גשמי אותיות ‘משיג’ דווקא ע”י הגשמיות ניתן להשיג את כבוד ה’

מאת סוד החשמל 

נָבִיא צִטּוּט מִדִּבְרֵי הַגָּאוֹן ר’ מֹשֶה שַׁפִּירָא זצ”ל שֶׁדַּוְקָא עַל יְדֵי לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶמִּסְתַּתֵּר בְּכָל דָּבָר בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי. (הובא בתחילת ספר ‘שבטי נחלתך’). הָרַמְבַּ”ן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל לְבָאֵר עִנְיְנֵי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הוּא פּוֹתֵחַ בִּלְשׁוֹן ‘וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת’ וְזֶה תָּמוּהַּ מְאֹד הֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה הִיא תּוֹרַת אֱמֶת. ‘עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת’ הָאָמוּר בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ בָּאוּ לְגַלּוֹת אֶת עֹמֶק מַה שֶּׁנִּסְתָּר בַּתּוֹרָה וּבַבְּרִיאָה, וּלְהַרְאוֹת אֵיךְ גַּם הַמְּצִיאוּת הַגַּשְׁמִית הָרְחוֹקָה וְהַשְּׁפֵלָה מְגַלָּה כְּבוֹד שָׁמַיִם. לָכֵן דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵלּוּ קְרוּיִים נִסְתָּר, כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנָתָם לְגַלּוֹת מַה שֶּׁנִּסְתָּר בָּעוֹלָם. כַּכָּתוּב “אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר”. וְנִרְאֶה לְבָאֵר דְמוּבָא בַּ’חֲתַם סוֹפֵר’ (‘תורת משה’ דרוש לח’ טבת) “אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי” גִּ’נַּ’ת’ ר”ת גִּ’מַטְרִיָּה נ’וֹטָרִיקוֹן תְּ’מוּרָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים עא.)גִּנַּ”ת ג’ גִּימַטְרִיָּאוֹת דְּאִינוּן פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה, נ’ נוֹטְרִיקוּן, ת’ תְּמוּרָה. הַיְינוּ שֶׁעַל יְדֵי הָאֱגוֹז שֶׁמְּסַמֵּל אֶת תּוֹרָת הָרֶמֶז מְחַבְּרִים אֶת פַּרְדֵּ”ס הַתּוֹרָה. וְכֵן נָבִיא מֵהַזֹּהַר שֶׁעַל תּוֹרַת הָרֶמֶז יֵשׁ נָחָשׁ תַּקִּיף, וְגַם עַל הָאֱגוֹז מוּבָא בָּ’אוֹר הַחַיִּים’ (ויקרא יב, ג)אָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כִּי ד’ קְלִפּוֹת הֵם הַסּוֹבְבִים לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, בְּסוֹד גִּנַּת אֱגוֹז. וְכֵן מוּבָא בְּ’מַטֵּה אֶפְרַיִם’ (סימן תקפג’) שֶׁאֱגוֹז בְּגִימַטְרִיָּא חֵטְא. וּמֵאִידָךְ אֱגוֹז בְּגִימַטְרִיָּא טוֹב דִּבְתוֹךְ הָאֱגוֹז יֵשׁ פְּרִי שֶׁהוּא הַחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁבָּאֱגוֹז.וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹאֵל טַיְטֶלְבּוֹיְם שליט”א שֶׁעֲבוֹדַת הַפָּרֶךְ בְּמִצְרַיִם הָיְתָה בִּבְחִינַת פִּצּוּחַ קְלִפַּת הָאֱגוֹז הַקָּשָׁה, וְכֵן בְּכָל שָׁנָה עוֹבְדִים בְּעֶרֶב פֶּסַח בַּהֲכָנוֹת לֶחָג לְשַׁבֵּר אֶת קְלִפַּת הָאֱגוֹז, וּלְהַגִּיעַ לַטּוֹב שֶׁטָּמוּן בָּאֱגוֹז בְּלֵיל הַסֵּדֶר. וְכֵן חֹדֶשׁ הָאָבִיב מְרַמֵּז עַל הַזְּמַן שֶׁהַלַּחוּת בַּפֵּירוֹת מִתְיַבֶּשֶׁת וְהֵם רְאוּיִים לְפִצּוּחַ, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י עַל הַפָּסוּק (ויקרא ב, יד)“אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ”. שֶׁמְיַבְּשִׁין אוֹתוֹ עַל הָאוּר בְּאָבִיב שֶׁל קְלָאִים שֵׁם הַכְּלִי שֶׁל מוֹכְרֵי קְלָיוֹת. “גֶּרֶשׁ” לְשׁוֹן שְׁבִירָה וּטְחִינָה.

וְכֵן מוּבָא בָּרמ”ד וָואלִי (הליקוטים עמוד ס”ט)כְּבָר דִּבַּרְנוּ בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה בְּעִנְיַן קְלִפָּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, שֶׁהִיא סוֹד אוֹת הַקְּלִפָּה הַמִּתְמַצַּעַת בֵּין שִׁבֳּלֵי הָאֱגוֹז, וְהִיא סוֹד הַצּוּרָה שֶׁל שְׁתִי וָעֵרֶב הַמְנֻגָּעִים, אֲשֶׁר לָהּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים בּוֹעֲרִים בָּעָם מֵהָאֲדֹמִיִּים הַמְנַגְּדִים. וְסוֹדָהּ הַפֵּרוּד הֶעָצוּם וְהַפְּנִימִי בֵּין דַּרְגִּין קַדִּישִׁין, אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהוּ. כִּי כָל שְׁאַר הַקְּלִפּוֹת סוֹבְבוֹת וּמַקִּיפוֹת, וְזֹאת הָרְשָׁעָה נִכְנְסָה לִפְנַי וְלִפְנִים. וְהִנֵּה זֶה אֲמָרָם בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין: כָּל מְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁתִי וְשֶׁל עֵרֶב אֵינָהּ מְחִיצָה, שֶׁכָּל שְׁאַר הַקְּלִפּוֹת הַחִיצוֹנוֹת לֹא עָשׂוּ מְחִיצָה כְּשֵׁם שֶׁעָשְׂתָה זֹאת הַקְּלִפָּה הַפְּנִימִית שֶׁהִיא הַמְּחִיצָה שֶׁל שְׁתִי וָעֵרֶב, שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהִקָּרֵא בְשֵׁם מְחִיצָה מַמָּשׁ. וְיָצְאָה מִתּוֹךְ הָאֵיפָה מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁל בְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁגָּרַם הַפֵּרוּד הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. וְרוֹאִים שֶׁהָרמ”ד וָאלִי מַמְשִׁיל אֶת קְלִפּוֹת הַשְּׁתִי וָעֵרֶב לַקְּלִפּוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָאֱגוֹז שֶׁצּוּרָתָם כְּצוּרַת שְׁתִי וָעֵרֶב. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שמות טו:)אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב “אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי”, אָמַר לוֹ בֹּא רְאֵה, אוֹתוֹ גַּן יוֹצֵא מֵעֵדֶן, וְזוֹהִי הַשְּׁכִינָה. אֱגוֹז זוֹ מֶרְכָּבָה עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה שֶׁל אוֹתָם אַרְבָּעָה רָאשִׁים שֶׁמְּאִירִים שֶׁנִּפְרָדִים מִן הַגָּן, כְּמוֹ הָאֱגוֹז הַזֶּה שֶׁאוֹתָם אַרְבָּעָה רָאשִׁים קְדוֹשִׁים לִפְנִים. וּמַה שֶּׁאָמַר יָרַדְתִּי, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, יָרַד פְּלוֹנִי לַמֶּרְכָּבָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כָּךְ, הָיָה לוֹ לוֹמַר לָאֱגוֹז יָרַדְתִּי, מַה זֶּה “אֶל גִּנַת אֱגוֹז יָרַדְתִּי”, אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל הָאֱגוֹז. מָה אֱגוֹז נִסְתָּר וְטָמִיר מִכָּל צְדָדָיו כָּךְ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁיּוֹצֵאת מֵהַגַּן נִסְתֶּרֶת מִכָּל צְדָדֶיהָ. וּמָה אוֹתָם אַרְבָּעָה רָאשִׁים שֶׁבָּאֱגוֹז מִתְחַבְּרִים בְּצַד זֶה וְנִפְרָדִים בְּצַד זֶה כָּךְ בַּמֶּרְכָּבָה מִתְחַבְּרִים בְּאַחְדּוּת בְּחֶדְוָה וּשְׁלֵמוּת, וְנִפְרָד כָּל אֶחָד לְעֶבְרוֹ עַל מַה שֶּׁהִתְמַנָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב “הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה”, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר, וְכֵן כֻּלָּם. וְרוֹאִים שֶׁהָאֱגוֹז מְסַמֵּל אֶת הַשְּׁבִילִים שֶׁמְּחַבְּרִים אֶת הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים לְגַן עֵדֶן וְלַשְּׁכִינָה שֶׁבְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת, וּקְלִפּוֹת הָאֱגוֹז מְסַמְּלוֹת אֶת הַקְּלִפּוֹת שֶׁמַּלְבִּישׁוֹת עַל הַשְּׁבִילִים הָאֵלּוּ. וְהֵם דְּבָרֵינוּ שֶׁתּוֹרַת הָרֶמֶז מְחַבֶּרֶת אֶת הָאָדָם לַסּוֹד שֶׁשַּיָּךְ לְעוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְדֶרֶךְ הָרֶמֶז עוֹלִים לְהִתְחַבֵּר לְמַעְלָה. וְכֵן צוּרַת פְּנִים הָאֱגוֹז בְּגַשְׁמִיּוּת אִם נְקַלֵּף אוֹתוֹ, הִיא כְּצוּרַת מֹחַ, וְכֵן רוֹאִים מֵהַזֹּהַר (תיקונים לו.) שֶׁהוּא קוֹרֵא לִפְנִים הָאֱגוֹז מֹחַ הָאֱגוֹז שֶׁהַקְּלִפָּה מְכַסָּה וְשׁוֹלֶטֶת עַל הַמֹּחַ שֶׁבִּפְנִים.

וכן נראה שפיצוח האגוז מרמז על פיצוח התורה, היינו להסיר את הקליפות שמעלימות את הבנת התורה, ודוקא על ידי תורת הרמז שמחברת את כל הפרד”ס מפצחים את האגוז ומגלים את עומק הבנת התורה. וכן שמעתי מהרה”ג ר’ אברהם אגשי שליט”א שמפתח תורה עם האותיות והמילים בגימטריא “שמע ישראל הוי”ה אלהינו הוי”ה אחד” עם האותיות והמילים. ומבואר לדברינו שעל ידי “ה’ אחד” שמאחדים ומחברים את כל הפרד”ס זוכים למפתח התורה לפתוח את הבנת התורה באופן המושלם.

וְכֵן פְּשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ סוֹד בְּגִימַטְרִיָּאתַּרְגּוּם עִם הַכּוֹלֵל, לְרַמֵּז שֶׁדֶּרֶךְ חִבּוּר הַפַּרְדֵּ”ס אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת גַּם אֶת הָאוֹר שֶׁיּוֹרֵד לִבְחִינַת תַּרְגּוּם, וּמִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת לְעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וְלָכֵן זֶה תַּרְגּוּם עִם הַכּוֹלֵל, הַיְינוּ תַּרְגּוּם עִם הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה. וְכֵן תַּרְגּוּם מְרַמֵּז עַל מִינֵי תַּרְגִּימָא שֶׁהֵם פַּרְפְּרָאוֹת שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת תּוֹרַת הָרֶמֶז, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה(אבות ג, יח)רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר, תְּקוּפוֹת וְגִמַּטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בֶּאֱגוֹזִים לְפַרְפְּרָאוֹת. כִּי שְׁנֵיהֶם מְסַמְּלִים אֶת תּוֹרַת הָרֶמֶז. וְעוֹד הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת הַכִּנּוּי אֱגוֹז גַּן עֵדֶן שֶׁמְּרַמֵּז עַל גִּנַּת אֱגוֹז לֶאֱגוֹזֵי הַפִּסְטוּק, וְעִקַּר גִּדּוּלוֹ שֶׁל הַפְּרִי בָּעוֹלָם הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּאִירַאן וְארה”ב שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם חִכּוּךְ בְּמֵיצָרֵי הוּרְמוֹז שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת תּוֹרַת הָרֶמֶז.

וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֵּׁם פִּיצוּחִים לְסוּגֵי הָאֱגוֹזִים, וּפִיצוּחִים מְרַמְּזִים עַל פִּצּוּחַ וְגִלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בָּהּ. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹתפִּיצוּחִי”ם הוּא 268 כְּמִנְיַן מֶרְכָּבָה, וּלְפִי מִסְפָּר גָּדוֹל יוֹצֵא 828 כְּמִנְיַן רָזֵי תּוֹרָה, וּכְמִנְיַן צָפְנַת פַּעְנֵחַ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁפִּיצֻחִי”ם אוֹתִיּוֹת חָפֵ”ץ חַיִּי”ם. כִּי לִמּוּד פַּרְדֵּ”ס הַתּוֹרָה מְחַבֵּר לְעֵץ הַחַיִּים. וְכֵן גְּלִידָה מְרַמֶּזֶת עַל דִּלּוּג אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרַת הָרֶמֶז. וְכֵן קַצֶּפֶת מְרַמֶּזֶת עַל שֹׁרֶשׁ קְפִיצָה וְדִלּוּג. וכן מובא ב’מצודת דוד’ להרדב”ז (קפה)ולכן אמרו המגמטרים “הטבע בגימטריא אלהים”. ורואים שהרדב”ז קורא לדורשי גימטראות מגמטרים, ושמעתי מהרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שהשתלשל בגשמיות מכשיר המגנומטר שמגלה את הדברים הנסתרים. וזה תפקידם של דורשי הגימטראות לפצח את הקליפות של הפיצוחים ולגלות את סודות התורה הגנוזים.

גשמי = 353 = סוד הויה ליריאו - על ידי 'שמחה=353' מגלים את הסודות - המילוי בלבד של גשמי מביא לנו 190 =קץ 1400 = דוד 266 = צמצום (ראה גלרית צמצום 266)