הודעות שתייגו‘הפוך’

הרב קוק במסר: תתכוננו ממש בימים אלה למשיח, לצפות כל יום | רמזים על חילולי השבת בטבריה

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-כללי, רמזים מצדיקים, תיעוד אירועים

בהמשך לנאמר בפוסט זה על המצב בטבריה

בטבריה הניגודים מתחדדים. בגאולה מה שחשבנו שחור נהיה לבן והפוך דוד אוחנה, חבר מועצת העיר טבריה מדגל התורה, מחולץ על ידי מאבטחים ביציאה מישיבת המועצה החגיגית, אחרי שהקהל המשולהב שהביא ר”ע רון קובי התפרץ לעברו בקריאות גנאי וחסם את דרכו החוצה. לסרטון ולינק

עדכון קודם: דברי הרב קוק במסר על מצב חילולי השבת בטבריה

רמזים מחילולי השבת

67 = בינה

717 = צמח דוד (משולש)

וזה כהמשך לרמזים שראינו על הכביש החדש בצפון הארץ כביש 67

מסיבת רחוב בטבריה בשבת ???

ידוע שמטבריה אמור להתגלות משיח כך לפי המקורות. ואיזה מצב הפוך מגאולה אנחנו רואים בטבריה?

היתכן?

התשובה היא:

כן

כדי להבין את הגאולה (האישית והכללית) חייבים להבין בתורת ההפכים

הפוך = 111

פלא = 111

חלול שבת = 776

ביאת המשיח = 776

שימו לב המילוי 1776 מילוי בלבד "1000 = משיח בן דויד משיח בן יוסף"

שאנחנו מבינים שגם במצב ההפוך הקב”ה שוכן ונמצא ואין מציאות אחרת מלבדו אנחנו מאחדים את שני הקצוות ומקבלים בינה ודעת

כמו אברהם אבינו שמצד אחד נאמר לו ביצחק יקרא לך זרע. (יהיה לך המשך) ומצד שני הקב”ה אמר לו והעלהו שם לעולה… איך זה יתכן איך יהיה לו זרע והמשך באם ישחוט אותו?

אברהם אבינו ידע את הסוד הזה… והלך בשמחה לשחוט את בנו…

פלא / אלף (א) = 111

הפוך = 111

בסוד ההפכים אנו צריכים להבין שהקב”ה לא מוגבל הוא יכול להביא כל תוצאה שהיא גם במציאות שנראת כעת הפוכה בעיניים המוגבלות שלנו… כמו משיח שבא מלוט (ההפוך) משיח גימטריה נחש. מתי שהאדם מרגיש הכי קרוב לה’ זה בדרך כלל מתהפך והאדם מרגיש הכי רחוק. ומתי שהאדם הכי רחוק הוא בעצם הכי קרוב…

אדם צריך לעשות השתדלות בכל דבר, ולא לסמוך על ה’ ובכל זאת הוא חייב להגיד אחרי הפעולה שעשה שהכל מאת ה’ ואין עוד מלבדו… סוד ההפכים

ככה נבנת האמונה בשני קווים ימין ושמאל שהמטרה היא לאחד אותם לדרך האמצע באמונה בקב”ה שאין עוד מלבדו

עוד פורסם שהאיש הנבחר בטבריה ששונא דת רוצה להפוך את שמות הרחובות שיכתבו גם ב”סינית”
סין = 120 – סוד הגאולה = 120 אליהו הנביא = 120 
 

פוסט נוסף מעניין בנושא ההפכים ובהקשר של רעידות האדמה בטבריה לחץ כאן למעבר

 
מדברי הרב”ש (בן של בעל הסולם) בנושא ההפכים
ענין אמת ואמונה, שהם שני דברים המנוגדים זה לזה. כי אנו רואים, שבהתפלה שלנו, שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, גם שם יש לנו שני דברים המנוגדים זה לזה. כי מצד אחד סדרו לנו סדר של תפלה. שענין תפלה שייך לומר דוקא בזמן, שהאדם נמצא בחסרון. ולא עוד, שאמרו חז”ל “תפלה צריכה להיות מעומקא דליבא”, שפירושו, שהתפלה שאנו מתפללים לה’, צריכה להיות מעומק הלב, היינו שיהיה החסרון מורגש בכל הלב.
זאת אומרת, שלא יהיה בהלב שום מקום, שיהיה בו שלימות, אלא כולו חסרון. וכל שהחסרון יותר גדול, אז התפלה מקובלת יותר משאר תפלות. כי על פסוק “תפלה לעני כי יעטוף, ולפני ה’ ישפוך שיחו”, כתוב בזהר (בלק ובהסולם דף ע”ב, אות קפ”ז-קפ”ח) וזה לשונו “אבל ג’ הם, הנקראים תפלה. תפלה למשה איש האלקים. תפלה זו שאין כמוהו באיש אחר. תפלה לדוד, תפלה זו שאין כמוהו במלך אחר. תפלה לעני. תפלה היא מאלו הג’, מי חשובה מכולם. הוי אומר, תפלה לעני. תפלה זו קודמת לתפלה של משה, וקודמת לתפלה של דוד, וקודמת מכל שאר תפלות העולם. מאי טעמא. שואל, מהו הטעם. ומשיב, משום שעני הוא שבור הלב. וכתוב “קרוב ה’ לנשברי לב”. והעני עושה תמיד ריב עם הקב”ה. והקב”ה מקשיב ושומע דבריו”, עד כאן לשונו.
נמצא לפי דברי הזה”ק הנ”ל, שעיקר תפלה היא דוקא בזמן שהאדם שבור, שאין לו במה להחיות נפשואז נקרא זה “תפלה, שהיא מעומקא דליבא”. וזו תפלה החשובה ביותר מכל התפלות שבעולם, מטעם שאין לו שום מעלה, שיכול לומר “אין אני דומה לחברי, כי יש לי איזו מעלה מה, שאין בחברי”. נמצא, שהוא מלא חסרונות. ואז הוא מקום לתת תפלה אמיתית מעומקא דליבא. זאת אומרת, כל כמה שהחסרון יותר גדול, אז התפלה יותר חשובה.
וכנגד התפלה שסדרו לנו בסדר התפלות, סדרו לנו סדר של שבח והודיה, שזהו בסתירה לתפלה ובקשה, שישנם בסדר התפלות. כי מדרך העולם הוא, מי שנותן טובה לחבירו, הוא נותן לו תודה רבה. אבל ערך התודה נמדד תמיד לפי ערך ההטבה, שהוא עושה לו. כך הוא מביע את ההודאה להמקבל הטבה.
למשל, אם אחד עוזר להשני על חצי פרנסה, היינו על ידו הוא השיג פרנסה, שזה מספיק לו רק לפרנס את ביתו רק על חצי, אז התודה שהוא נותן לו, איננה עוד בשלימות. אבל אם הוא השתדל להמציא למי שהוא פרנסה שלימה, וגם שיהיה לו לפרנס גם עם מותרות, היינו שאין לו שום חסרון, מה שהוא לא מילא אותו, בטח לאיש כזה הוא מודה ומשבח אותו בכל לבו ונפשו.
נמצא לפי זה, כשאדם מודה ומשבח להבורא, והוא רוצה לשבח ולהודות להבורא בכל לבו ונפשו, בטח שהוא צריך לראות, שהבורא נתן לו כל משאלותיו, ולא חסר לו שום דבר, אחרת אין ההודאה שלו יכולה להיות בשלימות.
אם כן צריך האדם להשתדל אז לראות שלא חסר לו כלום, אלא הבורא השלים לו כל חסרונותיו, ולא נשאר אצלו שום חסרון. ורק אז הוא יכול לתת להבורא תודה רבה, שזה ענין שירות ותשבחות, שסדרו לנו בנוסח התפלה.
אם כן הם, היינו תפלה ובקשה, ושירות ותשבחות, שני הפכים זה לזה, כנ”ל. כי בזמן התפלה ובקשה, אם אין לו שום שלימות, אלא הוא כולו מלא חסרונות, אז התפלה שלו בשלימות. מה שאם כן בשירות ותשבחות הוא להפוך. שאם לא נשאר לו שום מקום, שלא יהיה ממולא בשלימות, דוקא אז הוא יכול לתת תודה אמיתית.
ויש להבין, למה באמת סדרו לנו את שני הפכים האלו, ולאיזה צורך, ומה נותן לנו זה הסדר. וכמו כן יש להבין, איך אפשר לקיים את שני הפכים האלו, כיון שכל אחת היא בסתירה להשניה.
והנה האר”י הקדוש אומר (תע”ס דף תשפ”ח, אות פ”ג) וזה לשונו “והנה צריך שיהיו באישה בחינת דלתות, כדי לסוגרם, ולעכב הוולד שם בפנים, שלא יצא לחוץ, עד שיגמור להצטייר לגמרי. וגם צריך שיהיה בה כח המצייר את צורת הוולד”.
והנה מבאר שם הטעם “כמו בגשמיות, אם יש איזה קלקול בבטן האם, אז האם מפילה את הוולד. היינו, שאם הוולד יוצא מבטן האם, טרם שנגמרה בחינת צורת הוולד כל צרכו של מדרגת העיבור, אז אין הלידה הזאת נקראת “לידה”, מטעם שהעיבור לא יכול להתקיים בעולם. אלא שזה נקרא “הפלה”, שפירושו, לא שנולד, אלא שנפל מבטן האם, ואינו יכול לחיות”.
כמו כן ברוחניות, יש שם בעיבור ב’ בחינות:
א) צורת העיבור, שהיא מדרגת קטנות, שזוהי צורתו אמיתית. אבל כיון שאין לו רק קטנות, נבחן זה לחסרון. ובכל מקום שיש חסרון בקדושה, יש אחיזה לקליפות. ואז הקליפות יכולות לגרום הפלה, היינו שהוולד הרוחני יפול טרם שנגמר בחינת העיבור שלו. לכן צריך להיות דבר המעכב, שהוא, שנותנים לו בחינת שלימות, היינו בחינת גדלות.
ב) אבל יש להבין, איך יכולים לתת גדלות להוולד, בו בזמן שהוא לא מוכשר לקבל אפילו קטנות כל צרכו, מטעם שעדיין אין לו כלים, שיוכל לקבל אותם בעל מנת להשפיע. ועל זה יש שם תירוץ, על דרך שאמרו חז”ל “עובר במעי אמו, אוכל מה שאמו אוכלת”.
כמו כן אמרו “עבור ירך אמו”, שפירושו הוא, כיון שעובר ירך אמו, אז העיבור לא עולה בשם בפני עצמו. לכן העובר אוכל מה שאמו אוכלת. שפירושו, שכל מה שהעובר מקבל, הוא מקבל בכלים של האם. לכן, הגם שאין להוולד כלים מוכשרים לקבל גדלות, אבל בכלים של העליון, שהוא האם שלו, הוא יכול לקבל, משום שהוא מתבטל כולו להאם, ואין לו רשות בפני עצמו, שזהו נקרא בחינת “עיבור”, שהוא מתבטל לגמרי להעליון.
ואז כשמקבל גדלות, נמצא שהוא בשלימות. לכן אין שם אחיזה לקליפות. ולכן נקרא זה ” כח המעכב“. לכן זהו שמירה, שלא תיפול הוולד ברוחניות, כדוגמת שיש הפלה בוולד גשמי, שהאם הגשמי צריכה לשמור על הוולד שלה, שלא יהיה שם שום קלקול חס ושלום. כמו כן הוא ברוחניות.
היוצא מכל הנ”ל, שיש להבחין שני מצבים בעבודת האדם:
א) מצב האמיתי שבו הוא נמצא, היינו קטנותו. שכל מה שהוא חושב ועושה, הכל הוא קטנות, שתחילת הרגשת הקטנות מתחילה בעת שהוא רצה ללכת על דרך האמת, שהוא עבודה בעמ”נ להשפיע. אז הוא מתחיל לראות את קטנותו, איך שהוא מרוחק מעניני השפעה, שאין בכוחו לעשות מעשה כל שהוא, שתהיה בעמ”נ להשפיע. וזה נקרא, בחינת “אמת”. היינו מצבו אמיתי, שבו הוא נמצא.
ואז, כיון שזהו קטנות, יכולה להיות אחיזה לס”א, ויכול לבוא לידי יאוש חס ושלום. נמצא, מה שהוא נכנס בעבודה, נבחן לבחינת עיבור, ויכול לבוא לידי הפלה. זאת אומרת, שיפול ממדרגתו, בדומה לעובר הגשמי, שנופל מבטן האם, ואינו יכול להישאר בחיים. כמו כן ברוחניות, הוא נופל ממדרגתו, והוא צריך אח”כ עיבור מחדש. היינו, הוא צריך להתחיל עבודתו מחדש, כאילו אף פעם לא היה עובד ה’.
לכן צריך להיות כח המעכב, שלא תיפול הוולד לחוץ. היינו, שאז הוא צריך להיות בשלימות. זאת אומרת, שירגיש בעצמו, שלא חסר לו כלום בעבודה, אלא שהוא עכשיו מקורב לה’ בדבקות גמורה, ולא יכול מי שהוא לומר לו “הלא אתה רואה, שאין לך שום התקדמות בעבודת ה’. אם כן לחינם אתה מתייגע, ואין אתה ראוי לשמש בקודש. לכן אתה צריך ללכת כמו כל הכלל. ולמה אתה מרעיש עולמות, שאתה רוצה להיות במדרגה יותר גבוהה מהכלל, הגם שאין לך סיפוק מהעבודת הכלל. וזהו שנתן לך דחיפה, שתוכל לקבל מחשבות ורצונות, שצריכים לצאת מעבודת הכלל, וללכת יותר קדימה להאמת. נכון שזהו אמת, אבל אתה רואה, הגם שאתה רוצה ללכת להדרך של אמת, אבל אתה לא מוכשר לזה, או מטעם חוסר כשרון, או מטעם חוסר כח התגברות, שאין אתה מסוגל להתגבר על הטבע, שנולדת באהבה עצמית. לכן עזוב את כל עבודה הזאת, אלא תשב בשפל, ככל שאר בני אדם, ולא תרום לבבך מאחיו להינשא, אלא יותר נכון לך לפרוש מדרך זה”.
ומשום זה, כדי שלא יפול במחשבות כאלו, הוא צריך אז ל כח המעכב. היינו, שהוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שמה שיש לו אחיזה בדרך האמת, הוא דבר גדול וחשוב מאוד. ואין לו כח להעריך את חשיבותו, מה שהוא נוגע בדרך האמת. כי זה הוא כל הכלי שאור ה’ ישכון בתוכו.
אבל זהו בכלים דעליון. היינו, שהבורא יודע, מתי שהאדם צריך להרגיש את דביקותו בה’. והגם שבהכלים של עצמו, הוא מרגיש, שאדרבה, שהוא עכשיו יותר גרוע, מהזמן שהוא היה הולך בדרך של הכלל. ששם היה מרגיש, שבכל יום ויום הוא מוסיף והולך במעשים טובים ובתורה ומצות. מה שאם כן עכשיו, מעת שהתחיל ללכת בדרך הפרט, היינו לשמור תמיד את הכוונה, כמה הוא מסוגל לעשות מעשים בעמ”נ להשפיע, וכמה הוא מסוגל לוותר על אהבה עצמית.
ואז הוא רואה בדרך כלל, עד כמה שהוא מתקרב אל האמת, אז הוא רואה תמיד יותר את האמת, איך שהוא לא יכול לצאת מאהבה עצמית. מכל מקום, בכלים דעליון, היינו למעלה מהדעת, הוא יכול להגביה את עצמו. ולומר, מה חשוב לי, במה אני משפיע להבורא. ואני רוצה, שהבורא יקרב אותי אליו. ובטח הבורא יודע, מתי הזמן שלי, שגם אני ארגיש, שהבורא קירב אותי. ובינתיים אני מאמין, שבטח הבורא יודע, מה שטוב בשבילי. לכן הוא נותן לי להרגיש את הרגשות, מה שאני מרגיש.
אבל מהו הטעם, שהבורא רוצה להדריך אותי בדרך כזה. היינו, שאני צריך להאמין בדרך האמונה, שהוא מתנהג עמי בדרך הטוב ומטיב. ואני, אם אני מאמין בזה, הוא נתן לי סימן, כמה שמחה שיש לי, וכמה אני מסוגל לתת לו רב תודות על זה, וכמה שאני מסוגל להודות ולהלל את שמו יתברך. בטח שאנו צריכים לומר, שזהו לטובתנו, שדוקא על ידי דרך האמונה נוכל להגיע להמטרה, שנקראת “מקבל בעל מנת להשפיע”. אחרת בטח שהבורא היה יכול לנהוג עמנו בדרך ידיעה ולא בדרך האמונה.
ובזה תבין מה ששאלנו, בשביל מה צריכים את השני דברים, המכחישים זה את זה. היינו מצד אחד יש לנו ללכת בדרך האמת, היינו להרגיש את מצבנו, מה שאנו מרגישים, איך אנו מתרחקים מאהבה עצמית ומתקרבים לאהבת הזולת. ועד כמה שחסר לנו, שיהיה בעולם “יתגדל ויתקדש שמו יתברך”.
ובזמן שאנו רואים, שעדיין אין הרוחניות בחשיבותו, אנו מרגישים את עצמנו בחסרון גדול. וגם לראות, עד כמה אנו מצטערים על זה. וכמה כואב לנו במה שאנו מרוחקים ממנו יתברך. זה נקרא “אמת”, היינו המצב שאנו מרגישים בכלים שלנו, זאת אומרת, לפי הרגשתנו.
ועוד ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב “עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו”. אלא להאמין, שבטח הקב”ה הוא המשיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה לעבוד בעבודה בעמ”נ להשפיע.
אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד לשם שמים. והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים דעליון, כנ”ל, היינו מצד העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב “כי לא ידח ממנו נדח”. לכן אני שבע רצון מעבודתי, שיש לי זכות לשמש את המלך, אפילו במדרגה הנמוכה ביותר. אבל גם זה לי לזכות גדול יחשב, שהבורא נתן לי להתקרב אליו, במשהו על כל פנים.
וזה נותן לנו שני דברים:
א) מבחינת האמת, שהוא רואה את מצבו האמיתי, יש לו מקום לתפלה. ואז יש לו מקום חסרון. ואז הוא יכול להתפלל, שהקב”ה ישלים חסרונו. ואז הוא יכול להתעלות במעלות הקודש.
ב) דרך האמונה, שהיא בחינת שלימות, שמכאן הוא יכול לתת שבח והודאה לה’. ואז הוא יכול להיות בשמחה.

רמזים חזקים לגאולה מרעידות האדמה שמורגשות בארץ – וסוד חמורו של משיח | # עודכן יום שלישי בצהרים

נכתב על ידי מערכת כי לה' המלוכה ב-. פורסם ב-ארה"ב, כללי, רמזים חזקים, תיעוד אירועים

פוסט רמזים מתעדכן, פתחו את האקורדיון לקריאת תגובות חדשות
בס”ד ערב טוב משהו קורה שם בטבריה האדמה רועדת , אם זה לא פעמי משיח שיתגלה בטבריה אז מה זה ? רעידות האדמה שפוקדות בימים האחרונים את צפון הארץ הן תזכורת לכך שמחרתיים (יום ד’) יצויין “יום הולדת” 91 לרעידת האדמה הגדולה שפקדה את ישראל ב-1927. ברעידה, שזכתה לכינוי “רעידת יריחו”, נהרגו 285 בני אדם ואלפי בתים קרסו. (YNET) *חלפו בדיוק 91 שנים מהרעידה הגדולה ושוב האדמה רועדת, 91 כמניין שם הויה+אדנות, וכן כמניין אמן ומלאך , וגם כמניין סא”ל שזה שם קדוש היוצא מפסוק: אתה סתר לי , וכן כמניין פא”י שם קדוש היוצא מפסוק: פותח את ידיך. כל זה בא לרמז על משהו יכול להיות , להראות שהשם שולט בבריאה כולה וברעידות האדמה שבאות ממקום מסתור מתוך ליבת כדור הארץ , וכל זה כדי להעיר אותנו שהנה עוד מעט מגיע מלאך הברית אשר אתם חפצים (מלאכי ג,א) והנה ידוע שאליהו ימשוח את בן דוד למלך לעיני הסנהדרין בטבריה.
 
  •  
    ישר כח ב”ה..שמתי לב בלילות האחרונים ישנם רעידות אדמה כביכול קלות ורובם בעוצמה של 3.2 היו גם 3.1 אך במיוחד 3.2 חוזר על עצמו כבר כמה לילות וגם בצהריים..32=לב, יתכן שהקב”ה רומז לנו שדווקא עכשיו שכל כך חשוך לכולנו[לא רואים רוחנית טוב הכל מטושטש ולא ברור האמת נעדרת ואין מנהיג שיאחד את כולנו] וכל אחד עם צרותיו וכבר התייאשנו שעדיין לא הגיעה הגאולה ולא משיח ומחזיקים בקשיים רבים באמונה בחושך הקשה הזה.. ה’ אומר לנו דווקא עכשיו “את הלב שלכם אני רוצה” שבכל דבר שנעשה ובאמונה שלנו בחסדים שלנו בחיי היום יום נכניס את הלב שהמעשים יהיו מתוך הלב חמים ופועמים ואמיתיים, כמו שחותמו של הקב”ה אמת כך הלב היהודי כולו אמת.
  •  

    היו 15 רעידות בשבוע אחד בטבריה , התושבים כבר מתחילים לחשוש מפני רעידה חזקה יותר שלדעתם “יהיו יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל” “עד עכשיו ידענו שיש לנו אויבים מצפון, ואויבים מדרום”, אמר יאיר, תושב העיר, והוסיף בקריצה: “עכשיו גילינו שיש לנו אויב מתחת לאדמה”. אולי מתקרבים לנבואה מיחזקאל שיהיה רעש גדול על אדמת ישראל , ושוב מי שיהיה בתשובה אין לו מה לדאוג , היום גיליתי שלראש העיר טבריה קוראים יוסי בן דוד , צירוף מקרים ? בנוסף למה שאמרת , לב= לב נתיבות החכמה כי התורה מתחילה ב-ב (בראשית) ומסתיימת ב-ל (לעיני כל ישראל) ה’ רוצה שיתחזקו בתורה ובמצוות. היו עוד כמה מספרי גאולה מעניינים חוץ מ-3.2 היה גם 4.5 = גאולה, רעידת אדמה של 3.9 = טל שזה טל תחיית המתים שיקומו מבטן האדמה , וגם השכינה שהיא הא שכינתה בגלותה תקום מעפר ותתחבר עם טל=יוד הא ואו ותשלים את שם השם ואז יוצא מה=45=גאולה.

    •  
      מדהים..הקב”ה נותן לנו מיידע במה להתחזק ולתקן דרך הרעידות האלה ובכל מה שקורה לאחרונה הן בארץ ובעולם..והמשכילים להבין את דיבורו של הקב”ה דרך הרמזים והסימנים מתוך מה שקורה וע”י זה לתקן ולשפר את מעשיהם כדי שלעתיד לבוא יזכו לגאולה שלמה, ועוד הבנה לפסוק בדניאל הנביא [כנראה] “והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע”..אלה המשכילים להבין את דרכו של הקב”ה עם ברואיו דרך הניסיונות והאירועים שפוקדים אותנו.
     
     

כיסא הנוחות הוא גם המצב המקובע של ההרגל 
והיופי בכל הרעידות שהן נעשות ברחמים גמורים… טילטולים עדינים.

טלטולים כמו בעריסת תינוק … באהבה.

אך אם לא יהיה שינוי, עלולות להגיע גם רעידות אדמה יותר רציניות.

[10:02, 10/7/2018] עמיחי: מדוע דווקא טבריה ?
מקום בואו של המשיח
סימנים

משיח טבריה תשע”ט = 1363

(המשיח = 363)

עכשיו שימו לב מה נקבל במסתתר

מצצצצמממררר !

משיח – טבריה – תשע”ט = 1343 מסתתר רגיל

משיח – כינרת – תשע”ט = 1343 מסתתר רגיל

נדיר ביותר

מה בעצם מסמן לנו המספר הקסום הזה ?

1343 = יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא !!!

וגם

שבחי ירושלים את יה-וה

שימו לב

אלף שלוש מאות ארבעים ושלוש – סימן גאולה בימינו = 4770 מסתתר גדול !

(רגיל. לא פי5) 

שימו לב

הגענו לזמנים שצריך קצת להתאמץ לגלות הרמזים
לא הכל על מגש של כסף.

טבריה בימינו = 552 מסתתר רגיל
משיח = 552 מסתתר רגיל !!

דבר מתוך דבר – אחד ועוד אחד

והמבין יבין.
[10:20, 10/7/2018] עמיחי: …ואך ורק כשמדובר במסתתר הרגיל !!!
(סימן אלוקי שניתן לנו ברוב חסדו)
[10:23, 10/7/2018] עמיחי: טבריה סימן למשיח = 777 רגיל ומילים !!
גדול 424 !!
גדול ומילים 427 !!

המשיח בא מטבריה
והרי ידענו זאת מראש.

הגליל יחרב״

הגליל= 78= ע״ח.
יחרב= 222( מילה וכולל)

רעידת אדמה נקראת רעש אדמה.

רעש אותיות ש(י)ער

יתכן שהרעידות בטבריה הם למעשה על עניין הפאות?

מה שבטוח הוא שאנחנו בסוף חבלי הלידה:

טבריה היא ׳טבורה׳ של ארץ ישראל.

כאשר נולד תינוק מנתקים את חבל הטבור
ורק אז אומרים מזל טוב על שהסתיימה הלידה בהצלחה.
הרעידות בטבריה שהיא הטבור ששם מתקיים החיבור למשיח ( לידת משיח) רועד משום שהוא לפני חיתוך. חיתוך סופי שמבשר על לידת המשיח.

מדוע דווקא בטבריה ?

מי ראש עיריית טבריה ?
בן דוד !

יוסי בן דוד = 152 רגיל (צמח דוד)

יוסי בן דוד = 160 רגיל (סימן)

שימו לב

יוסי בן דוד סימן גאולה בימינו = 458 מסתתר רגיל !!

יוסי בן דוד ראש עיריית טבריה = 888 מסתתר רגיל !!

יוסי זה יוסף.
יש כאן רמז גם למשיח בן יוסף וגם למשיח בן דוד.
[10:00, 10/7/2018] עמיחי: איך פיספסנו…

יוסי בן דוד – טבריה – בימינו = 424 ראשון שני וכו. !!

[10:19, 10/7/2018] עמיחי: יוסי בן דוד – רעש אדמה = 777 רגיל ומילים !

3860 ! (פי5)

יוסי בן דוד – גאולה – טבריה = 424 רגיל והכולל

💡💡💡

יוסי בן דוד זה יוסף בן דוד – חיבור בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד שיש דיעה שזה אדם אחד – שבתחילה מתגלה בו בחינה של משיח בן יוסף ואח״כ הוא נהפך למשיח בן דוד.
יוסף בן דוד = 222
בחמישי האחרון היינו בדיוק 222.222 שנים לסוף האלף השישי

רעידת אדמה מוכיחה את גדולתו של הבורא יתברך. במסכת ברכות מובא כי בעת רעידת אדמה יש לברך: “שכוחו וגבורתו מלא עולם”, כשם שמברכים על ברקים ורעמים. דעה נוספת היא שמברכים “עושה מעשה בראשית”.

הנביאים זכריה, יחזקאל וישעיהו ניבאו כי בתהליכי הגאולה, בעת שתבוא קואליציה שלימה מעמי תבל לאיזורינו בכדי להתערב בהליכים במדינת ישראל, או אז תרעד הארץ באיזור ירושלים בדרגה גבוהה ביותר, וזאת כחלק מגילוי מלכות שמים בכל העולם כולו לעיני כל העמים.

אין הדברים אמורים להכניס אותנו ללחץ, חלילה. חשוב לזכור כי לאחר מלחמת גוג ומגוג תבוא הגאולה השלמה, אליה אנו מצפים ומייחלם כל ימינו. עוד יש לשנן את דברי ה’חפץ חיים’, שהבטיח כי מקובל בידינו איש מפי איש כי יראי ה’ לא יינזקו באותן מאורעות שמימיים. עוד יש לשים לב כי בתוך הפסוקים, מובאים משפטי נחמה: “והיה ה’ למלך על כל הארץ”, “וישבה ירושלים לבטח”, “מלך ה’ צבקות בהר ציון ובירושלים”, “הרפו ודעו כי אנוכי אלוקים”, “ה’ צבקות עמנו מבטח לנו אלוקי יעקב סלה”.

כה דברי הנביא יחזקאל (פרק ל”ח):

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה’ אלוקים תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי: וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל:

גם הנביא זכריה (פרק י”ד) התנבא על הרעידה, והוסיף פרטים שונים לפיהם עולה כי הרעידה תהיה בעוצמה כל כך חזקה עד כדי גרימת שינויים מפליגים בכל הטופוגרפיה באיזור ירושלים. כה דבריו:

וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַיִם לַמִּלְחָמָה, וְנִלְכְּדָה הָעִיר, וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים, וְיָצָא ה’ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב [ביום קריעת ים סוף]: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְּבָּה: וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא ה’ אלוקיי כָּל קְדשִׁים עִמָּךְ: וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ: וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה עוֹד, וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם לָבֶטַח:

גם הנביא ישעיהו (פרק כ”ד) מתאר רעידת אדמה, כאשר בורא העולם יפקוד ויעניש את הבוגדים בו. כה דבריו:

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, צְבִי לַצַּדִּיק, וָאֹמַר רָזִי-לִי רָזִי-לִי, אוֹי לִי; בֹּגְדִים בָּגָדוּ, וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ. פַּחַד וָפַחַת, וָפָח; עָלֶיךָ, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד, יִפֹּל אֶל-הַפַּחַת, וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת, יִלָּכֵד בַּפָּח:  כִּי-אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ, וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ. רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִפְקֹד ה’ עַל-צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם; וְעַל-מַלְכֵי הָאֲדָמָה, עַל-הָאֲדָמָה.  וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל-בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל-מַסְגֵּר; וּמֵרֹב יָמִים, יִפָּקֵדוּ. וְחָפְרָה הַלְּבָנָה, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה:  כִּי-מָלַךְ ה’ צבקות, בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו, כָּבוֹד.

פרק מ”ו בתהילים מדבר על רעידת האדמה הגדולה שתהיה, ועל כך שיראי ה’ ומקיימי מצוותיו יזכו להינצל ממנה. פרק זה מהווה אף סגולה להינצל ממלחמת גוג ומגוג, ועל כן מומלץ לאומרו:

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי-קֹרַח עַל-עֲלָמוֹת שִׁיר. אלוקים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד: עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים: יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה: אלוקים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אלוקים לִפְנוֹת בֹּקֶר: הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ: ה’ צבקות עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אלוקי יַעֲקֹב סֶלָה: לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ: מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת, עַד-קְצֵה הָאָרֶץ: קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר, וְקִצֵּץ חֲנִית; עֲגָלוֹת, יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. הַרְפּוּ וּדְעוּ, כִּי-אָנֹכִי אלוקים אָרוּם בַּגּוֹיִם, אָרוּם בָּאָרֶץ. ה’ צבקות עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אלוקי יַעֲקֹב סֶלָה:

כאמור, אין להיכנס ללחץ, אלא להיות בטוחים בה’ שיגאלנו וישמרנו בעת מאורעות אלה. תפקידינו הוא רק לחשוב כיצד אנו מנצלים את האיתותים לטובתנו ולתועלת, ללא פחדים או חששות מיותרים. בעניין זה יש לזכור את דבריו של רבי אליעזר הגדול, המובאים בגמרא: “מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים”. על ידי לימוד התורה והקפדה על מצוות חסד – צובר האדם לעצמו זכויות שיגנו עליו במאורעות מלחמת גוג ומגוג, וההתרחשויות שיהיו אז.

כיצד נינצל מחבלי משיח? צפו בתשובתו של רבי אליעזר הגדול:

לומר 3 פעמים את הפסוק:
״וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה ממקומו״
בשורות טובות.

רמזים מהרעידות האחרונות
שימו לב רעידת אדמה נוספת ביום שני כ"ו בתמוז בעוצמה 3.2 (לב) שימו לב לשעת פרסום הידיעה 18:20 זה קוד הגאולה (וכתובת האתר) "סוד = 70 * 26 = הויה = 1820 שימו לב לכותב ההודעה באתר רוטר יש 222 הודעות כמניין "דיבור" ה' מדבר איתנו דרך הטבע !! - ה' שם את המילים והמחשבות למקלידי האתרים לעורכי העיתונים, לחץ על התמונה להגדלה

מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה = 1820

כדי לראות את הסרטון על הסוד הגדול ביותר בכל הזמנים "סוד 1820" לחץ על הלוגו
ביום ראשון כ"ה תמוז בשעה 16:31 בצהרים רעידת אדמה נוספת, בצפת, (זה השעה המדויקת, קיבלנו טלפון ממישהו מקומי,) באותה שעה פורסמה על רעידת אדמה ביוון- שזה הצד ההופכי של המשיח , משיח יושב על פתחי רומי (יוון) וכן יון = 66 - כמניין בן דוד = 66 ולכן קיבלנו בעוצמה 5 (חמישה אותיות המשיח)
עדכון ראשון בפוסט, איך רצף הרעידות התחילו ברצף של רמזי ה"גאולה" = 45​
קיבלנו רמזי גאולה מהחזקים אי פעם בבוקר יום 4.7.2018 “למניינם
יום העצמאות של ארה”ב
רמזים על הגאולה ומשיח המתגלה מהכנרת/מטבריה
 
הרעידה הראשונה ב-4.50 לפנות בוקר !
45 = גאולה
מצמרר !
 
 
לאחר מכן סדרה של רעידות נוספות לפנות בוקר, נחבר את השעות בהן ארעו רעידות האדמה: ודווקא שלושה מהחזקות נותנות גימטריות מעניינות
 
(לפי השעות)
4.50 (גאולה)
4:58 (המלך המשיח)
6:51 (משיח כבר כאן)
 
מקור הרעידות בטבריה / כינרת שידוע שמשם משיח מתגלה !
 
באותו יום בערב רעידת אדמה נוספת מזעזעת את הצפון
ועוצמתה שוב
4.5
גאולה = 45
לא יאמן פלא פלאים
 
ולמה כל זה קורה ביום 4.7 שזה יום העצמאות של ארה”ב שבה יש את הנשיא מספר 45
ששמו בגימטריה 424 – כמניין ‘משיח בן דוד’
 
???
כל זה מתחבר לפרשת השבוע ולחמורו של משיח שהוא “נולד מאתנו של בלעם”
כמו שכבר ראינו רבות ברמזים בשנים האחרונות
וכן זה מוזכר בספרים הקדושים, שבגאולה הכל יהיה ‘הפוך’,
ובדווקא דרך הדברים שנראים כטומאה כמו תאריך לועזי למשל או נשיא גוי, דווקא שם נראה את גילוי השגחתו יתברך, כי מלכותו מושלת על הכל,
 
(על דרך שקום המדינה היא בשנת 1948 “למניינם” וזו שנת לידת אברהם מבריאת העולם, וכן זה שהמדינה הוקמה ע”י הרצל החילוני וכו’.  רואים שהתיקון מתחיל בקודש ומסתיים דרך הצד ההופכי)
ואז יבינו כולם שכל הפעולת הנפעלות גם בצד ההופכי הם רק ממנו יתברך ולא משום גורם אחר במציאות, כי אין עוד מלבדו … (=111)
 
הפוך = 111
פלא = 111
 
בגאולה הכל יכול להתהפך כאחת , מה שחשבנו שזה שחור יהיה ללבן והפוך…
כמו הסיפור של בן המלך ובן השפחה שהתחלפו …
 
מה נשאר לנו כדי להכניס את הגאולה לתוך הגולה, רק להכניס את האות “אלף = 111” לתוך הגולה ואז נקבל “גאולה” להבין ולחוש בכל רגע שכל מה שאני חש וכל דיבור סביבי זה בא רק מהקב”ה, והוא מדבר איתי דרך הטבע ומצייר לי את כל המציאות, כולל הפרטים הקטנים ביותר, ולי נשאר רק להדבק בו ולהגיד תודה גם על הדבר שנראה הכי קשה, כי אני נמצא בתוכו, והוא מטפל בי כרגע אז אני צריך לשמוח ולהנות מזה שהוא חושב עלי ומטפל בי כעת !!! מחשבה כזו שלי עושה לה’ תענוג… ואז נקבל את הגאולה בשמחה, זה הגאולה, זה מציאות של משיח, להיות דבוק בה’ 24/7 (247 = רמז)
לכן בעתה = 477 – כמניין אתמול = 477 כי כשתבוא הגאולה נבין שהכל כבר קרה “אתמול” רק ‘לא ראינו’ כי היינו עדיין בתוך ה”גולה” ולא ראינו את הא‘ של הבורא שמפעיל הכל… וכשנזכה לקבל הכל בשמחה נזכה ונראה ניסים גלויים בטבע שידוד הטבע ממש…
 
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף
 
וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף.  וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ…
 
שהאדם רואה ומבין איך הכל משתלשל מלמעלה ובדווקא דרך ההפוך / הלועזי, הוא מקבל ענג מכבוד ה’ שמתגלה לו, הוא פתאום מבין שדווקא דרך הדבר שהוא חשב שהכי עשה לו רע בחיים שם נמצאת הרפואה הכי גדולה שלו,
 
לכן:
 
לועזי = 123
ענג = 123
התגלות י-הוה ומשיח = 1234
התגלות השכינה = 1234

קבלת שבת = 1234

 
וכן
 
מבין = 102
אמונה = 102
השגחה פרטית = 1020
 
אחד תלוי בשני אין הבנה… ההבנה היחידה זה אמונה ואז תראה בעין השגחה פרטית
 
“וְנִגְלָה כְּבוֹד יְ-הוָה וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְ-הוָה דִּבֵּר”
 
דיבור = 222
קול א-להים = 222
 
למה דווקא קול א-להים? ולא קול י-הוה ? כי א-להים בגימטריה ‘הטבע’ ולשמוע את קולו דרך הטבע. זה החידוש של הגאולה וזה הדיבור השמימי
בֵּא-לֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּי-הוָה אֲהַלֵּל דָּבָר. (דוד המלך בתהילים)
 
המשיח יבוא דרך החומר ודרך הגילויים בחדשות הקרובות והרחוקות, שאז נבין שיש כוח אחד שפועל והוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים,
 
לכן “חדשות” זה בגימטריה “עני ורוכב על חמור”
 

וכן אנו בערב פרשת פנחס

פנחס התשעח = 981
גאולת ישראל = 981

ואנו בפרשות שעוסקות בעניין בלעם, וחמורו שהוא מוליד את חמורו של משיח שזה ההפוך

להרחבה בנושא ראו כותרות מתוך עלון סוד החשמל של השבוע שמדבר בדיוק על נושא ההפכים

  • מֵאֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם נוֹלַד הַחֲמוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ. וּ’פִּינְחָס אֶלְעָזָר אַהֲרוֹן’ שֶׁנִּלְחַם בָּהֶם בְּגִימַטְרִיָּא ‘תשע”ח’.
  • אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִשְׁמָעֵאל, וּבַצַּד הַחָמְרִי זֶה הָפוּךְ יִּשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא הָאָתוֹן מוֹלִיד אֶת הַחֲמוֹר שֶׁל אַבְרָהָם.
  • מֹשֶׁה רָכַב עַל חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַלחץ כאן לקריאת העלון פרשת פנחס תשע”ח


בלעם מלשון בלע מ‘ זה המ’ של משיח זה המ’ הסתומה שתפתח זה המ’ של החומר ראה מאמר סוד המ’ והרמז לחץ כאן


פתיחת השגרירות בירושלים עלה סרטון הרמזים לינק יוטיוב

 

 

 
 

רמזים נוספים שהתקבלו

מאת ל:ש זהו מקום הרעידות הבוקר בתוך הכנרת.

• בקרבת כביש 87 (ספרות 78= ע״ח)

• בסמוך ל׳כפר נחום׳ - ״נחמו נחמו עמי״- הקב״ה מקדים תרופה למכה.

•בסמוך לעין שבע (7)

עין שבע נקראת גם ׳טבחה׳. אולי רמז ל״טבח לה׳ בבצרה״...

בתוך תחומי עין שבע יש את.. כנסיית הלחם והדגים= 1,821( אחד יותר..)

אולי רמז לסעודת לוויתן (לוויתן הוא דג. דג=7).

• בקרבת גינוסר- מקום קבורת גוג ...

כנרת זו גינוסר- שפירותיה מתוקים (ערבים) כקולו של הכינור (מגילה ו.).

לכנרת יש את צורת הכינור. דוד ניגן בכינור.

וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה (שמואל א,טז,כג)

״עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שחר״ (תהלים נז,ט).

הרעידות היום מרגישות כאילו דוד המלך מתחיל לפרוט על מיתרי הכינור ולעורר את השחר- הגאולה , בב״א. גינוסר- אותיות סנגורי(ה). סנגור- יה. הקב״ה סנגורם של ישראל ולכן גוג אמור להיקבר בחוף ימה של גינוסר.

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גוג (יחזקאל לט, יא)

תרגום יונתן על הפסוק:

וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית קְבוּרָא בְּיִשְׂרָאֵל בְּחֵילְתָּא מְגִיזָתָא מַדְנַח יַם גִינוֹסַר.

מאת: סוד החשמל

רְעִידוֹת אֲדָמָה בְּבִקְעַת אַרְבֵּל שֶׁעַל יַד טְבֶרְיָה.

מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות צג.) הָאָרֶץ רוֹעֶדֶת מִצִּיּוֹן. נִרְאֶה דְּלָכֵן רְעִידַת הָאֲדָמָה בָּאָה מִצִּיּוֹן, דְּמוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (ברכות סד.) מִפְּנֵי מַה בָּאִין זְוָעוֹת לָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁהקב”ה מַבִּיט בְּבָתֵּי תֵּיטְרִיּוֹת וּבְּבָתֵּי קִרְקָסִיּוֹת יוֹשְׁבוֹת בֶּטַח וְשַׁאֲנָן וְשַׁלְוָה, וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ חָרֵב, הוּא אַפִּילוֹן לְעוֹלָמוֹ לְהַחֲרִיבוֹ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ”. בִּשְׁבִיל נָוֵיהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרוּ מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אֵין רַעַשׁ אֶלָּא הֶפְסֵק מַלְכוּת. כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר “וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל”. וְכֵיוָן שֶׁצִּיּוֹן הִיא שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיֵּשׁ זַעְזוּעַ וְהֶפְסֵק בַּמַּלְכוּת, זֶה גּוֹרֵם אֶת הָרְעִידָה מִצִּיּוֹן. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בא לד:) אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנִים מִזְדַּעְזֵעַ הָעוֹלָם מִפְּנֵי זֶה הַתַּנִּין הַגָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הוּא מַעֲלֶה סְנַפִּירִין וּמִזְדַּעְזֵעַ, אָז כֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים בְּאֵלּוּ הַיְאוֹרִים, וְכָל הָעוֹלָם מִזְדַּעְזֵעַ וְהָאָרֶץ רוֹעֶדֶת. רוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין רְעִידַת הָאָרֶץ לַלִּוְיָתָן, וּנְבָאֵר לְקַמָּן שֶׁהַלִּוְיָתָן שַׁיָּךְ לְצִיּוֹן, וְלָכֵן לִוְיָתָן בְּגִימַטְרִיָּא מַלְכוּת.

מָצִינוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (ברכות ד:) רָבָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הָווּ מְהַלְּכִין בַּהֲדָא בִּקְעַת אַרְבֵּל בִּקְרִיצָתָהּ וְרָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רַבִּי חִיָּא רָבָה לְר’ שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בֵּי רֶבִּי כָּךְ הִיא גְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְחִילָה קִמְעָא קִמְעָא כָּל מַה שֶּׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת. וְרוֹאִים שֶׁהֵם רָאוּ בְעֵינֵי רוּחָם אֶת הַגְּאֻלָּה בְּבִקְעַת אַרְבֵּל שֶׁעַל יַד טְבֶרְיָה.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעיהו תכט) וּטְבֶרְיָה עֲמֻקָּה מִכֻּלָּם. כְּדִכְתִיב “וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי”. וּמִשָּׁם עֲתִידִין לְהִגָּאֵל שֶׁנֶּאֱמַר “הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם”. “תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים”, אָמַר רַבִּי טְבֶרְיָה מְשַׁלֶּמֶת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר “תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי וְגוֹ'”, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו “וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא”. רוֹאִים שֶׁהַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תַּתְחִיל בִּטְבֶרְיָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר “הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי”. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז גַם עַל רְעִידוֹת אֲדָמָה בִּטְבֶרְיָה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, בְּסוֹד נִעוּר הֶעָפָר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁרְעִידַת אֲדָמָה נִקְרֵאת בִּלְשׁוֹן חֲזַ”ל זְוָועוֹת בְּגִימַטְרִיָּא מַלְכוּת. וְרוֹעֶדֶת בְּגִימַטְרִיָּא כִּינֶרֶת מְקוֹם הַמַּלְכוּת. וְיִתָּכֵן שֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלוּ הַשָּׁבוּעַ רְעִידוֹת אֲדָמָה בְּבִקְעַת אַרְבֵּל שֶׁעַל יַד טְבֶרְיָה בַּשָּׁבוּעַ בּוֹ פָּרְצוּ מַחְלֹקוֹת קָשׁוֹת בֵּין גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בִּימֵי חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן תשע”ד שֶׁהִתְרָחֲשׁוּ כַּמָּה רְעִידוֹת אֲדָמָה בַּכִּנֶּרֶת בַּשָּׁבוּעַ בּוֹ פָּרְצוּ מַחֲלֹקוֹת קָשׁוֹת בֵּין גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן תשע”ד הִסְתַּלֵּק מָרָן הָראשל”צ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ”ל שֶׁנּוֹלַד בִּשְׁנַת תרפ”א כְּמִנְיַן כִּנֶּרֶ”ת עִם הַכּוֹלֵל, וְהִשְׁאִיר רְבָבוֹת לְלֹא מַנְהִיג, וּבְנוֹסָף. וְעוֹד רָאִינוּ בְּאוֹתָם יָמִים מַמָּשׁ, שֶׁרֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל בִּקֵּר בְּאִיטַלְיָא עַל מְנָת לָדוּן שָׁם עִם הַוָּתִיקָן עַל הַעֲבָרַת מִתְחַם קֶבֶר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע”ה לִרְשׁוּתָם היל”ת, וּכְפִי שֶׁהֵבֵאנוּ שֶׁכִּנֶּרֶת הִיא הַסּוֹד שֶׁל כִּנּוֹר דָּוִד, וְהִתְרָחֲשׁוּ זַעֲזוּעִים קָשִׁים בַּמַּלְכוּת מִכָּל הַצְּדָדִים.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁרְעִידוֹת הָאֲדָמָה אֵרְעוּ בְּסָמוּךְ לִכְפַר נַחוּם, רֶמֶז עַל נְחָמַת הַגְּאֻלָּהָ, וּבְסָמוּךְ לְעֵין שֶׁבַע שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַמַּלְכוּת שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְמִסְפַּר שֶׁבַע. וּבְסָמוּךְ לַיִּשּׁוּב גֵּנוֹסָר שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר בְּ’תַרְגּוּם יוֹנָתָן’ שֶׁהַנִּצָּחוֹן עַל גּוֹג וּמָגוֹג יִהְיֶה בִּטְבֶרְיָה, (יחזקאל לט, יא) וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית קְבוּרָא בְּיִשְׂרָאֵל בְּחֵילְתָּא מְגִיזָתָא מַדְנַח יַם גִינוֹסַר. וְכֵן גֵּנוֹסַר אוֹתִיּוֹת סַנֵּגוֹר רֶמֶז שֶׁה’ מְלַמֵּד סַנְּגוֹרְיָא עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל בְּרַחֲמִים. וְזֶה גַם בְּגִימַטְרִיָּא מֵי הַיַּרְדֵּן שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְיָדוּעַ שֶׁהַכִּנֶּרֶת מִתְחַבֶּרֶת לַיַּרְדֵן. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁטְּבֶרְיָא בְּגִימַטְרִיָּא 222 שֶׁמְּסַמֵּל אֶת שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא 222 שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף.

חלון הצאט
צאט זה יפתח בימים של אירועים בטחונים ובימים של עומס בצאט הכללי

פוסטים אחרונים

הרשם לרשימת התפוצה