תגית: סוד החשמל

מוּבָא בְּלק"ת מֵהָאֲרִיזַ"ל (בלק ע' רכח) "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל", שֶׁהוּא הַיְסוֹד, וְשֵׁבֶט גִּימַטְרִיָּא אִישׁ, כִּי יְסוֹד זְעֵיר אַנְפִּין נִקְרָא אִישׁ. וְרוֹאִים שֶׁהָאֲרִיזַ"ל מְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" שֶׁהַקִּימָה תִּהְיֶה דֶּרֶךְ בְּחִינַת "שֵׁבֶט" שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אִישׁ הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד. וְכֵן מוּבָא בָּ'אוֹר הַחַיִּים' עַל הַפָּסוּק הַזֶּה: וּכְנֶגֶד גְּאֻלַּת בְּעִתָּהּ אָמַר "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל", פֵּרוּשׁ שֶׁיָּקוּם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ הַקָּמִים בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ טֶבַע. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֵי אַחַ"ר צה"ל, הֵן הַפָּסוּק "וְקָ"ם שֵׁבֶ"ט". לְרַמֵּז שֶׁאַחֲרֵי גְּזֵרַת הַגִּיּוּס לְצה"ל יְקֻיַּם הַפָּסוּק שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל". כמובא בַּמַּלְבִּי"ם (תהילים פט, נב) "חֵרְפוּ עִקְבוֹת מְשִׁיחֶךָ", רוֹצֶה לוֹמַר יֵשׁ לִי נְחָמָה בְּמַה שֶּׁיָּדַעְתִּי שֶׁמַּה שֶּׁחֵרְפוּ, הוּא "עִקְבוֹת מְשִׁיחֶךָ", שֶׁעַל יְדֵי הַחֵרוּף יָבֹאוּ עִקְבוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבָעֵת שֶׁיִּרְבּוּ חֵרוּפֵיהֶם הוּא הָאוֹת שֶׁיָּבֹאוּ עִקְבוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְלָכֵן כָּל זֶה מַתְחִיל בַּיָּמִים הַסְּמוּכִים לְחֹדֶשׁ שְׁבָט מִלְּשׁוֹן שֵׁבֶט, שֶׁהוּא יְסוֹד. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּ'סֵפֶר יְצִירָה' שֶׁחֹדֶשׁ שְׁבָט נוֹצַר בָּאוֹת צ' הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד, וּלְפִי הַחֲלֻקָּה שֶׁל י"ב חֳדָשִׁים כְּנֶגֶד י"ב שְׁבָטִים, חֹדֶשׁ שְׁבָט הוּא כְּנֶגֶד יוֹסֵף. וּכְפִי שֶׁמַּאֲרִיךְ הַ'פְּרִי צַדִּיק' מַדּוּעַ שׁוֹבָבִי"ם הֵם בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט. וְכֵן ראש חֹדֶשׁ שְׁבָט תשפ"ה הִיא יוֹם חֲמִישִׁי אוֹתִיּוֹת מְשִׁיחִי, והמולד בשעה 6:17 דַּקּוֹת בגימטריא אטום עם הכולל. [והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שזה גם הגימטריא של יתרו עם הכולל, היינו יום א' אחרי קריאת פרשת יתרו]. וְכֵן הַמּוֹלָד הָאֲמִתִּי הוּא בְּשָׁעָה 14:37 וְהַמִּסְפָּר 437 הוּא גִימַטְרִיָּא שֶׁל משיח בן דויד עם המילים, ועוד 1000 המספר של הגאולה העתידה. וְכֵן חֹדֶשׁ שְׁבָט נִקְרָא בַּתּוֹרָה "עַשְׁתֵּי עָשָׂר" בְּגִימַטְרִיָּא עִם הָאוֹתִיּוֹת והכולל תשפ"ה. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (תהילים קכה, ג) "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים". וּמְבָאֵר רַשִּׁ"י לֹא יִתֵּן הקב"ה אֶת מֶמְשֶׁלֶת הָרְשָׁעִים לָנוּחַ עַל הַצַּדִּיקִים. 

כיון שהיסוד נקרא צדיק חי העולמים, יוצא שיום י"ח שבט הוא בחינת יסוד שביסוד, ושמעתי מהרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שביום הזה נשלמים ב' פעמים 70 ימים מכ"ה אלול תשפ"ד, שהבאנו את דברי הזוהר (בלק ריב:) שבאותו יום ימות שליט גדול כמו שאכן קרא שהרגו את נסרלה, ואחרי יהיה תהליך של 70 ימים, ויש גורסים שיהיה תהליך של ב' פעמים 70 ימים, וכפי שמבאר הרמ"ק בפירושו על הזוהר שסיום ה70 ימים יהיה ביום ח' כסליו, וביום הזה היתה נפילת דמשק. והוסיף הרה"ג ר' חיים שטרית שליט"א שהמילה "אחישנה" מתחלקת לשני מילים אנ"ה חי"ש ר"ת י"ח שבט. וכן משי"ח ר"ת י"ח שבט מגיע. וכן י"ח שב"ט התשפ"ה בגימטריא "שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד". והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שזה גם הגימטריא של התאריך למנינם יום ראשון 16 פברואר. וכן בעתה יום א' י"ח שבט תשפ"ה בגימטריא אלף ארבע מאות ושבעים ושבעה, היינו המספר 1477 כמנין קץ בעתה. והוא גם הגימטריא של הפסוק שנאמר על הגאולה העתידה: (שמות ד, יג) "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח". וכן הפסוק 1477 מתחילת התורה הוא (בראשית מט, ב) "הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם" ששם יעקב בא לגלות את הקץ. וכן האותיות אל"ף וארב"ע מאות ושבעי"ם ושבע"ה נרמזים ברצף יחיד בתנ"ך בפסוק שמדבר גם על בני ראובן שעליהם נאמר בזוהר שהם עתידים לעורר מלחמות בעולם בזמן ביאת המשיח: (דבהי"א ה, יח) "בְּנֵי רְאוּבֵן וְגָדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה מִן בְּנֵי חַיִל אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי מָגֵן וְחֶרֶב וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת וּלְמוּדֵי מִלְחָמָה אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים יֹצְאֵי צָבָא". וכן הפסוק בדברי הימים א' פרק ה' פסוק י"ח רמז ליום י"ח שבט שהוא החודש הה' ויחול ביום א' בשבוע.

וכן האותיות בעת"ה תשפ"ה מופיעות בכל התנ"ך 1590 פעמים בסינון אותיות, ויש כאן רמז על הפסוק שנאמר על הגאולה: "הקטן יהיה לאלף", כי קטן בגימטריא 159 ואם נגדיל אותו לאלף היינו נוסיף לו אפס נקבל 1590. וכן בספר בראשית יש 1534 פסוקים כמנין יו"ד חי"ת שב"ט תשפ"ה. וכן הפסוק הראשון של התורה עולה לגימטריא של 37 כפול 73 ואם נכתוב שבעים ושלשה כפול שלשה ושבעים עולה לגימטריא 2262 כמנין קץ בעתה תשפ"ה. והוסיף הרה"ג ר' י. מ. ה. שליט"א שיום י"ח שבט הוא יום ההילולא של הג"ר צבי לויסון זצ"ל חתנו של ה'חפץ חיים' שה'חפץ חיים' אמר שהיה דין על חצי מהעולם, ובפטירתו הוא כיפר עליהם. וכן יום י"ח שבט הוא היום ה137 מתחילת השנה, ומובא בְּשֵׁם הָרה"ג ר' יִצְחָק גִּינְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁהַמִּסְפָּר הַפִּלְאִי וְהֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁהִתְגַּלָּה בְּחָכְמַת הַפִיזִיקָה הוּא מִסְפַּר 137 כְּמִנְיַן תֵּבַת אוֹפַן אוֹ קַבָּלָה. אוֹ פֶּלֶא הוי"ה. כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת קל"ז שֶׁהֵן 137 בָּאוֹת לִפְנֵי אוֹתִיּוֹת חֹמֶר, שֶׁהַמִּסְפָּר הַזֶּה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ הָרוּחָנִי שֶׁל עוֹלַם הַחֹמֶר, לָכֵן הוּא נִרְמָז בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁמֵּעַל הָאוֹתִיּוֹת חֹמֶר. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' י. ב. שליט"א שֶׁמִּסְפַּר 137 עִם הַכּוֹלֵל הוּא הַמִּסְפָּר שֶׁהַיְרוּשַׁלְמִי מְצַיֵּן בְּעִנְיַן שְׁמוֹתָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (ברכות יז.) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר צֶמַח שְׁמוֹ, ר' יוּדָן בְּרֵיהּ דְּר' אַיְיבוּ אָמַר מְנַחֵם שְׁמוֹ, אָמַר חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּר' אֲבָהוּ וְלֹא פְּלִיגִי חוּשְׁבְּנֵיהּ דְּהָדֵין כְּחוּשְׁבְּנֵיהּ דְּהָדֵין הוּא צֶמַח הוּא מְנַחֵם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. עֶבְרוֹן שליט"א שֶׁסְּפִירַת כֶּתֶר בְּגִימַטְרִיָּא 1370 הַיְינוּ 10 פְּעָמִים 137, לְרַמֵּז שֶׁהַכֶּתֶר קָשׁוּר לַמִּסְפָּר הַזֶּה, וְלָכֵן הוּא כָּפוּל 10, כִּי הַכֶּתֶר כּוֹלֵל אֶת כָּל הַ10 סְפִירוֹת. 

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' י. מ. ה. שליט"א שֶׁנְּבוּאַת זְכַרְיָה עַל סִיּוּם שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֶמֶז גַּם עַל סִיּוּם שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, הָיְתָה בְּיוֹם כ"ד בִּשְׁבָט. וְזֶה מַרְאֶה עַל קֶשֶׁר בֵּין חֹדֶשׁ שְׁבָט עִם סִיּוּם שִׁבְעִים הַשָּׁנִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה א, ז) "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָ"ה אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר וגו', וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהֹוָ"ה וַיֹּאמַר יְהֹוָ"ה צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ'.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהַתַּאֲרִיךְ ל' בְּטֵבֵת שֶׁמְּחַבֵּר אֶת חָדְשֵׁי טֵבֵת וּשְׁבָט הוּא הַתַּאֲרִיךְ בּוֹ תִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג: ('בתי מדרשות' ח"ב מדרש אלפא ביתות) וְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה יָבֹא גּוֹג וּמָגוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְעוֹשֶׂה עִם מָשִׁיחַ וְעִם יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשָה מִלְחָמוֹת בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת; מִלְחָמָה אֶחָד בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת וּמִלְחָמָה אֶחָד בְּל' בְּטֵבֵת. וְכֵן מוּבָא בַּגְּרָ"א ('אדרת אליהו' בלק) "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "וְקָם שֵׁבֶט" הוּא כּוֹכָבָא דְּשָׁבִיט, וְהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת לִפְנֵי שְׁבָ"ט הֵן אַחַ"ר רֶמֶז לַפָּסוּק (הושע ג, ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם". 

מוּבָא בָּ'אִבְּן עֶזְרָא' (במדבר ז, עב) "בַּיּוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם" כְּבָר בֵּאַרְתִּי בְּסֵפֶר מֹאזְנַיִם לָמָּה הִשְׁתַּנָּה זֶה הַמִּסְפָּר, וְטַעַם עַשְׁתֵּי כְּמוֹ עֶשְׁתֹּנֹתָיו מַה שֶּׁיּוֹלִידוּ מַחְשְׁבוֹתָיו כְּאִלּוּ הָעֶשֶׂר הוֹלִיד וְהוּא סוֹד גָּדוֹל. וְרוֹאִים שֶׁהַמִּסְפָּר עַשְׁתֵּי מְרַמֵּז עַל לֵידַת הָעֶשֶׂר שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת הָעֲשִׂירִית שֶׁמּוֹלִידָה מָשִׁיחַ. וְכֵן דְּלִי שֶׁהוּא מַזָּלוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ שְׁבָט, מְרַמֵּז עַל הַמַּעֲבָר בֵּין הַגָּלוּת לַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בָּ'אוֹר הַחַיִּים' (במדבר כד, ז) "יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְגוֹ' וַתִּנָּשֵׂא מַלְכוּתוֹ". וְאָמַר לְשׁוֹן דְּלִי, לוֹמַר כִּי בְּעֵרֶךְ בִּינָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָתִיד ה' לְגַלּוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף הַדּוֹרוֹת, בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל בִּינָה, כָּל הַמ"ט הֵם בְּגֶדֶר דְּלִי בְּעֶרְכּוֹ, וְאָמַר כִּי הֲגַם שֶׁעַתָּה הוּא דְּלִי זֶרַע יִשְׂרָאֵל, יִזְכֶּה לָקַחַת מַיִם רַבִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְהוּא אוֹמְרוֹ וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים. "וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ" הִיא מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ל. שִׁטְרִית שליט"א שֶׁדְּלִי מְרַמֵּז עַל לֵדַת מָשִׁיחַ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁדְּלִ"י ר"ת יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ. וְכֵן הַפָּסוּק "כְּמַר מִדְּלִי" מְרַמֵּז עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא מַר: אֵימָתַי קָאָתֵי מַר. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּפְּסוּקִים (ירמי' א, יא) "מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשׂתוֹ". "מַקֵּל שָׁקֵד" מְרַמֵּז עַל חֹדֶשׁ שְׁבָט שֶׁבּוֹ פּוֹרֵחַ הַשָּׁקֵד. והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שבדף היומי של יום י"ח שבט תשפ"ה מובא (סנהדרין סא:) סימן עב"ד ישתחו"ה למשי"ח. שמרמז על ההתהפכות משלטון האומות לשלטון משיח, ושהם יהיו עבדים למלך המשיח. וכן סימן עב"ד ישתחו"ה למשי"ח בגימטריא 1353 שזה אותם מספרים של 1335 וגם בגימטריא 1335 ועוד י"ח. וכן בשנת תשפ"ה ימלאו עב"ד שנים לשלטון הערב רב שעליהם נאמר "עבד כי ימלך". וכן האותיות ביו"ם א' י"ח שב"ט תשפ"ה התגלו בסינון יחיד בתנ"ך בפסוק של נקמת ה' בגויים: (יואל ד, יב) "יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב: שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר בֹּאוּ רְדוּ כִּי מָלְאָה גַּת הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם: הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהֹוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ". 

ד' יסודות אש רוח מים עפר בעשר מכות במצרים וכנגד זה בביעור חמץ.

מוּבָא בַּסְּפוֹרְנוֹ (שמות ח, יב) דצ"ך הָיוּ אוֹתוֹת בִּשְׁתֵּי הַיְסוֹדוֹת הַכְּבֵדִים, וְעד"ש הָיוּ אוֹתוֹת בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וּבא"ח הָיוּ אוֹתוֹת בָּאֲוִיר. ורואים שהספורנו מחלק את ג' החלוקות של רבי יהודה בעשר מכות דצ"ך עד"ש בא"ח, לדומם, חי, ורוח שקשורה עם המדבר בסוד רוח ממללא. היינו מכות דם צפרדע כינים קשורים עם הדומם, כי הצפרדע באה מהמים שהם דומם, וכן הכינים נוצרו מהעפר שהוא דומם, ומכות ערוב דבר שחין הם בבעלי חיים, ומכות ברד ארבה חושך היו באויר שהוא בסוד הרוח שקשורה עם המדבר, כי הדיבור נקרא רוח ממללא. ונראה להוסיף שמונח כאן בעומק גם חלוקה של הד' יסודות אש רוח מים עפר, כי מכות דם צפרדע כינים קשורים עם הדומם שהוא יסוד העפר ויסוד המים, ומכות ערוב דבר שחין קשורות עם יסוד האש, היינו התגברות יסוד האש שבבעלי חיים, כמו הפיח כבשן שהביא את השחין הבוער, וכן המגיפה לבהמות במכת דבר שבאה ממכת חום מיסוד האש, וכן מכת ערוב שחיממה את הבעלי חיים לבוא ולהזיק. ומכות ברד ארבה חושך היו באויר שהוא ביסוד הרוח. והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שמכת ברד יש בה גם מים וגם אש וגם רוח לכן היא נרמז באות ב' של באח"ב שהיא אות חיבור, ומחברת לדצ"ך ועד"ש. ושמעתי מהג"ר דן מחבר שליט"א שכנגד זה מבטלים את החמץ באש רוח מים עפר, כיון שהוא עשוי מאש רוח מים ועפר, כמובא בְּ'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' לְהָר"נ מִבְּרֶסְלַב (פסח ג, ח) הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ וּמַצָּה. דְּחָמֵץ מֻרְכָּב מִכָּל הַד' יְסוֹדוֹת. קֶמַח – יְסוֹד הֶעָפָר, מַיִם – יְסוֹד הַמַּיִם, שְׂאוֹר הַמַּתְפִּיחַ – יְסוֹד הָרוּחַ, וְהַתַּנּוּר – יְסוֹד הָאֵשׁ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מַצָּה אֵין בָּהּ יְסוֹד הָרוּחַ דְּאֵינָהּ תּוֹפַחַת. וּבִיסוֹד הָרוּחַ נֶאֱחָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּקְרָא רוּחַ סְעָרָה, וְלָכֵן בַּמַּצָּה אֵין לוֹ אֲחִיזָה. ומובא בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' (תשנ"ב ע' קו) שֶׁבִּעוּר חָמֵץ נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ הַד' יְסוֹדוֹת, שְׂרֵפָה כְּנֶגֶד יְסוֹד הָאֵשׁ, מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ כְּנֶגֶד יְסוֹד הָרוּחַ, מֵטִיל לַיָּם כְּנֶגֶד יְסוֹד הַמַּיִם, וּבִטּוּל כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא כְּנֶגֶד יְסוֹד הֶעָפָר. וכשם שביציאת מצרים יצאנו להתעלות מעל החומר ששולט בד' יסודות אש רוח מים עפר, כך יהיה בגאולה העתידה, לכן האותיות א"ש רו"ח מי"ם עפ"ר נרמזים ברצף יחיד בתנ"ך בפסוק של עיכוב המשיח: (תהילים פט, נא) "זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים: אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָ"ה אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ". וכן האותיות תכז"ב א"ש רו"ח מי"ם עפ"ר נרמזים ברצף אותיות בפסוק: (תהילים צב, ח) "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד".

וכן שמעתי מהרה"ג ר' יהודה ר. שליט"א שהר"ת של רע מכלה את עצמו הוא אותו ר"ת של אש רוח מים עפר, ומבואר לדברינו דד' יסודות אלו שהם מסמלים את עולם החומר יש להם כליון, כמו כל דבר גשמי שמתכלה והחומר לא נשאר, והטעם מדוע החומר מתכלה הוא אותו טעם מדוע הרע מכלה את עצמו, כי הרע קשור עם עולם החומר שרובו רע והקליפות שולטות בו, וכל מה שהוא רע הוא רעוע ואין לו קיום נצחי.‏ וכן אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר בגימטריא דבר שאין בו ממש. 

וכן בפרה אדומה שנכנסת בעומק הטומאה לטהר טמאים ולטמא טהורים, מצינו בַּגְּמָרָא (סוטה טז:) "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת", אָמַר ר' שִׁמְעוֹן וְכִי עָפָר הוּא וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא שִׁנָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ לָדוּן הֵימֶנוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר מַה לְּהַלָּן עָפָר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם אַף כָּאן עָפָר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם. וְרוֹאִים שֶׁלּוֹמְדִים גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַפַר סוֹטָה לְאֵפֶר פָּרָה שֶׁהַתּוֹרָה מְכַנָּה אֶת הָאֵפֶר בַּפָּסוּק הַזֶּה בַּשֵּׁם עָפָר. וגם שם עוֹשִׂים שְׂרֵפָה מיסוד האש, ומייצרים אֵפֶר שנקרא עפר מיסוד העפר, ונותנים לְמַיִם מיסוד המים, ומזים בַּאֲוִיר עַל הַטָּמֵא ביסוד הרוח. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁאֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר בְּגִימַטְרִיָּא תתקנ"ה מִלְּשׁוֹן לְתַקֵּן. וְכֵן אֵפֶר פָּרָה בְּגִימַטְרִיָּא תִּיקוּן. וכן משה רבינו שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים לַפָּרָה אֲדֻמָּה, וְטָחַן אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ אֵפֶר כְּמוֹ אֵפֶר הַפָּרָה, וְעִרְבֵּב עִם הַמַּיִם כְּמוֹ בַּפָּרָה אֲדֻמָּה. וכפי שמובא בָּ'אַבַּרְבַּנֵאל' שָׁם שֶׁמֹּשֶה עָשָׂה ד' פְּעֻלּוֹת כְּנֶגֶד ד' יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. שְׂרֵפָה, כְּנֶגֶד יְסוֹד הָאֵשׁ, טְחִינַת הָאֵפֶר כְּנֶגֶד יְסוֹד הֶעָפָר, זְרִיקָה בָּאֲוִיר, כְּנֶגֶד יְסוֹד הָרוּחַ, וּנְתִינָה לַמַּיִם כְּנֶגֶד יְסוֹד הַמַּיִם. 

וכן שמעתי מהרה"ג ר' י. ק. שליט"א שד' ערים קדושות בארץ ישראל ירושלים צפת חברון טבריה הם כנגד ד' יסודות אש רוח מים עפר. היינו חברון מתקנת את בחינת עפר ששם מקום הקבורה של אבות העולם והיתה בידי קליפת עפרון. וירושלים מתקנת את בחינת אש, כמו שאומרים בתפילת 'נחם' 'כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ כָּאָמוּר "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב'. וטבריה מתקנת את בחינת מים שיושבת בטבורה של ישראל בבחינת המים שברחם שנרמזים בים כנרת. וצפת מתקנת את בחינת רוח, כמו שמשתלשל שם שיש רוח במרומי ההרים. 

שם מ"ב מתחלק לשתי חצאים שכל אחד הוא כ"א כמנין השם אהיה, אחד לגאולת מצרים, והשני לגאולה לעתיד לבוא.

מוּבָא בְּ'שַׁעַר הַפְּסוּקִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (חיי שרה סא) טִפַּת הַזָּכָר הִיא שֵׁם מ"ב, וְטִפַּת הַנְּקֵבָה כְּלוּלָה מִב' טִפִּין, ב"פ מ"ב, שֶׁהֵם פ"ד, כְּמִנְיַן יָדַ"ע, בְּסוֹד אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה, שֶׁאֵין כְּנֶגְדָּהּ עוֹלָה ב' טִפִּין. גַּם נִקְרָא יָדַע, עַל שֵׁם הַזִּוּוּג, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ". רואים שהתקון לִפְגַם הַבְּרִית הוּא פ"ד תַּעֲנִיּוֹת, כְּנֶגֶד הַפְּגָם בַּזִּוּוּג שֶׁל שֵׁם מ"ב ב' פְּעָמִים, כמובא בְּ'עֵץ חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (שער לט ח"ב ע' רס) שֶׁשֵּׁם מ"ב שאיתו ה' ברא את העולם, מְסַמֵּל אֶת הָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד. דְּז' וָוִי"ן הֵם מ"ב, וְשֵׁם מ"ב מְחַבֵּר אֶת הַו' לַז'. וְכֵן מוּבָא בְּפרע"ח לְהָאֲרִיזַ"ל (קריאת שמע ע' קנז) שֶׁהָאוֹת ה' הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת יֵשׁ לָהּ ג' צִיּוּרִים ד"י ד"ו וו"ו שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא מ"ב לְרַמֵּז שֶׁהַהַשְׁפָּעָה שֶׁמְּמַלְּאָה אֶת הָאוֹת ה' נַעֲשֵׂית דֶּרֶךְ שֵׁם מ"ב. וְכֵן מוּבָא בְּ'עֵץ חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (שער לט ע' רס) הִנֵּה ו' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הִיא דְּיוֹקָנָא דִּבְרִית, כִּי הַיְסוֹד הוּא אָרֹךְ דּוֹמֶה לָאוֹת ו' וְכוּ', אַחַר כָּךְ אוֹתוֹ הָרֶגֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַוָּא"ו הוּא נְקֻדַּת הָעֲטָרָה שֶׁל הַיְסוֹד, וְזוֹ הַו' הוּא שֵׁם ז' דְּמ"ב, וְזוֹ הַנְּקֻדָּה נִכְנֶסֶת בִּיסוֹד הַנּוּקְבָא שֶׁהוּא ה' דַּהֲוָיָ"ה בִּנְקֻדַּת צִיּוֹן שֶׁבָּהּ, וְאָז נִקְרָא גְּמַר בִּיאָה. וְנִמְצָא שֶׁשֵּׁם זֶה הָאַחֲרוֹן (של מ"ב) הוּא בְּחִינַת הָעֲטָרָה שֶׁהִיא מַלְכוּת שֶׁבַּיְסוֹד, וְגַם שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת בַּיְסוֹד דְּמַלְכוּת, לָכֵן שֵׁם הָאַחֲרוֹן שֶׁל מ"ב מַכְנִיס אוֹתוֹ בַּזֹּהַר אֶל הַמַּלְכוּת. רוֹאִים שֶׁשֵׁם מ"ב הוּא חִבּוּר שֶׁל ו' פְּעָמִים ז' תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאָנָּא בְּכֹחַ, וּמִסְפָּר ו' וְז' מְסַמְּלִים אֶת הַיְסוֹד וַעֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁמַּשְׁפִּיעִים לַמַּלְכוּת, וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' א. עֶבְרוֹן שליט"א שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין זָכָ"ר בְּמִלּוּי אוֹתִיּוֹת, לִנְקֵבָ"ה בְּמִלוּי הָאוֹתִיּוֹת הוּא מִסְפַּר מ"ב שֶׁמְּחַבֵּר אוֹתָם.

בֵּאַרְנוּ שֶׁשֵּׁם מ"ב הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּרָה שביסוד שפועלת את היחוד, ולכן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (קידושין עא.) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁצָּנוּעַ וְעָנָו וְעוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו. כי גְּבוּרָה בְּגִימַטְרִיָּא חֵצִי חֵצִי, וְחֵצִי מְרֻמָּז בִּשְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק, הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה, וְתֵּבַת חַד הַמְרַמֶּזֶת עַל חִתּוּךְ חַד, מְרַמֶּזֶת גַּם עַל יחוד שֶׁעוֹשֶׂה חַד, כמובא במהר"ל (ח"א ח"ד, מס' עבודה זרה) קָרְאוּ חֲכָמִים חִתּוּךְ הַדִּין, כִּי הַדִּין הוּא חַד וְיֶשׁ לוֹ חִתּוּךְ. לכן אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁעוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו. 

עַיֵּן בְּ'שַׁעֲרֵי אוֹרָה' (שער ו-ז), שֶׁמִּדַּת הַגְּבוּרָה, שׁוֹמֶרֶת אֶצְלָהּ אֶת הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁהִיא צִמְצְמָה, כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ אֶת זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא. וזה הסוד של יחץ אותיות חצי שעושים במצה הָאֶמְצָעִית בְּלֵיל הַסֵּדֶר. דְּמַצָּה זוֹ הִיא כְּנֶגֶד לֵוִי, שֶׁמְּסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה, וְכֵיוָן שֶׁעִנְיָנָהּ שֶׁל הַגְּבוּרָה הוּא לחתוך חֲצִי חֲצִי, לָכֵן מְסַמְּלִים את זה במצות יחץ שחצי מקבלים בעולם הזה והחצי השני צפון לעתיד לבוא. וכן שם מ"ב שהוא בבחינת גבורה הוא בסוד החצי ובסוד היחוד שעושה חד, ושמעתי מהרה"ג ר' מ. שיפמן שליט"א ששם מ"ב מתחלק לשתי חצאים שכל אחד הוא כ"א כמנין השם אהיה, וכפי שמצינו בַּגְּמָרָא (ברכות ט:) "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיָּהּ לְצָרָה בְּשַׁעְתָּהּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". רוֹאִים שֶׁה' אָמַר לְמֹשֶה שיש שתי שמות אהיה אחד לגאולת מצרים, והשני לגאולה לעתיד לבוא, ממש בחינת החלוקה לשתי חצאים בין העולם הזה לעולם הבא שמידת הגבורה מחלקת. וכן "אהיה אשר אהיה" בגימטריא פ"ד סוד ב' פעמים מ"ב, לפי גימטריא של מיקום האותיות. וכן יוכבד שהולידה את משה שהוא גואל ראשון והוא גואל אחרון בגימטריא מ"ב, לרמז שיוכבד היא סוד שם מ"ב, שמתחלקת לשתי חצאים בסוד שתי שמות אהיה, הראשון הוליד את משה שהיה גואל אחרון, והשני יוליד את משה פעם שניה להיות גואל אחרון. וכן יוֹכֶבֶד נִקְרֵאת בַּת לֵוִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב, א) "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי", דְּבַת הִיא בְּחִינַת גְּבוּרָה וְלֵוִי הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה. וּמְרַמֵּז עַל בְּחִינַת הַגְּבוּרָה שנרמזת בשם מ"ב. וְכֵן שֵׁם מ"ב הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלְּפָנָיו הֵן שֵׁם אֵ"ל הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַחֶסֶד שֶׁנִּשְׁאֲרָה לְמַעְלָה בִּבְחִינַת לְפָנָיו וְלֹא הוּשְׁפְּעָה לַמַּלְכוּת. וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחַרֵי שֵׁם מ"ב הֵן ג"ן הַמְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת. וְכֵן שֵׁם מ"ב בְּא"ת ב"ש י"ש, לְרַמֵּז שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה הַשְׁפָּעַת הַי"ש שֶׁהִיא חֲצִי מֵהַתר"ך, כמובא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (ר"ה ח"ב רמ) דַּע כִּי הַכֶּתֶר יֵשׁ בּוֹ תר"ך אוֹרוֹת כְּמִנְיַן כֶּתֶ"ר, וְנֶחֱלָקִים לַחֲצָאִין חֶצְיָן נִשְׁאָרִין לְעַצְמוֹ וְחֶצְיָן נִתָּנִין בְּאַבָּא וְאִמָּא, וְהֵם ש"י אוֹרוֹת, קנ"ה אוֹרוֹת לְאַבָּא וְקנ"ה לְאִמָּא. והוסיף הרה"ג ר' א. ל. א. שליט"א שחומש שמות פותח במילה "ואלה" בגימטריא מ"ב, לרמז ששורש הגאולה בשם מ"ב.

וּבְיֶתֶר בֵּאוּר הֲרֵי יָדוּעַ בְּכַוָּנוֹת הַקַּדִּישִׁים שֶׁשֵּׁם מ"ב תַּפְקִידוֹ לְחַבֵּר אֶת הָעוֹלָמוֹת, וְסוֹד חִבּוּר הָעוֹלָמוֹת הוּא שֶׁהַכֶּתֶר שֶׁל כָּל עוֹלָם מִתְחַבֵּר לַמַּלְכוּת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלָיו. סוֹד הַחִבּוּר הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּפַרְצוּפֵי הָעוֹלָמוֹת, שֶׁבְּחִינַת הַנְּקֵבָה שֶׁבְּכָל פַּרְצוּף, מִתְחַבֶּרֶת לָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלֶיהָ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזָּכָר שֶׁלָּהּ, וְחִבּוּר זֶה נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ כֶּתֶר הַנְּקֵבָה שֶׁהוּא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁל הַזָּכָר, שֶׁמִּתְחַבֵּר בִּזְמַן הַזִּוּוּג עִם הַמַּלְכוּת שֶׁל עוֹלַם הַזָּכָר שֶׁהוּא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ. הַיְינוּ עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁבְּכָל פַּרְצוּף הוּא הַמַּלְכוּת שֶׁל הַזָּכָר וְהַכֶּתֶר שֶׁל הַנְּקֵבָה בְּסוֹד הָעֲטָרָה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ שֶׁמִּמֶּנָּהּ הִיא מְקַבֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע, וּכְשֶׁיֵּשׁ זִוּוּג בְּכָל הָעוֹלָמוֹת דֶּרֶךְ שֵׁם מ"ב, הָעוֹלָמוֹת מִתְחַבְּרִים. וְלָכֵן הַיִּחוּדִים בָּאֲצִילוּת הֵם בַּשֵּׁמוֹת מ"ה וּב"ן ר"ת מ"ב. וְכֵן הָרל"א שְׁעָרִים דַּרְכָּם מִתְחַלְּפוֹת הָאוֹתִיּוֹת קְשׁוּרִים עִם חִלּוּף מ"ב שֶׁל א"ל ב"ם, כִּי חִלּוּף מְצַמְצֵם אֶת הָאוֹר לְדַרְגָּה יוֹתֵר נְמוּכָה, וְזֶה נַעֲשָׂה בְּכֹחַ שֵׁם מ"ב שֶׁפּוֹעֵל בַּעֲטֶרֶת הַיְסוֹד לְצַמְצֵם הַשֶּׁפַע לְהַעֲבִירוֹ לַנְּקֵבָה בְּאֹפֶן הַמְצֻמְצָם.

נִרְאֶה 

דְּלָכֵן הֻצְרְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לִנְסֹעַ מ"ב מַסָּעוֹת [מִלְּבַד הַשְּׁמוֹנָה שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם], קֹדֶם כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ, כַּמּוּבָא בְּרֵישׁ פָּרָשַׁת מַסְעֵי, דְּזֶה הָיָה לְהִתְקַשֵּׁר עִם הָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד הַשַּׁיֶּכֶת לְשֵׁם מ"ב, קֹדֶם כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּמּוּבָא בְּ'סֵפֶר הַלִּקּוּטִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (דברים ע' רסד). וּמ"ב מַסָּעוֹת אֵלּוּ קִשְּׁרוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד שֶׁחִבְּרָה אוֹתָם לַיַּרְדֵּן הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת. וְכֵן מָצִינוּ בִּיהוֹשֻׁעַ (פ"ו) שֶׁקֹּדֶם שֶׁהִתְחִילוּ לִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִקִּיפוּ אֶת יְרִיחוֹ שִׁבְעָה יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבַע פְּעָמִים. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' דָּוִד פֶּרֶץ שליט"א שֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּא הַשְּׁבִיעִי מִתִּשְׁרֵי, וּבַתַּאֲרִיךְ י' שֶׁמְּסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַמַּלְכוּת הָעֲשִׂירִית, וְהַמְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ הָיּו פִּינְחָס וְכָלֵב שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא י' פְּעָמִים שֵׁם הוי"ה. וְהוֹסִיף הָרה"ג ר' שְׁמוּאֵל קֶעסִין שליט"א שֶׁפָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא הִיא הַפָּרָשָׁה הַמ"ט בַּתּוֹרָה, וּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא הִיא הַפָּרָשָׁה הַנ', לְרַמֵּז שֶׁהַיְצִיאָה מֵהַמִּדְבָּר וְהַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה דֶּרֶךְ הַמִּסְפָּר מ"ט שֶׁהוּא שֶׁבַע כָּפוּל שֶׁבַע שֶׁמְּקַשֵּׁר לַנ' שֶׁנִּמְצָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' (תשנ"ז ע' רצו) שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם מֻזְכֶּרֶת בַּתּוֹרָה חֲמִשִּׁים פְּעָמִים, וְהַפַּעַם הַחֲמִשִּׁים מֻזְכֶּרֶת בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא שֶׁהִיא הַפָּרָשָׁה הַחֲמִשִּׁים. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'נְהוֹרָא דְּיוֹסֵף' (ח"ב ש) שֶׁמ"ב מַסָּעוֹת בִּכְתִיב מָלֵא, הֵם אוֹתָהּ גִּימַטְרִיָּא שֶׁל "אָנָא בְּכֹחַ" עִם הַשֵּׁמוֹת שֶׁלּוֹ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב "וַיִּסְעוּ מֵ' וַיַּחֲנוּ בְּ' יֵשׁ רֶמֶז עַל שֵׁם מ"ב. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הרה"ג ר' אֵלִיָּהוּ שְׁטֶרְן זצ"ל שֶׁנְּקֻדּוֹת הַמַּסָּע הַפְּרָטִי שֶׁל כָּל אָדָם בַּחַיִּים גַּם קְשׁוּרוֹת עִם שֵׁם מ"ב; בְּרִית מִילָה. בַּר מִצְוָה. בְּעִילַת מִצְוָה. בַּר מַזָּל. בַּר מִינַן.