בְּשָׁעָה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם, וְעָלָה בּוֹ שִׂרְטוֹן, וְעָלָיו נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי. וּמוּבָא בְּ'סֵפֶר הַלִּקּוּטִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (תהילים תלו) "גְּעַר חַיַּת קָנֶה", כִּי יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא הַנִּקְרָא חָמֵץ, וְסִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה הַנִּקְרָא מַצָּה, וּכְשֶׁיַּחְתֹּךְ רֶגֶל זוֹ הַחֵי"ת, תִּשָּׁאֵר ה'. וּכְשֶׁיַּחְתֹּךְ רֶגֶל זוֹ הַק' שֶׁל קָנֶ"ה, יִשָּׁאֵר הִנֵּ"ה, בְּסוֹד "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם". וְזֶהוּ גְּעַר חַיַּ"ת [חֵי"ת], וְק' דְּקָנֶ"ה, וַחֲתָכָם וְעָשָׂה אוֹתָם הֵהִי"ן, וְיַעֲשׂוּ מֵחָמֵץ מַצָּה, וּמִקָּנֶה הִנֵּ"ה. וְזֶה סוֹד נְעִיצַת הַקָּנֶה בַּיָּם, רוֹצֶה לוֹמַר רֶגֶל זֹאת הַק' נִתְאָרְכָה, וְנָעֲצָה בַּיָּם שֶׁהִיא ה' תְּתָאָה, הַנִּקְרָא יָם, וְהוֹרִידָהּ לַחִיצוֹנִים. וְק' שֶׁל זֹאת הַקָּנֶה שֶׁנִּתְאָרְכָה מֵהִנֵּה, הוּא שֶׁהֶעֱלָה שִׂירְטוֹן. רוֹצֶה לוֹמַר, קַו אָרֹךְ מִרֶגֶל הַק'. וְעָלֶיהָ נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי וְכוּ', וּבָזֶה הַשִּׂירְטוֹ"ן יֵשׁ אוֹתִיּוֹת שָׂטָ"ן רְוָיָ"ה, לְמַעַן שְׂפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה, וְנִבְנְתָה צוֹר מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְכְשֶׁיֵּשׁ יְנִיקָה לַחִיצוֹנִים הַהִנֵּ"ה מִתְהַפֵּךְ לְקָנֶ"ה דֶּרֶךְ הָרֶגֶל שֶׁל הַק'. והעצה לזה להשתמש בקנה למים של התורה כדלעיל, ואז זוכים לגאולה ולקיום הפסוק "גְּעַר חַיַּת קָנֶה", וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁהִנֵּ"ה ר"ת הַכָּתוּב (שמות כו, לה) "הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן", ובמנורה היו קנים שמרמזים על השתמשות בקנה לקנות חכמה שנרמזת במנורה.
וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רנא:) ר' שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר "גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים". "גְּעַר חַיַּת" זוֹ חַיָּה שֶׁנֶּאֱחַז בָּהּ עֵשָׂו, "קָנֶה" שָׁנִינוּ שֶׁבַּיּוֹם שֶׁלָּקַח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּת פַּרְעֹה, בָּא גַּבְרִיאֵל נָעַץ קָנֶה בַּיָּם הַגָּדוֹל וְעָלָיו נִבְנְתָה הָעִיר שֶׁל רוֹמִי, מַהוּ "קָנֶה" זֶה הַזָּכָר שֶׁל זוֹ הַחַיָּה הָרָעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַד קָטָן בְּהֵאָחֲזוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה הוּא קָנֶה שֶׁנָּעַץ בַּיָּם הַגָּדוֹל, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא שׁוֹלֶטֶת עַל הָעוֹלָם, וְעַל שִׁלְטוֹן זֶה כָּתוּב "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ", קָנֶה שִׁלְטוֹן וְרֹאשׁ לְכָל מְלָכִים, "קָנֶה" שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁבֹּר אוֹתָהּ כְּקָנֶה זֶה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'פְּרִי חַיִּים' שֶׁקָּנֶה וְוֶשֶׁט הֵם בְּסוֹד חַשְׁמַל, וֶשֶׁט שֶׁבּוֹ אֲכִילָה בַּחֲשַׁאי, הוּא בְּחִינַת חַשׁ, וְקָנֶה שֶׁבּוֹ קוֹל, הוּא בְּחִינַת מַל.
מדוע דוד יושב לימינו של ה' לעתיד לבוא, ואברהם יושב לשמאלו של ה'.
מוּבָא בְּלק"ת (קרח נד.) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יִרְאוּ אֶת הַטּוֹב שֶׁטָּמוּן בָּרָע, וּמֵבִיא מֵהָאֲרִיזַ"ל (לק"ת יחזקאל ע' שכג) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא תִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עַל יְדֵי הַלְּוִיִּם, שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת צַד הַגְּבוּרָה, דְּהַכֹּהֲנִים הֵם חֶסֶד, וּלְוִיִּם גְּבוּרוֹת. וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא תִּהְיֶה הַהֲלָכָה כְּשַׁמַּאי, שֶׁמַּחְמִירִים וּמְסַמְּלִים צַד הַגְּבוּרוֹת. וּמְבָאֵר שָׁם אֶת הַגְּמָרָא (שבת פט:) שֶׁלֶּעָתִיד יֹאמְרוּ לְיִצְחָק כִּי אַתָּה אָבִינוּ, דְּיִצְחָק מְסַמֵּל אֶת צַד הַגְּבוּרָה. וְכֵיוָן שֶׁלֶּעָתִיד הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים יִהְיוּ עִקָּרִים מֵאַחַר שֶׁהַגְּבוּרוֹת יִכָּנְעוּ לַחֲסָדִים, וְיִרְאוּ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁטָּמוּן בָּהֶם, שֶׁהוּא נַעֲלֶה מֵהַחֶסֶד שֶׁבַּחֶסֶד, וִיאַמְּצוּ אוֹתָם, לָכֵן יֹאמְרוּ לְיִצְחָק אַתָּה אָבִינוּ, וְכֵן לֶעָתִיד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשַּׁיָּךְ לְצַד הַגְּבוּרָה יַהֲפֹךְ לִהְיוֹת טוֹב מְאֹד. וְכֵן בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק לְיַעֲקֹב תִּתְקַיֶּמְנָה לֶעָתִיד בִּזְמַן הַמָּשִׁיחַ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תולדות קמג:), וְאָז יֹאמְרוּ לְיִצְחָק אָבִינוּ. וְכֵן נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב (בראשית ב, ג) "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ", דְּלֶעָתִיד לָבֹא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בַּיּוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, נִזְכֶּה לַבְּרָכָה שֶׁל שֵׁם אֱלֹהִים הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַדִּין. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (פסחים קיט:) דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, זִימְנִין אָמַר לֵיהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמִּי, וְזִימְנִין אָמַר לֵיהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי, מַאי דִּכְתִיב, "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָּדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק", מַאי "בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סְעֻדָּה לַצַּדִּיקִים בַּיּוֹם שֶׁיִּגְמֹל חֶסֶד עִם זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְרוֹאִים שֶׁהַסְּעֻדָּה לֶעָתִיד לָבֹא הִיא בִּבְחִינַת סְעֻדָּתוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְהַגְּמָרָא מַמְשִׁיכָה שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָתִיד לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס בִּסְעֻדָּה זוֹ. וּמְבֹאָר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ שֶׁשֹּׁרֶשׁ דָּוִד מִיִּצְחָק, לָכֵן הוּא הַמְבָרֵךְ בִּסְעֻדַּת יִצְחָק. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הָרה"ג ר' יִצְחָק גִּינְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁעֹנֶ"ג שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּסוֹד עֵדֶן נָהָר גַּן, בְּגִימַטְרִיָּא ב' פְּעָמִים גְּבוּרָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'זֶרַע קֹדֶשׁ' שֶׁהַשֵּׁם יהי"ה שֶׁיִּשְׁלֹט לֶעָתִיד לָבֹא בְּא"ת ב"ש צמצ"ם הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה הַמְצַמְצֶמֶת.
מצינו במדרש תהלים (יח) רבי יודן בשם רבי חמא אמר לעתיד לבוא הקב"ה מושיב מלך משיח לימינו, שנאמר "נאם ה' לאדוני שב לימיני", ואברהם לשמאלו ופניו מתכרכמין, ואומר בן בני יושב על הימין ואני על השמאל. והקב"ה מפייסו ואומר בן בנך לימיני ואני על ימינך. כביכול ה' על ימינך הוי "וענותך תרבני". ורואים שלעתיד לבא המשיח ששרשו מיצחק יושב לימין ה', ואברהם לשמאלו, ויש כאן רמז שאז יתגלה שהימין האמיתי נמצא בצד השמאל וכפי שבארנו.
מובא ב'שער הכוונות' להאריז"ל (פסח ו) ובשם אכדט"ם של הגבורות תכוין בחשבון הפשוט בלבד שהוא בגימטריא ע"ד, ולהיותם גבורות גרועות מן החסדים אין אנו מוסיפין בהם הכללות להיותו בגימטריא ע"ה על דרך מה שבארנו בחסדים. ורואים שהסוד של שם אכדט"ם בגימטריא הרגילה הוא סוד הגבורות דדעת, ועם הכולל הוא בסוד החסדים דדעת. ולכאורה קשה הרי הכולל מקשר לשם אלהים שהוא בגימטריא כולל בסוד הגבורות, ומדוע כאן זה להיפך, וכפי ששמעתי מֵהרה"ג ר' מֹשֶה צוּרִיאֵל שליט"א שֶׁכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם אֱלֹהִים, כַּמּוּבָא מֵהָרי"א חֶבֶר זצ"ל (פתחי שערים מ"ד ומ"ן פי"ז) שֶׁכּוֹלֵל מְסַמֵּל אֶת שׂרֶשׁ הַמִּלָּה. ומבואר לדברינו שאדרבה בגלל שכולל מקשר לשם אלהים ולשלימות הענין יחד עם שורשו, בו יתגלו החסדים שיוצאים מהגבורות שהם החסדים העליונים, לכן עם הכולל הוא סוד החסדים דדעת.
