הסרט: אובמה נחש 3 – קריסת הערב רב – ביאת אליהו – שער החמישים – רמז רעידת אדמה בנ'פאל | מתעדכן |

16 Comments

1. שרון

   28/10/2014 ב 22:05 לפני 10 שנים

   הלינק של הסרט אובמה נחש 3 לא עולה ביוטיוב כתוב נמחק ופה באתר אי אפשר לראות את כולו אם אפשר לעדכן את הסרט אני ישמח מאוד לראות אותו וגם אחרים תודה רבה

   1. מערכת כי לה' המלוכה

      29/10/2014 ב 11:06 לפני 10 שנים

      לינקים נוספים עולים כעת לרשת

2. נועם

   15/12/2014 ב 18:37 לפני 10 שנים

   מדהייייים!!!!!!!!!!!!!!

3. יוני יששכרוב

   22/12/2014 ב 12:34 לפני 10 שנים

   כל הכבוד על מה שאתם עושים ישר כחחח ראיתי את כל הסרטים אני כל פעם נידהם מחדש והכי חשוב מתחזק וחוזר בתשובה חזקה כמה שיותר , תמשיכו בעבודת הקודש שלכם אל תפסיקו חזק וברוך!!!!

4. יוני

   22/12/2014 ב 13:46 לפני 10 שנים

   הגאולה קרובה חייבים לחזור בתשובה סרט ענק מחזק מאוד..

5. יוני

   24/12/2014 ב 17:45 לפני 10 שנים

   המשיח כבר פה מה שנשאר לנו לעשות זה להרבות במצוות ומעשים טובים זהו אנחנו בסוף …

6. יאיר

   25/12/2014 ב 15:52 לפני 10 שנים

   אין מילים, אחת המצגות היפות ביותר שראיתי בחיים.
   מחזק ומרגש כאחד, חובה על כל יהודי לראות ולהפנים.
   אשריכם!!!

7. אביאל

   26/04/2015 ב 11:42 לפני 10 שנים

   במקביל לרעידה בנפאל הייתה גם רעידה בקנדה (חלשה יותר 6.1).
   גימטריה נפל= 160
   גימטריה קאנדה=160
   צירוף מקרים? לא נראה לי….
   מכיוון שאלו שמות המתורגמים לעברית ההוספה וההורדה של האל"ף תקניים

8. מיכאל

   26/04/2015 ב 16:55 לפני 10 שנים

   ב"ה – להקים השכינה מעפרה

   כל הרעידות האדמה האלו – אנחנו גורמים להם!!!
   העבירות שלנו מאריכות את הגלות, ומביאות את אומות העולם עלינו, ובגלל זה הקב"ה בוכה כביכול, על הצער של עם ישראל….
   ןמזה נעשים הרעידות האדמה.

   (כזכור בברכות נט. וראה גם בזוהר שמות דף ז. שרעידות האדמה הם חלק מתהליך הגאולה.)

   בואו נקדיש לו כמה דקות ביום… ונבכה יחד איתו…. תיקון חצות!!!

   אבל – זה לא עוזר רק להשתתף בצערו… כי ככה יוצא ששכולנו מצטערים… ובוכים.

   והקב"ה רוצה שמחה. (עוז וחדוה במקומו)

   אז בואו, אחי ורעי, נעשה כולנו תשובה שלמה מעומק הלב, ונשמח את בורא עולם יתברך שמו – המלך ה' הקדוש, ברוך הוא!!!!

   זעקת הקב"ה

   – יהודי! אכפת לך מהקב"ה???
   אבא שבשמים מסתכל מלמעלה…. ובוכה!

   במסתרים תבכה נפשי!

   אבא שבשמים מלא צער גדול, ומוריד דמעות כמים וממלא את הים הגדול (עיין ברכות נט. – בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם – מוריד שתי דמעות לים הגדול! וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו !).

   כל לילה הקב"ה יושב ושואג כארי ואומר: "אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי! ושרפתי את היכלי! והגליתים לבין אומות העולם! מה לו לאב שהגלה את בניו! ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם! (ברכות ג.).

   כתוב בזוה”ק שהקב”ה כביכול יושב על הארץ ולובש שק ומתפלש בעפר ובוכה וצועק על החרבן זה היה עד היום, עד היום הקב”ה היה בוכה ומתאונן על החרבן שהיה ועל הגאולה שעדיין מתעכב ואין עדיין ביהמ”ק, אבל היום השכינה יושבת ובוכה על החרבן החדש של היום שאין מי שאכפת לו על צער השכינה כמו שכתוב (ישעיהו ס”ג ה’) "ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך" על זה הקב”ה בוכה היום, בודאי זה צער יותר גדול מחרבן הבית, חרבן הבית היה חרבן של עצים ואבנים, עצים ואבנים שהיה שם השארת השכינה בבית המקדש,

   אבל היום הבכיה היא על החרבן של השכינה עצמה. לאחר חרבן הבית השכינה יצאה מתוכו אבל עדיין היה לה מקום היה לה בית בלבות בני ישראל, אבל היום השכינה אין לה מקום בכלל בלבות בני ישראל כי לא נותנים לשכינה הקדושה מקום להכנס ד” ירחם עלינו.

   ומי שיש לו לב שומע, ומטה אוזנו יכול הוא לשמוע את בכיית וזעקת הקב"ה.

   זעקת הקב"ה -וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו!
   ה' ממרום ישאג וממעון קודשו יתן קולו

   בני היכן אתם? תלמידי החכמים והרבנים היכן אתם?: כמעט אין אף אחד בעולם שבאמת איכפת לו מצער בני ישראל, ומהצער שלי, וצער השכינה!!!!

   בזמן הגאולה הקב"ה יסתכל במעשים של כל אחד ואחד ולא ימצא צדיק
   (אוי למי שיהיה באותו זמן. משום כשיבא הקב"ה לפקוד את האילה (השכינה), יסתכל מי הם העומדים עמה, ובכל אלו הנמצאים עמה, בכל המעשים של כל אחד ואחד, ולא יהיה נמצא צדיק, שכתוב: "ואביט ואין עוזר" [ישעיה סג, ה].- (זוהר שמות דף ז' עיין שם).

   בכדי לגאול את הקב"ה והשכינה וישראל חייבים הכל לעשות תשובה שלמה:

   אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָסוּר עִמָּהֶם בַּגָּלוּת וְהַשְּׁכִינָה אֲסוּרָה עִמָּם, וְנֶאֱמַר בָּהּ אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהַגְּאֻלָּה שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא תְשׁוּבָה, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה הִיא תְלוּיָה בִידֵיהֶם, שֶׁחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי חֵרוּת עִמָּהּ, כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים פְּעָמִים שֶׁנִּזְכְּרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּתּוֹרָה. זֶהוּ וַיִּפֶן כֹּ"ה וָכֹ"ה, בַּחֲמִשִּׁים הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁמְּיַחֲדִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כ"ה וְכ"ה אוֹתִיּוֹת, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָהּ בְּתוֹכָם.
   אין מי שעושה תשובה באמת ואכפת לו מהקב"ה והשכינה
   וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, אִם יֵשׁ מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה לִשְׁבֹּר אֶת בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁלָּהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ. כולם פונים לעסקים שלהם ולדרכים שלהם ולא אכפת להם מהקב"ה והשכינה שבגלות.

   וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, אֶלָּא אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנוּ, לַעֲסָקִים שֶׁלָּהֶם, לַדְּרָכִים שֶׁלָּהֶם, אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ, בַּבֶּצַע שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, לִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינָם מִצַּד אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם אַנְשֵׁי חַיְל, יִרְאֵי אֱלֹהִי"ם, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שנְאֵי בָצַע,

   אֶלָּא כֻּלָּם צוֹעֲקִים כְּמוֹ כְּלָבִים, הַב לָנוּ מָזוֹן וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְחַיִּים, כָּתְבֵנוּ לְחַיִּים, וְהֵם עַזֵּי נֶפֶשׁ כִּכְלָבִים.

   אין מי שחוזר בתשובה, הם ערב רב – כל חסד שעושים לעצמם עושים
   שֶׁהֵם אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצּוֹעֲקִים כְּנֶגְדּוֹ וְאֵין לָהֶם בֹּשֶׁת פָּנִים, שֶׁאֵין מִי שֶׁקּוֹרֵא לוֹ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיַּחֲזִיר אֶת שְׁכִינָתוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִיא מְרֻחֶקֶת מִמֶּנּוּ, לַחֲזֹּר אֵלָיו,

   וְנִדְמִים לִכְלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְאוֹתָם עֵרֶב רַב, שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, הֵם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְעַצְמָם. (תיקוני זוהר תיקון ו' דף כב.).

   כולם ישנים, סתומי עיניים ואטומי לב – ולא מתעוררים אל השכינה
   אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה,שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם.

   כל חסד שעושים-לעצמם עושים – ואפילו אלו שעוסקים בתורה
   כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂים.

   אלו שלא רוצים ללמוד זוהר – מסלקים את רוחו של המשיח ומעכבים את הגאולה
   בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה,

   אוי להם שהם גורמים לכל האסונות והצרות – עניות וחרב וביזה והרג ואבדן
   אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הוי"ה.

   ובזוהר חדש:
   פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סֶגּוֹלְתָּא. נָטַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים וְזָרַק אוֹתָן לְמַעְלָה. וּכְשֶׁזָּרַק אוֹתָן, נַעֲשׂוּ אֶבֶן אַחַת, וְאָמַר לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה:

   קַבְּלוּ אֲלֵיכֶם אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְאֵין בָּכֶם מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ לְרַצּוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּמָּה בַּעֲלֵי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲבֵרִים אֶצְלְכֶם, צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת, וְצוֹוְחִים בָּהּ כְּמוֹ כְלָבִים שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב, כְּמוֹ שֶׁהַגֵּיהִנֹּם צוֹוֵחַ הַב הַב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב. הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לְךְ שָׂכָר הַרְבֵּה.

   וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְהַעֲלוֹת בָּהּ הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וּלְיַחֵד אוֹתָהּ עִם בַּעְלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי עֵינַיִם וּסְתוּמֵי לֵב.

   וּמִשּׁוּם זֶה יוֹצֵא קוֹל בְּכָל לַיְלָה, כְּשֶׁיּוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן, כְּשֶׁעוֹלוֹת הַנְּשָׁמוֹת לְפָנָיו, וְאוֹתוֹ הַקּוֹל אוֹמֵר פָּסוּק כַּכָּתוּב (ישעיה מ) קוֹל אֹמֵר קְרָא, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

   כְּמוֹ שֶׁדָּוִד שֶׁאָמַר (תהלים קלב) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'. וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְחַבֵּר אֶת הָאֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ, עִם בַּעְלָהּ.

   שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה מִצַּד שֶׁל הַחֶסֶד נִקְרֵאת גְּמִילוּת חֲסָדִים. וּמִצַד הַגְּבוּרָה נִקְרֵאת עֲקֵדָה וְקָרְבָּן, וּמִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נִקְרֵאת תּוֹרָה, וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אוֹתָהּ בַּמִּדּוֹת הַלָּלוּ לְבַעְלָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא) אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם זֶה הַקּוֹל אוֹמֵר (ישעיה מ) מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר. שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לִזְבֹּחַ בָּשָׂר, וְאֵלּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ.

   וְאֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בִּגְמִילוּת חֶסֶד וּבַתּוֹרָה, לֹא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לְעַצְמָם, וּבִשְׁבִילָם נֶאֱמַר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְכָל אֵלּוּ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, לֹא שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים עח) וַיִּזְכֹּר כִּי בָּשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב.

   וְיִשִׁ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמותא) וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה – זוֹ קֻשְׁיָה. בְּחֹמֶר – זֶה קַל וָחֹמֶר. וּבִלְבֵנִים – בְּלִבּוּן הַהֲלָכוֹת. שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ. בְּכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה – זוֹ בָּרַיְתָא. אֵת כָּל עֲבדָתָם – זוֹ פִּסְקָה. אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ – פִּרְכָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, נֶאֱמַר בָּהֶם אֵין הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. וְיִשִׁ אֲחֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַמָּגִנִּים שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ.

   וְאֵין מִיתָה אֶלָּא עֹנִי, שֶׁבֵּאֲרוּהָ בּוֹ פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כו) יִחְיוּ מֵתֶיךְ. אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. שֶׁוַּדַּאי בָּהֶם מִתְקַיֶּמֶת שְׁכִינָה, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹתָם בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר וְגוֹ'. נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (משלי ל) אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא. וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה, לַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא.

   כמעט אין מי שלומד זוהר הקדוש לפדות את השכינה. יש לכולם להתחזק בלימוד הזוהר לגאול אותי והשכינה.

   כולם אכפת להם רק מהכסף והכבוד והשם שלהם!!! אומרים כל הזמן: "כבוד שמים, קידוש השם" וכו' אבל זה הכל שקר!!!
   ככה היה בזמן דור הפלגה שבנו מגדל "וראשו בשמיים.. ונעשה לנו שם…."

   הם באמת עובדים וזובחים לעגל הזהב, כאשר הטעו אותם הערב רב הרשעים במדבר!!! עובדים לבעל כאשר היה בימי המלכים כאשר ציוו נביאי השקר הרשעים ואמרו כביכול בשמי.

   עובדים לעגלי הזהב בהכשר ובהיתר ובהוראת הרב הגאון המפורסם מרן מנהיג הדור ופוסק הדור רבי ירבעם בן נבט זכר צדוקי לקללה. שהיה גדול הדור וכל חכמי ישראל לפניו כעשבי השדה. (סנהדרין קא) "ועשית ככל אשר יורוך"!!!! ועתה במקום לעשות תשובה ויש הרבה על מה. ולומר לעשות תשובה.

   אף אחד לא מעורר את העם!!! – צריך לומר לכולם ללמוד ולקיים את כל התורה כולה כאשר מסרתי ביד משה עבדי בחורב חוקים ומשפטים!!!

   שובו בנים שובבים! – מה יציל אתכם???

   צריך ללמוד הרבה זוהר הקדוש ברציפות. לדקדק בכשרות ולא לאכול בשר בהמה. ועוף – רק משחיטה קטנה וכשרה.

   להקפיד על קדושה וצניעות. בלי קדושה אין שכינה!!! הסירו את אלהי הנכר (פאה נכרית) אשר בקרבכם הטהרו והחליפו שמלותיכם!!! שמרו שבתותי!!!!

   אל תדברו בבית הכנסת כלל. (שו"ע או"ח סי' קנ"א בתי כנסיות אין נוהגין בהם שיחה בטלה. והרמ"ק ורבינו האר"י ז"ל לא דיברו בהם כלל אפילו דברי מוסר שמא ימשכו לשיחת חולין. מגן אברהם שם). ובפרט בשעת התפילה. (לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"צ חוזר התפלה, ואם שח – הוא חוטא, וגדול עונו מנשוא, וגוערים בו. [שולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ד סעיף ז']

   דברי הזוהר הקדוש (פרשת תרומה דף קל"ט): על קדושת בית הכנסת:
   מאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול ווי ליה דאחזי פירודא ווי ליה דגרע מהימנותא ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל דאחזי דהא לית ליה אלהא ולא אשתכח תמן (ולית ליה חולקא ביה) ולא דחיל מניה ואנהיג קלנא בתקונא (ס"ח בתקיפא) עלאה דלעילא.

   תרגום: מי שמדבר בבית הכנסת במלים של חול אוי לו, שמראה פירוד, אוי לו שמחסיר באמונה, אוי לו שאין לו חלק באלהי ישראל, שמראה שאין לו אלהים ואינו נמצא שם (ואין לו חלק בו) ואינו מפחד ממנו ומתנהג בבזיון כלפי התקון העליון של מעלה (רחמנא ליצלן).

   וזה ממעכבי הגאולה כזכור בזוהר הקדוש [אחרי מות ע"ה:]
   תָּאנָא, עַל ג' מִלִּין מִתְעַכְּבִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. עַל דְּעַבְדִין קְלָנָא בִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּמְהַדְּרֵי אַנְפַּיְיהוּ מִן שְׁכִינְתָּא, וְעַל דִּמְסָאֲבֵי גַּרְמַיְיהוּ קָמֵי שְׁכִינְתָּא. וְכֻלְּהוּ אוֹקִימְנָא בְּמַתְנִיתָא דִּילָן.

   תרגום: לָמַדְנוּ, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִתְעַכְּבִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת: עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וּמַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם מֵהַשְּׁכִינָה, וְעַל שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת עַצְמָם לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְאֶת כֻּלָּם בֵּאַרְנוּ בְמִשְׁנָתֵנוּ.

   עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה
   היינו המדברים שיחת חולין בבית הכנסת, וראיה מזהר פרשת תרומה מאן דמשתעי בבי כנישתא אנהיג קלנא בתיקונא עילאה וכו׳. [ראשית חכמה]. שמשום זה אין ישראל נגאלין על דעבדין קלנא בשכינתא ח״ו ואי הוא מה דמשתעין בבי כנישתא, וזהו שנאמר ה' ממרום ישאג ולמה ישאג? הלא בידו לגאול אותנו! על זה אמר ישאג על נווהו משום" דעבדין קלנא בשכינתא". (מצאתי כתוב).

   התפללו אלי וזעקו לישועה!!!
   כאשר אמרתי על ידי עזריהו בן עודד עבדי (דברי הימים – כ' ט"ו ג'-ז') "וימים רבים לישראל ללא אלוקי אמת וללא כהן מורה וללא תורה. (לא מאמינים בי ומעוותים את תורתי וגם לא לומדים זוהר הקדוש) וישב בצר לו על ה' אלוקי ישראל. ויבקשוהו וימצא להם. ובעיתים ההם אין שלום ליוצא ולבא. כי מהומות רבות על כל יושבי הארצות. וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר. כי אלוקים הממם בכל צרה. ואתם חזקו (לדרוש באלקים. רש"י) ואל ירפו ידיכם, כי יש שכר לפעולתכם".

   וכמו שאמרתי לרחל – "כי יש שכר לפעולתך" על ידי משיח בן יוסף "ויש תקווה לאחריתך" על ידי משיח בן דוד. (ביאור הגר"א דברי הימים שם).

   הערב רב הרשעים הם מפרידים בין שני המשיחים. (קול התור) ומעכבים את ביאתם, (הגר"א ז"ל).
   ועיקר מלחמתנו נגד הערב רב הוא על ידי לימוד הזוהר הקדוש!!! (זוהר, הרמח"ל, הגר"א זיע"א).

   "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו, ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצות ה' ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך" (דברים י, יב):

   "ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך:" (מיכה, ו, ח).

   בָּנַי, מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה! ומכבדים זה את זה! ויראים זה מזה! (תנא דבי אליהו רבא, כו).

   בואו שובו אלי באמת בכל לבבכם, והעשו אגודה אחת לעשות רצוני בלבב שלם! (אין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת. תנחומא נצבים א).ואגאל אתכם ברחמים!!!

   אם לא תשמעו בקולי תצטרכו לסבול והגאולה תבוא, אבל בצער גדול ובדין.
   (כמו שכתוב בזוהר הקדוש שאם זוכים – אז ברחמים ואם לאו אז בדין. [זוהר דברים, כי תצא, רעיא מהימנא רע"ח:] וזה לשונו: וּכְשֶׁמַּקְדִּים תּוֹרָה לְמִצְוָה אוֹ חָכְמָה לְיִרְאָה, מִתְהַפֵּךְ שְׁמוֹ עָלָיו לִנְקֵבָה, מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ זֶה – הוה"י. שֶׁמִּתְהַפֵּךְ לוֹ הַכֹּל לְדִין, וְקָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו בַּתּוֹרָה כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. וּכְמוֹ זֶה הַגְּאֻלָּה, אִם זָכוּ – יֵצְאוּ בְרַחֲמִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו) בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וְאִם לֹא – מַקְדִּים הָרַחֲמִים, וְיֵצְאוּ בְצַעַר. וְיָפֶה שֶׁהִקְדִּים צַעַר וְדִין לְרַחֲמִים. וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לְפוּם צַעְרָא אַגְרָא.
   וִיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, מִקֹּדֶם שֶׁיּוֹצֵאת יֵשׁ לָהּ צַעַר, לְאַחַר שֶׁיּוֹצֵאת בְּרַחֲמִים. וְסוֹד הַדָּבָר – (ירמיה לא) בִּבְכִי יָבאוּ, אַחַר כָּךְ – וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם. וְלָכֵן, (שם ל) וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא מָצְאָה מָקוֹם לִשְׁרוֹת, כָּךְ שָׁלַח אוֹתְךְ, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, בַּהַתְחָלָה. וּמַה כָּתוּב בָּהֶם? (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים, וְלֹא מָצָאתָ בָּהֶם אִישׁ זוֹכֶה לְהוֹצִיאָם מֵהַגָּלוּת. וְלָכֵן סֵרַבְתָּ לָלֶכֶת לְשָׁם, וְאָמַרְתָּ שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. וַהֲרֵי אַתָּה כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן, בְּךְ יִתְקַיֵּם עִם יִשְׂרָאֵל, (מיכה ז) כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.

   וּבַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה יִשְׁלַח עִמְּךְ שְׁנֵי מְשִׁיחִים, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כַנְפֵי יוֹנָה. שֶׁאַתָּה כְּמוֹ גוּף בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, אֵין לְךְ כְּנָפַיִם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בַּהַתְחָלָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ גוּף, וְאַתָּה וְאַהֲרֹן כִּשְׁתֵּי כַנְפֵי יוֹנָה, וּבָהֶן פָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל.),

   בית המקדש מוכן לרדת למטה. אבל אתם מעכבים את ירידתו. אהבו את איש רעהו. דעו אותי. לימדו זוהר הקדוש. אהבו אותי ויראו אותי. ודבקו בי. לכו בדרכי. והאמינו בי באמת. ובטחו בי בכל לבבכם בכל עת. ועבדוני בכל לבבכם ובכל נפשכם. והתרחקו מהגשמיות המיותרת, ומעגל הזהב!!!

   כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'. (ירמיהו ט, כג), רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ–הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּם–טוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ. וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶם–חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

   אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ – וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כַּסְפֵּךְ, הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ, מָהוּל בַּמָּיִם. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים–כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם. לָכֵן, נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת–אֲבִיר, יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי, וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה, כָּל-בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק–קִרְיָה, נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה (ישעיה א),

   כי יום נקם, בליבי; ושנת גאוליי, באה. ואביט ואין עוזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרועי, וחמתי היא סמכתני. ואבוס עמים באפי, ואשכרם בחמתי; ואוריד לארץ, נצחם. (ישעיה סג).

   למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט, עד-ייצא כנוגה צדקה, וישועתה כלפיד יבער. על-חומותייך ירושלים, הפקדתי שומרים–כל-היום וכל-הלילה תמיד, לא יחשו; המזכירים, את-ה'-אל-דומי, לכם. ואל-תיתנו דומי, לו: עד-יכונן ועד-ישים את-ירושלים, תהילה–בארץ (ישעיה סב).

   הן לא-קצרה יד-ה' מהושיע; ולא-כבדה אוזנו, משמוע. כי אם-עוונותיכם, היו מבדילים, ביניכם, לבין אלוהיכם; וחטאותיכם, הסתירו פנים מכם–משמוע. כי כפיכם נגואלו בדם, ואצבעותיכם בעוון; שפתותיכם, דיברו-שקר–לשונכם, עוולה תהגה. אין-קורא בצדק, ואין נשפט באמונה; בטוח על-תוהו ודבר-שוא, הרה עמל והולד אוון.. נגששה כעיוורים קיר, וכאין עיניים נגששה; כשלנו בצוהריים כנשף, באשמנים כמתים.נהמה כדובים כולנו, וכיונים הגה נהגה; נקווה למשפט ואין, לישועה רחקה ממנו. כי-רבו פשעינו נגדך, וחטאותינו ענתה בנו: כי-פשעינו איתנו, ועוונותינו ידענום. פשוע וכחש בה' ונסוג מאחר אלוהינו; דבר-עושק וסרה, הורו והוגו מלב דברי-שקר. והוסג אחור משפט, וצדקה מרחוק תעמוד: כי-כשלה ברחוב אמת, ונכוחה לא-תוכל לבוא. ותהי האמת נעדרת, וסר מרע משתולל;

   וירא ה' ויירע בעיניו, כי-אין משפט. וירא כי-אין איש, וישתומם כי אין מפגיע; ותושע לו זרועו, וצדקתו היא סמכתהו. וילבש צדקה כשריין, וכובע ישועה בראשו; וילבש בגדי נקם, תלבושת, ויעט כמעיל, קנאה. כעל גמולות, כעל ישלם–חמה לצריו, גמול לאויביו; לאיים, גמול ישלם. וייראו ממערב את-שם ה' וממזרח-שמש את-כבודו: כי-יבוא כנהר צר, רוח ה' נוססה בו. ובא לציון גואל, ולשבי פשע ביעקוב–נאום, ה'.

   וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי: לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל–נְאֻם, ה' אלקים, (יחזקאל כ).

   למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום-לך–לבלתי, הכריתך. הנה צרפתיך, ולא בכסף; בחרתיך, בכור עוני.

   למעני למעני אעשה, כי איך ייחל; וכבודי, לאחר לא-אתן. (ישעיה מח).

   אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. אני ה' אלקיכם אמת!

   אִם-עֲו‍ֹנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ–ה', עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי-רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ. מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה–לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא-יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ; וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ ה', וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא–אַל-תַּנִּחֵנוּ. הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת-יְהוּדָה, אִם-בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ–מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא; קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה. יָדַעְנוּ ה' רִשְׁעֵנוּ, עֲו‍ֹן אֲבוֹתֵינוּ: כִּי חָטָאנוּ, לָךְ. אַל-תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל-תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר, אַל-תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. (ירמיה יד).

   השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם!!!

   שובו אלי ואשובה אליכם!!!

   ומי לא מטה אוזנו לשמוע בקול הקב"ה???

9. שמואל

   27/04/2015 ב 12:38 לפני 10 שנים

   רעידת האדמה בנפאל רמז למשיח שנקרא
   "בר נפלי"

10. מיכאל

    28/04/2015 ב 23:11 לפני 10 שנים

    לכבוד מערכת כי לה' המלוכה, בראשות הרב הצדיק …, מזכה הרבים העולמי!

    יישר כח גדול, שאתם כותבים דברים לעורר לאמונה בה' יתברך, חי העולמים,
    ותשובה שלמה, וקדושה וצניעות וטהרה.

    ישלם ה' משכורתם טובה מאת ה' שכר רב, ותזכו לכל ההבטחות של חז"ל על זיכוי הרבים. ובמיוחד מה שכתוב בזוהר הקדוש.

    בברכת הדיוט, כלום ממש,

    שתמשיכו לזכות את הרבים ולעורר לאמונה שלמה ובטחון בבורא עולם, הוי"ה צור עולמים.

    ובפרט לעורר לתשובה שלמה, לימוד תורה לשמה, ובפרט תורת הסוד והזוהר הקדוש. ביראה ואהבה ושמחה רבה וקדושה וטהרה ועל מנת לקיים. ועל מנת ליירא ולדעת את ה' הנכבד והנורא!

    וקיום כל המצוות כולם על כל דקדוקיהם ופרטיהם לשם ה',
    וללמוד הלכות בכל יום.

    ובפרט לעורר על הקדושה וטהרה והצניעות.

    ובזכות זה נזכה ל- "אתה תקוום תרחם ציו"ן, כי ע"ת לחננה, כי בא מועד"!
    אותיות צניעות…

    ובזכות זה תבוא הגאולה השלמה, בריחמים וחסדים נפלאים ונוראיים, ודין קשה לשונאי ואוייבי ה', וקידוש ה' גדול מאד בכל העולם כולו!

    רבונו של עולם יהיה רצון שתהיה לך סוף סוף נחת רוח מעולמך.
    ותשולם תכלית כונות הבריאה.
    להיטבי עם בריותך הטבה שלמה ואמיתית, ותתגלה מלכותך בכל העולם כולו, ותמלוך על הכל במהרה בגלוי לעולם ועד.
    [
    ותשכון שכינתך בתוך עם קודשך, ובבית מקדשך.
    ויכירו הכל גדולתך, וייראו מפניך. ויעשו רק רצונך. באמת.

    הקטן והשפל ממש, י"ש מאי"ן.

11. יהודה

    30/04/2015 ב 10:20 לפני 10 שנים

    כל כבודה,בת מלך פנימה.

    בתורה נאמר,,וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר" (חומש דברים כג,טו)
    בנביא ישעיה נאמר,,גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי-שֹׁבֶל גַּלִּי-שׁוֹק, עִבְרִי נְהָרוֹת. תִּגָּל, עֶרְוָתֵךְ"(ספר ישעיה,פרק מז,ב-ג)

    אמר הפסוק:,, גַּלִּי-שׁוֹק, עִבְרִי נְהָרוֹת" משמע,השוק מכוסה,שבכדי לעבור בנהר,היא צריכה לחשוף אותו.

    למה הסמיך הפסוק,,גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי-שֹׁבֶל גַּלִּי-שׁוֹק, עִבְרִי נְהָרוֹת" ל:,,עֶרְוָתֵךְ" ללמדנו,שכל המגלה ,אחד מאלו,כמגלה ערותה.

    ואמרו רבותינו,וכל העובר אחורי אישה בנהר אין לו חלק לעולם הבא(מסכת ברכות סא,א)

    שכאשר היא תעבור בנהר,היא תרים מעט את לבושה,ויראה מעט מבשרה,ומי שיראה את בשרה,אין לו חלק לעולם הבא. וגדול עוון המחטיא יותר מהחוטא. ומכל עוון ופשע אפשר לשוב בתשובה,כמו שנאמר ב-יחזקאל,, וְהָרָשָׁע, כִּי יָשׁוּב מִכָּל-חַטֹּאתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְשָׁמַר אֶת-כָּל-חֻקוֹתַי, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה–חָיֹה יִחְיֶה, לֹא יָמוּת,כָּל-פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ,בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה, יִחְיֶה,הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם ה' אלוקים,הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו, וְחָיָה" (יחזקאל יח,כא-כג)
    וכל האומר,החטא והשוב ,החטא והשוב,אין התשובה הזו מועלת לו,ובמה שחוטאים בו מתרצים,שאם הלכה בלבוש לא צנוע,תלבש מעתה לבושים צנועים בלבד. ועל תשובה מאהבה ,הזדונות הופכות לזכויות.

    הגמרא במסכת שבת דף צח,ב,,תנא דבי רבי ישמעאל,למה משכן דומה, לאישה שמהלכת ב-שוק,ושפוליה מהלכין אחריה" משמע לבוש האישה ,צריך להיות ארוך,ונגרר בארץ ,שלא יראה בשרה וצורת הרגל,ואפילו ב-שוק,במקום שעל ידי שתלך בלבוש ארוך,יתלכלך והתקלקל ויתבלה הלבוש בארץ,צריכה ללכת במלבוש המגיע לארץ ונגרר בו.

    והגמרא בעירובין ק,ב,,אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה,היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה ,ועריות מיונה, דרך ארץ מתרנגול,שמפייס ואחר כך בועל ,ומאי מפייס לה,אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה:זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך" וכתב רש"י בדיבור המתחיל,,שמפייס":הולך ופושט כנפיו ,והוא פיוס,כדאמר לקמן,שאומר לה ,לקנות מלבוש שמגיע לארץ.עד כאן,משמע,שהלבוש צריך להגיע ל-ארץ,ומה כך בתרנגול,כל שכן,ועל אחת כמה וכמה באדם.

12. מיכאל

    30/04/2015 ב 14:16 לפני 10 שנים

    ב"ה
    כתוב טוב מאד. אשרייך!

    שנזכה שכל ישראל יתלבשו בצניעות כמו אמותינו הקדושות!

    ולא ישמעו בקול העמלק המרושע, שמסית ומדיח את ישראל בפגם היסוד!!!

    הנה ספר קריאה לצניעות (חלק מספר סוד התיקון האחרון בעז"ה)

    https://docs.google.com/document/d/1Nyqe8wkJl504CrHLkJu-1Dr1DYJI20VktTqWr6rxNjs/edit?pli=1

    נא להפיץ ולהעתיק בכל העולם!

    העתק מהמודעה יצאה מרבני עיר הקודש ומבתי הדינים ספרדים ואשכנזים בימי השובבים בשנת תש״ד (לפני 71 שנה) אחרי הידיעות המבהילות :מגזירת ההשמדה רח"יל ע׳י הנאצים ימ״ש.

    לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל ה' כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ (הושע ו, א)

    מטעם הרבנים הגאונים מורי הצדק ה׳ עליהם יודו הוסכם שבימי תיקון שובבי׳׳ם ידרשו בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות אשר בארץ הקודש על דבר תיקון פרצת גדרי הצניעות אשר לדאבוננו ירדה פלאים, ולהודיע החיוב הקדוש שמוטל על כל בר ישראל (איש ואשה) להתאמץ ולהשתתף ולהשפיע כל אחד על חבירו לעורר ולהאיר לבבם באור קדושת תורתינו הק׳ וקיום ושמירת מצותיו

    ולהודיע גודל קדושת עם ישראל שנבחרנו מכל עם בהיותינו גדורים מן העריות ונקי מכל תועבה, ומה גרמה לנו עוון הפריצות עד שהיינו ללעג ולקלס ולאבוד של כמה רבבות.

    אוי מה היה לנו!

    עתה אתם בית ישראל זכרו כי ירושלים עיר שהשכינה לא זזה מתוכה, זכרו כי אלהי ישראל שונא זימה ופריצות, הזהרו מהפריצות אם אתם חפצים בקיום עם הקודש, הזהירו לנשיכם ובנותיכם ללבוש מלבושי צניעות כי בזכות הצניעות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותם אנו עתידים לגאל.

    הצילו צאצאיכם מכל מקומות הטמאים, בתי תיאטרונים וקולנוע המלאים זמה ופריצות ר״ל.

    הרחיקו את מלבושי הפריצות, שמלות קצרות, שרוולין קצרין וכל מלבושי פריצות אשר תורתינו הקודשה אסרה אותן.

    בנות ישראל הנשואות לא תלכו בפרועי הראש שלא תהיו בכלל עוברות על דת משה ויהודית.

    הרחיקו התועבה החדשה, ולא תצא בת ישראל אפילו קטנה שבישראל במכנסים בלי שמלה, כי האיסור מפורש וכתוב (דברים כ׳׳ב) ״לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה׳ אלקיך כל עשה אלה״.

    הגיעה השעה שנשתחרר מהפריצות הארורה, ועם זה נקרב קץ גאולתנו. נשוב אל הצניעות ונתבונן כי אנחנו עם אחד בארץ נבדלים לה' לקדושה ולטהרה כמו שכתוב (ויקרא כ׳) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה׳ ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.

    נקיים הפסוק הנאמר על זמן ביאת משיח צדקינו (מלאכי ג׳( "אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו" וגו׳ (שם) [ונזכה ] וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו וגו' זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותם בחורב וגו׳ הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא. עד כאן

    והאריכו נא שמלותיכן למען קדושת עמנו וקדושת בנותינו,

    כי מאז ומתמיד היתה הצניעות יסוד קיומנו וסוד הצלחתנו ובכל הדורות וכל הזמנים.

    כשהתחלה הפרצה של הבגדים הקצרים ערכו כנס גדול בירושלים באולם "טירת חן" ומרן הגאון רבי אליעזר מנחם מן שך זצוק"ל זעק מקירות לבו:
    אם נשות אברכים הולכות בבגדים קצרים וצרים צריך לסגור את כל הכוללים, מה שוה התורה של הבעל? אם כך הולכת אשתו, כל התורה שלו הולכת לסטרא אחרא, עד כאן לשונו הקדוש

    מצינו בתורתנו הקדושה 'ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך'

    . כלומר כי חוסר צניעות בנות ישראל גורר אחריו בהכרח כי הקב"ה מסיר ח"ו שכינתו מתוכנו וידוע, כי בהסתרת פניו יתברך מצאנו תמיד רעות רבות וצרות ר"ל. יוצא, שבנות ישראל שאינן צנועות ההולכות בלבוש המשאיר גלויים מקומות מגופן, החייבים להיות מכוסים על פי דין תורתנו הקדושה, הן הן הגורמות לעזיבת השי"ת את מחנה ישראל ולמניעת עזרתו ממנו.

    ואין ספק אפוא, כי אופנת הלבוש הקצר, אשר חדרה לאחרונה גם למחננו ולאוהלינו אנו, המחטיאה את הרבים, הלא היא, אשר היתה בעוכרנו וגורמת לסילוק השכינה מתוכנו ח"ו.

    על כן פונים אנו אליכן, בנות ישראל יקרות, בקריאה נרגשת: חוסו נא עליכן, על עמנו ועל ארצנו. בערו נא את הפגע המבאיש, את הפגם המחפיר מקרבנו והאריכו נא שמלותיכן למען קדושת עמנו וקדושת בנותינו. כי מאז ומתמיד הצניעות היא אשר הגנה על ספינת ישראל בעד הרוחות הסוערות למען תגיע אל חוף מבטחים.

    כל איש ואשה חייבים לעורר ולהוכיח את בני משפחתם ואת כל מי שישעה לדבריהם על גודל האחריות, אשר לוקחות על עצמן אלה המהססות לעשות כנ"ל בשעה גורלית זו, כשדם ישראל ניגר ר"ל, ומשפחות שכולות נאנקות בייסוריהן.

    לצערנו מוכרחים אנו לציון אמת שאימנו שרה שנירר ע"ה בייסדה את בית יעקב לא חלמה שנגיע (לכך ללבוש לא צנוע) היא נתנה לנו הכל, אך אנו לא קיבלנו הכל לקחנו את הנוח והקל.

    ובמהרה יתבטלו כל הדעות המקולקלות מן העולם ונזכה להשראת שכינה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

    אסור ממש ללכת עם שמלה קצרה ועם גרביים בצבע העור או עם גרבים דקות

    העתק מהמודעה שנתפרסם בעיר הקודש ת״ו מהגאב״ד ובתי הדין לפני (87) שנים

    פעה"ק ירושלם ת׳׳ו יום י׳׳א לחדש אייר תרפ"ח

    כאשר בעוונותינו הרבים פשתה המספחת של מלבושי שחץ ופרצו גדר הצניעות סמל עמנו הקדוש מאז ומעולם, באופן מבהיל מאד ה׳ ירחם, ורבים מיראי ה׳ פונים אלינו להורות להם את הדין והדת.

    והנה אם כי המפורסמות אין צריכות ראיה אך כאשר בעוונותינו הרבים רבות מבנות הארץ פרצו חומת הדת והורגלו ללכת בשמלות קצרים ובבתי יד (שרוולין) קצרין עד אשר הרבה מהמון עם נשכח מהם חומר האיסור ונעשה להם כהיתר ח״ו.

    על כן הננו להודיע בזה כי כל אשה ישראלית חייבת על פי דין תורתנו הקדושה ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם, בלא שום שינוי, דהיינו במלבושים ארוכים עד הקצה האחרון היותר אפשר, ומצד הראש יכסו את כל בית הצואר כמנהג הצנועות ובבת ידים (שרוולין) ארוכות עד כפות הידים, וכן בשאר הבגדים חייבות לנהוג צניעות וחלילה ללבוש אנפלאות (גרבים ( מנוקבות מעשה רשת אשר הרגל יראה מתוכן. או אנפלאות. מגוון עור הגוף. כל אלה פגול הוא לנו אומה קדושה וטהורה מדור דור.

    וכמו כן כל אחד מחויב לחנך את בנותיו הקטנות בצניעות וקדושה שגם הן תלבושנה בגדי צניעות ולכל הפחות שהשמלה תכסה בארכה את רוב הרגל ובתי ידים (שרוולין) שיכסו את רוב היד. ובשכר זה יקויים בנו מקרא שכתוב "והייתם לי סגולה מכל העמים וגי ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש" ונזכה לגאולה שלמה בב"א.

    בד״צ לכל מקהלות האשכנזים

    נאם מרדכי ליב רובין נאם ׳צחק במוהר״א ז"ל פרענקיל נאם דוב צבי קארעלנשטיין

    ב׳׳ה

    ראיתי הכתוב מהרה״ג הבד״צ נ״י ויאושר כחס וחילם לתקן הפרצות ובאתי על החתום המחכה לישועה קרובה

    יוסף חיים זאנענפעלד

    העתק מתוך החלטת ועד משמרת הצניעות שנתפרסם בשנת תרצ"ו

    בעזהי״ת אור ליום ב' לסדר זאת חוקת התורה וגו' ב תמוז התרצ״ו לפ״ק פעה״ק ירושלים תובב"א

    אסור מן התורה ללכת בבגדי פריצות וזה גורם סילוק שכינה ר"ל והרבה איסורי תורה עוברים ע״י הפריצות, וחיוב על הבעל והאב למנוע פריצות מתוך ביתו, ואם אין ביכלתו בעצמו יבקש מאחרים שיעזרו לו, כי הפריצות אש היא עד אבדון ר״ל, והמתנהג בצניעות קדוש יאמר לו ואשריו בזה ובבא.

    אסור לומר דבר שבקדושה, היינו דברי תורה ותפלה, כנגד הערוה ולכל כמה שאמרו חז"ל דהוי ערוה, וזה אסור אפילו ביחידות בתוך ביתו ומכל שכן ברבים דאיכא תרתי.

    אסור לאשר, ללכת יחף בלא גרביים.

    הבתי ידים (שרוולין) בהשמלה צריך שיהא עד פיסת היד, וההולכת בזרועות מגולות ואפילו מקצת מן הזרועות מגולה הוי פריצות.

    אסור לאשה לצאת בבגד שלפנים מן הצואר מגולה דזה הוי פריצות, וראוי שהבגד יקיף אף מעט מן הצואר.

    אף בקטנה מבת ג' ומעלה צריך לדקדק בבגדים שיהיו הבתי ידים (השרוולין.) קרוב לפיסת היד, יוכן שיהיה מלפנים מהצואר מכוסה, ואורך השמלה בלטנה לא פחות מן עד למטה מן הארכובה והמארכת הרי זו משובחת.

    אורך השמלה בבת בוגרת צריך שיהא יותר ארוך מהשמלה של בת הקטנה. ואורך השמלה של הנשואה צריך להיות יותר ארוך מהשמלה של בתולה וטוב ויפה לעשות אימרא בסוף השמלה כדי שאם תתקצר השמלה יוכלו להאריך.

    אסור לאשה ללבוש בגד שהוא כמו בגדי אנשים ואפילו בבגד אחד הוא אסור מן התורה.

    אין לאשה ללבוש בגד אדום.

    אסור ללבוש בגד מסחורה דקה שהבשר נראה מתחתיו, ואפי׳ בתי ידים (שרוולין) מסחורה כזו גם כן אסור, וכן (גרבים) כאלה ג״כ אסור, ואין חילוק בכל זה בין אם הסחורה דקה מאד ומחמת זה נראה הבשר, או שהסחורה ארוגה נקבים דקים ומחמת זה נראה הבשר דבכל אופן אסור, (ובכלל זה שלא לקנות סחורה כזו לבגד).

    אסור ללבוש בגד שמראה הבגד כמראה עור הבשר וכן גרבים כאלה גם כן אסור.

    וכן אין לעשות בגדים צרים.

    אין לאשה, להתעצל מלכסות עצמה כראוי, והמתעצלת בזה לעון גדול יחשב אצלה, ולכן צריכה מאד לדקדק היטב בשעת שיוצאה מפתח ביתה ולחוץ שיהא מכוסה כל בשרה כראוי.

    אסור לתופרת לתפור בגדים פרוצים ועוברת משום "ולפני עור לא תתן מכשול", ואף במקום שאפשר לתפור ע״י עכו״ם מ״מ איסורא דרבנן איכא [יש איסור דרבנן] וצריכין להזהר בזה מאד.

    אין לאשה לצאת לשוק כשהיא מבושמת בין שנתבשמה בגופה בין בשערה בין בבגדיה.

    צניעות גדולה באשה שתצא לשוק ברדיד גדול הנקרא שאהל בלשון אשכנז. (.מוזכר ברמב״ם פי״ג מה׳ אישות) וכן שתלבש על בגדיה מלמעלה סינר הנקרא פארטאך בלשון אשכנז (ומוזכר בשיטה מקובצת ב״ק פ״ב בשם הרב המאירי) ואשרי חלקן של המוסיפות צניעות וכל המוסיף קדושה יתוסף לו אורך ימים ושנות חיים

    דעת גדולי וצדיקי הדורות

    ללבוש שמלה ארוכה

    המדרש מבאר לנו באריכות את צורת התנהגותה ומלבושיה של רות, וכך מתואר שם: אינה שוחה (מתכופפת) ומלקטת אלא יושבת ומלקטת. ומבארים הראשונים שם, כדי שלא יראה מרגליה לאחריה כלום. ועוד מתאר המדרש איך שהיתה רות מאריכה את בגדיה ולא נהגה כאחרות שהיו מגביהות בגדיה, כדי שיקל עליהם ההליכה, ומזה הבין בועז שאשה גדולה לפניו. (רות רבה פ"ד,ו(

    בית הדין הגדול שבירושלים: מימות עולם הלכו אמותינו בבגדים ארוכים ורחבים ובשמלות המכסות את כל הרגל לגמרי, וכך גם פרסמו בבית הדין הגדול שבירושלים בי"א אייר תרפ"ח: כל אשה ישראלית חייבת ע"פ דין התורה הקדושה ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם בלא שום שינוי דהיינו במלבושים ארוכים עד קצה האחרון היותר אפשר (מרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל ובית דינו חתומים על המכתב(

    לא ראו את הגרביים

    וכך העיד על מנהג ישראל בעל השומר אמונים זצוק"ל וזה לשונו: "לא היה ניכר איזה אשה נושאת בתי שוקיים (גרביים( כי הבגדים היו ארוכים עד המנעלים )תקנות והדרכות עמ' י"ד)

    בגד המצניע מכל צדדיה

    הגאון בעל הבן איש חי זצוק"ל כותב בספרו חוקי הנשים (פרק י"ז) כך: "ובמציאות הננו רואים בעינינו ונעיין בדעתנו המלבושים הצנועים הוא הבגד המצניע האשה מכל צדדיה ויעטפה ויכסה מכתפיה עד עקבי רגליה".

    וכן תלמידו הגאון רבי שמעון אגסי זצוק"ל בספרו אמרי שמעון (עמ' ר"ג( כותב הדרכה להנהגה הראויה בזה הלשון :" צאתה תהיה צנועה ביותר כדרך הצנועות של הדור הקודם שהיו מתעטפות בצעיף מכף רגלם ועד קודקודם".

    וכתב הגר‘‘י שיכנזי שליט‘‘א בספרו ’’בני יעקב‘‘ (אה‘‘ע סי‘ כ‘‘א): ’’שמעתי שהבן איש חי נשאל בזמנו למה אין הנשים נפקדות כ‘‘כ בילדים, ואמר שכיון שמקודם היו הנשים הולכות עם שמלות עד עקבם, וכעת בשביל שקצרו השמלה מעט, גרם הדבר לעקרות או לעיכוב הילודה".

    מלבושי האשה כיריעות המשכן

    כאשר רוצים חז"ל לדמות את יריעות המשכן, הם מביאים כדוגמא בגדי אשה המהלכת בשוק ושפוליה (רש"י – שולי בגדיה ( מהלכין אחריה ) ארוכים ונגררים בארץ (כך היתה גם יריעת המשכן האחורית נגררת בארץ.) ( גמ' שבת צ"ח.)

    מכף רגל ועד ראש

    הרדב"ז כותב בספרו (שו"ת הרדב"ז חב' סי' תש"ע( שלמרות שבמציאות נשות ישראל הולכות כשהן מכוסות מכף רגל עד ראש ואין כלום במה להסתכל, עדיין קיים האיסור ללכת אחר אשה, שהרי גם בזמן התלמוד היו מכוסות לגמרי ובכל אופן גזרו חכמים שאסור ללכת אחרי אשה.

    עד כפות רגליה

    בספר חכמה ומוסר (מרבה של ארם צובה בקונטרס דרך הצניעות פרק ג') כותב: "ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים וקל וחומר שיהיו בגדיה של האשה ארוכין… שיהיה ארוך עד כפות רגליה.

    לבושי הנשים עד העקב

    בספר ישראל סבא )הנהגות הגה"ק רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל פ' ט עמ' 88) מספר שהבבא סאלי הקפיד מאד על לבושי הנשים שתלכנה עם שמלה ארוכה שתכסה את כל גופן כולל הידיים והרגליים עד העקב ע"ש.

    הגרי"ח זוננפלד ובית דינו: "כל אשה ישראלית חייבת ע"פ דין תוה"ק ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם בלא שום שינוי, דהיינו במלבושים ארוכים עד קצה האחרון היותר אפשר". (כרוז שהתפרסם בירושלים בי"א אייר תרפ"ח)

    הגמרא במסכת שבת (צח:) : "תנא דבי רבי ישמעאל למה משכן דומה, לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה", ופרש"י "ושפוליה – שולי בגדיה, כך היתה יריעה של אחריו נגררת בארץ". רואים שדרך הנשים בזמן חז"ל היתה ללכת בשמלה הנגררת על הארץ ממש. והביאור בזה מובא במשנת יוסף להגר"י ליברמן שליט"א (על אגדות הש"ס עמ' קיד) " י"ל כי האשה לרוב צניעותה שלא יתראה ח"ו משהו מהמכוסה, היא עושה בגדים ארוכים מאד שנגררים לארץ, כן המשכן לרוב כבודו וקדושתו, היה צריך להיות הכל מוצנע ומוסתר בתוכו, לבלתי היותו גלוי לעין כל, ולכן היתה היריעה נגררת בארץ". וכך גם כתב החזקוני: בביאור עניין אורך היריעות דהוא נעשה "מפני כבוד שכינה" ורואים מדבריו כי הארכת המלבושים הינה הנהגת כבוד ותפארת. (שמות כו, יב(

    רבי אהרון ראטה: "אשר נקרא אצלינו בשם צניעות היה עוד לפריצות גדול נחשב בימים קצת קודמים, (ובהמשך כתב שענין זה נקרא 'צניעות' רק "לפי ערך שפלות הגדול של הדור") כמו למשל בימי נעורי לא היה ניכר איזה אשה נושאת בתי שוקיים )גרביים) כי הבגדים היו ארוכין עד המנעלים) בעל השומר אמונים בספר ’’תקנות והדרכות‘‘ פרק י"א(

    המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר: כתב בתקנות בית החינוך שיסד לבנות (בפיקוחו של הגרי"ח זוננפלד) "המורות תהיינה מחויבות בחינוך הישן… ויהיה מלובשות במלבושי צניעות וארוכות כאמותינו הקדושות… ואם תבוא אל החדר בלבוש חצופי, אבדה את זכותה בתור מורה" ועוד נכתב שם בהמשך "…הבנות תהיינה מלובשות במלבושי צניעות וארוכות כאמותינו הצנועות" )ספר ’’בטוב ירושלים‘‘ עמ' צד(.

    בעל התניא: "הבתי שוקיים (הגרביים( עצמן וכן השבכה עשויין רק לצניעות ולא לנוי כלל כי הן במקום צנוע ואין דרכן להיות בגלוי אלא לכסות עליהן למעלה בבגדיה והצעיף על השבכה". (’’שו"ע הרב‘‘ סוף סימן ש"א מהדורא בתרא( רואים בדבריו מפורש שלא היה ניתן לראות את הגרביים היות והן היו מכוסות תחת השמלה.

    רבי אברהם ענתבי: "ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים וכמו שאמרו (ב"ב נ"ז:), וקל וחומר שיהיו בגדיה של האשה ארוכין. וצר לי על דורות הללו שנהגו להיפך, ואפילו חלוק שעל גבי בשרם קצר הרבה וזה פריצות הרבה, וראוי לגעור בהם ולמחות בידם על זה המנהג הרע ולבטלו, ולחזור למנהגם הראשון שיהיה ארוך עד כפות רגליה" )ספר "חכמה ומוסר" – בקונטרס דרך הצניעות פ"ג(.

    רבי יצחק אייזיק רוזנבוים: הנה ידוע שמטבע האנשים לא לאהוב חומרות בכל מה שקשור לקדושה וצניעות, אלא תמיד מחפשים אחר ההיתרים והקולות. והנה לפתע צצה לה חומרא חדשה שכביכול אסור ללבוש שמלות ארוכות, ואת החומרא הזו קיבלו החסידים והחשובים באהבה וברצון, והמון העם ששים ושמחים על חומרא זו ונשתנו כאן סדרי בראשית, וזו הוכחה ברורה שחומרא זו איננה מהתורה הקדושה. וכלשונו הטהור בספרו ’’הצניעות והישועה‘‘: "וזאת אומרת דחומרא זו, אינה חומרת תורתנו הקדושה נגד יצה"ר, רק היא חומרת יצה"ר נגד תורתנו הקדושה רח"ל, וממילא מי שרוצה לקיים רצון הבורא ב"ה, אסור לו להחזיק בחומרא זו, שאינה אלא קולא נוראה רח"ל )העתקנו כאן את לשון הגה"ק רבי יצחק אייזיק רוזנבוים זצ"ל מתוך ספרו ה‘‘צניעות והישועה‘‘ עמ' ר"ג בשינוי לשון מעט, למען יובנו הדברים בנקל.(

    היעב"ץ: מביא את הגמרא בעירובין )ק:) בעניין זה שהתרנגול מפייס לתרנגולת ואומר לה "זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך" (אקנה לך מעיל שמגיע לך עד לארץ – רש‘‘י) וביאר בזה "למדנו דרך ארץ מתרנגול… דא"ל זביננא לך זיגא דמטי ליך עד כרעיך. רומז למלבוש של צניעות שכל גופה מתכסה בו" )בסידורו דף קנ"ט בפרק ו' אות ז (

    רבי עמרם בלוי: "כל המושג בירושלים היה קדושה, לא היה שאלה של פריצות בימים ההם, אמי ע"ה הלכה בשמלה שהגיעה עד לארץ, כך גם היה בדור שאחרי".(משנת רבי עמרם‘‘ עמ' 261(.

    רבי יצחק אבולעפיא: "וכשהן הולכין מחצר לחצר אחרת דרך רשות הרבים או לשווקים הם מתכסים מכף רגלם ועד קדקדן ועד בכלל ברדיד גדול הנקרא צעיף" (שו"ת פני יצחק ח"ו ס"ו(

    המהר"ם חגיז: "המלבוש קצר הוא מלבוש מיוחד לפריצים ובעלי אגרוף והמלבוש ארוך למלכים ולכל אנשי מידות". (אלה המצות סי' תקמ"ג) וכעין זה כתב המהרי"ל: "בגדים קצרים הוא דרך ריקים, הארוכים הוא דרך חשובים". (בליקוטים( מעלות המידות: ’’ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים‘‘. (המעלה התשיעית- מעלת הצניעות( ורואים מכאן שגם גברים צריכים ללכת במעילים ארוכים ולא כמו שנהוג היום בטעות.

    המהרי"ד מבעלז: "שנשים לא יגלו את הגרביים כי זה בגד שנעשה לקבל הזיעה והוי כשוקיה ערומים לדברי הב"ח יו"ד סי' ש"מ ובש"ך שם ס"ק כב". (’משנת יעקב‘‘ או"ח ע"ה)

    המהרש"א אלפנדרי: "זכורני בימי חורפי כמה שנים ששום אשה מנשי ישראל לא היתה יוצאת כלל לרשות הרבים, ואף בעת הדחק לילך אצל חברתה היתה מתכסית בלבוש בגד שחור כל גופה מראשה ועד רגליה" )שו"ת הסבא קדישא ח"א סי' ל"ב כ')

    רבי מנשה קליין: "ולענ"ד גם את הטוב נקבל והלואי שילכו כולם בשמלות ארוכות, ואדרבא לאחר שהם ישנו ה"מאדע" ויחזרו למקורם, אנחנו בשם אלוקינו נלך ונדרוש מהנשים; אם בשעת ה"מאדע" לא היה קשה לכם ללבוש שמלות ארוכות, א"כ למה לא יעשו כן שלא בשעת ה"מאדע", והנשים הצנועות יקבלו מאיתנו, ובמקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר". )שו"ת ’’משנה הלכות‘‘ חלק י"ב סימן שט"ז(

    הרבי מסלאנים: "והשמלה תהא ארוכה עד העקב דוקא, ואפילו אם יהיו בתי שוקיים)גרביים ( גבוהים אסור לילך בשמלה קצרה… ודרך אבותינו שמרנו עד כה לבלתי התערב עם רשעים וקלי הדעת. וכן כתב הרמב"ם )ה' ע"ז פי"א ה"א ( להיות מובדל מהגוים במלבושם, ואפילו אם שניהם הולכים בדרכי הצניעות מכוסים, היו מקפידים שיהיה ניכר במלבוש בין יהודי לארמאי. והיום עושים היכר אחר, שבאם הערבים הולכים בבגדים ארוכים בני ישראל הולכים בבגדים קצרים, וזהו שאמרו רז"ל )סנהדרין לט:( וכמשפטי הגוים לא עשיתם )יחזקאל ה, ז( היינו לא עשיתם כמנהגיהם הטובים רק כמנהגיהם הרעים". )’מאמר מרדכי‘‘ מכתב ל"ב( ועוד כתב: "תדעו בני שהסכנה מילדים והילדות שהולכים חשופי שוק וזרוע ושינו ממנהג אבותם, הוא יותר סכנה מכל מלחמת שבעים אומות" (’מאמר מרדכי‘‘ מכתב ל"א(

    הגרר"י דידובסקי: "ולכל הפחות צריך שיהי' אורך השמלה עד עצם הקרסול והיינו בערך טפח מן הארץ [כ-8 ס"מ] ואין לקצר מזה השיעור כלל וכלל. ואין להסתכל כלל על נשים אחרות שמקצרות זה השיעור כי בעקבתא דמשיחא מצוי גם בת"ח ויראי שמים שיש להם נשים שאינן צנועות כבנות ישראל הכשירות ואין ללמוד ממנהגן כלל" ועוד כתב שם במקור הקדושה וז"ל: "וראוי לכל אחד שיזהיר הרבה על זה בביתו ויתקנו את השמלות הקצרות מזה השיעור, ומאחר דהאשה רואה את בעלה שותק בזה הרי נעשה היתר אצלה ולכן עיקר חיוב מוטל על הבעל שימנע את אשתו מלצאת בשמלה קצרה מאורך עד עצם הקרסול ולא תכשיל ח"ו לזרע קודש בני אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב והמחטיא את הרבים אין לו חלק לעוה"ב, ולכן לא דבר קטן הוא עונה בזה, ויזהר מאד מאד שיהיו כל בגדיה וכל מעשיה בצניעות".(מחניך קדוש‘‘ אות ט"ז עמ' ט' – הגרר"י דידובסקי היה גאון מופלג בתורה, אשר החפץ חיים זצ"ל הפליג מאד בשבחו ובשבח חיבוריו השונים. ובשנת תרצ"א לבקשת גדולי הדור חיבר קונטרס בדיני הצניעות וקרא שמו "מחניך קדוש")

13. אנונימי

    30/04/2015 ב 22:45 לפני 10 שנים

    האריז"ל אומר בספר ליקוטי תורה בפרשת מקץ, שבשנת תשל"ו "מתחיל קץ הימים של מעלה וקבלה בידינו שתוך כמה עשרות שנים היא תהיה גם למטה" בסוד "דודי לי ואני לו" , ואולי תשע"ה זה תשעה ירחי לידה, וסוד העיבור הוא 40 (כדין אשה שמפילה לפני 40 יום אין דינה כמעוברת,ועוד ועוד) ואם נוסיף על התשל"ו 40 שנה , נגיע לתשעו, ובדברי האר"י זה נכתב בפרשת מקץ, שכידוע כל שנה פרשת מקץ נופלת בחנוכה, ושימו לב לפרשה מ-קץ ויש עוד דברים שמשלימים את הפאזל ,אך לצערי לא אוכל לפרטם, זה באמת זמן מסוגל וכדאי לתפוס את הרכבת

14. מיכאל

    03/05/2015 ב 01:22 לפני 10 שנים

    יש גזירה על עם ישראל – צריך לעשות תשובה מיד!‎

    שבוע טוב

    אספר לכם חלום שחלמתי בשבת קודש:

    כאילו הייתי בעולם העליון –

    וראיתי נשמות ומלאכים

    והראו לי מהזוהר הקדוש

    ומספר אוצרות אחרית הימים של העולם העליון

    בשם מדרש
    שיש גזירה גדולה שרבים מעם ישראל ימותו ולא יזכו לגאולה… ה' ירחם!

    ובזוהר כתוב ככה גם (שמות ) שיהי 15 ימי חושך ורבים מישראל ימותו, ה' ישמור!!!
    משהו כזה בערך…..

    אז חיבים לעורר את כולם, שלא נתפס בעוונם חלילה, לא תעמוד על דם רעיך!!!!

    ראיתי שכתוב בשם צדיק זיע"א שמשיח יבוא בל"ג בעומר.

    וזה מסתדר – בארעא דגליל (זוהר שמות ז')

    יהי רצון שאזכה לעמוד מרחוק ולראות אותו, ולא להשרף……

    שלא ישרוף אותי ויבער רשע כמוני מן העולם….

    שאזכה בכלל להיות ראוי. ולשרוד את חבלי משיח עד בואו…..

    אוי וי לי בעוונתי הרבים איני ראוי לראות פני משיח כלל וכלל!

    שאזכה לעשות תשובה שלמה…..

    לפחות זה נחמתי שאני משתדל בזיכוי הרבים…..

    וה' ינחנו בדרך האמת וירחם על כל ישראל באמת ובתמים

    כל הכתוב לחיים!!!

15. מיכאל

    03/05/2015 ב 02:57 לפני 10 שנים

    ב"ה

    אנא ה' יתברך תרחם על יתוש זעיר כמוני, שלא אעכב את הגאולה בעוונתי הרבים!!!!

    תחזיר אותי בתשובה שלמה לפניך באמת, ועזרני שלא אחטא לפניך יותר כלל! ח"ו

    אפילו בשוגג ובאונס!!!!

    וכמו שכתב בליקוטי מוהר"ן הקדוש שכל אחד צריך שיראה שלא יהיה ממנו עכוב ביאת משיחא!!!!

    וכן כתב בבפלא יועץ – שצריך כל אחד לעשות תשובה כדי שלא יהיה הוא ממעכבי הגאולה!!!! וכן כתוב בעוד ספרים קדושים!

    צריך מאד להזהר כל אחד- במדת היסוד.

    שמירת הברית!

    לשמור על העיניים, מחשבה, פה, לשון, ברית.

    להזהר ולהתרחק מאד מכל הדיבורים האסורים – כי הפה קודש קודשים! (הגר"א זיע"א)

    ללמוד חפץ חיים ושמירת הלשון מדי יום.

    (גם אני צריך להתחזק בזה מאד!)

    צריך מאד להתרחק מלשון הרע ורכילות , שמיעה קבלה, ודיבור.

    וכן מניבול הפה, וליצנות, שקר, חנופה, גאווה, כעס, מחלוקת, אונואת דברים, דברים בטלים, התרעמות על מדותיו של הקב"ה.

    ולכן חשוב מאד לא לשמוע רדיו בכלל, או לראות טלווזיה או סרטים חס ושלום!

    (חוץ מהפריצות וביטול תורה)

    וגם חשוב מאד להקפיד לא לשמוע שירים לועזים (של גויים) או חילוניים.

    רק לשמוע שירים ממנן כשר וניגונים כשרים כפי רוח היהדות האמיתית מדורי דורות!!!!

    תחשבו איך היה שר לה' דוד המלך ע"ה???

    בכח הניגון להעלות מאד את האדם ולקרב אותו להשם יתברך,.

    או להיפך להרחיק את האדם מן השם יתברך!!!!

    וטוב לעשות שעה התבודדות בכל ים (לא חייבים זמן קבוע, אלא מתי שמרגישים שיש לב נשבר והדיבורים יוצאים מן הלב)

    ולבקש להתקרב אל ה', ולבקש סליחה מן השם, ולהודות לה' יתברך על הכל!!!

    וגם לשיר לו שירי אהבה, ותשובה. כי צריך לאהוב את ה' יתברך יותר מכל דבר שבעולם!!!!

    ה' יטהר לבנו ועיינינו ומוחנו ושכלנו ומחשבתנו וגופנו.

    ונהיה רק קדשוים וטהורים, ונזכה לגואלה שלמה ברחמים, ולנצח נצחים, בדביקות אמיתית באלהים חיים, כי הוא הטוב האמיתי המוחלט, חי החיים!!!