שימו לב גימטריה מדוייקת
הגדול 5785 = התשפ"ה
הריבוע 11110 = חכמת הויה אינסופית
עוד פעימה בהתגלות משיח בשמחת תורה
מאת: פורסם ברשת
מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מתייחס לחיסול סינוואר ואומר שאם הגר"א דיבר על מלחמת גוג ומגוג [כפי שהעברנו בהודעה במוצאי החג], שהיא בעצם 'מחיית עמלק', הרי בחיסול זה אפשר לראות את תחילת התהליך של 'מחיית עמלק'!
דבריו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א על כך שמלחמת גוג ומגוג תהיה בשלוש השעות ביום הושענא-רבה, ומי שיהיה אז בסוכה – יינצל, עוררו כצפוי הדים אדירים בכל רחבי תבל!
הבוקר, יום ראשון של חול המועד, דיווחנו להרב שליט"א על ההדים הכבירים הללו, והרב שאל: האם העברנו את דבריו לפני שנודע על חיסולו של סינוואר או לאחר מכן? והרב המשיך והסביר:
החיסול של הרשע הזה מוסיף נופך לדברים שאמרנו בחג, בגלל שדברי הגר"א מווילנא על מלחמת גוג ומגוג, הם בעצם 'מחיית עמלק', וחיסולו של סינוואר הוא-הוא מחיית עמלק, ואולי יש בכך תחילת התגשמותם של הדברים המופלאים המתעתדים להתרחש [למותר לציין, שהרב שליט"א לא דיבר על תאריך מסוים וספציפי, רק הזכיר את מסורתו של הגר"א מווילנא על הושענא-רבה].
*
מרן הרב שליט"א ביקש מאתנו להדגיש שכל הדברים הללו לא צריכים להכניס את הקהל ללחץ, אלא אדרבה – לגרום לחיזוק גדול. אחד החיזוקים הבולטים יכול להתבטא בישיבה תמידית בסוכה. דהיינו, אם בכל השנים היינו יוצאים לפעמים מהסוכה, והולכים לפה ולשם, היום בגלל דברי הגר"א שמי שיהיה בסוכה יינצל ממלחמת גוג ומגוג, יש יותר חשק להישאר בסוכה!
*
גם במלחמת יום הכיפורים שנמשכה כזכור אל תוך חג הסוכות, עורר מרן ה'קהילות יעקב' זצ"ל להישאר בתוך הסוכה.
*
כמו-כן עורר הרב שליט"א על הסיעתא דשמיא הגדולה שהיתה בחיסול, בכך שאף אחד לא יכול להתגאות כאן ב'כוחי ועוצם ידי', שכן לפני החיסול לא היה פירור של מידע על מקום הימצאו של ראש המחבלים הארור, והדבר התרחש בהיתקלות 'מקרית'. כך זכינו ל'מחיית עמלק' שנעשתה לא מתוך 'כוחי ועוצם ידי', אלא מתוך התגלות כוחו ועזוז-גבורתו של השם יתברך. וזה עוד קידוש השם נורא.
*
ועוד הנהגה מופלאה שראינו בימים האחרונים אצל מרן הגר"י זילברשטיין: מילות התפילה של הימים הנוראים עדיין מרחשות בשפתותינו, ומה היה קורה אילו היינו משחילים אותן גם בימול החול, וממשיכים להתפלל 'ובכן תן פחדך' וכו'? כך עושה מרן הגר"י זילברשטיין כאשר גם לאחר יום הכיפורים, בסיום תפילת שחרית בלחש, הוא מדפדף בדפי הסידור שלו לתפילות הימים הנוראים ומתפלל קטע אחד או שניים מהתפילות הללו.
יש בכך שתי מעלות; הראשונה, להזכיר לנו את האווירה המרוממת שהיתה בתפילות הימים הנוראים; והשניה, כי אכן אנחנו זקוקים מאוד שהשי"ת ייתן את פחדו 'על כל מעשיך, ואימתך על כל מה שבראת, וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם' וכו'.
ההודעה הקודמת, שהועברה במוצאי החג
מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מזכיר שמלחמת גוג ומגוג תהיה בשלוש השעות ביום הושענא-רבה, ומי שיהיה אז בסוכה – יינצל!
כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה על עקבתא דמשיחא, התקיימו. המלחמות, הצרות, היסורים, השכול והכאב, והגלות מבית – הכל מתרחש בימינו, ברמה היותר-גבוהה שאפשר.
בליל החג הזכיר מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א בבית מדרשו ברמת אלחנן גם את הנסים הגדולים שנעשו אתנו במשך השנה האחרונה כאשר רבבות טילים שנורו מכל הכיוונים לא גרמו לנפגעים רבים.
במקביל הזכיר הרב שליט"א את הברטנורא במסכת מגילה (ג' ה') כתב: 'מסורת בידינו, דתחיית המתים עתידה להיות בפסח, ומלחמת גוג ומגוג בסוכות'!
בד-בבד הזכיר הרב גם את הקבלה שיש בידינו מדור לדור עד להגר"א מווילנה ורבי חיים ויטאל האומרים שמלחמת גוג ומגוג תהיה בשלוש שעות בהושענא-רבה, ומי שירצה להינצל – שיישב בסוכה! ועל כך נאמר, 'כי יצפנני מסוכה ביום רעה', שיום רעה היא מלחמת גוג ומגוג, ומי שירצה להינצל – יישב בסוכה.
מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל אמר שהשלוש-שעות הן השעות שלפני זמן הנץ ביום הושענא-רבה.
השאלות שהוצגו בשיעור לפני מרן הגרי"ז היו: האם כדאי יותר לשבת בבית המדרש, או בסוכה? אם יש אזעקה בשעות הללו, האם להיכנס למקלט? ושאלות נוספות.
'צריך להשתדל לא לקלקל'
כאשר בערב החג הזכרנו את דברי הברטנורא לפני רבינו מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, אמר ש'כיון שכך – צריך להשתדל לא לקלקל'!
דהיינו, הכל תלוי בנו, בכל אחד ואחד מאתנו. העת היא עת רצון מיוחדת, וצריך להשתדל לא לקלקל, כדברי מרן הרב.
ו'לא לקלקל' – פירושו להשתדל לעשות את רצון ה', כל אחד כפי יכולתו.