האם מותר לחשב מתי יבוא משיח? תשובה מפורטת

  • לא זו בלבד שאין בה דבר שלילי , אלא היא מוכיחה על תשוקה אמיתית ונכונה לביאת המשיח

  • שהאיסור הוטל רק על הדורות הראשונים, שהיו רחוקים מן הגאולה..

  • וכאשר נשאל על כך רבי שמואל בר נחמני, השיב , כי אין איסור בחישוב הקץ , אלא כאשר הקץ רחוק , כמו בזמן חז”ל , שמתוך כך שיחשבו את הקץ , היו האנשים מתייאשים מפני אורך הזמן , אבל עתה , שאנו בעזרת ה’ קרובים לביאת משיח צדקנו, מותר לחשב את הקץ, ואין בכך איסור.

  • כל הסימנים מעידים שאוטוטו ממש נגאלים ואם לא בחודשים/שנים  הקרובים/ת כלומר משיח יתגלה בגאולה בעיתה ראו את המידע המלא בדף משיח בהתשע”ו

  • אבל חז”ל אמרו שתיפח רוחם של מחשבי הקיצין.. אז איך מותר לחשב קיצין?

  • להלן תשובתי מספר ההוכחות : “האיסור התבטל על חישוב הקיצים: הרמב”ן מביא כמה טעמים לכך שהוא מגלה קץ. תחילה הוא אומר, שהאיסור הוטל רק על הדורות הראשונים, שהיו רחוקים מן הגאולה , ולו היו מגלים אז את הקץ, היה הדבר גורם חלישות ורפיון בעם-ישראל . אולם מאחר “שאנחנו קרובים מהם לקץ … אולי בטלה הגזירה שנגזרה עליו להעלים אותו , כי בטל טעם הסיבה שעליו “.

  • עוד הוא אומר , שגילוי הקץ נאסר כאשר הדבר עלול להכשיל את הרבים, ואילו הקץ שהוא מגלה יש בו כדי לחזק ולהביא “תוספת טובה ונחמה”. לבסוף הוא מציין, כי האיסור הוא רק כאשר אומרים קץ בצורה ברורה ומוחלטת, שזה דבר שרק נביאים רשאים לאומרו , אבל הקץ שהוא כותב , נאמר באופן של “דברי שמאופשר” ולא כדבר ודאי ומוחלט. האברבנאל  סבור, שחז”ל גינו את מי שמחשב את הקץ על-פי הכוכבים והמזלות, “אבל לא גינו חכמים בדבריהם מי שיחקור ויבין את הקץ מתוך דברי הנביאים ומדברים ברוח-הקודש, כי כה היה משפטם כל הימים לתת אותות ומופתים לדור שבן-דוד בא בו”. לעצם העניין הוא טוען, שהשאיפה לדעת את הקץ , לא זו בלבד שאין בה דבר שלילי , אלא היא מוכיחה על תשוקה אמיתית ונכונה לביאת המשיח , ולכן אנו מוצאים בגמרא שכאשר אליהו הנביא התגלה למי מחכמינו , היו שואלים אותו מתי יבוא המשיח . עוד הוא אומר , כי הקץ נסתם מהדורות הראשונים, אבל כאשר מתקרבים לזמן הגאולה – “יפתח ה’ את אוצרו הטוב, והעם ההולכים בחושך… יראו מה שלא ראו הראשונים”

  • בדבריו אלה הוא מסתמך על דברי רבי שמעון בר-יוחאי  , שקרוב לימות המשיח , יתגלו הסודות הכמוסים וקץ הגאולה אפילו לילדים. ראו את סוד 1820 נוסף על כך יש להבחין בין קיצים שנאמרים על- ידי גדולי ישראל לבין סתם חישובי קיצים של הדיוטות. על האחרונים הדבר אסור, ואולם צדיקים גדולים, שיודעים להעריך נכון את השפעתה של אמירת קץ, ויש להם בכך גם כוונות נסתרות  כמו להפליא בשבחם של ישראל ובשלמות עבודתם , שמשום כך הם כבר ראויים לגאולה ; או כרמז לקב”ה שיביא כבר את המשיח , בבחינת “אבא , כך כתוב בתורה ”  – להם מותר הדבר  יש גם להבחין בין חישובי קיצים, על-פי סברות אישיות, לבין אמירת קיצים שבאו בקבלה ובמסורת ממקורות נאמנים

  • בחישובים אישיים אין שום ביטחון שהמסקנות יהיו אמיתיות, ואולם קיצים שבאו בקבלה הם אמתיים ויש בהם ממש.

  • חשוב לציין כאן , כי כל הדיון מתייחס לגילוי ‘קץ’, כלומר, תאריך מוגדר לבוא המשיח. אבל עצם הקביעה שתקופה מסויימת היא תקופת הגאולה, שבה יש להתאמץ במיוחד בענייני תורה ומצוות כדי להתכונן לקראת הגאולה – על כך אין שום שאלה ושום חשש. הלוא לשם כך נתנו לנו חז”ל את סימניה של תקופת ‘עקבתא דמשיחא’, כדי שאכן נדע שזוהי התקופה שלפני הגאולה ונוכל להתכונן לקראתה כראוי.

  • (וכן רבי מאיר-ליבוש מלבי”ם) מחבר פירוש מלבי”ם על התנ”ך, ששאלוהו כיצד הוא מתיר לעצמו לעסוק בחישובי הקץ, הדפיס קול-קורא ובו הביא משל מילד שאביו לקחו עמו במסעו לעיר הירידים לייפציג. הייתה זו נסיעה קשה וארוכה. כשאך יצאו מעיר מגוריהם, והילד התחיל לסבול את טלטולי העגלה, שאל את אביו מתי כבר יגיעו ללייפציג. האב גער בו: ‘מה אתה שואל שאלה של שטות’. בוקר אחד, אחרי נסיעה ממושכת, פנה האב אל העגלון ושאלו אם הם כבר קרובים ללייפציג. התפלא הילד ושאל את אביו: ‘הרי אמרת שזו שאלה של שטות?!’. צחק האב: ‘כשאך יצאנו לדרך ושאלת מתי כבר נגיע , הייתה זו שאלה של שטות , אך עתה , כשאנו כבר קרובים ללייפציג, הרי השאלה במקומה עומדת’. כך סיים המלבי”ם: “ודאי בתחילת הגלות אסרו חז”ל לחשב קיצים … אבל כעת , שאנו עומדים כבר תחת ‘לייפציג ‘, שפיר מותר וראוי לשאול שאלות כאלה”

  • חשוב לדעת: מבדיקה אישית של מערכת “כי לה’ המלוכה” עלתה התוצאה המתבקשת: רוב האנשים שמנופפים השכם והערב בדיבור “אין מחשבים את הקץ” – הם כאלו שמעדיפים שהגאולה תגיע “בלי לחץ” או אולי שלא תגיע ח”ו “ודי לחכימה ברמיזה” – חשוב לדעת איפה לא לבזבז אנרגיה

  • ובכן כל המידע על זמן הגאולה – חישוב קיצים נרחב – פתרון הזמן בדניאל ועוד.. הכל בדף משיח בתשע”ו

[widgetkit id=2493]

holilend