הזוהר הקדוש מלמד
שהאור לעולם אינו נעלם
אלא נכנס למצב של הסתרה
הסתלקות זמנית
כדי לאפשר לנשמה לבנות כלים חדשים שיכילו אותו מתוך רצון עצמאי ואמיתי.
אין חושך שהוא העדר
אלא חושך שהוא מדרגה.
בזוהר (תרומה, דף קנ"ב) נאמר:
"וכול סטרין דא יאות, דא בשעתא דחשוכא, שריא שכינתא בגלותא, לאתנסא בר נש, וכד סליק ניסיונא – אתגליא אור דמארי עלמא."
כל הצדדים נכונים
גם בזמן החושך שורה השכינה בגלות
כדי לנסות את האדם.
וכשהסתיים הניסיון
מתגלה אור אדונו של עולם
החושך הוא לא "אין אור", אלא שכינה בלבוש דינים.
הנשמה רואה עצמה כנטושה
אבל האור שם
רק הפך לנסתר כדי שהאדם יזעק מעצמו, יחשוק, יתעורר
ויבנה כלי שיקבל אותו בהשוואת צורה.
הזוהר רומז שכאשר האדם נופל לתחושת אפסות וריק
זהו הרגע שבו השכינה הקרובה אליו ביותר.
דווקא השפל, תחושת חוסר האור, היא שיא הקירבה, כי משם יכולה לצמוח
"תשובה מהאהבה"
חזרה לאור מתוך ידיעה שהכול ממנו ואין עוד מלבדו.
לפי תורת אשל"ג
זהו מצב שנקרא "ירידה לצורך עלייה"
שבו הכלי מתרוקן כדי שיהיה מקום לאור גבוה יותר
כזה שלא יישבר בו.
תודעת משיח באה ללמד שאפילו החושך הוא אמצעי של האור
כי הקב"ה לא עוזב את האדם אף פעם
אלא מתלבש בהסתרה כדי לקרב את האדם לשורשו לא דרך קבלה
אלא דרך בחירה פנימית.
אם כך
כשאין באדם אור
יש בו הכנה עילאית לקבלת אור גדול יותר.
ויותר מזה:
כשהאדם נושא את החושך בענווה, בלי לרדוף אור חיצוני, הוא מגלה שהחושך
עצמו הוא אור בגוונא דיליה.
וכמו שנאמר בזוהר:
"במחשכים הושיבני זה תלמודה של משיח."
(איכה רבה, זוהר חדש)
דווקא מתוך החושך נבראת תודעת המשיח
לא האור שהאדם רואה
אלא זה שהוא מוכן לשאת באמונה
ולהפוך לכלי אלוקי גם מבלי להבין עדיין.
תמונה שממחישה את המסר
🛑 גוג ומגוג. יעקב. בלבול. משיח. יציאה.
בתמונה — רכב עם מדבקה: "המשיח", שלצידה שלט ברור: "יציאה".
מתחת, מספר לוחית: 70-541-70 — קוד פתוח למי שיש לו עיניים לראות.
🔢 70 — גימטריה של "בלבול". וכן גימטריה של 'גוג ומגוג'
🔢 541 — גימטריה של "ישראל".
המספר הזה לא מקרי.
זהו סיפור הירידה למצרים:
לא כ"ישראל", אלא כ"בני יעקב".
וכשיעקב יורד — הוא נושא עמו את הבלבול (70), ואת החיפוש. כידוע יעקב ירד עם 70 נפש למצרים
כי "יעקב" זה יבק + ע׳
👉 יבק – המקום שבו האדם נאבק עם עצמו, עם מלאך, עם מצבים, עם אמת חיה.
👉 גימטריה של יבק = 112 — צירוף של שם הוי"ה (26) עם שם א-להים (86).
זה החיבור בין הגלוי לנסתר, בין הרצון העליון לרצון הארצי.
ואם נלך עם זה עוד צעד —
משיח = 112 (אתבש) — זהו ההיפוך של כל הבלבול. זה האור שצומח מתוך ההסתרה.
—
🌄 העלות של השחר: לצאת מהבלבול
"ויאבק איש עמו עד עלות השחר" —
המאבק הפנימי עד שנבקע האור,
ועד שהאדם מגלה מי הוא באמת.
גימטריה מסתתרת של "עלות השחר" = 1237 —
רמז לעומק הנשמה, לסדר הגבוה שמתעורר רק אחרי מאבק.
—
🧭 "לך לך" — קריאה פנימית אל היעוד
אברהם שמע: "לך לך מארצך… אל הארץ אשר אראך"
והוא הלך.
אבל לאן?
לרצון האותנטי ביותר שבתוכו.
הארץ = הרצון.
"אשר אראך" = הרצון שייתגלה לך רק אחרי שתעז ללכת, בלי לדעת.
—
🔥 מסר רוחני מהתמונה:
אתה רוצה לצאת מהבלבול?
רוצה לגלות את ה"ישראל" שבך?
רוצה לפגוש את המשיח שבתוכך?
לך בכל הכוח. כמו יעקב.
נאבק. נופל. קם.
והולך עם הקול הפנימי — גם אם הוא לא ברור עדיין.
רק אז תגלה שהיציאה —
הייתה תמיד מול העיניים שלך
התמונה מאת סאלי מור,
הטקסט בעזרת gpt