*פרשת הגעלת כלים*:
״כא *וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל-אַנְשֵׁי הַצָּבָא, הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה*.
כב *אַךְ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַכָּסֶף; אֶת-הַנְּחֹשֶׁת, אֶת-הַבַּרְזֶל, אֶת-הַבְּדִיל, וְאֶת-הָעֹפָרֶת*.
כג *כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר-יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר–אַךְ, בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא; וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבֹא בָּאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם*.
כד *וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּטְהַרְתֶּם; וְאַחַר, תָּבֹאוּ אֶל-הַמַּחֲנֶה*״ (במדבר לא, כא-כד, מטות).
סגולה נגד קורונה – הקדשת פרק תהילים לשמירה עליך ועל משפחתך היקרה! לפרטים לו
ה"שולחן ערוך" (אורח חיים, סימן ד', סעיף י"ט) מציין
כי אם לא מקפידים על נטילת ידיים,
הדבר מוביל לפחדים ללא סיבה.
וכך מפרט השולחן ערוך:
יש ליטול ידיים לאחר קימה משינה – 3 פעמים בכלי. יאחז את הספל בידו הימנית ויעבירה לידו השמאלית. ישפוך תחילה מים על ידו הימנית, יעביר את הכוס לידיו הימנית וישפוך מים על ידו השמאלית, ויחזור על כך סך הכל 3 פעמים, לסירוגין. יש ליטול את המים עד לפרק הזרוע. עד לנטילה לא יגע בפניו או באחוריו, או בדבר מאכל, משום שקודם נטילת הידים שורה עליהם רוח רעה. אם היד עטופה, מותר.
יציאה מבית הכיסא – 3 פעמים לסירוגין, אין צורך בכלי.
יציאה מבית המרחץ – פעם אחת בלי כלי, והמחמיר ונטל 3 פעמים יש לו על מי לסמוך.
קיום יחסי אישות – 3 פעמים לסירוגין, אין צורך בכלי.
גזירת ציפורניים – פעם אחת בלי כלי, והמחמיר ונטל 3 פעמים יש לו על מי לסמוך. אם לא נטל ידיו, מפחד יום אחד, ואינו יודע למה.
תספורת – פעם אחת בלי כלי, והמחמיר ונטל 3 פעמים יש לו על מי לסמוך. אם לא נטל ידיו, מפחד שלושה ימים.
לפני הסעודה – 3 פעמים בכלי.
חליצת נעליים – פעם אחת, משום ניקיון.
נגיעה בכינים – פעם אחת, משום ניקיון.
מפלה בגדיו – פעם אחת, משום ניקיון.
חפיפת ראש – פעם אחת, משום ניקיון,
נגיעה במקומות המכוסים – פעם אחת, משום ניקיון.
יציאת מבית הקברות – 3 פעמים, אין צורך בכלי, נהוג שלא לנגב ידים (אורח חיים, תולדות, י"ז).
ליווי המת – 3 פעמים, אין צורך בכלי, נהוג שלא לנגב ידים (אורח חיים, תולדות, י"ז).
כניסה לאוהל המת – 3 פעמים, אין צורך בכלי, נהוג שלא לנגב ידים (אורח חיים, תולדות, י"ז).
הקזת דם – 3 פעמים, אין צורך בכלי, נהוג שלא לנגב ידים (אורח חיים, תולדות, י"ז).
ובזמן לימוד תורה (סימן צ"ב, סי"ז ברמ"א) אם אדם צריך לגעת בהפרשות אפו או אוזנו, ישתמש בבד ולא בידיו. אם נגע בידיו, יש לרחצם. וה"חפץ חיים" ב"משנה ברורה" מוסיף כי נכתב במסכת ברכות (כ"ב, ע"א) שדברי תורה לא מקבלים טומאה, לכן יכול לנקות ידיו בבגדיו ולא לנטלם.
וב"חופת אליהו" (שער ה') נכתב כי מי שלא מקפיד על נטילת ימים לאורך זמן "גורם שלא תהיה תפילתו נשמעת".
