והעיקר – לא לפחד כלל… | מסר

 בס"ד, תקשור עם בנימין, ירושלים, י"ח אלול ה' תשע"ה

אתם יודעים בודאי, ורואים ברור, שהעולם מתחיל לרעוד מכל הכיוונים. אנחנו רואים שהבורסות עולות ויורדות, יורדות ועולות, ואין שום יציבות. וזה מאד מפחיד. הרבה אנשים כבר איבדו הרבה כספים בבורסה, וזה דוקא האלה, החזקים, שיש להם עוד כסף בכיס, או שהיה להם עוד כסף בכיס. כי כשמדובר בבן אדם שהוא נקרא מ’המעמד הבינוני’ ומטה, חלקם פשוט אין להם אוכל לאכול, אין להם כסף בשביל שכר-הלימוד של הילדים, חיים בצורה מאד קשה. והרוב הם בחובות ‘עד לסוף הראש שלהם’. זה מאד מצב קשה. אבל עכשיו אלה שעוד הסתובבו עם כסף בכיס, הם השקיעו חזק מאד בבורסה, שם עשו את הכספים הכי גדולים, חוץ מהנדל”ן, אלה שבונים בתים, כמו הבתים במנהטן שעולים מאה מיליון דולר לפנטהאוז, או ששכר-הדירה זה מאה וחמישים אלף דולר לחודש… קשה לחשוב על כזו מציאות, אבל זו המציאות. אבל קיבלו, הם הצליחו בכל מיני דרכים להרויח את הכסף הזה יחסית בקלות. אבל כולם, כולם, כולם, חוץ מהעשירים ביותר – בחובות וחובות. במיוחד אלו שעובדים ‘עבודה טובה’, עבודה שנחשבת טובה, אבל אין להם פרוטה בכיס, כי יוקר-החיים עבר את כל הגבולות, ואין פרוטה בשביל כלום. [פרק חלק צז.: ‘עד שתכלה פרוטה מן הכיס’, ‘היוקר יאמיר… והיין ביוקר’, עי’ יד רמ”ה שם וכ”כ רש”י סוטה מ”ט ריש ע”ב: ‘שהכל עוסקין במשתאות’] ואז הולכים לבנקים, ולוקחים עוד הלוואות ועוד הלוואות ועוד הלוואות, עד שמרגישים ש’טובלים’ בחובות.

אבל מה, לא רק הם טובלים בחובות, גם המדינות טובלות בחובות. אמריקה – יש לה חוב שהיא לא יכולה אפילו באלף שנה להחזיר אותו. זה בארצות הברית, ובכל המדינות זה אותו הדבר. ואנחנו עכשיו נראה נפילה מאד קשה כלכלית. [מלאכי א’: ‘כִּי תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת… הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס…’, ועוד, ר’ קד”ד 71] וכבר מרגישים את זה. קנדה כבר הצהירה היום רשמית שהיא במיתון, וקנדה – זה ‘לא סתם’. אני לא יודע למה אמריקה עדיין לא אומרת שהיא במיתון, כי היא באמת במיתון, אבל לא רוצים להגיד, אם לא אומרים חושבים שזה לא קיים… אבל כולם יודעים שזה קיים.

וכמו שאמרנו, ישנה שכבה עליונה קטנה, שהשתלטה על רוב העושר בעולם, ושאר האנשים צריכים להסתדר איך שמסתדרים. זהו הדבר הראשון. וחוץ מזה, יש אִיום ענק מכל הכיוונים. המנוולים מוציאים כל מיני ידיעות שזה שקר גמור. אבל זה מפחיד מאד, כי זה בא ממקור שזה ‘רשמי’ כביכול, כל מיני תמונות והוכחות וכו’… אבל לא לפחד, זה הכל שקר! יש לנו רק דבר אחד שיש לנו לפחד מזה, וזה שח”ו לא נתרחק חלילה מהקב”ה. זהו הפחד הכי גדול [‘הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל’]. כשבן אדם מרגיש רעב, שאין לו פרוטה בכיס, או שהוא חש בדידות, או מלחמות, פצצות וכו’ – וגם רשעים שינסו למשוך אותו שיהיה בדת שלהם, בדעה שלהם, ונצטרך להתנגד, כשיהודי יראה וירגיש מצב שכזה – אז או שהוא יחזור במאה-אחוז להקב”ה [‘ה’ עֻזִּי וּמָעֻזִּי, וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה…’ ירמיהו ט”ז ע”ש], או שהוא ייעלם בתוך ההמונים של הגוים שה’ ישמור. זוהי הבחירה שלנו שאנחנו צריכים להכין את עצמנו לזה. לא לפחד! ה’ לא יעזוב אותנו [דברים ד’ ל”א: ‘כִּי קֵ’ל רַחוּם ה’ אֱלֹקֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ…’]. זה לא כמו בזמן השואה שרוב האנשים הלכו, נהרגו [ב”ק ס.]. לא, זה לא כמו השואה. היהודים שחוזרים להקב”ה – יחיו, כל זמן שהם איתו באמת [ישעיהו ס”ג: ‘וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה, בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ, וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ…’], אבל אם זה שקר – אז הם ייעלמו.

וכעת אנחנו צריכים להתחיל כבר עכשיו לארגן את המחשבות שלנו, את הרצון להתקרב לה’, לעזוב את כל השטויות של החיים [‘הֲבֵל הֲבָלִים’] שהם לא שייכים לשום דבר, זה לא עוזר לנו בכלום, וזה לא יעזור לנו לשרוד. אנחנו צריכים להתקרב רק לה’, להתפלל, לדבר עם ה’, להשתדל למלאות את כל הבקשות שלו, את כל הדינים שאנחנו צריכים, לדעת את הדברים המותרים ולברוח מכל הדברים האסורים. אנחנו צריכים להיזהר מזה. אנחנו צריכים לחיות חיים שמבוססים אך ורק על רצון ה’. אנחנו חייבים לאהוב כל יהודי ויהודי, אבל אין לנו חובה לאהוב גם את המלשינים ואת הרשעים שיש בינינו [מקורות: תהלים קי”ט קנ”ח, פסחים קיג: ועוד]. אם הם עושים תשובה – זה משהו אחר, אבל יש בינינו רשעים ממש, מלשינים גדולים, שלא אכפת להם גם להרוג יהודי אחר. אז לכן אנחנו חיים בעולם מאד-מאד קשה, בעולם שאנחנו לא יודעים ברור מי האויב שלנו ומי הידיד שלנו.

ואין לנו רבנים להוביל אותנו [ישעיהו ט’ י”ג]. יש בין הרבנים או בין האלה שקוראים להם ‘רבנים’ גם כן אנשים שהם לא בדיוק לטובתינו [שם ט’ ט”ו: ‘וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם הַזֶּה מַתְעִים, וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים…’]. יש יהודים אמיתיים, רבנים, שהם כן עִם ה’, והם כן רוצים לעשות את מה שנכון, אבל אין להם כח [ישעיה ג’], אין להם את הכח של גדולי-הדור שפעם היו, שיָכלו לארגן את כולם, ולתת להם חיזוק לעשות את רצון ה’ [ירמיהו ג’ ט”ו: ‘רֹעִים כְּלִבִּי, וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל’]. הם יכולים לחזק בודדים שבאים אליהם, אבל את הקבוצות הגדולות, עדות שלמות – הם לא יכולים.

ויש לנו את היהודים שיושבים בכנסת, החרדים, שמורידים את הראש ומשתפים פעולה, אפי’ שהם יודעים שאסור. וזה המצב שלנו [‘בֶּגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ’, חלק צד.]. אבל אנחנו לא נצטרך לעשות כלום, לא נצטרך להילחם נגדם, ובודאי ובודאי לא בזרועות, אנחנו רק נצטרך לבוא לגמרי אל ה’, להיות עבדי ה’ ועובדי ה’, ולחיות אך ורק בשביל למלאות את התפקיד הזה: להיות עבד ה’ ועובד ה’. זה כל המטרה של החיים שלנו [‘כִּי הוּא חַיֶּיךָ’, ר’ דברי האור החיים הק’ סו”פ ניצבים], וזו תמיד צריכה להיות המטרה, אבל עכשיו זו המטרה הברורה ואין עוד מטרה.

אז נתחיל לעבוד עכשיו מיד, לעמול על זה, ולא לשפוט יהודי אחר, רק אם אנחנו יודעים בודאי שהוא עושה עבירות נגד עמ”י, ונגד הקב”ה, ח”ו, אבל כל יהודי שהוא טועה – צריכים להשתדל להביא אותו בחזרה, רק לא במחיר שאנחנו נהיה על ידי זה חלשים יותר. אנחנו לא צריכים לדאוג, כי בסופו של דבר הקב”ה יביא את כולם בחזרה, את כל היהודים. אבל הוא אוהב לראות שאנחנו אוהבים יהודים אחרים ורוצים לעזור להם, אבל שוב, לא במחיר שאנחנו נחלשים [‘חייך קודמין’], שהם משפיעים עלינו. אם אנחנו מרגישים את זה, אז צריכים לעזוב אותם [ע”ז כז:, רמב”ם הל’ ע”ז פ”ה ועוד], לברך אותם, ולהתפלל עליהם, וזה הכל. אם דואגים על זה, אז צריכים להתפלל עליהם, ולא להשתדל לעזור להם, להתפלל שה’ יציל אותם, שהם יבינו לבד.[‘וִילַמְּדוּ תוֹעִים בִּינָה’, תפילות ימים נוראים. עי’ ברכות דף נ”ז:].

ועכשיו ישנם כל מיני בעיות בעם ישראל, כל מיני חולשות. יותר מכל דור אחר ירדנו, ירדנו מאד-מאד, ואלמלא זה היה בשביל התורה שלנו – אי אפשר היה לצאת מזה בכלל. אבל זכות התורה תעזור לנו לצאת [‘המאור שבה מחזירו למוטב’], ואנחנו נינצל. וכמו שדיברנו – זה יהיה מעט מאד אנשים יחסית, לעומת הקתולים למשל, שהם מיליארד נקודה מאתים מיליון. ה’ יציל כל יהודי שהוא באמת יהודי, אבל יש הרבה יהודים שהם לא יהודים באמת, שהם ערב רב, או שהם לא גרים אמיתיים, או שהם ‘נעבאך’ (מסכנים) לא יודעים שהם בכלל גוים, כי במשך הדורות זה התבלבל. אבל אנחנו צריכים לדעת שאנחנו רוצים אך ורק להיות יהודים, ולהתקרב להקב”ה. ואנחנו צריכים לעבוד על זה מעכשיו, מעכשיו, מהרגע הזה, אפילו שהבלבול בעולם מאד חזק, אנחנו חייבים, חייבים להיות עם ה’, חייבים להתחיל ברגע זה, ברגע זה להתחיל.

אני חוזר וחוזר, כי זה הדבר היחיד שיציל אותנו. חוזר וחוזר. כי רק הקב”ה הכל יכול, כי רק הוא יכול להציל אותנו. וכמו שהתחלתי להגיד, יהודים – הם מעטים בעולם הזה, והקתולים ימח-שמם-וזכרם הם בערך מיליארד-נקודה-מאתים מיליון אנשים! אז מה אנחנו? ‘פיצים’ (מזעריים) לידם! אפילו בואו נגיד שישנם חמש-מאות-אלף יהודים, הם אומרים שאנחנו בערך 14 מיליון, אבל בואו נראה אחרי זה כשאנחנו ניווכח לראות מי יהודי ומי לא. אבל בואו נגיד שאנחנו שני מיליון יהודים, אבל מה זה לעומת כל המיליארד-נקודה-שתים גוים שהם כולם בדת אחת, ושרוצים להביא אותנו לדת שלהם?! ורוב היהודים ילכו לזה, כי הם לא בדיוק יהודים. ושאר הגוים, שזה בערך עוד ששה מיליארד – הם גם כן יהיו נגדינו! וכמה צדיקים ביניהם יהיו? מעט, אולי כמה מאות, אולי כמה אלפים, אולי חצי מיליון, לא יודע, אבל שתבינו: זה משהו מאד קטן, זה לא מספר של משהו כמו שהיינו רוצים.

וזו תהיה הבדיחה עליהם [‘ה’ יִלְעַג לָמוֹ’, מזמור ב’, ע”ש. ר’ ע”ז ג:], ולמה? כי הם, הרשעים, רוצים להרוג את רוב האנשים בעולם ולהשאיר רק עבדים בשביל עצמם [ר’ מאמר ‘עבדים אנחנו’, קד”ד גליון 67]. ובסופו של דבר – הם יקבלו את מה שהם רוצים, רוב האנשים יִכלו מהעולם הזה, אבל יישארו רק היהודים והצדיקים שבין הגוים! וזה ירגיז אותם מאד מאד [מזמור קי”ב: ‘רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד’, ועי’ פסחים כח.: ‘מדויל ידיה משתלם’], והם יֵדעו את זה לפני שהם ילכו מהעולם הזה. גם הם עצמם ילכו מהעולם הזה, החוצפנים, הרשעים. הם חשבו שהם ביחד עם השטן – יש להם את הכח להילחם נגד הכל-יכול, נגד הקב”ה. אוי ויי ויי ויי, איזה צחוק זה יהיה [מזמור קכ”ו], איזה דבר זה יהיה, אבל זה בדיוק מה שזה יהיה. הם ייעלמו, הם יכחדו, הם לא יהיו בכלל במציאות [‘יִתַּמּוּ חֲטָאִים’], הם ייעלמו לגמרי – וזהו. וזה יהיה הסוף. ואנחנו, היהודים, המסכנים, אנחנו כולנו נסיכים ונסיכות, בני המלך [הושע ב’: ‘יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי קֵ’ל חָי…’], אנחנו נעלה ונעלה, ואנחנו נקריב קרבנות [תפילת מוסף לרגלים: ‘וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת-עוֹלָם…’], ואנחנו נשמח, ונשיר, ונרקוד, ונתפלל לה’ [עי’ אוה”ח הק’ ר”פ כי תבא עה”פ ‘וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ’],נגיד הלל כל יום, הלל לה’. [מזמור צ”ו: ‘שִׁירוּ לה’, בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ…’, אגרא דפירקא אות ר”ז, וע”ע שפת אמת בראשית חנוכה שנת תרס”ד, מלבי”ם מזמור צ”ה ואילך].

ש. ומתי בערך זה יהיה?

עוד מעט. אנחנו צריכים להבין דבר אחד: אסור לנו לשאול מתי, רואים כבר שזה לא יכול להמשיך הרבה. העולם כבר פשוט מתפרק, מה שפעם היה – כבר לא קיים. אם היטלר ימש”ו היה חוזר עכשיו – הוא היה כבר מת מהתקפת לב… כשהוא רואה מה שקורה בעולם ה’הארי’ שלו, איך שזה מתמלא כושים, וערבים, וכל הבאלגן שהוא כל כך שונא. והוא היה ממש משתגע ובורח, הוא היה מתאבד… כי הוא לא היה יכול לסבול את זה. יש אלפי-אלפי פליטים באירופה, בסקנדינביה, בצרפת, בברלין, מלא. הגרמנים – אין להם כבר בכלל כמעט ילודה, אז לפחות יש להם אנשים שנכנסים… אפילו שזה לא בדיוק סוג הגוון שהם אוהבים [ר’ דניאל ב’ מ”ג: ‘וְדִי חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא, מִתְעָרְבִין לֶהֱוֹן בִּזְרַע אֲנָשָׁא, וְלָא לֶהֱוֹן דָּבְקִין דְּנָה עִם דְּנָה, הֵא כְדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב עִם חַסְפָּא…’]. והאמריקאים? האמריקאים – יש להם בערך ארבעים ושלש מיליון, מאלה שהם נתנו להם אפשרות להיכנס. מישהו שאל, אבל מה עם היהודים, מה? האם הם לא רואים את זה?! אז אמרו שהם, היהודים שמחים, כי סוף סוף יש להם עוזרות-בית… הם אפילו לא תופסים את המשמעות של זה.

הפליטים האלה, גם פה בארץ יש הרבה, כי הם עושים את זה בכוונה. הם גרמו לכל המלחמות בכל האיזורים האלה, והאנשים האלה בורחים מן המלחמות, והרבה מהם נהרגים בדרך, אבל בכל אופן אין איפה להיות, אין אפשרות לחיות איפה שהם חיים, אז כולם בורחים לאירופה ולארה”ב. אבל ההבדל הוא שבעוד אירופה מנסה לא לתת להם להיכנס, לעומת זאת אמריקה נותנת להם בשמחה רבה להיכנס. למה? כי הם רוצים לדלל את העם האמריקאי, רוצים להפוך את ארה”ב ל’פשוט איזור’, איזור שיש בו נפט, שיש חקלאות וכו’ וכו’, והם לא רוצים שום הרגשה של מדינה. וכל האמריקאים הגאים שיש להם את “המדינה הכי חזקה בעולם” – עכשיו הם שבורים, שבורים לגמרי. אין להם מה להשויץ () כבר, כי הכל הולך לאיבוד. וזה המצב. המצב הוא כבר קשה, אבל אירופה – ששם זה היה ‘הארי’ לגמרי – עכשיו הם סובלים מאד, הביאו את אפריקה לתוך אירופה… הביאו את ארצות-ערב לתוך אירופה, עכשיו הם סובלים בדיוק מאלה שהם שנאו אותם הכי הרבה.

ועכשיו, המלחמה הגדולה תהיה בין אדום וישמעאל [יחזקאל ל”ז], ואחד ‘יפציץ’ את השני, אפילו שזו קבוצה אחת שעושה את זה, זה לא ארץ נגד ארץ. אבל פה תהיה להם הפתעה, אני לא יודע מהי ההפתעה, אבל אני יודע שפה תהיה להם הפתעה קשה [‘פַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא…’, משלי ג’ כ”ה]. וזה יפיל אותם. ה’ יפיל אותם. הם יראו שה’ עושה את זה, חייבים לראות ברור שה’ הוא שעושה את זה [סוף מזמור פ”ג], הם צריכים לראות כשה’ שוחט את השטן, את ה’לוסיפר’ שלהם, ימש”ו. השטן – הוא יודע שהוא נולד, שהקב”ה הוא שיצר אותו [ישעיה מ”ה: ‘וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ…’], אבל הוא התבלבל עם כל האלה שמתפללים אליו, ונותנים לו את השם: ‘לוסיפר’, ימח שמו וזכרו, שזה אומר ‘האור’ – ‘לוסיפר’. גם ה’אילומניטי’ – זו אותה המילה: ‘הנאורות’. אז הוא יקבל עונש חזק מהבלבול הזה שלו [רש”י קדושים כ’ ט”ו: ‘אלא מפני שבאת תקלה על ידה’], אבל האלה, הרשעים – ייעלמו, בשבילם – זה יהיה הסוף שלהם, וההתחלה שלנו. [משלי ב’: ‘כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ: וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה’. תהלים ל”ז: ‘כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ, וְאֹיְבֵי ה’ כִּיקַר כָּרִים – כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ…’].