הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּי מַגֵּפוֹת בִּזְמַן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ; הָרִאשׁוֹנָה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְתַכֶּה אֶת הַכַּלְכָּלָה, וּמִיַּד אַחֲרֶיהָ מַגֵּפָה שֶׁל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁתָּבִיא לִקְרִיסָה כַּלְכָּלִית מֻחְלֶטֶת לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה | סוד החשמל

 

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (‘בתי מדרשות’ פרק ו אות ב) יוֹם נְקָמָה שֶׁעָתִיד וְשָׁמוּר לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה תַּעֲלֶה עָנָן אַחַת וְתִשְׁמֹר לְמַעְלָה מֵרוֹמִי וְתוֹרִיד שְׁחִין לַח עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל כְּלֵי מַתָּכוֹת שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים וְאַחַר כָּךְ תַּעֲלֶה עָנָן אַחֶרֶת וְתִרְאֶה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמָהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְתוֹרִיד נֶגַע צָרַעַת סַפַּחַת בַּהֶרֶת עַל רוֹמִי עַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם הֵי לְךָ רוֹמִי וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בִּפְרוּטָה וְיֹאמַר אֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת. רוֹאִים שֶׁבִּזְמַן הַגְּאֻלָּה ה’ יַכֶּה אֶת הַגּוֹיִים בִּשְׁחִין, וּמִזֶּה תִּלְקֶה הַכַּלְכָּלָה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים אֶת הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה. וְאִם נְדַיֵּק בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ רוֹאִים שֶׁיֶּשְׁנָם שְׁנֵי שְׁלַבִּים; שְׁלַב א’ שֶׁתָּבוֹא מַגֵּפָה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁזֶּה אָכֵן הָיָה בְּמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁמַּכָּה בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְעוֹבֶרֶת לְמָקוֹם אַחֵר, וְהִיא גַּם מַכָּה אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲבָל לֹא עַד כְּדֵי קְרִיסָה מֻחְלֶטֶת. וְאַחַר כָּךְ עוֹבְרִים לְשָׁלָב שֵׁנִי שֶׁל מַגֵּפָה שְׁנִיָּה קָשָׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר, לֹא רַק שְׁחִין לַח, אֶלָּא נֶגַע צָרָעַת סַפַּחַת וּבַהֶרֶת, וְהִיא מַכָּה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְגַם מְבִיאָה קְרִיסָה כַּלְכָּלִית מֻחְלֶטֶת לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה. עַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם הֵי לְךָ רוֹמִי וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בִּפְרוּטָה וְיֹאמַר אֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת. וְכֵן קוֹרוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא שְׁחִין. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב (ויקרא יג, ג) “נֶגַע צָרַעַת הוּא”. וְכֵן קוֹרוֹנָ”ה ס”ת הַכָּתוּב (ויקרא יג, ל) “וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא”.

יֶשְׁנוֹ נֻסָּח דּוֹמֶה בַּמִּדְרָשׁ עִם כַּמָּה שִׁנּוּיִים, לְפִיו מַשְׁמַע שֶׁגַּם הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן יִהְיֶה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְהַשָּׁלָב הַשֵּׁנִי יִכָּנֵס בִּמְקוֹם הָרִאשׁוֹן וְיִדְחֶה אוֹתוֹ: (היכלות רבתי) יוֹם נְקָמָה שֶׁעָתִיד וְשָׁמוּר לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה תַּעֲלֶה עָנָן אַחַת וְתַעֲמֹד לְמַעְלָה מֵרוֹמִי וְתוֹרִיד שְׁחִין לַח שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים עַל הָאָדָם וְעַל בְּהֵמוֹת וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל הַפֵּרוֹת וְעַל כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת, וְאַחַר כָּךְ תַּעֲלֶה לָהּ עָנָן אַחֶרֶת וְתִדְחֶה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמָהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אֲחֵרִים וְתוֹרִיד נֶגַע צָרָעַת וְסַפַּחַת וּבַהֶרֶת וְכָל מִינֵי נְגָעִים כֻּלָּם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה עַד שֶׁיֵּשׁ שָׁעָה שֶׁיֹּאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ הֵי לְךָ רוֹמִי הָרְשָׁעָה הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בִּפְרוּטָה אַחַת וְיֹאמַר לוֹ אֵין מִתְבַּקֶּשֶׁת.

וְכֵן הָעֲנָנִים שֶׁהַמִּדְרָשׁ מַזְכִּיר מְרַמְּזִים עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁבָּא עִם עַנְנֵי שְׁמַיָּא שֶׁמְּבִיאִים אֶת הַקּוֹרוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהוּא בָּא רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר שֶׁזֶּה הַקּוֹרוֹנָה. כִּי הָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי חֲמוֹ”ר בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָה. כִּי הַמָּשִׁיחַ רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר הַיְנוּ רוֹכֵב עַל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחֲרֵיהֶם וְזֹאת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁדַּרְכָּהּ מִתְגַּלֶּה אוֹר הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. עוֹד הוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁרוֹאִים שֶׁהַגְּמָרָא (ברכות ל.) מַסְמִיכָה אֶת רוֹכֵב עַל הַקָּרוֹן לְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר בְּפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר שֶׁמְּרַמֵּז עַל הִתְנוֹצְצוּת הַשַּׁחַר שֶׁל הַגְּאֻלָּה. וְכֵן “עָנִי וְרוֹכֵב” בְּגִימַטְרִיָּא קוֹרוֹנָא. 

וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שהש”ר ב, לג) אָמַר רַב חִיָּא בַּר אַבָּא סָמוּךְ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ דֶּבֶר גָּדוֹל בָּא לָעוֹלָם וְהָרְשָׁעִים כָּלִים, אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלָיִם”. וְרוֹאִים שֶׁהַהַצָּלָה הַגְּדוֹלָה מֵהַדֶּבֶר שֶׁיָּבוֹא סָמוּךְ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה בְּצִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָכֵן רָאִינוּ בְּמַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ נִסִּים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא הָיוּ בְּשׁוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם.

מוּבָא בָּ’רַבֵּנוּ בַּחְיֵי’ (בראשית מד, יז) מַה שֶּׁנֶּחְתְּמָה פָּרָשָׁה זֹאת בַּפָּסוּק “עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם” זֶה רֶמֶז לָעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֲשֶׁר עָלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַחַר שֶׁנִּתְלַבְּנוּ וְנִצְרְפוּ מֵחֶטְאוֹ שֶׁל יוֹסֵף: וְעַל כֵּן תִּמְצָא בְּפָרָשָׁה זוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים הָאֲנָשִׁים לִרְמֹז עַל עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת. וְאֵלּוּ הֵם עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל, רַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, רַבִּי יְשֵׁבָב הַסּוֹפֵר, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי, רַבִּי חוּצְפִּית הַמְתוּרְגְּמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, עֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד ע”ה “כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים”. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁלֹּא הָיוּ בִּזְמַן אֶחָד וְלֹא נִדּוֹנוּ כֻּלָּן בְּיַחַד: וְכֵן תִּמְצָא בְּפִרְקֵי הֵיכָלוֹת אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹתוֹ הַיּוֹם חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת הָיָה כְּשֶׁבָּאתָ הַשְּׁמוּעָה מִכְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי שֶׁצִּוָּה לוּפִינוּס קֵיסָר וְתָפְשׂוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֵלּוּ מֵאַבִּירֵי יִשְׂרָאֵל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנָה אֲלָפִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִירוּשָׁלַיִם פִּדְיוֹן שֶׁלָּהֶם. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה גְּזֵרָה זוֹ עָמַד וְהוֹרִידֵנִי לַמֶּרְכָּבָה וּבִקַּשְׁתִּי שְׁאֵלָה מִסּוּרִיאֵל שַׂר הַפְּנִים וְאָמַר לִי עֲשָׂרָה נִכְתְּבוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעֲלָה וְנִתְּנוּ לוֹ לְסַמָּאֵ”ל הָרָשָׁע שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל הַהַתְרָאוֹת הַלָּלוּ וְכָל הַתְּנָאִין הַלָּלוּ הִתְרוּ בּוֹ וְהִתְנוּ עִם סַמָּאֵ”ל הָרָשָׁע, וְהוּא אָמַר קִבַּלְתִּי עָלַי וַיִּבְחַר עֲשָׂרָה מֵאַבִּירֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מֶה עָשָׂה זְהוֹרִיאֵל ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לַסּוֹפֵר כְּתוֹב גְּזֵרוֹת וּמַכּוֹת גְּדוֹלוֹת קָשׁוֹת וְעַזּוֹת וּמְבֹהָלוֹת וְנוֹרָאוֹת וּכְבֵדוֹת עַל רוֹמִי מִפְּנֵי חֵמָה שֶׁנִּתְמַלֵּא עַל סַמָּאֵל הָרָשָׁע שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ, אֶלָּא מִיָּד נָטַל נְיָר וְכָתַב עָלָיו: יוֹם נְקָמָה שֶׁעָתִיד וְשָׁמוּר לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה תַּעֲלֶה עָנָן אַחַת וְתִשְׁמֹר לְמַעְלָה מֵרוֹמִי וְתוֹרִיד שְׁחִין לַח עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל כְּלֵי מַתָּכוֹת שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים וְאַחַר כָּךְ תַּעֲלֶה עָנָן אַחֶרֶת וְתִרְאֶה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמָהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְתוֹרִיד נֶגַע צָרַעַת סַפַּחַת בַּהֶרֶת עַל רוֹמִי עַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם הֵי לְךָ רוֹמִי וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בִּפְרוּטָה וְיֹאמַר אֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת. לְפִי זֶה נִרְאֶה לְבָאֵר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ, כִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ הָיָה הָאַחֲרוֹן מֵעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וּכְפִי שֶׁאוֹמֵר ‘רַבֵּנוּ בַּחְיֵי’ הֵם לֹא הָיוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וַה’ אָמַר שֶׁיִּנְקוֹם בְּרוֹמִי בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה עַל זֶה, וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לַמִּסְפָּר שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ מַגִּיעִים לִנְקֻדַּת הַסּוֹף שֶׁל עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וּלְהִתְעוֹרְרוּת הַנְּקָמָה. וְכֵן רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ הָיָה הָאַחֲרוֹן מֵחֲמֵשֶׁת תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהֶעֱמִידוּ תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (יבמות סב:) אָמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא, מִגְּבַת עַד אַנְטִיפְרַס, וְכֻלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָבוֹד זֶה לָזֶה. וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, וּשְׁנָאָהּ לְרַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, וְהֵם הֶעֱמִידוּ תּוֹרָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

 

רֶמֶז עַל מַסֵּכוֹת הַקּוֹרוֹנָה בַּפָּסוּק “וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם”.

כָּתוּב עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג (ישעי’ כה, ו) “וְעָשָׂה ה’ צְבָאוֹת לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים: וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה’ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה’ דִּבֵּר: וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה’ קִוִּינוּ לוֹ”. וְהַמְפָרְשִׁים מְבָאֲרִים שֶׁלִּפְנֵי שֶׁה’ יִמְחֶה “דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים” הוּא יָסִיר אֶת הַאֱלֹהֵי מַסֵּכָה וְהָעֲבוֹדָה זָרָה מֵעוֹלַם הַשֶּׁקֶר: “פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם”. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ ח. ש. שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלוּ בָעוֹלָם מַסֵּכוֹת הַקּוֹרוֹנָה, לְרַמֵּז שֶׁמִּתְקַיֵּם הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁה’ הוֹלֵךְ לְגַלּוֹת אֶת הַמַּסֵּכָה וְהַפַּרְצוּף הָאֲמִתִּי שֶׁל עוֹלַם הַשֶּׁקֶר וְהָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעַל זֶה מְדַבֵּר הַפָּסוּק, שֶׁה’ יַכְרִית אֶת הַאֱלֹהֵי מַסֵּכָה בְּמַפֶּלֶת גּוֹג. וְכֵן קוֹרוֹנָה וִירוּס וְדִין בַּגּוֹיִם בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ.

וְנִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁהָאֻמּוֹת יַחְשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שָׁם “מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים”, וַה’ יַהֲפֹךְ לָהֶם זֹאת לְ“מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים”, עַל יְדֵי “וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם” הַיְינוּ שֶׁה’ יוֹצִיא מֵהֶם אֶת הַנִּיצוֹצוֹת הַבְּלוּעִים מִשֹּׁרֶשׁ לוֹט וִיגַלֶּה אֶת הַמַּסֵכָה וּפְּנֵי הַלּוֹט שֶׁלָּהֶם שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם שֶׁפַע מֵעַצְמָם וְזֶה סוֹד נְפִילָתָם, וְאָז נִזְכֶּה לְ“בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. כָּלִיל שליט”א שֶׁרוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין אֱדוֹם לִבְלִיעָה בַּפָּסוּק (בראשית לו, לב) “וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה”. וְכֵן נִרְאֶה לְבָאֵר הַכָּתוּב (בראשית יד, ב) “וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר”, כִּי בָעִיר צֹעַר בִּסְדֹם הָיוּ בְלוּעִים נִשְׁמוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ וּמָשִׁיחַ עַד שֶׁנּוֹלְדוּ מִלּוֹט שֶׁהֵסִיר אֶת הַלּוֹט הַמְכַסֶּה אוֹתִיּוֹת הַמַּסֵּכָה, וְהוֹצִיא אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַבְּלוּעִים. וְלָכֵן לִפְנֵי הֲפִיכַת סְדוֹם ה’ אָמַר: (בראשית יח, יז) “וַיהֹוָ”ה אָמָר הַמֲכַסֶּה [אוֹתִיּוֹת הַמַּסֵּכָה] אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה”.

גַּם בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֻזְכָּר עִנְיַן הַבְּלִיעָה: (איכה א, ב) “בִּלַּע אֲדֹנָי וְלֹא חָמַל וְגוֹ’ בִּלַּע יִשְׂרָאֵל בִּלַּע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ”. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁגֵּם הַר עֵבָל שֹׁרֶשׁ הַקְּלָלוֹת אוֹתִיּוֹת בִּלַּ”ע. וְכֵן מוּבָא בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן (דהי”א א, מד) שֶׁבֶּלַע בֶן בְּעוֹר שֶׁמָּלַךְ בֶּאֱדוֹם, הוּא בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, וּבִלְעָם וּבָלָק מְרַמְּזִים בִּשְׁמוֹתֵיהֶם עַל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּלוּעִים בַּקְּלִפָּה, שֶׁמֵּהֶם הֵם יוֹנְקִים. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כב, ד) “וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה”. דְּהֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לְהוֹצִיא מֵהֶם נִיצוֹצוֹת גְּדוֹלִים שֶׁמְּסוֹבְבִים אוֹתָם, וְיֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה מֵהֶם, כְּמוֹ הַנִּיצוֹץ שֶׁל נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּמְצָא אֶצְלָם. וְלָכֵן הֵם קָרְאוּ לְבִלְעָם לָבוֹא לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּלק”ת לְהָאֲרִיזַ”ל (פ’ בלק ע’ רכב) “כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה”, הוּא לוֹחֵךְ אֶת יֶרֶק קְרִי הַשָּׂדֶה, הֵן הַנְּשָׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מִזִּוּוּג עֶלְיוֹן, מֵהַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה’. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בלק קצח:) “כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי” אוֹתוֹ רָשָׁע חָכָם הָיָה וְרָאָה לְמֵרָחוֹק, רָאָה אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה גִּבּוֹר חָזָק כְּאַרְיֵה וְעוֹשֶׂה קְרָבוֹת וּמְנַצֵּחַ אֶת מוֹאָב, אָמַר “עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי” מֵאִתָּנוּ יָצָא לְכַלּוֹת אֶת מוֹאָב. וְכֵן מוּבָא בְּלק”ת לְהָאֲרִיזַ”ל (שמואל רצה) שֶׁבִּלְעָם בְּגִימַטְרִיָּא בְּלִיַּעַל, וְהוּא בְּסוֹד הָאָדָם בְּלִיַּעַל דִּקְלִפָּה שֶׁהָיָה הַלְּעֻמַּת זֶה שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֹׁרֶשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, בְּסוֹד אָדָם דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁהֵם ר”ת אָדָ”ם

שָׁקֶר גָּדוֹל הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּהֶסְכְּמֵי אוֹסְלוֹ שֶׁעָשׂוּ הָעֵרֶב רַב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְנַסּוֹת לְהַחְזִיר אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ י. א. שליט”א שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָעֵרֶב רַב בִּזְמַן מֹשֶׁה עָשׂוּ עֵגֶל מַסֵּכָה, כָּךְ אוֹסְלוֹ בְּגִימַטְרִיָּא עֵגֶל, וְהֶסְכֵּם אוֹתִיּוֹת מַסֵּכָה. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהֲסָרַת הַמַּסֵּכָה תַּכְרִית אֶת יְנִיקַת הַגּוֹיִים שֶׁיּוֹנְקִים מִשִּׁלְטוֹן הָעֵרֶב רַב. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּסֵּכָ”ה נִרְמֶזֶת בַּכָּתוּב עַל הַקֵּץ: (דברים לב, לד) “הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי”.

 

השוטר ‘שאובין’ שהרג את הכושי באמריקה מרמז שאי אפשר כבר להוסיף יותר מים שאובין על הקץ של ה’חסד לאברהם’ כי המקוה יפסל.

השתלשל בארה”ב שהרגו כושי בשם פלוד וכתוצאה מזה פרצה מלחמת אזרחים בגלל הצרות שאנשים סובלים ממגיפת הקורונה. ושמעתי שפלו”ד נרמז בַּכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל מַפָּלַת אֱדוֹם בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה (ישעי’ סג, א) “מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה”. והוסיף הרה”ג ר’ ל. שטרית שליט”א שהשתלשל החנות בה הנרצח קנה סיגריות בדולרים מזוייפים קאפ פודס עם המילים בגימטריא גרעין, רמז שזה תחילתה של מלחמת גרעין. וכן שם השוטר שהרג אותו דרק שאובין עם האותיות והמילים והכולל בגימטריא 1335 זמן הקץ בדניאל. וכן שאובין מרמז שאי אפשר כבר להוסיף יותר מים שאובין על הקץ של ה’חסד לאברהם’ כי המקוה יפסל. ולכן השתלשל המילים האחרונות של הנרצח אינני יכול לנשום שעולה עם המילים מים שאובין מקווה. וזה בעצם הרמז שחסר טהרה ואי אפשר יותר לנשום את אויר העולם כפי שהשתלשל כל העולם עם מסכות. 

ועוד הוסיף שגורג’ פלוד אותיות פולארד גוג. וכידוע מה שאמר הראשל”צ רבי מרדכי אליהו זצ”ל לאשתו של פולארד, שכאשר ישוחרר יהונתן פולארד הי”ו תתחיל גאולת עם ישראל, ויתחיל הקץ של אמריקה. וכן פוֹלַארְד מֵקֵל אֶת צִירֵי לֵדַת הַגְּאֻלָּה בבחינת אֶפִּידּוּרַל. וכן פולרד נוטריקון פו”ל דול”ר

 

“אָנֹכִי חַי הוי”ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר” ר”ת אֲחִישֶׁנָּ”ה אִם נִתְיַחֵס לָאוֹת נ’ שֶׁבְּתוֹךְ הָאוֹת הָע’ הַיְנוּ שֶׁנְּסַיֵּם אֶת הָע’ שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ בִּשְׁנַת עַיִ”ן בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ.

כָּתוּב (רות ג, יג) לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי הוי”ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר”. וּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (משפטים קיט:) שִׁבְעִים הַקּוֹלוֹת שֶׁצּוֹוַחַת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַל בָּנֶיהָ, שֶׁהִתְחַזֵּק עֲלֵיהֶם הַקַּדְרוּת בַּגָּלוּת, בְּשִׁבְעִים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, “כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךְ ה’. וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ ה’ אֱלֹהֵינוּ”. וּבָהֶם הָאַיֶּלֶת מַכְנִיסָה רֹאשָׁהּ בֵּין בִּרְכֶּיהָ. הָרֹאשׁ הוּא צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. בֵּין בִּרְכֶּיהָ שֶׁהֵם נֶצַח וְהוֹד. וְנִשְׁבַּע לָהּ בּוֹ לִפְדּוֹת אֶת בָּנֶיהָ בַּבֹּקֶר, שֶׁהִיא אַרְיֵה, בֹּקֶר יָמִין שֶׁל אַבָרָהָם, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיּוֹצֵא מִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה”. וּמִשּׁוּם זֶה “חַי ה’ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר”. רוֹאִים שֶׁהַכָּתוּב “חַי ה’ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר” מְרַמֵּז עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה, כִּי בֹּעַז רָמַז לְרוּת עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, שֶׁתְּחַכֶּה “עַד הַבֹּקֶר” הַמְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁאַרְבַּע פְּעָמִים מוֹפִיעָה הַלָּשׁוֹן גְּאוּלָה, לְרַמֵּז עַל הַגְּאוּלָה הָאַחֲרוֹנָה מִכָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁנִּרְמֶזֶת כָּאן. וְכֵן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּמְּגִלָּה מוֹפִיעָה הַלָּשׁוֹן מַרְגְּלֹתָיו אוֹתִיּוֹת מַ”ר גָּלוּ”ת: (רות ג, ד) “וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו וְגוֹ’, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וְגוֹ’, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו וְגוֹ’ וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלֹתָו” רֶמֶז שֶׁרוּת בָּאָה לִרְמֹז לְבֹעַז עַל הַגָּלוּת הַמָּרָה וְשֶׁצְּרִיכִים גְּאוּלָה. וְכֵן הֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב “וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ” מְרַמֵּז עַל הַקִּימָה שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, לָכֵן טֶרֶם יַכִּיר אִישׁ בְּגִימַטְרִיָּא ת”ת שֶׁהִיא שְׁנַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים לְפִי הָרַמְבַּ”ן.

וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (רות קז.) שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה מְרַמֵּז עַל גְּאֻלָּה בְּעִתָּהּ כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא זוֹכֶה, וְהִגִּיעַ הַזְּמָן. וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: לִינִי הַלַּיְלָה, תִּהְיִי כָּעֵת בַּגָּלוּת, וְהוֹבִילִי אֶת בָּנַיִךְ לְשָׁם בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְאִם יָעִידוּ עָלַיִךְ מַעֲשִׂים טוֹבִים לִגְאֹל אוֹתָךְ יִגְאַל, וְאִם לֹא “וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי”. חַי ה’ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, עַד שֶׁיָּבֹא הַבֹּקֶר וְהֶאָרַת הַגְּאֻלָּה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שְׂפַת אֱמֶת’ (שבועות תרנ”ח) “וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר” הוּא הַגְּאֻלָּה בְּעִתָּהּ. וְכֵן בְּכָל הַפָּסוּק הַזֶּה “לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי הוי”ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר” יֵשׁ 72 אוֹתִיּוֹת הַמְרַמֵּז עַל הַחֶסֶד שֶׁל הַבֹּקֶר. וְגַם עַל הַ72 שָׁנָה שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַג”ר נֹחַ לִיפְשִׁיץ זצ”ל שֶׁ”בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ” בְּגִימַטְרִיָּא זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה עִם הַמִּלִּים, וְזֶה מִסְפַּר ת”ט, שֶׁהָיְתָה שָׁנָה מְסֻגֶּלֶת לִגְאוּלַת אֲחִישֶׁנָּה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תולדות קלט). וְ”וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי” בְּגִימַטְרִיָּא לֹא זָכוּ בְּעִתָּהּ עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַגָּאוֹן הַמְּקֻבָּל ר’ יִצְחָק מֵאִיר מוֹרְגֶנְשְׁטֶרְן שליט”א שֶׁהַפָּסוּק “חַי הוי”ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים וְהַכּוֹלְלִים בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מֹשֶׁה לֶוִינְגֶּר שליט”א שֶׁ“חַי הוי”ה שִׁכְבִי” עִם הָאוֹתִיּוֹת עוֹלֶה שֵׁם שפ”ו כְּמִנְיַן דָּוִד בֶּן יִשַׁי שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְזֶה גַם הַמִּסְפָּר שֶׁל “עַד הַבֹּקֶר”. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁסּוֹפֵי הַמִּלּוּי שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַבֹּקֶ”ר הֵ”ה בֵּי”ת קוֹ”ף רֵי”שׁ זֶה ה’תש”פ.

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן’ שֶׁהָאוֹת עַיִ”ן מֻרְכֶּבֶת מִג’ אוֹתִיּוֹת, נוּ”ן וָא”ו וְזַיִ”ן. נִרְאֶה דְּלָכֵן הִיא מֻרְכֶּבֶת מִג’ אֵלּוּ דְּאוֹת עַיִ”ן מְסַמֶּלֶת אֶת הָעַיִן, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַדִּיר בַּמָּרוֹם’ לָרַמְחַ”ל (ח”א) הָאוֹת עַיִ”ן הִיא הַשּׁוֹלֶטֶת בָּעֵינַיִם, כִּי הָעַיִן אֵינוֹ אֶלָּא אוֹת עַיִ”ן בְּמִלּוּאָהּ. וְהָעַיִן מַעֲבִירָה אֶת הַשְׁפָּעַת הַמֹּחַ שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אוֹת נוּ”ן לַיְסוֹד וְלָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אוֹתִיּוֹת וָא”ו וְזַיִ”ן. וְלָכֵן מִסְפָּרָהּ שֶׁל אוֹת עַיִ”ן הוּא שִׁבְעִים, לְרַמֵּז שֶׁהִיא מַעֲבִירָה אֶת הַהַשְׁפָּעָה לַמִּסְפָּר שֶׁבַע הָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד הַמִּתְקַשֵּׁר עִם הָאוֹת זַיִ”ן וְעִם מִסְפָּר שִׁבְעִים. וְכֵן מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (‘אותיות דר”ע’ אות ז’) שֶׁלָּאוֹת ז’ יֵשׁ ב’ תָּגִין בִּבְחִינַת שְׁתֵּי עֵינַיִם, וְרוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין הָאוֹת זַיִ”ן לָעַיִן. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁהַכָּתוּב “אָנֹכִי חַי הוי“ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר” ר”ת אֲחִישֶׁנָּ”ה אִם נִתְיַחֵס לָאוֹת נ’ שֶׁבְּתוֹךְ הָאוֹת הָע’ הַיְנוּ שֶׁנְּסַיֵּם אֶת הָע’ שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ בִּשְׁנַת עַיִ”ן בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ נִכְנָס כָּאן אֲחִישֶׁנָּ”ה בַּמִּלִּים שֶׁמְּדַבְּרוֹת עַל בְּעִתָּהּ, אֶלָּא שֶׁכָּאן נִרְמָז הָאֲחִישֶׁנָּה שֶׁבְּתוֹךְ הַבְּעִתָּהּ שֶׁנִּזְכֶּה לוֹ בִּשְׁנַת תש”פ בְּגִימַטְרִיָּא עַיִ”ן, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְנוּ לְשַׁעַר הַנ’ בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מֹשֶׁה לֶוִינְגֶּר שליט”א שֶׁוָ”ו זַיִ”ן מְרַמֵּז עַל וָ”ו זַיִ”ן בְּסִיוָן שֶׁהֵם הַיָּמִים שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, לְפִי רַבָּנָן חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּיוֹם ו’ בְּסִיוָן, וּלְפִי רַבִּי יוֹסִי חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּז’ בְּסִיוָן. וְכֵן בִּשְׁנַת תש”פ וָ”ו זַיִ”ן בְּסִיוָן חָלִים בַּיָּמִים וָ”ו זַיִ”ן. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יוֹסֵף שֵׁינְבֶּרְגֶר שליט”א שֶׁחַג שָׁבוּעוֹת ר”ת חָ”שׁ רֶמֶז עַל אֲחִישֶׁנָּה שֶׁיַּתְחִיל מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְכֵן נוּ”ן וָ”ו וְזַיִ”ן בְּגִימַטְרִיָּא קֵ”ץ. וְכֵן נוּ”ן וָא”ו וְזַיִ”ן אוֹתִיּוֹת זו”ן שֶׁהֵם קב”ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ, הַיְנוּ הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שליט”א שֶׁאַחֲרֵי הָאוֹתִיּוֹת אֲחִישֶׁנָּ”ה בָּאוֹת אוֹתִיּוֹת בַּסֻּכֹּ”ת ט”ו. לְרַמֵּז שֶׁהַשָּׁלָב הַבָּא מִיָּד אַחֲרֵי אֲחִישֶׁנָּה הוּא חַג הַסֻּכּוֹת וּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ חַיִּים ש. שליט”א שֶׁאֲחִישֶׁנָּ”ה מְרַמֵּז עַל פֶּרֶק א’ פָּסוּק י”ח בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר שֶׁשָּׁם נִסְתָּרִים הַסּוֹדוֹת, שָׁם נִסְתֶּרֶת הַשָּׁנָה: “וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס”. וְכֵן “וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה” בְּגִימַטְרִיָּא תש”פ. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ דָּוִד וַיְצְמַן שליט”א שֶׁהַס”ת שֶׁל “הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס” עוֹלוֹת כְּמִנְיַן עֵ”ת, רֶמֶז עַל גְּאֻלַּת בְּעִתָּהּ. וְכֵן קֵ”ץ נִרְמַז בְּסִיּוּם הַפָּסוּק “וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף”.

 

שָׁמַעְתִּי רֶמֶז בַּכָּתוּב עַל הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל: (דניאל יב, יב) “אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה“. ס”ת תש”פ מ”ה. הַיְנוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר עַל סִיּוּם מ”ה הַשָּׁנִים כְּמִנְיַן גְּאוּלָה מֵהַקֵּץ שֶׁל 1290, וְיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁנִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁנַת תש”פ, וּכְמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַכָּתוּב “וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ”, הַיְנוּ לֵךְ לַסּוֹף שֶׁנִּרְמָז בְּסוֹפֵי הַתֵּבוֹת. וְהָאוֹתִיּוֹת הַסְּמוּכוֹת לַס”ת הֵן אֱלוּ”ל: “אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת”. הַיְנוּ רֶמֶז עַל חֹדֶשׁ אֱלוּ”ל תש”פ. וְכֵן הָר”ת שֶׁל “אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה” שְׁמוּאֵ”ל. הַיְנוּ שֶׁהַתַּהֲלִיךְ יַתְחִיל מִסּוֹף חֹדֶשׁ אִיָּר הַהִלּוּלָא שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. וּבִכְלָל כָּל סְפִירַת הָעֹמֶר הִיא בִּבְחִינַת “אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים” כִּי סוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים מִתּוֹךְ צִפִּיָּה. וְכֵן ג’ הַקִּצִּים שֶׁיֵּשׁ בְּדָנִיֵּאל: “אֶלֶף מָאתַיִים וְתִשְׁעִים”, “אֶלֶף שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִישָׁה”, “אַלְפַּיִים וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת”, מָשִׁיחַ בְּי״ז בְּתַמּוּז עוֹלֶה 5780.