#עודכן# הִתְפּוֹצֵץ בְּבֵירוּת בִּירַת לְבָנוֹן הִתְפּוֹצֵץ מַחְסָן וּבוֹ אָמוֹנְיָה, רֶמֶז מִשָּׁמַיִם שֶׁה’ שֹׁבֵר אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן כְּדֵי לְהָבִיא לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא לְבָנוֹן | סוד החשמל

בַּיָּמִים י”ד וְט”וּ בְּאָב תש”פ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁהִתְפּוֹצֵץ בְּבֵירוּת בִּירַת לְבָנוֹן מַחְסָן וּבוֹ חֹמֶר שֶׁנִּקְרָא אָמוֹנְיָה וְהָרַס רְחוֹבוֹת שְׁלֵמִים עִם עַשְׂרוֹת הֲרוּגִים וְאַלְפֵי פְּצוּעִים. נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז מִשָּׁמַיִם שֶׁה’ הוֹרֵס אֶת הַלְּבָנוֹן דִּקְלִפָּה, כְּדֵי לְהָבִיא לָנוּ אֶת הַלְּבָנוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא לְבָנוֹן. וְלָכֵן הַ”ר הַבַּיִ”ת מְרֻמָּז בָּאוֹת הַשְּׁנִיָּה בַּכָּתוּב (תהילים כט, ה) “קוֹל הוי”ה שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר הוי”ה אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ: (שיה”ש ז, ה) “אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק”. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיהש”ר ז, יא) “אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן” זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה מֵאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן. וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהַזֹּהַר עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה בִּזְמַן הַצֵּל דִּבְעִתָּהּ, הוּא הַפָּסוּק “כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה”. 

כָּתוּב (יחזקאל כו, א) “וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָ”ה אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה: לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו: וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע”. וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (פסחים מב:)אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה”, אִם מְלֵאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ, וְאִם מְלֵאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מֵהָכָא “וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ”. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י “אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה” רֵישָׁא דִּקְרָא “יַעַן אָמְרָה צוֹר לִירוּשָׁלַיִם הֶאָח וְגוֹ'”, אִתְמַלֵּא מִן חֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (בראשית כה, כג) כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל וְכוּ’, לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. וְיִתָּכֵן שֶׁהָעִיר בֵּירוּת שֶׁל הַיּוֹם הִיא הָעִיר צוֹר הַמִּקְרָאִית שֶׁהָיְתָה עִיר בִּירָה בְּאוֹתָם יָמִים, כְּפִי שֶׁמּוּבָא עַל חִירָם מֶלֶךְ צוֹר. וְכֵן צוּר קָשׁוּר עִם הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (תהילים יט, טו) “ה’ צוּרִי וְגֹאֲלִי”. וְכֵן אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: צוּר יִשְֹרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְֹרָאֵל. וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל. וְכֵן בִּבְרָכוֹת הַמִּילָה: אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ. צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת. 

בַּפִּצּוּץ בְּבֵירוּת הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁנּוֹצַר מַכְתֵּשׁ בְּעֹמֶק 75 מֶטֶר בַּנָּמֵל, וְהַיַּבָּשָׁה שֶׁל הַנָּמָל נֶהֶפְכָה לְיָם. וְזֶה מַמָּשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנְּבוּאָה שָׁם בִּיחֶזְקֵאל: “וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי [בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ] עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָ”ה אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה: לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִ”ה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו: וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע: מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם”. הַיְנוּ שֶׁהַיַּבָּשָׁה שֶׁל צוֹר תִּתְהַפֵּךְ לְיָם וְיַשְׁלִיכוּ בָהּ רִשְׁתּוֹת דַּיָּגִים שֶׁנִּקְרָאִים “מִשְׁטַח חֲרָמִים”.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁיֵּשׁ נְבוּאָה דּוֹמָה בִּזְכַרְיָה (סוף פרק י’ ותחילת פרק י”א) “אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם וְגוֹ’ וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְגוֹ’ פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ: הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּי נָפַל אֶרֶז אֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּ”. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י “וְעָבַר בַּיָּם צָרָה” וְתַעֲבֹר צָרָה בְּצוֹר הַיּוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַיָּם וְהוּא רֹאשׁ לְמַלְכוּת צוֹר. “וְהִכָּה” הקב”ה אֲשֶׁר הוּא הַמַּכֶּה, יַכֶּה “בַיָּם גַּלִּים” לְהַשְׁקִיעַ אֶת צוֹר. “פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ” תִּרְגֵּם יוֹנָתָן פְּתָחוּ עַמְמַיָּא תַּרְעֵיכוֹן. וְרוֹאִים שֶׁצּוֹר תְּקַבֵּל מַכָּה לְהַשְׁקִיעַ אוֹתָהּ בַּיָּם, הַיְנוּ לַהֲפֹךְ יַבָּשָׁה לְיָם. וְכָל זֶה קָשׁוּר עִם פְּתִיחַת דַּלְתוֹת הַלְּבָנוֹן, הַיְנוּ פְּתִיחַת שַׁעֲרֵי הָעַמִּים שֶׁנִּרְמָזִים בִּקְלִפַּת הַלְּבָנוֹן. וְזֶה מַקְבִּיל לְמַה שֶּׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל: “נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה. וְנִרְמְזָה כָּאן פְּתִיחַת הַדְּלָתוֹת שֶׁל הַמֶּ”ם סְתוּמָה לִשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת דָּלֶ”ת בְּלֵדַת מָשִׁיחַ. כִּי הַלְּבָנוֹן הוּא סֵמֶל לָאִמָּא עִלָּאָה שֶׁמִּמֶּנָּה נוֹלָד מָשִׁיחַ כְּדִלְקַמָּן.

וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא שֶׁדּוֹרֶשֶׁת זֹאת עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ: (יומא לט:) תָּנוּ רַבָּנָן, אַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם חֻרְבַּן הַבַּיִת לֹא הָיָה גוֹרָל עוֹלֶה בְיָמִין, וְלֹא הָיָה לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מַלְבִּין, וְלֹא הָיָה נֵר מַעֲרָבִי דוֹלֵק, וְהָיוּ דַלְתוֹת הַהֵיכָל נִפְתָּחוֹת מֵאֲלֵיהֶן, עַד שֶׁגָּעַר בָּהֶן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאָמַר הֵיכָל הֵיכָל, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַבְעִית אֶת עַצְמְךָ, יוֹדֵעַ אֲנִי בְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לֵיחָרֵב, וּכְבָר נִתְנַבֵּא עָלֶיךָ זְכַרְיָה בֶן עִדּוֹ, “פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ”. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר טַבְלָאִי לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ “לְבָנוֹן”, שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן נְפִילַת קְלִפַּת הַלְּבָנוֹן, תָּבִיא אֶת פְּתִיחַת הַדְּלָתוֹת שֶׁל לֵדַת מָשִׁיחַ וּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, בְּסוֹד: “נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים”. “פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ”. כִּי מַה שֶּׁהָיָה בִּזְמַן הַחֻרְבָּן יַחֲזֹר שׁוּב בְּאוֹתוֹ אֹפֶן בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה. לָכֵן זֶה חוֹזֵר בְּאוֹתָם יָמִים, הַיְנוּ יוֹם ט”וּ בְּאָב שֶׁמַּמְתִּיק אֶת תִּשְׁעָה בְּאָב, הֵבִיא לָנוּ אֶת חֻרְבַּן הַלְּבָנוֹן דִּקְלִפָּה לְתַקֵּן וּלְהַמְתִּיק אֶת מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב כְּשֶׁנֶּחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְנִתְמַלְּאָה צוֹר. וְכֵן דֶּלֶ”ת בְּא”ל ב”ם כִּסֵּ”א שֶׁמְּסַמֵּל מַלְכוּת, וּשְׁבִירַת דַּלְתוֹת הַקְּלִפָּה מְרַמֶּזֶת עַל שְׁבִירַת הַמַּלְכוּת שֶׁלָּהֶם. וְכֵן רוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין דֶּלֶת לַאֲרָזִים בַּפָּסוּק: (שיה”ש ח, ט) “אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז”. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (יומא ט:) “אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז”, אִם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם כְּחוֹמָה וַעֲלִיתֶם כֻּלְּכֶם בִּימֵי עֶזְרָא נִמְשַׁלְתֶּם כַּכֶּסֶף שֶׁאֵין רֶקֶב שׁוֹלֵט בּוֹ, עַכְשָׁו שֶׁעֲלִיתֶם כִּדְלָתוֹת נִמְשַׁלְתֶּם כְּאֶרֶז שֶׁהָרֶקֶב שׁוֹלֵט בּוֹ. וְרוֹאִים שֶׁהַפָּסוּק מְרַמֵּז עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאֶרֶז מְסַמֵּל אֶת אֶפְשָׁרוּת הָרֶקֶב וַהֲפִיכַת הַקְּדֻשָּׁה לִקְלִפָּה מַה שֶּׁקָּרָה בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן “טִירַת כָּסֶף” שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַתִּקּוּן, בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְזֹאת גַּם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל בְּרִיאוּת כֶּסֶף. וּכְמוֹ שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בִּשְׁנַת תש”פ עֵקֶב מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה, שֶׁדָּנִים בְּכָל הָעוֹלָם מַה חָשׁוּב יוֹתֵר; בְּרִיאוּת אוֹ כֶּסֶף. וְכֵן “עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז” בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה. וְכֵן “נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז” בְּגִימַטְרִיָּא תְּשׁוּבָה וְס”ת חֲזָרָ”ה שֶׁעִנְיָנָהּ תְּשׁוּבָה. וְכֵן נָצוּר אוֹתִיּוֹת רָצוֹן שֶׁמְּסַמְּלוֹת אֶת הַכֶּתֶר. וְכֵן אֶחָד מֵעֲצֵי הָאֶרֶז נִקְרָא תִּדְהָר וּבַאֲרָמִית שַׁאגָא, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ב”ב פ:) אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי בְּבֵי רַב, עָשָׂרָה מִינֵי אֲרָזִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר “אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו”. תָּנָא אֶרֶז אַרְזָא, שִׁטָּה תּוּרְנִיתָא. הֲדַס אַסָּא. עֵץ שֶׁמֶן אֲפַרְסְמָא. בְּרוֹשׁ בַּרְתִּי. תִּדְהָר שַׁאגָא. וְזֶה מְרַמֵּז עַל הַחֻרְבָּן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (ירמיה כה, ל) “יְהֹוָ”ה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ”.

וְכֵן “אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ” אוֹתִיּוֹת אַשְׁרֵ”י אֲכַזֵּ”ב שֶׁמְּרַמְּזוֹת עַל הַבְטָחַת ה’ לְדָוִד עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁאָז יִהְיֶה הַתִּקּוּן לָ”אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים פט, לו) “אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב: זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי: כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה”. וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ברכות י.) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נָתָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עַל דָּוִד פָּתַח בָּהּ בְּאַשְׁרֵי וְסִיֵּם בָּהּ בְּאַשְׁרֵי. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תהילים א) כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה מֹשֶׁה עָשָׂה דָוִד. מֹשֶׁה הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְדָוִד הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. מֹשֶׁה עָשָׂה מִלְחָמוֹת בְּסִיחוֹן וְעוֹג. וְדָוִד עָשָׂה מִלְחֲמוֹתָיו שֶׁל הקב”ה, מֹשֶׁה מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר “וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ”. וְדָוִד מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. מֹשֶׁה קָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם. וְדָוִד קָרַע לָהֶם אֶת הַנְּהָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר “בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם”. מֹשֶׁה בָּנָה מִזְבֵּחַ. וְדָוִד בָּנָה מִזְבֵּחַ. זֶה הִקְרִיב, וְזֶה הִקְרִיב. מֹשֶׁה נָתַן לָהֶם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. וּכְנֶגְדָּם נָתַן לָהֶם דָּוִד סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה סְפָרִים. מֹשֶׁה בֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאַשְׁרֶיךָ. וְדָוִד בֵּרֵךְ בְּאַשְׁרֵי. וְרוֹאִים שֶׁאַשְׁרֵי מְסַמֵּל אֶת הַחִבּוּר בֵּין דָּוִד לְמֹשֶׁה וְהַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בַּ’חֲתַם סוֹפֵר’ (דברים לד, יב) שֶׁאוֹתִיּוֹת אַשְׁרֵ”י נִמְצָאוֹת גַּם בִּבְרֵאשִׁי“ת וְגַם בְּיִשְׂרָאֵ“ל שֶׁמַּתְחִילוֹת וּמְסַיְּמוֹת אֶת הַתּוֹרָה וְהָאוֹתִיּוֹת לב”ת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מְסַמְּלוֹת אֶת הַלַּבַּת אֵשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה. וְלָכֵן פָּתַח וְסִיֵּם דָּוִד אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים בָּאוֹתִיּוֹת אַשְׁרֵ”י. וְזֶה סוֹד הַגְּאֻלָּה שֶׁהָאוֹת ל’ שֶׁל סִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת חִבּוּר כָּל הַסְּפִירוֹת, תִּתְחַבֵּר עִם הָאוֹתִיּוֹת ב”ת שֶׁל בְּרֵאשִׁית, שֶׁמְּסַמְּלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת, וְנִזְכֶּה לַיִּחוּד הַשָּׁלֵם שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּהְיֶה חֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ קב”ה בְּכֹחַ הַלַּבַּת אֵשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה. בִּבְחִינַת אַשְׁרֵי שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עַל דָּוִד. וְכֵן אַשְׁרֵי עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא דֶּלֶת כִּסֵּא שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַמַּלְכוּת. וְכֵן “אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ” אוֹ אַשְׁרֵ”י אֲכַזֵּ”ב בְּגִימַטְרִיָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא הַמִּלָּה שֶׁמְּסַיֶּמֶת אֶת הַתּוֹרָה.

וְכֵן אַכְזָ”ב פֵּרוּשׁוֹ מַעְיָן אוֹ נַחַל שֶׁל מַיִם שֶׁלִּפְעָמִים מַפְסִיקִים וּמִתְיַבְּשִׁים לְגַמְרֵי כַּכָּתוּב (ירמיה טו, יח)ֹ “אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ”. וְזֶה אוֹמֵר הַפָּסוּק “אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב” שֶׁלֹּא יַפְסִיק לְעוֹלָם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּקְּלִפָּה “אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ” אוֹתִיּוֹת אַשְׁרֵ”י אֲכַזֵּ”ב. כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּבֵירוּת שֶׁהַיַּבָּשָׁה הִתְהַפְּכָה לְיָם, זֶה בְּחִינַת הַכָּזָב וְהָרָע שֶׁהוּא רָעוּעַ וְהַדְּבָרִים אֵינָם קְבוּעִים וְנֶאֱמָנִים. וְהֵם קְשׁוּרִים עִם הַקְּלִפָּה שֶׁמַּלְבִּישָׁה עַל הַקֵּץ שֶׁנִּקְרֵאת כָּזָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב”.

כָּתוּב (ישעיה י, לד) “וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה”. וְרוֹאִים שֶׁהַנָּבִיא מַסְמִיךְ אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ לִנְפִילַת הַלְּבָנוֹן. וְהַמִּדְרָשׁ (איכ”ר א, נא) דּוֹרֵשׁ אֶת סְמִיכוּת הַפְּסוּקִים עַל זְמַן הַחֻרְבָּן, שֶׁאַחֲרֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא לְבָנוֹן, נוֹלַד מָשִׁיחַ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אוֹתוֹ עִנְיָן עַל יָמֵינוּ שֶׁנְּפִילַת קְלִפַּת הַלְּבָנוֹן, תָּבִיא אֶת לֵדַת מָשִׁיחַ וּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל זֶה מַמְשִׁיךְ הַפָּסוּק: “וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי”. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֵּׁם לְמָטוֹסֵי הַחַמְקָן הַיִּשְׂרְאֵלִים הַמְכֻנִּים מָטוֹסֵי אַדִּיר, וּפֻרְסַם שֶׁמְּטוֹסִים אֵלּוּ טָסוּ מֵעַל בֵּירוּת לִפְנֵי הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם גָּרְמוּ אֶת הַדָּבָר לִמְנוֹעַ מֵהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֶשֶׁק נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל. וּלְפִי זֶה הִשְׁתַּלְשֵׁל כָּאן “וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל”. וְכֵן י”ד א”ב נִרְמָז בַּמִּלִּים “וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל”. וּבִנְבוּאַת זְכַרְיָה שֶׁהֵבֵאנוּ עַל נְפִילַת קְלִפַּת הַלְּבָנוֹן כָּתוּב: “פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ: הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּי נָפַל אֶרֶז אֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּ”.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. ל. א. שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב עַל מַפֶּלֶת צוֹר: (ישעיה כג, יז) וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהֹוָ”ה אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהֹוָ”ה לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהֹוָ”ה יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק”. וְרוֹאִים כָּאן שֶׁמַּפֶּלֶת צוֹר תִּהְיֶה אַחֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, שֶׁאָז אָנוּ בִּזְמַן שֶׁל לֵדַת מָשִׁיחַ וּפְתִיחַת דַּלְתֵי לֵדָה. וְלָכֵן כָּתוּב “לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן” כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַ’מְּצוּדוֹת דָּוִד’: “לֹא יֵאָצֵר” לֹא יוּנַח הָרֶוַח בְּבֵית הָאוֹצָר. “וְלֹא יֵחָסֵן” כָּפַל הַדָּבָר. “כִּי לַיּוֹשְׁבִים” רֶוַח סַחְרָהּ הִקְדִּישׁ לַכֹּהֲנִים הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי ה’ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. “לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה” לִהְיוֹת לָהֶם לְמַאֲכָל עַד כְּדֵי שְׂבִיעָה וּלְכַסּוֹת חָזָק וְחָשׁוּב. “וְלִמְכַסֶּה” וּלְכַסּוֹת. “עָתִיק” עִנְיָנוֹ חֹזֶק וְחָשׁוּב וְכֵן “הוֹן עָתֵק”. וְרוֹאִים שֶׁיְּשַׁעְיָה הַנָּבִיא קִלֵּל אֶת הַמַּחְסָנִים שֶׁל צוֹר, כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל הַשָּׁבוּעַ שֶׁהִתְפּוֹצְצוּ לָהֶם מַחְסְנֵי הַנֶּשֶׁק. וְגַם רֹאשׁ הַנָּחָשׁ חֲסַן נַסְרַלָּה נִרְמָז בַּמִּלִּים “וְלֹא יֵחָסֵן“. והוסיף הרה”ג ר’ א. ע. הדר שליט”א שבעקבות הפיצוץ התפטר בלבנון ראש הממשלה ששמו חסן דיאב אותיות חסן י”ד א”ב.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ רְאוּבֵן פְרֶנְקֶל שליט”א שֶׁיֵּשׁ רְמָזִים עַל הַפִּצּוּץ בְּבֵירוּת בְּי”ד בְּאָב גַּם בַּפְּסוּקִים: (ישעיה מ, טז) “וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה: כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ” בַּמִּלִּים “אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ” נִרְמָזוֹת הַמִּלִּים י”ד א”ב בֵּירוּ”ת יִבְעַ”ר.

 

עדכון קודם

בְּיוֹם ט”וּ בְּאָב תש”פ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁהִתְפּוֹצֵץ בְּבֵירוּת בִּירַת לְבָנוֹן מַחְסָן עִם חֹמֶר שֶׁנִּקְרָא אָמוֹנְיָה וְהָרַס רְחוֹבוֹת שְׁלֵמִים עִם עַשְׂרוֹת הֲרוּגִים וְאַלְפֵי פְּצוּעִים. נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז מִשָּׁמַיִם שֶׁה’ הוֹרֵס אֶת הַלְּבָנוֹן דִּקְלִפָּה, כְּדֵי לְהָבִיא לָנוּ אֶת הַלְּבָנוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא לְבָנוֹן. וְלָכֵן הַ”ר הַבַּיִ”ת מְרֻמָּז בָּאוֹת הַשְּׁנִיָּה בַּכָּתוּב (תהילים כט, ה) “קוֹל הוי”ה שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר הוי”ה אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ: (שיה”ש ז, ה) “אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק”. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיהש”ר ז, יא) “אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן” זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנָה מֵאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן. וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהַזֹּהַר עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה בִּזְמַן הַצֵּל דִּבְעִתָּהּ, הוּא הַפָּסוּק “כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה”. 

כָּתוּב (יחזקאל כו, א) “וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָ”ה אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה: לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו: וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע”. וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (פסחים מב:)אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה”, אִם מְלֵאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ, וְאִם מְלֵאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מֵהָכָא “וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ”. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י “אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה” רֵישָׁא דִּקְרָא “יַעַן אָמְרָה צוֹר לִירוּשָׁלַיִם הֶאָח וְגוֹ'”, אִתְמַלֵּא מִן חֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (בראשית כה, כג) כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל וְכוּ’, לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שַׁעֲרֵי אוֹרָה’ (שער ח’) שֶׁסְּפִירַת הַבִּינָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הָעוֹלָם הַשְּׁמִינִי שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַגְּאֻלָּה, נִקְרֵאת בְּשֵׁם לְבָנוֹן. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַ’מָּתוֹק מִדְּבַשׁ’ עַל הַזֹּהַר (חיי שרה קלב.) שֶׁלְּבָנוֹן נוֹטָרִיקוֹן לֵ”ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, נוּ”ן שַׁעֲרֵי בִּינָה. וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל פִּצּוּץ בְּמַחְסַן אָמוֹנְיָה רֶמֶז עַל עוֹלַם הַשְּׁמִינִי, שֶׁנִּקְרָא עוֹלַם הָאֱמוּנָה, כַּמּוּבָא בְּזֹהַר חָדָשׁ (תיקונים קכ.) וּמִסִּטְרָא דְּעִילַּת כָּל עִילָּאִין אִיתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָא אֱמוּנָה דְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אֱמוּנַת עִתֶּיךָ’ (תש”ס ע’ קלה) שֶׁאֱמוּנָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת, מִתְקַשֶּׁרֶת עִם עוֹלַם הַבִּינָה הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת. וְכֵן נִרְאֶה דֶּאֱמוּנָה הִיא מִלְּשׁוֹן אֵם הַמְרַמֶּזֶת עַל אִמָּא עִלָּאָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַשְּׁמִינִי. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁמָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים נח.) שֶׁמְּקַשֵּׁר בֵּין הָעֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה לַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְנ’ אַמָּ”ה יַחַד עִם הָאוֹת ו’ שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הָעֵץ יוֹצֵא אוֹתִיּוֹת אֱמוּנָ”ה. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות יז, יב) מִדַּת הַדִּין הַנִּלְחֶמֶת לְיִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת אֱמוּנָה, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב “וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת”, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ רז”ל כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר אֱמֶת וְיַצִּיב שַׁחֲרִית וֶאֱמוּנָה עַרְבִית לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר כָּל מִדָּה וּמִדָּה בִּזְמַנָּהּ. וְלָכֵן זֶה הִתְרַחֵשׁ בְּיוֹם ט”וּ בְּאָב שֶׁמֵּאִיר הָאוֹר שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, וּבִפְרָט בְּיוֹם ט”וּ לַחֹדֶשׁ שֶׁאָז הַלְּבָנָה מְאִירָה בִּשְׁלֵמוּת וְהִיא מַכְנִיעָה אֶת קְלִפַּת הַלְּבָנוֹן

כָּתוּב (ישעיה י, לד) “וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה”. וְרוֹאִים שֶׁהַנָּבִיא מַסְמִיךְ אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ לִנְפִילַת הַלְּבָנוֹן. וְהַמִּדְרָשׁ (איכ”ר א, נא) דּוֹרֵשׁ אֶת סְמִיכוּת הַפְּסוּקִים עַל זְמַן הַחֻרְבָּן, שֶׁאַחֲרֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא לְבָנוֹן, נוֹלַד מָשִׁיחַ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אוֹתוֹ עִנְיָן עַל יָמֵינוּ שֶׁנְּפִילַת קְלִפַּת הַלְּבָנוֹן, תָּבִיא אֶת לֵידַת מָשִׁיחַ וּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל זֶה מַמְשִׁיךְ הַפָּסוּק: “וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי”. וכן שמעתי שהשתלשל השם של מטוסי החמקן הישראלים שהם קוראים להם מטוסי אדיר, ופורסם שמטוסים אלו טסו מעל בירות לפני האסון שקרא, ויש אומרים שהם גרמו את הדבר למנוע מהם להשתמש בנשק נגד עם ישראל. ולפי זה השתלשל כאן “וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל”.

נִרְאֶה דְלָכֵן נִסּוּר הָאֲרָזִים לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה מֵהַלְּבָנוֹן, כֵיוָן שֶׁהַנְּסִירָה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אַבָּא וְאִמָּא, לָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל נִסּוּר הָאֲרָזִים לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּסוֹד “וַיִּבֶן הוי”ה אֱלֹהִים אֶת הַצֶּלַע”, כִּי “הוי”ה אֱלֹהִים” שֶׁבּוֹנִים וּמְנַסְּרִים הֵם אַבָּא וְאִמָּא, וְהַנְּסִירָה שֶׁהִיא בְּסוֹד בִּנְיַן הַנּוּקְבָא וְהַמַּלְכוּת, הַיְינוּ בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּאָה מֵהַלְּבָנוֹן שֶׁמְּסַמֵּל אֶת אַבָּא וְאִמָּא. וְלָכֵן חִירָם מֶלֶךְ צוֹר סִפֵּק אֶת הָאֲרָזִים, כִּי חִירָם מְרַמֵּז עַל מַצַּב חֵרוּם סוֹד הַנְּסִירָה שֶׁמִּמֶּנָּה כָּל הַדִּינִים שֶׁגּוֹרְמִים מַצַּב חֵרוּם, וַאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט יחזקאל שסז) חִירָם הָיָה מִתְגָּאֶה עַל יְדֵי שֶׁשָּׁלַח אֲרָזִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר הקב”ה הֲרֵינִי מַחְרִיב אֶת בֵּיתִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חִירָם מִתְגָּאֶה עָלַי שֶׁנֶּאֱמַר “פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ”. וְרוֹאִים שֶׁחִירָם הָיָה קְלִפָּה קָשָׁה שֶׁגָּרְמָה בְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶת חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם הִירְשׁ שליט”א שֶׁגַּם הַיּוֹם הִשְׁתַּלְשְׁלָה קְלִפָּה קָשָׁה בִּלְבָנוֹן בְּשֵׁם נַסְרַלָּה רֶמֶז עַל הַדִּינִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּאִים מֵהַנְּסִירָה שֶׁקְּשׁוּרָה עִם הַלְּבָנוֹן. וְכֵן חִיזְבַּאלָּה בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם ס”ג שֶׁמְּסַמֵּל אֶת אִמָּא, כִּי הֵם קְלִפָּה שֶׁיּוֹנֶקֶת מֵאִמָּא שֶׁבִּלְבָנוֹן. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יְהוֹשֻׁעַ א. שליט”א שֶׁחֲסַן נַסְרַלָּה נִרְמָז בַּכָּתוּב שֶׁקָשׁוּר לִנְסִירַת הָאֲרָזִים: (עמוס ב, ט) “אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים”. וְכֵן חֲסַ”ן ר”ת חִירָם, סַנְחֵרִיב, נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁרַשִּׁ”י מְקַשֵּׁר אוֹתָם יַחַד בְּעִנְיַן הַגַּאֲוָה שֶׁלָּהֶם: (דברים ז, ז) לֹא כִּנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁאָמַר אֲדַמֶּה לָעֶלְיוֹן, וְסַנְחֵרִיב שֶׁאָמַר מִי בְכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת, וְחִירָם שֶׁאָמַר “אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי”.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁאוֹתוֹ רָשָׁע נַסְרַאלַּה ימ”ש מְאַיֵּם שֶׁיִּפְגַּע בְּמֵיכָלֵי הָאֲמוֹנְיָה שֶׁבְּמִפְרַץ חֵיפָה. וְלַאַחֲרוֹנָה הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּמֵיכָלֵי הָאֲמוֹנְיָה שֶׁבְּמִפְרַץ חֵיפָה שֶׁנָּפַל שָׁם בִּנְיָן גָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא לֶבֶּנְיָה. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁהָאֲמוֹנְיָה יִפּוֹל בַּלְּבָנוֹן, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נִסִּים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּנְפִילַת הַלֶּבֶּנְיָה שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם עָבַר בְּשָׁלוֹם בְּלִי אָסוֹן. כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפָּגְעוּ מֵהָאֲמוֹנְיָה.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ל. א. שליט”א עַל פִּי מַה שֶּׁמּוּבָא מֵהַמַּגִּיד מִמֶּעזֶרִיטְשׁ זצ”ל שֶׁיּוֹם ט”וּ בְּאָב נִרְמָז בַּפָּסוּק (קהלת יב, ב) “עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ” אוֹתִיּוֹת ת”ש כ”ח, שֶׁבְּיוֹם זֶה תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּה. וּלְפִי זֶה יֵשׁ בְּיוֹם ט”וּ בְּאָב בְּחִינָה שֶׁל לִקּוּי חַמָּה, תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא סִימָן לְפֻרְעָנוּת שֶׁבָּאָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

כְּמוֹ כֵן פֻּרְסַם בְּיוֹם ט”וּ בְּאָב תש”פ עַל יְדֵי רְשׁוּת הָעַתִּיקוֹת סִכּוּם חֲפִירוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים מִזֶּה שֵׁשׁ שָׁנִים עַל יַד שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת סָמוּךְ לְהַר הַבַּיִת, וְהֵם מְפַרְסְמִים שֶׁמָּצְאוּ מַעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה שֶׁל דְּרָכִים וּמִנְהָרוֹת שֶׁשִּׁמְּשׁוּ אֶת עוֹלֵי הָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם, וּמָצְאוּ עוֹד בְּרֵכַת מַיִם גְּדוֹלָה שֶׁל מַעְיַן הַגִּיחוֹן, שֶׁנִּקְרָא גַּם מַעְיַן הַשִּׁילוֹחַ, וְהַבְּרֵכָה מְלֵאָה מַיִם גַּם הַיּוֹם. הַיְנוּ שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַנְּבִיעָה שֶׁל מַעְיַן הַשִּׁילוֹחַ. וּמוּבָא בְּסֵפֶר ‘בֶּן יְהוֹיָדָע’ מֵהַ’בֶּן אִישׁ חָי’ (הוריות יב) מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י זַ”ל שֶׁהִגִּיד לַמהרח”ו תָּבִין שֶׁפְּתִיחָתוֹ שֶׁל גִּיחוֹן נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְאַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה יִהְיֶה בִּפְתִיחָתוֹ. וְכֵן מוּבָא בְּ’בֶן יְהוֹיָדָע’ (סנהדרין צד.) בִּזְמַן שֶׁהָרַב מהרח”ו הָיָה בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם בָּא שַׂר אֶחָד תַּקִּיף הַנִּקְרָא אַבּוּ סִיפִין, וְיָדַע שֶׁמֶּלֶךְ יִשְׂרָאֵל סָתַם מֵי גִּיחוֹן, וְשָׁאַל אִם נִמְצָא הַיּוֹם מִי שֶׁיּוּכַל לְפָתְחוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ הַגּוֹיִם יֵשׁ חָכָם אֶחָד אֱלוֹקִי וּשְׁמוֹ רַבִּי חַיִּים וִיטַאל, וַדַּאי שֶׁהוּא יָכוֹל לְפָתְחוֹ, וְשָׁלַח אַחֲרָיו בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְאָמַר לוֹ וְכוּ’, וּמהרח”ו עָשָׂה קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ לְדַמֶּשֶׂק, וּבָא אֵלָיו הָאֲרִיזַ”ל בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ, כִּי זֶה הַשַּׂר הָיָה גִּלְגּוּל סַנְחֵרִיב, וְאַתָּה יֵשׁ בְּךָ נִיצוֹץ חִזְקִיָּה שֶׁסָּתַם מֵי גִּיחוֹן, וְהָיְתָה שְׁעַת הַכֹּשֶר לְתַקֵּן וְלִפְתֹּחַ מֵי גִּיחוֹן וּבָזֶה הָיְתָה אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה, וְהֵשִׁיב מהרח”ו לֹא רָצִיתִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר לוֹ הָאֲרִיזַ”ל אִלּוּ לֹא נִשְׁתַּמַּשְׁתָּ לָבֹא לְדַמֶּשֶׂק הֶחֱרַשְׁתִּי, וְכוּ’. אָמַר לוֹ מהרח”ו אִם כֵּן אַחֲזֹר לִירוּשָׁלַיִם לְפָתְחוֹ, אָמַר לוֹ חֲלִיף שַׁעְתָּא וְלָאו זִמְנֵיהּ. 

יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לְבָנָיו אֶת הַקֵּ”ץ שֶׁנִּרְמָז בִּשְׁמוֹת בָּנָיו.

כָּתוּב (בראשית מט, א) “וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים”. וּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (ויחי רלד:) שֶׁיַּעֲקֹב הִסְתִּיר בְּרֶמֶז בַּפָּסוּק הַזֶּה אֶת זְמַן הַגְּאֻלָּה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘מַרְגְּנִיתָא דְּבֵי רַבָּנָן’ בְּשֵׁם הָאַדְמוֹ”ר ר’ אַבְרָהָם מָרְדֳּכַי מִסַּדִּיגוּרָא זצ”ל שֶׁיַּעֲקֹב רָצָה לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ שֶׁל בְּעִתָּהּ, וְלֹא אֶת קֵץ אֲחִישֶׁנָּה, כִּי לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיְּגַלֶּה דָּבָר הַתָּלוּי בִּבְחִירָה. וּמְבָאֵר שֶׁלָּכֵן נִסְתַּלְּקָה מִיַּעֲקֹב הַשְּׁכִינָה, כִּי הוּא רָצָה לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִזְכּוּ לַאֲחִישֶׁנָּה, רַק לִבְעִתָּהּ. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת (בראשית מט, א) בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת אֶת קֵץ הָעוֹלָם וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר אֵין רְאוּיִין אֵלּוּ לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ, שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם חֵטְא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גּוֹרֵם דָּבָר זֶה, וְתָמַהּ מְאֹד וְחִשֵּׁב וּבָדַק וְלֹא מָצָא בְּכָל אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹתָם לֹא חֵי”ת וְלֹא טֵי”ת עַתָּה נִבְהַל יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה. חָקַר עוֹד וְלֹא מָצָא בְּאוֹתִיּוֹת שְׁמוֹתָם לֹא קוֹ”פ וְלֹא צָדִ”י אָמַר עַתָּה בִּינוֹתִי כִּי אֵינָם רְאוּיִים לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ כִּי אֵין בָּהֶם אוֹתִיּוֹת שֶׁל קֵ”ץ רָאָה יַעֲקֹב דָּבָר זֶה וְדִבֵּר בִּדְבָרִים אַחֵרִים. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁרוֹאִים שֶׁיַּעֲקֹב עִיֵּן כָּאן בְּשֵׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וּבִקֵּשׁ לְגַלּוֹת לְבָנָיו אֶת הַקֵּ”ץ שֶׁנִּרְמָז בִּשְׁמוֹת בָּנָיו, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאֵין בִּשְׁמוֹתֵיהֶם אוֹתִיּוֹת קֵ”ץ הוּא הֵבִין שֶׁאֵין רָאוּי לְגַלּוֹת לָהֶם. וּמַהוּ הַקֵּץ שֶׁבִּשְׁמוֹת בָּנָיו, רָאשִׁי הַתֵּבוֹת וְסוֹפֵי הַתֵּבוֹת שֶׁהֵם הַקְּצָווֹת שֶׁבִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים. וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת סוֹפִי הַתֵּבוֹת שֶׁל רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי יְהוּדָה יִשָּשׂכָר זְבוּלֻן דָּן נַפְתָּלִי גָּד אָשֵׁר יוֹסֵף בִּנְיָמִין, אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ ןןיהרןןידרףן עוֹלוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תש”ס הַיְנוּ קֵץ בְּעִתָּהּ כְּפִי שֶׁמּוּבָא בַּסֵּפֶר ‘חֶסֶד לְאַבְרָהָם’. וְאָמְנָם יָכוֹל לְהִתְאַחֵר עַד שְׁנַת תש”פ בְּסוֹד הוֹסָפַת פָּחוֹת מִג’ לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין לַמִּקְוֶה, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם נְחַשֵּׁב אֶת רָאשִׁי הַתֵּבוֹת וְסוֹפֵי הַתֵּבוֹת יַחַד בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי יְהוּדָה יִשָּשׂכָר זְבוּלֻן דָּן נַפְתָּלִי גָּד אָשֵׁר יוֹסֵף בִּנְיָמִין וְנוֹסִיף לָזֶה אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עוֹלָה 5780. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּאֶמְצַע הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא 1780 הַיְנוּ שְׁנַת תש”פ מִתְּחִלַּת הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, כְּשֶׁהִתְחִילוּ 2000 שָׁנִים שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן סוֹפֵי הַתֵּבוֹת ןןיהרןןידרףן מֻרְכָּבִים רַק מֵאוֹתִיּוֹת פַּרְהֶדְרִי”ן שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁל לִשְׁכַּת הַכֹּהֵן גָּדוֹל, בָּהּ הָיָה מִתְכּוֹנֵן לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה לְפִי גִּרְסַת הַשַּׁ”ס (יומא ב.) שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁהַשָּׁנִים עַד הַקֵּץ שֶׁנִּרְמָזוֹת בְּאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, הֵן בִּבְחִינַת לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין שֶׁבָּהּ הַכֹּהֵן גָּדוֹל מִתְכּוֹנֵן לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי שָׁנִים אֵלּוּ הֵן הֲכָנָה לְיוֹם ה’ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְכֵן לִישְׁכַּת בְּגִימַטְרִיָּא תש”ס. לְרַמֵּז שֶׁזֹּאת הֲכָנָה לִשְׁנַת הַקֵּץ תש”פ. וְכֵן אִם נְחַשֵּׁב 7 פְּעָמִים יוֹ”ם וְנוֹסִיף לָזֶה וְיוֹם כִּיפּוּר עִם הַמִּלִּים עוֹלֶה תש”פ. וְכֵן הַמִּלִּים “יִקְרָא אֶתְכֶם” עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יַעֲקֹב שִׁמְשׁוֹן אָשֵׁר שליט”א שֶׁהַכָּתוּב “אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים” עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא 3526 וְאִם נוֹסִיף לָזֶה אֶת זְמַן פְּטִירַת יַעֲקֹב כְּשֶׁאָמַר אֶת הַפָּסוּק בִּשְׁנַת 2255 נְקַבֵּל 5781. וְכֵן מוּבָא מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף מוֹרָד זצ”ל שֶׁיֵּשׁ בַּפָּסוּק 58 אוֹתִיּוֹת וּמְרַמֵּז עַל הַמֵּאָה הַ58 מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהִיא הַמֵּאָה הַנּוֹכְחִית.

וְכֵן אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל לֵאָה בִּלְהָה זִלְפָּה רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי יְהוּדָה יִשָּשׂכָר זְבוּלוּן דָּן נַפְתָּלִי גָּד אָשֵׁר יוֹסֵף בִּנְיָמִין מֹשֶׁה אַהֲרֹן דָּוִד עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא 5780. וְזֶה לְפִי הַגִּירְסָא בַּנַּ”ךְ שֶׁכָּתוּב זְבוּלוּן עִם שְׁתֵּי וָוִי”ם. וּבְאֹפֶן אַחֵר אֶפְשָׁר לְחַשֵּׁב אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל לֵאָה בִּלְהָה זִלְפָּה רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי יְהוּדָה יִשָּשׂכָר זְבוּלֻן דָּן נַפְתָּלִי גָּד אָשֵׁר יְהוֹסֵף בִּנְיָמִין מֹשֶׁה אַהֲרֹן דָּוִד עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 5780.

מוּבָא בְּבַעַל הַ’טּוּרִים’ שָׁם “הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם וְגוֹ’ הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם” “וְשִׁמְעוּ” בְּגִימַטְרִיָּא הוּא בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ, “וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל” בְּגִימַטְרִיָּא זֶהוּ קִצּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁ“הֵאָסְפוּ הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ” עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יְהוּדָה שליט”א שֶׁסּוֹ”ף נִרְמָז בְּ”הֵאָסְפוּ”, וְקֵ”ץ נִרְמָז בְּהִקָּבְצ“וּ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁ“הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ” בְּגִימַטְרִיָּא 1290 זְמַן הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל. וְהַהֶמְשֵׁךְ “בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם” עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא 1335. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ חַיִּים אֱלִיעֶזֶר יוֹנָה שליט”א שֶׁ“וַיִּקְרָ”א יַעֲקֹ”ב” בְּאַ”ל ב”ם בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ.

מוּבָא בְּ’סֵפֶר הַלִּקּוּטִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (תצוה קפז) סוֹד הַחֹשֶן, הוּא סוֹד הַנָּחָשׁ הַקּוֹרֵעַ רֶחֶם הָאַיָּלָה בִּשְׁעַת לֵדָתָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר אֶצְלֵנוּ בְּסוֹד קְרִיעַת יַם סוּף. רוֹאִים שֶׁהַחֹשֶן הוּא אוֹתִיּוֹת נָחָשׁ, שֶׁמּוֹלִיד אֶת הַגְּאֻלָּה. וְכֵן חֹשֶן בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. וְאִם נְחַשֵּׁב כ”ב אוֹתִיּוֹת, א’ ב’ ג’ ד’ ה’ ו’ ז’ ח’ ט’ י’ כ’ ל’ מ’ נ’ ס’ ע’ פ’ צ’ ק’ ר’ ש’ ת’ עִם שֵׁמוֹת ע”ב וּמ”ב שֶׁהֵם הַסּוֹד שֶׁל אוּרִים וְתוּמִים, כַּמּוּבָא בָּאֲרִיזַ”ל שָׁם, יַחַד עִם כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב עַל הַחֹשֶן לְפִי הָרַמְבַּ”ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת (יומא ז, ד) אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי יְהוּדָה יִשָּשׂכָר זְבוּלֻן דָּן נַפְתָּלִי גָּד אָשֵׁר יוֹסֵף בִּנְיָמִין שִׁבְטֵי יָהּ, עִם הַ21 כּוֹלְלִים נְקַבֵּל 5780. [הַיְנוּ יֵשׁ 17 מִלִּים שֶׁהֵן כּוֹלְלִים וְעוֹד 3 כּוֹלְלִים לָא’ ב’ וּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת, וְעוֹד כּוֹלֵל לְכֻלָּם יַחַד].