סוֹד הָעוֹלָם עוֹלֶה 221 היינו שְׁנַת תשע”ט שֶׁהִיא 221 שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף. כִּי הַקֵּץ הוּא בִּבְחִינַת גִּלּוּי סוֹד, “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי” | סוד החשמל

משפט מדהים. סוד העולם מתגלה מתי ?? 221 !!! השנה שלנו מסוף האלף 779 = תשע”ט כולם יגלו בחייהם 1020 = השגחה פרטית – 676 = צמח (משולש) שער נון = 676
הֵבֵאנוּ מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם מַיְזְלֶעס שליט”א עַל הַפָּסוּק הַמְדַבֵּר עַל הַקֵּץ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת גִּלּוּי סוֹד: (דברים לב, לד) “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי”. שֶׁזֶּה הַפָּסוּק הַ5779 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה לְפִי מִנְיַן הַפְּסוּקִים שֶׁמּוֹנִים אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת בְּטַעַם עֶלְיוֹן וְאָז יֵשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה 5839 פְּסוּקִים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ פ. ל. שליט”א שֶׁהַהֲלָכָה פּוֹסֶקֶת שֶׁבְּצִבּוּר קוֹרְאִים בַּטַּעַם הָעֶלְיוֹן, וּמִמֵּילָא בְּמַה שֶּׁקָּשׁוּר לִגְאֻלַּת הַצִּבּוּר, הַיְינוּ הַגְּאֻלָּה הַכְּלָלִית זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְפִי הַטַּעַם הָעֶלְיוֹן. וְכֵן צִבּוּר קוֹרְאִים בַּטַּעַם הָעֶלְיוֹן בְּגִימַטְרִיָּא מְדֻיֶּקֶת בְּה’ אֲלָפִים תשע”ט. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם וַיְסְפִישׁ שליט”א שֶׁתשע”ט ר”ת תְּהֵא שְׁנַת טַעַם עֶלְיוֹן, רֶמֶז שֶׁאִם נְחַשֵּׁב לְפִי טַעַם עֶלְיוֹן נִזְכֶּה שֶׁהַשָּׁנָה תִּהְיֶה שְׁנַת קֵץ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַמִּלָּה הַ778 מִסּוֹף הַתּוֹרָה הִיא “כָּמֻס” בַּפָּסוּק הַזֶּה, וְזֶה אִם מְחַשְּׁבִים אֶת “אֵשְׁדָּת” לְמִלָּה אַחַת לְפִי הַקְּרִי, וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת “אֵשׁ דָּת” לִשְׁתֵּי מִלִּים לְפִי הַכְּתִיב יוֹצֵא שֶׁהַמִּלָּה הַ779 מִסּוֹף הַתּוֹרָה הִיא כָּמֻס”, בְּדִיּוּק שְׁתֵי הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לְפִי מִנְיַן הַפְּסוּקִים. בְּנוֹסָף “כָּמֻס” אוֹתִיּוֹת סָמֶ”ךְ לָכֵן זֶה פָּסוּק 60 כְּמִנְיַן סָמֶ”ךְ מִסּוֹף הַתּוֹרָה. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (דברים לב, מג) “כָּמוּס עִמָּדִי” אוֹתוֹ הַכּוֹס שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כוֹס בְּיַד ה’ וְגוֹ'”. וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַפָּסוּק (תהילים עה, ט) “כִּי כוֹס בְּיַד הוי”ה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ” עִם הָאוֹתִיּוֹת עוֹלֶה 5779. פֶּלֶא פְּלָאִים אֵיךְ מִכָּל הַכִּוּוּנִים “כָּמֻס עִמָּדִי” מַגִּיעַ לְתשע”ט. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ צ. פ. שליט”א שֶׁהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל סוֹד הָעוֹלָם עוֹלֶה 221 הַיְינוּ שְׁנַת תשע”ט שֶׁהִיא 221 שָׁנָה מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְאִם נְחַשֵּׁב זֹאת בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל עוֹלֶה ה’תשע”ט. וְגַם הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין הָאוֹתִיּוֹת סו”ד הָעוֹלָ”ם הוּא 779 הַיְינוּ תשע”ט. וְאִם נְחַשֵּׁב סוֹד הָעוֹלָם יַחַד עִם הַמִּלּוּי עוֹלֶה “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי”ה אֱלֹהֵינוּ הוי”ה אֶחָד”. וְכֵן “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי” ס”ת בְּגִימַטְרִיָּא 122 שֶׁהוּא הִפּוּךְ 221 שְׁנַת תשע”ט מִסּוֹף הָאֶלֶף.

בְּדִבְרֵי הָראב”ד בְּ’אִמְרֵי בִינָה’ מַשְׁמַע שֶׁהַ“כָּמֻס עִמָּדִיקָשׁוּר עִם יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב: (ט.) וּבְתִשְׁעָה בְּאָב בְּחַדָּא שַׁתָּא דִּשְׁבִיעָתָא אַחֲרִיב מִקְדְּשָׁא, וְאִפְסְקוּ לְמִימְנֵיהּ, וּמָאתָן וְשִׁבְעִין וְשֶׁבַע שְׁמִיטִין דְּלָא אַמְנֵיהּ, רָזָא דְּהָא “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי” וְכוּ’, וּבְרֵישׁ יוֹבְלָא דְּאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע יוֹבְלָא רַבָּתָא, וִיתוּבוּן עַמָּא קַדִּישָׁא בְּאַחַסַנְתֵּיהוֹן. וְכֵן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה דּוֹמָה לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז, טו) “כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת”. וּגְאֻלַּת מִצְרַיִם הִתְחִילָה לְהִתְנוֹצֵץ בַּתְּקוּפָה שֶׁל תַּמּוּז ב’ אֲלָפִים תמ”ז לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כְּשֶׁמֹּשֶה וְאַהֲרֹן הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה וְעָשׂוּ אֶת הָאוֹתוֹת, וְאָז הָיְתָה מַכַּת דָּם (כי כל מכה שמשה חודש ימים).

וְכֵן כ”ד תַּמּוּז ר”ת כד”ת בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּמְרַמֵּז עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘קְהִלַּת יַעֲקֹב’ כד”ת ר”ת כ”ד תַּכְשִׁיטִין, וְהֵם סוֹד כ”ד צֵרוּפֵי אדנ”י, וּבָהֶן מִתְקַשֵּׁט מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְשֵׁם זֶה [כד”ת] חָקוּק עַל מִצְחוֹ. וְכֵן מוּבָא בִּ’מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת’ (וירא) “כֵּן תַּ’עֲשֶׂה כַּ’אֲשֶׁר דִּ’בַּרְתָּ ר”ת כד”ת הוּא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. זֶה שֶׁכָּתוּב “רַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם” “לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם”, וּכְשֶׁיַגִּיעוּ הַנְּשָׁמוֹת רַגְלִין בְּרַגְלִין אָז שְׁעַת הַגְּאֻלָּה. וְכֵן רָאִיתִי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁכ”ד תַּמּוּז הוּא הַתַּאֲרִיךְ הַיָּחִיד בַּשָּׁנָה שֶׁיּוֹצֵא בְּגִימַטְרִיָּא 477 כְּמִנְיַן בְּעִתָּהּ. הָאוֹתִיּוֹת הַגְּלוּיוֹת בְּבְּעִתָּהּ בְּגִימַטְרִיָּא 477. וְרַק חֵלֶק הַמִּלּוּי בֵּית עַיִן תָּו הֵא בְּעַצְמוֹ, שׁוּב בְּגִימַטְרִיָּא 477. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶר שליט”א שֶׁתַּמּוּז בְּגִימַטְרִיָּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן חוֹדֶשׁ תַּמּוּז עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ט.

וְכֵן יָדוּעַ שֶׁכַּמָּה מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד מִמֶּעזֶרִיטְשׁ זי”ע נִתְאַחֲדוּ בַּעֲבוֹדָה לְהָחִישׁ אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בַּשָּׁנִים תקע”ב תקע”ה, וְנִסְתַּלְּקוּ בִּשְׁנַת תקע”ה. הֲלֹא הֵמָּה: הַמַּגִּיד מִקָּאזְ’נִיץ, וְרַבִּי מְנַחֵם מֶענְדֶּל מִרִימְנָאב, וְהַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין. וּבִזְמַנָּם מִלְחֶמֶת נַפּוֹלְאוֹן נֶגֶד אַלֶכְּסַנְדֶּר הָרוּסִי פָּרְצָה בְּי”ד בְּתַמּוּז תקע”ב, וְכָל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ נִתְאַמְּצוּ הָרמ”מ מִרִימְנָאב זיע”א עִם עוֹד גְּדוֹלִים לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּלְחָמָה לְמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג לְהָחִישׁ אֶת הַגְּאֻלָּה. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יְהוֹנָתָן גֶּלִיס שליט”א שֶׁבֵּאֵר עַל פִּי מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵהרה”ג ר’ א. שַׁרְקִי שליט”א, אִם נְחַלֵּק אֶת הַ6000 שָׁנִים שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם לְכ”ח נְקַבֵּל 214.2 וְיוֹצֵא בְּדִיּוּק, שֶׁבְּי”ז בְּתַמּוּז שְׁנַת תשפ”ו אָנוּ נִכְנָסִים לַ214.2 שָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁמַּקְבִּילוֹת לָעֵת הָאַחֲרוֹן בְּקֹהֶלֶת, “עֵת שָׁלוֹם”. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הָעֵת מִלְחָמָה הִתְחִילָה בְּאֶמְצַע שְׁנַת תקע”ב, וּבְדִיּוּק בְּשָׁנָה זוֹ בְּי”ד בְּתַמּוּז פָּרְצָה מִלְחֶמֶת נַפּוֹלֵיאוֹן, שֶׁגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ בָּהּ אֶת תְּחִלַּת מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל’ שֶׁתַּמּוּ”ז אוֹתִיּוֹת תָּם ו’ ז’, הַיְינוּ שֶׁיִּסְתַּיֵּם הַפֵּרוּד בֵּין אוֹתִיּוֹת ו’ וְז’ שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת קב”ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְתַתְחִיל הַגְּאֻלָּה. וְכֵן מְבָאֵר אֶת הַכָּתוּב “וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ”. “וְעֵת צָרָה” בְּגִימַטְרִיָּא חוֹדֶשׁ תַּמּוּז. וְכֵן מוּבָא בְּקֻנְטְרֵס ‘וְעָנְתָה הַשִּׁירָה’ מֵהָרַב נַחְמָנִי זצ”ל שֶׁמִּיּוֹם י”ז בְּתַמּוּז עַד יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, יִהְיוּ ג’ חֳדָשִׁים שֶׁכָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה.

וְכֵן חֹדֶשׁ תַּמּוּז הוּא הַחֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ בִּשְּׂרוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְבַּטְּלָה גְזֵרַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כַּמּוּבָא בְּ’מֵעַם לֹעֵז’ (אסתר ח, ט) שֶׁהָאִגְּרוֹת נִשְׁלְחוּ בְּיוֹם כ”ג בְּסִיוָן וְלָקַח חֹדֶשׁ וָחֵצִי עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת. וְכֵן מוּבָא בַּ’שְּׂפַת אֱמֶת’ (פורים תרל”ד) נֵס דְּפוּרִים הָיָה הֲכָנָה לְבַיִת שֵׁנִי כִּי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת כֹּחַ וְעֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי הַנֵּס נִגְבַּהּ לִבָּם וְיָכְלוּ לַחֲזוֹר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד נֵס כָּזֶה קוֹדֶם הַגְּאֻלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ כְּהָמָן כוּ’ שֶׁנֵּס זֶה הֲכָנָה לַגְּאֻלָּה.

מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַגְּרָ”א לְתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון כא) כָּל הַמַּבּוּל וְהַמַּעֲשֶׂה דִּשְׁלִיחוּת יוֹנָה מִתְפָּרֵשׁ הַכֹּל עַל הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה. וְכֵן מוּבָא בְּמִדְרַשׁ ‘סֵדֶר עוֹלָם רַבָּה’ (פרק רביעי) שֶׁנֹּחַ שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב בְּי’ בְּתַמּוּז, וְשָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּי”ז בְּתַמּוּז, וְשׁוּב שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בְּכ”ד בְּתַמּוּז, וּבְיוֹם כ”ד בְּתַמּוּזחָזְרָה הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב עִם עֲלֵה זַיִת בְּפִיהָ.

מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (שה”ש) “וַיִּשְׁקֹד ה’ עַל הָרָעָה”. וְכָתוּב “מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה”. וּצְמִיחַת הַשָּׁקֵד אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם. כָּךְ מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב. וּמִיּוֹם שֶׁהַשָּׁקֵד מֵצִיץ, הַפֶּרַח אֵין מוֹצִיא פְּרִי, עַד עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְרוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר דּוֹרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק עַל פְּתִיחַת מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁ“מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה” עַל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מָרְדֳּכַי רַבֵּינוּ שליט”א שֶׁהַמהרש”א מְחַבֵּר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה גַם לְג’ שָׁבוּעוֹת בֵּין הַמְּצָרִים, וְגַם לְג’ שָׁבוּעוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, וְיֵשׁ רֶמֶז בָּרוּר בִּדְבָרָיו שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג קְשׁוּרָה לִשְׁנֵי הַתַּאֲרִיכִים וּכְדִלְעֵיל. וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (בכורות ח:) רָמַז יִרְמְיָה “מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה” שֶׁהֵם כ”א יוֹם מִי”ז בְּתַמּוּז עַד ט’ בְּאָב, וְהֵם רָמְזוּ לוֹ יָמִים אֵלּוּ בְּזוּגִיתָא אוּכְמְתָא עַל שֵׁם הַגָּלוּת, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ עוֹד כ”א יְמֵי סְלִיחָה וְשִׂמְחָה מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד כ”א תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא יוֹם גְּמַר הַחֲתִימָה כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁוֹת, וְהוּא שֶׁרָמַז לוֹ בְּזוּגְתָא חִיוַרְתָּא גַם כֵּן עַל שֵׁם לִבּוּן עֲוֹנוֹת וְכוּ’, הֵן ב’ שְׂעִירִים שֶׁהֵבִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

אִם נְחַשֵּׁב 4 פְּעָמִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵי בֹּעַ”ז רוּ”ת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לָרְבִיעִי שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. אָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת כִּפּוּרִי”ם לְרַמֵּז עַל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל.

מוּבָא בָּרמ”ע מִפָּאנוֹ (‘עשרה מאמרות’ ח”ג ס”ה) שֶׁיְּהוּדָה רָמַז לְתָמָר שֶׁיִּזְכּוּ לִנְשָׁמָה שֶׁתָּקֵל אֶת צַעַר הַשְּׁכִינָה, כְּשֶׁתִּסְבֹּל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הוּא שָׁלַח לָהּ גְּדִי עִזִּים עֲבוּר הַזְּנוּת, לְרַמֵּז לָהּ עַל בְּחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל, בְּסוֹד שֶׁהַמָּשִׁיחַ עַצְמוֹ הוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל מִשּׁוּם שֶׁהוּא סוֹבֵל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁהַגְּדִי חָזַר לִיהוּדָה אַחֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ אֶת תָּמָר לְרַמֵּז עַל עִנְיַן הַגְּאֻלָּה וְשִׁיבַת צִיּוֹן שֶׁהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ יַחֲזֹר, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: הֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב בְּזִוּוּג יְהוּדָה וְתָמָר וְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה שְׂכָרָהּ לְגָרֵשׁ גְּדִי עִזִּים בְּסוֹד הַשָּׂעִיר מִן הַצֹּאן מַרְעִיתוֹ שֶׁל מָקוֹם וְכוּ’, וְלֹא פֵּרֵשׁ לְהֵיכָן יִשְׁתַּלֵּחַ וּסְתָמוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אַתָּה תִּקַּח הַגְּדִי לְעַצְמְךָ לָהּ לִשְׁמָהּ שֶׁהוּא גְרָמָא דְּנָפִיל לְחוּלְקֵיהּ מִבֵּי מַלְכָּא וְהוּא לְתוֹעַלְתָּהּ לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ עֲוֹן בָּנֶיהָ פֶּן נִהְיֶה לָבוּז אֵם עַל בָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, וְגַם הִיא תִּקַּח הָעֵרָבוֹן לָהּ לְעַצְמָהּ בְּמַתָּנָה כְּטַעַם שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וְכָאן הוּשְׁלְמָה הַכַּוָּנָה כִּדְמַסִּיק הִנֵּה שִׁלַּחְתִּי אֶת הַגְּדִי הַזֶּה לְהַרְחִיקוֹ מֵעַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל כָּאָמוּר וְאַתָּה בְּמָקוֹם שֶׁצִּוִּיתָ לְהוֹלִיכוֹ לֹא מְצָאתָהּ שָׁם שֶׁשָּׁבָה מִן הַגָּלֻיּוֹת וְהִיא גְּאֻלָּתָהּ וּגְאֻלַּת צֹאן קֳדָשִׁים. וְכֵן צוּ”ק ר”ת הַכָּתוּב (ירמיהו לא, ה) “קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן כִּי צִיּוֹן הִיא הַסֵּמֶל שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וְכֵן עֲזָאזֵ”ל בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת עַיִ”ן זַיִ”ן אָלֶ”ף זַיִ”ן לָמֶ”ד בְּגִימַטְרִיָּא מֶלֶךְ מָשִׁיחַ, וּבְגִימַטְרִיָּא הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן יוֹם כִּיפּוּר בְּגִימַטְרִיָּא בֶּן יִשַׁי. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ פִּנְחָס ל. שליט”א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי עֲזָאזֵ”ל בְּגִימַטְרִיָּא מְנַחֵם אוֹ צֶמַח שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַמָּשִׁיחַ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. ה. שליט”א שֶׁסֶּלַע נִקְרָא בַּתּוֹרָה חַלָּמִישׁ אוֹתִיּוֹת לְמָשִׁי”חַ וְזָרְקוּ אֶת הַשָּׂעִיר מֵהַסֶּלַע.

שָׁמַעְתִּי מהרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א רֶמֶז פִּלְאִי שֶׁמָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הוּא סוֹד הַכַּפָּרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁעִקַּר הַכַּפָּרָה עַל כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הִיא מֵהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁכִּפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַשָּׂעִיר לַה’ כִּפֵּר רַק עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. כְּפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁכַּפָּרַת כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֻזְכֶּרֶת בַּכָּתוּב (ויקרא טז, כא) רַק לְגַבֵּי הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וּמִזֶּה רְאָיָ’ה שֶׁאָכֵן שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוּא הָעִקָּר. וֶהֱיוֹת שֶׁבִּמְגִלַּת רוּת מֻזְכָּר שֹׁרֶשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ לְפִי הַסֵּדֶר שֶׁרוּת וּבֹעַז הוֹלִידוּ אֶת עוֹבֵד, שֶׁהוֹלִיד אֶת יִשַׁי, שֶׁהוֹלִיד אֶת דָּוִד שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, צָרִיךְ לְחַשֵּׁב 4 פְּעָמִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵי בֹּעַ”ז רוּ”ת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לָרְבִיעִי שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּרְאֵה זֶה פֶלֶא אַחֲרֵי 4 פְּעָמִים אוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי, אָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת כִּפּוּרִי”ם הַסּוֹד שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה בַּטַּבְלָה.

רוּת בֹּעַז ר ו ת ב ע ז
עֹבֵד ש ז ך ג פ ח
יִשַׁי ת ח ם ד צ ט
דָּוִד ך ט ן ה ק י
מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד ם י ף ו ר כ

כָּעֵת נִרְאֶה פֶּלֶא עַל פֶּלֶא שֶׁמְּחַזֵּק אֶת הָרֶמֶז שֶׁהוּא אֲמִתִּי, אִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל רוּת בֹּעַז עֹבֵד יִשַׁי דָּוִד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נְקַבֵּל 1519. וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל 4 פְּעָמִים אוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵיהֶם: שז”ך גפ”ח, תח”ם דצ”ט, ךט”ן הק”י, םי”ף ור”כ נְקַבֵּל שׁוּב בִּמְדֻיָּק אֶת אוֹתוֹ מִסְפָּר 1519. כְּמוֹ כֵן הַמִּסְפָּר 1519 הוּא הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל כֹּהֲנִים זְרִיזִים שֶׁקְּשׁוּרִים עִם עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאִם נוֹסִיף אֶת ה8 מִלִּים לְהַגִּיעַ לְמִסְפָּר 1527 נְקַבֵּל אֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל שֵׁם הַמְפֹרָשׁ עִם הַמִּלִּים שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל אוֹמֵר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכֵן 519 זֶה הַגִּימָטְרִיָּא שֶׁל הַמֶּלֶךְ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.

וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות קד.) שֶׁבֹּעַז נִקְרָא בֹּעַז מִלְּשׁוֹן עַזּוּת וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ביצה כה:) שֶׁעֵז הוּא מִלְּשׁוֹן עַזּוּת. וְכֵן בִּשְׁמוֹ שֶׁל בֹּעַז בִּימֵי הֱיוֹתוֹ שׁוֹפֵט אִבְצָן יֵשׁ אוֹתִיּוֹת צֹאן. וְכֵן קָרְבָּנוֹ בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. וְכֵן עֵז נִרְמָז בַּשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ פ. ל. שליט”א שֶׁ“עֵז קָרְבָּנוֹ” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁד’ פְּעָמִים “לַעֲזָאזֵל” כְּתוּבוֹת בְּכָל הַתּוֹרָה, וְעוֹלוֹת בְּגִימַטְרִיָּא שֵׂעִיר, וְזֶה מִתְחַבֵּר עִם הד’ שְׁלַבִּים מֵרוּת עַד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁהוּא הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וְכֵן מִסְפַּר ד’ מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁל דָּוִד.

וְכֵן כַּמּוּת קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר שֶׁהִקְרִיבוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל שְׁנַת הַחַמָּה 365 יָמִים בְּשָׁנָה, הָיְתָה 1276 קָרְבָּנוֹת. [730 קָרְבְּנוֹת תָּמִיד, 104 קָרְבְּנוֹת מוּסַף שֶׁל שַׁבָּת, 132 מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ, 77 מוּסַף שֶׁל פֶּסַח, 11 מוּסַף שֶׁל שָׁבוּעוֹת, 10 מוּסַף שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, 13 מוּסַף שֶׁל יוֹם כִּפּוּר, 189 מוּסַף שֶׁל סֻכּוֹת, 10 מוּסַף שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת.] חֶשְׁבּוֹן זֶה אֵינוֹ כּוֹלֵל אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁהוּא הַקָּרְבָּן הָ1277, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא הַגִּימַטְרִיָּא הַגְּדוֹלָה שֶׁל שְׂעִיר עִיזִים הִיא 1277 לְרַמֵּז שֶׁהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוּא הַכּוֹלֵל שֶׁל כֻּלָּם בִּבְחִינַת מִסְפַּר 1277 שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר הַכּוֹלֵל שֶׁל קָרְבְּנוֹת הַשָּׁנָה. וְכֵן 1277 הוּא הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֵלִיָּהוּ אֲבִיעַד שליט”א שֶׁגַּם בַּגְּמָרָא (יומא כ.) מִתְיַחֲסִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים לְפִי שְׁנַת הַחַמָּה שֶׁל 365 יָמִים בְּשָׁנָה: שָׂטָן בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוּנֵי מִמַּאי אָמַר רָמִי בַּר חָמָא הַשָּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָת מֵאָה וְשִׁתִּין וְאַרְבָּעָה הֱוִי תְּלָת מֵאָה וְשִׁתִּין וְאַרְבָּעָה יוֹמִי אִית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוּנֵי בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוּנֵי. וּמָצִינוּ בְּפרדר”א שֶׁהַשָּׂטָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְהַפֵּךְ לְמַלְאָךְ מֵלִיץ עַל יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁהוּא מְקַבֵּל שֹׁחַד, וְרוֹאִים שֶׁמִּתְיַחֲסִים לַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל 365 יָמִים בְּשָׁנָה, שֶׁהַיּוֹם הַ365 הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהַשָּׂטָן מַמְלִיץ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (מ”ה) אָמַר סַמָּאֵל לִפְנֵי הקב”ה רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם נָתַתָּ לִי רְשׁוּת וְעַל יִשְׂרָאֵל אֵין אַתָּה נוֹתֵן לִי, אָמַר לוֹ הֲרֵי יֵשׁ לְךָ רְשׁוּת עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אִם יֵשׁ לָהֶם חֵטְא וְאִם לָאו אֵין לְךָ רְשׁוּת עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ נוֹתְנִין לוֹ שֹׁחַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ’, רָאָה סַמָּאֵל שֶלֹּא נִמְצָא בָהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים חֵטְא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים יֵשׁ לְךָ עַם אֶחָד כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין בָּהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יְחֵפֵי רֶגֶל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּךְ יִשְׂרָאֵל יְחֵפֵי רֶגֶל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין לָהֶם קְפִיצָה כָּךְ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם כָּךְ יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נְקִיִּים מִכָּל חֵטְא כָּךְ יִשְׂרָאֵל נְקִיִּים מִכָּל חֵטְא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהקב”ה שׁוֹמֵעַ עֲתִירָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הַקַּטֵּגוֹר שֶׁלָּהֶם וּמְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל הַמָּקוֹם וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל הַקָּהָל מִקָּטוֹן וְעַד גָּדוֹל וְעַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל הָעָם.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת בְּעוֹלַם הַקְּלִפּוֹת שֶׁבּוֹחֲרִים אֶת הַמְּלָכִים וְרָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלוֹת דֶּרֶךְ קַלְפִּי, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁקַּלְפִּי הוּא הַכְּלִי בּוֹ בָּחֲרוּ אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת בָּעוֹלָם, לָכֵן זֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל בַּקְּלִפּוֹת דֶּרֶךְ קַלְפִּי. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם פֶלְדְּמַן שליט”א שֶׁקַּלְפִּי מְרַמֵּז עַל יְנִיקַת הַקְּלִפָּה מֵהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (יומא לז.) וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ, וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב. נִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ הַקַּלְפִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאִתָּהּ עָשׂוּ אֶת הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים הָיְתָה שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ, דְּמָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (נגעים ב, א) שֶׁצֶּבַע הָעוֹר שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה לְצֶבַע עֵץ הָאֶרֶז שֶׁשְּׁמוֹ אֶשְׁכְּרוֹעַ שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין שָׁחוֹר לְלָבָן. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת מֵהַקַּלְפִּי, כְּמוֹ שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵהָעוֹר. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘רִמְזֵי רַבֵּנוּ יוֹאֵל’ שֶׁהַכָּתוּב “אֲשַׁלַּח גְּדִי” עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּמִּשְׁנָה (יומא סו.) ‘וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ טוֹל וָצֵא, טוֹל וָצֵא’. אוֹתִיּוֹת לוֹט, הַיְינוּ שֶׁיִטּוֹל אֶת הַנִּיצוֹץ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁבָּא מִלּוֹט.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (נח סד.) שֶׁשְּׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל. וּמָצִינוּ עַל שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּגְּמָרָא (שבועות ט.) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. וּבְסֵפֶר ‘יִשְׂמַח מֹשֶה’ (בראשית) מַקְשֶׁה עַל הַגְּמָרָא הַמַּאֲמָר הַזֶּה מְשֻׁלָּל הֲבָנָה, לְמִי חָטָא חַס וְשָׁלוֹם, וּלְמִי יִכָּנֵס הַפְּרַקְלִיט, וּלְמִי יֵרָצֶה, וְעוֹד, הוּא הַיּוֹצֵר וְהוּא הַבּוֹרֵא, ה’ נָתַן, וַה’ לָקַח, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁשְּׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ עוֹזֵר לַמַּלְכוּת שֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, הֲרֵי הוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁתַּפְקִידוֹ לַעֲזֹר לַמַּלְכוּת, וְלָכֵן הוּא כַּפָּרָה עַל מִעוּט הַיָּרֵחַ, הַיְינוּ שֶׁעוֹזֵר לַמַּלְכוּת בִּזְמַנֶּיהָ הַקָּשִׁים כְּשֶׁמִּתְמַעֶטֶת מֵעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רמח:) שֶׁאִם לֹא הָיָה מִעוּט הַיָּרֵחַ לֹא הָיוּ צְרִיכִים אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, וְכָל הַסִּבָּה שֶׁל הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל הִיא בִּגְלַל מִעוּט הַיָּרֵחַ. לְפִי זֶה מְבֹאָר יוֹתֵר מַדּוּעַ שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא כַּפָּרָה עַל מִעוּט הַיָּרֵחַ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁעוֹזֵר לַמַּלְכוּת בְּעִקְבוֹת מִעוּט הַיָּרֵחַ. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (ויקרא יד, ז) שֶׁשִּׁלּוּחַ הַצִּפּוֹר הַחַיָּה שֶׁל מְצֹרָע הִיא בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל שֶׁשּׁוֹלְחִים לַצִּפֳּרִים דִּקְלִפָּה. וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד סוֹבֵל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת מְצֹרָע, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין צח:).

וְכֵן הַצּוּק מִמֶּנּוּ הִשְׁלִיכוּ אֶת הַשָּׂעִיר הָיָה בְּמִדְבַּר יְהוּדָה, בְּנַחֲלַת יְהוּדָה, קָרוֹב לְחֶבְרוֹן בָּהּ הִתְחִילָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְכֵן הָעִיר עַזָּה שֶׁקְּשׁוָּרה לָעַזּוּת שֶׁל הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, הָיְתָה בְּנַחֲלַת שֵׁבֶט יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים א, יח) “וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלָהּ”. וְכֵן בֹּעַז עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא עַזָּה.

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם הִירְשׁ שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּהֲרִיגַת עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי מֻזְכָּר שָׁם שֶׁהִטִּילוּ גוֹרָלוֹת עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִי יֵהָרֵג קוֹדֵם, וְזֶה בְּחִינַת הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. וְכֵן כָּתוּב שָׁם שֶׁרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ וְעָלָה לַמָּרוֹם, וְזֶה בִּבְחִינַת הַכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמַּזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשְּׂעִירִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַפַּיָּט: חָלוּ וְזָעוּ וְנָעוּ כֻּלָּמוֹ. עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל נָתְנוּ עֵינֵימוֹ. לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם לַעֲלוֹת לַאֲדוֹנֵימוֹ. לָדַעַת אִם יָצְאָה הַגְּזֵרָה מֵאֵת אֱלֹהֵימוֹ. טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים. וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים. וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים. כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים: יָרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל. וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכֹחַ וְלָאֵל. וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִֹיא יִשְֹרָאֵל. כְּרֹת רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה הִרְבָּה מֶנּוּ לִבְעֹן. וְנָם לוֹ הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת מְשָׁרֵת לְדָר בְּמָעוֹן. לְהַפִּיל גּוֹרָלוֹת צִוָּה צִפְעוֹן. וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן.

השקר המדבק של המשיח | על זמן המשיח | הרב גינזבורג

אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְ-הוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. תהילים ב’ ז’ ה”חק” של המשיח הוא לומר תמיד שיבוא “היום”,מבלי ללמוד מהנסיון ומהאכזבות. על אף שהשכל אומר אחרת, הבטחון חקוק בלבו של המשיחומאפיין אותו. המשיח באהבתו לישראל ‘חייב’ להמשיך לשקר, והגאולה תלויה בכך שמחלת-השקר המשיחית תדביק את כל ישראל… …

מאמר תִּיפַּח עַצְמָן שֶׁנֶּאֱמַר עַל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין | סוד החשמל

הוספות על מאמר תִּיפַּח עַצְמָן שֶׁנֶּאֱמַר עַל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין. [מודגש בצהוב] מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צז:) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עֵת הַקֵּץ וְלֹא בָּא, שׁוּב אֵינוֹ בָּא, אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ”. וְאֵין הַכַּוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאָסוּר לְחַשֵּׁב …

פולמוס בענין הקיצין בקו סוד החשמל

9 קבצי שמע קצרים  יש לשמוע את המספר הגבוה ולרדת לנמוך הבא אחריו סוד העין ואיך נזכה לגאולה ע  = 70 = סוד  א = 111 = פלא  (הערה חשובה: להבנת המאמר חשוב להתבונן בהדגשות וההסברים שמובאות בהקשר לאותיות “א” – “ע”  וכן  לקרא ע”פ הסדר – בברכת ישמח לב מבקשי ה‘)    כל הענין שלנו מראשית הבריאה מחטא עץ הדעת היה שבמקום להמשיך עלינו את בחינת הפלא “א” ירדנו …

קץ האלף – מאמרים קצרים על חישוב הקץ – מאת: הרב גינזבורג

עדכון יום ה’ נוספו 6 כתבות חדשות יתרון האור “כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ”. הפירוש העמוק הוא שלאור יש יתרון, עוצמה מיוחדת, כאשר הוא יוצא דוקא מתוך החשך, “האור [היוצא] מן החשך”. יותר מזה, האור היוצא מתוך החשך משמעותו שהחשך עצמו הופך לפתע להיות אור! זהו התיאור של הגאולה הבאה מתוך …

גִלּוּי הַקֵּץ מְסַלֵּק אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּמְזָרֵז אֶת הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים. | עוד על סוד עשרה בטבת | סוד החשמל

מוּבָא בָּרַמְחַ”ל (ליקוטים) טַעַם לְמַה שֶּׁאוֹמְרִים בַּזֹּהַר, שֶׁבְּסוֹף הַגָּלוּת אֲפִלּוּ הַתִּינוֹקוֹת יֹאמְרוּ קִצִּין. סוֹד הָעִנְיָן הוּא, שֶׁהַז”א בַּגָּלוּת הוּא בְּסוֹד קַטְנוּת, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא יֵשׁ לָהּ אֲחִיזָה, וּבְסוֹף הַגָּלוּת שֶׁצָּרִיךְ לְסַיֵּם זֶה הַדָּבָר, הַתִּינוֹקוֹת יְגַלּוּ קִצִּים, שֶׁבַּגִּלּוּי שֶׁלָּהֶם יִתְרַחֲקוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּתְאַחֲזָה בְּז”א בִּזְמַן קַטְנוּתוֹ, וּבָזֶה יִתְגַּדֵּל בְּמַדְרֵגָתוֹ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. …

ביאור חישוב הקץ של האריז”ל | קובץ שמע – סוד החשמל

לפי האריז”ל עניין גאולה בעתה התחיל בשנת הש”ל 5330 ומסתיים בשנת התשע”ה 5775 | עוד בעניין משיח בן יוסף והקשר לשנת 67 למדינה | עניין בשורת קץ הגאולה שתלוי בגילוי סודות התורה…ועוד להאזנה לשיעור חישוב קץ האריז”ל לחץ כאן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמואל קו) א”ר שִׁמְעוֹן בַּר מְנַסְיָא אֵין יִשְׂרָאֵל …

ביאור נבואת דניאל: יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים, וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ – שורש השאלה הנפוצה: אמרו את זה כל שנה!!

https://www.youtube.com/watch?v=651xpLO-UMs https://www.youtube.com/watch?v=pGRHCEvMncY https://www.youtube.com/watch?v=Z78EPN1DdkY

“תיפח רוחם של מחשבי קיצין”-האמנם ? האם מותר לחשב את מועד הקץ ? ומה משקלן של הגימטריות בכלל, ובגילוי וחישוב הקץ בפרט ? כל התשובות המוסמכות בנושא ש-“במחלוקת”

מאת: ציון סיבוני תמצית המאמר: האיסור על חישוב הקץ היה רק על תקופת “אחישנה” (אנו כבר “בעתה” משנת תש”ה). כמו כן, האיסור היה לחשב על דרך של גילוי הקץ בניגלה, אולם על דרך הרמז, הדרש והסוד- אין הדבר אסור. ואדרבא, יש חובה על כ”א לחפש ולמצוא את רמזי הקץ בתורה …

צפנת פענח משמעות המספרים 70 – 376 – 1948 – 2018 – 3760 לשנת הגאולה | מצגת/סרטון

סודות ברית בין הבתרים – עודכן סרטון חדש מאת צ’ סיבוני מצורף מאמר מצויין ומעמיק! ממליץ לכולם לבדוק לעומק!  מסגרת יציבה שיכולה להסביר גאולה השנה! האם “יום הששי” הוא יום ה’ באייר תש”ח ? מאת צ”ס תגובה של : Rami Zaltsman ק(י)ץ ה׳תשע״ח המיוחל – עליו דובר רבות! ק(י)ץ (ה׳ אלפים) ת״ח תש״ח תשע״ח …