איך מתנהלים מבחינה תודעתית בזמן שאנחנו נמצאים בו כעת, לפי תודעת הנסתר ביהדות | אואזיס צ


רוב בני האדם מפחדים למות, חלקם הרבים אפילו מפחדים לחיות, אבל הרגע הגדול האמיתי, היא אותה דקה שהאדם מבין שהוא לא מפחד למות ולא מפחד לחיות . וזוהי תפיסת דרכם של גדולי המקובלים הקדמונים שהשאירו לנו ידע עצום לדור הזה בדיוק. וכעת החומרים מונגשים בשפה ידידותית ומתורגמים משפת הקודש לעם ישראל.
 

במאמר זה מופיע המילה ‘הבריאה = 223 – נא  לתרגם זאת ל “אין עוד מלבדו = 223

וכן שמופיע המילה ‘הטבע = 86‘ – אפשרי לתרגם למילה ‘א-להים = 86 

 
הטריק, הוא להרגיש את הרגע הזה כל רגע בחייכם מידי יום ביומו. להתנהל עם המחשבה הזו. זה לוקח לפעמים חיים שלמים להגיע לנקודת הארה זו.
.
בדרך כלל זה לוקח המון משאבים וריבים עצמאיים, בעיות שמצטברות בחיים ומנסים להאחז לתקן אותם, ייאוש רב (אף על פי שבבריאה לא נברא תנועת תודעתית שנקראת ייאוש ) שמצטבר ובכל זאת מנסים את כל הטריקים שבעולם איך לסדר את זה, וממש אוחזים ואוחזים ולא מרפים, עד שבלית ברירה אתם כבר מתייאשים, עד שהרמת הידיים מגיעה כבר בעל כורחכם . זה כל כך עצוב שהמון אנשים אמורים לעבור את המסע הזה מבוזבז ככה, חסר חיים , על מנת להגיע לנקודה שהם כבר לא מפחדים למות ולא מפחדים לחיות . במקום לפתוח את העיניים מוקדם יותר באופן אינטואיטיבי ולעצור את האוטומט. ולתת לבורא לרעות את צאנו לעבר המקום הכי נכון להרגיש אהבה ואחדות.
.
הסוד הוא שכשאתם מגיעים להבנה שאתם לא זקוקים לדברים יותר , אז , רק אז, אתם מתחילים לקבל את אותם דברים. והסוד היותר גדול, שעם הדברים שאנחנו מקבלים מהבריאה, אנחנו אמורים להשתוקק לתת אותם לאחר, כי הדברים שאנו מקבלים, נועדו שנתאמן איתם להיות שמש, שנותנת מהחום שלה לכל אחד אחר, ובכך להיות בהשתוות הצורה לבורא, שהוא רק בנתינה, כי הוא בתודעת מלאות…
גם הילדים הם לא שלנו, רק ניתנה לנו הרשות להלוות אותם למסע הזה, להרגיש סוג של אהבה שאנו אמורים להתנסות בה, הרכב לא שלנו, רק ניתנה לנו האפשרות לחוות חווית חופש ממקום למקום ולעשות עם הרכב דברים טובים למען הסופר אורגניזם , וכל זה בתוך התודעה שלנו וכו’…
.
כל פעם שאתם רודפים אחרי משהו אתם מבריחים אותו. אם זה בזוגיות, עבודה, כסף, הצלחה..כל דבר. אם תרצו את זה כל כך חזק, לעולם לא תקבלו את זה. רק כשאתם לא רוצים את זה בגלל שהגעתם למסקנה שאתם לא זקוקים לזה,אז זה ניתן לכם מהבריאה על מגש של כסף. לשם כך עליכם ממש לאמץ ראיה שונה של הדברים.
.
********למה דברים ניתנים על מגש של כסף ?
.
המצב הוא, שהבריאה לא רוצה שתרצו משהו, אלא תעריכו משהו.. ולא תוכלו להעריך את מתנותיה, אם תרדפו אחרי דברים ולא תבינו שהיא זו שרוצה להעניק לכם אותם.
.
עליכם לגבור מעל החלק “של “הרוצים מתוך האגו”…אנחנו נולדנו לעולם שאנו “רוכשים” כל הזמן, “קונים” כל הזמן. כשאנו רוצים, אנחנו מתבססים רק על מה שקיים, אך 99.99 אחוז ממה שבאמת ישאיר אותנו בהלם, אילו הדברים שאנחנו בכלל לא מודעים שהם קיימים בבריאה.
.
העובדה הזו “כאילו”, “מעליבה” את הבריאה. בצורה כזו אנו מוכיחים לבריאה שאנחנו לא רוצים לשמוע עוד מה יש לה להציע לנו ואנחנו רוצים רק מה שאנחנו רואים בעיניים. אנחנו מבססים את כל חיינו רק על מה שאנחנו יודעים שקיים, אך האם נראה לכם הגיוני שכל כך קצת , הבריאה הצליחה לברא עבורנו ?
.
“אני רוצה את העבודה הזו” , “אני רוצה את הגבר הזה” ,”אני רוצה את ההכנסה הזו” אנחנו אוחזים חזק חזק בחיינו את הדברים החומריים, מפחדים שזה יברח, לא משחררים , אבל זה מה שיהרוס את חיינו בסופו של דבר. הרי רובנו מחזיקים בעבודה שאנחנו אפילו לא אוהבים, קונים משהו שזה לא החלום שלנו, או מפתחים זוגיות שאנחנו צריכים ללכת בה על ביצים עם בן הזוג. זו אפילו לא הזוגיות שאנחנו מבקשים בחיינו, אך מפחדים להישאר לבד. וכך אנחנו נשארים תקועים ביחסים שלנו לדברים. אם זה יחסים בזוגיות, יחסים במזון, יחסים עם גופכם, ורב האנשים מחפשים את אזור הנוחות. הדרך היחידה לחיות באמת, בשמחה ובאשר זה כשתוותרו על אזור הנוחות שלכם.
.
יכול להיות שנפסיד הכל, אבל אנחנו צריכים להיות במצב שאנחנו לא נפחד להפסיד הכל. כשאתם נפטרים מדברים, רק אז אתם עולים לדרגה אחת יותר גבוהה מאהבה אגוצנטרית, והיא “הערכה”. וזוהי הדרגה שכל אדם חייב להרגיש אותה. אי אפשר להעריך אם לא מוותרים/מפסידים. גם אם תאהבו הכי בעולם מה שיש לכם במימד הזה, זו עדיין לא הרגשה של אהבה, אלא הרגשה של “הישג אישי” … אהבה היא רק הדרגה בה אתם שומרים על מה שאתם מעריכים . אך בשביל לאהוב משהו, צריכים “לדעת אותו ולהעריך אותו”. אם אתם לא מעריכים באמת את מה שהבריאה נותנת לכם, אתם לא אוהבים אותה כי אין לכם בעצם למה לתת אהבה. אילו דברים מאד עמוקים. חשוב לחוות את הריקנות הגדולה שקיימת בתוך האני שלנו כהכרה אנושית. בתודעת הנסתר, אנחנו לומדים שלהיות בריקנות כהכרה אנושית זה שלב מאד חשוב, כי אז הנשמה ממשיכה בהשתוקקות להשיג את תודעת המלאות שנמצאת בתוכה, וזה גורם לה להשתחלף מהכרה אנושית להכרה אלוקית.
.
כשאדם נמצא ברטט של “הערכה” , הדברים שהוא רצה קודם לכן, מתחילים לחזור אליו ואפילו לקבל מה שהוא לא קיבל מקודם, יכול להיות שהאדם שרציתם בתור בן זוג פתאום יחזור אחרי שנים, אולי תקבלו טלפון מפתיע … כי אם דברים היו אמורים להיות שלכם, הם יהיו שלכם גם ככה. מה שלא שייך, ייפול כי כך נכתב מראש כולל מוות של עצמנו או אדם יקר
.
חמישים מיליון איש שחוו מוות קליני, תיארו, “זה לא היה הזמן שלנו למות, לכן שלחו אותנו בחזרה” … נשמה שלא חזרה במוות קליני, זה היה הזמן שלה להמשיך את המסע. לכל נשמה נכתב גם כיצד היא תעזוב את המימד של העולם הזה. וחלק יעזבו גם על ידי וירוס המקרונה , או חיידק הפפיפלומה, או טביעה בלב ים סוער…
.
כשאתם מגיעים למצב שאתם מבינים שאתם לא זקוקים לכלום, זה החופש האמיתי. אתם לא זקוקים לאנשים כאלו ואחרים, אתם לא זקוקים למכונית כזו וכזו, אתם לא זקוקים להיות מצליחים ..אז.. אתם מתחילים להתחבר לנקודת האפס. כי אז אתם משתחררים מהלחץ. זה כמו שבני זוג שהם בזוגיות רבים כל הזמן ורק כשהם נפרדים הם מתחילים לדבר אחד עם השני באמת, פתאום הטון אחר, פתאום האחר רואה מרחוק דברים שהוא לא ראה בשני וכו’… כשמוותרים, הדברים הופכים להיות “בשלים” ואז אתם בעצם מקבלים הרבה יותר. אתם כבר לא חיים באשליה מכל מה שלימדו אתכם.
.
החטא של אדם וחוה, לא היה בגלל שהם אכלו מהפרי, אלא בגלל שהם אכלו פרי שעדיין לא הבשיל, והחוש היחידי שלא התקלקל, הוא חוש הריח, כי הפרי עדיין לא הבשיל ולא נתן ריחו.
.
זה בדיוק התיקון שהאנושות היום עושה. היא מחכה שהרוחניות שמסמל אותו חוש הריח, תבשיל. ואנחנו עוברים כעת תהליך שהבורא רועה את הצאן לעבר אותו חוש רוחניות… שאנחנו מתחילים להרגיש אותו באוויר… כל העולם מתחיל לדבר תודעה. התודעה עולה, אנשים שואלים יותר שאלות עמוקות על החיים.
.
אנחנו רואים גם המון “ניסים” , ולמה שניסים יתרחשו ? בדיוק מהסיבה שהבריאה רוצה שתהיו בצד של ההצלחה על מנת לתת דוגמה לשאר הנשמות שאמורות גם הן להגיע לדרגה הגבוהה יותר מ”האהבה אגוצנטרית” והיא “הערכה”.
למעשה הבריאה רוצה שכולנו נגיע לאהבה של האמת לאמיתה, שזו האמת לאמיתה, האמת האוניברסלית שאנחנו, הטבע הרוחני שלנו שהוא רק אהבה, ועל כך נכתבו פוסטים קודמים.
.
הניסים מתרחשים כשהאדם צועד כל יום מחדש ומתחיל מנקודת האפס שהיא, (גם אם צריך מגפה מלשון מפגה, מלשון להפיג את כוחות הפירוד שבתוכינו, הבריאה לא תהסס להפיג אותם באמצעות כח חזק יותר. ) אותה הרגשה שאתם לא זקוקים לדבר כזה או אחר. ואז הדברים מתחילים להינתן לך במתנה עם המון אהבה מהבריאה, כי אתה מוכן להם, אתה יודע להעריך אותם. בזה שאתם “מעריכים” אתם כבר משדרים לבריאה, תני לי אני יודע לשמור על מה שאת נותנת לי למען כולם.
.
המטרה של הבריאה בכל תהליך “הסבל” שאנחנו עוברים (כי אין באמת סבל, הבריאה לא בראה סבל, זה תרגום של נשמה שלא יודעת למצוא בתוך כל דבר את המתנה שנמצאת בסיטואציה) היא ללמד אותנו שאנחנו לא בעלים של אף אחד ולא על אף אחד. אין לנו בעלות על כלום. לא בעל על אשתו ולהיפך, לא הורים על ילדיהם, לא על רכוש וגם לא על יחסים, אנחנו לא הבעלים של כלום. אם חשבתם עד עתה שיש לכם זכות בעלות על משהו, הבריאה תמשיך לשלוח לכם את השיעור שאתם אמורים לצלוח , עד שתבינו. רוצים לצאת מהשיעור הפרטי ? או הקולקטיבי כמו המגפה שאנו חווים כעת ? זה רק על ידי זה שנבין את המסר מהשיעור, הן באופן אישי והן באופן קולקטיבי.
.
עלינו להגיע לדרגה שאנחנו משחררים ואנחנו בסדר עם מה ששחררנו. וגם אם דברים חוזרים, עליכם להבין שהם לא לעולם בשביל להישאר איתכם. דברים נכנסים לחייכם רק לזמן מסוים לתת לכם את מה שאתם זקוקים לאותו פרק זמן, לאחר מכן, מתקיים חוק שימור האנרגיה, ואותה תודעה נכנסה לחייכם מועברת לאדם אחר שזקוק לה, או תודעה בביטוי אחר תיקח את מקומה.
בדרך כלל כשאתם מוותרים, משהו יותר מאתגר מחכה לכם, משהו יותר מעודכן מחכה להיכנס לחייכם.
.
כשהפסקתם לרצות לנהל את חייכם, אתם הופכים “לדעת” את הבורא. מדוע ? כי אז אתם מוכנים להיות צינור לידע ולהתנסות ללא שום אינטרס, אתם פשוט הופכים “להיות” … אתם הם אילו שהופכים להיות חלק מהבריאה שמשתמשת בכם לחוות את עצמה. הבריאה מחפשת דרכים לחוות את עצמה דרככם, אבל, אם לא הבנתם את ייעודכם שהוא להיות הכלי של כל סוג של חוויה שהבריאה רוצה לחוות דרככם, לא תגיעו לייעודכם.
.
צאו כבר מהדרך של עצמכם, פנו דרך לבריאה לעבור דרככם. כשאתם יוצאים מהדרך של עצמכם וגם מפריעים לעצמכם בדרך, אז אתם חווים “ידיעה” … רב האנשים שבמצב זה, נדהמים ממה שקורה להם ולא מאמינים, כי זה כל כך עוצמתי שאפילו קשה לתפוס או להסביר.
.
אם אדם אוהב ליצור, והוא לא יהיה צינור לחוות ידע של יצירה, הוא כושל בייעודו, אם אדם אחר אוהב לרפא אחרים והוא לא יהיה צינור לחוות ידע של ריפוי, אלא ילך, ילמד כמו תוכי להיות רופא, אחר כך למכור לחולה איזשהו רצפט ולא באמת יצא למסע להבין דרך הבריאה מדוע אדם חולה ואילו פתרונות הבריאה רוצה לחוות דרכו, הוא לא יקיים את ייעודו. וכך הלאה…למה ? כי אותם אנשים “מחזיקים” שלא יברח להם הידע שהם רכשו במקום לתת לבריאה לחוות את הידע שהאדם עדיין לא גילה. מה שקורה היום בעולם, זה רק מיחזור תכנים באותו רטט… הבריאה מעלה את הרטט שלה כל הזמן ומבקשת לחוות את זה דרככם ואתם תוקעים את התהליך האבולוציוני הזה.
.
*******מה הבריאה מצפה מכם
ממש במשפט אחד, להפסיק להסתכל על הסימפטומים ולהתחיל להבין את המקור לסימפטומים. למה ? , כי המקור זה מה שברא את הסימפטומים. הבריאה רוצה שתלמדו להבין את המקור שאנו צלם ממנו ואת משמעותו.
.
האנשים המצליחים, אילו אנשים שוויתרו על הכל, לא היה אכפת להם אם יצליחו או לא, אם ירוויחו או לא, הם פשוט היו במצב שהם לא “נזקקו להצליח כל כך” …והם עשו את זה בדרך משלהם. אתם לא יכולים לשאול מישהו אחר עצה , כי הם חיים את החיים הלא נכונים. אי אפשר להעתיק הצלחה של מישהו אחר, “אם זה עובד לו , זה גם יעבוד לי”. לא, זה לא יעבוד לכם כי זה עובד עבורם, אם תבקשו עצה ממישהו בכל נושא, הוא לא יוכל לייעץ לכם, כי זה לא שייך לכם. בכל אדם, ישנו צינור שהבריאה מחכה לבטא את עצמה בצורה שונה. זו הסיבה שבתודעת הנסתר, נותנים רק חומרי גלם של ידע וכלים, ולא דרך ולא שיטה. גם ככה כל השיטות הן רק עובדות כפלסיבו
.
גם פוסטים אלו, נכתבים לכולם, אך כל אחד מכם מתבטא בהם בצורות שונות בפעילותיו האישיות. האנשים המצליחים אומרים תמיד, לי לא אכפת מה המחשבות אומרות לי, לא אכפת לי אם אני אפסיד כל מה שיש לי, אני הולך עם ה”דגדוג” הקטן הזה שאני מרגיש בהתלהבות כשאני חושב על משהו שאני צריך לעשות…ולמרות שזה מפחיד, כי בדרך כלל צריכים לוותר על משהו..הם בכל זאת הולכים על זה.
.
******איך מתחילים בוויתור על מנת לקבל
1. השלב הראשון להגיע לנקודת האפס, הוא לקחת קופסה גדולה, ולהתחיל לעבור בבית ולהכניס לקופסה דברים ולזרוק/לתרום, מי שבאמת רוצה להרגיש שינוי, שיפטר מדברים שהוא החזיק לעצמו בכח. הגוף שלכם מכיל תוכן עצום שהוא לא צריך בתוכו, הבית שלכם מכיל תוכן עצום שהוא לא צריך בתוכו. רק תדמיינו שמחר מגיע שיטפון ענק והבית שלכם יוצף, מה תצילו מתוך הבית… מה שלא תצילו , תתחילו לשחרר….אחר כך תתחילו להגיד, יו איזה כיף, אני מתחיל להרגיש קליל יותר,השינה יותר עמוקה, מתחילים להבריא. ואכן זה כך, הכובד שיש בנשמה משתחרר, כי בשביל הנשמה אתם לא זקוקים לכל זה. המחשבה שלכם מתחילה להיות צלולה, רעיונות חדשים מתחילים להגיע, אתם יוצאים מהעבדות של עצמכם ומביאים את עצמכם להתנסות ב”ידיעה”.
2. .
2. השבוע הבריאה לימדה אותנו משהו חשוב, יכולנו לראות כיצד הים באילת פלט כמות פסולת עצומה, פשוט הקיא מתוכו את כל מה שמזהם אותו תודעתית. כשלמעשה, גם הים באילת מוקרן מתוך התודעה הקולקטיבית, שמקיאה בימים אלו את כוחות הפירוד שבה, את ההבנה שכולנו זקוקים לכל אחד מאיתנו, את ההבנה שאנחנו יותר חזקים כגוף של סופראורגניזם ולא נפרדות.
לימדו מה שהטבע מראה לכם. כבר מזמן מזמן מה שלא משרת את האדם לא נמצא בטבע, מה שקיים וכל תהליך בטבע, הוא שכפול של התהליך שבני האדם עוברים. לכן זהו תהליך שקורה לכם, חפשו היכן הוא קורה בטבע ולימדו מהטבע את הפתרון. נמלה תוכל ללמד אותנו תהליך, פרפר יוכל ללמד אותנו תהליך, גשם יוכל ללמד אותנו תהליך, פטריות תוכלנה ללמד אותנו תהליך. הבריאה רוצה שתתחילו לחקור אותה.
3 . התשובות הכי פשוטות שתקבלו לבעיה, הן התשובות הנכונות.
.
4 . הרחיבו את הפרספקטיבה שלכם בחייכם. אל תיצמדו להיסטוריה שלמדתם, כי רובה לא נכונה ולא שלמה, אל תיצמדו לעקרונות שלכם, כי ישנן צדדים נוספים שאתם לא מכירים, הבינו שישנן מערכות של תיכנות שאתם נותנים בהם חלק.
.
כשאני נשאלת “היכן הבית שלי” , אני תמיד עונה שהוא בתוכי ואני לוקחת אותו לכל מקום. אם אני צריכה לוותר על בית כזה או אחר, זה ממש לא מפריע לי. אם אני צריכה לעבור ממדינה למדינה, זה לא מפריע לי ואני עשיתי זאת בשנתיים האחרונות המון, כשהייתי צריכה לסגור את העסק שלי עם 6000 לקוחות , זה לא הפריע לי,  גם כשנאלצתי להתמודד עם וויתורים גדולים, זה לא הפריע לי… תמיד ידעתי שזו הדרך הכי טובה “לדעת” את זרם הבריאה ואת הידע שהיא שולחת לי כל הזמן ללא הפסקה, בכל מיני ביטויים דרך תודעה שונה. יותר מזה, הייתי סקרנית מאד לראות לאן אני “מובלת” ….כל פעם שניסיתי להתערב באמצע ההכוונה של הבריאה , הדברים נתקעו.
.
הדבר היחיד שאתם צריכים לדעת הוא שיש הרבה דברים שיש לבריאה לתת לכם מתוך השפע שהיא בראה והם מחכים לכם. כל שאתם צריכים לבקש הוא שהבריאה תשתמש בכם כצינורות לחוות את היצירתיות שלה ולספר לאחרים. לשם כך עליכם להגיע לנקודה שאתם לא מפחדים להפסיד.
.
זכרו וויתור לא אומר שתחיו כמו עניים, אתם פשוט מייצרים מקום לדברים יותר טובים בחייכם. וגם כשתקבלו אותם, אל תיקשרו אליהם כל כך. יצירתיות זה המנוע של הבריאה והיא צריכה אתכם ככלים עבורה להמשיך ליצור.
.
**** לסיכום:
.
זכרו יש חוק בבריאה, לכל מה שהנשמה שלנו תפתח בו תלות, הוא “יוכה” … הוא יוכה כמו בעשרת המכות, (שהיו אילו מכות תודעתיות, אך זה דורש פוסט בנפרד) , למה הוא יוכה ? כי הבורא רוצה להעניק לנשמה חירות, להפוך אותה לבת חורין. חירות ממה ? חירות מהמוות, חירות מהתלות בדברים עצמם בעולם האשליה… בעולם שאין בו כלל פיזיקליות… חירות לנשמה מלהגיד, אני לא יכולה לחיות בלי זה או בלי זה, כי אז היא שקרנית, היא שקרנית, כי נשמה חיה לנצח.
.
אנחנו כאן במסע ללמוד מהי אהבה, או שנלמד דרך ייסורים, דרך מה זה לא אהבה, ונשתוקק אליה בסוף, כי ימאס לנו מכל הצרות והנפרדות, או שנלמד מהי כן אהבה, על ידי זה שנתחיל לישם אותה אחד על השני.
.
ככה או ככה, לא ידח ממנו נידח, וכל אחד יגיע להבין ולקיים ולהיות אהבה בעצמו. כי אנחנו צלם שנברא מאהבה, וכמו חוק שימור האנרגיה, חוק התודעה, תמיד יופעל עלינו לחזור למצב הראשוני שאנחנו.
.
“מובא במדרש-רבה קהלת (פרשה ז, א) – ,,בשעה שברא הקדוש-ברוך-הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן-עדן ואמר לו: ראה מעשי, כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך“.”