סוֹד לֵידַת מָשִׁיחַ מֵהַנָּחָשׁ שֶׁנּוֹשֵׁך אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה בִּבְחִינַת זִוּוּג, קָשׁוּר עִם נַחְשׁוֹן שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל יְמֵי הָעֹמֶר | סוד החשמל

סוֹד לֵידַת מָשִׁיחַ מֵהַנָּחָשׁ שֶׁנּוֹשֵׁך אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה בִּבְחִינַת זִוּוּג, קָשׁוּר עִם נַחְשׁוֹן שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל יְמֵי הָעֹמֶר.

מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (אבות ו) מ”ח קִנְיָנִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם, וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁמ”ח קִנְיָנִים הֵם כְּנֶגֶד מ”ח יְמֵי הָעֹמֶר, וְהַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָעֹמֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת כּוֹלֵל אֶת כֻּלָּם, הַיְינוּ שֶׁהַמ”ח הֵם בְּחִינַת זָכָר, וְהַיּוֹם הַמ”ט הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהִיא נְקֵבָה שֶׁכּוֹלֶלֶת אֶת כֻּלָּם, לָכֵן הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מִתְחַבֵּר לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁשָּׁם נוֹלְדָה הַמַּלְכוּת. עוֹד הוֹסִיף שֶׁמָּצִינוּ עַל בֹּעַז שֶׁהָיָה גִּבּוֹר חַיִל בַּתּוֹרָה, וְעַל רוּת מָצִינוּ שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת חַיִל לִשְׁמוֹר אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (רות ב, א) “אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז”, וְהַתַּרְגּוּם מְתַרְגֵּם גְּבַר גִּבָּר תַּקִּיף בְּאוֹרַיְתָא וּשְׁמֵיהּ בּוֹעַז. וְעַל רוּת כָּתוּב (רות ג, יא) “כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ”, וְהַתַּרְגּוּם מְתַרְגֵּם אִתְּתָא צַדִּיקְתָּא אַנְתְּ לְסוֹבָרָא נִיר פִּקּוּדַיָּא דַה’. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כִּי גִבּוֹר חַיִל בְּגִימַטְרִיָּא 48, וּבֹעַז הוּא בְּחִינַת הַזָּכָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ 48 קִנְיָנִים בַּתּוֹרָה כְּנֶגֶד 48 יְמֵי הָעֹמֶר, וְרוּת הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת שֶׁכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הָ48 לָכֵן הִיא גַם אֵשֶׁת חַיִל בְּגִימַטְרִיָּא 48 לִשְׁמוֹר אֶת הַתּוֹרָה וְלִהְיוֹת כְּלִי לְהָכִיל אֶת כָּל הָ48 קִנְיָנִים שֶׁמְּקַבֶלֶת מִבֹּעַז. וְאָז הֵם זָכוּ לְבִרְכַּת הַנִּשּׂוּאִין שֶׁשָּׁם מוֹפִיעַ הַ“חַיִל” הַשְּׁלִישִׁי בִּמְגִלַּת רוּת בַּכָּתוּב: (רות ד, יא) “וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם”. וְכֵן בֹּעַז נָתַן לְרוּת שֵׁשׁ שְׂעֹרִים, כַּמּוּבָא שָׁם (רות ג, טו) “וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ וַתֹּאחֶז בָּהּ וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ וַיָּבֹא הָעִיר”. לְרַמֵּז לָהּ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמִּסְפָּר שֵׁשׁ שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד, וְהִיא שַׁיֶּכֶת לַמִּסְפָּר שֶׁבַע שֶׁמְּקַבֵּל מִמִּסְפַּר שֵׁשׁ. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת מִטְפַּחַ”ת הוּא 566 כְּמִנְיַן מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְכֵן בִּמְגִלַּת רוּת מֻזְכֶּרֶת שֵׁשׁ פְּעָמִים הַמִּלָּה שְׂעֹרִים. וְכֵן מִילָ”ה הַמְסַמֶּלֶת אֶת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מְרֻמֶּזֶת בְּכָתוּב זֶה בַּמִּלִּים “וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ וַיָּבֹא הָעִיר” בְּדִלּוּג ז’ אוֹתִיּוֹת. וְכֵן בֹּעַז קִדֵּשׁ אֶת הַיְסוֹד כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בָּזֶה שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ עַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁעָשָׂה הַגְּאֻלָּה, וְזֶה הָיָה בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת, שֶׁרוּת שָׁכְבָה לְמַרְגְּלוֹתָיו וְלֹא נָגַע בָּהּ. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (רות רבה ז, א). וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ב”ב צא.) שֶׁלְּבֹעַז הָיוּ שִׁשִּׁים יְלָדִים. וְכֵן בֹּעַז בְּגִימַטְרִיָּא יְסוֹד. וּכְשֶׁנָּשָׂא אֶת רוּת הוּא הָיָה בְּגִיל 80 כְּמִנְיַן יְסוֹד. וְהִיא הָיְתָה בַּת 40 בִּבְחִינַת בִּינָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת הָעֶלְיוֹנָה. וְכֵן בּוֹעַז בְּגִימַטְרִיָּא וָא”ו פְּעָמִים הֵ”א הַמְרַמֵּז עַל הַשְׁפָּעַת הַיְסוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן הַכָּתוּב (רות ד, יג) “וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת” ר”ת בְּאֵ”ר. וְכֵן “וַיִּקַּח בֹּעַז” בְּגִימַטְרִיָּא צַדִּיק.

וְכֵן 48 תַּאֲרִיכֵי סְפִירַת הָעֹמֶר: ט”ז נִיסָן, י”ז נִיסָן, י”ח נִיסָן, י”ט נִיסָן, כ’ נִיסָן, כ”א נִיסָן, כ”ב נִיסָן, כ”ג נִיסָן, כ”ד נִיסָן, כ”ה נִיסָן, כ”ו נִיסָן, כ”ז נִיסָן, כ”ח נִיסָן, כ”ט נִיסָן, ל’ נִיסָן. א’ אִיָּר, ב’ אִיָּר, ג’ אִיָּר, ד’ אִיָּר, ה’ אִיָּר, ו’ אִיָּר, ז’ אִיָּר, ח’ אִיָּר, ט’ אִיָּר, י’ אִיָּר, י”א אִיָּר, י”ב אִיָּר, י”ג אִיָּר, י”ד אִיָּר, ט”ו אִיָּר, ט”ז אִיָּר, י”ז אִיָּר, י”ח אִיָּר, י”ט אִיָּר, כ’ אִיָּר, כ”א אִיָּר, כ”ב אִיָּר, כ”ג אִיָּר, כ”ד אִיָּר, כ”ה אִיָּר, כ”ו אִיָּר, כ”ז אִיָּר, כ”ח אִיָּר, כ”ט אִיָּר, א’ סִיוָן, ב’ סִיוָן, ג’ סִיוָן, ד’ סִיוָן, בְּגִימַטְרִיָּא 9963. וְזֹאת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל פְּסוּקֵי מְגִלַּת רוּת שֶׁמְּדַבְּרִים עַל יִחוּס דָּוִד מִצַּד בֹּעַז עִם הַמִּלִּים וַחֲמֵשֶׁת הַפְּסוּקִים: “וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב: וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד” וּמֵאִידָךְ הַתַּאֲרִיךְ הָ49 ה’ סִיוָן שֶׁהוּא כְּנֶגֶד רוּת, בְּגִימַטְרִיָּא אֱלִימֶלֶךְ שֶׁדַּרְכּוֹ הִגִּיעָה רוּת לְהוֹלִיד אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְכֵן ה’ סִיוָן עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא מַחְלוֹן שֶׁהָיָה הַבַּעַל הָרִאשׁוֹן שֶׁל רוּת, וּבִשְׁבִיל לְתַקֵּן אֶת נִשְׁמָתוֹ הִתְיַבְּמָה רוּת לְבֹעַז לְהוֹלִיד אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ד, י) “וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִם שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו”. וְכֵן מַחְלוֹן בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה שָׁבוּעוֹת כִּי מֵהַיּוֹם הָ49 שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אֵשֶׁת מַחְלוֹן מִתְחַבְּרִים לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת.

גַּם הַקֶּשֶׁר שֶׁל רוּת וּבֹעַז הִתְחִיל בִּקְצִירַת הָעֹמֶר. כַּמּוּבָא בַּכָּתוּב (רות ב, כב) “בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים”. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י בִּקְצִירַת הָעֹמֶר. וְהַנִּשּׂוּאִין עִם בֹּעַז הָיוּ בִּקְצִיר הַחִטִּים. כַּמּוּבָא שָׁם (ג, כג) “וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז לְלַקֵּט עַד כְּלוֹת קְצִיר הַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים”. וְרוֹאִים שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּין בֹּעַז לְרוּת הוּא סוֹד יְמֵי הָעֹמֶר שֶׁמְּכִינִים לְמַתַּן תּוֹרָה, וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁבֹּעַז הוּא סוֹד הָ48 יָמִים, וְרוּת הִיא סוֹד הַיּוֹם הָ49.

וְכֵן רוֹאִים בַּפְּסוּקִים אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ 9 דּוֹרוֹת עַד דָּוִד כַּאֲשֶׁר נַחְשׁוֹן הוּא הָאֶמְצָעִי: פָּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמָה, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשָׁי, וְנַחְשׁוֹן בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עוֹלֶה סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁיְּמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁמְּכִינִים אֶת לֵדַת דָּוִד בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הֵם אוֹתוֹ סוֹד שֶׁל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת דּוֹרוֹת אֵלּוּ עַד שֶׁנּוֹלַד דָּוִד. וְכֵן נַחְשׁוֹן בְּגִימַטְרִיָּא 414 וְזֶה מַמָּשׁ סֵדֶר הַדּוֹרוֹת בִּמְגִלַּת רוּת 4 לִפְנֵי נַחְשׁוֹן וְ4 אַחֲרָיו, וְהוּא נִרְמָז בּ1 שֶׁבָּאֶמְצַע. וְכֵן נַחְשׁוֹן הוּא הַחֲמִישִׁי אוֹתִיּוֹת הַמְּשִׁיחִי. וְכֵן נַחְשׁוֹן קָשׁוּר עִם נְקֻדַּת הָאֶמְצַע, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט”א שֶׁנַּחְשׁוֹן בְּגִימַטְרִיָּא 414 כְּמִנְיַן אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר קָטָן שֶׁל מַיִם 414 וּמְסַמֵּל אֶת בְּקִיעַת הַיָּם 4 מִכָּאן וְ4 מִכָּאן וְהָ1 בָּאֶמְצַע. כִּי 4 מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת יָם, וְהָ1 מְסַמֵּל אֶת יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁנִּכְנַס בַּיָּם וּבָקַע אוֹתוֹ, וְרוֹאִים שֶׁנַּחְשׁוֹן הוּא בְּחִינַת אֶמְצַע שֶׁבּוֹקֵעַ אֶת הַיָּם שֶׁנִּבְקַע בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁנִּבְקַ”ע הַיָּם ר”ת קְפִיצַת נַחְשׁוֹן בֶּן עֲמִינָדָב. וְכֵן נַחְשׁוֹ“ן יֵשׁ בּוֹ אוֹתִיּוֹת חש”ו כְּמִנְיַן שֵׁם שד”י בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת נ’ בִּבְחִינַת הַיְסוֹד שֶׁנִּרְמָז בְּשֵׁם שד”י שֶׁבָּקַע אֶת הַיָּם בְּגִימַטְרִיָּא נ’.  כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תיקונים מז.) שֶׁיַּם מְסַמֵּל אֶת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כְּמִנְיַן יָ”ם. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁ414 בְּגִימַטְרִיָּא דת”י ר”ת דַּעַת תִּפְאֶרֶת יְסוֹד שֶׁבָּקַע אֶת הַיָּם. וְכֵן 414 בְּגִימַטְרִיָּא ג’ פְּעָמִים חֵלֶק, כִּי בְקִיעַת הַיָּם יָצְרָה ג’ חֲלָקִים, יָם יַבָּשָׁה יָם. וְכֵן יָם יַבָּשָׁה יָם בְּגִימַטְרִיָּא 417 שֶׁזֶּה 414 עִם הַ3 סְפָרוֹת. וְכֵן 414 זֶה אוֹתָן סְפָרוֹת שֶׁל 441 הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל אֱמֶת שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת קַו הָאֶמְצַע.

וְכֵן פָּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמָה, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשָׁי, דָּוִד בְּגִימַטְרִיָּא 2424 שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַבְּקִיעָה שֶׁל הָ4 לִ2. וְכֵן זֶה הַמִּסְפָּר שֶׁל הָאוֹת ב’ רַבָּתִי בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה שֶׁבָּהּ טָמוּן שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁעוֹלֶה 2000, יַחַד עִם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן הָאוֹת הָ414 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה הִיא הָאוֹת ה’ שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת בַּפָּסוּק (בראשית א, י) “וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים”. וְרוֹאִים אֶת הָאוֹת ה’ בֵּין הַיַּבָּשָׁה לָאֶרֶץ בַּפָּסוּק שֶׁמְּדַבֵּר עַל גִּלּוּי הַיַּבָּשָׁה מִתּוֹךְ הַיָּם, שֶׁמְּרַמֵּז עַל קְרִיעַת יַם סוּף, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקהל קצח:) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹצִיא אֶרֶץ מִתּוֹךְ הַיָּם וְכִנֵּס אֶת הַמַּיִם, וְעָשָׂה מֵאוֹתוֹ קִבּוּץ שֶׁהִתְכַּנְּסוּ לְמָקוֹם אֶחָד אֶת הַיָּם, וְהִתְנָה עִם הַיָּם לְהַעֲבִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה וּלְהַטְבִּיעַ אֶת הַמִּצְרִים, וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב “וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ”. אַל תִּקְרֵי לְאֵיתָנוֹ אֶלָּא לִתְנָאוֹ, לְמַה שֶּׁהִתְנָה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ יַעֲקֹב מָטָר שליט”א שֶׁ414 מְרַמֵּז עַל צוּרַת הַחֲנֻכִּיָּה 4 מִכָּאן וְ4 מִכָּאן וְהָ1 בָּאֶמְצַע. כִּי הַחֲנֻכִּיָּה שֶׁל חֲנֻכָּה גַּם מְסַמֶּלֶת אֶת הַשְׁפָּעַת הַחָכְמָה, וְלָכֵן “וְאָהַבְתָּ” בְּגִימַטְרִיָּא 414 כִּי מְנוֹרָה בַּדָּרוֹם בִּבְחִינַת אַהֲבָה.

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘מָבוֹא לְחָכְמַת הַקַּבָּלָה’ (ח”א ש”ז פ”ב) אַבְרָהָם סוֹד ט’ הֲוָיוֹ”ת עִם דָּוִד, כִּי אַבְרָהָם רֹאשׁ הָאֻמָּה, רֵאשִׁית דְּחַָכְמָה, סְפִירָה תְּשִׁיעִית מִמַּטָּה לְמַעְלָה, ט’ הֲוָיוֹ”ת, וְהוּא קָשׁוּר עִם דָּוִד אַחֲרִית הַכֹּל. וּכְמוֹ כֵן יִצְחָק גִּימַטְרִיָּא ח’ הֲוָיוֹ”ת, דַּרְגָּא דְּבִינָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. וְיַעֲקֹב גִּימַטְרִיָּא ז’ הֲוָיוֹ”ת דַּרְגָּא דְּדַעַת ז’ הֲוָיוֹ”ת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. וְכֵן הַכָּתוּב “מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם הוי”ה” בְּגִימַטְרִיָּא ט’ הויו”ת וְיֵשׁ בּוֹ דָּוִ”ד אוֹתִיּוֹת. כִּי בִקְרִיעַת יַם סוּף הִתְעוֹרְרָה נְקֻדַּת הַחֶסֶד שֶׁל אַבְרָהָם, וְהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא עִקַּר הַשִּׁירָה, כַּמּוּבָא בְּ’דַעַת זְקֵנִים’ מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת (שמות טו, יא). וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁבְּקִיעַת הַיָּם קְשׁוּרָה עִם נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב שֶׁהוּא סוֹד נְקֻדַּת הָאֶמְצַע שֶׁכּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ אֶת ה9 סְפִירוֹת שֶׁמַּשְׁפִּיעוֹת לַמַּלְכוּת. וְכֵן הַכָּתוּב “מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם הוי”ה” נִכְתָּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּדִיּוּק בְּאֶמְצַע שִׁירַת הַיָּם, הַיְינוּ הַלְּבֵנָה הָאֶמְצָעִית, לְרַמֵּז שֶׁכָּתוּב זֶה הוּא הַבָּרִיחַ הַתִּיכוֹן שֶׁל כָּל הַשִּׁירָה, לָכֵן הוּא נִמְצָא בִּנְקֻדַּת הָאֶמְצַע. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁנַּחְשׁוֹן מְסַמֵּל אֶת נְקֻדַּת הָאֶמְצַע שֶׁכּוֹלֶלֶת אֶת הַכֹּל. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות טו, יא) “מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ” ס”ת שִׁירָ”ה, דַּאֲמִירַת הַמִּי כָּמֹכָה הַשֵּׁנִי מְרַמֶּזֶת עַל מַדְרֵגַת הַשִּׁירָה.

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה”ג ר’ גִּדְעוֹן נִיצָן שליט”א שֶׁשֵּׁם הוי”ה יַחַד עִם ג’ הַחִלּוּפִים שֶׁלּוֹ טדה”ד כוז”ו מצפ”ץ עוֹלֶה שֵׁם שפ”ו שֶׁמְּסַמֵּל אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְזֶה הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַכָּתוּב בְּשִׁירַת הַיָּם “הוי”ה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד” עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל, וּבֵאֵר לְפִי זֶה אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (ילקוט שמות רלד) קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְנָפַל לְגַלֵּי הַיָּם עָלָיו הוּא אוֹמֵר “הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה”, “אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הקב”ה לְמֹשֶׁה מֹשֶׁה יְדִידַי מְשֻׁקָּעִים בְּמַיִם וְהַיָּם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף וְאַתְּ עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה. אָמַר לוֹ וּמֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת אָמַר לוֹ “וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ”, וּמָה אָמְרוּ מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם “ה’ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד” אָמַר הקב”ה מִי שֶׁהִמְלִיכָנִי תְּחִלָּה עַל הַיָּם אֶעֱשֶׂנּוּ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וּבֵאֵר מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין “הָרֵם אֶת מַטְּךָ” לְ“הוי”ה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד”, כִּי “מַטְּךָ” ר”ת מצפ”ץ טדה”ד כוז”ו וְיַחַד עִם שֵׁם הוי”ה עוֹלִים כָּל הַשֵּׁמוֹת כְּמִנְיַן הַפָּסוּק “הוי”ה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד” עִם הַמִּלִּים וְהַכּוֹלֵל.

וְכֵן שֵׁם שפ”ו בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר בְּשִׁירַת הַיָּם: (שמות טו, יח) “הוי”ה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד” עִם הַמִּלִּים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ אָדָם מ. שליט”א שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁהוּא כָּתוּב “לְעֹלָם” בְּלִי ו’ הוּא הַיָּחִיד בַּתּוֹרָה שֶׁעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא 376 כְּמִנְיַן שָׁלוֹם, כִּי שָׁלוֹם הוּא אַחַד הַשֵּׁמוֹת שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּנְזְבּוּרְג שליט”א שֶׁהַשֵּׁם הוי”ה בְּפָסוּק זֶה, הוּא שֵׁם הוי”ה מִסְפָּר 358 מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה כְּמִנְיַן מָשִׁי”חַ אוֹ נָחָשׁ שֶׁנִּרְמָז בְּנַחְשׁוֹן שֶׁבִּזְכוּתוֹ נִבְקַע הַיָּם, כְּדִלְקַמָּן.

וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁ“מַטְּךָ” מְסַמֵּל אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט חוקת תשסג) “קַח אֶת הַמַּטֶּה”, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב “מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה’ מִצִּיּוֹן”, זֶה הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד משֶׁה, עָתִיד אוֹתוֹ מַטֶּה לִמָּסֵר לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְכֵן עָתִיד לִרְדּוֹת בּוֹ אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר “מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה’ מִצִּיּוֹן”. וְנַחְשׁוֹן הוּא סוֹד הַמַּטֶה שֶׁנֶּהֱפַךְ לְנָחָשׁ, כַּמּוּבָא בְּשַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (לג) שֶׁנַּחְשׁוֹן הוּא מִלְּשׁוֹן נָחָשׁ, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ, לָכֵן מְקַשֵּׁר הַמִּדְרָשׁ אֶת קְפִיצַת נַחְשׁוֹן לַיָּם, יַחַד עִם הַפְּסוּקִים “הָרֵם אֶת מַטְּךָ” ו“הוי”ה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד”, כִּי ה’ רָמַז לְמֹשֶׁה שֶׁנַּחְשׁוֹן שֶׁהוּא סוֹד הַנָּחָשׁ דִּקְדֻשָּׁה כְּבָר בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְזֶה הַזְּמַן לְחַבֵּר אֵלָיו אֶת הַמַּטֶּה שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּסוֹד מַטֶּה שֶׁנֶּהֱפַךְ לְנָחָשׁ, וּלְעוֹרֵר אֶת הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁיִּבְקַע אֶת הַיָּם. וְעַל זֶה אָמְרוּ מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל “הוי”ה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד” לְרַמֵּז עַל הֶאָרַת הַמַּלְכוּת שֶׁהֵאִירָה כָּאן בִּבְקִיעַת הַיָּם.

וְכֵן “הָרֵם אֶת מַטְּךָ” בְּגִימַטְרִיָּא נְקוּדַת צִיּוֹן אוֹ שְׁתִיָּה שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁשָּׁרְשָׁהּ מֵאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן מַטֶּה בְּגִימַטְרִיָּא כַּלָּה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת. וְכֵן נִרְאֶה דְּמַטֶּה הוּא מִלְּשׁוֹן מִטָּה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת, כַּמּוּבָא בְּפרע”ח לְהָאֲרִיזַ”ל (הציצית ע’ סב). וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אוֹר הַחַמָּה’ עַל הַזֹּהַר (ח”ב מח) שֶׁמַּטֵּה מֹשֶה הָיָה מְרֻבָּע, בַּעַל ד’ צְדָדִים. וְרִבּוּעַ מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת. וְכֵן רִבּוּעַ מְרַמֵּז עַל הָאוֹת ם’ סְתוּמָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת. וְכֵן כָּתוּב עַל הַמָּשִׁיחַ (ישעי’ מט, ד) “וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו”. וּנְבָאֵר שֶׁשֵּׁבֶט הוּא מַקֵּל. וְכֵן כָּתוּב עַל הַמָּשִׁיחַ (במדבר כד, יז) “וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל”. וְכֵן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁה וּמִרְיָם שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה עַל הַיָּם, וּמְסַמְּלִים אֶת הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁהִתְחַבְּרוּ בִּקְרִיעַת יַם סוּף. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ אַבְרָהָם הִירְשׁ שליט”א שֶׁהִתְנַדְּבוּת הַמָּשִׁיחַ לִסְבֹּל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל נִרְמֶזֶת בַּשֵּׁם שֶׁל נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, רֶמֶז שֶׁמִּתְנַדֵּב עֲבוּר הָעָם. וְכֵן נָדָב הַבֵּן שֶׁל אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב מָסַר נַפְשׁוֹ עֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל. (בביאור זה סייעני הרה”ג ר’ א. י. שליט”א).

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ בָּרוּךְ צְבִי גְּרִינְבּוֹיְם שליט”א שֶׁבְּשִׁירַת הַיָּם מֻזְכֶּרֶת הַמִּלָּה יָם אוֹ מַיִם, עֶשֶׂר פְּעָמִים. וְרָצָה לְבָאֵר שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁמַּה שֶּׁלָּקוּ עַל הַיָּם זֶה הֶמְשֵׁךְ לָעֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁלָּקוּ בְמִצְרַיִם כְּפִי שֶׁרוֹאִים בָּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת כָּךְ נִרְמְזָה כָּאן עֶשֶׂר פְּעָמִים הַלָּשׁוֹן יָם. וְנִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְבָרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הֶאָרַת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא הַסְּפִירָה הָעֲשִׂירִית בִּבְקִיעַת הַיָּם. וְכֵן רוֹאִים עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּמַכַּת דָּם, אֶת הָאוֹת ם’ סְתוּמָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת, וְגַם כָּתוּב “קַח מַטְּךָ” דּוֹמֶה ל“הָרֵם אֶת מַטְּךָ” שֶׁהָיָה בְּיַם סוּף: (שמות ז, יט) “קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים“. כְּמוֹ שֶׁבְּמַכַּת דָּם שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה מֻזְכֶּרֶת עֶשֶׂר פְּעָמִים הָאוֹת ם’ סְתוּמָה וְהַכֹּל בְּקֶשֶׁר לַמַּיִם שֶׁלָּקוּ בְדָם, כָּךְ בַּמַּכָּה הָאַחֲרוֹנָה בִּקְרִיעַת יַם סוּף מֻזְכָּרוֹת עֶשֶׂר פְּעָמִים יָם אוֹ מַיִם לְרַמֵּז אֶת הַנָּעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן, וּכְמוֹ שֶׁמַּכַּת דָּם הֵבִיאָה אֶת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ בִּקְרִיעַת יַם סוּף הָיְתָה בִזַּת הַיָּם. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַפְּסוּקִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (וארא ע’ קלז) מַכָּה זוֹ [דָּם] יָצְאָה מִבְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל הַנְּקֵבָה שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, וְהָלְכָה לְהַכּוֹת בְּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁל נוּקְבָא שֶׁבַּקְּלִפּוֹת. רוֹאִים שֶׁמַּכַּת דָּם בָּאָה מֵהַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא הַמַּטֶּה כְּדִלְעֵיל, וְהִכְּתָה אֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת דִּקְלִפָּה שֶׁהוּא הַנִּילוּס וְלָכֵן הַנִּילוּס נֶהְפַּךְ לְדָם דְּדָם מְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות ג, יט) שֶׁמַּכַּת דָּם הִיא כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת דְּעֶשֶׂר מַכּוֹת הֵן כְּנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת מֵהַסּוֹף לַהַתְחָלָה, וּמַכַּת דָּם הִיא כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות ז, יט) “וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם” ר”ת דָּוִ”ד הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת.

מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל שֶׁהַסּוֹד שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף הָיָה הַסּוֹד שֶׁל מַטֵּה מֹשֶׁה שֶׁנֶּהֱפַךְ לְנָחָשׁ, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (פסח יב) וּבָזֶה תָּבִין עִנְיַן קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁנִּקְרַע בְּיוֹם זֶה שֶׁהוּא קְרִיעַת רֶחֶם הָאַיָּלָה שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁבָּהּ סוֹף לְכָל דַּרְגִּין שֶׁבָּהּ עַל יְדֵי זִוּוּג נְשִׁיכַת נָחָשׁ הָעֶלְיוֹן דְּקַטְנוּת. וְזֶה בֵּאוּר מַאֲמַר “מַה תִּצְעַק אֵלָי”, אֵלָי דָּיְיקָא בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי לִהְיוֹת אָז ז”א בִּבְחִינַת קַטְנוּת לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִזְדַּוֵּג עִם נוּקְבָא בְּסוֹד נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ כְּדֵי לִקְרוֹעַ קְרִיעַת יַם סוּף אִם לֹא עַל יְדֵי הֶאָרָה הַנִּמְשֶׁכֶת לוֹ מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא הוּא אֲרִיךְ אַנְפִּין כַּנּוֹדָע. וּבָזֶה תָּבִין עִנְיַן מֹשֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ “וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו”, כִּי הִנֵּה נִתְבָּאֵר אֶצְלֵנוּ כִּי בְּכָל הַדְּבָרִים יֵשׁ קַטְנוּת וְגַדְלוּת וְגַם יֵשׁ בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁל זְמַן הַקַּטְנוּת וְהוּא סוֹד ב’ שֵׁמוֹת א”ל שד”י שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁה וּכְשֶׁתּוֹסִיף עֲלֵיהֶם ט’ אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמִלּוּי שֵׁם שד”י יִהְיוּ בְּגִימַטְרִיָּא שנ”ד וְאִם תּוֹסִיף ה’ אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמִלּוּי א”ל אוֹ ה’ אוֹתִיּוֹת שֶׁל א”ל שד”י בִּפְשׁוּטָם יִהְיֶה הַכֹּל בְּגִימַטְרִיָּא שנ”ט שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא נָחָ”שׁ עִם הַכּוֹלֵל. וְהָאֲרִיזַ”ל מַאֲרִיךְ שָׁם אֶת הַסּוֹד שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁהָיָה גַּם זִוּוּג וְגַם לֵדָה, הַכֹּל בִּבְחִינַת נְשִׁיכַת נָחָשׁ שֶׁבָּא מֵהַמַּטֶּה שֶׁנֶּהֱפַךְ לְנָחָשׁ, וְהַנָּחָשׁ בִּבְחִינָה שֶׁל זִוּוּג מַכִּישׁ אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה לַעְזוֹר לָהּ לָלֶדֶת אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁקִּבְּלָה בְּלֵיל ט”ו נִיסָן, וּבְחִינָה זֹאת מַמְשִׁיכָה כָּל יְמֵי הָעֹמֶר שֶׁאֵין בָּהֶם זִוּוּג רָגִיל עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת רַק בַּבְּחִינָה הַזֹּאת שֶׁל הַקַּטְנוּת שֶׁהַמַּטֶּה נֶהֱפַךְ לְנָחָשׁ, וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ אֶת סוֹד הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בִּקְרִיעַת יָם סוּף שֶׁהֵאִירוּ בוֹ חִלּוּפֵי שֵׁם הוי”ה מצפ”ץ טדה”ד כוז”ו ר”ת “מַטְּךָ”, וְחִלּוּפִים אֵלּוּ מְסַמְּלִים אֶת הֶאָרַת שֵׁם הוי”ה בְּבֵין הַמְּצָרִים שֶׁיּוֹרֶדֶת לְהָאִיר בִּמְקוֹמוֹת נְמוּכִים בִּבְחִינַת הַנָּחָשׁ. וְרוֹאִים גַּם אֶת הַקֶּשֶׁר לְשֵׁם שד”י שֶׁנִּרְמָז בְּאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת נַחְשׁוֹן שֶׁהוּא סוֹד הַנָּחָשׁ שֶׁבָּקַע אֶת הַיָּם, וְהָאוֹתִיּוֹת נוּ”ן שֶׁבִּשְׁנִי הַצְּדָדִים הֵן סוֹד הַנָּחָשׁ כַּמּוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שבת א), שֶׁהַנָּחָשׁ נִרְמָז בָּאוֹת נוּ”ן סוֹפִית. וְכֵן חש”ו ר”ת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁמְּסַמְּלִים קַטְנוּת כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הָאֲרִיזַ”ל שֶׁהֶאָרָה זוֹ הִיא הֶאָרַת הַקַּטְנוּת. וְכָל זֶה קָשׁוּר עִם קְרִיעַת רֶחֶם הָאַיָּלָה הַיְינוּ פְּתִיחַת הָרֶחֶם שֶׁל הַמַּלְכוּת לְקַבֵּל אֶת הֶאָרַת הַיְסוֹד שֶׁבָּקַע אֶת הַיָּם. וְכֵן נַחְשׁוֹן עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא קְרִעַת רֶחֶם הָאַיָּלָה.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוטה ב.) קָשִׁין לְזַוְּגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף. וְצָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ זִוּוּג הוּא בִּבְחִינַת קָשֶׁה. וּלְפִי דִּבְרֵי הָאֲרִיזַ”ל שֶׁיֵּשׁ כָּאן זִוּוּג בִּבְחִינָה שֶׁל נְשִׁיכַת נָחָשׁ יַחַד עִם לֵדָה, בְּוַדַּאי זֶה דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד שֶׁרַק ה’ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. וְכֵן כָּל זִוּוּג חָדָשׁ מְקַבֵּל אֶת הַהֶאָרָה הַזֹּאת שֶׁה’ מִזִּוּוּג זִוּוּגִים בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת’ (ע’ מד) בְּשֵׁם סֵפֶר ‘אִמְרֵי נֹעַם’ שֶׁקָּשֶׁה בְּגִימַטְרִיָּא הֲוָיָ”ה אֲדֹנָ”י שַׁדַּ”י. וְאֵלּוּ הָאוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בִּקְרִיעַת יַם סוּף כְּדִלְעֵיל. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘תִּפְאֶרֶת יְהוֹנָתָן’ (ויקרא יב, ב) שֶׁכָּל לֵדָה יֵשׁ בָּהּ אֶרֶס שֶׁל נָחָשׁ שֶׁגּוֹרֵם אֶת הַקֹּשִׁי שֶׁיֵּשׁ בַּלֵּדָה שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מֵחֵטְא הַנָּחָשׁ, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא מְסַיֵּעַ לַוָּלָד לָצֵאת כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לְרֶחֶם הָאַיָּלָה. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁלָּכֶן הָאִשָּׁה טְמֵאָה מֵהַלֵּדָה בִּגְלַל אֲחִיזַת הַנָּחָשׁ בַּלֵּדָה, וּבִפְרָט בְּלֵדַת נְקֵבָה שֶׁאָז הִיא טְמֵאָה לְיוֹתֵר זְמַן בִּגְלַל זֶה.

וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן שליט”א שֶׁאַיָּלָ”ה מ’ אוֹתִיּוֹת שֵׁם אֱלֹהִי”ם, לְרַמֵּז שֶׁיֵּשׁ דִּין קָשֶׁה שֶׁל שֵׁם אֱלֹהִים שֶׁסּוֹגֵר אֶת הָרֶחֶם שֶׁל הָאַיָּלָה שֶׁהוּא בְּסוֹד מֶ”ם סְתוּמָה, עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַנָּחָשׁ וּפוֹתֵחַ. וְכֵן הָאַיָּלָה שֶׁרַחְמָהּ צַר יֵשׁ לָהּ תְּכוּנָה שֶׁהִיא רָצָה יוֹתֵר מַהֵר מִשְּׁאַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְעִנְיַן הָרִיצָה וְהַצַּר מַרְאִים קֶשֶׁר לְעוֹלַם הַכֶּתֶר שֶׁנִּקְרָא רָצוֹן, כְּדִבְרֵי הָאֲרִיזַ”ל שֶׁבִּגְלַל שֶׁרַחְמָהּ צַר יֵשׁ לָהּ חִבּוּר לְעַתִּיק וַאֲרִיךְ שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת הַכֶּתֶר, וַה’ אָמַר לְמֹשֶׁה בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא שֶׁאוֹר הַכֶּתֶר עוֹזֵר לָזֶה. וְכֵן בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח יֶשְׁנָהּ הִתְעַסְּקוּת מְיֻחֶדֶת אֵצֶל צַדִּיקֵי הַחֲסִידוּת בְּעִנְיַן לֵדַת מָשִׁיחַ, כִּי לֵידַת מָשִׁיחַ הִיא אוֹתוֹ סוֹד שֶׁל קְרִיעַת רֶחֶם הָאַיָּלָה בִּקְרִיעַת יַם סוּף דֶּרֶךְ הַנָּחָשׁ וְהֶאָרַת הַכֶּתֶר, כַּמּוּבָא מֵהַגְרי”א חֶבֶר (‘פתחי שערים’ פרצוף נוקבא דז”א כב) אַיָּלָה זוֹ רַחְמָהּ צַר וּכְשֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד אָז הקב”ה מַזְמִין לָהּ נָחָשׁ וּמַכִּישָׁהּ בְּרַחְמָהּ, וְאָז נִפְתָּח רַחְמָהּ וְיוֹלֶדֶת וְהוּא סוֹד חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, שֶׁהָרֶחֶם הָיָה סָתוּם תְּחִלָּה מִפְּנֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁעֲדַיִן הָיָה לוֹ שְׁלִיטָה וְלֹא הָיָה יָכוֹל הַטּוֹב לְהִתְגַּלּוֹת כִּי הַנָּחָ”שׁ עוֹמֵד לְנֶגְדָּהּ, וְהוּא בְּמִסְפַּר מָשִׁי”חַ בְּסוֹד שד”י ד”ם שֶׁאֲחִיזָתוֹ בְדָמִים טְמֵאִים שֶׁבַּצִּיר וְדֶלֶת הַתַּחְתּוֹן, שֶׁלָּכֵן הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת סָתוּם. וּבָעֵת שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַלֵּידָה אָז צִירֵי יוֹלֵדָה יֹאחֵזוּן שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַצִּירִים לְהִפָּתֵחַ, וְאָז חֶבְלֵי מָשִׁיחַ בְּיוֹתֵר דּוּחֲקָא בָּתַר דּוּחֲקָא. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁאִמּוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ מִשֵּׁבֶט דָּן, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ויחי קס) “מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיָּצָא מִשְּׁנֵי שְׁבָטִים, אָבִיו מִיהוּדָה וְאִמּוֹ מִדָּן. כִּי דָּן הוּא סוֹד הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט, יז) “יְהִי דָּן נָחָשׁ עֲלֵי דָּרֶךְ”, וְדָן הָיָה אָח שֶׁל נַפְתָּלִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו “נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה”, וְהַבְּחִינָה הַזֹּאת שֶׁל נָחָשׁ הַמַּכִּישׁ אֶת הָאַיָּלָה זֶה הַסּוֹד שֶׁל לֵידַת מָשִׁיחַ שֶׁנּוֹלַד מִשֵּׁבֶט דָּן.

וְכֵן מוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁגְּאֻלַּת פּוּרִים הָיְתָה בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה, כִּי אֶסְתֵּר נִקְרֵאת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר בְּסוֹד הָאַיָּלָה שֶׁרַחְמָהּ צַר, וְהָמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶת הָאוֹת נוּ”ן סוֹפִית, וְהוּא סוֹד הַנָּחָשׁ שֶׁהֶחְטִיא בְּעֵץ הַדַּעַת, “הֲמִן הָעֵץ”, הוּא הִכִּישׁ אֶת אֶסְתֵּר כְּשֶׁנָּפַל עַל הַמִּטָּה שֶׁאֶסְתֵּר עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִזְכּוּ לַגְּאֻלָּה בְּסוֹד פּוּרִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל פְּרוּ וּרְבוּ, הַיְינוּ לֵדָה. וְזֶה גַּם הָיָה בִּימֵי הָעֹמֶר, כִּי הָמָן נִתְלָה בְּיוֹם הַקְרָבַת הָעֹמֶר, וְזָכוּ לִישׁוּעָה בִּזְכוּת מִצְוַת הָעֹמֶר, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ויק”ר כח, ו) שֶׁבִּזְכוּת מִצְוַת הָעֹמֶר נִצְּחוּ אֶת הָמָן.

עוֹד הוֹסִיף שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין יְמֵי הָעֹמֶר שֶׁקְּשׁוּרִים עִם נַחְשׁוֹן, שֶׁקְּשׁוּרִים גַּם עִם הַנָּחָשׁ שֶׁהָיָה עָרוּ”ם, וּכְפִי שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהָאֲרִיזַ”ל שֶׁכָּל יְמֵי הָעֹמֶר יֵשׁ אֶת הַזִּוּוּג הַזֶּה שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף בִּבְחִינַת הַמַּטֶּה שֶׁנֶּהֱפַךְ לְנָחָשׁ עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְזֶה סוֹד שֶׁצָּרִיךְ לִזְקֹף בְּמוֹדִים דּוֹמֶה לִזְקִיפַת הַנָּחָשׁ, כִּי הָעֹמֶר הוּא סוֹד הַזְּקִיפָה וְהַתְּנוּפָה שֶׁהָיָה נִקְצַר מֵהַקָּמָה הַזְּקוּפָה.

וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַנָּחָשׁ אוֹכֵל קַרְקַע בְּתוּלָה דַּוְקָא, וְלָכֵן הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לֶאֱכוֹל אֶת בְּתוּלֵי הָאַיָּלָה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: (ילקוט בראשית לא) “וְעָפָר תֹּאכַל” לֹא עָפָר מִכָּל צַד אֶלָּא בּוֹקֵעַ וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה וְשׁוֹמֵט גִּידֵי אֲדָמָה וְאוֹכֵל. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (שבת קי.) שֶׁהַנָּחָשׁ מַכִּישׁ אֶת הָאִשָּׁה בִּיסוֹדָהּ, וְיֵשׁ כַּמָּה סְגוּלוֹת לְאִשָּׁה שֶׁנִּתְקֶלֶת בְּנָחָשׁ. וְכֵן בְּחֵטְא מֵי מְרִיבָה יָצָאוּ מֵהַכָּאַת הַמַּטֶּה בַּתְּחִלָּה דַּם בְּתוּלִים וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ מַיִם, כִּי הַמַּטֶּה נֶהְפַּךְ בַּחֵטְא לְנָחָשׁ שֶׁקָּשׁוּר עִם הַבְּתוּלִים. וְכֵן מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת הָיָה מִקַּרְקַע בְּתוּלָה, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת קָשׁוּר עִם שֹׁרֶשׁ הַנָּחָשׁ כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר ‘חַשְׁמַל חֵטְא’ עַל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תְּהִלִּים כְּב) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְחָשִׁים מְבִיאִין קֶרֶן שֶׁל אַיֶּלֶת וּמְעַשְּׁנִין בְּתוֹכוֹ וּמִיַּד הַנָּחָשׁ בּוֹרֵחַ. וְרוֹאִים שֶׁיֶּשְׁנָה מִלְחָמָה בֵּין הַנָּחָשׁ לָאַיָּלָה.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר כא, ז) אָמַר רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עָמַד סַמָּאֵל הַמַּלְאָךְ לְקַטְרֵג אוֹתָן, וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פֵּרְשָׁהּ מִשּׁוּם אָבִיו מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁהָיָה מַעֲבִיר צֹאנוֹ בַּנָּהָר בָּא זְאֵב לְהִתְגָּרוֹת בַּצֹּאן, רוֹעֶה שֶׁהָיָה בָּקִי מֶה עָשָׂה, נָטַל תַּיִשׁ גָּדוֹל וּמְסָרוֹ לוֹ אָמַר יְהֵא מִתְגַּשֵּׁש בָּזֶה עַד שֶׁנַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְבִיאוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עָמַד סַמָּאֵל הַמַּלְאָךְ לְקַטְרֵג אוֹתָן, אָמַר לִפְנֵי הקב”ה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד עַכְשָׁו הָיוּ אֵלּוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאַתָּה קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, מֶה עָשָׂה הקב”ה מָסַר לוֹ אִיּוֹב שֶׁהָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַרְעֹה, דִּכְתִיב בּוֹ “אִישׁ תָּם וְיָשָׁר”, אָמַר לוֹ הִנּוֹ בְיָדְךָ, אָמַר הקב”ה עַד שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק עִם אִיּוֹב יִשְׂרָאֵל עוֹלִים לַיָּם וְיוֹרְדִים, וְאַחַר כָּךְ אַצִּיל אֶת אִיּוֹב, וְהוּא שֶׁאָמַר אִיּוֹב “שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי”, אָמַר אִיּוֹב שָׁלֵו הָיִיתִי בָּעוֹלָם וַיְפַרְפְּרֵנִי “וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי” כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אוֹתִי לְמַטָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר “וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה”, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הקב”ה לְמֹשֶׁה מֹשֶׁה הֲרֵי מָסַרְתִּי אִיּוֹב לַשָּׂטָן מַה בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת “דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִּסָּעוּ”. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בא לג.) שֶׁאִיּוֹב הָיָה בִּבְחִינַת שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל כְּשֶׁהַשָּׂטָן קִטְרֵג עַל קְרִיעַת יַם סוּף. וּכְפִי שֶׁרוֹאִים מֵהַמִּדְרָשׁ שֶׁאִיּוֹב הָיָה בְּחִינַת תַּיִשׁ לַעֲזָאזֵל. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן שליט”א שֶׁלָּכֵן בַּנָּבִיא אִיּוֹב (לט, א) מְבֹאָר הַחִדּוּשׁ שֶׁל הַנָּחָשׁ וְהָאַיָּלָה. כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב “הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר” וּבְרַשִׁ”י שָׁם “חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר” לְשׁוֹן חִיל יוֹלֵדָה, הָאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וְאֵין הַוְּלַד יָכוֹל לָצֵאת וּבִשְׁעַת לֵידָתָהּ אֲנִי מְזַמֵּן לָהּ דְּרָקוֹן וּמַכִּישָׁהּ בְּרַחְמָהּ וְנִפְתַּח וְאִם מַקְדִּים וּמְאַחֵר רֶגַע מִיַּד מֵתָה, וּבֵין אוֹתָם רְגָעִים אֵינִי מַחְלִיף, וּבֵין אִיּוֹב לְאוֹיֵב נִתְחַלֵּף לִי. רַשִּׁ”י מְרַמֵּז שֶׁאִיּוֹב נִמְסַר לָאוֹיֵב בָּרֶגַע הַזֶּה שֶׁהַנָּחָשׁ הִכִּישׁ אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה בִּקְרִיעַת יַם סוּף.

 

עָכָן הָיָה בִּבְחִינַת נָחָשׁ שֶׁתַּפְקִידוֹ לַעְזוֹר בִּזְמַן לֵדָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לַגְּאֻלָּה, וְהַלֵּדָה נִפְגְּמָה בִּירִיחוֹ כְּשֶׁמָּעַל בַּחֵרֶם בַּכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת לֵדָה מֵהָרֶחֶם בִּשְׁנַת פת”ח לָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁאָז נִפְתַּח הַפֶּתַח שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בְּנֹסַּח הַתְּפִלָּה: נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִֹיחַ סוֹד שַֹרְפֵי קֹדֶשׁ. אוֹתִיּוֹת עָכָ”ן סוֹ”ד מָשִׁי”חַ. וְנִרְאֶה לְבָאֵר דְּכָתוּב אֵצֶל עָכָן: (יהושע ז, א) “וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף ה’ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ’ וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם וְגוֹ’ וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתּוֹךְ הָאָהֳלִי וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ: וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ: וַיִּקָּחוּם מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וַיְבִאוּם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי ה’: וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ ה’ בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים: וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשָׁב ה’ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה”. וְרוֹאִים שֶׁעָכָ”ן פָּגַם אֶת הַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִדְבַּק בְּטֻמְאַת כְּנַעַן אוֹתִיּוֹת עָכָ”ן כְּשֶׁלָּקַח מֵהַחֶרֶם בְּכִבּוּשׁ יְרִיחוֹ, וּכְתוֹצָאָה מִזֶּה הֵבִיא חֲרוֹן אַף ה’ וּפָגַם אֶת כָּל הַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא גָרַם אֶת חֻרְבַּן שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁוֹת, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת’ (אופן רלח) הַטַּעַם שֶׁנִּקְרָא קְלִפַּת מֶלֶךְ בָּבֶל “אַדֶּרֶת”, לְפִי שֶׁסּוֹפוֹ לְהַחֲרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל”, מִזֶּה הַטַּעַם אִתְּמַר גַּם כֵּן גַּבֵּי עֵשָׂו “כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר”, לְפִי שֶׁגַּם עֵשָׂו הֶחֱרִיב בַּיִת שֵׁנִי, נִמְצָא לְפִי זֶה כְּמוֹ שֶׁשֵּׁם עֲבוֹדָה זָרָה כְּתוּבָה עַל אַדֶּרֶת שֶׁלָּקַח עָכָן, וְהִיא קְלִפַּת בָּבֶל, כֵּן הוּא קְלִפַּת עֵשָׂו, וְלָכֵן הַמִּזְמוֹר עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל אָמַר גַּם כֵּן שָׁם “זְכֹר ה’ לִבְנֵי אֱדוֹם”, כִּי שְׁנֵיהֶם יוֹנְקִים מִן אַדֶּרֶת, וְלָכֵן שְׁנֵיהֶם הֶחֱרִיבוּ הַלְּבָנוֹן שֶׁהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב “וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל”. רוֹאִים שֶׁהָאַדֶּרֶת שֶׁלָּקַח עָכָן מְסַמֶּלֶת אֶת יְנִיקַת בָּבֶל וְעֵשָׂו מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֶת הַכֹּחַ שֶׁלָּהֶם לְהַחְרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן עָכָן מָעַל וְלָקַח חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף, וְזֶה הַסְּכוּם בּוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ קָנָה אֶת מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ מֵאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי בִּסְכוּם חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף. כִּי יְרִיחוֹ קְשׁוּרָה עִם מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (במדבר י, לב) כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִין אֶת הָאָרֶץ הָיָה דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ ת”ק אַמָּה עַל ת”ק אַמָּה וְהִנִּיחוּהוּ מִלַּחֲלוֹק, אָמְרוּ מִי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ הוּא יִטְלֶנּוּ. וּמָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (מידות ב, א) הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. רוֹאִים שֶׁדָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ קָשׁוּר לְהַר הַבַּיִת שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ בְּמִסְפָּר ת”ק עַל ת”ק אַמָּה. וְכֵן מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ספרי בהעלתך) שֶׁהֵנִיחוּ אֶת נַחֲלַת יְרִיחוֹ לְמִי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה בְחֶלְקוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (תענית כז.) שֶׁחֵלֶק מֵהַמִּשְׁמָרוֹת הָיוּ בִּירִיחוֹ, וְחֵלֶק בִּירוּשָׁלַיִם. וְכֵן מוּבָא בָּראב”ד (תמיד ג, ח) שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים בִּירִיחוֹ בְּנֵס אֶת הַדְּבָרִים שֶׁקָּרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי יְרִיחוֹ הִיא כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין מד:) שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ “בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְגוֹ’, וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְגוֹ'”, וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֶּר לוֹ וִדּוּיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ ה’ בַּיּוֹם הַזֶּה”, הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְרוֹאִים שֶׁלְּעָכָן יִהְיֶה תִּקּוּן לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִׁ”י (סנהדרין מד:) שֶׁהוּא נִקְרָא עָכָן עַל שֵׁם הַנָּחָשׁ שֶׁגִּלְגֵּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ נָחָשׁ שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל: עָכָן שֶׁעִכֵּן גִּלְגֵּל עֲלֵיהֶם פְּקֻדּוֹת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, כְּעַכְנָא זוֹ שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת בְּהֶקֵּף עָגֹל. לְפִי זֶה נִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ תִּקֵּן עָכָן אֶת תְּפִלַּת עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ וְכוּ’ לִפְנֵי שֶׁנֶּהֱרַג עַל יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ, וּכְפִי שֶּׁמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת’ (קלג) עַל כֵּן נְקַוֶּה, ר”ת עָכָ”ן, שֶׁתִּקֵּן אוֹתוֹ עָכָן. וּמַדּוּעַ עָכָ”ן נִרְמָז בְּנֹסַּח הַתְּפִלָּה: נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִֹיחַ סוֹד שַֹרְפֵי קֹדֶשׁ. אוֹתִיּוֹת עָכָ”ן סו”ד מָשִׁי”חַ. כִּי עָכָן הֵבִין אֶת גֹּדֶל הַפְּגָם שֶׁגָּרַם בְּכָךְ שֶׁמִּיָּד בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ לֹא שָׁמַע בְקוֹל ה’, וּפָגַם אֶת כָּל הַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא נָתַן כֹּחַ לִקְלִפַּת הָאַדֶּרֶת לְהַחֲרִיב אֶת שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁוֹת, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַפְּתִיחָה שֶׁל שַׁעֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת לֵדָה. וְכֵן עָכָן הָיָה בִּבְחִינַת נָחָשׁ שֶׁהַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ לַעְזוֹר בִּזְמַן לֵדָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לִגְאֻלָּה כְּדִלְעֵיל, וְאִם הַלֵּדָה נִפְגְּמָה בִּירִיחוֹ שֶׁמַּקְבִּילָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, זֶה הִשְׁפִּיעַ גַּם עַל בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁוֹת שֶׁבָּאוּ בָּהֶמְשֵׁךְ כְּתוֹצָאָה מִכִּבּוּשׁ הָאָרֶץ. וְכֵן עָכָן מָעַל בַּחֵרֶם בַּכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת לֵדָה מֵהָרֶחֶם בִּשְׁנַת פת”ח לָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁאָז נִפְתַּח הַפֶּתַח שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לָכֵן הוּא הִתְפַּלֵּל עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיִּבָּנֶה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַפְּגָם שֶׁהוּא פָּגַם. וְלָכֵן כְּנֹעַם שִֹיחַ סוֹד אוֹתִיּוֹת עָכָ”ן סוֹ”ד מָשִׁי”חַ שֶׁאָז הוּא יִזְכֶּה לְתִקּוּן בְּלֵדַת מָשִׁיחַ בְּעֶזְרַת הַנָּחָשׁ, וְכַיָּדוּעַ בְּכַוָּנוֹת הָרַשַּׁ”שׁ שֶׁקְּדֻשָּׁה הִיא סוֹד שֶׁל זִוּוּג וְלֵדָה; בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁל חֲזָרַת הַשַּׁ”ץ מְכַוְּנִים אֶת הַזִּוּוּג, וּבַקְּדֻשָּׁה שֶׁל ‘וּבָא לְצִיּוֹן’ מְכַוְּנִים אֶת הַלֵּדָה. וּבְלֵדַת מָשִׁיחַ שֶׁתִּהְיֶה שׁוּב מֵהַכָּשַׁת הַנָּחָשׁ, יִזְכֶּה גַּם עָכָן לְתִקּוּן עַל מַה שֶׁפָּגַם אֶת הַלֵּדָה שֶׁל הַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהָרה”ג ר’ יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן שליט”א שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ הִקִּיף אֶת יְרִיחוֹ שֶׁבַע הַקָּפוֹת וְעָשָׂה עִגּוּלִים מִסָּבִיב לָעִיר שֶׁתִּהְיֶה הַלֵּדָה שֶׁל הַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, וְלָכֵן עָשָׂה חֵרֶם שֶׁלֹּא יִפְגְּמוּ אֶת הָרֶחֶם, וְעָכָן שֶׁמָּעַל בַּחֵרֶם פָּגַם אֶת הָרֶחֶם וְלָכֵן אוֹמֶרֶת שָׁם הַגְּמָרָא שֶׁהַפְּגָם שֶׁלּוֹ הָיָה בְּסוֹד הָעִגּוּלִים שֶׁל הַנָּחָשׁ, כִּי הוּא פָּגַם אֶת הָעִגּוּלִים שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִסָּבִיב לִירִיחוֹ. וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ נִקְרָא בִּן נוּן רֶמֶז שֶׁהָיָה לוֹ אֶת כֹּחַ הַנּוּ”ן שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַנָּחָשׁ שֶׁמַּכִּישׁ אֶת הָאַיָּלָה לִזְכּוֹת לַגְּאֻלָּה בִּפְתִיחַת הָרֶחֶם בַּכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁהַמַּעֲשֶׂה עִם עָכָן הָיָה בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא נַחְשׁוֹן, וּכְפִי שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהָאֲרִיזַ”ל שֶׁבְּכָל יְמֵי הָעֹמֶר עַד שָׁבוּעוֹת מֵאִיר בָּעוֹלָמוֹת הַיִּחוּד שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁהַנָּחָשׁ מַכִּישׁ אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה, לָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה עִם עָכָן שֶׁפָּגַם אֶת הַבְּחִינָה הַזֹּאת. וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (סנהדרין מד.) “וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ”, וְתַנְיָא שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מַמָּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְכִי נֶאֱמַר “אִישׁ” וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא “כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ”, אֶלָּא זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד רֻבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְּרִין. וְרוֹאִים שֶׁהַפְּגָם שֶׁל עָכָן גָּרַם שֶׁנֶּהֱרַג יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אוֹתִיּוֹת חֹדֶשׁ אִיּיָר שֶׁבּוֹ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה עִם עָכָן. וְכֵן הַכָּתוּב (במדבר לב, מא) “וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה” עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא 1335 שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף דָּנִיֵּאל, הַיְינוּ שֶׁעָכָן פָּגַם אֶת הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁקָּשׁוּר עִם יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁנֶּהֱרַג בִּגְלַל חֶטְאוֹ.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁלָּכֵן כָּתוּב עַל הַגְּאוּלָה הָעֲתִידָה: (הושע ב, יז) “וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם” לְרַמֵּז שֶׁעֵמֶק עָכוֹר שֶׁעָכָן פָּגַם: “עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה”, יִתְהַפֵּךְ לְפֶתַח תִּקְוָה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, הַיְינוּ פֶּתַח הָרֶחֶם וְהַלֵּדָה הוּא פֶּתַח הַתִּקְוָה שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא מָשִׁיחַ, שֶׁיּוּמְתְּקוּ עַל יְדֵי הַכָּשַׁת הַנָּחָשׁ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לִקְדֻשָּׁה וְיַעֲשֶׂה תִּקּוּן לַפְּגָם שֶׁל עָכָן שֶׁהָיָה כְּשֶׁעָלִינוּ מִמִּצְרַיִם וְנִכְנַסְנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק. וּכְפִי שֶׁעָכָן רָמַז בַּתְּפִלָּה שֶׁתִּקֵּן ‘וְעַל כֵּן נְקַוֶּה’ כִּי תִּקְוָה וּנְקַוֶּה הֵן אוֹתָהּ מִלָּה מַמָּשׁ. הַיְינוּ רָמַז עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וּכְפִי שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהַגְּמָרָא הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא, הַיְינוּ שֶׁהֶעָכוּר יִתְהַפֵּךְ לְפֶתַח תִּקְוָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט הושע תקיח) “וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר” עֵמֶק שֶׁעָכַרְתִּי בְאַפִּי, לְפֶתַח תִּקְוָה אוֹתָהּ שָׁעָה הֵם אוֹמְרִים שִׁירָה שֶׁנֶּאֱמַר “וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ” וְאֵין עָנְתָה אֶלָּא שִׁירָה שֶׁנֶּאֱמַר “וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם”. וְרוֹאִים שֶׁמְּקַשֵּׁר לְשִׁירַת מִרְיָם עַל הַיָּם שֶׁנִּבְקַע הַפֶּתַח בְּאוֹתוֹ סוֹד כְּדִלְעֵיל. וְכֵן עָכָ”ן נִרְמָז שָׁם “וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ”.

וְכֵן מוּבָא בָּרַדַּ”ק (הושע ב, יז) “וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה” לְפִי שֶׁבִּתְחִלַּת בּוֹאָם לָאָרֶָץ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ קָרָה לָהֶם הֶעָוֹן הַזֶּה וְהוּא דְּבַר עָכָן, הִבְטִיחָם שֶׁלֹּא יְפַחֲדוּ בְּהִכָּנְסָם לָאָרֶץ וְשֶׁלֹּא יִקְרָם שׁוּם עָוֹן כִּי כֻלָּם יִהְיוּ מְצֹרָפִים וּטְהוֹרִים כִּי בְּמִדְבַּר הָעַמִּים יְצֹרְפוּ, וְאוֹתוֹ עֵמֶק עָכוֹר לֹא יִקָּרֵא עוֹד כֵּן, כִּי שְׁמוֹ הוּא לִגְנַאי אֶלָּא יִקָּרֵא לוֹ שֵׁם לְשֶׁבַח וְהוּא פֶּתַח תִּקְוָה. וּמַה שֶּׁאָמַר פֶּתַח וְלֹא אָמַר עֵמֶק כְּמוֹ שֶׁהָיָה, לְפִי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כְּפֶתַח כִּי מִשָּׁם יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בִּתְחִלָּה, וְיִהְיֶה לָהֶם תִּקְוָה וְאַחֲרִית טוֹב לְפִיכָךְ יִקְרְאוּ לוֹ פֶּתַח תִּקְוָה. וְרַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָאוֹן פֵּרֵשׁ יַעֲשֶׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ נִפְלָאוֹת בָּעֵמֶק שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ עָכָן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וְיִקְרְאוּ לוֹ פֶּתַח תִּקְוָה וְיָשִׁירוּ לָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל הַנִּפְלָאוֹת. וְרוֹאִים שֶׁמְּבָאֵר אֶת עֵמֶק עָכוֹר עַל הָעֵמֶק שֶׁל עָכָן שֶׁהוּא יִתְהַפֵּךְ לְפֶתַח תִּקְוָה בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, וְשָׁם ה’ יַעֲשֶׂה נִסִּים בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה וְיָשִׁירוּ אֶת הַשִּׁירָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׂפְתֵי צַדִּיק’ (שבועות) “עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה”, מַה שֶּׁיּוֹרֵד לָעֵמֶק עֲכִירַת עִנְיָנִים מָרִים, אַחַר כָּךְ בְּעוֹזְבוֹ דֶּרֶךְ זֶה נִתְהַפֵּךְ עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁיִּהְיֶה פֶּתַח תִּקְוָה שֶׁזְּדוֹנוֹת מִתְהַפֵּךְ לִזְכֻיּוֹת. וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן אֶת סוֹד הָרַע שֶׁנֶּהֱפַךְ לַטּוֹב, וְזֶה סוֹד עָכָן הַנָּחָשׁ שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת מְתֻקָּן וּלְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב לֶעָתִיד לָבֹא.

וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: “עֵמֶק עָכוֹר” בְּגִימַטְרִיָּא עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ, כְּפִי שֶׁהֵבֵאנוּ שֶׁשָּׁם תִּקֵּן עָכָן אֶת תְּפִלַּת “וְעַל כֵּן נְקַוֶּה” וְהִשְׁלִים אֶת תְּפִילַת עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ שֶׁתִּקֵּן יְהוֹשֻׁעַ. וּמֵאִידָךְ תְּפִלַּת “וְעַל כֵּן נְקַוֶּה” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא פֶּתַח תִּקְוָה שֶׁתִּהְיֶה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה וְתַשְׁלִים אֶת תִּקּוּן עָכָן שֶׁתִּקֵּן תְּפִלָּה זוֹ. וְכֵן פֶּתַח תִּקְוָה אוֹ “וְעַל כֵּן נְקַוֶּה” עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא 999 הַמִּסְפָּר שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וְכֵן “עֵמֶק עָכוֹר” אוֹ עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ בְּגִימַטְרִיָּא תִּקְוָה בְּלִי הָאוֹת ה’ שֶׁנִּפְגְּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ תִּקֵּן אֶת עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וְהִגִּיעוּ לְעֵמֶק עָכוֹר. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁעָכָן פָּגַם אֶת הַמַּלְכוּת וְהַלֵּדָה בַּכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן שֶׁרָחָב שָׂמָה אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי בַּחֲלוֹן, לָכֵן הַתִּקּוּן יִתְהַפֵּךְ לְפֶתַח תִּקְוָה כְּדִלְעֵיל. וְכֵן מוּבָא מַעֲשֶׂה בְּסִפְרֵי חֲסִידוּת שֶׁפַּעַם רָצוּ לְהַטִּיל חֵרֶם עַל אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְאַחַר כָּךְ הִמְתִּיקוּ אֶת הַחֵרֶם לְכֶרֶם, וְגַם כָּאן רוֹאִים בַּפָּסוּק שֶׁמְּתַקֵּן אֶת עָכָן שֶׁמָּעַל בַּחֵרֶם מֻזְכָּר הַכֶּרֶם: “וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם”, כִּי הַתִּקּוּן נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ הַנָּחָשׁ שֶׁמְּתַקֵּן אֶת חֵטְא הַיַּיִן וְהַכֶּרֶם שֶׁל עֵץ הַדַּעַת. וְכֵן עָכָן הָיָה “בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה”.

מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (בראשית לח, ל) רְאוּיָה הָיְתָה תָּמָר לְהִזְדַּוֵּג לִיהוּדָה שֶׁתַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שְׁמָהּ תָּמָר הַכּוֹלֵל כֹּחַ זִכְרוּת וְכֹחַ נְקֵבוּת, כִּי הַלּוּלָב הוּא הַזָּכָר וְהַפְּרִי שֶׁלּוֹ הוּא הַתָּמָר שֶׁהוּא זָכָר מִבַּחוּץ, וּבְגַרְעִינָתוֹ שֶׁבִּפְנִים הוּא נְקֵבָה, וּרְאוּיִם הָיוּ פֶּרֶץ וְזֶרַח לִהְיוֹתָם נֶאֱצָלִים מִתָּמָר כִּי הֵם כְּנֶגֶד חַמָּה וּלְבָנָה הַנֶּאֱצָלִים מִן הָאוֹר הָרִאשׁוֹן הַכּוֹלֵל זָכָר וּנְקֵבָה כִּי כֹּחַ זֶרַח כְּנֶגֶד חַמָּה, וּפֶרֶץ כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה, שֶׁהִיא פַּעַם מִתְמַלֵּאת פַּעַם חֲסֵרָה וְנִפְרֶדֶת. רוֹאִים שֶׁזֶּרַח הוּא בְּחִינַת זָכָר, וּפֶרֶץ בְּחִינַת נְקֵבָה, לְפִי זֶה מְבֹאָר מַדּוּעַ עָכָן הַנֶּכֶד שֶׁל זֶרַח הוּא בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁמִּזְדַּוֵּג עִם רֶחֶם הָאַיָּלָה בְּסוֹד זָכָר כְּדִלְעֵיל. וְכֵן מוּבָא בַּ’חֲתַם סוֹפֵר’ (‘תורת משה’ במדבר ג, מו) שֶׁמֵּהֲרִיגַת עָכָן הִתְחַזְּקָה בְּיִשְׂרָאֵל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁרָאוּ אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁל מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת שֶׁחַיָּב מִיתָה. וְלָכֵן הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר שֶׁעָכָן נִרְמָז בְּהוֹשָׁטַת הַיָּד שֶׁל זֶרַח קֹדֶם לֵדַת פֶּרֶץ, לִרְמֹז שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא עָכָן שֶׁיִּהְיֶה מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, וְיוֹשִׁיט יָדוֹ נֶגֶד הַמַּלְכוּת, הַיְינוּ קֹדֶם לֵדַת פֶּרֶץ, וְאָז הַיָּד תַּחְזֹר חֲזָרָה לְרַמֵּז עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁל מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת. וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר בְּלֵדַת זֶרַח: “וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ” בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁאָז יִהְיֶה הַתִּקּוּן לְעָכָן בִּבְחִינַת הֲשָׁבַת הַיָּד שֶׁתַּחְזֹר הַכְּנִיעָה שֶׁל עָכָן לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (משפטים קיט:) שִׁבְעִים הַקּוֹלוֹת שֶׁצּוֹוַחַת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַל בָּנֶיהָ, שֶׁהִתְחַזֵּק עֲלֵיהֶם הַקַּדְרוּת בַּגָּלוּת, בְּשִׁבְעִים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, “כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךְ ה’. וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ ה’ אֱלֹהֵינוּ”. וּבָהֶם הָאַיֶּלֶת מַכְנִיסָה רֹאשָׁהּ בֵּין בִּרְכֶּיהָ. הָרֹאשׁ הוּא צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. בֵּין בִּרְכֶּיהָ שֶׁהֵם נֶצַח וְהוֹד. וְנִשְׁבַּע לָהּ בּוֹ לִפְדּוֹת אֶת בָּנֶיהָ בַּבֹּקֶר, שֶׁהִיא אַרְיֵה, בֹּקֶר יָמִין שֶׁל אַבָרָהָם, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיּוֹצֵא מִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה”. וּמִשּׁוּם זֶה “חַי ה’ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר”. וְרוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר מַזְכִּיר בְּלֵדַת מָשִׁיחַ אֶת תְּפִלַּת עָכָן: “וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ”.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁמַּה שֶּׁאָמְרוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב אַחֲרֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים (במדבר יג, ל) “עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ” מְרַמֵּז עַל תְּפִלַּת עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ שֶׁתִּקֵּן יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, “עָלֹה נַעֲלֶה” מְרַמֵּז עַל תְּפִלַּת עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וְעַל תְּפִלַּת “וְעַל כֵּן נְקַוֶּה” שֶׁתִּקֵּן עָכָן בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. וְכֵן “כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ” ר”ת ‘וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ‘. וְכֵן עָכָן שֶׁהִתְקַשֵּׁר עִם אַדֶּרֶת הוּא בְּגִימַטְרִיָּא פַּעֲמַיִם שִׁבְעִים. רֶמֶז שֶׁהַתִּקּוּן לְמַעֲשֵׂהוּ יִהְיֶה אַחֲרֵי 70 שָׁנִים שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל וְ70 שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכֵן ‘שִׂיחַ סוֹד’ שֶׁנִּרְמָז בּוֹ עָכָן כְּדִלְעֵיל בְּגִימַטְרִיָּא 70. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘קְדֻשַּׁת לֵוִי’ (דרוש לפורים) שֶׁחֹדֶשׁ אֲדָר הוּא מִלְּשׁוֹן אַדֶּרֶת וְהוּא מְסֻגָּל לְתַקֵּן אֶת פְּגַם הָאַדֶּרֶת שֶׁל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁחֹדֶשׁ אֲדָר וְאוֹר הַפּוּרִים הֵבִיאוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, כָּךְ הֵם יָבִיאוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְנִיעוּ אֶת קְלִפַּת הָאַדֶּרֶת. וְלָכֵן אָמַר ה’ לִיהוֹשֻׁעַ לַעֲשׂוֹת גּוֹרָל לְגַלּוֹת מִי מָעַל בַּחֵרֶם עַד שֶׁגִּלּוּ אֶת עָכָן, לְרַמֵּז שֶׁאוֹר הַגּוֹרָל שֶׁהוּא אוֹר הַפּוּרִים מְתַקֵּן אֶת פְּגַם הָאַדֶּרֶת שֶׁל עָכָן. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מ. פ. שליט”א שֶׁעָכָ”ן נִרְמָז בְּר”ת בַּכָּתוּב (קהלת יב, יד) “כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם“.

וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּעִיר עַכּוֹ, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ עוֹלִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הַיָּם, כַּמּוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (שביעית יב:) רַבִּי יוֹסִי בֶּן חֲנִינָא מְנַשֵּׁק לְכִיפָּתָא דְּעַכּוֹ. וְעָכָ”ן אוֹתִיּוֹת עַכּ”וֹ כַּאֲשֶׁר הַו’ אֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת לְנוּ”ן סוֹפִית שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַנָּחָשׁ. כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁנָּחָשׁ נִפְגָּם עַל יְדֵי עָכָן. וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁעַכּוֹ קְשׁוּרָה עִם שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (יומא לח.) תָּנוּ רַבָּנָן מַה נִּסִּים נַעֲשׂוּ לְדַלְתוֹתָיו אָמְרוּ כְּשֶׁהָלַךְ נִיקָנוֹר לְהָבִיא דְלָתוֹת מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, בַּחֲזָרָתוֹ עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם לְטַבְּעוֹ, וְנָטְלוּ אַחַת מֵהֶן וְהִטִּילוּהָ לַיָּם, וַעֲדַיִן לֹא נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ, בִּקְּשׁוּ לְהַטִּיל אֶת חֲבֶרְתָּהּ, עָמַד הוּא וּכְרָכָהּ, אָמַר לָהֶם, הַטִּילוּנִי עִמָּהּ, מִיָּד נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. הָיָה מִצְטַעֵר עַל חֲבֶרְתָּהּ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִנְמֵלָהּ שֶׁל עַכּוֹ, הָיְתָה מְבַצְבֶּצֶת וְיוֹצֵאת מִתַּחַת דָּפְנֵי הַסְּפִינָה. לְפִיכָךְ כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי נִיקָנוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ בָהֶם נִסִּים. וְרוֹאִים שֶׁנִּקָּנוֹר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת נ’ דּוֹמֶה לְנַחְשׁוֹן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל שַׁעֲרֵי הַמִּקְדָּשׁ בַּיָּם, דּוֹמֶה לְנַחְשׁוֹן שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לְהִכָּנֵס לְיַם סוּף לִפְתֹּחַ אֶת הָרֶחֶם בְּסוֹד פְּתִיחַת שַׁעֲרֵי הַמִּקְדָּשׁ כְּדִלְעֵיל. וְכָל זֶה הָיָה כְּשֶׁ’עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל לְטַבְּעוֹ לָכֵן הוּא זָכָה לְנִסִּים בַּשְּׁעָרִים שֶׁלּוֹ שֶׁעֲתִידִים לְהִקָּבַע גַּם בְּבַיִת הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, וְכָל זֶה הָיָה בְּעַכּוֹ שֶׁקְּשׁוּרָה עִם פֶּתַח הָרֶחֶם. וְכֵן הַדְּלָתוֹת הָיוּ מִנְּחֹשֶׁת שֶׁמְּסַמֵּל אֶת שֹׁרֶשׁ הַנָּחָשׁ. וְכֵן נוּ”ן הוּא שֵׁם שֶׁל דָּג שֶׁקָּשׁוּר עִם עַכּוֹ, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר ה, ח) אֵינוֹ דּוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לָעוֹלֶה מִצִּידוֹן.

מוּבָא בִּרְמַ”ע מִפָּאנוֹ (‘גלגולי נשמות’ ע) עָכָן הוּא חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי, שֶׁנִּטְמַן לָתֶת הָאֵשׁ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל, וּבָא נָחָשׁ וְהִכִּישׁוֹ שָׁם, כִּי עָכָן הוּא לְשׁוֹן עַכְנָא דְּהִכִּישׁוֹ, וּמִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ, וְגַם כִּי חִיאֵל הוּא חָזַר לִבְנוֹתוֹ, וְעָבַר עַל חֶרְמוֹ “בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ”. וְרוֹאִים שֶׁעָכָן הִתְגַּלְגֵּל בְּחִיאֵל בֵּית הָאֱלִי וְעָבַר שׁוּב עַל הַחֵרֶם שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ שֶׁלֹּא יִבְנוּהָ עַד עוֹלָם, וְהוּא בָּנָה אֶת הָעִיר יְרִיחוֹ, וְאַחַר כָּךְ נֶעֱנַשׁ מֵהַכָּשַׁת נָחָשׁ כְּשֶׁהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁל נְבִיאֵי הַבַּעַל בְּהַר הַכַּרְמֶל בְּמַטָּרָה לְהַדְלִיק אֵשׁ לְהַרְאוֹת כִּבְיָכוֹל שֶׁהַבַּעַל הוּא אֲמִתִּי. וְרוֹאִים שֶׁכְּשֵׁם שֶׁפָּגַם אֶת לֵדַת מָשִׁיחַ בַּכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא נִסָּה לְהִלָּחֵם בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּהַר הַכַּרְמֶל. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘קְהִלַּת יַעֲקֹב’ (ערך עכן) עָכָן אֲשֶׁר בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמָּעַל בַּחֵרֶם, נִתְגַּלְגֵּל בְּחִיאֵל בֵּית הָאֱלִי שֶׁנִּטְמַן לָתֶת אֵשׁ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל וְהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ, עָכָן לְשׁוֹן עַכְנָא, נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶּן זַבְדִּי עִם הַכּוֹלֵל וְג’ אוֹתִיּוֹת דְּעָכָן גִּימַטְרִיָּא זֶהוּ חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי וְי”ד אוֹתִיּוֹת עִם הַכּוֹלֵל. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט מלכים רד) “וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה”, מְלַמֵּד שֶׁחִיאֵל עֲשָׂאוֹ נָבוּב וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ וְאָמְרוּ לוֹ כְּשֶׁתִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִיָּד חֲתֵה הָאֵשׁ אֲשֶׁר בְּיָדְךָ וְהַדְלֵק מִתַּחְתָּיו מִיָּד זִמֵּן הקב”ה נָחָשׁ וּנְשָׁכוֹ וָמֵת. וְכֵן רוֹאִים בַּ’מְגַלֵּה עֲמֻקּוֹת’ שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר לָאוֹתִיּוֹת נוּ”ן שֶׁבְּ’וָאֶתְחַנָּן‘: (ואתחנן ריד) “וָאֶתְחַנַּן”, רָאָה מֹשֶׁה דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לַבַּעַל, וְאִי לָאו שֶׁעוֹבַדְיָה יָרֵא אֶת ה’ מִנְּעוּרָיו, הָיְתָה הוֹרֶגֶת אִיזֶבֶל כָּל נְבִיאֵי ה’, וְאַחַר כָּךְ בָּא אֵלִיָּהוּ וְהִתְפַּלֵּל בְּהַר הַכַּרְמֶל וְאָמַר “עֲנֵנִי ה’ עֲנֵנִי” וְהָיָה מְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם שֶׁבָּא נָחָשׁ וְנָשְׁכָה לְחִיאֵל בֵּית הָאֱלִי, דְּאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּה עַל פָּסוּק אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם נֹצְרָהּ אֶת הַנָּחָשׁ וְכוּ’, וּמִזֶּה הַטַּעַם קָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע חִיאֵל וְיַדְלִיק הָעֵצִים, וְלָכֵן הָיָה מִתְלוֹצֵץ אֵלִיָּהוּ וְאָמַר “קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְגוֹ’ אוּלַי יָשֵׁן הוּא”, עָלָיו קָמְכַוֵּן. וְהִנֵּה עַל אוֹתוֹ דּוֹר בָּא מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, וְלָכֵן פָּתַח וָאֶתְחַנָּן בְּב’ נוּנִי”ן, רֶמֶז עַל מֵאָה נְבִיאִים שֶׁשִּׁיֵּר עוֹבַדְיָה בְּב’ מְעָרוֹת כָּל מְעָרָה הָיוּ בוֹ נ’ נְבִיאִים. וְגַם כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרָיו זֶה נִתְגַּלְגֵּל עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה שֶׁל חִיאֵל הָאֱלִי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ בוֹ קְלָלוֹת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁקִּלֵּל כֵּן “אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה’ אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ, בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ”, וְסוֹד יְרִיחוֹ כְּנֶגְדָּהּ בַּקְּדֻשָּׁה מַלְכוּת נִקְרֵאתָ יְרִיחוֹ, וּבָהּ כְּלוּלִים כָּל הַסְּפִירוֹת מִכֶּתֶר וְעַד מַלְכוּת גָּדוֹל וְקָטָן שָׁם הוּא. וְכֵן רוֹאִים קֶשֶׁר לָאוֹתִיּוֹת נוּ”ן שֶׁבְּ“עֲנֵנִי ה’ עֲנֵנִי”. וְכֵן חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי בְּגִימַטְרִיָּא עֵמֶק עָכוֹר אוֹ עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ שֶׁקְּשׁוּרִים עִם עָכָן הַגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ כְּדִלְעֵיל.

כָּתוּב (מ”א טז, לד) “בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר ה’ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן”. וּמְבָאֵר רַשִׁ”י “בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ” כְּשֶׁיִּסְּדָהּ מֵת בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, וְקָבַר וְהָלַךְ וְקָבַר כָּל בָּנָיו, עַד שֶׁמֵּת הָאַחֲרוֹן בְּהַצָּבַת דְּלָתוֹת, וְכֵן הוּא קְלָלוֹת שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ “בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ”, וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁחִיאֵל אֲבִירָם שְׂגוּב בְּגִימַטְרִיָּא תרי”ג מִצְוֹת, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה כְּשֶׁנִּזְכֶּה לְתרי”ג מִצְוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רָצָה לְטַהֵר תַּנּוּר שֶׁל עַכְנַאי שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בְּלֵדַת מָשִׁיחַ כְּמוֹ נַחְשׁוֹן. וְלָכֵן תַּנּוּרוֹ שֶׁל עַכְנָאי טָהוֹר ר”ת תשע”ט.

מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (כלים ה, י) חִתְּכוֹ חֻלְיוֹת וְנָתַן חוֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. זֶה תַּנּוּרוֹ שֶׁל עַכְנָאי. וּמָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ב”מ נט:) מַאי עַכְנַאי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל שֶׁהֵקִיפוּ דְבָרִים כְּעַכְנָא וְטִמְאוּהוּ. תָּנָא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כָּל תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ. אָמַר לָהֶם אִם הֲלָכָה כְמוֹתִי חָרוּב זֶה יוֹכִיחַ, נֶעֱקַר חָרוּב מִמְּקוֹמוֹ מֵאָה אַמָּה, וְאָמְרֵי לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הֶחָרוּב. חָזַר וְאָמַר לָהֶם אִם הֲלָכָה כְמוֹתִי אַמַּת הַמַּיִם יוֹכִיחוּ, חָזְרוּ אַמַּת הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַמַּת הַמַּיִם. חָזַר וְאָמַר לָהֶם אִם הֲלָכָה כְמוֹתִי כָּתְלֵי בֵית הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ, הִטּוּ כָתְלֵי בֵית הַמִּדְרָשׁ לִפּוֹל. גָּעַר בָּהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לָהֶם אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה אַתֶּם מַה טִּיבְכֶם, לֹא נָפְלוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַעֲדַיִן מַטִּין וְעוֹמְדִים חָזַר וְאָמַר לָהֶם אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי מִן הַשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ, יָצְאתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה מַה לָּכֶם אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְכָל מָקוֹם. עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא” מַאי “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא” אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה מֵהַר סִינַי אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל, שֶׁכְּבָר כָּתַבְתָּ בַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת”. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי נָתָן לְאֵלִיָּהוּ, אֲמַר לֵיהּ מַאי עֲבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא שַׁעְתָּא, אָמַר לֵיהּ קָא חַיִיךְ, אָמַר נִצְּחוּנִי בָנַי נִצְּחוּנִי בָנַי. אָמְרוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵבִיאוּ כָּל טְהָרוֹת שֶׁטִּהֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ. וְנִמְנוּ עָלָיו וּבֵרְכוּהוּ, וְאָמְרוּ “מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ” אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי אֵלֵךְ, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹדִיעוֹ, וְנִמְצָא מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מֶה עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא לָבַשׁ שְׁחוֹרִים, וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיָשַׁב לְפָנָיו בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲקִיבָא מַה יּוֹם מִיָּמִים אָמַר לוֹ רַבִּי כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁחֲבֵרֶיךָ בְּדֵלִין מִמֶּךָ. אַף הוּא קָרַע בְּגָדָיו וְחָלַץ מִנְעָלָיו, וְנִשְׁמַט וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, לָקָה הָעוֹלָם שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים, וּשְׁלִישׁ בְּחִטִּים, וּשְׁלִישׁ בִּשְּעוֹרִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף בָּצֵק שֶׁבִּידֵי אִשָּׁה תָפַח. תַּנָּא אַף גָּדוֹל הָיָה בְאוֹתוֹ הַיּוֹם. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּתַן בּוֹ עֵינָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִשְׂרַף. וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה בָא בִסְפִינָה עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל לְטַבְּעוֹ, אָמַר כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוּס. עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. אִימָא שָׁלוֹם דְּבִיתְהוּ דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אַחְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוָאִי, מֵהַהוּא מַעֲשֶׂה וְאֵילָךְ לָא הֲוָת שַׁבְקַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵיפַּל עַל אַפֵּיהּ. הַהוּא יוֹמָא רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה וְאִיחְלַף לָהּ בֵּין מָלֵא לְחָסֵר. אִכָּא דְאָמְרֵי אֲתָא עַנְיָא וְקָאִי אַבָּבָא אַפִּיקָה לֵיהּ רִיפְתָּא, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ דְּנָפַל עַל אַנְפֵּיהּ, אָמְרָה לֵיהּ קְטַלְתֵּיהּ לְאָחִי, אַדְהָכֵי נָפַק שִׁפּוּרָא מִבֵּי רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּשָׁכִיב. וּבֵאֲרוּ הרה”ג ר’ יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן שליט”א וְר’ א. י. שליט”א שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר רָצָה לְטַהֵר תַּנּוּר שֶׁל עַכְנַאי רָצָה לְתַקֵּן אֶת עָכָן שֶׁפָּגַם בְּעֵמֶק עָכוֹר שֶׁנִּקְרָא עֵמֶק יִזְרְעֶאל אוֹתִיּוֹת אֱלִיעֶזֶר (עיין ב’אבן עזרא’ הושע ב, יז). הַיְינוּ לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהָעַכְנַאי שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ עוֹלֶה לַקְּדֻשָּׁה וּמִשְׁתַּתֵּף בְּלֵדַת מָשִׁיחַ כְּמוֹ נַחְשׁוֹן כְּדִלְעֵיל, וְהַסּוֹד שֶׁל תַּנּוּרוֹ שֶׁל עַכְנַאי מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן אֶרֶס הַנָּחָשׁ בְּכֹחַ הָאֵשׁ שֶׁבַּתַּנּוּר שֶׁמְּבַטֶּלֶת אֶת אֶרֶס הַנָּחָשׁ, כַּיָּדוּעַ שֶׁאֵשׁ מְבַטֶּלֶת אֶת אֶרֶס הַנָּחָשׁ.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁחָלַק עָלָיו הָיָה בִּבְחִינַת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁנִּלְחַם לְהַבְדִּיל, בְּעָכָן, לְרַמֵּז שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן הַתִּקּוּן. לָכֵן עָשׂוּ עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חֵרֶם אוֹתִיּוֹת רֶחֶם, כְּמוֹ הַחֵרֶם שֶׁעָשׂוּ עַל עָכָן שֶׁפָּגַם אֶת הָרֶחֶם כְּדִלְעֵיל. לְרַמֵּז שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה לְטַהֵר אֶת הָעַכְנַאי. וְלָכֵן הִקִּיפוּ אוֹתוֹ בִּדְבָרִים כְּנָחָשׁ בִּבְחִינַת הַקָּפַת יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעִיר יְרִיחוֹ וּבְחִינַת הָעִגּוּלִים שֶׁל הַנָּחָשׁ שֶׁהָיָה אֵצֶל עָכָן, כְּפִי שֶׁהֵבֵאנוּ מֵרַשִׁ”י: עָכָן שֶׁעִכֵּן גִּלְגֵּל עֲלֵיהֶם פְּקֻדּוֹת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, כְּעַכְנָא זוֹ שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת בְּהֶקֵּף עָגֹל.

וְכֵן הַמַּצָּב שֶׁל כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּאֲלַכְסוֹן מְרַמֵּז עַל חוֹמוֹת יְרִיחוֹ שֶׁהָעֹבִי שֶׁל הַחוֹמָה הָיָה כְּמוֹ הַגּוֹבַהּ כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות נד:), וְזֶה בְּחִינַת הָאֲלַכְסוֹן שֶׁמְּרַמֵּז עַל מַצָּב שֶׁל עֹבִי וְגֹבַהּ שָׁוִים. וּכְמוֹ שֶׁבִּירִיחוֹ הַמַּצָּב הַזֶּה שֶׁל עֹבִי וְגֹבַהּ שָׁוִים לֹא אִפְשֵׁר אֶת נְפִילַת הַחוֹמָה וִהְיוּ צְרִיכִים לְנֵס שֶׁהַחוֹמָה תִּבָּלַע בִּמְקוֹמָהּ, כָּךְ כָּאן הָיָה נֵס בַּקִּיר שֶׁנִּשְׁאַר לַעֲמוֹד בַּאֲלַכְסוֹן וְלֹא נָפַל. וְכֵן הָאֲלַכְסוֹן מְרַמֵּז עַל זְמַן הַלֵּדָה שֶׁהָרֶחֶם נִפְתַּחַת בַּאֲלַכְסוֹן בְּסוֹד מֶ”ם סְתוּמָה שֶׁנִּפְתַּחַת בַּאֲלַכְסוֹן לִשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת ד’.

וְכֵן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עָשָׂה וִדּוּי בִּנְפִילַת אַפָּיִם שֶׁגָּרְמָה לְהִסְתַּלְּקוּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, דּוֹמֶה לְעָכָן שֶׁהִתְוַדָּה קֹדֶם מִיתָתוֹ. וְכֵן מוּבָא בָּרמ”ע מִפָּאנוֹ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה גִּלְגּוּל אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהַנָּחָשׁ רָצָה לִבְלֹעַ אוֹתוֹ וְצִפּוֹרָה הִכְנִיעָה אוֹתוֹ בְּכֹחַ הַבְּרִית מִילָה שֶׁעָשְׂתָה עִם הַצּוֹר, לְהַכְנִיעַ אֶת הַנָּחָשׁ שֶׁקָּשׁוּר עִם הַצּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר”. וְכֵן נַחְשׁוֹן שֶׁבָּקַע אֶת הַיָּם בְּסוֹד לֵדַת מָשִׁיחַ מֵהַכָּשַׁת הַנָּחָשׁ, נִרְמָז בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא שָׁם ‘וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה בָא בִסְפִינָה עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל לְטַבְּעוֹ‘ כִּי הַקְּפִידָא שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁלֹּא רָצָה לְהָחִישׁ אֶת לֵדַת הַגְּאֻלָּה דֶּרֶךְ הַנָּחָשׁ, גָּרְמָה לוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ שֶׁבַּיָּם בִּקֵּשׁ לְטַבְּעוֹ.

וְאַף שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְדִּיל אֶלֶף אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת בֵּין הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעָכָן שֶׁהָיָה חוֹטֵא וּבָעַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְגָרַם לַחֲרוֹן אַף ה’, רוֹאִים אֶת הַדִּמּוּיִים בֵּין שְׁנֵי הַמַּעֲשִׂים שֶׁהָיָה בָּהֶם אֶת סוֹד הַנָּחָשׁ וְתִקּוּנוֹ לֶעָתִיד לָבֹא. וְעִנְיַן הַוִּדּוּי שֶׁיֵּשׁ בְּשֵׁנִי הַמְּקוֹמוֹת מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן הַנָּחָשׁ שֶׁקָּשׁוּר עִם הַכְּרִיעָה בְּמוֹדִים וְהַהַכְנָעָה לְצַד הַקְּדֻשָּׁה. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ב”ק טז.) שִׁדְּרוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה נָחָשׁ, וְהָנֵי מִילֵּי דְלָא כְּרַע בְּמוֹדִים. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהֶעָכָן צָרִיךְ לְהִכָּנַע לַקְּדֻשָּׁה וְלַהֲפֹךְ אֶת הָרַע לְטוֹב. וְכֵן שִׁדְּרָה בְּגִימַטְרִיָּא תַּנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (קדושין כט:) שֶׁהָיָה שֵׁד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּצוּרַת נָחָשׁ עִם ז’ רָאשִׁין וְעַל יְדֵי כָּל כְּרִיעָה וּכְרִיעָה נָפַל לוֹ רֹאשׁ אֶחָד.

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (ר”ה כ:) אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב נַחְמָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שָׁעֵי מִכַּסֵּי סִיהַרָא. וְרוֹאִים שֶׁ24 שָׁעוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה מְכֻסָּה לְגַמְרֵי וְאֵין רוֹאִים אוֹתָהּ. וְשָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ א. י. שליט”א שֶׁלִּכְאוֹרָה קָשֶׁה מַדּוּעַ בְּשַׁבָּת שֶׁחָלָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ קוֹרְאִים אֶת הַהַפְטָרָה שֶׁל מָחָר חֹדֶשׁ, מַה זֶּה שַׁיָּךְ לְעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְכִי בִּגְלַל שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הָיָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ זֶה קָשׁוּר לַיּוֹם הַזֶּה דַּוְקָא. וּבֵאֵר שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׂם דָּוִד אָמַר לִיהוֹנָתָן: (ש”א כ, ה) “וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוֹנָתָן הִנֵּה חֹדֶשׁ מָחָר וְאָנֹכִי יָשֹׁב אֵשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ לֶאֱכוֹל וְשִׁלַּחְתַּנִי וְנִסְתַּרְתִּי בַשָּׂדֶה עַד הָעֶרֶב וְגוֹ’ וַיִּסָּתֵר דָּוִד בַּשָּׂדֶה וַיְהִי הַחֹדֶשׁ וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ אֶל הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל”, יֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁהַסּוֹד שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִמְצָא בַּהַפְטָרָה הַזֹּאת שֶׁדָּוִד הִסְתַּתֵּר שָׁם בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּבְחִינַת הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְכַּסָּה לְגַמְרֵי בַּיּוֹם הַזֶּה, כִּי דָּוִד הוּא בְּחִינַת לְבָנָה.

וְהַבֵּאוּר בָּעֹמֶק, כֵּיוָן שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הִתְחַדְּשׁוּת הַמַּלְכוּת מֵהַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן, כֵּיוָן שֶׁהַמַּלְכוּת מְקַבֶּלֶת אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ בִּזְמַן הַיִּחוּד זֶה נִמְשָׁל לְלֵדָה, סוֹד מוֹלַד הַלְּבָנָה, כִּי יֵשׁ כָּאן לֵדָה שֶׁל חַיִּים חֲדָשִׁים שֶׁהַמַּלְכוּת מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כַּמּוּבָא בְּ’שַׁעַר מַאַמְרֵי רַשְׁבִּ”י’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ע’ ט) שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת אֶת הַחִיּוּת שֶׁל רמ”ח אֵיבָרֶיהָ מִהַבַּעַל בִּזְמַן הַזִּוּוּג וְהִיא תְּלוּיָה בְּבַעֲלָהּ בְּדָבָר זֶה, וְלָכֵן הִיא פְּטוּרָה מֵרמ”ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט, ט) “רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ”. דְּבִזְמַן הַזִּוּוּג יֵשׁ נְתִינַת חַיִּים, וְכֵן הַדָּבָר בַּפַּרְצוּפִים הָעֶלְיוֹנִים בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת שֶׁבִּזְמַן הַיִּחוּד יֵשׁ הִתְחַדְּשׁוּת שֶׁל חַיִּים בִּבְחִינַת לֵדָה מֵחָדָשׁ, לָכֵן הַיִּחוּד מוֹלִיד נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת לָעוֹלָם מִתּוֹסֶפֶת הַחַיִּים שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת. וּמִמֵּילָא יוֹם עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם דִּין שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת בַּמַּלְכוּת, שֶׁהַלְּבָנָה שֶׁמִּתְכַּסָּה לְגַמְרֵי כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל אֵצֶל דָּוִד שֶׁהִסְתַּתֵּר בַּיּוֹם הַזֶּה, לְרַמֵּז שֶׁהַמַּלְכוּת כִּבְיָכוֹל נֶעֱלֶמֶת וְאֵינָהּ קַיֶּמֶת בַּיּוֹם הַזֶּה כְּשֶׁהִיא מְצַפָּה לַחַיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁיָּבוֹאוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּזְמַן הַיִּחוּד. וְלָכֵן הַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם שֶׁל תְּשׁוּבָה וְאוֹמְרִים תְּפִלַּת ‘יום כִּפּוּר קָטָן’ כִּי זֶה חֵלֶק מֵהִסְתַּתְּרוּת הַמַּלְכוּת שֶׁמְּכִינָה אֶת עַצְמָהּ לַיִּחוּד שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּבְחִינַת אִשָּׁה שֶׁנִּטְהֶרֶת לְבַעֲלָהּ לִזְכּוֹת לְחַיִּים חֲדָשִׁים. וְלָכֵן הָיָה דִּיּוּן בְּיוֹם עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ בֵּין דָּוִד לִיהוֹנָתָן אִם שָׁאוּל רוֹצֶה לַהֲרוֹג אֶת דָּוִד אוֹ לֹא, הַיְינוּ הָיָה דִּיּוּן עַל עֶצֶם הַחַיִּים שֶׁל דָּוִד שֶׁמִּתְעוֹרֵר בַּיּוֹם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָמוֹת.

וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁאֵשֶׁת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טָעֲתָה בְּעִבּוּר הַחֹדֶשׁ וְחָשְׁבָה שֶׁעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְלֹא שָׁמְרָה עָלָיו שֶׁלֹּא יֹאמַר תַּחֲנוּן, וּמִזֶּה נִגְרְמָה מִיתַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר רָצָה לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַיִּחוּד וְהַחַיִּים שֶׁל הַמַּלְכוּת. לָכֵן בְּיוֹם עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַדָּבָר הַזֶּה, הִתְעוֹרֵר הַדִּין נֶגֶד הַתַּנָּאִים שֶׁפָּסְקוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן, וְנִגְרְמָה מִיתַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵאִירָה בּוֹ הֶאָרַת הַמַּלְכוּת בְּאוֹתוֹ זְמַן. וְכֵן אִימָּא שָׁלוֹם בְּגִימַטְרִיָּא סוֹד מָשִׁיחַ, וּבְגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה עִם הַמִּלִּים עוֹלָה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. כִּי בַּסִּפּוּר הַזֶּה שֶׁל אִימָּא שָׁלוֹם אֵשֶׁת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טָמוּן סוֹד מָשִׁיחַ.

וְכֵן “מָחָ”ר חֹדֶ”שׁ” נִרְמָז בְּאוֹת שְׁלִישִׁית הֲפוּכָה בַּפָּסוּק שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּבוֹא נָבִיא לְהוֹכִיחוֹ בְּמַה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק: (תהלים קמא, ה) “יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ”. וְכֵן “מָחָ”ר חֹדֶ”שׁ” נִרְמָז בְּאוֹת שְׁלִישִׁית הֲפוּכָה בַּפָּסוּק שֶׁמְּדַבֵּר עַל הַנְּקָמָה שֶׁה’ יַעֲשֶׂה בַגּוֹיִם בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה: (ישעיה לד, ו) “חֶרֶב לַה’ מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים כִּי זֶבַח לַה’ בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם”.

לְפִי זֶה מְבֹאָר הָרֶמֶז שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהָרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁתַּנּוּרוֹ שֶׁל עַכְנָאי טָהוֹר ר”ת תשע”ט. וְקִירוֹת ביהמ”ד שֶׁהֵחֵלוּ לִפּוֹל עִם הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ט. שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לְתִקּוּן הַנָּחָשׁ וְלֵדַת מָשִׁיחַ בְּרַחֲמִים. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ צִיּוֹן דָּוִד סִיבּוֹנִי שליט”א שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר בְּגִימַטְרִיָּא ה’תשע”ט. וְכֵן תַּנּוּרוֹ שֶׁל עַכְנַאי בְּגִימַטְרִיָּא “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי”ה אֱלֹהֵינוּ הוי”ה אֶחָד” עִם הָאוֹתִיּוֹת. עַכְנַאי בְּגִימַטְרִיָּא מִקְוֶה שֹׁרֶשׁ הַטָּהֳרָה, כִּפְסַק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁתַּנּוּרוֹ שֶׁל עַכְנַאי טָהוֹר. כִּי בְתשע”ט אָנוּ מַשְׁלִימִים אֶת טָהֳרַת הָעוֹלָם בְּסוֹד 40 סְאָה כִּדְבֵאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר ‘חַשְׁמַל מַטֶּה’. וְכֵן לֵידַת מָשִׁיחַ עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ בְּגִימַטְרִיָּא 1290 הַקֵּץ בְּדָנִיֵּאל.

נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִמִּדַּת הַחֶסֶד כְּפִי שֶׁנְּבָאֵר, רָמַז בַּהֲלָכָה זוֹ שֶׁהַתַּנּוּר עָשׂוּי מֵחֻלְיוֹת חֻלְיוֹת שֶׁמְּדֻבָּקוֹת בְּחוֹל עַל גָּלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים כְּמוֹ הַתַּנּוּר הַשָּׁבוּר הַזֶּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁה’ בְּחַסְדּוֹ מַדְבִּיק אֶת הַשְּׁבָרִים שֶׁיּוּכְלוּ לִשְׂרֹד וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, כָּל הַהַדְבָּקָה הַזֹּאת שֶׁל הַחוּלְיוֹת שֶׁנַּעֲשֵׂית עַל יְדֵי חוֹל שֶׁמְּסַמֵּל אֶת עוֹלַם הַחוּלִין שֶׁהַקְּלִיפֹּות שׁוֹלְטוֹת בּוֹ, אֵינָהּ הַדְבָּקָה אֲמִתִּית וּמִמֵּילָא אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה, וְכָל הַחֲטָאִים שֶׁלָּהֶם אֵינָם חֲטָאִים, כִּי הֵם אֲנוּסִים בְּתוֹךְ עוֹלַם הַקְּלִפּוֹת שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לַעֲבֹד אֶת ה’ כָּרָאוּי. וּמִזֶּה נִסָּה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹרֵר אֶת חֶסֶד ה’ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים וְה’ צָרִיךְ לְגָאֳלָם. וְכֵיוָן שֶׁגְּאֻלַּת בְּעִתָּהּ הִיא סוֹד שְׁנַת תשע”ט, לָכֵן נִסָּה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְהָחִישׁ זֹאת קֹדֶם, בְּכֹחַ תַּנּוּרוֹ שֶׁל עַכְנָאי טָהוֹר ר”ת תשע”ט. וְלָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל הֶמְשֵׁךְ הַדְּבָרִים בְּצוּרָה כָּל כָּךְ קָשָׁה עַד שֶׁנִּדּוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבַסּוֹף נִפְטַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל מֵהַקְּפִידָא שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְכֵן הַד’ דְּבָרִים שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּקֵּשׁ שֶׁיּוֹכִיחוּ כִּדְבָרָיו: חָרוּב אַמָּה כּוֹתֶל בַּת קוֹל הֵם ר”ת בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם אֵ”ל, שֶׁהוּא שֵׁם הַחֶסֶד שֶׁרוֹצֶה לִגְאוֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וְנִרְמָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בָּרַדַּ”ל עַל ‘פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר’ (אות ב’) שֶׁר’ אֱלִיעֶזֶר נִקְרָא הַגָּדוֹל לְרַמֵּז שֶׁשָׁרְשׁוֹ מִמִּדַּת הַחֶסֶד שֶׁנִּקְרֵאת גְּדֻלָּה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אוֹר הַנֵּר’ (הודפס בסוף ספר ‘שער הגלגולים’) מֵהָאֲרִיזַ”ל שֶׁר’ אֱלִיעֶזֶר מִשֹּׁרֶשׁ הֶבֶל, וְר’ יְהוֹשֻׁעַ מִשֹּׁרֶשׁ קַיִן, וְהֶבֶל הוּא יָמִין, וְקַיִן שְׂמֹאל. וְכֵן מוּבָא בְּזֹהַר חָדָשׁ (איכה קיג:) שֶׁר’ אֱלִיעֶזֶר הָיָה גִּלְגּוּל רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב. וּרְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת יָמִין. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַגְּרָ”א עַל הַזֹּהַר (פקודי רנד:) רְאוּבֵן הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, וְלָכֵן נִקְרָא הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים. וְכֵן ‘פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר’ פּוֹתְחִים בַּפָּסוּק “מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה'”. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה בִּבְחִינַת חֶסֶד שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’ וּלְהַמְתִּיקָם. וְכֵן מוּבָא בְּ’לִקּוּטֵי מוֹהַרַ”ן’ (תנינא ז’) שֶׁאֱלִיעֶזֶר ר”ת “עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה”. והוסיף הרה”ג ר’ יהושע א. שליט”א שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ח.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים עח:) שָׁאַלְתִּי אֶת אֵלִיָּהוּ עָרְלָה מַדּוּעַ אָנוּ שָׂמִים בִּכְלִי עָפָר, אָמַר לִי שָׁמַעְתִּי בַּיְשִׁיבָה שֶׁעָרְלָה הוּא נָחָשׁ, וְכֵיוָן שֶׁמַּעֲבִירִים אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ צָרִיךְ לָתֵת לוֹ מְזוֹנוֹ, זֶה הוּא שֶׁכָּתוּב “וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ”. הַיְינוּ שֶׁהָעָרְלָה הִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַנָּחָשׁ, וְשָׂמִים אוֹתָהּ בֶּעָפָר, דְּהֶעָפָר הוּא הַמָּזוֹן שֶׁל הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ סה, כה) “וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ”. נִרְאֶה דְּלָכֵן הִקִּיפוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כַּנָּחָשׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹרֵר אֶת הַלִּמּוּד זְכוּת שֶׁל הַחוּלְיוֹת הַשְּׁבוּרוֹת שֶׁמְּדֻבָּקוֹת בַּחוֹל שֶׁהוּא הַמָּזוֹן שֶׁל הַנָּחָשׁ, לָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁכִּבְיָכוֹל הַנָּחָשׁ בָּא לֶאֱכוֹל מֵהַחוֹל שֶׁהוּא מְזוֹנוֹ. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת הַשֵּׁם חוּ”ל ר”ת חוּץ לָאָרֶץ, שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הֶפֵךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן כְּשֶׁרוֹצִים לְסַמֵּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ קְדֻשָּׁה אוֹמְרִים חֹל, חֻלִּין, חִלּוּל. וְכֵן רוֹאִים בַּמִּדְבָּרִיּוֹת שֶׁהַכֹּל חֹל, הָרִים מֵחֹל, עֲמָקִים מֵחֹל, דְּהַמִּדְבָּר הוּא מְקוֹם מִשְׁכַּן הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פקודי רלו:). וְכֵיוָן שֶׁחֹל הוּא הַדָּבָר הַחָמְרִי בְּיוֹתֵר, מַתְאִים לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁכֹּן שָׁם. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות לב, יא) “וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹהָיו”. וַיְחַל לְשׁוֹן חֹל. שֶׁבִּקֵּשׁ משֶׁה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּסְלַח לְיִשְׂרָאֵל, בִּגְלַל הַחוֹל וְהַגּוּף שֶׁגָּרְמוּ אֶת הַחֵטְא. וְהוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֵבִין טוֹב בְּעִנְיְנֵי חוֹל, כַּמּוּבָא בְּ’פִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר’ שֶׁהוּא סִגֵּף אֶת עַצְמוֹ וְאָכַל עָפָר: (פ”א) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עָשָׂה שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת וְלֹא טָעַם כְּלוּם שֶׁהָיָה אוֹכֵל קְזֻזוֹת אֲדָמָה עַד שֶׁעָשָׂה פִּיו רֵיחַ רָע. וְכֵן הֵם אָמְרוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר “לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא” כִּי הַקֵּץ קָשׁוּר עִם הָאָרֶץ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תיקונים ד.) אֶרֶץ אֶלֶף רָ”ץ, מָאתַיִם וְתִשְׁעִים, לְקַיֵּם בָּהֶם “אֱמֶ”ת מֵאֶרֶ”ץ תִּצְמָח”, כְּשֶׁיִּהְיוּ בַחוּץ כְּחֶשְׁבּוֹן אֶרֶ”ץ. וְכֵן הַגְּמָרָא הִיא בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא דַּף נ”ט בְּגִימַטְרִיָּא מָשִׁיחַ.

עוֹד הוֹסִיף הרה”ג ר’ ל. שִׁטְרִית שליט”א שֶׁמָּצִינוּ סִפּוּר דּוֹמֶה שֶׁל נִסִּים שֶׁהָיוּ עִם חָרוּב וְאַמַּת הַמַּיִם וּבַת קוֹל שֶׁיָּצְאָה מִשָּׁמַיִם, וְרָצוּ לְהַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם, הַכֹּל סְבִיב צַדִּיקִים שֶׁסָּבְלוּ בְּתוֹךְ הַחוֹל וְלָמְדוּ תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁתִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבֹא, וּבְסוֹף גַּם הֵבִיאוּ תּוֹסֶפֶת טָהֳרָה לָעוֹלָם, מַמָּשׁ כְּמוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְזֶה בַּמַּעֲשֶׂה הַיָּדוּעַ שֶׁל רַשְׁבִּ”י וְאֶלְעָזָר בְּנוֹ בַּמְּעָרָה, שֶׁקָּשׁוּר עִם יְמֵי הָעֹמֶר שֶׁמְּאִירָה בָּהֶם הֶאָרַת הַנָּחָשׁ שֶׁמַּכִּישׁ אֶת רֶחֶם הָאַיָּלָה כְּדִלְעֵיל, כִּי רַשְׁבִּ”י הוּא סוֹד ל”ג בָּעֹמֶר שֶׁמַּמְתִּיק אֶת יְמֵי הָעֹמֶר, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא: (שבת לג:) אֲזַלוּ טָשׁוּ בִּמְעָרְתָּא. אִתְרָחֵישׁ נִיסָּא אִיבְרִי לְהוּ חָרוּבָא וְעֵינָא דְּמַיָּא, וַהֲווּ מְשַׁלְּחֵי מִנַּיְיהוּ וְהֲווּ יָתְבֵי עַד צַוַּארַָיְיהוּ בְחָלָא. כּוּלֵי יוֹמָא גָּרְסִי בְּעִידָּן צַלּוּיֵי לָבְשׁוּ, מִיכְּסוּ וּמְצַלּוּ וְהָדָר מְשַׁלְּחֵי מָנַיְיהוּ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיבְלוּ. אִיתְיבוֹ תְּרֵיסַר שָׁנֵי בַמְּעָרְתָא. אָתָא אֵלִיָּהוּ וְקָם אַפִּתְחָא דִּמְעָרְתָא, אָמַר, מַאן לוֹדְעֵיהּ לְבַּר יוֹחַי דְּמֵית קֵיסָר וּבָטֵל גְּזֵירְתֵיהּ, נַפְקוּ חָזוּ אִינַּשֵּׁי דְּקָא כָּרְבִי וְזָרְעִי, אָמַר מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין עֵינֵיהֶם מִיָּד נִשְׂרָף. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם לְהַחְרִיב עוֹלָמִי יְצָאתֶם חִזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם. הָדוּר אָזוּל אִיתֵיבוֹ תְּרֵיסַר יַרְחָא שַׁתָּא, אָמְרֵי מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהֵנָּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה צְאוּ מִמְּעָרַתְכֶם, נַפְקוּ כָּל הֵיכָא דַּהֲוָה מָחֵיי רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה מָסֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אָמַר לוֹ בְּנִי דַּי לָעוֹלָם אֲנִי וְאַתָּה. בַּהָדֵי פַּנְיָא דְּמַעֲלִי שַׁבְּתָא חָזוּ הַהוּא סָבָא דַהֲוָה נָקִיט תְּרֵי מְדָאנֵי אָסָא, וְרָהִיט בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אָמְרוּ לֵיהּ הָנֵי לָמָּה לָךְ, אָמַר לְהוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְתִסְגֵי לָךְ בְּחַד, חַד כְּנֶגֶד “זָכוֹר” וְחַד כְּנֶגֶד “שָׁמוֹר”. אָמַר לֵיהּ לִיבְרֵיהּ חָזִי כַּמָּה חֲבִיבִין מִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל יָתִיב דַּעֲתֵיְיהוּ. שָׁמַע רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר חֲתָנֵיהּ וּנְפָק לְאַפֵּיהּ. עַיְּילֵיהּ לְבֵי בְנִי, הֲוָה קָא אָרִיךְ לֵיהּ לְבִישְׁרֵיהּ, חָזָא דַהֲווּ בֵיה פִּילֵי בְגוּפֵיהּ, הֲוָא קָא בְכִי קָא נָתְרָן דִּמְעַת עֵינֵיהּ וְקָמְצַוַוח לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ. אָמַר לֵיהּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁרְאִיתַנִּי בְכָךְ, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא רְאִיתַנִּי בְכָךְ לֹא מָצָאתָ בִּי כָּךְ. דְּמְעִיקָרָא כִּי הֲוָה מַקְשֵׁי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי קוּשְׁיָא הֲוָה מְפָרֵק לֵיהּ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר תְּרֵיסָר פֵּרוּקֵי. לְסוֹף כִּי הֲוָה מַקְשֵׁי רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר קוּשְׁיָא הֲוָה מְפָרֵק לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פֵּרוּקֵי. אָמַר הוֹאִיל וְאִתְרַחֵישׁ נִסָּא אֵיזִיל אַתְקִין מִלְּתָא, דִּכְתִיב “וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם”. וְאָמַר רַב ‘שָׁלֵם’ בְּגוּפוֹ ‘שָׁלֵם’ בְּמָמוֹנוֹ ‘שָׁלֵם’ בְּתוֹרָתוֹ. “וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר” אָמַר רַב מַטְבֵּעַ תִּקֵּן לָהֶם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר שְׁוָוקִים תִּקֵּן לָהֶם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם. אָמַר אִיכָּא מִלְּתָא דְּבָעִי לְתִקּוּנֵי אָמְרוּ לֵיהּ אִיכָּא דּוּכְתָּא דְּאִית בֵּיהּ סְפֵק טֻמְאָה וְאִית לְהוּ צַעֲרָא לַכֹּהֲנִים לַאַקּוֹפֵי. אָמַר אִיכָּא אִינִשׁ דְּיָדַע דְּאִתְחַזֵּק הָכָא טַהֲרָה אָמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא כָּאן קִצֵּץ בֶּן זַכַּאי תּוּרְמוּסֵי תְּרוּמָה. עָבַד אִיהוּ נַמִּי הָכִי כָּל הֵיכָא דַהֲוָה קָשֵׁי טַהֲרֵיהּ. וְכָל הֵיכָא דַהֲוָה רָפֵי צַיּינֵיהּ. אָמַר הַהוּא סָבָא טִהֵר בֶּן יוֹחַאי בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁרַשְׁבִּ”י וְרַבִּי אֶלְעָזָר בַּתְּחִלָּה הִתְחַבְּאוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּפָחֲדוּ שֶׁיְּצַעֲרוּ אֶת הָאִשָּׁה וּתְגַלֶּה הֵיכָן הֵם, וְזֹאת בְּחִינָה שֶׁל קִירוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁנָּטוּ לִפּוֹל בַּסִּפּוּר שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַיְינוּ שֶׁהַקִּירוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ לֹא יָכְלוּ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם. וְכֵן חָרוּב עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא 221 שֶׁהִיא שְׁנַת תשע”ט מִסּוֹף הָאֶלֶף, וְכֵן אֲמַת הַמַּיִם עִם הַמִּלִּים אוֹ בַּת קוֹל עוֹלוֹת כָּל אַחַת בְּגִימַטְרִיָּא 538 אוֹתָן סְפָרוֹת שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁעוֹלֶה 358. וְכֵן זָכוֹר שָׁמוֹר שֶׁשִּׂמְּחוּ אֶת רַשְׁבִּ”י וְהִנִּיחוּ דַּעְתּוֹ בְּגִימַטְרִיָּא תשע”ט.

מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (אבות ב, ט) אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. וְכוּ’, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן רָעָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (שם ה, יט) כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. וְרוֹאִים שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּבַק בְּעַיִן טוֹבָה מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנִּרְמֶזֶת בִּשְׁנַת תשע”ט ר”ת תְּהֵא שְׁנַת עַיִן טוֹבָה.