הכנות אחרונות לקראת הגאולה
 
קטגוריה: <span>כללי</span>

פאי בתורה: הקשר הנסתר נחשף | קוד הבריאה חלק ב' – שם השם 'שדי' והנדסת הפאי | אורן עברון

פאי בתורה: הקשר הנסתר נחשף!! הוכחה מדעית לתורה!!! דיון מרתק בין אורן עברון לאינטלגנציה מלאכותית!!!

האם הספרות של פאי מהונדסות? מה הקשר בין פאי לשם 'שדי'?

עוד בסרט: סודות הפסוק הראשון בתורה 2701 – סודות המילה חכמה = 73 המספרים היסודיים שאנו מדברים עליהם רבות באתר

בימים הקרובים נפתח לכם שוב את גלריות 2701 המופלאות


אנו רוצים לשפר את המערכת ולהמשיך לעדכן אתכם בחידושים מופלאים ביותר אבל זקוקים להמשך תמיכתכם הקבועה. עם אין קמח אין תורה
לחצו כאן כדי לתרום באשראי

גלרית ה"חכמה = 37-73"

עדכון 21/8/24 נוספה תמונה חדשה

109 = דוד המלך (זוכרים את רמזי הילד הגינגי החטוף...?) בזמן הגאולה נקבל כולם חכמה = 73 והכל יראו מתוך המציאות הפיזית עצמה 73 חטופים חיים מספרי ה'חכמה = 73' כנאמר 'החכמה תחייה בעליה' בגאולה נבין שכולנו יחידה = 37 אחת! ראה את רמז הנוסף עם 3.7 כל רמזי 73 בגלרית זו- גלרית החכמה

הכנות אחרונות לקראת הגאולה בכי לה' המלוכה 137 נמצאים עדיין בשבי. פורסם ב 8:31 = 138 = צמח. 'קבלה = 137' המטרה לדעת 'לקבל' את כל מה שעובר עליך שבא מהבורא, לומדים שכל המציאות מ 'אור אין סוף = 414' אנו רואים זאת דרך ה 'חדשות = 718' "בחכמת הקבלה" לומדים שכל העולם זה עשר ספירות (כל פעימה 10 חטופים ביקשו) וכן יש כאן מספרי ה38 שורש מספרי ה'צמח = 138' המציאות צומחת לקראת משהו חדש ומדהים - שווה להחזיק חזק בחבלי משיח. כמו שראינו 137 = קבלה המטרה לראות את העולם כ 'יחידה = 37' אחת. וזה נראה בגאולה שאנחנו כבר בתוכה הכל זה 10 ספירות 3+7 . אנחנו עוברים מלראות הדברים רק בעולם התוצאות . למימד גבוה יותר ששם זה עולם הסיבות. (עולם הספירות) אנו נבין מדוע. לכן כתוב שלעתיד לבוא המלאכים יבואו לישראל וישאלו מה ה' עושה בעולם. זה כל יהודי ידע "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" בקיצור להתחזק ב'אין עוד מלבדו'

עדכון 30/11/2023 נוספה תמונה חדשה

מאת ינון.. שוב מספרי ה73 = חכמה , ההרוג היום הי"ד מאשדוד והוא דיין... מרמז על "אש+דוד" לקראת יום הדין הגדול והנורא
לחץ כאן לפתיחת התמונות הבאות

"נפטר כי זלזל במשיח צדקנו" | לאן שטה הספינה שנקראת "מדינת ישראל"?

מאת: ערוץ 2000

סיפור מצמרר מפי הרב משה פיינשטיין זצוק"ל על בחור שדיבר רעות על המשיח, ולאחר חודש בדיוק – נפטר.

המשיח יהיה בעל תשובה? דמותו של מלך המשיח

הגמרא במסכת סנהדרין אומרת: "אני מחכה שכבר יגיע משיח צדקנו" – המדרש אומר שהמילה 'משיח' היא שוות ערך בגימטרייה למילה 'נחש', בא ללמדנו שמשיח לא יגיע ממשפחה של צדיקים אלא יהיה בעל תשובה, יגיע דווקא מהקליפה ולא מהקדושה.

הגמרא אומרת כמה אסור לנו לזלזל בבעלי תשובה ככתוב: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד", ע"פ הגמרא חוזר בתשובה מקבל נשמה חדשה, טהורה וקדושה. הגאון החיד"א אומר שכאשר האישה היא צדקנית והגבר צדקן אז בעל הדבר יודע שיכול לצאת מהזיווג הזה זרע קודש, במיוחד אם הם התפללו לפני קיום מצוות אישות (הזוהר כותב שלפני שעושים את המצווה צריך להתפלל).

אם הם התפללו מגיע מלאך המוות ומבלבל דווקא את האישה כי נשים דעתן קלה. אם אישה נופלת בזה וחושבת על דברים אחרים בעת קיום המצווה, אז הילד שלהם לא יוצא מוצלח. אבל ע"פ החיד"א לפעמים כשהקב"ה רוצה שאותה נשמה תרד לעולם כי היא יקרה כל כך לעולם, הוא יוציא אותה דרך הקליפה, גם אם לא הייתה שם טהרה ואם הייתה לאם לחלוחית של מצווה, של רצון לעשות טוב, דווקא שם הקב"ה יביא את המשיח.


הרב משה פיינשטיין זצ"ל סיפר כי באחת מהרצאותיו על משיח צדקנו כשעצר אותו בחור שוטה ואמר: כבוד הרב למי אנחנו מחכים? לאיזה אחד מבנות לוט שהשקו את אביהן? (זלזל במשיח צדקנו), הרב ביקש ממנו לא לדבר בצורה כזו על משיח צדקנו אך אותו אדם המשיך בזלזול.

יום למחרת הגיע אותו הבחור אל הרב פיינשטיין כשהוא כולו חיוור וסיפר לרב בבהלה כי חלם חלום בלילה ובו ראה שתי נשים זקנות שפניהן בערו כלפידים והן הציגו עצמן כבנות לוט ואמרו לו: "מדוע זלזלת בנו? אנחנו חשבנו שהעולם נכחד כמו אצל נח ואתה מדבר עלינו לא לשם שמיים? תדע שתבענו אותך בבית דין של מעלה, נשאר לך חודש אחד לחיות ואז תעלה לבית דין של מעלה לסגור את המשך המשפט" – נלחץ הבחור וביקש מהרב פיינשטיין להתפלל עליו, השיב לו הרב פיינשטיין כי הוא מתנצל אבל גם הוא לא יכול לעשות שום דבר בנידון.

למרבה הצער אותו הבחור אכן נפטר לאחר חודש ימים והרב משה פיינשטיין סיפר את הסיפור בהלוויה שלו. כמה צריך להיזהר בלשוננו ולא לזלזל לרגע באף אדם ובטח לא במשיח צדקנו

מאת ציון סיבוני

💎💎💎🇮🇱💎💎💎

בס"ד

כז' טבת תשפ"ב *לאן* *שטה "הספינה"* *שנקראת* *מדינת ישראל*

הרבה רואים ומבינים ש"הספינה" שטה ללא רב חובל מנוסה וטוב ולכיוון ממש לא טוב.

כולם יודעים שיש הרבה סכנות לספינה הזו, הן מבית והן מחוץ והיא עלולה , חו"ח לעלות על שרטון, או להתנגש בקרחון ולטבוע.

ולכן, עלינו לבחון איך אנו יכולים להציל אותה

אך עלינו גם לבחון ולשאול היכן אנו עומדים בראייה ההיסטורית והגאולית ומהי התקופה בה אנו שרויים עתה.

כך קראתי לעת הזו:-

המעבר ממשיח

בן יוסף-למשיח *בן דוד*

כתב ר' הלל משקלוב , תלמידו של הגר"א, בספרו "קול התור" , משמו של הגאון:-

"…משיח בן יוסף הוא הכח הניסי המסייע לכל פעולה הנעשית "באתערותא דלתתא"(השתדלות מלמטה) ועל דרך הטבע…".

הוה אומר, שמשיח בן יוסף , אינו דווקא אדם מסויים , אלא סייעתא דשמיא שמלווה את כלל הפועלים והעושים בדרך הטבע לגאולת ישראל.

אומר הרב זאגא "הרוח הירושלמית", שהסייעתא דשמיא הגדולה ביותר שראינו עד היום בעניין זה, היא הקמת מדינת ישראל.

אם כן, אפשר לומר שמדינת ישראל היא מעין התגלמות וההתגלות הגדולה של משיח בן יוסף"!!!

דברים ברוח זאת נאמרו ע"י מרן הרב קוק בהספדו על הרצל 'המספד בירושלים' כותב:-

"התנועה הציונית שהשקיעה בבניינה הגשמי של ארץ ישראל , היא בבחינת משיח בן יוסף".

הרב המשיך להסביר , שהתנועה הציונית תחיה את הגוף של המדינה (המלכות) , ואילו משיח בן דוד יקים לתחייה את נשמתה הלאומית הקדושה , ויחבר את גוף המדינה , לרוחה ואמונתה הישראלית הקדושה".

אנו נמצאים עתה בדיוק בתקופת המעבר בין משיח בן יוסף לבין משיח בן דוד !!!

האריז"ל כתב ב"שער הכוונות"- להתפלל בתפילת העמידה על משיח בן יוסף שלא יהרג ע"י "ארמילוס" הרשע.

עפ"י הדברים הנ"ל , למעשה אנו מתפללים שהמעבר של מדינת ישראל מעידן "התחייה הגשמית", לעידן "תחיית הקודש" הלאומית-יתרחש ללא משבר קיומי קיצוני.

מדינת ישראל- ("משיח בן יוסף") חווה כבר שנים , אך במיוחד בתקופה הזו , התקפות ואיומים , מבית ומחוץ , הן בתחום הגשמי/הפיסי, והן בתחום הרוחני/היהודי והישראלי.

הסכנה כפולה ומכופלת כאשר הגופים האמונים על שלטון החוק ואכיפתו משתפים פעולה ומתיישרים לפי הממשלה "הנבחרת".

ואולם הסכנה עוד יותר גדולה כאשר אין תקשורת מבקרת וחוקרת, אלא תקשורת נאלמת , מתיישרת המזדהה בכל עם הממשלה.

מזימת ה"סטרא אחרא" היא לפגוע בגוף , במדינת ישראל/במלכות, ע"מ לעכב את ביאת וגילוי בן דוד , אשר אמור לנפוח וליצוק את הנשמה לתוך הגוף/המדינה וככתוב אצל אדה"ר -"ויפח באפיו נשמת חיים".

ל"סטרא אחרא" שליחים רבים בדמות הותיקן, האיחוד האירופי ומדינות נוספות, אשר בוחשות וחותרות תחת אושיותה ורבונותה של מדינת ישראל.

משלא הצליחה/ו ע"י גורמים חיצוניים קרובים ורחוקים כגון מדינות ערב , עירק של סאדם, חיזבאללה וחמאס, הם עודדו ומעודדים את אירן וגורמי שמאל קיצוניים, אשר חברו כאן בתוך ישראל ל"קרן החדשה לישראל" ולגורמי שמאל פוסט ישראליים/ לאומיים/ציוניים/דתיים ובכלל… ועתה הם מעודדים ומסיתים אף את ערביי ישראל וגורמים למהומות.

הם גילו שהאוייב הגדול של היהודים הם…היהודים!!!

ולכן הם מסכסכים ומלבים את אש המחלוקת בין כל הקבוצות/זרמים ובתוך הקבוצות והזרמים.

לצערנו , הם אף מצליחים ובגדול עד כה.

הזעזוע העולמי עקב נגיף הקורונה כמובן, שלא פסח גם על ישראל ואין איש יודע כיצד יסתיים ומתי , וגם הוא מאיים עלינו כפרט וכחברה והבלבול גדול.

המהר"ל ב"נצח ישראל" אומר שתמיד הקליפה מקדימה את הפרי, אך גם לקליפה יש את החשיבות שלה אל מול הפרי.

הגוף קודם לנשמה , אך רק יחד הוא יכול לפעול.

דבר נוסף שאומר המהר"ל הוא שצריך להיות "היעדר" ו"ריק" לפני הבנייה והתקומה.

כלומר , אין גאולה ללא גלות. אין היתכנות למציאות של משיח לפני חורבן הבית.

וכך ראינו זאת גם בימינו, שאין היתכנות למציאותה והקמתה של מדינת ישראל (הצהרת בלפור , החלטה 181, הכרזת המדינה) , ללא ריק וחורבן שהקדימו אותה ; 2 מלחמות עולם ושואה איומה מכל.

צריך לדעת שהקב"ה תמיד מקדים "תרופה למכה" , ובמה שבו הוא מכה , בו הוא גם מרפא.

מתוך החורבן צומחת לה הבנייה והתקומה

ללא האמונה אפשר היה כבר ללכת לאיבוד

מה וכיצד עלינו לפעול?

ראשית, להיות מודעים לכל התהליך הנ"ל.

עלינו להשתמש באמצעי טכנולוגי טוב , ה"ווייז" , ע"מ לא לטעות בכיוון ובניווט, ולנו כיהודים מאמינים, יש רק "ווייז" אחד והוא מלך מלכי המלכים הקב"ה.

הוא הנווט, הוא המצפן והוא המצפון והוא המצפין.

עלינו לבטוח בקב"ה ולזכור תמיד שהכל בהשגחה כללית ופרטית של הקב"ה עד לפרט האחרון.

לבקש באופן כללי מהקב"ה שיעזור לנו לצאת מהסבך המורכב בו אנו נמצאים, ושארמילוס הרשע לא יצליח במזימתו לפגוע במדינת ישראל/במלכות/במשיח בן יוסף.

הערה

ב"ה, ולעניות דעתי, עוד נאמר על מעשהו הנבזה של בנט ועל ממשלתו- "גדולים ששת המנדטים של בנט , יותר מהסרת הטבעת בימי אחשורוש והמן"… שהרי, שם לא זכו אלא להינצל מכלייה ולגאולה חלקית
ואילו כאן, ב"ה , עוד נזכה לגילוי משיח בן דוד בעין ולגאולה השלמה.

מה עלינו עוד לעשות ?

עלינו לבקש , לדרוש ולזעוק בפרט את/על הדברים החשובים באמת:-

מלכות ה' בעולם

מלכות בית דוד- משיח

בניין ביהמ"ק השלישי

חזרה בתשובה ומאהבה לאבינו שבשמים.

חברים יקרים – גם לספקנים שבנו , וגם למי שלא כל כך מחובר לנושא , אני אומר לו שזו לא רק מחשבה/משאלה.

לעניות דעתי, זה הפירוש הנכון של המציאות שלנו.

בשו"ט , ושב"ה נזכה בקרוב מאוד שיקויים בנו הפסוק "ובא לציון גואל"
"והיתה לה' המלוכה, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"

אמן

🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏

🕍ציון דוד סיבוני🕍

sibonyzion@gmail.com

זוהר ספרא דצניעותא- ספרון הכי קטן והכי עוצמתי בעולם – שכתב רשב"י- לפי הגר"א- כל מילה שווה 10 דפים בזוהר. וב..שבת- שווה פי אלף! – ספר ערכה של שעה

הרב בסרטון:  הרב אליהו לניאדו:

מעלת ספר ספרא דצניעותא ספרא דצניעותא מרן תקין

הידעת?

 שכר שעת לימוד זוהר בשבת- שווה פי  אלף מיום חול

ואם בשמחה- יש להכפיל פי  אלף

ואם בייסורים- יש להכפיל  פי מאה

להזמנת ספרון ספרא דצניעותא:

ארגון אהבת הרשב"י- טל. 052-5440029

 

להורדה: בקובץ pdf :ספרון ספרא דצניעותא
 להורדה: גדולת ספר ספרא דצניעותא 

ספרא דצניעותא מרן תקין

ספר ערכה של שעה

– כמה שווה שעת לימוד זוהר ביום חול, לעומת  שבת?

ערכה-של-שעה-חוברת-56

 

ערכה של שעת לימוד זוהר בשבת

ג)     עֶרְכָּהּ שֶׁל שָׁעָה
בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן !!! – מַה שֶׁיְּהוּדִי אֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר בֵּין בִּימוֹת הַחוֹל וּבֵין בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ
רַבּוֹתֵינוּ הִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחָהּ וְעֶרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה הַנִּלְמֶדֶת בְּשַׁבָּתוֹת עַל פְּנֵי זוֹ הַנִּלְמֶדֶת בִּימוֹת הַחֹל, כִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (סוֹף פָּרָשַׁת "שְׁלַח-לְךָ") – זַכָּאָה חוּלַקֵיהוֹן דְּכָל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא, יוֹמָא דְּשַׁבְּתָּא מִשְּׁאָר יוֹמִין".
מָרָנָא הָרֵי"חַ הַטּוֹב, בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" (פָּרָשַׁת שְׁמוֹת שָׁנָה שְׁנִיָּה), כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים זַ"ל: דְּגָדוֹל פֹּעַל הֲנַעֲשֶׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹם שַׁבָּת, אֶלֶף פְּעָמִים יוֹתֵר מִן הֲנַעֲשֶׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל. עכל"ק. וּבֵאוּרוֹ: עַל פִּי מַאֲמַר חֲזַ"ל, דְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל וְגוֹ' – וְשַׁבָּת קוֹדֶשׁ הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא – זֹאת אוֹמֶרֶת, כְּיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה. אִם כֵּן בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ הַכֹּל בְּעֵרֶךְ שֶׁל יוֹמוֹ שֶׁל הַשֶׁיִ"ת וְיִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר עַל כֵּן, כָּל פְּעֻלָּה קְדוֹשָׁה בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, עוֹלֶה אֶלֶף יָדוֹת, לְעֵרֶךְ יְמֵי הַחוֹל. (מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר).
ד)    בּוֹאוּ וְהִתְחַבְּרוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי זי"ע
רַבֵּנוּ מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זי"ע הִתְבַּטֵּא פַּעַם בְּאָזְנֵי מְקֹרָבָיו וְאָמַר:
"שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שָׁוָה לְלִמּוּד שָׁנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹם חֹל.
וְשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד זֹהַר וְקַבָּלָה בְּיוֹם חֹל, הִיא כְּמוֹ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד פְּשָׁט בְּיוֹם חֹל. וְלִמּוּד הַקַּבָּלָה וְזֹהַר בְּיוֹם שַׁבָּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה שָׁוָה לְלִמּוּד שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בִּימוֹת הַחֹל".  וּפָסַק הגה"ק הַכַּף הַחַיִּים (קנ"ה סקי"ב), דְּלִמּוּד הַזוֹהַר יֵחָשֵׁב לְלִמּוּד הַקַּבָּלָה. וְכָתַב הַפֶּלֶא יוֹעֵץ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וַאֲפִילוּ אִי לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר וְשׁוֹגֶה בּוֹ שְׁגִיאוֹת הַרְבֵּה הוּא חָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה כְּדִכְתִיב וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל וְדִלּוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה, עַכַּ"ל.
וּכְבָר דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ מַהֲרַ"שׁ בּוּזַגְלוֹ זי"ע מֵאוֹר עֵינֵינוּ בַּעַל "הַכִּסֵּא מֶלֶךְ" דְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עוֹלֶה שָׁעָה אֶחָת לְעֵרֶךְ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד הַפְּשָׁט, וְהוּבָא פְּסָקוֹ בְּכַף הַחַיִּים (סִימָן קנ"ה סקי"ב), וז"ל: הַ"כִּסֵא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ג): כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא.
גַּם בְּתִקּוּן ל' כָּתַב (הַכִּסֵּא מֶלֶךְ), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה. וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן, כִּי יַעֲשֶׂה בְּשָׁעָה אַחַת בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד חֹדֶשׁ יָמִים בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה.
הָעוֹלֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַכִּסֵּא מֶלֶךְ והרי"ח הַטּוֹב זי”ע: דְהַלוֹמֵד שָׁעָה זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, כְּלוֹמֵד אֶלֶף שָׁנָה פְּשָׁט בְּיוֹם חוֹל. וּלְפִי זֶה, אִם יִּזְכֶּה לִלְמֹד שֵׁשׁ שָׁעוֹת זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, הֲרֵי שֶׁזָּכָה לְתַקֵּן כָּל הַשִׁית אַלְפִין יְמֵי הַבְּרִיאָה [וְכָל הָעוֹלָם מִתְעַלֶּה עַל יָדוֹ]. וּבְּנוֹסָף עַל כָּךְ חִדּוּשׁוֹ שֶׁל בַּעַל אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים (שַׁעַר הַשִּׂמְחָה) הַמְּבָאֵר: דְּלִמּוּד (וְכָל מִצְוָה) הֲנַעֲשֶׂה בְּשִׂמְחָה עֶרְכּוֹ כָּפוּל אֶלֶף, יוֹצֵא שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי לוֹמֵד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ וּבְשִׂמְחָה תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י – "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" עוֹלֶה בְּשָׁעָה אַחַת לְעֵרֶךְ שֶׁל מִלְיוֹן שָׁנָה, (לִמּוּד פְּשָׁט בִּימֵי הַחוֹל). וְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ו'): רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר… אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בִּשְׁעַת הָרֵיוָח אַל תָּשׁוּב לָךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, לְפִי שֶׁטּוֹב לוֹ לְאָדָם דָּבָר אֶחָד בְּצַעַר מִמֵּאָה בְּרֵיוָח (עִיֵּי"ש), עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר לוֹמֵד בְּיִסּוּרִים הַכֹּל כָּפוּל מֵאָה,

סַךְ הַכֹּל לִּימּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁעָה בְּשַׁבָּת שָׁווֶה

מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה!!!!!

וּשְׁנִיָּה אַחַת כ' 28.000 שָׁנָה תּוֹרָה.

צֵא וַחֲשֹׁב בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת, בְּכָל שְׁנִיָּה אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כ"ח ה'

סֵפֶר הַזּוֹהַר סִפְרָא דְצְנִיעוּתָא

פִרְקָא קַדְמָאָה תָּאנָא.

פִרְקָא קדמאה

סִפְרָא דְצְנִיעוּתָא, סִפְרָא, דְּשָׁקִיל בְּמַתְקְלָא. (תָּאנָא) דְּעַד דְּלָא הָוָה מַתְקְלָא, לָא הֲווֹ מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין, וּמַלְכִין קַדְמָאִין מִיתוּ, וְזִיוּנֵיהוֹן לָא אִשְׁתַּכָּחוּ, וְאַרְעָא אִתְבַּטְּלָת. עַד דְּרֵישָׁא דְּכִסּוּפָא דְכָל כִּסוּפִין, לְבוּשֵׁי דִיקָר אַתְקִין, וְאַחֲסִין. הַאי מַתְקְלָא תָלֵי בַאֲתַר דְּלָא הָוָה, אִתְּקָלוּ בֵיהּ אִינּוּן דְּלָא אִשְׁתַּכָּחוּ. מַתְקְלָא קָאִים בְּגוּפֵיהּ. לָא אִתְאֲחָד, וְלָא אִתְחֲזֵי. בֵּיהּ סְלִיקוּ, וּבֵיהּ סָלְקִין דְּלָא הֲווֹ, וַהֲווּ, וְיְהֱוְיָּין. סִתְרָא גּוֹ סִתְרָא, אִתְתְּקָּן וְאִזְדְּמַן, בְּחַד גּוּלְגַלְתָּא, מַלְיָיא טַלָּא דִבְדוֹלְחָא. קְרוּמָא דְאַוִּירָא אִזְדָּכָךְ וְסָתִים, אִינּוּן עֲמָר נָקֵי תַלְיָין בְּשִּׁקוּלָא. רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אִתְגַּלְיָא בִּצְלוֹתָא דְתַתָּאֵי. אַשְׁגָּחָא פְקִיחָא דְלָא נָאִים, וְנָטִיר תְּדִירָא. אַשְׁגָּחוּתָא דְתַתָּא בְאַשְׁגָּחוּתָא דִנְהִירוּ דְעִלָּאָה. (דְּבֵּיהּ) תְּרֵין נוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, דְּאִתְּעַר רוּחָא לְכֹלָּא. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ שִׁיתָא, בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית עָלַיְיהוּ, כּוּלְהוּ לְתַתָּא, וְתַלְיָין מִשִּׁבְעָה דְגּוּלְגְלָתָא עַד יְקִירוּ דְיַקִירוּתָא, וְהָאָרֶץ תִּנְיָינָא לָאו בְחוּשְׁבָּן וְהָא אִתְמַר. וּמֵהַהִיא דְאִתְלַטְּיָיא נָפְקָא, דְּכְתִּיב (בראשית ה) מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָה יְיָ’. הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. תְּלֵיסַר, תַּלְיָין בִּתְלֵיסָר יְקִירוּ דְיַקִירוּתָא. שִׁיתָא אַלְפֵי שְׁנִין, תַּלְיָין בְּשִׁיתָא קַדְמָאֵי, שְׁבִיעָאָה עָלַיְיהוּ, דְּאִתְתָּקַּף בִּלְחוֹדוֹי. וְאִתְחָרִיב כֹּלָּא בִּתְרֵיסַר שַׁעְתֵּי, דְּכְתִּיב הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ’. תְּלֵיסַר יְקִים לוֹן בְּרַחֲמֵי, וּמִתְחַדְּשָׁן בְּקַדְמִיתָא, וְקָמוּ (ס”י קָמוּ) כָּל אִינּוּן שִׁיתָא. בְּגִין דְּכְתִּיב בָּרָא, וּלְבָתַר כְּתִיב הָיְתָה, דְּהָא הֲוַת וַדָּאי, וּלְבַסּוֹף תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, (ישעיה ב) וְנִשְׂגַּב יְיָ’ לְבַדּוֹ בְּיוֹם הַהוּא. גִּלוּפֵי דִּגְלִיפִין כְּחֵיזוּ דְחִוְיָא אָרִיךְ, וּמִתְפָּשַּׁט לְכָאן וּלְכָאן, זַנְבָא בְרֵישָׁא. רֵישָׁא (אֲחוֹרָא) אָחִיד אַכַתְפִין, אַעְבַּר וְזָעִים, נָטִיר וְגָנִיז. חַד לְאֶלֶף יוֹמִין זְעִירִין אִתְגָּלְיָיא, (נ”א אִתְמָלְיָּיא) קוּלְטְרָא בְקִטְרוֹי, סְנַפִּירָא בְעַדְבוֹי, אִתְבַּר רֵישֵׁיהּ בְּמַיִין דְיַמָּא רַבָּא, דְּכְתִּיב (תהלים עד) שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. תְּרֵין הֲווֹ, חַד אִתְחֲזָרֵי, תַּנִּינָם כְּתִיב חָסֵר. רָאשֵׁי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל א) וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, הַיְינוּ דִכְתִּיב (תהלים לג) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא בִלְחוֹדוֹי. לְבָתָר אִתְחַזְרוּ חַד יהו”י יה”ו ו”י ו’ בַּתְרָאָה שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא. כְּמָה דְה’ שְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח וּבְחַד מַתְקְלָא אִתְּקָלוּ. וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, דְּכְתִּיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. (ישעיה ג) אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב. הַאי, בְּמַתְקְלֵּיה סַלְּקָא. קַדְמָאָה בִלְחוֹדוֹי. וְכֹלָּא לְחָד אִתְחֲזְרֵי. אֲחַתָא וּמוֹדַעְתָּא כְלִילָן דָּא בְדָא בְיו”ד הֵ”א, כִּתְרֵין רְחִימִין דְּמִתְחַבְּקָן. שִׁיתָא נָפְקִין מֵעַנְפָא דְשָׁרְשָׁא דְגוּפָא, לִישָׁן מְמַלֵּל רַבְרְבָן. לִישָׁן דָּא, סָתִים בֵּין יוֹ”ד וְהֵ”א, דְּכְתִּיב (ישעיה מד) זֶה יֹאמַר לַה’ אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתּוֹב יָדוֹ לַיְיָ’ וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה (יְכַנֶּה) מַמָּשׁ. זֶה יֹאמַר לַה’ אָנִי: אֲחַתָא. וְכֹלָּא אִתְמַר בְּיה”ו. כֹּלָּא כְלִילָן בְּלִישָׁן סָתִים לְאִימָא. דְּהָא אִתְפַּתְּחַת לֵיהּ דְּנָפִיק מִינָּהּ. אַבָּא יָתִיב בְּרֵישָׁא, אִימָא בְאֶמְצָעִיתָא, וּמִתְכַּסְיָּיא מִכָּאן וּמִכָּאן וַוי לְמַאן דְּגַלֵּי עֲרָיַיתְהוֹן. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, שַׁלִּיט דְּכַר בְּנוּקְבָא. (ס”י שְׁלִימוּ דְכָר וְנוּקְבָא) דְּכְתִּיב (משלי י) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נָהִיר יוֹ”ד בִּתְרֵין, וְנָהִיר וּמְעָבַּר לְנוּקְבָא. אִתְיְיחָד יוֹ”ד בִּלְחוֹדוֹי, (וּבָתַר כֵּן) סָלִיק בְּדַרְגּוֹי לְעֵילָּא לְעֵילָּא. אִתְחַשְׁכָא נוּקְבָּא, וְאִתְנְהִירַת אִימָא וּמִתְפַּתְּחָא (דף קע”ז ע”א) בְּתַרְעוֹי. אָתָא מַפְתְּחָא דְכָלִיל בְּשִׁית, וּמְכַסְיָא פִּתְחָהָא, וְאָחִיד לְתַתָּא לְהַאי וּלְהַאי, וַוי לְמַאן דְּגַלֵּי פִּתְחָהָא.

פִרְקָא תִנְיָינָא

דִּיקְנָא מְהֵימְנוּתָא. (דִּיקְנָא) לָא אַדְכַּר בְּגִין דְּהִיא יַקִירוּתָא דְכֹלָּא מֵאֻדְנִין נַפְקַת, בְּסָחֲרָנָהָא דְבֹּסִיטָא, סָלִיק וְנָחִית חוּטָא חִוְורָא. בִּתְלֵיסָר מִתְפְּרַשׁ. בְּיָקִירָא דִּבְיָקִירוּתָא הַהִיא, כְּתִיב (ירמיה ב) לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלָא יָשַׁב אָדָם שָׁם. אָדָם לְבַר הוּא. אָדָם לָא כָלִיל הָכָא. כָּל שֶׁכֵּן אִישׁ. בִּתְלֵיסָר נְבִיעִין מַבּוּעִין מִתְפָּרְשָׁן, אַרְבַּע בִּלְחוֹדוֹי אִסְתָּמָרוּ. תִּשְׁעָה אַשְׁקְיוּן לְגוּפָא. (נ”א לְגִנְתָּא). (תִּיקוּנָא קַדְמָאָה) מִקָּמֵי פְתִחָא דְאֻדְנִין, שָׁאֲרִי יָקִירוּ לְאִתְתָּקָן. (תִּנְיָינָא) נָחִית בִּשְׁפִּירוּ בְרֵישָׁא דְשִׂפְוָון. מֵהַאי רֵישָׁא לְהַאי רֵישָׁא קָאִים. (תְּלִיתָאָה) אָרְחָא דְנָפִיק תְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, לְאַעְבְרָא חוֹבָה, דְּכְתִּיב (משלי יט) וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבוֹר עַל פָּשַׁע. (רְבִיעָאָה) תְּחוֹת שִׂפְוָון אַסְחַר שַׂעֲרָא לְרֵישָׁא אַחֲרָא. (חֲמִישָׁאָה) אָרְחָא אַחֲרָא נָפִיק תְּחוֹתוֹי. (שְׁתִיתָאָה) חָפֵי תַקְרוּבְתָּא דְבוּסְמָא, לְרֵישָׁא דִלְעֵילָּא. (שְׁבִיעָאָה) תְּרֵין תַּפּוּחִין אִתְחֲזוּן לְאַנְהָרָא בוּצִינִין. (תְּמִינָאָה) מַזָּלָא דְּכֹלָּא, תַּלְיָיא עַד לִבָּא, בֵּיהּ תַּלְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. (תְּשִׁיעָאָה) אִינּוּן דְּתַלְיָין לָא נָפְקִין דָּא מִן דָּא. (עֲשִׂירָאָה) חַפְיָין זְעִירִין עַל גְּרוֹנָא (חַד סָר) דְּיָקִירוּ. רַבְרְבִין, מִתְשַׁעֲרִין בְשִׁיעוּרָא שְׁלִים. (תְּרֵיסַר) (וְכַד) שִׂפְוָון אִתְפְּנוּן מִכָּל סִטְרִין, זַכָּאָה לְמַאן דְּנָשִׁיק מֵאִינּוּן נְשִׁיקִין. (תְּלֵיסַר) בְּהַהִיא מַזָּלָא דְכֹלָּא נָגְדִּין תְּלֵיסַר מְשִׁיחִין דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָא. כֹּלָּא בְהַאי מַזָּלָא שְׁכִיחַ, וְסָתִים. בְּזִמְנָא דְּמָטָא תִשְׁרֵי, יַרְחָא שְׁבִיעָאָה, מִשְׁתַּכְחֵי (יַרְחֵי) אִלֵּין תְּרֵיסַר (ס”א תְלֵיסַר) בְּעַלְמָא עִלָּאָה וּמִתְפַּתְּחֵי תְּרֵיסַר (ס”א תְלֵיסַר) תַּרְעֵי דְרַחֲמֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא (ישעיה נה) דִּרְשׁוּ יְיָ’ בְּהִמָּצְאוֹ כְּתִּיב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי וְגוֹ’, (בראשית א) הַיְינוּ דְכְתִּיב (ויקרא טז) וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב. (בְּהַאי זִמְנָא) (דברים ג) אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְךָ אֶת גָּדְלְךָ. יהו”ה שְׁלִים בְּסִטְרוֹי. וְהָכָא בִרְחִישׁוּתָא דָא דְאַרְעָא, לָא שְׁלִים. יְהִי לָא כְתִיב, קָרֵינָן יוֹ”ד עִלָּאָה יוֹ”ד תַתָּאָה, וַיִּיצֶר י’ עִלָּאָה י’ תַתָּאָה, (יְהִי) י’ עִלָּאָה, י’ תַתָּאָה. ה’ בְגַוַויְיהוּ. כְּלָלָא דִשְׁלִימוּ. שְׁלִים, וְלָא לְכָל סְטָר. אִתְּעֲקָר מֵהַאי אֲתָר שְׁמָא דָא, וְאַשְׁתִּיל בְּאַחֲרָא, כְּתִיב וַיִּטַּע יְיָ’ אֱלֹהִים. – ה’ בֵּין יוֹ”ד לְיוֹ”ד דִּיְהִ”י, נָשְׁבָא דְפַרְדַּשְׂקָא דְעַתִּיקָא, לִזְעִירָא דְאַנְפִּין בְּלָא רוּחָא לָא אִתְקְיָּים. בְּהֵ”א, אִשְׁתָּכְלַל הֵ”א עִלָּאָה הֵ”א תַתָּאָה, דִּכְתִּיב (ירמיה א) אֲהָהּ אֲדֹנָי אֱלֹהִים. בְּקִיטְפוֹי דְּקַטְפִין, (צְרִירָא) בְּרוּחָא דְמַתְקְלִין, יה”ו. י’ עִלָּאָה דְאִתְעַטָּר בְּקִטְרָא (ס”א בְעִטְרָא) דְעַתִּיקָא, הִיא קְרוּמָא עִלָּאָה דְאִזְדְּכַךְ וְסָתִים. הֵ”א עִלָּאָה, דְּאִתְעַטָּר בְּרוּחָא דְנוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, דְּנָפִיק לְאַחֲיָיא. ו’ עִלָּאָה, בּוֹצִינָא דְקַרְדִּינוּתָא דְאִתְעַטָּר בְּסִטְרוֹי, (ס”א בְעִטְרוֹי) מִתְפַּשְּׁטָן אַתְוָון לְבָתָר, וְאִתְכְּלָלוּ בִזְעֵירָא דְאַפִּין. כְּמָה דְּשַׁרְיָא בְגוּלְגֹלְתָא, אִשְׁתַּכָּחוּ מִתְפַּשְּׁטָן בְּכָל גּוּפָא, לְשַׁכְלְלָא כֹלָּא. בַּעֲמָר נְקֵא. כַּד תָּלֵי תַלְיָין אִלֵּין אַתְוָון. כַּד אִתְגְּלֵי לִזְעֵירָא מִתְיַישְּׁבָן בֵּיהּ אִלֵּין אַתְוָון, וְאִתְקְרֵי בְּהוֹן. יו”ד דְּעַתִּיקָא סָתִים בְּעִטְרוֹי, בְּגִין שְׂמָאלָא אִשְׁתְּכַח ה”א אִתְפְּתַח בְּאַחֲרָא וְאִינְקִיב בִּתְרֵין נוּקְבִין, וְאִשְׁתְּכַח בְּתִקוּנִין. וָ”ו אִתְפְּתַח בְּאַחֲרָא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ז) הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים. בְּבוּצִינָא דְקַרְדִּינוּתָא לִמְכַסְיָא פִתְחָא. ו’ לְעֵילָּא ו’ לְתַתָּא, ה’ לְעֵילָּא ה’ לְתַתָּא. י’ לְעֵילָּא וּבָהּ לָא אִשְׁתָּתַּף אַחֲרָא, וְלָא סָלִיק בַּהֲדָהּ, בַּר רְמִיזָא דְּרָמִיז כַּד אִתְגַּלְּיָין תְּרֵין (בְּאוֹרַיְיתָא) וּמִתְחַבְּרָן בְּחַד דַּרְגָּא, חַד רִגְּשָׁא בְגִין לְאִתְפָּרְשָׁא, ו”ד כְּלִילָן בְּיוֹ”ד וַוי כַד אִסְתַּלָּק הַאי, וְאִתְגַּלְיָין. אִינּוּן בּוּסְמִין דְּטִיפְסָא שְׁרִיקִין, לָא עַבְרֵי (ס”א עָבַד) לָא מִתְעַכְּבֵי בְדוּכְתָּא, וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ. אִם תַּגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ (דף קע”ז ע”ב) דֶּשֶׁא. אֵימָתַי, כַּד שְׁמָא אִתְנְטַע. וּכְדֵין אֲוִירָא נָפִיק, וְנִצוֹצָא אִזְדָּמָן. (תִּיקוּנָא קַדְמָאָה דְּרֵישָׁא) חַד גּוּלְגַלְתָּא אִתְפָּשָּׁט בְּסִטְרוֹי, טַלָּא מָלֵּי עָלָהּ, דִּתְרֵי גַוְונֵי. תְּלַת חַלָלִּין דְּאַתְוָון רְשִׁימִין, אִתְגַּלְּיָין בֵּיהּ. (תְּלִיתָאָה) אוּכָמִין (ס”א כְעוֹרְבָא) כְּעַרְבָאָה תַלְיָין עַל נוּקְבִין עֲמִיקִין, דְּלָא יְכִיל לְמִשְׁמַע יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. הָכָא חַד אָרְחָא לְעֵילָּא דָקִיק. (רְבִיעָאָה) מִצְחָא דְלָא נָהִיר, קְטָטוּתָא דְעָלְמָא. בַּר כַּד רַעֲוָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. (חֲמִישָׁאָה) עַיְינִין דִּתְלַת גַוְונֵי, לְמִרְתַּת קָמַיְיהוּ אִתְסְחָן בְּחֲלָבָא דְנָהִיר. כְּתִיב (ישעיה לג) עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן, וּכְתִיב (ישעיה א) צֶדֶק יָלִין בָּה. נָוֶה שַׁאֲנָן, עַתִּיקָא דְסָתִים, עֵינֶךָ כְּתִיב. (שְׁתִיתָאָה) חוֹטָמָא פַרְצוּפָא דִזְעֵירָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא. תְּלַת שַׁלְהוֹבִין מִתּוֹקָדִין בְּנוּקְבוֹי. (שְׁבִיעָאָה) דַּרְגָּא עֲקִימָא, לְמִשְׁמַע טָב וּבִישׁ. כְּתִיב (ישעיה מב) אֲנִי יְיָ’ הוּא שְׁמִי. וּכְתִיב (דברים לב) אֲנִי אֲמִית וַאֲחֲיֶּה. וּכְתִיב (ישעיה מו) וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבּוֹל. (תהלים ק) הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ. (איוב כג) וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ. הוּא אִקְרֵי מָאן דְּסָתִים וְלָא שְׁכִיחַ, הוּא מָאן דְּלָא אִזְדָּמָן לְעֵינָא. הוּא מָאן דְּלָא אִקְרֵי בִשְׁמָא. (ה”א ה”י). א’ כָּלִיל (הוּא) ו’. ו’ כָּלִיל א’ וְלָא כָלִיל ה”ו. (ס”א ה”י) א’ אָזִיל לְאָלֶף. אל”ף אָזִיל ליו”ד, יו”ד אָזִיל ליו”ד, דְּסָתִים מִכָּל סְתִימִין, דְּלָא מִתְּחַבְּרָן בֵּיהּ ו”ד. וַוי כַד לָא נָהִיר י’ בו”ד. כַּד אִסְתַּלָּק י’ מִן ו”ד בְּחוֹבֵי עָלְמָא, עֶרְיָיתָא דְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח, עַל דָּא כְתִיב (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. וְכַד אִסְתָּלִיק יוֹ”ד מִן הֵ”א, עַל דָּא כְתִיב וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֶּה אִמְּךָ הִיא לֹא תְגַלֵּה עֶרְוָתָהּ. אִמְּךָ הִיא וַדָּאי, (משלי ב) כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא וְגוֹ’.

פִּרְקָא תְּלִיתָאָה

תִשְׁעָה תִקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמְסָרוּ לְדִיקְנָא כָּל מָה דְאִתְטְמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָיא עִלָּאָה וְיַקִּירָא אִשְׁתְּכַח. (וְהוּא) וְהָא (ס”א דִיקְנָא) גַּנְזֵיהּ (ס”א יַקִּירָא) קְרָא. תִּיקוּנָא קַדְמָאָה דְדִיקְנָא, נִימִין עַל נִימִין מִקָּמֵי פִתְחָא דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא דְפוּמָא. (תִּנְיָינָא) מֵרֵישָׁא הַאי, עַד רֵישָׁא אַחֲרָא אִשְׁתְּכַח. (תְּלִיתָאָה) מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין אָרְחָא מַלְיָיא דְלָא אִתְחַזְיָיא. (רְבִיעָאָה) עַלְעִין אִתְחַפְיָּין מֵהַאי גִיסָא וּמֵהַאי גִיסָא. (חֲמִישָׁאָה) בְּהוּ אִתְחַזְּיָין תַּפּוּחִין סוּמָקִין כְּוַורְדָא. (שְׁתִיתָאָה) בְּחַד חוּטָא תַלְיָין אוּכָמִין תַּקִּיפִין עַד חַדּוֹי. (שְׁבִיעָאָה) שִׂפְוָון סוּמָקִין כְּוַורְדָא אִתְפְּנוּן. (תְּמִינָאָה) זְעִירִין נַחְתִּין בִּגְרוֹנָא, וּמְחַפְיָין קְדָלָא. (תְּשִׁיעָאָה) רַבְרְבִין וּזְעִירִין כְּגִידִין (ס”א נָגְדִּין) (ס”א נַחְתִּין) בְּשִׁקּוּלָא. בְּאִלֵּין אִשְׁתְּכַח גִּיבָּר וְתַקִּיף מָאן דְּאִשְׁתְּכַח. כְּתִיב (תהלים קיח) מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ. תִּשְׁעָה אָמַר דָּוִד עַד כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, לְאַסְחֲרָא וּלְאַגָּנָא עֲלוֹי. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עוֹשֶׂה פְרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. תִּשְׁעָה אִלֵּין אִתְעֲקָרוּ מִשְּׁמָא שְׁלִים, וְאַשְׁתִּילוּ לְבָתָר בִּשְׁמָא שְׁלִים, דִּכְתִּיב וַיִּטַּע יְיָ’ אֱלֹהִים. תִּקּוּנִין דְּדִיקְנָא בִתְלֵיסָר אִשְׁתַּכְּחָן אִיהִי, דְּהִיא עִלָּאָה. תַתָּאָה, בְּתִשְׁעָה אִתְחֲזוּן. כ”ב אַתְוָון אִתְגְּלִיפוּ בְגוֹוַנֵיהוֹן (ס”א בְגִינֵהוֹן.). עַל הַאי, (ס”א עַל הַאי מָאן דְחָזֵי בְחֶלְמֵיהּ דִּיקְנָא) חֶלְמָא דְאָחִיד דִּיקְנָא דְּבַּר נָשׁ עִלָּאָה בִידֵיהּ, (נ”א אוֹ דְּאוֹשִׁיט יָדֵיהּ לֵיהּ יִנְדָע דְשָׁלִים בְּמָארֵיהּ) שְׁלִים בְּמָארֵיהּ. שַׂנְאִין תְּחוֹתוֹי יִכְנְעוּן. כָּל שֶׁכֵּן דִּיקְנָא עִלָּאָה דִנְהִירָא (ס”א לְתַתָּאָה) בְּתַתָּאָה, דְּעִלָּאָה רַב חֶסֶד אִקְרֵיהּ, בִּזְעֵירָא חֶסֶ”ד סְתָם, כַּד אִצְטְרִיךְ נְהִירוּ אַנְהַר וְאִקְרֵי רַב חֶסֶד. (ס”א בִידֵיהּ הַא מִתְרַחִיץ דְהָא בִשְׁלָם עִם מָארֵיהּ וִשַׂנְאוֹי יִכַּנְעוּן תְּחוֹתוֹי וְדֵין הוּא בְדִיל דְחָזָא בְחֶלְמֵיהּ כָּל שֶׁכֵּן אִם זָכָה לְאוֹדָעָא מָה הִיא דִיקְנָא עִלָּאָה דְּהוּא נָהִיר לְתַתָּאָה אָרִים עִלָּאָה רַב בְּחֶסֶד אִקְרֵי בִזְעִירָא חֶסֶד סְתָּם). כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, כְּלוֹמַר, (נ”א חַ”י יָ”הּ) י”ה אִתְפָּשַׁט נְהִירוּ דְדָא בְדָא, כֹּלָּא אִתְרַחֲשׁוּן בְּזִמְנָא חָדָא, מַיִם טָבָאן מַיִם בִּישָׁן. בְּגִין דְּאָמַר יִשְׁרְצוּ, אִתְכְּלָלוּ דָא בְּדָא. חַיָּה עִלָּאָה, חַיָּה תַתָּאָה. חַיָּה (דף קע”ח ע”א) טָבָא. חַיָּה בִישָׁא. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם. הָאָדָם לָא כְתִיב, אֶלָּא אָדָם סְתָם, לְאַפָּקָא אָדָם דִּלְעֵילָּא דְּאִתְעָבִיד בִּשְׁמָא שְׁלִים. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא, אִשְׁתְּלִים דָּא. אִשְׁתְּלִים דְּכַר וְנוּקְבָּא לְאַשְׁלְמָא כֹלָּא. יְהֹוָ”ה סִטְרָא דִדְּכַר. אֱלֹהִים סִטְרָא דְנוּקְבָּא. אִתְפָּשַׁט דְּכוּרָא, וְאִתְתְּקַּן בְּתִקּוּנוֹי כְּאִמָּא, בְּפוּמֵיהּ דְּאָמָה. מַלְכִין דְּאִתְבְּטָלוּ, הָכָא אִתְקַיָּימוּ. דִּינִין דִּדְכוּרָא תַּקִּיפִין בְּרֵישָׁא, בְּסוֹפָא נַיְיחִין. דְּנוּקְבָּא בְּאִיפְּכָא. וְי”ה קוּנְטִירִין דְּקִיטוּרָא בְעִטְפוֹי שְׁקִיעִין. י’ זְעֵירָא בְגַוָוהָא אִשְׁתְּכַח. אִי אִתְבְּסָמוּ דִינִין, בָּעָא עַתִּיקָא. אָתָא חִוְיָא עַל נוּקְבָּא, וְקִינָא דְזוּהֲמָא אִתְתָּקַן בְּגַוָוהּ, לְמֶעְבַּד מָדוֹרָא בִישָׁא. דִּכְתִּיב וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן. קִינָּא דְּמָדּוֹרָא דְרוּחִין בִּישִׁין וְעִלְעוּלִין וְקַטְפוּרִין. אַתְקִין בֵּיהּ בְּהַאי אָדָם, בִּתְרֵין, בִּכְלַל וּפְרַט, אִתְכְּלָלוּ בִפְרַט וּכְלָל, שׁוֹקִין וּדְרוֹעִין, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. דָּא אִתְפְּלַג בְּסִטְרוֹי אִתְתַּקַּן דְּכַר וְנוּקְבָּא יה”ו. י’ דְּכַר. ה’ נוּקְבָּא. ו’ כְּתִיב זָכָר וּנְקֵבָה בְרָאָם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם. דִּיּוּקְנָא וּפַרְצוּפָא דְאָדָם יָתִיב עַל כֻּרְסְיָּא, וּכְתִיב (יחזקאל א) וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. דָּבָר אַחֵר יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, תַּרְגּוּם יְרַחֲשׁוּן. כְּלוֹמַר, כַּד מְרַחֲשִׁין בְּשִׂפְוָותֵיהּ פִּתְגָּמֵי צְלוֹתָא, בְּזָכּוּתָא, וּבִנְקִיוּת דַּעְתָּא, וּבְמַיָא הָוָה רָחִישׁ נַפְשָׁא חַיָּתָא. וְכַד בָּעֵי בַר נָשׁ לְסַדְּרָא צְלוֹתֵיהּ לְמָארֵיהּ, וְשִׂפְוָותֵיהּ מְרַחֲשָׁן בְּהַאי גַּוְונָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְסַלְּקָא יְקָרָא דְמָארֵיהּ, לְאֲתָר דְּשַׁקְיוּ דַעֲמִיקוּ דְּבֵירָא, נָגִיד וְנָפִיק. לְבָתָר יָנְגִיד לְאַמְשָׁכָא מִלְעֵילָּא לְתַתָּא, מֵהַהוּא שַׁקְיָא דְּנַחֲלָא, לְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, עַד דַּרְגָּא בַתְרָאָה לְאַמְשָׁכָא נְדָבָה לְכֹלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. לְבָתָר בָּעֵי לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא בְּכֹלָּא, קִשְׁרָא דְכַוָּנָה דִּמְהֵימְנוּתָא וְיַעְבְּדוּן כָּל מִשְׁאַלוֹהִי, בֵּין שְׁאֶלְתָּא דְּצִּבּוּרָא, בֵּין שְׁאֶלְתָּא דְּיָחִידָא. וּשְׁאֶלְתָּא דְּאִית לְבַר נָשׁ לְשַּׁאֲלָא מִמָּארֵיהּ, הֵן מְסוּדָרוֹת בט’ גַוְונֵי, אִית בְּאַלְפָא בֵיתָא, וְאִית בְּאַדְכָּר מְכִילּוֹהִי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רַחוּם וְחַנּוּן וְגוֹ’. אִית בִּשְׁמָהָן יַקִירָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּגוֹן אֶהְיֶה, יָהּ, יהו, אֵל, אֱלֹהִים, יְיָ’ צְבָאוֹת, שַׁדַּי, אֲדֹנָי. אִית בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת, כְּגוֹן: מַלְכוּת, יְסוֹד, הוֹד, נֶצַח, תִפְאֶרֶת, גְּבוּרָה, חֶסֶד, בִּינָה, חָכְמָה, כֶּתֶר. אִית בְּאַדְכָּר צַדִּיקַיָּיא, כְּגוֹן הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים וְהַמְּלָכִים. אִית בְּשִׁירֵי וּבְתוּשְׁבַּחְתֵּי, דְּאִית בְּהוֹן קַבָּלָה אֲמִיתִּית. וְעֵילָּא מִנְּהוֹן מָאן דְּיָדַע לְתַקֵּן תִּקּוּנִין לְמָארֵיהּ, כְּדְקָא יֵאוֹת. וְאִית בִּידִיעָה סַלְּקָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְאִית מָאן דְּיָדַע לְהַמְשִׁיךְ שִׁפְעָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּבְכָל ט’ גַוְונֵי אִלֵּין, צְרִיכָא כַוָנָה גְדוֹלָה, וְאִי לָא עָלֵיהּ קְרָא דִכְתִּיב, (שמואל א ב) וּבֹזַי יֵקָלּוּ. וּבְכַוָונַת אָמֵן, דְּהוּא כָלִיל תְּרֵין שְׁמָהָן יְהוָֹ”ה אֲדֹנָ”י. וְהָאֶחָד גָּנִיז טוּבֵיהּ וּבִרְכוֹהִי, בְּאוֹצָר הַנִּקְרָא הֵיכָל, וְהוּא רָמוּז בַּפָּסוּק (חבקוק ב) וְה’ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו וּלְדָּא רָמְזּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל טוּב הָאָדָם בְּבֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב) בְכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, וּמְתַּרְגְמִינָן בְכָל דְּעִמִּי. וְאִי מְכַוְּון בְכָל חַד וְחַד מט’ גַוְונֵי כְּדְקָא יֵאוֹת, דָּא הוּא בַר נָשׁ דְּאוֹקִיר לִשְׁמָא דְמָארֵיהּ לִשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא כְּתִיב כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ, אֲכַבֵּד בְּעָלְמָא דֵּין, לְקַיֵּים וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכוֹי. וְיֶחֶזּוּן כָּל עַמָּמֵי אַרְעָא, אֲרֵי שְׁמָא דְה’ אִתְקְרֵי עָלֵיהּ, וִידַחֲלוּן מִנֵּיהּ. וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, יִזְכֵּי לְמֵיקָם בִּמְחִיצַּת חֲסִידִים, אַף עַל פִּי דְּלָא קָרֵי כָל צוֹרְכֵיהּ, כֵּיוַן דְּזָכָה לְאַשְׁגְּחָא יְדִיעַת מָארֵיהּ, וְאִיכְוָון בֵּיהּ כַּדְקָא יֵאוֹת. מָאי וּבֹזַי יֵקָלּוּ. דָּא הוּא מָאן דְּלָא יָדַע לְאַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִמְהֵימְנוּתָא, וּלְאַמְשָׁכָא לְאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ, וּלְאוֹקִיר שְׁמָא דְּמָארֵיהּ טָב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי. וְכָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּלָא אִתְכַּוָּון בְּאָמֵן. וְעַל דָּא, כָּל מָאן דְּמַרְחִישׁ בְּשִׂפְוָותֵיהּ בִּנְקִיוּתָא דְלִבָּא, בְּמַיָּא דִּמְנַקֵּי, מָאי כְתִיב בַּהֲדֵיהּ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם, כְּלוֹמַר, בִּשְׁבִיל אָדָם דְּיָדַע לְאַחֲדָא צֶלֶם וּדְמוּת כְּדְקָא יֵאוֹת, וְיִרְדוּ בִדְגַּת הַיָּם. (עד כאן ד”א).

פִרְקָא רְבִיעָאָה

עַתִּיקָא, טָמִיר וְסָתִים. זְעֵירָא דְאַנְפִּין, אִתְגַּלְיָיא וְלָא אִתְגַּלְיָיא. דְּאִתְגַּלְיָיא, בְּאַתְוָון כְּתִיב. דְּאְתְכַּסְיָיא, סָתִים בְּאַתְוָון, דְּלָא מִתְיַישְּׁבָן בְּאַתְרוֹי, בְּגִין דְּאִיהוּ לָא אִתְיְישָׁבוּ בֵיהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְגוֹ’, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (תהלים לו) אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ’. חַד בִּכְלָלָא דְּאַחֲרָא מִשְׁתַּכְּחָא. בְּהֵמָה בִּכְלָלָא דְאָדָם, (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ’ מִן הַבְּהֵמָה, מִשּׁוּם דְּאִתְכְּלַל בִּכְלָלָא דְאָדָם. כַּד נָחַת אָדָם דִּלְתַתָּא (דף קע”ח ע”ב) בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה, אִשְׁתְּכָחוּ תְרֵין רוּחִין מִתְּרֵין סִטְרִין, דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא כָלִיל אָדָם. דִּימִינָא, נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא. דִּשְׂמָאלָא נֶפֶשׁ חַיָּה. חָב אָדָם אִתְפָּשָׁט שְׂמָאלָא, וְאִתְפָּשָׁטוּ אִינּוּן בְּלָא גוּפָא. כַּד מִתְדַּבְּקִין דָּא בְדָא, אִתְיַּילְדָן כְּהַאי חַיָּה דְאוֹלִידַת (רוּחִין) סַגִּיאִין בְּקִטְרָא חָדָא. כ”ב אַתְוָון סְתִימִין, כ”ב אַתְוָון אִתְגַּלְּיָין, י’ סָתִים, י’ גַּלְיָיא. סָתִים וְגַלְיָיא, בְּמַתְקְלָא דְטַפְסִין, אַתְּקָלוּ. י’ נָפְקִין מִנֵּיהּ דְּכַר וְנוּקְבָּא ו”ד, בְּהַאי אֲתָר, ו’ דְּכַר, ד’ נוּקְבָּא. בְּגִין דָּא, ד”וּ תְרֵין. ד”וּ דְכַר וְנוּקְבָּא. ד”וּ תְּרֵין קַפְלִין. תְּרֵין י’ בִּלְחוֹדוֹי דְכַר. ה’ נוּקְבָּא. ה’ ד’ הֲוַת בְּקַדְמִיתָא, וּמִדְּאִתְעַבְּרַת בְּי’ בְּגַוָּהּ, (אוֹלִידָת) אַפִּיקַת ו’, (הֲרֵי כִי בה’ אִית ד”ו וּבֵיהּ אִית ה”ה הֲרֵי יה”ו) אִתְחֲזֵי יוֹ”ד בְּחֶזְוֵיהּ כְּלָלָא דיה”ו. מִדְּאַפִּיקַת יוֹ”ד דְּהוּא דְכַר וְנוּקְבָּא, אִתְיַישְּׁבַת לְבָתָר, וּמְכַסְיָיא לְאִמָא. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, (בראשית ו) הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (יהושע ב) שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר, מָאי בְנוֹת הָאָדָם. דִּכְתִּיב, (מלכים א ג) אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זוֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ. בְּגִינֵיהוֹן כְּתִיב, כִּי רָאוּ כִי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ וְגוֹ’. אָז תָּבֹאנָה וְלָא בְקַדְמִיתָא. בְּקִיסְטְרָא דְּקִיטוּרֵי דְפִיגָאן, תְּרֵין מִתְחַבְּקָן הֲווֹ לְעֵילָּא, לְתַתָּא נָחְתוּ יַרְתּוּ עַפְרָא, אִבֵּדוּ חוּלָקָא טָבָא דְהֲוָה בְהוּ. עָטָרָא דְבוּמְלָא (ס”א דְחֶמְלָא) וְאִתְעַטָּר בְּקוּסְטָא דְעִנְבָא. וַיֹּאמֶר יְיָ’ אֶל מֹשֶׁה מַה תִצְעַק אֵלָי. (שמות יד) אֵלָי דַיְיקָא. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִּסָּעוּ. וְיִּסָּעוּ דַיְיקָא. בְּמַזָּלָא הָוָה תָלֵי, דְּבָעָא לְאוֹקִיר דִּקְנֵיהּ. (שמות טו) וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו עַד כָּאן. כִּי אֲנִי יְיָ’ רֹפְאֶיךָ, לְהַאי דַוְקָא.

פִּרְקָא חֲמִישָׁאָה

הוֹי גוֹי חוֹטֵא עַם כֶּבֶד עָוֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים וְגוֹ’ (ישעיה א). שִׁבְעָה דַרְגִּין יוֹ”ד ה”ה ו”ה ה”י ו”ו אַפִּיק ד’ ה”ה הו”י, ה”ה אַפִּיק ו”ו ד”ו לְבַר אַסְתִּיר אָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא דְאִינּוּן ד”ו דִכְתִּיב בָּנִים מַשְׁחִיתִים. בְּרֵאשִׁית בָּרָא. בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר. בָּרָא חֲצִי מַאֲמָר. אָב וּבֵן. סָתִים וְגַלְיָא. עֵדֶן עִלָּאָה דְסָתִים וְגָנִיז. עֵדֶן תַתָּאָה, נָפִיק לִמְטָלְטְלֵי (ס”א לְמַטְלָנוֹי) וְאִתְגַּלְיָא יְהֹוָה. יָהּ. אֱלֹהִים. אֵת. אֲדֹנָי אֶהְיֶה. יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַחֲדָא אִשְׁתָּתָפוּ, הַשָּׁמַיִם. וְאֵת, דִּכְתִּיב, (דברי הימים א כט) וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח אִינּוּן כַּחֲדָא אִשְׁתָּתָפוּ. הָאָרֶץ, דִּכְתִּיב, (תהלים ח) מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. (ישעיה ו) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עַתִּיקָא לִזְעֵירָא, אִתְפְּרַשׁ, וְאִתְדְּבַק. לָא אִתְפְּרַשׁ מַמָּשׁ פּוּמָא מְמַלֵּל רַבְרְבָן. אַנְתִּיק וְאִתְעַטָּר בְּכִתְרִין זְעִירִין, בַּחֲמִשָּׁה זִינִין מַיִם, וּכְתִיב (במדבר יט) וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים. (ירמיה י) הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. (תהלים קטז) אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ’ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. (שמואל א כה) וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה וְגוֹ’. וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן. י”ה, יו”ד ה”א, אהי”י בֵין מַיִם לָמָּיִם. מַיִם שְׁלֵימִין, וּמַיִם דְּלָא שְׁלִימִין. רַחֲמִין שְׁלִימִין, רַחֲמִין דְּלָא שְׁלֵימִין. וַיֹּאמֶר יְיָ’ לָא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. (בראשית ו) וַיֹּאמֶר יְיָ’, כַּד אִתְיַישְׁבָא בִזְעֵירָא. מִכָּאן (נ”א דְּכַד אָמַר בְּשֵׁם אֹמְרוֹ) (לוֹמַר) דָּבָר. דְּעַתִּיקָא סָתִים קָאָמַר לָא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם דִּלְעֵילָּא, מִשּׁוּם דִּבְהַהוּא רוּחָא דְאִתְנָשְׁבָא מִתְּרֵין נוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, מָשִׁיךְ לְתַתָּאֵי. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב (יְמֵי עוֹלָם) וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. יוֹ”ד שְׁלִים וְלָא שְׁלִים. י’ בִּלְחוֹדוֹי מֵאָה. תְּרֵין אַתְוָון תְּרֵין זִמְנִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. י’ בִּלְחוֹדוֹי כַד (דף קע”ט ע”א) אִתְגַּלְיָא בִזְעֵירָא, אִתְמְשָׁךְ בְּעֶשֶׂר אַלְפִין שְׁנִין. מִכָּאן כְּתִיב, (תהלים קלט) וַתָּשֶׁת עָלַי כַפֶּכָה. הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ, (בראשית ו) הַיְינוּ דִכְתִּיב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. מֵאֲתָר דְּאִתְפְּרַשׁ גִּנְתָּא, אִקְרֵי הַנְּפִילִים, דִּכְתִּיב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְלָא לְבָתָר זִמְנָא. עַד דְּאָתָא יְהוֹשֻׁעַ, וּבְנֵי הָאֱלֹהִים אִסְטָמָרוּ. עַד דְּאָתָא שְׁלֹמֹה וּבְנוֹת הָאָדָם אִתְכְּלָלָא, הָדָא הוּא דִכְתִיב, (קהלת ב) וְתַעֲנוּגוֹת. תַּעֲנֻגֹת קָארֵי (תַעֲנוּגִים לֹא קָארֵי) בְּנֵי הָאָדָם (נ”א דְאִתְרְמִיזוּ) דְּאִתְרְמִיוּ מֵהַאי רוּחִין אַחֲרָנִין, דְּלָא אִתְכְּלָלוּ בְחָכְמָה עִלָּאָה, דִּכְתִּיב, (מלכים א ה) וַיְיָ’ נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּכְתִיב (מלכים א ה) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. מִשּׁוּם דְּהָנֵי לָא אִתְכָּלָלוּ בְאָדָם. וַיְיָ’ נָתַן חָכְמָה, ה’ עִלָּאָה. וַיֶּחְכַּם, דְּמִינָהּ אִתְחַכָּם לְתַתָּא. הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, עוֹלָם דִּלְעֵילָּא. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, דְּאִתְנָהֲגָן בִּשְׁמָא. מָאי שְׁמָא. שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְנָהֲגָן בֵּיהּ דְּלָא קַדִּישִׁין לְתַתָּא, וְלָא אִתְנָהֲגָן אֶלָּא בִּשְׁמָא. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם סְתָם, וְלָא אַנְשֵׁי הוי”ה. לָאו מִסְתִּים סְתִימָא, אֶלָּא גְרִיעוּתָא, וְלָא גְרִיעוּתָא אַנְשֵׁי הַשֵּׁם סְתָם, מִכְּלָלָא דְאָדָם נַפְקוּ, כְּתִיב (תהלים מט) אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, אָדָם בִּיקָר, בְּיָקִירוּ דְמַלְכָּא, בַּל יָלִין, בְּלָא רוּחָא. תְּלֵיסַר מַלְכֵּי קְרָבָא, בְּשִׁבְעָה. שִׁבְעָה. מַלְכִּין בְּאַרְעָא, אִתְחֲזִיאוּ נָצְחֵי קְרָבָא. תִּשְׁעָה דְסַלְּקִין בְּדַרְגִּין, דְּרַהֲטִין בִּרְעוּתְהוֹן, וְלֵית דְּיִמְחֵי בִידֵיהוֹן. חֲמִשָּׁה מַלְכִּין קַיְימִין בִּבְהִילוּ, לְקַמֵּי אַרְבַּע לָא יַכְלִין לְמֵיקָם. אַרְבַּע מַלְכִּין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע, בְּהוֹן תַּלְיָין כַּעֲנָבִין בְּאִתְכְּלָא צְרִירָן בְּהוּ שִׁבְעָה רְהִיטִין. סָהֲדִין סָהֲדוּתָא וְלָא קַיְימִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ. אִילָנָא דְמִבְסָם יָתִיב בְּגוֹ. בַּעֲנָפוֹי אֲחִידָן וּמְקַנְנָן צִפֹּרִין. תְּחוֹתוֹי תַטְלֵל חֵיוָתָא דִּשְׁלִיטָא בְהַהוּא אִילָנָא בִתְרֵי כְבִישִׁין, לְמֵיהַךְ בְּשִׁבְעָה סַמְכִין סָחֲרָנֵיהּ, בְּאַרְבַּע חֵיוָון, מִתְגַּלְגְּלִין בְּאַרְבַּע סִטְרִין. חִוְיָא דְּרָהִיט בש”ע דִּלּוּגִין, דָּלִיג עַל טוּרִין, מְקַפֵּץ עַל גִּבְעָתָא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ב) מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. זְנָבֵיהּ בְּפוּמֵיהּ, בְּשִׁנוֹי, נָקִיב בִּתְרֵין גִּיסִין. כַּד נָטִיל גִּיסְטְרָא אִתְעָבִיד לִתְלַת רוּחִין. כְּתִיב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים. וּכְתִיב (משלי כב) חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ. לַנַּעַר הַיָּדוּעַ. אֶת הָאֱלֹהִים, וְלָא אֶת יְיָ’. וְאֵינֶנּוּ, בְּשֵׁם זֶה, כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְהִקָרֵא בִשְׁמוֹ. תְּלַת בָּתֵּי דִינִין, אַרְבַּע אִינּוּן. אַרְבַּע בָּתֵּי דִּינִין דִּלְעֵילָּא. אַרְבַּע לְתַתָּא. דִּכְתִּיב, (ויקרא יט) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. דִּינָא קַשְׁיָא. דִּינָא דְלָא קַשְׁיָא, דִּינָא בְשִׁקּוּלָא, דִּינָא דְלָא בְשִׁקּוּלָא. דִּינָא רַפְיָא. (דִּינָא) דְּאֲפִילּוּ לָא הַאי וְלָא הַאי. וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב. הַיְינוּ דִכְתִּיב בְּשַׁגַּם וְגוֹ’, הָאָדָם דִּלְעֵילָּא. וּכְתִיב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. (שמות לד) וּמֹשֶׁה לָא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, הַיְינוּ דִכְתִּיב, (בראשית ג) כָּתְנוֹת עוֹר. קָרַן, דִּכְתִּיב, (שמואל א טז) וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן. לֵית מְשִׁיחָא אֶלָּא בְקֶרֶן, (תהלים פט) וּבְשִׁמְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ. (תהלים קלב) שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד. הַיְינוּ עֲשִׂירָאָה דְמַלְכָּא. וְאַתְיָא מִן יוֹבְלָא דְהִיא אִימָא, דִּכְתִּיב, (יהושע ו) וְהָיָה בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל. קֶרֶן בְּיוֹבְלָא אִתְעַטָּר עֲשִׂירָאָה בְּאִימָּא. קֶרֶן, דְּנָטִיל קֶרֶן וְרֵיוַח לְאָתָבָא רוּחֵיהּ לֵיהּ. וְהַאי קֶרֶן דְּיוֹבְלָא הוּא. וְיוֹבֵל ה’. וה’ נְשִׁיבָא דְרוּחָא לְכֹלָּא. וְכֹלָּא תַיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ, דִּכְתִּיב, (ירמיה א) אֲהָהּ יְיָ’ אֱלֹהִים, כַּד אִתְחֲזֵי ה’ לה’, יְיָ’ אֱלֹהִים אִתְקְרֵי שֵׁם מָלֵּא וּכְתִיב (ישעיה ב) וְנִשְׂגָּב יְיָ’ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. (ס”א כַּד אִתְחַזַּר ה’ לה’ וְאִסְתַּלַק י’ פּוּרְעַנוּתָא אָתֵי לְעַלְמָא וְאִי לָאו בִשְׁבִיל אָדָם יהו”ה לָא אִתְקָיָּים עַלְמָא וְכֹלָּא אִתְחָרַב וְעַל דָא כְתִיב וְנִשְׂגָּב וְגו’) עַד כָּאן סָתִים וְאִתְעַטַּר צְנִיעוּתָא דְמַלְכָּא, דְּהַיְינוּ סִפְרָא דְצְנִיעוּתָא. זַכָּאָה (נ”א לְמָאן דְּנָפַק וְיָדַע) לְמַאן דְּעָאל וְנָפַק וְיָדַע שְׁבִילוֹי וְאָרְחוֹי. ברוך יהו”ה לעולם אמן ואמן. (דף קע”ט ע”ב).

Read more: http://www.ha-zohar.info/?p=7073#ixzz3DYbTbTwz

עלוני התעוררות- 99-102 דחוף להצלת עם ישראל מהשואה -מסר חשוב לאדמו"רים, רבנים, ראשי ומחזיקי כוללים, ומזכי הרבים

קישור לאתר התמונות של הצדיקים הקדושים

יש ללחוץ כדי לגשת אל itzhaknew.pdf

 

 

עלון 99 (4) עלון 100 (5) עלון 101-102 (1)

 

רמז של הקשת בענן בצורת עיגול

תופעה נדירה שהתרחשה בארץ…

רמז של הקשת בענן בצורת עיגול

מאת: יוסף בלו
חברים חישבת גימטריה וקיבלתי משהו מפליא
קשת בענן שלוש ושישים מעלות = 3267 = אלף תשע מאות חמישים ואחד שנה לחורבן הבית המקדש

צופן פלא שנראה כמו כתב חידה | פסוק המדבר על פורענות כל הגויים

ונביא צופן מאת הרה"ג ר' אברהם הירש שליט"א שנראה כמו כתב חידה:  חת"ן אנ"י, חתונ"ה וחרב"ן, ג"ו ביד"ן המי"ת פא"ה, אב"א אמ"א, יש"י יש"י. אול"ם פא"ר מבי"ך דרש"ן. יו"ם שנ"י חת"ן כל"ה. וביאר הרה"ג ר' א. ב. שליט"א שניתן לראות שהצופן מתחיל מהפסוק המדבר על הגנת עם ישראל "ויסע עמוד הענן מפניהם וגו'", ומסתיים …

סוד צניעות האישה- מצמרר! מה קורה שאדם מהרהר על אישה זרה? למה הירהורי עבירה קשים מעבירה? הסבר ע"פ פנימיות התורה- הרב יקותיאל פיש

  חברים יקרים, אם תקראו המאמר  תבינו את המשמעות האדירה שיש לשמירת המחשבה מהרהורים  על אישה זרה. כל חיותה של האישה הנשואה ( בכל המובנים כולל סיפוק הפנימי בחייה ושלוותה)  מגיע לה  מהחיבור שלה וזווגה עם  בעלה, וכאמור, בזכות זה היא  זוכה להביא חיים חדשים לעולם.  ולכן  הוסיף הרה"ג צדוק ניסן  …