אוסף רמזים על מלחמות גוג ומגוג שעלולה לפרוץ בחודש תמוז השנה | מתוך מאמר קץ הגאולה סוד החשמל

עדכון 25.6.2015 הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁנָּתְנוּ שֵׁם לְגַרְעִינֵי מִשְׁמֵשׁ גּוֹגוֹאִים, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁתִּהְיֶה מִלְחָמָה גַרְעִינִית.

מוּבָא

מֵהַג”ר יוֹסֵף בֶּן פּוֹרָת שליט”א בְּשֵׁם הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ (הובא במוסף ‘שבת קדש’ של ‘יתד נאמן’ לך לך תשע”ה) שֶׁהֶ’חָפֵץ חַיִּים’ אָמַר בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁ25 שָׁנִים אַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שֶׁהָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמָּתָהּ, וְ75 שָׁנִים לְאַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שְׁלִישִׁית גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן, שֶׁגַּם הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמָּתָהּ, וְאָז יָבֹא מָשִׁיחַ. וּכְשֵׁם שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה פָּרְצָה 25 שָׁנָה אַחֲרֵי פְּרוֹץ הָרִאשׁוֹנָה, כָּךְ בִּשְׁנַת תשע”ה 75 שָׁנָה אַחֲרֵי פְּרוֹץ הַשְּׁנִיָּה צְפוּיָה לִפְרֹץ הַמִּלְחָמָה הַשְּׁלִישִׁית.

וְכֵן

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘פְּרִי יֶשַׁע אַהֲרֹן’ (עמוד רס) שֶׁגַּם הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין דִּבֵּר עַל שָׁלֹש מִלְחָמוֹת בְּדוֹמֶה מְאֹד לְדִבְרֵי הֶ’חָפֵץ חַיִּים’, וְנִבָּא אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַמְדֻיָּק שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְאָמַר שֶׁתָּבֹא מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁלִישִׁית שֶׁחֵלֶק מֵהָעוֹלָם יֵחָרֵב וְעוֹד, וּפֶלֶא שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן מִלִּים שֶׁאָמַר הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ שֶׁהַמִּלְחָמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת תִּהְיֶינָה מִשְׂחַק יְלָדִים לְעֻמַּת הָאַחֲרוֹנָה, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא מַפְחִיד יְהוּדִים, הוּא עָנָה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁמַּרְאִים לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם וְלֹא לְשַׁנּוֹת.

לְפִי

זֶה יִתָּכֵן שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁנָּתְנוּ שֵׁם לְגַרְעִינֵי מִשְׁמֵשׁ גּוֹגוֹאִים, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁתִּהְיֶה מִלְחָמָה גַרְעִינִית. וְלָכֵן מְשַׂחֲקִים בָּהֶם הַיְלָדִים בַּקַּיִץ מִלְּשׁוֹן קֵץ, וּמְסַמֵּל אֶת הַקֵּץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמי’ ח, כ) “עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ”. כִּי הַנְּבוּאוֹת עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁל הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ וְגַם שֶׁל הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין נָקְטוּ בַּמִּלִּים: מִשְׂחַק יְלָדִים. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת מִשְׂחַק הַיְלָדוֹת בַּקַּיִץ בְּחֶבֶל מְרַמֵּז עַל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכֵן הַמִּשְׁמֵשׁ מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה. וְכֵן הַפְּרִי נִקְרָא מִשְׁמֵשׁ מִלְּשׁוֹן שֶׁמֶשׁ, כִּי יֵשׁ לוֹ צוּרַת שֶׁמֶשׁ, וְהוּא בָּשֶׁל בִּזְמַן תֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּ”ז וְהֵבֵאנוּ שֶׁחֹדֶׁשׁ תַּמּוּז הוּא זְמַן מְסֻגָּל לְהַתְחָלַת מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, וְלָכֵן הר”ת זְמַנֵּי תְּשׁוּבָה מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים. וּמְרַמֵּז גַּם עַל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמַּעֲנִישָׁה אֶת הָרְשָׁעִים בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג, יט) “כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא”. וְכֵן כָּתוּב עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג לְשׁוֹן מִשְׂחָק: (תהילים ב, ד) “יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה’ יִלְעַג לָמוֹ”, וְכֵן כָּתוּב עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה (זכריה ח, ה) “וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבתֶיהָ”. “אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ”. וְכֵן הַיְנוּקָא מִקַּרְלִין מְרַמֵּז עַל קְטַנִּים, וְקַרְלִין מְרַמֵּז עַל “הַבֵּן יַקִּיר לִי”. וְכֵן מִשְׂחֲקִים אוֹתִיּוֹת מָשִׁיחַ קָם. וְכֵן תשע”ו הִיא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל תֵּבַת שַׁעֲשׁוּעַ.

וְכֵן

שְׁנֵי הַמִּשְׂחָקִים; גּוֹגוֹאִים וְחֶבֶל בַּקַּיִץ, מְיֻחָדִים בֶּהֱיוֹתָם מִשְׂחָקִים נִפְרָדִים גּוֹגוֹאִים לְבָנִים בִּלְבָד, וְחֶבֶל לְבָנוֹת בִּלְבָד, וּמְסַמְּלִים אֶת עִנְיַן הַצְּנִיעוּת וּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם שֶׁנִּצְרֶכֶת בַּקַּיִץ כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהַמִּלְחָמָה, וְכֵן מוּבָא מֵהַ’חֲקַל יִצְחָק’ מִסְּפִּינְקָא הי”ד, מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, וְיָבֹא מִקּוֹדֶם לְתַקֵּן הָעֵינַיִם. וּמְקַשֵּׁר שָׁם עִנְיָן זֶה לְחָדְשֵׁי תַּמּוּז אָב שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עֵינַיִם בְּסוֹד הַכָּתוּב “עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מָיִם” כְּנֶגֶד שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֵלּוּ. וְכֵן אוֹמְרִים בְּנֹסַח הַתְּפִלָּה ‘וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים’. וְכֵן רוֹאִים מֵהַפָּסוּק (זכריה יד, יב) שֶׁתִּהְיֶה מַגֵּפָה בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה עַל הָעֵינַיִם. וְנָבִיא אֶת לְשׁוֹן הַכָּתוּב “וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה’ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִָם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם”. וכן פרי המשמש שהוא בחינת שמש הוא בסוד עין, כי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא בִּבְחִינַת עַיִן, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (אגדת בראשית פב) “עֵינַיִךְ יוֹנִים” זוֹ חַמָּה וּלְבָנָה. וְכֵן אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת נִשְׁמַת וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויק”ר לח, ח) שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת גַּלְגַּל הַחַמָּה עִם גַּלְגַּל הָעַיִן. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ברכות ב:) אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף עַיִן, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עָלָיו. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁרְאִיַּת הָעַיִן נִקְרֵאת שִׁזּוּף. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כח, ז) “שְׁזָפַתּוּ עֵין”. וְכֵן (שם כ, ט) “עַיִן שְׁזָפַתּוּ” וּבִ’מְצוּדַת צִיּוֹן’ שָׁם “שְׁזָפַתּוּ” רָאַתְהוּ. וְכָתוּב (שיה”ש א, ו) “שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ” וּבִ’מְצוּדַת צִיּוֹן’ שָׁם “שֶׁשְּׁזָפַתְנִי” עִנְיַן רְאִיָּ’ה וְהַבָּטָה, כְּמוֹ “שְׁזָפַתּוּ עֵין”.

וּרְאֵה

זֶה פֶלֶא: הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהַגּוֹגוֹאִים דּוֹמִים בְּצוּרָתָם לְעֵינַיִם, וְאֶפְשָׁר לִרְאוֹת צוּרַת עַיִן פְּקוּחָה עִם כָּל הַפְּרָטִים מִכָּל הַצְּדָדִים כּוֹלֵל הָעַפְעַפַּיִם הַפְּתוּחוֹת, וְכֵן עַיִן נִרְמֶזֶת בְּגַרְעִין, וְגַם אִירַאן הִיא מִשֹּׁרֶשׁ רְאִיָּה, וְכֵן שְׁמוֹ שֶׁל הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ הָיָה יִשְׂרָאֵל מֵאִיר, שֶׁהֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבוּאָה. וְכֵן מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג בָּאָה בְּסִיּוּם עַיִ”ן שָׁנָה שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְהַמִּלְחָמָה תִּסְתַּיֵּם בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת עַיִן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סוכה ב.) לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁדָּר בְּסֻכָּה מִשּׁוּם דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא. רוֹאִים שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם קֶשֶׁר עַיִן עִם הַסְּכָךְ, שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַסְּכָךְ כָּל הַזְּמָן. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר עַל עַנְנֵי הַכָּבוֹד (אמור קג.) עַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן שֶׁכָּתוּב “אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה [אוֹתִיּוֹת אַהֲרֹן] אַתָּה ה’ וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם”. וְכֵן מוּבָא בְּ’תוֹרַת מְנַחֵם’ שֶׁסֻּכָּה הִיא בְּחִינַת עַיִן, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מגילה יד.) שֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת עַיִ”ן הוּא 100 כְּמִנְיַן סְכָ”ךְ. וְכֵן עַיִ”ן בְּא”ט ב”ח הַצֵּ”ל. וְכֵן לְפִי הַיְנוּקָא הַסִּינִים פּוֹתְחִים בְּמִלְחָמָה, וְהַסִּינִים נִכָּרִים בְּעֵינֵיהֶם. וְכֵן יְלָדִים קְטַנִּים מְרַמְּזִים עַל מַתַּן תּוֹרָה שֶׁהַקְּטַנִּים עֲרֵבִים בַּעֲדֵנוּ, וְיֵשׁ רֶמֶז בְּמַתַּן תּוֹרָה עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, כִּי הָיוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְקוֹל שׁוֹפָר, וּכְפִיַּת הָהָר כְּגִיגִית מְרַמֶּזֶת עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁמַּעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ קָשֶׁה כְּהָמָן שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְסִינַי מְרַמֵּז עַל סִין.

וְיִתָּכֵן

שֶׁדִּבְרֵי הַיְנוּקָא עַל הַסִּינִים מְרֻמָּזִים בַּזֹּהַר (וארא לב.) בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ בָּהּ קְרָב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְיִתְכַּנְּסוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִידֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עָלֶיהָ מִסּוֹפֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב “כִּי זֶבַח לַה’ בְּבָצְרָה וְגוֹ'”. אַחַר זֶה מַה כָּתוּב, “לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'”. וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִמֶּנָּה, וְיִשְׁבֹּר כָּל הַחֲיָלוֹת כֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל הָעָם שֶׁל הָעוֹלָם, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב “ה’ צִלְּךְ עַל יַד יְמִינֶך”. לְפִי זֶה יוֹצֵא שֶׁלְּכָל הַמְאֻחָר ג’ חֳדָשִׁים לִפְנֵי הוֹשַׁעְנָא רַבָּא תשע”ו בְּכ”א בְּתַמּוּז תשע”ה, צְפוּיָה לִפְרֹץ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. כִּי בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא צָרִיךְ לְהִתְקַיֵּם הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל דִּבְרֵי הַזֹּהַר. וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁהֶחֳדָשִׁים בָּהֶם צְפוּיָה לִהְיוֹת מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג אָב אֱלוּל בְּגִימַטְרִיָּא גּוֹג וּמָגוֹג. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ לֵוִי יִצְחָק לֶדֶּרְמַן שליט”א שֶׁהַתַּאֲרִיךְ כ”א בְּתַמּוּז הוּא בְּדִיּוּק תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מִשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת, ומובא בסדור הרש”ש שהיחוד הכללי של חודש תשרי נעשה רק בשמיני עצרת ואז נעשה קליטת הזרע, ותשעה חודשים לאחר מכן צריכה להיות לדה, וזה יוצא בדיוק בכ”א תמוז שאז צפויה לדת משיח, כי היחוד של חודש תשרי הוא הוא יחוד כללי של כל השנה. וכן השתלשל השם תמוז לכור הגרעיני העירקי שמדינת ישראל הפציצה. וּמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר הַקָּלִיר בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, הוּא חֹדֶשׁ תַּמּוּז זַעַם וְעֶבְרָה בַּכֹּל תִּמָּצֵא, וּמֶלֶךְ מִבַּלְעָדֵי שָׁמַיִם יֵצֵא, חֲסַן מַסְטִין יֹאמַר לוֹ צֵא וְרֶוַוח וְהַצָּלָה לַמְּעוּטִים תִּמָּצֵא. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (אגדת בראשית סח) בַּיּוֹם שֶׁהֶחֱרִיב נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת הַבַּיִת נוֹלַד מָשִׁיחַ. וְרוֹאִים שֶׁתִּשְׁעָה בְּאָב הוּא הַיּוֹם שֶׁל לֵדַת מָשִׁיחַ שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַתְחָלַת הִתְנוֹצְצוּת הַגְּאֻלָּה. וכן י”ז בתמוז תשע”ה יחול בשבת בה קוראים בתורה את פרשת בלק ששם המקום היחיד בתורה בו מופיע הענין של ביאת המשיח בנבואת בלעם “דרך כוכב מיעקב” וכו’ וכבר הבאנו שדר”ך בגימטריא 224 כמנין השנים מתשע”ה עד סוף הששת אלפים שנה שהעולם קים. והוסיף הרה”ג ר’ מנחם ברהום שליט”א שאם נחשב כ”ב תמוז, ועוד כ”ג ועוד כ”ד וכו’ עד כ”א תשרי, נקבל מספר 1335 שהוא מספר הקץ של דניאל. והוסיף הרה”ג ר’ א. עברון שליט”א שי”ז בתמוז במשולש עולה 1775. וכן י”ז בתמוז בהתשע”ה בגימטריא 1254 ויחד עם המספר ההפוך 4521 עולה 5775 וכן שבע עשרה בתמוז בעתה אחישנה בגימטריא 2253 ויחד עם ההפוך 3522 עולה 5775. וכן המספר המסתתר בין אותיות שבת י”ז תמוז תחל מלחמת גוג ומגוג הוא 2015 כמנין השנה הלועזית. וכן השם של השכינה בלשון חז”ל, שכינתא בגימטריא ה’תשע”ו שנת ביאת המשיח.

וְכֵן

גַּרְעִינֵי הַחֲמָנִיָּה מְרַמְּזִים עַל פְּצָצַת הַגַּרְעִין שֶׁל חֲמִנַּאי, וְהַצֶּבַע הַשָּׁחֹר שֶׁלָּהֶם קָשׁוּר לְאוֹבָּאמָה שֶׁהוּא גוֹג כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה. (מדרש רשב”י עמוד 556) הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד עֲלֵיהֶם אוֹהֵב כֶּסֶף וְזָהָב, וְהוּא אִישׁ שָׁחוֹר וּגְבַהּ קוֹמָה.

מוּבָא

בְּפֵרוּשׁ הַגְּרָ”א לְתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון כא) כָּל הַמַּבּוּל וְהַמַּעֲשֶׂה דִּשְׁלִיחוּת יוֹנָה מִתְפָּרֵשׁ הַכֹּל עַל הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה. וּמוּבָא בְּמִדְרַשׁ ‘סֵדֶר עוֹלָם רַבָּה’ (פרק רביעי) שֶׁנֹּחַ שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב בְּי’ בְּתַמּוּז, וְשָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּי”ז בְּתַמּוּז, וְשׁוּב שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בְּכ”ד בְּתַמּוּז, וּבְיוֹם כ”ד בְּתַמּוּז חָזְרָה הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב עִם עֲלֵה זַיִת בְּפִיהָ, וְכן כ”ד בְּתַמּוּז תשע”א הָיָה הַתַּאֲרִיךְ הַמְדֻיָּק שֶׁל זְמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁמְּחַלְּקִים לְשֵׁשׁ וָחֵצִי שָׁעוֹת. [הַחֶשְׁבּוֹן יוֹצֵא כ”ו בְּתַמּוּז, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁשְּׁנַת תשע”א הִיא מְעֻבֶּרֶת מִשְׁתַּנֶּה הַחֶשְׁבּוֹן לְכ”ד בְּתַמּוּז]. וְכֵן מִבְצַע צוּק אֵיתָן הִתְחִיל בְּי’ בְּתַמּוּז תשע”ד. וְהָיְתָה מֵעֵין הַפְסָקָה וְהִתְחַדְּשׁוּת בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּי”ז בְּתַמּוּז. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שלח קסה.) “עֲלֵה זַיִת” זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד, וְזֶה הוּא שֶׁרָמְזָה יוֹנָה בִּימֵי נֹחַ “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”. וְכֵן רָאִיתִי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁכ”ד תַּמּוּז הוּא הַתַּאֲרִיךְ הַיָּחִיד בַּשָּׁנָה שֶׁיּוֹצֵא בְּגִימַטְרִיָּא 477 כְּמִנְיַן בְּעִתָּהּ. הָאוֹתִיּוֹת הַגְּלוּיוֹת בִּבְעִתָּהּ בְּגִימַטְרִיָּא 477. וְרַק חֵלֶק הַמִּלּוּי בֵּית עַיִן תָּו הֵא בְּעַצְמוֹ, שׁוּב בְּגִימַטְרִיָּא 477. וְכֵן כ”ד תַּמּוּ”ז בְּחִלּוּף אי”ק בכ”ר עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא עִם הַכּוֹלֵל תשע”ה. וּבַמְּשֻׁלָּשׁ עוֹלֶה עִם הַכּוֹלֵל 1775. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מְנַחֵם בַּרְהוּם שליט”א שֶׁכ”ד תַּמּוּז בְּגִימַטְרִיָּא גוֹג וּמָגוֹג בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת גִּימֶ”ל וָי”ו גִּימֶ”ל וָי”ו מֶ”ם גִּימֶ”ל וָי”ו גִּימֶ”ל. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. עֶבְרוֹן שליט”א שֶׁכ”ד בְּתַמּוּז תשע”ה בְּגִימַטְרִיָּא 1254 וְיַחַד עִם הֶהָפוּךְ 4521 יוֹצֵא 5775. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת כ”ד תַּמּוּ”ז ה’תשע”ה הוּא 1202 שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ. וְשֶׁל שׁוֹרֶשׁ דָּוִיד בֶּן יִשַׁי. וְשֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּתשע”ו, וְשֶׁל קֵץ לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל עִם הַמִּלִּים. וְשֶׁל “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים”. וְשֶׁל שְׁנַת הַגְּאוּלָה בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁכ”ד תַּמּוּז לְפִי שִׁיטַת גִּימַטְרִיָּא שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ בַּמִּדְבָּר רַבָּה י”ד, י”ז, יוֹצֵא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֲרִיאֵל עֲדִי שליט”א שֶׁגַּם בְּעִתָּהּ בְּחִלּוּף אי”ק בכ”ר יוֹצֵא גִימַטְרִיָּא עִם הַכּוֹלֵל תשע”ה.

נִרְאֶה

רְמָזִים עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג בְּחַג הַסֻּכּוֹת תשע”ו שֶׁהִיא דֶרֶ”ךְ שָׁנִים מִסּוֹף הַשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה שֶׁל הָעוֹלָם, בַּפְּסוּקִים הַמְדַבְּרִים עַל הַגְּאֻלָּה, וְעַל הֲקָמַת סֻכַּת דָּוִד, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רֶמֶז לְמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג בְּחַג הַסֻּכּוֹת: (עמוס ט, יא) “בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם: לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה’ עֹשֶׂה זֹּאת: הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה’ וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה’ אֱלֹהֶיךָ”.

וְכֵן

יֵשׁ רֶמֶז בַּפְּסוּקִים (ירמי’ א, יא) “מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד  אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשׂתוֹ: וַיְהִי דְבַר ה’ אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר ה’ אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ”. מֵרוּסְיָה שֶׁנִּמְצֵאת בִּצְפוֹן הָעוֹלָם תִּפָּתַח הָרָעָה שֶׁל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵן “הָרָעָה” מְרַמֵּז עַל רע”ה שָׁנִים מֵהַבֹּקֶר שֶׁל הָאֶלֶף הַה’, שֶׁהִיא שְׁנַת תשע”ה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִיד הַנָּה שליט”א שֶׁ“עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ” בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ה. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז עַל גּוֹג בִּשְׁנַת רע”ה בַּכָּתוּב (תהילים קז, כו) “נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג“.

וְכֵן

מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (שה”ש) “וַיִּשְׁקֹד ה’ עַל הָרָעָה”. וְכָתוּב “מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה”. וּצְמִיחַת הַשָּׁקֵד אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם. כָּךְ מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב. וּמִיּוֹם שֶׁהַשָּׁקֵד מֵצִיץ, הַפֶּרַח אֵין מוֹצִיא פְּרִי, עַד עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְרוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר דּוֹרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק עַל פְּתִיחַת מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁ“מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה” עַל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מָרְדֳּכַי רַבֵּינוּ שליט”א שֶׁהַמהרש”א מְחַבֵּר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה גַם לְג’ שָׁבוּעוֹת בֵּין הַמְּצָרִים, וְגַם לְג’ שָׁבוּעוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, וְיֵשׁ רֶמֶז בָּרוּר בִּדְבָרָיו שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג קְשׁוּרָה לִשְׁנֵי הַתַּאֲרִיכִים וּכְדִלְעֵיל. וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (בכורות ח:) רָמַז יִרְמִיָּה “מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה” שֶׁהֵם כ”א יוֹם מִי”ז בְּתַמּוּז עַד ט’ בְּאָב, וְהֵם רָמְזוּ לוֹ יָמִים אֵלּוּ בְּזוּגִיתָא אוּכְמְתָא עַל שֵׁם הַגָּלוּת, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ עוֹד כ”א יְמֵי סְלִיחָה וְשִׂמְחָה מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד כ”א תִּשְׁרֵי שֶׁהוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא יוֹם גְּמַר הַחֲתִימָה כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁוֹת, וְהוּא שֶׁרָמַז לוֹ בְּזוּגְתָא חִיוַרְתָּא גַם כֵּן עַל שֵׁם לִבּוּן עֲוֹנוֹת וְכוּ’, הֵן ב’ שְׂעִירִים שֶׁהֵבִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכֵן רוֹאִים שֶׁשִּׁבְעַת הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁל הַנְּחָמָה מִסְתַּיְּמִים בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, וְהֵם מְחַבְּרִים אֶת יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים לַיָּמִים שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַקַּיִץ הוּא זְמַן שֶׁל קֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמי’ ח, כ) “עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ”. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘פסיקתא רבתי’ כח לפי גירסת הר”ז מרגליות) אָמְרוּ מִשּׁוּם אַבַּיֵּי אֵין מָשִׁיחַ בָּא אֶלָּא בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְפִי שֶׁקָּבְעוּ אֵבֶל בַּזְּמַן הַזֶּה וְעָתִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹם טוֹב שֶׁנֶּאֱמַר “וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם”.

וְכֵן

מוּבָא בַּ’צֶּמַח צֶדֶק’ (אור התורה פרשת כי תבוא) שֶׁאוֹתָם מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁעַל פִּי רֹב הֵעִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְבָּרֵר כְּלָל גַּם לֹא לֶעָתִיד לָבֹא, וְאִבּוּדָם זֶהוּ תִּקּוּנָם, בִּבְחִינַת שְׁבִירָתָן הִיא טֳהָרָתָם, וְכָךְ גַּם לְגַבֵּי עֲמָלֵק. וְרוֹאִים שֶׁהַנְּבוּאָה שֶׁל גּוֹג וּמָגוֹג בְּיַחַס לַגּוֹיִם אֵינָהּ נְבוּאָה לְרָעָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְבַּטֵּל, אַדְּרַבָּה הִיא נְבוּאָה לְטוֹבָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְבַּטֵּל.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וארא לב.) בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ בָּהּ קְרָב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְיִתְכַּנְּסוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִידֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עָלֶיהָ מִסּוֹפֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב “כִּי זֶבַח לַה’ בְּבָצְרָה וְגוֹ'”. אַחַר זֶה מַה כָּתוּב, “לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'”. וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִמֶּנָּה, וְיִשְׁבֹּר כָּל הַחֲיָלוֹת כֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל הָעָם שֶׁל הָעוֹלָם, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב “ה’ צִלְּךְ עַל יַד יְמִינֶך”. לְפִי זֶה יוֹצֵא שֶׁלְּכָל הַמְאֻחָר ג’ חֳדָשִׁים לִפְנֵי הוֹשַׁעְנָא רַבָּא תשע”ו בְּכ”א בְּתַמּוּז תשע”ה,  צְפוּיָה לִפְרֹץ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. כִּי בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא צָרִיךְ לְהִתְקַיֵּם הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל דִּבְרֵי הַזֹּהַר. וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁהֶחֳדָשִׁים בָּהֶם צְפוּיָה לִהְיוֹת מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג אָב אֱלוּל בְּגִימַטְרִיָּא גּוֹג וּמָגוֹג. ומרומז בדברי רבי אליעזר הקליר בימים ההם ובעת ההיא, בחודש הרביעי, הוא חודש תמוז זעם ועברה בכל תִמצֵא, ומלך מבלעדי שמים יצא, חסן מסטין יאמר לו צא ורווח והצלה למעוטים תִמצֵא.

וְכֵן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה דּוֹמָה לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז, טו) “כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת”. וּגְאֻלַּת מִצְרַיִם הִתְחִילָה לְהִתְנוֹצֵץ בַּתְּקוּפָה שֶׁל תַּמּוּז ב’ אֲלָפִים תמ”ז לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כְּשֶׁמֹּשֶה וְאַהֲרֹן הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה וְעָשׂוּ אֶת הָאוֹתוֹת, וְאָז הָיְתָה מַכַּת דָּם (כי כלמכה שמשה חודש ימים). וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶר שליט”א שֶׁתַּמּוּז בְּגִימַטְרִיָּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְהֶרְאוּ לִי בְּגִלָּיוֹן ‘פְּנִינִים’ שֶׁמֵּבִיא צִטּוּט מֵהַ’חֲקַל יִצְחָק’ מִסְּפִּינְקָא הי”ד, מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, וְיָבֹא מִקּוֹדֶם לְתַקֵּן הָעֵינַיִם. וּמְקַשֵּׁר שָׁם עִנְיָן זֶה לְחָדְשֵׁי תַּמּוּז אָב שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עֵינַיִם כַּיָּדוּעַ. וְכֵן אוֹמְרִים בְּנֹסַח הַתְּפִלָּה ‘וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים’.

וְכֵן יָדוּעַ שֶׁכַּמָּה מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד מִמֶּעזֶרִיטְשׁ זי”ע נִתְאַחֲדוּ בַּעֲבוֹדָה לְהָחִישׁ אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בַּשָּׁנִים תקע”ב תקע”ה, וְנִסְתַּלְּקוּ בִּשְׁנַת תקע”ה. הֲלֹא הֵמָּה: הַמַּגִּיד מִקָּאזְ’נִיץ, וְרַבִּי מְנַחֵם מֶענְדֶּל מִרִימְנָאב, וְהַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין. וּבִּזְמַנָּם מִלְחֶמֶת נַפּוֹלְאוֹן נֶגֶד אַלֶכְּסַנְדֶּר הָרוּסִי פָּרְצָה בְּי”ד בְּתַמּוּז תקע”ב, וְנִמְשְכָה עַד י’ בְּסִיוָן תקע”ה. וְכָל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ נִתְאַמְּצוּ הָרמ”מ מִרִימְנָאב זיע”א עִם עוֹד גְּדוֹלִים לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּלְחָמָה לְמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג לְהָחִישׁ אֶת הַגְּאֻלָּה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל’ עַל הַכָּתוּב “וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ”. “וְעֵת צָרָה” בְּגִימַטְרִיָּא חוֹדֶשׁ תַּמּוּז.

מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַגְּרָ”א לְתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון כא) כָּל הַמַּבּוּל וְהַמַּעֲשֶׂה דִּשְׁלִיחוּת יוֹנָה מִתְפָּרֵשׁ הַכֹּל עַל הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה. וּמוּבָא בְּמִדְרַשׁ ‘סֵדֶר עוֹלָם רַבָּה’ (פרק רביעי) שֶׁנֹּחַ שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב בְּי’ בְּתַמּוּז, וְשָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּי”ז בְּתַמּוּז, וְשׁוּב שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בְּכ”ד בְּתַמּוּז, וּבְיוֹם כ”ד בְּתַמּוּז חָזְרָה הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב עִם עֲלֵה זַיִת בְּפִיהָ, וְכן כ”ד בְּתַמּוּז תשע”א הָיָה הַתַּאֲרִיךְ הַמְדֻיָּק שֶׁל זְמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁמְּחַלְּקִים לְשֵׁשׁ וָחֵצִי שָׁעוֹת. [הַחֶשְׁבּוֹן יוֹצֵא כ”ו בְּתַמּוּז, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁשְּׁנַת תשע”א הִיא מְעֻבֶּרֶת מִשְׁתַּנֶּה הַחֶשְׁבּוֹן לְכ”ד בְּתַמּוּז]. וְכֵן מִבְצַע צוּק אֵיתָן הִתְחִיל בְּי’ בְּתַמּוּז תשע”ד. וְהָיְתָה מֵעֵין הַפְסָקָה וְהִתְחַדְּשׁוּת בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּי”ז בְּתַמּוּז. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שלח קסה.) “עֲלֵה זַיִת” זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד, וְזֶה הוּא שֶׁרָמְזָה יוֹנָה בִּימֵי נֹחַ “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”. וְכֵן רָאִיתִי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁכ”דתַּמּוּז הוּא הַתַּאֲרִיךְ הַיָּחִיד בַּשָּׁנָה שֶׁיּוֹצֵא בְּגִימַטְרִיָּא 477 כְּמִנְיַן בְּעִתָּהּ. הָאוֹתִיּוֹת הַגְּלוּיוֹת בְּבְּעִתָּהּ בְּגִימַטְרִיָּא 477. וְרַק חֵלֶק הַמִּלּוּי בֵּית עַיִן תָּו הֵא בְּעַצְמוֹ, שׁוּב בְּגִימַטְרִיָּא 477. וכן כ”ד תמו”ז בחילוף אי”ק בכ”ר עולה בגימטריא עם הכולל תשע”ה. ובמשלש עולה עם הכולל 1775.והוסיף הרה”ג ר’ א. עברון שליט”א שכ”ד בתמוז תשע”ה בגימטריא 1254 ויחד עם ההפוך 4521 יוצא 5775. וכן המספר המסתתר בין אותיות כ”ד תמו”ז ה’תשע”ה הוא 1202 שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ. וְשֶׁל שׁוֹרֶשׁ דָּוִיד בֶּן יִשַׁי. וְשֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּתשע”ו, וְשֶׁל קֵץ לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל עִם הַמִּלִּים. וְשֶׁל “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים”. וְשֶׁל שְׁנַת הַגְּאוּלָה בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת. והוסיף הרה”ג ר’ אריאל עדי שליט”א שגם בְּעִתָּהּ בְּחִלּוּף אי”ק בכ”ר יוֹצֵא גִימַטְרִיָּא עִם הַכּוֹלֵל תשע”ה.

וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּפְּסוּקִים (ירמי’ א, יא) “מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד  אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשׂתוֹ: וַיְהִי דְבַר ה’ אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר ה’ אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ”. מֵרוּסְיָה שֶׁנִּמְצֵאת בִּצְפוֹן הָעוֹלָם תִּפָּתַח הָרָעָה שֶׁל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְכֵן “הָרָעָה” מְרַמֵּז עַל רע”ה שָׁנִים מֵהַבֹּקֶר שֶׁל הָאֶלֶף הַה’, שֶׁהִיא שְׁנַת תשע”ה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִיד הַנָּה שליט”א שֶׁ”עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ” בְּגִימַטְרִיָּאתשע”ה. וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (שה”ש) “וַיִּשְׁקֹד ה’ עַל הָרָעָה”. וְכָתוּב “מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה”. וּצְמִיחַת הַשָּׁקֵד אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם. כָּךְ מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב. וּמִיּוֹם שֶׁהַשָּׁקֵד מֵצִיץ, הַפֶּרַח אֵין מוֹצִיא פְּרִי, עַד עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְכֵן הַכָּתוּב (איכה א, ג) “כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים” בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ו, הַיְינוּ שֶׁרַק עַד שָׁנָה זוֹ הִשִּׂיגוּהָ. וְזֶה גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל ”הֵמָּה כ”א הַיָּמִים מִי”ז בְּתַמּוּז עַד ט’ בְּאָב’. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. עֶבְרוֹן שליט”א שֶׁהַכָּתוּב “מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה” בְּגִימַטְרִיָּא 1434 וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת זֶה גַם הָפוּךְ:4341, נְקַבֵּל אֶת שְׁנַת 5775 בָּהּ צָפוּי הַפָּסוּק לְהִתְקַיֵּם. וְכֵן מָשִׁיחַ בְּגִימַטְרִיָּא הַנִּקּוּד שֶׁל הַמִּלִּים “וַיֹּאמֶר יְהוָ”ה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ”. וְכֵן תשע”ו בְּגִימַטְרִיָּא הָאוֹת הַשְּׁנִיָּה בַּכָּתוּב “וַיֹּאמֶר יְהוָ”ה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ”. וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אִם נְחַשֵּׁב אֶת הַמִּלִּים מָשִׁיחַ מַגִּיעַ בְּגִימַטְרִיָּא 481 וּבְגִימַטְרִיָּא מְשֻׁלֶּשֶׁת 1862, שְׁתֵּיהֶן יַחַד יוֹצֵא 2343, וְיַחַד עִם הֶהָפוּךְ 3432, יוֹצֵא 5775. וְכֵן הִתְגַּלּוּת בּוֹרֵא הָעוֹלָם בְּגִימַטְרִיָּא רְגִילָה וּמְשֻׁלֶּשֶׁת וְהַמִּלִּים יוֹצֵא 5775.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ דָּוִד אַבּוּחֲצִירָא שליט”א בְּהֶסְפֵּדוֹ עַל אָחִיו הרה”ג ר’ אֶלְעָזָר זצ”ל שֶׁעָלָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה בְּמוֹצָאֵי יוֹם כ”ו בְּתַמּוּז תשע”א, שֶׁהָר”ת שֶׁל “אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” הֵן מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וְהוֹסִיף שֶׁהָא’ שֶׁל “אֵלֶּה” מְרַמֶּזֶת עַל אָחִיו הרה”ג רַבִּי אֶלְעָזָר זצ”ל, שֶׁלְּפִי דְּבָרָיו יֵשׁ לוֹ נִיצוֹץ מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְכֵן מָרָן הראשל”צ ר’עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ”ל אָמַר בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁהָיְתָה כָּאן בְּחִינָה שֶׁל דְּקִירַת מָשִׁיחַ. וְכֵן מוּבָא בְּקֻנְטְרֵס ‘נִשְׁמָתִין חַדְתִּין’ מֵהַגרי”מ מוֹרְגְּנְשְׁטֶרְן שליט”א שֶׁהָיְתָה כָּאן בְּחִינָה שֶׁל דְּקִירַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְכֵן הַהַלְוָיָה וְהַהֶסְפֵּד יָצְאוּ מִישִׁיבַת פּוֹרַת יוֹסֵף. וְאֶפְשָׁר לְהוֹסִיף שֶׁהָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לה סעי ני שראל עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תשע”א.וְיֵשׁ בְּתֵבוֹת “אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ” כ”ו אוֹתִיּוֹת, לְרַמֵּז עַל יוֹם כ”ו לַחֹדֶשׁ, וְהָר”ת וְס”ת שֶׁבַע תֵּבוֹת אֵלּוּ בְּגִימַטְרִיָּא בְּתַמּוּז. וְכֵן “אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא אֶלְעָזָר מָשִׁיחַ יוֹסֵף עִם הַמִּלִּים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אֲבִיגְדּוֹר אַהֲרֹנְזוֹן שליט”א שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר אֲבִיחֲצִירָא בְּגִימַטְרִיָּא נִצוֹץ מִמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁמָשִׁיחַ אֶלְעָזָר בְּגִימַטְרִיָּא 666 הַמְרַמֵּז עַל יוֹסֵף שֶׁשַּׁיָּךְ לְמִסְפַּר 6. וכן מרן הראשל”צ רבי עובדיה יוסף זצ”ל נפל למשכב האחרון שממנו לא קם ביום א’ תמוז תשע”ג. ויש אומרים שא’ תמוז הוא יום פטירת יוסף הצדיק. וכפי שהארכנו שמרן היה בחינת משיח בן יוסף. וכן בחודש תמוז תשע”ב נפטר מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל, שהיה משורש משיח בן יוסף כפי שבארנו.

וְכֵן תשע”ה בִּמְשֻׁלָּשׁ יוֹצֵא 2930 הַמִּסְפָּר שֶׁל הַכָּתוּב (עובדיה א, כא) “וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה להוי”ה הַמְּלוּכָה”. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת “וְעָל”וּ מוֹשִׁעִי”ם” הוּא תשע”ו. וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז נִפְלָא עַד מְאֹד שֶׁהַשָּׁנָה בָּהּ יִתְקַיֵּם הַפָּסוּק מִסְתַּתֶּרֶת בֵּין הָאוֹתִיּוֹת. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. עֶבְרוֹן שליט”א שֶׁשְּׁנַת הַגְּאוּלָה התשע”ו בְּגִימַטְרִיָּא 1581, וְאִם נִכְתֹּב אֶחָד חָמֵשׁ שְׁמוֹנֶה אֶחָד זֶה בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ו. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת קֵ”ץ הֶסְתֵּ”ר פָּנִי”ם הוּא ה’תשע”ה.

וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁאוֹר ה’ תשע”ו עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 1000 שֶׁהִיא הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִת בֶּן דָּוִד בָּא. וּבְגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁזֶּה גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עִם הַמִּלִּים. וְכֵן מָשִי”חַ בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא יִגְאָלֵנוּ בְּתשע”ו. וְכֵן י’ טֵבֵת ה’תשע”ו בְּגִימַטְרִיָּא 1202 שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ. וְשֶׁל שׁוֹרֶשׁ דָּוִיד בֶּן יִשַׁי. וְשֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּתשע”ו, וְשֶׁל קֵץ לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל עִם הַמִּלִּים.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ שִׁמְעוֹן גּוֹלְדְבֶּרְג שליט”א שֶׁהָר”ת וְס”ת שֶׁל הַפָּסוּק (תהילים קמז, יב) “שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת הוי”ה”, בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ו. וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בָּאֶמְצַע, בְּגִימַטְרִיָּא תקע”ו, וּמְרַמֵּז עַל תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל הַגְּאֻלָּה. וְכֵן מוּבָא מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם מַייזֶעלְס שליט”א שֶׁהַפָּסוּק הַיָּחִיד בַּתנ”ך שֶׁעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא5775 מְדַבֵּר עַל חִפּוּשִׂים אַחֲרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, (ש”א כג, כג) “וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל נָכוֹן וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם וְהָיָה אִם יֶשְׁנוֹ בָאָרֶץ וְחִפַּשְׂתִּי אֹתוֹ בְּכֹל אַלְפֵי יְהוּדָה”, לְרַמֵּז שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ יִתְקַיֵּם הַכָּתוּב (הושע ג, ד) “וּבִקְשׁוּ אֶת ה’ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם”. וְכֵן מוּבָא בְּעַלּוֹן ‘כִּי לַה’ הַמְּלוּכָה’ שֶׁלְּחַפֵּשׂ מָשִׁיחַ בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ו, וּבָרִבּוּעַ יוֹצֵא 1692 הַמִּסְפָּר שֶׁל חָמֵשׁ שֶׁבַע שֶׁבַע שֵׁשׁ

——————-

תמוז = 453

מלך המשיח = 453

הישיגוה בן המצרים = 776

מתי יפסקו הרדיפות ?

תשע”ו = 776

ביאת המשיח = 776

מנגינת אין עוד מלבדו = 776

תשעה באב = 780

לאיזה שנה זה תואם?

התשע”ה = 780