הכנות אחרונות לקראת הגאולה
 
תגית: <span>השביעי באוקטובר</span>

תקשור עם אחד מנרצחי נובה אחרי שעלה לשמים

קשת 🌈 מתנה מהעולם הבא-

את קשת הכרתי רק אחרי שהוא מת. אימו נטליה הגיעה אלי לתקשור בעקבות פוסט שכתבתי על העולם החדש. את הפוסט היום אני מחכה כבר חודשים לכתוב, מאז חודש מרץ כשהתקשור התקבל, והיום ביום הולדתו הנה הוא יוצא.

זהו לא רק פוסט זיכרון, זאת מתנה שקשת נתן לנו מהעולם הבא…
בדרך כלל אני מתקשרת את המדריכים והמלווים הרוחניים של האדם, אך הפעם גם קשת הגיע לתקשור וסיפר לנו מה קרה לו ולאחרים ביום הזה של ה 7 באוקטובר ולמה כל זה קרה, בעיניים שלו.

היום לקשת יש יום הולדת 23, זהו כבר יום ההולדת השני שהוא חוגג מהשמים, אך הוא ממשיך ללוות אותנו משם יחד עם עוד הרבה מאוד נשמות גבוהות ומפותחות, נשמות של מלאכים וצדיקים שקיבלו על עצמם תפקיד בשנה האחרונה דווקא משם מלמעלה בעקבות מותם, תפקיד של הגנה והתפתחות ומעבר לעולם חדש, אלו קבוצת נשמות עתיקות ומדהימות שבחרו את שליחותם עוד טרם הגיעו לגוף, והם ממשיכים ללוות אותנו ואת העולם כל רגע, ואני רוצה לאמר להם תודה.
ולקשת המדהים- מזל טוב.

~ תקשור במילים של קשת לאימו (נכתב באישורה)~~~~

"אמא, אני רוצה לאמר לך שלא סבלתי. נבהלתי מאוד, זה היה נורא, הפחד היה נורא, האנשים רצו, נפלו, ראיתי מתים אך אני הייתי בהישרדות, המשכתי לרוץ. ידעתי בדיוק מה לעשות אמא, הרגשתי שהקול שבראש שלי אומר לי בדיוק לאן ללכת, אני הצלתי את החברה (שני לוק) אבל לא הצלחתי עד הסוף… אנחנו ברחנו, לא היה זמן לחשוב על אחרים, הכל קרה מהר מאוד, אני ביקשתי עזרה, ביחד עם הפחד ידעתי בדיוק מה לעשות, היה לי קול בראשי שאמר לי לברוח.

מוטי הגיע, הוא קרא לי, ידעתי שהוא יבוא, שלחו לי אותו מלמעלה. הוא אמר לי שהוא איתי ואני איתו, עליתי איתו על הרכב והמשכנו, לא האמנו למה שראינו, חשבנו שאנחנו בתוך חלום, הוא סיפר לי עליו ואני רק הקשבתי, הרגשתי שהוא כמו סבא עתיק שבא לעזור לי ואני לו. המשכנו ובשלב מסויים הבנו שאנחנו כבר לא בגוף, לא הרגשנו את רגע המוות אבל בשלב מסויים ראיתי הכל מלמעלה.

עליתי, זה כל כך יפה למעלה. בהתחלה ריחפתי, עליתי וירדתי, עליתי וירדתי, ניסיתי לחזור לחברים אבל הם כבר לא ראו אותי, הבנתי שאני צריך לעזור לאנשים, קראתי להם למעלה, כל כך נעים למעלה, הכל פתוח, ואין יותר סבל.
לחשתי להם באוזן- בואו למעלה. חלק הקשיבו וחלק לא, ואז עלינו שלב ראשון, החזקנו ידיים והיינו במעגלים מעגלים, קיבלנו את מי שעלה, לא לכולם היה קל, עליתי וירדתי, עזרתי לאנשים להשתחרר. זה לקח קצת זמן אבל פה אין זמן, ואז קיבלנו מנוחה.

עלינו על גיבעה מוארת ונחנו שם. היו דמויות גדולות מעלינו כמו מלאכים שעשו לנו שטיפות, קודם כל שטפו מעלינו את הכל, כולנו שכבנו על הגיבעה וקיבלנו שטיפות אנרגטיות, כמו משפכים אנרגטיים ששוטפים מעלינו את החוויות האנושיות, גם זה לקח קצת זמן. כל מי שנשטף עלה בעוד דרגה, בעוד קומה למעלה.

תביני אמא, אני באתי לזמן קצר בגוף, אני ידעתי שהגעתי למעט, אני רציתי לרדת לעולם הזה שלכם, עולם הארץ, להיות חלק עוד פעם אחרונה, להרגיש איך מלאך מרגיש על האדמה, איך להביא את היופי, איך להרגיש אהבה, איך לגעת, איך לטעום, איך להריח, רציתי להרגיש עוד פעם אחרונה מה זה העולם הזה בגלל שזה פעם אחרונה של העולם הזה, העולם הזה מתפרק, יהיה עולם אחר במקומו.

באנו לזה יחד. אני בחרתי אותך אמא כדי לעזור לך ואת לי, ידעתי שאת תעזרי לי להגדיל את האור, את תראי את היופי. אנחנו תמיד יחד, אנחנו מאותו המקום ועכשיו אני עוזר לך מלמעלה, אני תמיד אהיה כאן אמא…

בחרתי לבוא ולהיות חלק מקבוצה, אנחנו קבוצה פה, קבוצה של מלאכים, לא כולם מלאכים אבל אני בקבוצת המלאכים, אנחנו עוזרים מלמעלה למעבר הזה. תביני אמא, נפתח עכשיו שער גדול, אנחנו פותחים אותו, אנו עוזרים לנשמות רבות לעבור, אנחנו מזרימים למטה לאדמה הרבה אור, הרבה ידע. הייתי צריך את ההתנסות הזאת בגוף כדי להבין מה זה אדמה, כדי לעזור לה.
אנחנו קבוצה ויש לנו הדרכה.
גם החברה פה (שני לוק), היא כבר לא כואבת, היא חזרה להיות פיה, אני אוהב אותה ועכשיו אנחנו יחד, לפעמים אני מביא לה כדורי אור, לה יש תפקיד אחר משלי, היא מפזרת את האור ואני עוזר לאנשים לעלות, אני פותח את השער, לכל אחד יש את התפקיד שלו פה אבל אנחנו יחד.

גם לאנשים שנשארו בעזה (החטופים) יש תפקיד חשוב, תבינו, אין טעות. לא קל להם בכלל אך כל עוד הם שם האנשים בעולם ובארץ יצטרכו להתעורר. זה לא סתם מלחמה על בית או על ארץ או על לאום, זאת מלחמה על קודש הקודשים, על הלב. ומי שאין לו לב לא יוכל לעבור בשער, זוהי מלחמה שמבקשת מכולם לפתוח חזרה את הלב לחמלה, לאהבה, לאכפתיות, לראיית האחר באור, של כולם. ומי שיפתח את הלב יוכל לעלות מעלה.

הרבה ימותו. חלק יעלו אחרי המוות וחלק גם בחיים, אבל למות זה לא רע (צוחק..) מי שצריך ישאר ומי שצריך לעבור יעבור חזרה לגן העדן. השער פתוח, אני ממחזיקי השער, בשביל זה עליתי, יש לנו תפקיד חשוב.
בזכות שהייתי גם בן אדם, אני יכול לעזור לבני האדם יותר מאשר שהייתי לפני, רק מלאך.

תביני אמא, ביקשתי לבוא ל 20 שנה והצלחתי קצת יותר (נהרג בגיל 21) אני רוצה לאמר לך תודה למרות שאין צורך לאמר לך תודה כי אני תמיד כאן ואנחנו תמיד יחד.

הזמן שלך הוא על האדמה והזמן שלי הוא בשער בשמים אבל אני כל הזמן איתך, יושב לך על הכתף ומחזיק לך בכנפיים, אני גם שולח סימנים, אני מלווה אותך בתפקיד שלך באדמה להיות עם לפיד האור למען האמת והאור ביחד עם כל נושאי האור.
ואני בסדר גמור, אני יותר מבסדר גמור, אני בתפקיד שלי בשמים, אנחנו יחד פותחים את השער והתפקיד שלי הוא גם לעלות אנשים בשער, אני יורד ועולה, יורד ועולה…" ~~~~

בסיום התקשור שנעשה בזום כאשר אני בקריית טבעון בצפון ונטליה בסמר בדרום, נטליה ביקשה לאמר לקשת משהו אחרון וברגע שהיא פתחה את הפה ואמרה לו כמה היא אוהבת אותו ומודה לו מכל הלב, הגיע רעם אדיר בשמיים שנשמע מצפון ועד דרום ונפתחו ארובות השמיים!!! שתיינו קפצנו ממושבנו וקיבלנו את הסימן הכי ברור מקשת, המלאך, שעוזר בשמיים עם עוד קבוצה גדולה של נשמות טהורות שעברו הלאה בשנה הזאת… 
גם מנובה, גם במלחמה, וגם בעוד מקומות בארץ ובעולם והם מחזיקים יחד את השער פתוח ומעלים אותנו בדרגת האור לשלב הבא.

מזל טוב קשת מלאך של אור, היום אתה בן 23 ומחר מכניסים לזכרך ספר תורה בבית הכנסת בני דוד בתל אביב (אשאיר פרטים בתגובה 1 למי שרוצה לבוא), תודה שאתה וכל קבוצת הנשמות המדהימות עושים חסדים משמים, ותודה לכולנו שעושים חסדים על האדמה, במלחמה הזאת שהיא בכלל נועדה לפתוח חזרה את הלב לפי דבריו של קשת.

מוקדש לקשת Keshet Kesh Calfa
ולנטליה Natalia Casarotti

ולכל ההורים של המלאכים שעלו השנה לשמיים…

באהבה💜 אילת אלמוג (20.11.24)