הַמְּהוּמוֹת סְבִיב שַׁעַר הָרַחֲמִים | סוד החשמל

כָּתוּב (יחזקאל מד, א) “וַיָּשֶׁב אֹתִי דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים וְהוּא סָגוּר: וַיֹּאמֶר אֵלַי ה’ הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִֹהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר: אֶת הַנָּשִׂיא נָשִׂיא הוּא יֵשֶׁב בּוֹ לֶאֱכָל לֶחֶם לִפְנֵי ה’ מִדֶּרֶךְ אֻלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא וּמִדַּרְכּוֹ יֵצֵא”. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י “בָּא בוֹ” לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן בִּ’מְצוּדוֹת דָּוִד’ “אֶת הַנָּשִׂיא” הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוֹאִיל וְהוּא נָשִׂיא וְאֵין כְּבוֹדוֹ לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹם הָעָם לֶאֱכוֹל בָּקֳּדָשִׁים עִמָּהֶם לָכֵן יֵשֵׁב בַּחֲלַל הַשַּׁעַר הַהוּא לֶאֱכוֹל בִּבְשַׂר הָקֳּדָשִׁים לִפְנֵי הֵיכַל ה’. רוֹאִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ קָשׁוּר לְשַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ שֶׁפּוֹנֶה קָדִים, הַיְינוּ הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁיִּהְיֶה סָגוּר עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְיִפָּתַח בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְשָׁם יִהְיֶה הַמָּקוֹם שֶׁהַמָּשִׁיחַ יֹאכַל בְּשַׂר קֳדָשִׁים. וְהִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהַוַּוקַף הַמּוּסְלְמִי שֶׁשּׁוֹלֵט בְּהַר הַבַּיִת פִּרְסֵם שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְתּוֹחַ אֶת שַׁעַר הָרַחֲמִים שֶׁהוּא הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי, וּלְהַפְעִילוֹ וְלִבְנוֹתוֹ מֵחָדָשׁ וְהַיִּשְׁמָעֵאלִים מַפְגִּינִים סְבִיב הַשַּׁעַר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁשַּׁעַר רַחֲמִים עִם הַמִּלִּים וְהָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁי”חַ בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן’ (הקדמה) וְאִם שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים הָאֵלֶּה נִפְתָּחִים, לֹא יִהְיֶה שַׁעַר מִן הַשְּׁעָרִים הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלֹּא יִפָּתַח, כִּי כָל מַעֲשֵׂי הַתַּחְתּוֹנִים תְּלוּיִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְנוֹדַע שֶׁהַכֹּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֶחָד מִן הָרֹאשׁ וְעַד הַסּוֹף. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘עֲבוֹדַת שְׁמוּאֵל’ שֶׁהַמְקֻבָּל הָרַב שְׁמוּאֵל דַּרְזִי זצ”ל הָיָה מִתְפַּלֵּל מוּסָף בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא מוּל שַׁעַר הָרַחֲמִים עֵקֶב הַמָּסֹרֶת שֶׁפְּתִיחַת הַשַּׁעַר קְשׁוּרָה עִם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ.

שַׁעַר הָרַחֲמִים מִבַּחוּץ.

שַׁעַר הָרַחֲמִים מִבִּפְנִים.

הוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁשַּׁעַר הָרַחֲמִים מְרַמֵּז עַל שַׁעַר הָרֶחֶם שֶׁמִּשָּׁם תִּהְיֶה לֵדַת מָשִׁיחַ דֶּרֶךְ הַמֶּ״ם הַסְּתוּמָה, לָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁהַשַּׁעַר סָתוּם עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן שַׁעַר הָרַחֲמִים עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 877 אוֹתָן סְפָרוֹת שֶׁל 778, הַשָּׁנָה שֶׁלָּנוּ לְפִי חֲזַ”ל, שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לִפְתִיחַת הַשַּׁעַר. וְכֵן בֵּאַרְנוּ שֶׁבְּקִיעַת הַמֶּ”ם סְתוּמָה תִּהְיֶה בַּאֲלַכְסוֹן, וְאִם נְחַשֵּׁב שַׁעַר הָרַחֲמִים בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁל אֲלַכְסוֹן נְקַבֵּל 1,222.2 שֶׁהוּא רֶמֶז עַל שְׁנַת תשע”ח שֶׁהִיא 222 מִסּוֹף הָאֶלֶף. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל קִבְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָ’אוֹר הַחַיִּים’ הַקָּדוֹשׁ מוּל שַׁעַר הָרַחֲמִים, וְ’אוֹר הַחַיִּים’ יֵשׁ בּוֹ אוֹתִיּוֹת רַחֲמִי”ם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ש. רֵיְיסְקִין שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל בַּגַּשְׁמִיּוּת שֶׁהִדְפִּיסוּ אֶת תְּמוּנַת שַׁעַר הָרַחֲמִים עַל שְׁטָר שֶׁל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, לְרַמֵּז שֶׁהַמָּקוֹם קָשׁוּר לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁמִּמֶּנּוּ תָבֹא הַגְּאֻלָּה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁדָּוִד קָנָה אֶת מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ מֵאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ש”ב כד, כד) “וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה לֹא כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַה’ אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים“. וְכֵן חֲמִשִּׁי”ם אוֹתִיּוֹת מָשִׁי”חַ ם’ סוֹד פְּתִיחַת הַמֶּ”ם סְתוּמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (שבת סג.) אָמַר רַחֲבָה, אָמַר רַב יְהוּדָה, עֲצֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל קִינָּמוֹן הָיוּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַסִּיקִין מֵהֶן, רֵיחָן נוֹדֵף בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִשֶּׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם נִגְנְזוּ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵיר אֶלָּא כִּשְׂעוֹרָה, וּמִשְׁתַּכַּח בְּגַזֵאי דְּצִמְצְמַאי מַלְכְּתָא. נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁלָּכֵן הִדְלִיקוּ בִּירוּשָׁלַיִם בַּעֲצֵי קִנָּמוֹן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹתִיּוֹת מִנּוּ”ן, כֵּיוָן שֶׁרָצוּ לִינוֹק מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת שֶׁאַחַד הַסַּמְּמָנִים הָיָה קִנָּמוֹן, וְכֵן אַחַד הַסַּמְּמָנִים שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, הָיָה קִנְמֹן בֹּשֶם, וְדֶרֶךְ עֵצִים אֵלּוּ הָיוּ מִתְחַבְּרִים, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חִבּוּר לַנּוּ”ן. וְלָכֵן הָרֵיחַ הָיָה נוֹדֵף בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁפִּיעַ מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת לְכָל הָאָרֶץ. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין קְטֹרֶת, נִגְנְזוּ גַם הָעֵצִים הָאֵלּוּ שֶׁהָיוּ יוֹנְקִים מֵהַקְּטֹרֶת, וְנִשְׁאֲרָה מֵהֶם רַק חֲתִיכָה קְטַנָּה כִּשְׂעוֹרָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁיּוֹרֵד לַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שָׂעִיר וּשְׂעָרוֹת, וְלָכֵן זֶה נִמְצָא אֵצֶל צִמְצְמַאי מַלְכְּתָא, שֶׁמְּרַמֶּזֶת עַל סוֹד הַצִּמְצוּם שֶׁל הַשֶּׁפַע כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד לַקְּלִפָּה. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ש. דּוּסְטֶר שליט”א שֶׁלָּכֵן נֶאֱמַר בַּבָּרַיְתָא שֶׁל הַקְּטֹרֶת וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנַת תשע”ט בָּהּ נִזְכֶּה שׁוּב לְקִנָּמוֹן. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מְנַחֵם בַּרְהוּם שליט”א שֶׁקִּינָמוֹן בְּגִימַטְרִיָּא קֵץ בֶּן דָּוִד. וְכֵן קִינָמוֹן מְרֻמָּז ב’ פְּעָמִים בְּר”ת בַּפָּסוּק הַמְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה, (ירמי’ מח, כה)נִגְדְּעָה קֶרֶן מוֹאָב וּזְרֹעֹו נִשְׁבָּרָה נְאֻם הוי“ה”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אַבְרָהָם הִירְשׁ שליט”א שֶׁקִּינָמוֹ“ן אוֹתִיּוֹת יוֹ”ם נָקָ”ם שֶׁה’ יַעֲשֶׂה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה.

סוד המ’ והרמז