הכנות לקראת הגאולה - משיח וגאולה בצפונות התורה
 
בִּזְמַן הַקֵּץ תַּסְפִּיק תְּשׁוּבָה מוּעָטָה וְלֹא יִצְטָרְכוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה | סוד החשמל

בִּזְמַן הַקֵּץ תַּסְפִּיק תְּשׁוּבָה מוּעָטָה וְלֹא יִצְטָרְכוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה | סוד החשמל

בִּזְמַן הַקֵּץ תַּסְפִּיק תְּשׁוּבָה מוּעָטָה וְלֹא יִצְטָרְכוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאִם נַחֲלִיף אֶת הָאוֹת ו’ שֶׁל תְּשׁוּבָ”ה בְּא”ת ב”ש לָאוֹת פ’, נְקַבֵּל אוֹתִיּוֹת ה’תשפ”ב.

מוּבָא בֶּ’חָפֵץ חַיִּים’ (‘חומת הדת’ פי”ג) הִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בְּמַצַּב הַזְּמַן כָּעֵת, נִמְצָאֵהוּ כִּי הוּא נוֹרָא מְאֹד מְאֹד, כִּי מְצוּקוֹתָיו רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב בִּפְרָטוּת כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְנִתְקַיְּמוּ בְּיָמֵינוּ מַמָּשׁ הַתּוֹכֵחוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי וּבְפָרָשַׁת תָּבֹא. אֲבָל יֵשׁ לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן “וְהֵפִיץ ה’ אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְגוֹ’ וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ כִּי אֵל רַחוּם וְגוֹ'”, הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ מְרַמֶּזֶת עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּנִין אָמְרִי יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הקב”ה שֶׁיּוֹדֵעַ מֶה הָיָה וּמָה עָתִיד לִהְיוֹת דִּכְתִיב “וּמַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וְגוֹ'”, כֵּיצַד, בְּפָרָשָׁה זוֹ הֶרְאָה מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל אִם יַחְטְאוּ אֵיךְ הֵם עֲתִידִין לִגְלוֹת וְאֵיךְ הֵן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְאֵיךְ נִגְאָלִין. אֵיךְ הֵם עֲתִידִין לַחֲטֹא דִּכְתִיב “וַעֲשִׂיתֶם הָרַע וְגוֹ’ וְהֵפִיץ ה’ אֶתְכֶם בָּעַמִּים”, וְאַחַר כָּךְ “בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ וְגוֹ'”. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּשֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים נִגְאֲלוּ, מִתּוֹךְ צָרָה דִּכְתִיב “וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל”, מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה “וַתַּעַל שַׁוְעָתָם”, מִתּוֹךְ רַחֲמִים “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, מִתּוֹךְ הַקֵּץ “וַיֵּדַע אֱלֹהִים”, אַף לֶעָתִיד לָבוֹא מִתּוֹךְ צָרָה “בַּצַּר לְךָ”, מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה “וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹהֶיךָ”, מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת “לֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ”, “בְּאַחֲרִית הַיָּמִים” הֲרֵי מִתּוֹךְ הַקֵּץ. וּבֵאוּר הַמַּאֲמָר הוּא, דְּכָל הַחֲמִשָּׁה דְבָרִים יְסַיְּעוּ לְהַגְּאוּלָה, וְהַיְנוּ דְּאִלּוּ הָיְתָה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אָז הִיא בְּעַצְמָהּ הָיְתָה מְבִיאָה אֶת הַגְּאֻלָּה אַף שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, כְּדִכְתִיב “הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִּשְׁמָעוּן”. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אָז צְרִיכָה הִיא לְכָל הַחֲמִשָּׁה דְבָרִים לְקֵרוּב הַגְּאֻלָּה. וּכְהַיּוֹם שֶׁנִּתְקַיְּמוּ בָּנוּ כָּל הַסִּימָנִים שֶׁסָּמוּךְ לַגְּאֻלָּה הָאֲמוּרִים בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְּרִין נוּכַל לְקַוּוֹת כִּי הִתְקַבְּצוּ כָּל הַדְּבָרִים יַחַד, וּבְהִתְעוֹרְרוּת תְּשׁוּבָה מוּעָטָה נוּכַל לְקַוּוֹת כִּי יִקְרַב הַגְּאוּלָה, כִּי הַצָּרוֹת הִגִּיעוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְהַגָּלוּת נִתְאָרְכָה עַד שֶׁנּוּכַל לוֹמַר בְּפַשְׁטוּת כִּי כְּבָר הִגִּיעַ זְמַן אַחֲרִית הַיָּמִים. וְרוֹאִים שֶׁבִּזְמַן הַקֵּץ תַּסְפִּיק תְּשׁוּבָה מוּעָטָה וְלֹא יִצְטָרְכוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כְּפִי שֶׁמּוּבָא בָּרַמְבַּ”ם שֶׁיָּעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְזֶה הַחֵטְא לְעוֹלָם. כִּי בִּזְמַן הַקֵּץ נִגְאָלִים מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא רַק אַחַת מֵהֶם, וְאִם זוֹכִים לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵין צֹרֶךְ בְּכָל הַחֲמִשָּׁה דְבָרִים. עַל כָּרְחֲךָ שֶׁאֵין צֹרֶךְ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּזְמַן הַקֵּץ.

וְכֵן מוּבָא בֶּ’חָפֵץ חַיִּים’ (‘אהבת חסד’ ח”ב פ”ג) וְזֶהוּ עִנְיַן הַכָּתוּב “אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ; אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ”. וְזֶהוּ כַּוָּנָתָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹקֵחַ שֹׁחַד תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, דְּהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים מְרַמֵּז עַל עִנְיַן צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם גּוֹרְמִים שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ לְמַעְלָה, אַף אִם אֵינֶנָּה כָּרָאוּי לְפִי גֶּדֶר הַמִּשְׁפָּט. כִּי עַל יְדֵיהֶן מְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה בְּעוֹדוֹ בְחַיָּיו אֶת מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, וְעַל יְדֵי זֶה נוֹטֶה אַחַר כָּךְ מִדַּת הַצֶּדֶק גּוּפָא לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ לְבַסּוֹף גַּם כֵּן בַּמִּדָּה הַזּוֹ, לְעִנְיָן שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ וְכָל מִצְוֹתָיו. וּכְעֵין זֶה מוּבָא מֵהַמַּהֲרִי”ץ דּוּשִׁינְסְקִיָא זצ”ל שֶׁאָמַר לְאַדְמוֹ”ר ר’ יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּרְסְדּוֹרְף זצ”ל שֶׁאֵין צֹרֶךְ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לַגְּאֻלָּה, מַסְפִּיק שֶׁכֻּלָּם יָבִינוּ שֶׁאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זוֹ הַתְּשׁוּבָה הַנִּצְרֶכֶת לַגְּאֻלָּה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אֵלִיָּהוּ פֶלְמַן שליט”א שֶׁיֵּשׁ רְאָיָה מֵרַשִּׁ”י (יומא פה:) חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִין, וּמִסְּתָמָא תְּשׁוּבָה אִיכָּא, שֶׁאִם לֹא הָיָה מִתְחָרֵט לֹא הָיָה מֵבִיא קָרְבָּן. לְרַשִּׁ”י הָיָה קָשֶׁה לָמָּה עַל מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה שֶׁמְּכַפְּרִין רַק עִם תְּשׁוּבָה, וּלְגַבֵּי חַטָּאת וְאָשָׁם לֹא אָמְרוּ שֶׁמְּכַפְּרִין רַק עִם תְּשׁוּבָה. וְעַל זֶה אוֹמֵר רַשִּׁ”י וּמִסְּתָמָא תְּשׁוּבָה אִיכָּא שֶׁאִם לֹא הָיָה מִתְחָרֵט לֹא הָיָה מֵבִיא קָרְבָּן. וְרוֹאִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה שֶׁיָּעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לַחֵטְא לְעוֹלָם, וְכָרֶגַע הוּא מִתְחָרֵט וּמֵבִיא קָרְבָּן, יֵשׁ כָּאן גֶּדֶר תְּשׁוּבָה וְיָכוֹל לִזְכּוֹת לְכַפָּרָה. וּכְעֵין זֶה בֵּאֵר דִּבְרֵי חֲזַ”ל כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו וְעוֹד כָּהֵנָּה עֵצוֹת לִזְכּוֹת לְרַחֲמֵי ה’, כָּל אֵלּוּ הֵם עֵצוֹת שֶׁה’ יְקַבֵּל תְּשׁוּבָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה, אַף שֶׁמִּצַּד עִקַּר מִדַּת הַדִּין אֵין רְאוּיָה לְכַפָּרָה. וְזֶה עִנְיַן כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁאָנוּ מַרְבִּים לְהִתְחַנֶּן עַל הַסְּלִיחָה וְהַכַּפָּרָה, וְכָל עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה בְּיָמִים אֵלּוּ וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים הַכֹּל הוּא לִזְכּוֹת לְדָבָר זֶה, שֶׁאָנוּ זְקוּקִים שֶׁהקב”ה יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיקַבֵּל תְּשׁוּבָתֵנוּ אַף שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִׁ”י (ישעיה א, ו) “לֹא זֹרוּ” כְּלוֹמַר לֹא נִתְרַפְּאוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, “וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן” אֲפִלּוּ צַד הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֵין בְּלִבָּם. וְרוֹאִים שֶׁאִם הָיָה עוֹלֶה עַל לִבָּם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה זֶה כְּבָר הָיָה מוֹעִיל לְרַכֵּךְ אֶת הַחֵטְא. וְכֵן מוּבָא בָּרַמְבַּ”ן בְּסוֹף פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ עַל הַפָּסוּק “וְאָמַר הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹקַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה”, שֶׁאֲמִירָה זוֹ אֵינָהּ וִדּוּי גָּמוּר וּתְשׁוּבָה גְמוּרָה אֶלָּא רַק הִרְהוּר חֲרָטָה, וְזֶה כְּבָר הוֹעִיל לְהַצִּילָם מִן הָעֹנֶשׁ בְּרֹב חַסְדֵי ה’. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ יוֹנָה בְּ’שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה’ (שער ג’ אות קמ”א) שֶׁמַּקְשֶׁה עַל דִּבְרֵי חֲזַ”ל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הֲרֵי אֲפִלּוּ עַל רְצִיחָה עַצְמָהּ אֵין עֹנֶשׁ חָמוּר כָּל כָּךְ, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים עוֹנְשׁוֹ חָמוּר יוֹתֵר. וּמְבָאֵר שָׁם כִּי הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ אֵינֶנּוּ מַכִּיר גֹּדֶל חֶטְאוֹ, וְאֵין נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ כְּמוֹ הָרוֹצֵחַ, עַל כֵּן הוּא רָחוֹק מִן הַתְּשׁוּבָה. וְרוֹאִים עַד כַּמָּה גְדוֹלִים הִרְהוּרֵי חֲרָטָה לְבַד שֶׁמַּצִּילִים אֶת הָרוֹצֵחַ מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

מוּבָא בָּרַדַּ”ק (ישעי’ כו, כ) “לֵךְ עַמִּי” זֶה הַפָּסוּק אָמַר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁתִּהְיֶה צָרָה לְיִשְׂרָאֵל מְעַט זְמַן, אָמַר דֶּרֶךְ מָשָׁל “לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְיךָ בַּעֲדֶךָ”, וְזֶה מָשָׁל לַהֶסְתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי כִּמְעַט רֶגַע יִהְיֶה הַזַּעַם וְיַעֲבֹר וְהַטּוֹבִים יִמָּלְטוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר “כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר”. וְרוֹאִים שֶׁבְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה מִתּוֹךְ הַצָּרָה וְיִזְכּוּ לַגְּאֻלָּה. וְכֵן תשפ”ב בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב (דברים ד, ל) “בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד הוי”ה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ”. וְכֵן יְמֵי תְּשׁוּבָה עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תשפ”ב.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁאִם נַחֲלִיף אֶת הָאוֹת ו’ שֶׁל תְּשׁוּבָ”ה בְּא”ת ב”ש אוֹ בְּאַ”ל ב”ם לָאוֹת פ’, נְקַבֵּל אוֹתִיּוֹת ה’תשפ”ב. וְכֵן רוֹאִים בְּחִלּוּף אוֹתִיּוֹת ו”פ שֶׁעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא אֱלֹהִים שֶׁהוּא דִין רֶמֶז לִימֵי הַדִּין וְהַתְּשׁוּבָה בִּשְׁנַת תשפ”ב. וְכֵן בְּמִצְרַיִם קֹשִׁי הַשִּׁעְבּוּד הָיָה פ”ו שָׁנִים קוֹדֶם גְּאֻלַּת מִצְרַיִם. וְכֵן בְּמִצְרַיִם בֵּרַרְנוּ ר”ב נִיצוֹצוֹת מִתּוֹךְ הָרפ”ח, וְאַחֲרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם נִשְׁאָר לְבָרֵר בִּשְׁאַר הַגָּלֻיּוֹת מִתּוֹךְ הָרפ”ח, פ”ו נִיצוֹצוֹת. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי עָרְלָ”ה הֵן שֵׁ”ם פ”ו כְּמִנְיַן אֱלֹהִים אוֹתִיּוֹת מִילָה עִם הַכּוֹלֵל כַּיָּדוּעַ. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁבִּשְׁנַת תשפ”ב הִשְׁלַמְנוּ אֶת כְּרִיתַת הָעָרְלָה וְהַפְּרִיעָה אַחֲרֵי יַעֲקֹ”ב שָׁנִים מִשְּׁנַת ת”ר וְהִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה וְזוֹכִים לְשֵׁם שפ”ו שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה הַגְּאוּלָה הָעֲתִידָה.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (איכה רבה ה, כא) “הֲשִׁיבֵנוּ ה’ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה” אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב”ה רבש”ע שֶׁלְּךָ הוּא “הֲשִׁיבֵנוּ”, אָמַר לָהֶם שֶׁלָּכֶם הוּא שֶׁנֶּאֱמַר “שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם נְאֻם ה'”, אָמְרָה לְפָנָיו רבש”ע שֶׁלְּךָ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר “שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ”. רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ וִכּוּחַ בֵּין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַקב”ה מַה יִּהְיֶה קוֹדֶם, תְּשׁוּבָה אוֹ גְּאֻלָּה. וּכְעֵין זֶה מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין צז:) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה נִגְאָלִין, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, “חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ”, לֹא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּמוּבָא שָׁם בַּמהרש”א (צח. ד”ה אין בן דוד) שֶׁאֵין כָּאן מַחֲלֹקֶת, אֶלָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּבֵּר עַל גְּאֻלַּת אֲחִישֶׁנָּה, שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה מִרְצוֹנָם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּבֵּר עַל גְּאֻלַּת בְּעִתָּהּ, שֶׁה’ מַכְרִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְכֵן מוּבָא בָּרד”ק (ישעי’ נט, טו) “וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ וְגוֹ’ וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'”. הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים כִּי מְסֻפָּקִים הָיוּ אִם יִהְיֶה קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת עַל יְדֵי תְשׁוּבָה אוֹ לָאו, וְעַל זֶה נֶאֱמַר “וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ”, כִּי לֹא יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיִּרְאוּ תְּחִלַּת הַיְשׁוּעָה. וְכֵן מוּבָא בַּ’מְּצוּדַת דָּוִד’ שָׁם “וַיַּרְא” וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה שֶׁאֵין בָּהֶם אִישׁ כָּשֵׁר וְהָגוּן לִהְיוֹת נִגְאָלִין בִּזְכוּתוֹ, “וַיִּשְׁתּוֹמֵם” וְכַאֲשֶׁר יַעֲמֹד בְּתִמָּהוֹן וְיִתְבּוֹנֵן שֶׁאֵין בָּהֶם מִי מַפְגִּיעַ וּמִתְפַּלֵּל עַל הַגְּאֻלָּה, “וַתּוֹשַׁע” זְרוֹעַ ה’ תּוֹשַׁע לוֹ לְהָבִיא הַגְּאֻלָּה מִבְּלִי זְכוּת וּמִבְּלִי מַפְגִּיעַ. “וְצִדְקָתוֹ” מִדַּת הַצְּדָקָה תִּסְמֹךְ אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת יְשׁוּעָ”ה, הוּא 713 כְּמִנְיַן תְּשׁוּבָ”ה.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (מו”ק טז:) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מַאי דִּכְתִיב, “נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל” שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. וּמוּבָא בְּסֵפֶר ‘פְּרִי צַדִּיק’ (שבת ה) דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע”ה שֶׁהוּא הַתְחָלַת אוֹר הַמָּשִׁיחַ הוּא הַגֶּבֶר שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וּמָשִׁיחַ יִהְיֶה הַסּוֹף וְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיְּתֻקַּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יָדוֹ. (ט”ו בשבט ה) עֲתִידִין לְהִגָּאֵל עַל יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּדָוִד הֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, וּמָשִׁיחַ יִהְיֶה יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ מוֹחֲלִין לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהַיְינוּ שֶׁיּוֹפִיעַ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל וִיתַקֵּן אַף מִי שֶׁקִּלְקֵל.

שְׁמוֹת כ”ד מִשְׁמְרוֹת כְּהוּנָה עוֹלִים לְמִסְפַּר שְׁנַת 5782 (התשפ”ב)

בַּטַּבְלָה שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ חַיִּים סַלַּמוֹן שליט”א שֶׁשְּׁמוֹת כ”ד מִשְׁמְרוֹת כְּהוּנָה עוֹלִים לְמִסְפַּר שְׁנַת 5782 בָּהּ אָנוּ מְצַפִּים לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְחִדּוּשׁ עֲבוֹדַת הַמִּשְׁמָרוֹת. וְזֶה לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁנּוֹסִיף גַּם הַשֵּׁם פַּשְׁחוּר, כַּמּוּבָא בְּמַהַרְשָׁ”א (תענית כז.) ד’ מִשְׁמָרוֹת עָלוּ כו’, פַּשְׁחוּר וְאִמֵּר כו’, פרש”י וּמִבָּעֵי לִי דְּפַשְׁחוּר לֹא כְּתִיב גַּבֵּי כ”ד מִשְׁמָרוֹת כו’. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב דְּמָצִינוּ פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן בִּימֵי יִרְמְיָהוּ וְאִמֵּר כְּתִיב גַּבֵּי כ”ד מִשְׁמָרוֹת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, אֶלָּא דִּבְבַיִת שֵׁנִי נַעֲשׂוּ בְּנֵי פַּשְׁחוּר לְמִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה כִּדְמַשְׁמָע פֶּרֶק י’ יוֹחֲסִין שֶׁאָמְרוּ שָׁם ד’ אֲלָפִים עֲבָדִים הָיוּ לוֹ לְפַשְׁחוּר וְנִטְמְעוּ וְעַל כֵּן נֶחְלַק פַּשְׁחוּר מִשְּׁאַר בְּנֵי אִמֵּר לְמִשְׁמָר אַחֵר. הַיְנוּ שֶׁהַמִּשְׁמָר שֶׁל אִמֵּר נֶחְלַק לִשְׁנַיִם; בְּנֵי אִמֵּר וּבְנֵי פַּשְׁחוּר. וְאִם נְחַשֵּׁב אֶת שְׁמוֹת כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת עִם פַּשְׁחוּר וְעָם הַכ”ד כּוֹלְלִים נְקַבֵּל 5782. כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה בַּטַּבְלָה.

    
 

יְהוֹיָרִיב

243

 
 

יְדַעְיָה

99

 
 

חָרִם

248

 
 

שְׂעֹרִים

620

 
 

מַלְכִּיָּה

105

 
 

מִיָּמִן

140

 
 

הַקּוֹץ

201

 
 

אֲבִיָּה

18

 
 

יֵשׁוּעַ

386

 
 

שְׁכַנְיָהוּ

391

 
 

אֶלְיָשִׁיב

353

 
 

יָקִים

160

 
 

חֻפָּה

93

 
 

יֶשֶׁבְאָב

315

 
 

בִּלְגָּה

40

 
 

אִמֵּר

241

 
 

חֵזִיר

225

 
 

הַפִּצֵּץ

265

 
 

פְּתַחְיָה

503

 
 

יְחֶזְקֵאל

156

 
 

יָכִין

90

 
 

גָמוּל

79

 
 

דְּלָיָהוּ

55

 
 

מַעַזְיָהוּ

138

 
 

פַּשְׁחוּר

594

 
 

כּוֹלְלִים

24

 
 

סה”כ

5782