הפיגוע הנורא בנווה יעקב רמוז בתנ"ך, כאשר בסמיכות פסוקים נמצא תאריך הפיגוע, שמות הנרצחים, מקום הפיגוע ועוד.
הצופן התנ"כי היא שיטה למציאת ביטויים שונים בתורה על ידי קריאתם בדילוגי אותיות. כך ניתן למצוא את הביטוי "נוה יעקב" בדילוגים של מספר אותיות בפער קבוע. לדוגמה, בפסוק מסוים תופיע האות נ, חמש אותיות אחריה תופיע ו', בעוד חמש תופיע ה', וכן הלאה.
עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, ובזוהר הקדוש כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך. על ידי דילוגי אותיות במספר קבוע, בפסוקי התנ"ך, ניתן לגלות מסרים (תיבות או משפטים שלמים) שטמונים בתוך הפסוקים, באופן שתיבות אלו מעבירים מסר מובן, שפעמים רבות מתאימים בדווקא לפסוקים שבו מופיעים.
העמיקו בתמונה:
האסון שהתרחש בליל שבת האחרון, כאשר מחבל ירה למוות ב-7 אזרחים בשכונת נווה יעקב בירושלים, הותיר את כל השומעים המומים ואבלים.
הצופן נמצא מסביב למילות הפסוק: "פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן" (בראשית מב ד), כאשר המילים "בדם" ו"מת" מחברים בין פסוק זה למילות הפסוק "וּטְבֹחַ טֶבַח".
כמעט כל הממצאים בצופן זה מופיעים באותו דילוג בדיוק: 556. על מספר זה כתב האריז"ל בספרו שער המצוות דף כ"ז ע"א שבא לעורר הסרת הדינים מעל עם ישראל.
הממצא שבמרכז הצופן הוא צמד המילים "נוה-יעקב", כאשר המילה "יעקב" יוצאת מתוך המילה "יעקב" שבפסוק. מתחת לזה בדיוק, המילה: חלל. בצד ימין ל"נווה יעקב", רואים את אופן הפיגוע: "בְּיְרִי" וגם שמו של המחבל: ח'יירי עלקם. בין המילה "חיירי" למילה "עלקם" מופיעה המילה: "ירצח".
מעל "נווה יעקב" מופיע התאריך בו התבצע הפיגוע תיבות התאריך: ששה שבט תשפ"ג, כאשר המילה "שבט" מופיע בתוך המילה "ישמעאל". גם היום בשבוע מופיע שם: שבת.
המילה "שבע" (מספר הנרצחים) מופיעה כאשר מעליה וגם מתחתיה המילה "מת".
כל השמות הפרטיים של הנרצחים (היהודים שבהם) מופיעים בצופן: אליהו ונתלי (מזרחי), רפאל (בן אליהו), איליה (סוסנסקי), אשר נתן, שאול חי.
ויהי רצון שמעתה יהיו רק בשורות טובות, ישועות ונחמות, וביאת גואל צדק, אמן ואמן.
