הכנות אחרונות לקראת הגאולה
 
כי לה' המלוכה

סוד הגאולה נרמז במספר 121 שהוא הדרגה הנעלמת מעל 120 צירופי א-להים | סוד החשמל

מוּבָא בְּסֵפֶר מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת ( (בא) "גַּם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם" בִּמְכִילְתָּא חַד אָמַר ק"ך רִבּוֹא הָיוּ עֵרֶב רַב, וְחַד אָמַר ר"ם רִבּוֹא, וְחַד אָמַר ש"ס רִבּוֹא, בְּדֶרֶךְ הַפְּשֵׁט כָּתַב דּוֹדִי מהרי"ש בַּמְּכִילְתָּא דִּבְהָא פְּלִיגִי מַאן דְּאָמַר ק"ך רִבּוֹא דָּרֵישׁ גַּם עֵרֶב שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ רַב אִתָּם, רוֹצֶה לוֹמַר מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם הָיוּ ס' רִבּוֹא וְהֵם הָיוּ כָּל כָּךְ רַב כְּמוֹ הֵם, זֶה שֶׁאָמַר "אִתָּם", הֲרֵי כֶּפֶל ס' רִבּוֹא ק"ך, הַשֵּׁנִי דָּרֵישׁ "גַּם" מַרְבֶּה עוֹד כָּמוֹהוּ הֲרֵי ר"ם רִבּוֹא, עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה יֵשׁ ג' מס"ך מַבְדִּיל בֵּין ג' עוֹלָמוֹת וְהַמָּסָךְ הוּא ק"ך צֵרוּפֵי אֱלֹקִים נִרְמָז בְּמִלַּת מס"ך, זֶה סוֹד "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים", בְּהָא קָמִיפַּלְגִּי מַאן דְּאָמַר ק"ך רִבּוֹא סוֹבֵר שֶׁהֵם הָיוּ מִן הַקְּלִפּוֹת שֶׁבָּעֲשִׂיָּה תַּמָן ק"ך צֵרוּפִים, וְחַד אָמַר שֶׁהָיוּ מִן הַקְּלִפּוֹת רַע שֶׁבַּיְצִירָה שֶׁהוּא ב' פְּעָמִים ק"ך הֲרֵי ר"ם, כִּי ק"ך דִּיצִירָה ק"ך דַּעֲשִׂיָּה הֲרֵי ר"ם, וְחַד אָמַר ש"ס שֶׁהָיוּ מִן הַחִיצוֹנִים שֶׁמַּגִּיעַ עַד הַצַּוָּאר וּכְמוֹ שֶׁבָּא דָּוִד מִן עוֹלַם הַבְּרִיאָה לְתַקֵּן צַוָּאר זֶה בְּסוֹד "כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ" וְקֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים זוֹ תְּלוּיָה בְּצַוָּארוֹ לְתַקֵּן זֶה, לָכֵן הָיוּ ש"ס. וְעוֹד מוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת אָמַר יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע הָיָה לְכָל אֶחָד ב' כְּתָרִים, וּכְשֶׁחָטְאוּ בָּא ק"ך רִבּוֹא וּפֵרְקוֹ, וּמֹשֶׁה זָכָה לְכֻלָּם, נִמְצָא שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה לְק"ך רִבּוֹא כְּתָרִים, וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל שֶׁהֵם ק"ך יָמִים בְּהַר סִינָי כְּמִנְיַן מוֹעֵד, דְּהַיְינוּ מִן אוֹתוֹ ק"ך יוֹם שֶׁהָיָה עַל הַר סִינַי כְּמִנְיַן מוֹעֵ"ד זָכָה לָאֹהֶל.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (קה"ר יב, ט) רַבִּי שָׁאוּל דְנָוֶוה מַתְנִי לֵיהּ בְּשֵׁם ר' שִׁמְעוֹן אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם מָתַי קֵץ הַגְּאֻלָּה הֱוֵי אוֹמֵר לוֹ "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" כְּתִיב, ר' יְהוּדָה בְּר' סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוֵי שְׁלֹשָה סִימָנִים סִמַּנְתִּי לְךָ וְסִיַּמְתִּי לְךָ בִּקְבֻרָתוֹ שֶׁל מֹשֶה "בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר", וְאַף עַל פִּי כֵן "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" לִבָּא לְפוּמָא לֹא גַּלֵּי. וְרוֹאִים שֶׁקֵּץ הַגְּאֻלָּה נִרְמָז בִּקְבוּרַת מֹשֶה, וּכְמוֹ שֶׁעַל קְבוּרַת מֹשֶה כָּתוּב "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ", כָּךְ זְמַן קֵץ הַגְּאֻלָּה נִסְתָּר וְלֹא נוֹדַע. ושמעתי מהרה"ג ר' י. י. ה. שליט"א שהמילים "ולא ידע" בגימטריא 121 לרמז שזה שייך לדרגה הנעלמת שמעל הטבע שאי אפשר להשיגה. וזה הדרגה של קבורת משה אחרי שחי 120 שנה, היינו שבמאה עשרים שנה של משה יש לנו השגה מסויומת, אבל בדרגה שאחרי זה ב121 שם אנחנו לא יכולים לדעת ולהשיג. וכן הפסוק שנאמר על המן שהיה בזכות משה: (שמות טז, טו) "וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה לָכֶם לְאָכְלָה" בגימטריא 121. וכן כשמשה עלה להר סיני כתוב (שמות לב, א) "כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ". וכפי שאומר ה'מגלה עמוקות' שבחטא העגל הפסידו ישראל את הדרגה של 120 ריבוא כתרים שזכו להם באמירת נעשה ונשמע. ממילא הם לא השיגו אפילו את הדרגה של 120 של משה. וכן משה בעצמו לא השיג את דרגתו הגבוהה לאחר שירד מהר סיני כמו שכתוב (שמות לד, כט) "וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ".

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה' (כא) שֶׁחַיָּיו שֶׁל מֹשֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיוּ אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים מֵשִׁשָּׁה אַלְפֵי שָׁנִים שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם, בִּבְחִינַת תְּרוּמָה שֶׁהֻפְרְשָׁה מֵהָעוֹלָם. וּמִסְפַּר חֲמִשִּׁים הוּא גַם מִסְפָּר מֵרָבִי בְּסוֹד חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה, לָכֵן 50 כָּפוּל 120 הֵם כָּל 6000 שְׁנוֹת הָעוֹלָם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' דָּוִד יִצְחָק וַיְצְמַן שליט"א שֶׁבִּתְהִלִּים הַפֶּרֶק הַ120 הוּא הַפֶּרֶק שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַתְּהִלִּים לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לְרַמֵּז שֶׁאַחֲרֵי 120 שָׁנָה עוֹבְרִים לָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. והוסיף הרה"ג ר' אברהם אגשי שליט"א שעד מאה ועשרים בגימטריא משה בן עמרם או משה איש האלהים שחי 120 שנה, וזה גם המספר של זמן או מקום. כמו שנבאר שזה מספר מרבי בזמן שהולך יחד עם מקום.

וְכֵן מוּבָא בְּ'בַעַל הַטּוּרִים' (דברים ו, כח) שֶׁמּשֶׁה חַי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה כְּמִנְיַן עַמּוּד הַמְסַמֵּל אֶת עַמּוּד הָאֶמְצַע. וְכֵן עַל יוֹסֵף שֶׁחַי מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים מָצִינוּ שֶׁהָיָה רָאוּי לִחְיוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה כְּמִנְיַן עַמּוּד, כַּמּוּבָא בְּ'פִרְקֵי דְּר"א' (לט) רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר עֶשֶׂר פְּעָמִים אָמְרוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לְיוֹסֵף "עַבְדְּךָ אָבִינוּ", שָׁמַע יוֹסֵף אֶת הַדָּבָר וְשָׁתַק, וּשְׁתִיקָה כְּהוֹדָיָה דָּמְיָא, לְפִיכָךְ נִתְקַצְּרוּ מֵחַיָּיו עֶשֶׂר שָׁנִים. וְהָעַמּוּד מְסַמֵּל אֶת הַקַּו שֶׁמַּבְרִיחַ מֵהַקָּצֵה לַקָּצֶה וְכוֹלֵל אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג רְפָאֵל מַגִּיד שליט"א שֶׁגֹּבַהּ הַסֻּכָּה הוּא מֵאָה וְעֶשְׂרִים טְפָחִים כְּמִנְיַן צֵל, עֶשְׂרִים אַמָּה כָּפוּל שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְהַסֻּכָּה מְסַמֶּלֶת אֶת כָּל שְׁנוֹת הָעוֹלָם שֶׁהוּא עוֹלָם עֲרַאי בִּבְחִינַת סֻכָּה. וְכֵן רוֹאִים שֶׁכָּל סֵפֶל בַּמְּנוֹרָה בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ בוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג. וְכֵן תֵּבַת נֹחַ שֶׁכָּלְלָה אֶת כָּל הָעוֹלָם נִבְנְתָה בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט דברים תתקסה) אַרְבָּעָה שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאֵלּוּ הֵן, מֹשֶׁה, וְהִלֵּל הַזָּקֵן, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְרַבִּי עֲקִיבָא. וְרוֹאִים שֶׁגַּם רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה חַי 120 שָׁנָה כְּמוֹ מֹשֶׁה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁלָּכֵן הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן בְּגֹבַהּ 120 אַמָּה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ל. שִׁטְרִית שליט"א שֶׁקּוֹמַת הַשְּׁבָטִים שֶׁמֵּהֶם נִבְנָה כְּלַל יִשְׂרָאֵל הָיוּ י"ב שְׁבָטִים שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת מַגִּיעַ לַמִּסְפָּר 120. וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁאָדָם הָרוֹאֶה הֵיטֵב מְכֻנֶּה 'רוֹאֶה 6/6 יַחַד 12.

בַּמּוֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁז"א מְקַבֵּל בִּקְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ ש"ס אוֹרוֹת, שֶׁהֵם 120 אוֹרוֹת בְּכָל קַו מֵהַג' קַוִּים שֶׁלּוֹ. וְהֵם 120 אוֹרוֹת כְּנֶגֶד 120 צֵרוּפִים שֶׁיֵּשׁ בַּשֵּׁם אֱלֹהִים. שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יַעֲקֹב אַנְשִׁין שליט"א שֶׁהַמִּסְפָּר 120 מְסַמֵּל מִסְפָּר מֵרָבִי. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו, ג) "וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה". וְכֵן כָּתוּב (דברים לא, ב) "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא". וְכֵן כָּתוּב (דברים לד, ז) "וּמשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ". וּמִזֶּה הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁמְּאַחֲלִים לָאָדָם שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיִּים עַד 120 שָׁנָה. וְכֵן בְּמִשְׁקַל הָאָדָם, מֵעַל 120 קִילוֹ נִקְרָא שָׁמֵן שֶׁמַּסְכִּימִים לְנַתְּחוֹ טַבַּעַת לְהוֹרִידוֹ בַּמִּשְׁקָל. וְכֵן בִּמְהִירוּת הַנְּסִיעָה הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁעַד 120 קמ"ש יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לִנְסוֹעַ בִּכְבִישִׁים מְסֻיָּמִים. וְנִרְאֶה לְבָאֵר כֵּיוָן שֶׁבַּמּוֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁז"א מְקַבֵּל בִּקְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ ש"ס אוֹרוֹת, שֶׁהֵם 120 אוֹרוֹת בְּכָל קַו מֵהַג' קַוִּים שֶׁלּוֹ. וְהֵם 120 אוֹרוֹת כְּנֶגֶד 120 צֵרוּפִים שֶׁיֵּשׁ בַּשֵּׁם אֱלֹהִים. שֶׁהֲרֵי הַטֶּבַע נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם אֱלֹהִי"ם וְהוּא בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם אֱלֹהִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ 120 צֵרוּפִים, לָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל הַשִּׂיא בְּעוֹלַם הַטֶּבַע בַּמִּסְפָּר 120. וְכֵן נִתּוּחַ טַבַּעַת לְהוֹרִיד בַּמִּשְׁקָל מְרַמֵּז עַל הַגְבָּלַת הַטֶּבַע הֶחָמְרִי שֶׁל הָאָדָם. וְכֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא גְבָרִים וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נָשִׁים יַחַד 120 רִבּוֹא. וְכֵן משֶׁה הָיָה בְּהַר סִינַי ג' פְּעָמִים אַרְבָּעִים יוֹם יַחַד 120. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁמֵּאָה וְעֶשְׂרִים עִם שְׁתֵּי הַמִּלִּים בְּגִימַטְרִיָּא גְדוֹלָה 1234 שֶׁמְּסַמֵּל אֶת סֵדֶר עוֹלַם הַטֶּבַע מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה. וְכֵן 120 בְּגִימַטְרִיָּא יוֹם דִּין שֶׁה' יֹאמַר דַּי לָעוֹלָם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' דָּוִד יִצְחָק וַיְצְמַן שליט"א שֶׁמֵּאָה וְעֶשְׂרִים בְּגִימַטְרִיָּא רְגִילָה 666 שֶׁמְּסַמֵּל אֶת סֵדֶר עוֹלָם הַזֶּה שֶׁבָּנוּי עַל מִסְפַּר 6 עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְשַׁבָּת שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי שֶׁשַּׁיָּךְ לָעוֹלָם הַבָּא.

לִכְאוֹרָה צָרִיךְ לְהָבִין אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמֹּשֶה רַבֵּנוּ הֶעָנָו מִכָּל הָאָדָם, כְּשֶׁקֹּרַח יוֹצֵא בְּמַחֲלֹקֶת נֶגְדּוֹ הוּא אוֹמֵר לַה', שֶׁיַּעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּעֹנֶשׁ מְיֻחָד וְלֹא בְּעֹנֶשׁ רָגִיל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כח) "וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי: אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא ה' שְׁלָחָנִי: וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'". לִכְאוֹרָה אֵין זֶה מַרְאֶה עַל עֲנָוָה, שֶׁבִּגְלַל שֶׁהוּא יָצָא נֶגְדּוֹ צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְכָל הָעוֹלָם אֶת הָעֹנֶשׁ הַמְּיֻחָד וְכוּ'. וּבִפְרָט לְפִי מַה שֶּׁמָּצִינוּ בַּזֹּהַר (בלק רט:) שֶׁהָאָרֶץ פָּתְחָה אֶת פִּיהָ בִּגְזֵרַת מֹשֶה, וַה' קִבֵּל אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁמֹּשֶה הָיָה בְּתַכְלִית הַהִתְבַּטְּלוּת שֶׁל "וְנַחְנוּ מָה", הוּא הֵבִין שֶׁרְצוֹן ה' כָּאן הוּא לְהִתְפַּלֵּל וְלִדְרֹש אֶת הָעֹנֶשׁ הַמְּיֻחָד לְקֹרַח, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ זֶה נִרְאֶה כְּגַאֲוָה, אֵצֶל מֹשֶה זֶה הָיָה מִתּוֹךְ הִתְבַּטְּלוּת אֲמִתִּית, וְהקב"ה דִּבֵּר מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ, וּכְפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁה' קִבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ. וְכֵן הקב"ה מְרֻמָּז בְּאוֹת שְׁלִישִׁית בַּכָּתוּב עַל מֹשֶה (שמות טז, כ) "וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם משֶׁה" לְרַמֵּז שֶׁמֹּשֶה הָיָה מֶרְכָּבָה לַה' מַמָּשׁ, וְכַבְיָכוֹל ה' קָצַף עֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ מֹשֶה. וכן שמעתי מהרה"ג ר' אשר ליכטנשטיין שליט"א שהכתוב: (ויקרא י, טז) "וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרשׁ דָּרַשׁ משֶׁה וְהִנֵּה שׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר: מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ" ר"ת לפי הסדר מל"א אהב"ה, לרמז שמשה היה הוכיח אותם מתוך אהבה, ולא היה שם קצף של כעס חס ושלום, רק רצון לתקן מתוך אהבה. 

רבי עקיבה בגימטריא בשכמל"ו, הר"ת של 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'

בִּשְׁנַת 3760 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם נוֹלַד רַבִּי עֲקִיבָא וּלְהַבְדִּיל אֶלֶף הַבְדָּלוֹת נוֹלַד אוֹתוֹ הָאִישׁ וְהִתְחִילָה הַסְּפִירָה הַנּוֹצְרִית שֶׁסּוֹפְרִים עַד הַיּוֹם. שֶׁהֲרֵי מוּבָא בְּפרע"ח לְהָאֲרִיזַ"ל (ראש חודש פ"ג תס) שֶׁבְּעֵשָׂו הָיְתָה כְּלוּלָה נִשְׁמַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, וְנִרְמָז בַּכָּתוּב "כִּי צַיִד בְּפִיו". וְכֵן מוּבָא בִּ'פְרִי עֵץ חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (שם) יְשׁוּעַ הָיָה גִּלְגּוּל עֵשָׂיו. וְיוֹצֵא שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה נוֹלְדוּ שׁוּב יַעֲקֹב וְעֵשָׂו יַחַד, כִּי נִשְׁמַת רַבִּי עֲקִיבָא הָיְתָה נִיצוֹץ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהָיָה בָּלוּעַ בִּקְלִפַּת עֵשָׂו, כַּמּוּבָא בְּ'לִקּוּטֵי הַשַּׁ"ס' לְהָאֲרִיזַ"ל (יבמות) שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב. וְכֵן מָצִינוּ בְּסֵפֶר 'יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה' (גיטין פ"ד) שֶׁאֲבִיר יַעֲקֹב אוֹתִיּוֹת רַבִּי עֲקִיבָא. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' פִּנְחָס ל. שליט"א שֶׁהַכָּתוּב עַל עֵשָׂו "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד" בְּגִימַטְרִיָּא רַבִּי עֲקִיבָא. וכן מסופר על האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זצ"ל שכשהיה נאלץ לכתוב תאריך לועזי היה כותב בסמוך ללר"ע ר"ת ללידת רבי עקיבא. היינו שהיה מונה את התאריך ללידת רבי עקיבא שרש תורה שבעל פה, ולא להבדיל ללידת הקליפה של אותו האיש. 

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' פ. ל. שליט"א שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (סוטה מז.) יָתִיב וְקָא מִשְׁתַּבַּח כַּמָּה נָאָה אַכְסַנְיָא זוֹ אָמַר לֵיהּ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו רַבִּי עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת, אָמַר לֵיהּ רָשָׁע בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק, אַפִּיק אַרְבַּע מֵאָה שַׁפּוּרֵי וְשַׁמְתֵּיהּ כָּל יוֹמָא אָתָא לְקַמֵּיהּ וְלֹא קִבְּלֵיהּ, יוֹמָא חַד הַוָה קָרִי קְרִיַּת שְׁמַע אָתָא לְקַמֵּיהּ הַוָה בְּדַעְתֵּיהּ לְקַבּוּלֵיהּ אֲחַוֵי לֵיהּ בְּיָדֵיהּ סָבַר מִדְחָא דָחִי לֵיהּ אָזַל זָקַף לְבֵינָתָא פַּלְחָא, אָמַר לֵיהּ חֲזוֹר בְּךָ אָמַר לֵיהּ כָּךְ מְקֻבְּלַנִּי מִמְּךָ כָּל הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, דַּאֲמַר מַר כִּשֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ וְהֶחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ"וּ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וְחִלֵּל אֶת הַשֵּׁם תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, וְזֶה מַמָּשׁ מַקְבִּיל לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאַת שְׁמַע, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות סא:) בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּהוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִין אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבֵּנוּ, עַד כָּאן אָמַר לָהֶם, כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל הַפָּסוּק הַזֶּה, "בְּכָל נַפְשְׁךָ" וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, אָמַרְתִּי, מָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ, וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי, לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ הָיָה מַאֲרִיךְ בְּאֶחָד עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּאֶחָד. וְכֵן רוֹאִים שֶׁהִשְׁתַּלְשֵׁל וִכּוּחַ בֵּין רַבִּי עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאַת שְׁמַע כְּשֶׁקִּדֵּשׁ אֶת ה'. וְזֶה מַקְבִּיל מַמָּשׁ לַנְּקֻדָּה שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁחִלֵּל אֶת ה' תּוֹךְ כְּדֵי אִי הֲבָנָה בֵּינוֹ לְבֵין רַבּוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה בִּזְמַן שֶׁקָּרָא קְרִיאַת שְׁמַע. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים' שֶׁיֵּשׁ"וּ בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה 12 פְּעָמִים וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דָחָה אוֹתוֹ, וּבַפַּעַם הַ13 כְּמִנְיַן אֶחָ"ד הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיֵשׁ"וּ חָשַׁב שֶׁהוּא דוֹחֶה אוֹתוֹ אַף שֶׁכְּבָר הִסְכִּים לְקַבְּלוֹ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת בְּגִימַטְרִיָּא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי"ה אֱלֹהֵינוּ הוי"ה אֶחָד". והוסיף הרה"ג ר' ל. שטרית שליט"א שזה גם המספר של אותו האיש ישוע. והוסיף הרה"ג ר' א. י. שליט"א שזה גם המספר של שלשת הגלגולים של יש"ו, שר האפים המן ישוע. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' פִּנְחָס ל. שליט"א שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין מִסְפַּר רַבִּי עֲקִיבָה לְמִסְפַּר יֵשׁוּעַ הוּא מִסְפַּר אֶחָ"ד, כִּי רַבִּי עֲקִיבָא מָסַר נַפְשׁוֹ עַל הָאֶחָד, וְיֵשׁוּעַ פָּגַם בָּאֶחָד. וכן מובא מהרה"ג ר' יצחק גנזבורג שליט"א שרַבִּי עֲקִיבָא אותו האיש בְּגִימַטְרִיָּא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי"ה אֱלֹהֵינוּ הוי"ה אֶחָד" עם המילים. וכן שמעתי מהרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שרבי עקיבה בגימטריא בשכמל"ו הר"ת של 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' עם הכולל, כי רבי עקיבה קשור עם היחוד השלם שנרמז ב"שמע ישראל" ו'ברוך שם', לכן זה בשכמל"ו עם הכולל שזה הפסוק "שמע ישראל" שהוא הכולל של בשכמל"ו. וכן רבי עקיבה היה גלגול שכם בן חמור שהוליד את אסנת אשת יוסף מדינה, והיה בסוד קליפת שכם שהיא קליפת הערלה שמלבישה על יוסף היסוד, ששם הסוד של בשכמל"ו אותיות שכ"ם ל"ו. שנרמזות בפסוק (בראשית לז, יג) "הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם", וכפי שבארנו את הקשר בין שכם לשובבי"ם שמתקנים את היסוד בפ"ד תעניות.

מוּבָא בְּ'לִקּוּטֵי הַשַּׁ"ס' לְהָאֲרִיזַ"ל (יבמות) שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (בראשית מח, טו) שֶׁאֲבִיר יַעֲקֹב מְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁל יַעֲקֹב. וּמוּבָא בְּסֵפֶר 'יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה' (גיטין פ"ד) שֶׁאֲבִיר יַעֲקֹב אוֹתִיּוֹת רַבִּי עֲקִיבָא. וְכֵן הַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת יַעֲקֹ"ב הוּא 188 כְּמִנְיַן עֲקִיבָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'שְׁבִילֵי פִּנְחָס' שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד. כְּמוֹ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ תִּקֵּן קְרִיאַת שְׁמַע בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ. וְכֵן בְּסִדּוּר הָרַשַּׁ"שׁ מְכַוְּנִים בִּ'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' יִחוּד יַעֲקֹב וְלֵאָה, וּבְ'בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד' מְכַוְּנִים גַּם אֶת הַיִּחוּד שֶׁל יַעֲקֹב וְרָחֵל. וְהַסּוֹד שֶׁל 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד' הוּא הַסּוֹד שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁיּוֹרֵד לְהַשְׁפִּיעַ לַמַּלְכוּת לְמַטָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת רָחֵל, לָכֵן כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב שֶׁמִּטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְזָכָה לְהַעֲמִיד י"ב שְׁבָטִים הֲגוּנִים בַּזְּמַן שֶׁבַּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ הוּא אָמַר 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ'. והבאנו מהרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שהמקום הַיָּחִיד בַּתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ סִנּוּן יָשָׁר שֶׁל בשכמל"ו, הָר"ת שֶׁל 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד', נִמְצָא בַּפָּסוּק שֶׁיַּעֲקֹב מְבַקֵּשׁ מִלָּבָן אֶת רָחֵל בְּגִיל פ"ד: (בראשית כט, כא) "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ". וְכֵן הַמִּלִּים "הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ" בְּגִימַטְרִיָּא מְדֻיֶּקֶת 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד' שֶׁהִיא גַם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל קֵץ מְשִׁיחַ. ויש כאן מעשה אבות סימן לבנים שבזכות שיעקב שמר בריתו פ"ד שנים, כמו שכתוב בלידת ראובן "כוחי וראשית אוני", זכו בניו לתיקון היסוד בפ"ד תעניות. וְכֵן יַּעֲקֹב רָחֵל פ"ד בְּגִימַטְרִיָּא 504, כְּמִנְיַן סֻכַּת דָּוִיד כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁזֶּה סוֹד הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם שֶׁמֵּקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד. וּרְאֵה זֶה פֶלֶא בְּכָל הַתַּנַ"ךְ יֵשׁ 504 רֶצֶף אוֹתִיּוֹת פ"ד יָשָׁר אוֹ הָפוּךְ. וכן סינון אותיות רב"י עקיב"ה בכל התורה מופיע 504 פעמים. 

וְכֵן קְרִיאַת שְׁמַע אוֹמְרִים בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר, וּמָצִינוּ בְּרַשִּׁ"י (דניאל ח, יד) שֶׁבַּמִּלִּים עֶרֶב בֹּקֶר טָמוּן סוֹד הַקֵּץ שֶׁיּוֹצֵא מֵהַגִּימַטְרִיָּא שֶׁלָּהֶם שֶׁעוֹלֶה 574, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁסּוֹד הַקֵּץ טָמוּן בַּתִּקּוּן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע לַפְּגָם שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, לָכֵן 574 בְּגִימַטְרִיָּא עֲקִיבָה יֵשׁוּעַ עִם הַכּוֹלֵל, הַיְינוּ שֶׁהַנִּיצוֹץ חוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁנִּרְמָז בַּכּוֹלֵל שֶׁלּוֹ. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת ע"ד הַגְּדוֹלוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע בְּמִלּוּי עַיִ"ן דָּלֶי"ת עוֹלֶה 574. וְכֵן רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה רֹעֵה בָקָר שֶׁמְּרַמֵּז עַל עֶרֶב בֹּקֶר. וְכֵן מָצִינוּ בְּפֵרוּשׁ 'מִצְפֶּה אֵיתָן' עַל הַגְּמָרָא (יבמות טז.) אָמַר לוֹ, אַתָּה הוּא עֲקִיבָא בֶן יוֹסֵף שֶׁשִּׁמְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. מוּבָא שָׁם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ גִּימַטְרִיָּא תקס"ד כְּמִנְיַן פְּעָמִים שֶׁנִּזְכַּר רַבִּי עֲקִיבָא בְּכָל הַשַּׁ"ס. וְאִם נוֹסִיף לָזֶה אֶת מִסְפַּר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף נְקַבֵּל שׁוּב אֶת מִסְפַּר 574 עִם הַכּוֹלֵל. וְכֵן ר' עֲקִיבָא נֶהֶרַג עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים בְּגִימַטְרִיָּא 574. וְכֵן עֲקִיבָ"ה ר"ת עַל קִדּוּשׁ הויבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

והוסיף הרה"ג ר' ל. שטרית שליט"א שהטענה על רבי יהושע בן פרחיה שדחה את אותו האיש היתה, שהוא בעצמו אומר: (אבות א, ו) יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. ומדוע הוא לא דן לכף זכות את תלמידו לאחר שבקש מחילה י"ב פעמים. ובפרט שהחטא של יש"ו היה בנקודה הזאת של עֲשֵׂה לְךָ רַב בזה שהלעיג על דברי חכמים. וכן עֲשֵׂה לְךָ רַב בגימטריא גדולה עם האותיות והמילים והכולל עולה "שמע ישראל הוי"ה אלהינו הוי"ה אחד". מַקְבִּיל מַמָּשׁ לַנְּקֻדָּה שֶׁל יש"ו שֶׁחִלֵּל אֶת ה' תּוֹךְ כְּדֵי אִי הֲבָנָה בֵּינוֹ לְבֵין רַבּוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה בִּזְמַן שֶׁקָּרָא קְרִיאַת שְׁמַע. וכן השתלשל שמישהו דוחה מישהו אומרים שהוא דחה אותו בקש, לרמז על הדחייה הגדולה של רבי יהושע בן פרחייה שדחה בזמן שקרא קריאת שמע ר"ת ק"ש.

הַמֻּשָּׂג טוֹב הוּא דָּבָר שֶׁיִתְקַיֵּם לָנֶצַח, וְהָרָע הוּא מִלְּשׁוֹן רָעוּעַ, שֶׁהוּא מָט לִפֹּל.

מובא ברמב"ן שהמושג טוב הוא דבר שקיים לנצח: (בראשית א, ד) "וירא אלהים כי טוב", שרצה בקיומו לעד וכו', גזר בהם הקיום, ואמר בהם "וירא אלהים כי טוב". וכן מובא ברמב"ן (בראשית ב, יח) "לא טוב היות האדם לבדו", ה"טוב" הוא הקיום כאשר פירשתי במאמר "וירא אלהים כי טוב". ונראה לבאר שכל דָּבָר שֶׁהוּא מֻגְבָּל שַׁיָּךְ לָרַע, דְּרַע הוּא מִלְּשׁוֹן רָעוּעַ, שֶׁהוּא מָט לִפֹּל. וְכֵן שֹׁרֶשׁ הָרַע בָּעוֹלָם הוּא מִשְּׁבִירַת הַכֵּלִים שֶׁהָיְתָה בִּזְמַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בְּ'עֵץ חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (שער א' ח"א ע' ד'). וּשְׁבִירַת הַכֵּלִים מְרַמֶּזֶת עַל דָּבָר שָׁבוּר שֶׁהוּא מָט לִפֹּל וְכַּבְיָכוֹל עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם. כָּךְ כָּל דָּבָר מֻגְבָּל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ סוֹף, וְהוּא זְמַנִּי, זֶה שַׁיָּךְ לָרַע, וְזוֹ הַמַּהוּת הַפְּנִימִית שֶׁל הַמֻּשָּׂג רַע, דְּדָבָר שֶׁשַּׁיָּךְ לַקְּדֻשָּׁה הוּא נִצְחִי הֱיוֹת שֶׁהוּא מְחֻבָּר לָאֵין סוֹף. 

וכן שמעתי מהרה"ג ר' אהרן ברדה שליט"א שרע הוא מלשון שבר, כמו שכתוב (תהילים ב, ט) "תרעם בשבט ברזל", ומבאר הרד"ק. "תְּרֹעֵם" פֵּרוּשׁוֹ תְּשַׁבְּרֵם. והטוב הוא דבר שלם ולא שבור, כמו שכתוב "לא טוב היות האדם לבדו" כי הוא לא שלם אז הוא לא טוב, וכן התורה שהיא "תורת ה' תמימה" ושלימה נקראת "לקח טוב", וכפי שבארנו שהרע הוא מלשון רעוע, וזה המהות של דבר שבור שאינו שלם שאין לו קיום ונזרק לאשפה, מה שאין כן דבר שלם שיש בו שימוש עומד וקים ולא נזרק. 

וביתר עומק נראה להוסיף על פי מה שלימד הרמח"ל בענין הנהגת היחוד, שה' מסובב גם את הרע שבעולם שבסוף יביא לתוצאות הטובות של יחוד ה' שיהיה לעתיד לבוא, וזה נרמז בענין הרע שהוא רעוע ושבור, כי גם השבר יכול להתחבר לשברים אחרים ולשמש בסוף שיצא ממנו דבר שלם, גם אם אלו שעשו אותו לא כיונו לכך, ה' יאסוף את השברים של הרע להוציא גם מהם את היחוד השלם. וכן מצינו בגמרא (סוטה לד:) "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ" אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ "שְׁלַח לְךָ" לְדַעְתְּךָ, וְכִי אָדָם בּוֹרֵר חֵלֶק רַע לְעַצְמוֹ, הַיְנוּ דִּכְתִיב "וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ "בְּעֵינַי" וְלֹא בְעֵינֵי הַמָּקוֹם. ומבאר ה'מאירי' ואף על פי שהכתוב מוכיח שבמצות השם נעשה וכדכתיב "שלח לך" אין זה כלום, שאין אדם בורר חלק רע לעצמו במה שיודע שהוא רע, וכל שכן שאין הקדוש ברוך הוא מצוה לעשות דבר שסופו לבא לידי תקלה, אלא הם שאלו כן וכמו שכתוב בתורה "ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו" והקב"ה אמר שלח לך לדעתך כלומר שאיני מעכב. ורואים שהבחירה ברע נקראת 'חלק רע' וכמו שאמרנו שהרע במהותו הוא שבר וחלק מהשלם, ועל זה אומרת הגמרא שמצד הקב"ה לא יתכן שתבוא הוראה לבחור ב'חלק רע', ומה שה' אמר "שלח לך" זה היה בגלל שהם בקשו, וה' אמר שלח לך לדעתך כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. וכן צירופי המילים טוב ורע מופיעים 13 פעמים בכל התורה כמנין אח"ד, לרמז שבשביל להגיע להנהגת היחוד שה' יהיה אחד ושמו אחד, ה' משתמש בצירוף של טוב ורע יחד כדברי הרמח"ל. ומאידך המילה "טוב" בלי תוספת אות מופיע בכל התורה 35 פעמים כמנין יהוד"י, כי הטוב האמיתי נמצא רק בקדושה בכלל ישראל. וכן שמעתי מהרה"ג ר' יהודה ר. שליט"א שהר"ת של רע מכלה את עצמו הוא אותו ר"ת של אש רוח מים עפר, ומבואר לדברינו דד' יסודות אלו שהם מסמלים את עולם החומר יש להם כליון, כמו כל דבר גשמי שמתכלה והחומר לא נשאר, והטעם מדוע החומר מתכלה הוא אותו טעם מדוע הרע מכלה את עצמו, כי הרע קשור עם עולם החומר שרובו רע והקליפות שולטות בו, וכל מה שהוא רע הוא רעוע ואין לו קיום נצחי. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות יב, לח) "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם" ר"ת רָעוּ"עַ.

וּלְפִי דְּבָרֵינוּ מְבֹאָר הַמֻּשָּׂג טוֹב וָרָע, דְּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" הוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, וְכָל דָּבָר יָכוֹל לְהִשְׁתַּיֵּךְ לְטוֹב וְלִהְיוֹת טוֹב, אוֹ הַהֵיפֶךְ לְרָע, וְאִם כֵּן מַה מַּהוּת הַמֻּשָּׂג טוֹב וָרָע, הֲרֵי זֶה דָּבָר יַחֲסִי תָּלוּי לְפִי הָאָדָם וְהַמָּקוֹם וְהַזְּמָן. וּלְפִי דְּבָרֵינוּ מְבֹאָר שֶׁכָּל דָּבָר וְכָל פְּעֻלָּה אִם הִיא נִצְחִית הִיא טוֹב, וְאִם הִיא זְמַנִּית בְּאֹפֶן שֶׁאֵין לָהּ שַׁיָּכוּת עִם הַנֶּצַח הִיא רָע. וְכֵן מוּבָא בְּ'שַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (ע' קלב) שֶׁהֵרָיוֹן הוּא בִּבְחִינַת רַע, דְּיֵשׁ בַּהֵרָיוֹן רַ"ע יָמִים. וְכֵן הֵרָיוֹן בְּגִימַטְרִיָּא רַע. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּהֵרָיוֹן מְסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַמַּלְכוּת הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְבֵיצָה שֶׁבָּהּ נוֹצַר הַוָּלָד. וּכְשֵׁם שֶׁהָהֵרָיוֹן הוּא זְמַנִּי, כָּךְ הָעוֹלָם הַזֶּה הַשַּׁיָּךְ לִסְפִירַת הַמַּלְכוּת, כְּפִי שֶׁהוּא הַיּוֹם מְעֹרָב טוֹב וָרָע הוּא זְמַנִּי, וְשַׁיָּךְ לְמַעֲרֶכֶת הַמִּסְפָּר בָּהּ שׁוֹלֵט הָרַע. וְכֵן מוּבָא בְּ'אוֹצְרוֹת חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (אורות ניצוצות וכלים פ"ב) שֶׁעִבּוּר מְסַמֵּל אֶת בֵּרוּר הָרפ"ח נִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּתוֹךְ הָרַע, וְרוֹאִים שֶׁהֵרָיוֹן מְסַמֵּל אֶת הַמַּצָּב שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ טוֹב וָרָע וְעוֹסְקִים בְּבֵרוּר הַטּוֹב מֵהָרַע, וְלֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁהָרַע יִבָּטֵל מֵהָעוֹלָם, יִבָּטְלוּ גַם ר"ע יְמֵי הָעִבּוּר וַעֲתִידָה אִשָּׁה לֵילֵד בְּכָל יוֹם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. ה. שליט"א שֶׁעִבּוּר ט' חֳדָשִׁים אוֹתִיּוֹת טוֹ"ב וָרָ"ע, הַיְינוּ שֶׁהָעִבּוּר שֶׁל ט' חֳדָשִׁים מְעֹרָב טוֹב וָרָע, וּכְשֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם זֶה יִהְיֶה מִצַּד הַטּוֹב לְבַד. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁעִבּוּר אוֹתִיּוֹת בּ"וֹ רָ"ע. וְטַבּוּ"ר ר"ת בֵּרוּר טוֹב וְרָע. וכן מובא בספר 'באר לחי' שכיום אשה מחכה 1000 ימים בין לידה ללידה, היינו 270 ימי הריון ועוד פעמיים 365 ימי הנקה, ולכן לעתיד לבא כתוב: (דברים א, יא) "ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם", כי עתידה לילד בל יום זה פי 1000 ממה שהיה קודם. וכן שמעתי מהרה"ג ר' מ. שיפמן שליט"א שאותיות בי"ת הסוה"ר מופיעות בנוטריקון כמעט יחיד בתנ"ך באות רביעית בפסוק" (ש"א ד, ה) "וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת: וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַיהֹוָ"ה סָגַר רַחְמָהּ: וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ". ומבואר לדברינו שהרחם הוא מקום שליטת הרע והקליפות בסוד בית הסוהר, והפסוק מדבר על סגירת הרחם של חנה שבית הסוהר שלה היה סגור ומסוגר בלי להוליד.

מוּבָא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (פסח ח"ב ע' קמח) שֶׁדַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה שֶׁבִּזְכוּתָם יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ בִּבְחִינַת דַּם לֵדָה שֶׁל לֵדַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות ג, ט) "הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ר"ת בֵּיצָ"ה. דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ בִּבְחִינַת עִבּוּר בְּתוֹךְ בֵּיצָה, וְצַעֲקָתָם הָיְתָה בְּתוֹךְ בְּחִינַת בֵּיצָה. וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הָיְתָה פְּקִיעַת הַבֵּיצָה בִּבְחִינַת לֵדָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אֹסְרִי לַגֶּפֶן' (פסח ע' קא) שֶׁאֲכִילַת בֵּיצָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר זֵכֶר לְקָרְבַּן חֲגִיגָה מְרַמֶּזֶת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם בִּבְחִינַת עִבּוּר בְּתוֹךְ בֵּיצָה, וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁצְּלִיַּת הַקָּרְבַּן פֶּסַח רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו מְרַמֵּז עַל מַצָּב שֶׁל עִבּוּר שֶׁהַתִּינוֹק רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'זֶרַע קֹדֶשׁ' שֶׁהַכָּתוּב (שמות ו, ט) "מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" ר"ת מָקוֹ"ר הַמְרַמֵּז עַל רֶחֶם הָאִשָּׁה. אוֹ קְרוּ"ם שֶׁל הָרֶחֶם שֶׁבְּתוֹכוֹ הַוָּלָד. וְכֵן הַכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל הַמְלָכַת יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוֹבִיל אֶת הַיְרִידָה שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם (תהילים פא, ו) "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע" ר"ת שִׁלְיָ"א כִּי יְרִידַת יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם הָיְתָה חִבּוּר לִבְחִינַת שִׁלְיָא שֶׁבָּרֶחֶם. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'וַיִּכְתֹּב משֶׁה' בְּשֵׁם רַבֵּנוּ בַּחְיֵי סְגֻלָּה לַמַּקְשָׁה לֵילֵד לוֹמַר לָהּ הַכָּתוּב (שמות יא, ח) "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ", דִּיצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה בִּבְחִינַת לֵדָה, כַּמּוּבָא בְּ'מִדְרַשׁ תְּהִלִּים' (קיד) אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אָחָא בְּשֵׁם רַבִּי חַנִּין, מַהוּ "גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי", כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹמֵט אֶת הָעֻבָּר מִמְּעֵי בְּהֵמָה. כָּךְ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר, גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי. כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם" וְכוּ', אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, מַהוּ מִקֶּרֶב גּוֹי. שֶׁהָיוּ מֻבְלָעִים בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא שֶׁהַוָּלָד בְּרֶחֶם אִמּוֹ עוֹבֵר בְּחִינַת לִבּוּן, (נדה לא.) שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא הַוָּלָד מְלוּבָּן וּמְזוּרָז. וּמִצְרַיִם נִמְשְׁלָה לִמְקוֹם לִבּוּן, כַּמּוּבָא בַּכָּתוּב (דברים ד, כ) "וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם". וְכֵן רוֹאִים בַּבֵּיצָה עַצְמָהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֶלְבּוֹן. וְכֵן רוֹאִים שֶׁהַוָּלָד יוֹצֵא מְזֹרָז וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם יָצָאנוּ בְּחִפָּזוֹן וּבִזְרִיזוּת. וְכֵן כָּל הָעִנְיָן שֶׁל קֹשִי הַשִּׁעְבּוּד, וְהַכָּתוּב (שמות יג, טו) "וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ" מְרַמֵּז עַל אִשָּׁה מַקְשָׁה לֵילֵד.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת' שֶׁהַכָּתוּב (במדבר כד, כ) "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" ר"ת רֶגַ"ע, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּכָתוּב זֶה הַמְדַבֵּר עַל שֹׁרֶשׁ הָרַע בָּעוֹלָם מְרַמֵּז שֶׁהָרַע שַׁיָּךְ לְמַעֲרֶכֶת הַזְּמַן שֶׁהִיא בִּבְחִינַת רֶגַע. וְכֵן נִרְאֶה דְּיֵשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (ישעי' כו, כ) "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם" שֶׁהַצָּרוֹת הַבָּאוֹת מֵהָרְשָׁעִים שַׁיָּכוֹת לִבְחִינַת הָרֶגַע שֶׁכָּלֶה וְנִגְמָר. וְכֵן כָּתוּב (שמות לג, ה) "רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ". וְכֵן (ישעי' נד, ח) "בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ". וְכֵן רֶגַע אוֹתִיּוֹת גָּרַע שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הֶחְסִיר כְּדֶרֶךְ הַס"א. וְכֵן אוֹתִיּוֹת סֶדֶ"ק סְמוּכוֹת לְאוֹתִיּוֹת הָרַ"ע, לְרַמֵּז שֶׁהָרַע הוּא סָדוּק וְרָעוּעַ הָעוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם. וְכֵן סֶדֶק מְסַמֵּל אֶת יְסוֹד הַנּוּקְבָא שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַהֵרָיוֹן. כַּמּוּבָא בְּ'סֵפֶר הַבָּהִיר' (קצח) שֶׁיְסוֹד הָאִשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת סֶדֶק, וְכֵן כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת נְקֵבָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת הַנְּשָׁמוֹת מֵהַיְסוֹד, וּכְשֵׁם שֶׁהַוָּלָד גָּדֵל בְּרֶחֶם אִמּוֹ כָּךְ הָאָדָם גָּדֵל בָּעוֹלָם, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר 'חַשְׁמַל חֵטְא' אֶת הַמִּשְׁנָה (אבות ד, טז) הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר, כֵּיוָן שֶׁהָרֶחֶם נִקְרָא בְּשֵׁם פְּרוֹזְדוֹר. 

מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (נדרים לח.) אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא לֹא הֶעֱשִׁיר משֶׁה אֶלָּא מִפְּסָלְתָּן שֶׁל לוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" פְּסָלְתָּן שֶׁלְּךָ יְהֵא. וְרוֹאִים שֶׁהַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת פְּסֹלֶת שֶׁל הַתּוֹרָה. וְאַף שֶׁוַּדַּאי מְדֻבָּר עַל פְּסֹלֶת לְפִי עֵרֶךְ, כְּמוֹ פְּסֹלֶת שֶׁל יַהֲלוֹמִים שֶׁאֵינָהּ נִזְרֶקֶת לָאַשְׁפָּה, אֲבָל עֲדַיִן בָּרוּר שֶׁזֶּה טָפֵל לְעֻמַּת הָעִקָּר שֶׁהֵם הַלּוּחוֹת עַצְמָם. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' אֵלִיָּהוּ נַחְמָנִי שליט"א שֶׁזֶּבֶל נִרְמָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל זְבֻלוּן הַמִּתְעַסֵּק עִם הַל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵן בְּגִימַטְרִיָּא זֶבֶל הַמְסַמֵּל אֶת חֵלֶק הַקְּלִפָּה. כִּי ל"ט מְלָאכוֹת הֵן מִלְּשׁוֹן לַטְטַיָא, שֶׁהוּא שֵׁם קְלָלָה. כַּמּוּבָא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (אסרו חג ח"ב קלד) הַמְּלָאכוֹת כֻּלָּם הֵם בַּקְּלִפָּה, כַּנּוֹדָע בְּסוֹד ט"ל מְלָאכוֹת דְּשַׁבָּת, וְט"ל מַלְקִיּוֹת, וְט"ל קְלָלוֹת אֲשֶׁר נִתְקַלְּלוּ אָדָם וְחַוָּה וְנָחָשׁ וְהָאֲדָמָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישלח קעב.) שֶׁמְּלָאכָה מְסַמֶּלֶת אֶת הַדְּרָגוֹת הַנְּמוּכוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְכֵן מוּבָא בְּ'לִקּוּטֵי מוֹהֲרָ"ן' (יד) שֶׁכָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַסְּחוֹרוֹת הֵן בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת, דְּהַקּוֹנֶה רוֹצֶה לִקְנוֹת וְהַמּוֹכֵר רוֹצֶה לִמְכֹּר, וְהֵם חֲלוּקִים בְּדֵעוֹתֵיהֶם, וְכָךְ בְּכָל סְחוֹרָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּעִנְיָנִים אֵלּוּ יָרְדוּ לְעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת לִמְקוֹם הַפֵּרוּד, לָכֵן הֵם נַעֲשִׂים בְּצוּרָה שֶׁל פֵּרוּד וּמַחֲלֹקֶת, לְפִי הַדַּרְגָּה שֶׁהֵם שַׁיָּכִים אֵלֶיהָ. וכן חנו"ת אותיות נתו"ח לרמז על הנתוח והחלוקה שיש במקום זה בין המוכר לקונה. וְכֵן הָמָן בְּגִימַטְרִיָּא מְלָאכָה, דְּהָמָן נִמְצָא בְּתוֹךְ הַמְּלָאכָה הַגַּשְׁמִית. וְכֵן אָב מְלָאכָה בְּגִימַטְרִיָּא ס"מ אוֹ יְגִיעָה. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁגַּם עֵשָׂו הַסַּבָּא שֶׁל עֲמָלֵק הוּא מִלְּשׁוֹן עֲשִׂיָּה וּמְלָאכָה. וְכֵן אוֹתִיּוֹת חֹמֶ"ר רח"ם רמ"ח מָחָ"ר וְכוּ' נִמְצָאוֹת בְּמִסְחָ"ר. וְהַמִּסְפָּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין אוֹתִיּוֹת סוֹחֵ"ר הוּא 248 כְּמִנְיַן חֹמֶ"ר רח"ם רמ"ח מָחָ"ר וְכוּ'. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'פְּרִי חַיִּים' שֶׁסְחֹרָה בְּגִימַטְרִיָּא רֶגַ"ע שֶׁמְּסַמֵּל אֶת עֲמָלֵק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד, כ) "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק". וְכֵן מוּבָא בְּמַהֲרַ"ל ('גור אריה' דברים כה, ב) שֶׁהַגּוּף נוֹצָר בְּל"ט יָמִים, וּבַיּוֹם הָאַרְבָּעִים נִכְנֶסֶת הַנְּשָׁמָה. וְרוֹאִים שֶׁמִּסְפַּר ל"ט קָשׁוּר עִם הַגּוּף הַמְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע. וְכֵן מוּבָא מֵהרה"ג ר' מַתִּתְיָהוּ גְּלָזֶרְסוֹן שליט"א שֶׁל"ט מְלָאכוֹת הֵן בְּחִינַת כִּסּוּי, כְּמוֹ לֹט בַּעֲרָפֶל, הַיְינוּ שֶׁמְּכַסִּים אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'עוֹד יוֹסֵף חָי' מֵהַ'בֶּן אִישׁ חָי' שֶׁעָשִׁיר אוֹתִיּוֹת יֵשׁ רָע, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לְכֹחוֹת הָרָע אֲחִיזָה בָּעֹשֶר. 

תפילה היא בבחינת הושטת יד

שמעתי מהג"ר צבי ויספיש שליט"א בשם חמיו הג"ר ראובן פיין זצ"ל שתפילה היא בבחינת הושטת יד לקבל את השפע שה' רוצה להשפיע, ונראה לבאר אף שלכאורה תפילה היא עבודה שבלב ומהכא תיתי לקשר לידים, כיון שמובא בְּ'עוֹלַת תָּמִיד' לְהָאֲרִיזַ"ל (קלא) שֶׁשְּׂעָרוֹת הֵן אוֹר שֶׁיּוֹצֵא מֵהַמֹּחַ, [מוֹתָרֵי מוֹחִין], וְצִפָּרְנַיִם הֵן אוֹר הַיּוֹצֵא מֵהַלֵּב, [מוֹתָרֵי הַלֵּב]. וְרוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין הַיָּדַיִם לַלֵּב. היינו שאור הלב מתפשט לידים דוקא והמותר יוצא בציפורניים, לכן יש בחינה בתפילה שהיא בסוד הושטת יד, היינו הושטת יד היא בעצם פעולת הלב, והוסיפו לי שהענין נרמז בפסוק: (איכה ג, מא) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", היינו תפילת הלב מתפשטת עד הכפים ומשם עולה "אל אל בשמים", וכן מצינו בגמרא (תענית ח.) אָמַר רַבִּי אַמִי אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "נִשָּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם". וכן רש"י מבאר שם: "נשא לבבינו אל כפים" כשאנו נושאים את כפינו אל השמים נשא אף לבבינו עמהם לשוב להשיב לבבינו לפני המקום ברוך הוא. וכן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (ר"ה כט.) "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל", וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. ושוב רואים שהידים של משה כלפי מעלה מסמלים את פעולת הלב של ישראל שמתאמצת בתפילה. וכן נראה שיש רמז בכתוב: (שמות יז, יא) "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק: וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד". היינו זה שידי משה כבדים זה מרמז שחסר בפעולת הלב, לכן הביאו אבן לרמז שהאבן שמסמלת את היצר הרע יושבת על הלב ומפריעה לו להגיע לשלימות. וכן מובא בשל"ה (ווי העמודים פ"ט) 'נִשָּא לְבָבֵנוּ' נְשַׁוְיֵה לִבֵּנוּ לְכַף יָדֵינוּ, כְּלוֹמַר נָשִֹימָה הַיָּדַיִם עַל הַלֵּב כְּדַעַת הָרַמְבַּ"ם, לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְרֶתֶת וּבְזִיעַ. וכן מובא בספר 'ייטב לב' (ויחי) וזה שאומרים בכל יום בבקר בקומו ממטתו ברכת על נטילת ידים, אבל עיקר הוא בלב, זהו שנאמר "שאו ידיכם קודש" שהלב ישא את הידים, כענין שנאמר "נשא לבבנו אל כפים" שהלב ישא את הכפים אל אל בשמים החוקר לב, אז יברכך ה' מציון, מלשון "וינטלם וינשאם" שרוצה לומר שצונו לנטל ולנשא את הידים על ידי הלב, כענין שכל את ידיו. וכן האותיות לְבָבֵנ"וּ אֶ"ל כַּפָּיִ"ם מופיעות ברצף אותיות יחיד בתנ"ך בפסוק של כח התפילה: (תהילים סב, ט) "בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת עָם שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה". וכן "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם" בגימטריא זמן תפילה. ובגימטריא הר הבית ששם מקום התפילה.

ובאמת יש במפרשים שהתקשו בְּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק, וְכִי הקב"ה הוּא בִּבְחִינַת כַּפָּיִם. ומשמע שהם הבינו ש"נשא לבבנו אל כפים" יש כאן בחינה שהקב"ה הוא הכפים שמקבלים את התפילה. וְהָראב"ד לְסֵפֶר יְצִירָה מְבָאֵר (ב, א) וְלִהְיוֹת השי"ת פּוֹעֵל בַּכַּפַּיִם הָאֵלֶּה כָּל פְּעֻלּוֹתָיו נֶאֱמַר "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם". וְהַסּוֹד שֶׁל כַּף זְכוּת "וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי". וְהִנֵּה כָּל הַנִּמְצָאוֹת חֲקוּקוֹת בַּכַּפַּיִם הָאֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר "הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ וְגוֹ'", וְהַסּוֹד בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתֹּם, לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ כִּי הָאָדָם אָדָם מַמָּשׁ וְהָבֵן זֶה. וְהִנֵּה עַם יִשְׂרָאֵל מְבִינִים הַיּוֹדְעִים לְהִתְחַסֵּד עִם יוֹצְרָם שֶׁנֶּאֱמַר "בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם", וְאוֹמֵר "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי", הִנֵּה בֵּאֵר לְךָ כִּי כָל הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת הֵם בְּיָדוֹ בְּסוֹד "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי". ולפי דברי הג"ר ראובן פיין זצ"ל מבואר שבתפילה יש הושטת יד, וכביכול הקב"ה מושיט ידו לקבל התפילה, לכן "נשא לבבנו אל כפים" הכונה לכפים של הקב"ה כביכול שמקבלים את התפילה.

וכן רואים בגמרא (מנחות לו.) שקוראת לתפילין של יד בשם תפילה של יד, וכידוע שתפילין הם מלשון תפילה והם חלק מעבודת התפילה שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר וכו', ורואים שיש קשר בין הידים לתפילה, ותפילין של יד נקראים תפילה של יד. וכן מנהג עדות המזרח לפתוח ידים כשאומרים "פותח את ידיך" ורואים שהפעילו את הידים ממש להושיט יד בעבודת התפילה. ויתכן שהתפילה עצמה והדביקות שייכים ללב ולידים שהם חלק ממערכת הלב, מה שאין כן כונת התפילה תהיה שייכת לראש ולתפילה של ראש ויש כאן שתי מערכות שעבודות במקביל של מוח ולב כידוע. וכן האותיות הושט"ת י"ד מופיעים בס"ת יחיד בתנ"ך בפסוק: (בראשית לח, א) "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה" כי הפסוק מדבר על יהודה שהולך להוליד את שרש מלכות בית דוד שכל מהותה היא תפילה, כמו שאמר דוד המלך "ואני תפילה", וכן יהודה הוא שורש ההודאה שהיא חלק מהתפילה, ויתכן שזה הסוד של הושטת היד בלידת פרץ וזרח שורש מלכות בית דוד, לסמל את מהות המלכות שענינה הושטת יד בעבודת התפילה.

 

צופן מאת הרה"ג ר' מתתיהו גלזרסון שליט"א: ל' שבט תשפ"ה תשוע"ה ב"ן יש"י תשוב"ה

רמזים על צפייה לגאולה בחודש שבט תשפ"ה, ובפרט על התאריך י"ח שבט | סוד החשמל

מוּבָא בְּלק"ת מֵהָאֲרִיזַ"ל (בלק ע' רכח) "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל", שֶׁהוּא הַיְסוֹד, וְשֵׁבֶט גִּימַטְרִיָּא אִישׁ, כִּי יְסוֹד זְעֵיר אַנְפִּין נִקְרָא אִישׁ. וְרוֹאִים שֶׁהָאֲרִיזַ"ל מְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" שֶׁהַקִּימָה תִּהְיֶה דֶּרֶךְ בְּחִינַת "שֵׁבֶט" שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אִישׁ הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד. וְכֵן מוּבָא בָּ'אוֹר הַחַיִּים' עַל הַפָּסוּק הַזֶּה: וּכְנֶגֶד גְּאֻלַּת בְּעִתָּהּ אָמַר "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל", פֵּרוּשׁ שֶׁיָּקוּם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ הַקָּמִים בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ טֶבַע. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֵי אַחַ"ר צה"ל, הֵן הַפָּסוּק "וְקָ"ם שֵׁבֶ"ט". לְרַמֵּז שֶׁאַחֲרֵי גְּזֵרַת הַגִּיּוּס לְצה"ל יְקֻיַּם הַפָּסוּק שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל". כמובא בַּמַּלְבִּי"ם (תהילים פט, נב) "חֵרְפוּ עִקְבוֹת מְשִׁיחֶךָ", רוֹצֶה לוֹמַר יֵשׁ לִי נְחָמָה בְּמַה שֶּׁיָּדַעְתִּי שֶׁמַּה שֶּׁחֵרְפוּ, הוּא "עִקְבוֹת מְשִׁיחֶךָ", שֶׁעַל יְדֵי הַחֵרוּף יָבֹאוּ עִקְבוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבָעֵת שֶׁיִּרְבּוּ חֵרוּפֵיהֶם הוּא הָאוֹת שֶׁיָּבֹאוּ עִקְבוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְלָכֵן כָּל זֶה מַתְחִיל בַּיָּמִים הַסְּמוּכִים לְחֹדֶשׁ שְׁבָט מִלְּשׁוֹן שֵׁבֶט, שֶׁהוּא יְסוֹד. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּ'סֵפֶר יְצִירָה' שֶׁחֹדֶשׁ שְׁבָט נוֹצַר בָּאוֹת צ' הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד, וּלְפִי הַחֲלֻקָּה שֶׁל י"ב חֳדָשִׁים כְּנֶגֶד י"ב שְׁבָטִים, חֹדֶשׁ שְׁבָט הוּא כְּנֶגֶד יוֹסֵף. וּכְפִי שֶׁמַּאֲרִיךְ הַ'פְּרִי צַדִּיק' מַדּוּעַ שׁוֹבָבִי"ם הֵם בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט. וְכֵן ראש חֹדֶשׁ שְׁבָט תשפ"ה הִיא יוֹם חֲמִישִׁי אוֹתִיּוֹת מְשִׁיחִי, והמולד בשעה 6:17 דַּקּוֹת בגימטריא אטום עם הכולל. [והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שזה גם הגימטריא של יתרו עם הכולל, היינו יום א' אחרי קריאת פרשת יתרו]. וְכֵן הַמּוֹלָד הָאֲמִתִּי הוּא בְּשָׁעָה 14:37 וְהַמִּסְפָּר 437 הוּא גִימַטְרִיָּא שֶׁל משיח בן דויד עם המילים, ועוד 1000 המספר של הגאולה העתידה. וְכֵן חֹדֶשׁ שְׁבָט נִקְרָא בַּתּוֹרָה "עַשְׁתֵּי עָשָׂר" בְּגִימַטְרִיָּא עִם הָאוֹתִיּוֹת והכולל תשפ"ה. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (תהילים קכה, ג) "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים". וּמְבָאֵר רַשִּׁ"י לֹא יִתֵּן הקב"ה אֶת מֶמְשֶׁלֶת הָרְשָׁעִים לָנוּחַ עַל הַצַּדִּיקִים

כיון שהיסוד נקרא צדיק חי העולמים, יוצא שיום י"ח שבט הוא בחינת יסוד שביסוד, ושמעתי מהרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שביום הזה נשלמים ב' פעמים 70 ימים מכ"ה אלול תשפ"ד, שהבאנו את דברי הזוהר (בלק ריב:) שבאותו יום ימות שליט גדול כמו שאכן קרא שהרגו את נסרלה, ואחרי יהיה תהליך של 70 ימים, ויש גורסים שיהיה תהליך של ב' פעמים 70 ימים, וכפי שמבאר הרמ"ק בפירושו על הזוהר שסיום ה70 ימים יהיה ביום ח' כסליו, וביום הזה היתה נפילת דמשק. והוסיף הרה"ג ר' חיים שטרית שליט"א שהמילה "אחישנה" מתחלקת לשני מילים אנ"ה חי"ש ר"ת י"ח שבט. וכן משי"ח ר"ת י"ח שבט מגיע. וכן י"ח שב"ט התשפ"ה בגימטריא "שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד". והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שזה גם הגימטריא של התאריך למנינם יום ראשון 16 פברואר. וכן בעתה יום א' י"ח שבט תשפ"ה בגימטריא אלף ארבע מאות ושבעים ושבעה, היינו המספר 1477 כמנין קץ בעתה. והוא גם הגימטריא של הפסוק שנאמר על הגאולה העתידה: (שמות ד, יג) "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח". וכן הפסוק 1477 מתחילת התורה הוא (בראשית מט, ב) "הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם" ששם יעקב בא לגלות את הקץ. וכן האותיות אל"ף וארב"ע מאות ושבעי"ם ושבע"ה נרמזים ברצף יחיד בתנ"ך בפסוק שמדבר גם על בני ראובן שעליהם נאמר בזוהר שהם עתידים לעורר מלחמות בעולם בזמן ביאת המשיח: (דבהי"א ה, יח) "בְּנֵי רְאוּבֵן וְגָדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה מִן בְּנֵי חַיִל אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי מָגֵן וְחֶרֶב וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת וּלְמוּדֵי מִלְחָמָה אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים יֹצְאֵי צָבָא". וכן הפסוק בדברי הימים א' פרק ה' פסוק י"ח רמז ליום י"ח שבט שהוא החודש הה' ויחול ביום א' בשבוע.

וכן האותיות בעת"ה תשפ"ה מופיעות בכל התנ"ך 1590 פעמים בסינון אותיות, ויש כאן רמז על הפסוק שנאמר על הגאולה: "הקטן יהיה לאלף", כי קטן בגימטריא 159 ואם נגדיל אותו לאלף היינו נוסיף לו אפס נקבל 1590. וכן בספר בראשית יש 1534 פסוקים כמנין יו"ד חי"ת שב"ט תשפ"ה. וכן הפסוק הראשון של התורה עולה לגימטריא של 37 כפול 73 ואם נכתוב שבעים ושלשה כפול שלשה ושבעים עולה לגימטריא 2262 כמנין קץ בעתה תשפ"ה. והוסיף הרה"ג ר' י. מ. ה. שליט"א שיום י"ח שבט הוא יום ההילולא של הג"ר צבי לויסון זצ"ל חתנו של ה'חפץ חיים' שה'חפץ חיים' אמר שהיה דין על חצי מהעולם, ובפטירתו הוא כיפר עליהם. וכן יום י"ח שבט הוא היום ה137 מתחילת השנה, ומובא בְּשֵׁם הָרה"ג ר' יִצְחָק גִּינְזְבּוּרְג שליט"א שֶׁהַמִּסְפָּר הַפִּלְאִי וְהֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁהִתְגַּלָּה בְּחָכְמַת הַפִיזִיקָה הוּא מִסְפַּר 137 כְּמִנְיַן תֵּבַת אוֹפַן אוֹ קַבָּלָה. אוֹ פֶּלֶא הוי"ה. כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' יוֹסֵף סוֹפֵר שליט"א שֶׁהָאוֹתִיּוֹת קל"ז שֶׁהֵן 137 בָּאוֹת לִפְנֵי אוֹתִיּוֹת חֹמֶר, שֶׁהַמִּסְפָּר הַזֶּה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ הָרוּחָנִי שֶׁל עוֹלַם הַחֹמֶר, לָכֵן הוּא נִרְמָז בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁמֵּעַל הָאוֹתִיּוֹת חֹמֶר. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' י. ב. שליט"א שֶׁמִּסְפַּר 137 עִם הַכּוֹלֵל הוּא הַמִּסְפָּר שֶׁהַיְרוּשַׁלְמִי מְצַיֵּן בְּעִנְיַן שְׁמוֹתָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, וְנָבִיא אֶת דְּבָרָיו: (ברכות יז.) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר צֶמַח שְׁמוֹ, ר' יוּדָן בְּרֵיהּ דְּר' אַיְיבוּ אָמַר מְנַחֵם שְׁמוֹ, אָמַר חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּר' אֲבָהוּ וְלֹא פְּלִיגִי חוּשְׁבְּנֵיהּ דְּהָדֵין כְּחוּשְׁבְּנֵיהּ דְּהָדֵין הוּא צֶמַח הוּא מְנַחֵם. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' א. עֶבְרוֹן שליט"א שֶׁסְּפִירַת כֶּתֶר בְּגִימַטְרִיָּא 1370 הַיְינוּ 10 פְּעָמִים 137, לְרַמֵּז שֶׁהַכֶּתֶר קָשׁוּר לַמִּסְפָּר הַזֶּה, וְלָכֵן הוּא כָּפוּל 10, כִּי הַכֶּתֶר כּוֹלֵל אֶת כָּל הַ10 סְפִירוֹת. 

וְהוֹסִיף הרה"ג ר' י. מ. ה. שליט"א שֶׁנְּבוּאַת זְכַרְיָה עַל סִיּוּם שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֶמֶז גַּם עַל סִיּוּם שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, הָיְתָה בְּיוֹם כ"ד בִּשְׁבָט. וְזֶה מַרְאֶה עַל קֶשֶׁר בֵּין חֹדֶשׁ שְׁבָט עִם סִיּוּם שִׁבְעִים הַשָּׁנִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה א, ז) "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָ"ה אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר וגו', וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהֹוָ"ה וַיֹּאמַר יְהֹוָ"ה צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ'.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהַתַּאֲרִיךְ ל' בְּטֵבֵת שֶׁמְּחַבֵּר אֶת חָדְשֵׁי טֵבֵת וּשְׁבָט הוּא הַתַּאֲרִיךְ בּוֹ תִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג: ('בתי מדרשות' ח"ב מדרש אלפא ביתות) וְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה יָבֹא גּוֹג וּמָגוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְעוֹשֶׂה עִם מָשִׁיחַ וְעִם יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשָה מִלְחָמוֹת בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת; מִלְחָמָה אֶחָד בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת וּמִלְחָמָה אֶחָד בְּל' בְּטֵבֵת. וְכֵן מוּבָא בַּגְּרָ"א ('אדרת אליהו' בלק) "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "וְקָם שֵׁבֶט" הוּא כּוֹכָבָא דְּשָׁבִיט, וְהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת לִפְנֵי שְׁבָ"ט הֵן אַחַ"ר רֶמֶז לַפָּסוּק (הושע ג, ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם". 

מוּבָא בָּ'אִבְּן עֶזְרָא' (במדבר ז, עב) "בַּיּוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם" כְּבָר בֵּאַרְתִּי בְּסֵפֶר מֹאזְנַיִם לָמָּה הִשְׁתַּנָּה זֶה הַמִּסְפָּר, וְטַעַם עַשְׁתֵּי כְּמוֹ עֶשְׁתֹּנֹתָיו מַה שֶּׁיּוֹלִידוּ מַחְשְׁבוֹתָיו כְּאִלּוּ הָעֶשֶׂר הוֹלִיד וְהוּא סוֹד גָּדוֹל. וְרוֹאִים שֶׁהַמִּסְפָּר עַשְׁתֵּי מְרַמֵּז עַל לֵידַת הָעֶשֶׂר שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת הָעֲשִׂירִית שֶׁמּוֹלִידָה מָשִׁיחַ. וְכֵן דְּלִי שֶׁהוּא מַזָּלוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ שְׁבָט, מְרַמֵּז עַל הַמַּעֲבָר בֵּין הַגָּלוּת לַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בָּ'אוֹר הַחַיִּים' (במדבר כד, ז) "יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְגוֹ' וַתִּנָּשֵׂא מַלְכוּתוֹ". וְאָמַר לְשׁוֹן דְּלִי, לוֹמַר כִּי בְּעֵרֶךְ בִּינָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָתִיד ה' לְגַלּוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף הַדּוֹרוֹת, בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל בִּינָה, כָּל הַמ"ט הֵם בְּגֶדֶר דְּלִי בְּעֶרְכּוֹ, וְאָמַר כִּי הֲגַם שֶׁעַתָּה הוּא דְּלִי זֶרַע יִשְׂרָאֵל, יִזְכֶּה לָקַחַת מַיִם רַבִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְהוּא אוֹמְרוֹ וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים. "וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ" הִיא מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' ל. שִׁטְרִית שליט"א שֶׁדְּלִי מְרַמֵּז עַל לֵדַת מָשִׁיחַ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי שֶׁדְּלִ"י ר"ת יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ. וְכֵן הַפָּסוּק "כְּמַר מִדְּלִי" מְרַמֵּז עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא מַר: אֵימָתַי קָאָתֵי מַר. וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּפְּסוּקִים (ירמי' א, יא) "מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשׂתוֹ". "מַקֵּל שָׁקֵד" מְרַמֵּז עַל חֹדֶשׁ שְׁבָט שֶׁבּוֹ פּוֹרֵחַ הַשָּׁקֵד. והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שבדף היומי של יום י"ח שבט תשפ"ה מובא (סנהדרין סא:) סימן עב"ד ישתחו"ה למשי"ח. שמרמז על ההתהפכות משלטון האומות לשלטון משיח, ושהם יהיו עבדים למלך המשיח. וכן סימן עב"ד ישתחו"ה למשי"ח בגימטריא 1353 שזה אותם מספרים של 1335 וגם בגימטריא 1335 ועוד י"ח. וכן בשנת תשפ"ה ימלאו עב"ד שנים לשלטון הערב רב שעליהם נאמר "עבד כי ימלך". וכן האותיות ביו"ם א' י"ח שב"ט תשפ"ה התגלו בסינון יחיד בתנ"ך בפסוק של נקמת ה' בגויים: (יואל ד, יב) "יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב: שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר בֹּאוּ רְדוּ כִּי מָלְאָה גַּת הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם: הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהֹוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ". 



ד' יסודות אש רוח מים עפר בעשר מכות במצרים וכנגד זה בביעור חמץ.

מוּבָא בַּסְּפוֹרְנוֹ (שמות ח, יב) דצ"ך הָיוּ אוֹתוֹת בִּשְׁתֵּי הַיְסוֹדוֹת הַכְּבֵדִים, וְעד"ש הָיוּ אוֹתוֹת בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וּבא"ח הָיוּ אוֹתוֹת בָּאֲוִיר. ורואים שהספורנו מחלק את ג' החלוקות של רבי יהודה בעשר מכות דצ"ך עד"ש בא"ח, לדומם, חי, ורוח שקשורה עם המדבר בסוד רוח ממללא. היינו מכות דם צפרדע כינים קשורים עם הדומם, כי הצפרדע באה מהמים שהם דומם, וכן הכינים נוצרו מהעפר שהוא דומם, ומכות ערוב דבר שחין הם בבעלי חיים, ומכות ברד ארבה חושך היו באויר שהוא בסוד הרוח שקשורה עם המדבר, כי הדיבור נקרא רוח ממללא. ונראה להוסיף שמונח כאן בעומק גם חלוקה של הד' יסודות אש רוח מים עפר, כי מכות דם צפרדע כינים קשורים עם הדומם שהוא יסוד העפר ויסוד המים, ומכות ערוב דבר שחין קשורות עם יסוד האש, היינו התגברות יסוד האש שבבעלי חיים, כמו הפיח כבשן שהביא את השחין הבוער, וכן המגיפה לבהמות במכת דבר שבאה ממכת חום מיסוד האש, וכן מכת ערוב שחיממה את הבעלי חיים לבוא ולהזיק. ומכות ברד ארבה חושך היו באויר שהוא ביסוד הרוח. והוסיף הרה"ג ר' דוד ויצמן שליט"א שמכת ברד יש בה גם מים וגם אש וגם רוח לכן היא נרמז באות ב' של באח"ב שהיא אות חיבור, ומחברת לדצ"ך ועד"ש. ושמעתי מהג"ר דן מחבר שליט"א שכנגד זה מבטלים את החמץ באש רוח מים עפר, כיון שהוא עשוי מאש רוח מים ועפר, כמובא בְּ'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' לְהָר"נ מִבְּרֶסְלַב (פסח ג, ח) הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ וּמַצָּה. דְּחָמֵץ מֻרְכָּב מִכָּל הַד' יְסוֹדוֹת. קֶמַח – יְסוֹד הֶעָפָר, מַיִם – יְסוֹד הַמַּיִם, שְׂאוֹר הַמַּתְפִּיחַ – יְסוֹד הָרוּחַ, וְהַתַּנּוּר – יְסוֹד הָאֵשׁ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מַצָּה אֵין בָּהּ יְסוֹד הָרוּחַ דְּאֵינָהּ תּוֹפַחַת. וּבִיסוֹד הָרוּחַ נֶאֱחָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּקְרָא רוּחַ סְעָרָה, וְלָכֵן בַּמַּצָּה אֵין לוֹ אֲחִיזָה. ומובא בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' (תשנ"ב ע' קו) שֶׁבִּעוּר חָמֵץ נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ הַד' יְסוֹדוֹת, שְׂרֵפָה כְּנֶגֶד יְסוֹד הָאֵשׁ, מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ כְּנֶגֶד יְסוֹד הָרוּחַ, מֵטִיל לַיָּם כְּנֶגֶד יְסוֹד הַמַּיִם, וּבִטּוּל כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא כְּנֶגֶד יְסוֹד הֶעָפָר. וכשם שביציאת מצרים יצאנו להתעלות מעל החומר ששולט בד' יסודות אש רוח מים עפר, כך יהיה בגאולה העתידה, לכן האותיות א"ש רו"ח מי"ם עפ"ר נרמזים ברצף יחיד בתנ"ך בפסוק של עיכוב המשיח: (תהילים פט, נא) "זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים: אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָ"ה אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ". וכן האותיות תכז"ב א"ש רו"ח מי"ם עפ"ר נרמזים ברצף אותיות בפסוק: (תהילים צב, ח) "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד".

וכן שמעתי מהרה"ג ר' יהודה ר. שליט"א שהר"ת של רע מכלה את עצמו הוא אותו ר"ת של אש רוח מים עפר, ומבואר לדברינו דד' יסודות אלו שהם מסמלים את עולם החומר יש להם כליון, כמו כל דבר גשמי שמתכלה והחומר לא נשאר, והטעם מדוע החומר מתכלה הוא אותו טעם מדוע הרע מכלה את עצמו, כי הרע קשור עם עולם החומר שרובו רע והקליפות שולטות בו, וכל מה שהוא רע הוא רעוע ואין לו קיום נצחי.‏ וכן אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר בגימטריא דבר שאין בו ממש

וכן בפרה אדומה שנכנסת בעומק הטומאה לטהר טמאים ולטמא טהורים, מצינו בַּגְּמָרָא (סוטה טז:) "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת", אָמַר ר' שִׁמְעוֹן וְכִי עָפָר הוּא וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא שִׁנָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ לָדוּן הֵימֶנוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר מַה לְּהַלָּן עָפָר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם אַף כָּאן עָפָר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם. וְרוֹאִים שֶׁלּוֹמְדִים גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַפַר סוֹטָה לְאֵפֶר פָּרָה שֶׁהַתּוֹרָה מְכַנָּה אֶת הָאֵפֶר בַּפָּסוּק הַזֶּה בַּשֵּׁם עָפָר. וגם שם עוֹשִׂים שְׂרֵפָה מיסוד האש, ומייצרים אֵפֶר שנקרא עפר מיסוד העפר, ונותנים לְמַיִם מיסוד המים, ומזים בַּאֲוִיר עַל הַטָּמֵא ביסוד הרוח. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' מ. פ. שליט"א שֶׁאֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר בְּגִימַטְרִיָּא תתקנ"ה מִלְּשׁוֹן לְתַקֵּן. וְכֵן אֵפֶר פָּרָה בְּגִימַטְרִיָּא תִּיקוּן. וכן משה רבינו שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים לַפָּרָה אֲדֻמָּה, וְטָחַן אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ אֵפֶר כְּמוֹ אֵפֶר הַפָּרָה, וְעִרְבֵּב עִם הַמַּיִם כְּמוֹ בַּפָּרָה אֲדֻמָּה. וכפי שמובא בָּ'אַבַּרְבַּנֵאל' שָׁם שֶׁמֹּשֶה עָשָׂה ד' פְּעֻלּוֹת כְּנֶגֶד ד' יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. שְׂרֵפָה, כְּנֶגֶד יְסוֹד הָאֵשׁ, טְחִינַת הָאֵפֶר כְּנֶגֶד יְסוֹד הֶעָפָר, זְרִיקָה בָּאֲוִיר, כְּנֶגֶד יְסוֹד הָרוּחַ, וּנְתִינָה לַמַּיִם כְּנֶגֶד יְסוֹד הַמַּיִם. 

וכן שמעתי מהרה"ג ר' י. ק. שליט"א שד' ערים קדושות בארץ ישראל ירושלים צפת חברון טבריה הם כנגד ד' יסודות אש רוח מים עפר. היינו חברון מתקנת את בחינת עפר ששם מקום הקבורה של אבות העולם והיתה בידי קליפת עפרון. וירושלים מתקנת את בחינת אש, כמו שאומרים בתפילת 'נחם' 'כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ כָּאָמוּר "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב'. וטבריה מתקנת את בחינת מים שיושבת בטבורה של ישראל בבחינת המים שברחם שנרמזים בים כנרת. וצפת מתקנת את בחינת רוח, כמו שמשתלשל שם שיש רוח במרומי ההרים. 

שם מ"ב מתחלק לשתי חצאים שכל אחד הוא כ"א כמנין השם אהיה, אחד לגאולת מצרים, והשני לגאולה לעתיד לבוא.

מוּבָא בְּ'שַׁעַר הַפְּסוּקִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (חיי שרה סא) טִפַּת הַזָּכָר הִיא שֵׁם מ"ב, וְטִפַּת הַנְּקֵבָה כְּלוּלָה מִב' טִפִּין, ב"פ מ"ב, שֶׁהֵם פ"ד, כְּמִנְיַן יָדַ"ע, בְּסוֹד אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה, שֶׁאֵין כְּנֶגְדָּהּ עוֹלָה ב' טִפִּין. גַּם נִקְרָא יָדַע, עַל שֵׁם הַזִּוּוּג, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ". רואים שהתקון לִפְגַם הַבְּרִית הוּא פ"ד תַּעֲנִיּוֹת, כְּנֶגֶד הַפְּגָם בַּזִּוּוּג שֶׁל שֵׁם מ"ב ב' פְּעָמִים, כמובא בְּ'עֵץ חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (שער לט ח"ב ע' רס) שֶׁשֵּׁם מ"ב שאיתו ה' ברא את העולם, מְסַמֵּל אֶת הָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד. דְּז' וָוִי"ן הֵם מ"ב, וְשֵׁם מ"ב מְחַבֵּר אֶת הַו' לַז'. וְכֵן מוּבָא בְּפרע"ח לְהָאֲרִיזַ"ל (קריאת שמע ע' קנז) שֶׁהָאוֹת ה' הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְכוּת יֵשׁ לָהּ ג' צִיּוּרִים ד"י ד"ו וו"ו שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא מ"ב לְרַמֵּז שֶׁהַהַשְׁפָּעָה שֶׁמְּמַלְּאָה אֶת הָאוֹת ה' נַעֲשֵׂית דֶּרֶךְ שֵׁם מ"ב. וְכֵן מוּבָא בְּ'עֵץ חַיִּים' לְהָאֲרִיזַ"ל (שער לט ע' רס) הִנֵּה ו' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הִיא דְּיוֹקָנָא דִּבְרִית, כִּי הַיְסוֹד הוּא אָרֹךְ דּוֹמֶה לָאוֹת ו' וְכוּ', אַחַר כָּךְ אוֹתוֹ הָרֶגֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַוָּא"ו הוּא נְקֻדַּת הָעֲטָרָה שֶׁל הַיְסוֹד, וְזוֹ הַו' הוּא שֵׁם ז' דְּמ"ב, וְזוֹ הַנְּקֻדָּה נִכְנֶסֶת בִּיסוֹד הַנּוּקְבָא שֶׁהוּא ה' דַּהֲוָיָ"ה בִּנְקֻדַּת צִיּוֹן שֶׁבָּהּ, וְאָז נִקְרָא גְּמַר בִּיאָה. וְנִמְצָא שֶׁשֵּׁם זֶה הָאַחֲרוֹן (של מ"ב) הוּא בְּחִינַת הָעֲטָרָה שֶׁהִיא מַלְכוּת שֶׁבַּיְסוֹד, וְגַם שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת בַּיְסוֹד דְּמַלְכוּת, לָכֵן שֵׁם הָאַחֲרוֹן שֶׁל מ"ב מַכְנִיס אוֹתוֹ בַּזֹּהַר אֶל הַמַּלְכוּת. רוֹאִים שֶׁשֵׁם מ"ב הוּא חִבּוּר שֶׁל ו' פְּעָמִים ז' תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאָנָּא בְּכֹחַ, וּמִסְפָּר ו' וְז' מְסַמְּלִים אֶת הַיְסוֹד וַעֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁמַּשְׁפִּיעִים לַמַּלְכוּת, וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' א. עֶבְרוֹן שליט"א שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין זָכָ"ר בְּמִלּוּי אוֹתִיּוֹת, לִנְקֵבָ"ה בְּמִלוּי הָאוֹתִיּוֹת הוּא מִסְפַּר מ"ב שֶׁמְּחַבֵּר אוֹתָם.

בֵּאַרְנוּ שֶׁשֵּׁם מ"ב הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּרָה שביסוד שפועלת את היחוד, ולכן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (קידושין עא.) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁצָּנוּעַ וְעָנָו וְעוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו. כי גְּבוּרָה בְּגִימַטְרִיָּא חֵצִי חֵצִי, וְחֵצִי מְרֻמָּז בִּשְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק, הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה, וְתֵּבַת חַד הַמְרַמֶּזֶת עַל חִתּוּךְ חַד, מְרַמֶּזֶת גַּם עַל יחוד שֶׁעוֹשֶׂה חַד, כמובא במהר"ל (ח"א ח"ד, מס' עבודה זרה) קָרְאוּ חֲכָמִים חִתּוּךְ הַדִּין, כִּי הַדִּין הוּא חַד וְיֶשׁ לוֹ חִתּוּךְ. לכן אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁעוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו. 

עַיֵּן בְּ'שַׁעֲרֵי אוֹרָה' (שער ו-ז), שֶׁמִּדַּת הַגְּבוּרָה, שׁוֹמֶרֶת אֶצְלָהּ אֶת הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁהִיא צִמְצְמָה, כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ אֶת זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא. וזה הסוד של יחץ אותיות חצי שעושים במצה הָאֶמְצָעִית בְּלֵיל הַסֵּדֶר. דְּמַצָּה זוֹ הִיא כְּנֶגֶד לֵוִי, שֶׁמְּסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה, וְכֵיוָן שֶׁעִנְיָנָהּ שֶׁל הַגְּבוּרָה הוּא לחתוך חֲצִי חֲצִי, לָכֵן מְסַמְּלִים את זה במצות יחץ שחצי מקבלים בעולם הזה והחצי השני צפון לעתיד לבוא. וכן שם מ"ב שהוא בבחינת גבורה הוא בסוד החצי ובסוד היחוד שעושה חד, ושמעתי מהרה"ג ר' מ. שיפמן שליט"א ששם מ"ב מתחלק לשתי חצאים שכל אחד הוא כ"א כמנין השם אהיה, וכפי שמצינו בַּגְּמָרָא (ברכות ט:) "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיָּהּ לְצָרָה בְּשַׁעְתָּהּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". רוֹאִים שֶׁה' אָמַר לְמֹשֶה שיש שתי שמות אהיה אחד לגאולת מצרים, והשני לגאולה לעתיד לבוא, ממש בחינת החלוקה לשתי חצאים בין העולם הזה לעולם הבא שמידת הגבורה מחלקת. וכן "אהיה אשר אהיה" בגימטריא פ"ד סוד ב' פעמים מ"ב, לפי גימטריא של מיקום האותיות. וכן יוכבד שהולידה את משה שהוא גואל ראשון והוא גואל אחרון בגימטריא מ"ב, לרמז שיוכבד היא סוד שם מ"ב, שמתחלקת לשתי חצאים בסוד שתי שמות אהיה, הראשון הוליד את משה שהיה גואל אחרון, והשני יוליד את משה פעם שניה להיות גואל אחרון. וכן יוֹכֶבֶד נִקְרֵאת בַּת לֵוִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב, א) "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי", דְּבַת הִיא בְּחִינַת גְּבוּרָה וְלֵוִי הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה. וּמְרַמֵּז עַל בְּחִינַת הַגְּבוּרָה שנרמזת בשם מ"ב. וְכֵן שֵׁם מ"ב הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלְּפָנָיו הֵן שֵׁם אֵ"ל הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַחֶסֶד שֶׁנִּשְׁאֲרָה לְמַעְלָה בִּבְחִינַת לְפָנָיו וְלֹא הוּשְׁפְּעָה לַמַּלְכוּת. וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁאַחַרֵי שֵׁם מ"ב הֵן ג"ן הַמְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת. וְכֵן שֵׁם מ"ב בְּא"ת ב"ש י"ש, לְרַמֵּז שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה הַשְׁפָּעַת הַי"ש שֶׁהִיא חֲצִי מֵהַתר"ך, כמובא בְּ'שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת' לְהָאֲרִיזַ"ל (ר"ה ח"ב רמ) דַּע כִּי הַכֶּתֶר יֵשׁ בּוֹ תר"ך אוֹרוֹת כְּמִנְיַן כֶּתֶ"ר, וְנֶחֱלָקִים לַחֲצָאִין חֶצְיָן נִשְׁאָרִין לְעַצְמוֹ וְחֶצְיָן נִתָּנִין בְּאַבָּא וְאִמָּא, וְהֵם ש"י אוֹרוֹת, קנ"ה אוֹרוֹת לְאַבָּא וְקנ"ה לְאִמָּא. והוסיף הרה"ג ר' א. ל. א. שליט"א שחומש שמות פותח במילה "ואלה" בגימטריא מ"ב, לרמז ששורש הגאולה בשם מ"ב.

וּבְיֶתֶר בֵּאוּר הֲרֵי יָדוּעַ בְּכַוָּנוֹת הַקַּדִּישִׁים שֶׁשֵּׁם מ"ב תַּפְקִידוֹ לְחַבֵּר אֶת הָעוֹלָמוֹת, וְסוֹד חִבּוּר הָעוֹלָמוֹת הוּא שֶׁהַכֶּתֶר שֶׁל כָּל עוֹלָם מִתְחַבֵּר לַמַּלְכוּת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלָיו. סוֹד הַחִבּוּר הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּפַרְצוּפֵי הָעוֹלָמוֹת, שֶׁבְּחִינַת הַנְּקֵבָה שֶׁבְּכָל פַּרְצוּף, מִתְחַבֶּרֶת לָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלֶיהָ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזָּכָר שֶׁלָּהּ, וְחִבּוּר זֶה נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ כֶּתֶר הַנְּקֵבָה שֶׁהוּא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁל הַזָּכָר, שֶׁמִּתְחַבֵּר בִּזְמַן הַזִּוּוּג עִם הַמַּלְכוּת שֶׁל עוֹלַם הַזָּכָר שֶׁהוּא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ. הַיְינוּ עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁבְּכָל פַּרְצוּף הוּא הַמַּלְכוּת שֶׁל הַזָּכָר וְהַכֶּתֶר שֶׁל הַנְּקֵבָה בְּסוֹד הָעֲטָרָה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ שֶׁמִּמֶּנָּהּ הִיא מְקַבֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע, וּכְשֶׁיֵּשׁ זִוּוּג בְּכָל הָעוֹלָמוֹת דֶּרֶךְ שֵׁם מ"ב, הָעוֹלָמוֹת מִתְחַבְּרִים. וְלָכֵן הַיִּחוּדִים בָּאֲצִילוּת הֵם בַּשֵּׁמוֹת מ"ה וּב"ן ר"ת מ"ב. וְכֵן הָרל"א שְׁעָרִים דַּרְכָּם מִתְחַלְּפוֹת הָאוֹתִיּוֹת קְשׁוּרִים עִם חִלּוּף מ"ב שֶׁל א"ל ב"ם, כִּי חִלּוּף מְצַמְצֵם אֶת הָאוֹר לְדַרְגָּה יוֹתֵר נְמוּכָה, וְזֶה נַעֲשָׂה בְּכֹחַ שֵׁם מ"ב שֶׁפּוֹעֵל בַּעֲטֶרֶת הַיְסוֹד לְצַמְצֵם הַשֶּׁפַע לְהַעֲבִירוֹ לַנְּקֵבָה בְּאֹפֶן הַמְצֻמְצָם.

נִרְאֶה 

דְּלָכֵן הֻצְרְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לִנְסֹעַ מ"ב מַסָּעוֹת [מִלְּבַד הַשְּׁמוֹנָה שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם], קֹדֶם כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ, כַּמּוּבָא בְּרֵישׁ פָּרָשַׁת מַסְעֵי, דְּזֶה הָיָה לְהִתְקַשֵּׁר עִם הָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד הַשַּׁיֶּכֶת לְשֵׁם מ"ב, קֹדֶם כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּמּוּבָא בְּ'סֵפֶר הַלִּקּוּטִים' לְהָאֲרִיזַ"ל (דברים ע' רסד). וּמ"ב מַסָּעוֹת אֵלּוּ קִשְּׁרוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד שֶׁחִבְּרָה אוֹתָם לַיַּרְדֵּן הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּמַּלְכוּת. וְכֵן מָצִינוּ בִּיהוֹשֻׁעַ (פ"ו) שֶׁקֹּדֶם שֶׁהִתְחִילוּ לִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִקִּיפוּ אֶת יְרִיחוֹ שִׁבְעָה יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבַע פְּעָמִים. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה"ג ר' דָּוִד פֶּרֶץ שליט"א שֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּא הַשְּׁבִיעִי מִתִּשְׁרֵי, וּבַתַּאֲרִיךְ י' שֶׁמְּסַמֵּל אֶת סְפִירַת הַמַּלְכוּת הָעֲשִׂירִית, וְהַמְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ הָיּו פִּינְחָס וְכָלֵב שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא י' פְּעָמִים שֵׁם הוי"ה. וְהוֹסִיף הָרה"ג ר' שְׁמוּאֵל קֶעסִין שליט"א שֶׁפָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא הִיא הַפָּרָשָׁה הַמ"ט בַּתּוֹרָה, וּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא הִיא הַפָּרָשָׁה הַנ', לְרַמֵּז שֶׁהַיְצִיאָה מֵהַמִּדְבָּר וְהַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה דֶּרֶךְ הַמִּסְפָּר מ"ט שֶׁהוּא שֶׁבַע כָּפוּל שֶׁבַע שֶׁמְּקַשֵּׁר לַנ' שֶׁנִּמְצָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'אֱמוּנַת עִתֶּיךָ' (תשנ"ז ע' רצו) שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם מֻזְכֶּרֶת בַּתּוֹרָה חֲמִשִּׁים פְּעָמִים, וְהַפַּעַם הַחֲמִשִּׁים מֻזְכֶּרֶת בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא שֶׁהִיא הַפָּרָשָׁה הַחֲמִשִּׁים. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר 'נְהוֹרָא דְּיוֹסֵף' (ח"ב ש) שֶׁמ"ב מַסָּעוֹת בִּכְתִיב מָלֵא, הֵם אוֹתָהּ גִּימַטְרִיָּא שֶׁל "אָנָא בְּכֹחַ" עִם הַשֵּׁמוֹת שֶׁלּוֹ. וְהוֹסִיף הרה"ג ר' אַבְרָהָם אַגָּשִׂי שליט"א שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב "וַיִּסְעוּ מֵ' וַיַּחֲנוּ בְּ' יֵשׁ רֶמֶז עַל שֵׁם מ"ב. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הרה"ג ר' אֵלִיָּהוּ שְׁטֶרְן זצ"ל שֶׁנְּקֻדּוֹת הַמַּסָּע הַפְּרָטִי שֶׁל כָּל אָדָם בַּחַיִּים גַּם קְשׁוּרוֹת עִם שֵׁם מ"ב; בְּרִית מִילָה. בַּר מִצְוָה. בְּעִילַת מִצְוָה. בַּר מַזָּל. בַּר מִינַן.

שחרור החטופים אוסף רמזים

67 שבתות בשבי!!! כזכור המספר 67 = בינה ("יבנה = 67" שנמצאת בכותרות בהקשרי גאולה) המספר 67 מרמז על מעבר ממימד ה6-למימד ה7 – כל הסכסוך מדברים על גבולות 67 של מלחמת ששת הימים, הכל ספרות 6+7…. הסתרה =670… המציאות הופכת בהדרגה לגאולה, לשבת, "קבלת שבת =1234 = התגלות השכינה = 1234

בס"ד
מדהים לראות את ישועת ה' המופלאה לאגם ולאמא שלה מירב – אגם שמרה שבת למרות הפצרות החמאס ימח'ש שתבשל בשבת קודש.
אמא שלה ביקשה בכל לשון של בקשה שאם תשוחרר בשבת אז למנוע צילומים וחילולי שבת.
מה עשה ה' יתברך? שחרר אותה ביום חמישי – ראש חודש שבט – שבהלל של ראש חודש אנחנו שרים על גדולת ה' והמילה *אגם* בתוך המזמור.
כל מי שמוסר נפשו על ה' יתברך – ה' יראה לו נפלאות

מאת צ.ס

מתיר אסורים ביום חמישי/משיחי פרשת בא .

בפרשת  "בא" פרעה קיבל עוד 3 מכות…

וב"ה אנו קיבלנו עוד 3 חטופים/שבויים שחזרו לישראל. מעבר לתכנית הגשמית…

אגם ברגר=1009

המלך המשיח=1009

המילוי=1340

אתב"ש=1116

כתר מלכות=1116=בראשית ברא=שמעון…

ארבל יהוד=258

ראובן=259

ארבל=233

עץ החיים=233

רגל=233

המילוי=1340

*אותו המילוי כמו של אגם ברגר.

גדי מוזס=130

סיני/סלם=130

משולש רגיל=520

שכר/כשר=520

נתניהו=521

סה"כ=837

הנחש ערב רב=837

למרבה המשרה(אותיות)=837

לפני בן איש חי=482

היום הוא היום ה-482 למלחמה…

בשו"ט ושבת שלום

שיעור סוד החשמל #2

עדכון כח טבת 28-1 נוספו 20 שיעורים חדשים

טראמפ רוצה להוציא את הפלסטינים מעזה, רמזי התגלות | תאונת אוטובוס יום אחרי יום בלאוס מרמז על הזמן שבא לקיצו

מגלות להתגלות 
👑👑👑
 ההתרחשות עם טראמפ ורצונו להעביר את הפלסטינים מעזה למדינות אחרות, מרמז על נתינת הארץ המובטחת (הרצונות השלמים) לישראל בלבד

✡️✡️✡️
'דונלד טראמפ' גימטריה 424 המרמז על התגלות כוחו של 'משיח בן דוד= 424'
כפי שראינו בפוסט על טראמפ כאן >>

"א-לוהים הציל אותי כדי שאחזיר את אמריקה להיות גדולה" רמזי נאום טראמפ בהשבעתו לנשיאות 2025 | רמזי 16 מתעדכן#

ההבדל בין גלות לגא'ולה זה אות אחת א'
א' = 1
והמילוי: אלף = 111
ההבדל בין גלות להתגלות
אות אחת ת'
ת = 400
דברי טראמפ התפרסמו בתאריך 27/01
זה גימטריה של הפסוק הראשון בתורה
'בראשית ברא אלוקים את השמיים ו את הארץ = 2701'
א' – זה השמים
ת – זה הארץ
א' = פלא צריך לחבר אותה לארץ הארץ זה מסמל האות ת' שהיא בגימטריה 400 עשו הלך עם 400 איש (אמריקה זה אומת עשו)
עשו מלשון עשוי אכן האמריקאים חזקים בחומר כי זה עשוי עשייה אבל החומר זה זה הגבוה ביותר כי את המטרה זה לדעת בארץ דרכך
לכן עשו הראש שלו במערת המכפלה כי זה סוד מאוד גבוה זה מציאות הגאולה שבאה דרך עשו ולכן רק הראש ולא הגוף כי הגוף עדיין בקליפות…
כל אומות העולם זה הכל בא מהא' כל מה שרואים עם טראמפ וכל המציאות זה הכל מאלף
שזה הפלא אלופו של עולם שרק הוא קיים
כדי לקבל את ההת'גלות
צריך להכניס את האות ת' צריך להכניס גם את הדברים ההפוכים
הפוך = 111
זה אומר להבין שהבורא נמצא בכל מקום ומדבר איתי דרך כל המידע שאני רואה ביום יום דרך כל המציאות המדיה החדשות וכו'
אמת
זה א' בהתחלה ת בסוף מ באמצע זה המם של המשיח זה המם של החומ'ר
זה עניין השבת
שב + ת'
להשיב את כל החלקיקים לאלף להשיב את הת לאלף…
זה עניין הדעת
דע + ת'
זה עניין חיבור איש ואישה גם האיש זה א' האישה זה ת'
נשים = 400
לדעת בארץ דרכך לראות את הבורא בתוך המ' בתוך החומר, לשמוע את קולו מדבר גם דרך ההפכים…
בתוך 'ההפוך = 111'
שם נמצאת ההתגלות שם נמצא ה 'פלא = 111'
אז כשאנחנו רואים מה שקורה עם טראמפ היום ושהוא רוצה לסלק את הפלסטינים מעזה זה הכל בא מהמערכת ההפוכה שמרמזת לעם ישראל על ההתגלות – מגלות להתגלות
👑👑👑

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח – כשהיה דורש את ספר בראשית, היה פותח בפסוק (תהלים קי"א, ו'): "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". מה טעם גילה הקדוש ברוך הוא לישראל מה שנברא ביום הראשון, ומה שנברא ביום השני – שזהו "כח מעשיו"? מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין – מצערים – את ישראל, ואומרין להם: הלא אומה של בזוזים – בוזזים, גזלנים אתם – שלקחתם את ארץ ישראל מידי העמים שישבו בה. וישראל משיבין אותן ואומרין להם: ואתם הלא בזוזה היא בידכם – גם אתם לקחתם אותה מעם שישב בה לפניכם, הלא כך אומר הכתוב (דברים ב', כ"ג): "וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם" – כפתורים לקחו את הארץ מהעוים, ואנו לקחנוה מהם. כך הוא סדרו של עולם: העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא – כפי שמבואר בספר בראשית, שהוא ברא את כל העולם, כשרצה נתנה לכם, וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו, הדא הוא דכתיב – זהו שכתוב: "לתת להם נחלת גוים", כדי לבסס את זכותו של עם ישראל על ארצו הגיד להם הקב"ה בתורה את כל הדורות – מבריאת העולם. לכן גילה הקב"ה לישראל את סדר בריאת העולם.

עדכון 23-12-24 נוספו 2 תמונות חדשות

1237 = התגלות תחיית המתים = 1313

שנכתוב בכפולות פי 5 מימד 5 - מימד הגאולה שני שיטות מביאות התגלות!!!

עדכון 26/8/2024 נוספה תמונה חדשה

דוד המלך שקיבל 70 שנה מאדם הראשון רק עליו נאמר שהוא חיי וקיים "דוד מלך ישראל חי וקיים" כי המציאות של דוד היא נצחית, דוד = 14 = יד! זה היד של הבורא בעולם, לעולם היד הזו לא עוזבת אותנו! כנאמר בתהילים: חַֽסְדֵ֣י יְ֭הֹוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה   לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר ׀ אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי׃ כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה   שָׁמַ֓יִם ׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם׃ כָּרַ֣תִּי בְ֭רִית לִבְחִירִ֑י   נִ֝שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי׃ עַד־ע֭וֹלָם אָכִ֣ין זַרְעֶ֑ךָ   וּבָנִ֨יתִי לְדֹר־וָד֖וֹר כִּסְאֲךָ֣ סֶֽלָה׃ המציאות של דוד מתגלת דרך כל המציאות וזה בעיקר דרך האותיות והמספרים כמו שאנו רואיםיום יום יום ומלא שנים שימו לב איך רואים זאת בתמונה! 180 = חי! דוד המלך חי וקיים תמיד! 832 = ארץ ישראל 360 = עזר כנגדו 370 = יחידה 1237 = התגלות! פעמיים!! (פעם ראשונה שמקבלים 1237 פעמיים!) רוצים לראות עוד תמונות כאלו? וכן רוצים להבין לעומק את מבול הרמזים שאנו רואים יש מלא חומר מדהים! רק בקבוצת הואצאפ שלנו, לינק לקבוצה בתפריט האתר... "תפריט > עוד > ואצאפ הרמזים"

עדכון 27/02/2024 נוספו 3 תמונות חדשות

בהלה ברשת...?✡️ ההודעה שגוגל פרסמה... גימייל לא נסגר... ומתי זה פורסם ?? המספר האדיר 1237 = התגלות (מסתתר) - מלך המשיח תשפד = 1237... הרמז מעניין. שערי שמים פתוחים תמיד... הכל מהר...חיבורים איטיים נסגרים... שער הנון

מאת אור: על הרימון השמאלי רשום 26 (הוי"ה), 45 (גאולה), ב'/2 (משיחים) תוספת: שימו לב למספר הלייקים 12307!!! התגלות !!!

בהתגלות אנו אנו מגלים את הצד 'ההפוך' וראית את אחרי...
לחץ כאן לפתיחת התמונות הבאות
 

עדכון קודם 27-1-25

אחרית הימים זה אחרית הזמן
לאוס בגימטריה 97 כמניין זמן = 97 קיבלנו דיווחים מכמה מקומות ששבוע שעבר הזמן טס באופן חריג כאילו שבת הגיע ביום חמישי כבר אפילו ילדים הרגישו את זה וזה מעניין פרשת שבוע קראנו ששם הוויה נגלה אליהם שזה שם שהוא מעל הזמן כזכור שבוע שעבר אמילי רונן ודורון ששוחררו ראשי תיבות וארד… שקראנו בפרשה שהשם יורד להציל את עם ישראל שימו לב אתמול תאונצ אוטובוס בלאוס עם ישראלים 13 ישראלים נפגעו גם היום תאונה אוטובוס עם 18 ישראלים נפגעים 13 אחד 18 חי… השם אחד ושומר אחד… מי שדבוק בו נקרא חי

טראמפ ארה"ב הולכת להשתלט על עזה | שחרור החטופים | רמזי נאום טראמפ בהשבעתו לנשיאות 2025 | רמזים חזקים רמזי 16 מתעדכן#

 

זה שיר הנצחון של טראמפ שיעבוד ברקע בזמן שאתם קוראים את הפוסט

המציאות עולה על כל דמיון 🫨

טראמפ הולך להשתלט על עזה

כותרת ראשית בcnn

טראמפ אומר זאת בתאריך 5.2.2025
(אליהו דו"צ)
אליהו = 52
תקומת ישראל התחילה ב
48 = מח
המשיכה במלחמת
67 = בינה
ועוברת לשלב הבא ב 5.2.25
52 = אליהו…
יחד עם משיח

538 = מי זאת "עולה מן המדבר…" {שורש דיבור של השכינה} (רמזי שיר השירים) ספרות משיח = 358 או שכינה = 385
222 = דיבור \ קול א-להים
247 = רמז…
החוק של המשיח זה הדיבור, בדיבור הוא משנה את המציאות, ומדבר דרך הרמזים במציאות

מסתובב ברשת ראו את ההבדל…
התמונה הזו מזכירה את הפסוק
וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר לֹא־יֵבֹשׁוּ קֹוָי: (ישעיהו פרק מט פסוק כג)

 

שימו לב לגימטריה

138 = צמח
פעמיים!
גם המסתתר וגם האתבש
555 – מרמז על מימד המשיח מימד הגאולה שכבר כאן
עזה זה מקום של דין (עז)
המשיח זה כוח המציאות, שצומחת מתוך הדין…
הכל עם נשיא ארהב
דונלד טראמפ = 424 = משיח בן דוד
נתניהו טראמפ = 851 = בעתה אחישנה
מאת פייגי
עכשיו אנחנו יודעים שבחומש כתוב שלפרשת מקץ יש 2025 אותיות ופסוקים וזה לא משהו שכל כך מפורט בפרשת אחרות נקודה ויכול להיות שהביקור הזה ההתחלה של סיפור פרשת מקץ המודרני עם משיח בן יוסף – יש לנו גם 42 ימים כנגד מ"ב מסעות.
סיפור יציאת מצרים חוזר

עדכון קודם

מאת שחר יצחק
יש לי בשורה טובה לקראת הפגישה של בנימין נתניהו עם דונלד טראמפ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא דונלד טראמפ = 2400
פגישת נשיא ארהב עם רהמ בנימין נתניהו = 2400
(ידונו בנושאים: עזה, איראן וסעודיה)
ומכאן יוצא הפסוק הבא:
אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם = 2400

(ישעיהו לה ד)

(ראה בהמשך עוד על הפסוק)

בהמשך הפרק… בפסוק האחרון, פסוק י׳ נאמר כך:

וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה=938
(אני יהוה בעתה אחישנה)
(נתניהו טראמפ=851)
(בעתה אחישנה)
אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים = 2400 
כל הגימטריות מדוייקות
דויד = 24
מרמז על תקופתו של
ביבי = 24
וואו פשוט מטורף!

 

 

עדכון קודם בפוסט

אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם נָקָם יָבוֹא גְּמוּל אֱלֹהִים הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם
(ישעיהו לה ד)
הפסוק שראיתם מרמזים שהקב"ה יורד להציל את עם ישראל, דרך טראמפ

471 יום בשבי כמניין יבוא ויושעכם…🙏
שימו לב לפסוק הזה שמרמז שהקב"ה יבוא להושיע אותנו "יבוא וישעכם" = 471 מספר ימי החטופים בשבי,

מאת ציון

בס"ד

"עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו"
הרמטכ"ל ה-24

אייל זמיר
ר"ת- אז

"אז" בואו ונצא למסע ונמצא היכן הכל רמוז…

המינוי שלו מתרחש בפרשת "בשלח" בה מופיעה גם שירת הים "אז"- ישיר משה"…

ומאידך, בסוף הפרשה יש את פרשיית המלחמה בעמלק "מדר דר"- מלחמת עמלק הראשונה.

"אז"- ר"ת- אייל זמיר.

עפ"י התכנון , יומו הראשון כרמטכ"ל יהיה ב-ז' אדר .

ז' אדר- ר"ת- "אז" – אייל זמיר.

אייל זמיר יהיה הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל , וככל הנראה, הוא יצטרך לטפל ולהשמיד את הגרעין האירני עפ"י הוראתו של ראש הממשלה ביבי .

ביבי=24

הרמטכ"ל ה-24= 333

מה זה 333 ?

גרעין=333

קליפת עמלק נקראת "שלג".

שלג=333

גרעין=333

דרך אגב, בערב שבת פרשת "בשלח" , ביום שישי , נוהגים לחלק/לפזר גרעינים לציפורים.

הרי לנו עוד רמז וקשר לגרעין ולפרשה…

גרעין+שלג=666

התיקון הכללי=666

ומתי זה יקרה ?

ליל שמורים= 666

ליל השמורים הוא ליל הסדר, הוא ליל מכת בכורות המופיעה בפרשה הקודמת .

שימו לב:-

אייל =51

אדום=51

אדום=611

ם=600

וככתוב :-"עת הזמיר הגיע , וקול התור נשמע בארצנו"

התור=611

תורה=611

אדום=611

אייל זמיר יצטרך לזמור מנהיגים רודנים ועריצים ואת כל האויבים שלנו ומאידך ,

אייל זמיר-ר"ת- אז , ס"ת- לר

סה"כ=238

רחל=238

רחל אמנו היא כנגד שכינה תתאה/שכינה תחתונה.

ועל עשו ועמלק כתוב "שאין עשו/עמלק נופלים אלא בידיה של בני רחל"…

וראה זה פלא מה שכתוב בהפטרת השבת:-

"מיני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך…".

שוב עמלק מופיע יחד עם בנימין ואפרים ומנשה- מצאצאיה של רחל אמנו ע"ה.

"אז" בואו ונאחל לו ולכל כוחות הבטחון – הצלחה מלאה שמירה והצלה לכל עם ישראל וגאולה שלמה בחן בחסד וברחמים רבים. אכי"ר

 

עדכון 21-1-25
עדכונים נוספים# מתעדכן ברצף

דונלד (אותיות דוד נולד) רוצה להחזיר את אמריקה לעידן הזהב

זהב = 14

דוד = 14

הקבינט בממשלתו שווה יותר מה14 מיליארד דולר

מגדלי טראמפ עם 14 קומות, והכל מזהב… שערו זהוב…

הדולר יום לאחר בחירתו 358 = משיח…

בגאולה כולם כל אחד מראה באצבעו ויגיד 'זה ה' קיווינו לו…' פעילות הבורא נהיית גלויה יותר ויותר, עד שנראה כולנו שאין מציאות בלעדיו … אחת החטופות חזרה בלי אצבעות

הוא הנשיא ה47 (בקדנציה הקודמת היה 45😉)
והוא שחרר את החטופות אחרי 471 יום מרמז על

דע = 74 — את מי לדעת? תשובה: 1! ה' אחד!

עדכון ראשון בפוסט 20-1-2025
שימו לב איך מדבר נשיא המעצמה הגדולה בעולם!!!

מאת צ.ס
נאום טראמפ – הוא ממש נאום מבשר משיח
נאומו של דונלד טראמפ נשיא ארה"ב נשא הרבה סממנים משיחיים
בא לעשות שלום בעולם
בא לאחד
משפחה – זה רק גבר ואישה
חופש, שויון , צדק, חירות, זכויות פרט.
מעניין מאוד הוא בשנה ה-79 שלו…
אחריו נאם הרב של ישיבה יוניברסיטי…
וכידוע , הוא ג'ינג'י והגימטריה של שמו היא 424 = משיח בן דוד.
משיח בן דוד קרוב מתמיד
משפחה זה רק גבר ואשה = בעתה תשפ"ה.
זה השתלשל בפיו, כי אנחנו מתקרבים ליחוד השלם.

424 = משיח בן דוד

שנחבר את האתב"ש שלו דהיינו את שני הצדדים נקבל
1202 = התגלות משיח!!!

זוכרים שטראמפ היה כאן ונגע בכותל? שימו לב לשעה שנגע 4:24 כמניין "משיח בן דוד",
זה לא הוא זה הבורא שפועל דרכו ודרך כל המנהיגים
הצטרפו אלינו לקבוצת הואצפ עדכונים יום יום לחץ כאן

מטורף!

טראמפ עומד בנאום ההשבעה על הבמה שהיא מספר 16 = זוג

המספר 16 האגדי שאנו עוקבים אחריו כבר שנתיים ימים!! ראו את פוסט העדכונים המרכזי של המספר 16 כאן
טראמפ קידם את שחרור 98 החטופים…
89 = גוף
16 = בבואה = זוג
במציאות הגאולה אנו נהפכים להיות כזוג כגוף אחד עם ישראל והקדוש ברוך הוא…
וזה טראמפ משקף בכל ההתנהלות שלו
פלא פלאים!!!
פעימה ראשונה של שחרור החטופים שמסמל על השכינה שהיא בגלות…
פעימה ראשונה אורכה 16 ימים!! התחילה בשעה 16

כפי שתראו בגלרית 16 המצורפת בתחתית עמוד זה

סרטון חשוב על המהלך של החטופים והיציאה משבי הקליפות

בחיפוש בכל התורה את המילים "נאם השבעת נשיא טראמפ" את כל האותיות הללו בפסוק אחד, שימו לב איזה פסוק זה נופל… מטורף!
רמזי דוד חדשים מתוך גלרית 14

עדכון 19-1-25 נוספה תמונה חדשה

התהליך מתחיל בשעה 16 (שעון אותיות נושע)

עדכון 16-1-2025 נוספו 5 תמונות חדשות

רמזי 16 המרמזים על איחוד הבורא ועם ישראל גוברים ראו את התמונות הבאות וכן תרדו לסוף העמוד כדי להבין איך הכל התחיל

מדברים על "זוג=16" השעה 1.16 הלייקים 1.16 וכן '358 = משיח' היום תאריך ה16.1 וזה יום תחילת ההסכם עם הפלסטינים על שחרור החטופים פעימה ראשונה שאורכה 16 ימים!! עסקת 98 חטופים 89 = גוף 16 = בבואה = זוג במציאות הגאולה אנו נהפכים להיות כגוף אחד עם ישראל והקדוש ברוך הוא...

רמזי 16 = בבואה = זוג - ראה תמונה הבאה

עלות השחר = 1237 כמו התגלות = 1237 מסתתר כי הגאולה באה בהסתרה בתוך החשכה עולה השחר...עלות השחר - וכן "מסרים של המשיח = 1237" מסתתר המסרים שלו בכל מקום... חפשו באתר את גלרית 1237

כוכב שביט רמז לשונאי ישראל!

עדכון 9-7-24 נוספה תמונה חדשה

עדכון 30-6-2024 נוספו 2 תמונות חדשות

שלל רמזי 16 בימים האחרונים, 160 + 140 (דוד = 14 - זוג = 16) כל הסט... ראה תמונה הבאה

המספרים בתמונה 383 שורש ספרות 'צמח' מהפיבורטיים הגדולים שלנו 1006 = רמזי ה 16 = בבואה (ראה בתיאור הקבוצה לינק מרוכז לרמזי 16 רמזי ירושלים) 441 = אמת.... (96= סוד הויה - 44 = גולה) ולרמז: זה הגאולה זה התהליך זה התנועה, התנועה בין הקצוות, יום אנו מלכים יום אנחנו קבצנים... לא לפחד לעבור ליד חורים שחורים ומציאויות לא מוכרות, כי שם אנו מגלים את החדש.. ואין כל חדש תחת השמש... הכל זה אין עוד מלבדו שנמצא איתך כל רגע הסוד הוא לדעת לתפוס בעמוד האמצע "אמת" תיתן אמת ליעקב, יעקב זה האמצע... זה נקודת המרכז נקודה אמצעית, לא לפחד לנוע בשינויי המצבים, כי הכל זה התנועה שלך בריקוד האלוקי, שהוא מצייר לך את המציאות, אלופו של עולם תופס אותך בידיו בכל מצב, הוא העמוד המרכזי הוא העוגן היחיד. אלופו של עולם גולה + א' (111) (אלופו של עולם) אלופו של עולם בתוך הגולה מביא את הגא'ולה... אתה כבר נכנסת לתדר, לא צריך יותר אין כלום בחוץ לא להאחז בדברים חולפים להאחז רק בכוח האחד והיחיד... מקומו של עולם ואין העולם מקומו... נקודה אמצעית = 776 ביאת המשיח = 776 צירוף מקרים = 776 שלמות = 776 ואז מבינים ש' הכל מתחבר כאן = 776 למעני למעני אעשה = 776 אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב = 776 שובו בנים שובבים= 776 שובו אלי ואשובה אליכם = 776 בטחו בהויה עדי עד כי ביה' יהוה צור עולמים = 776 כולם גימטריות רגילות כמובן!! 776 מרמז על מעבר מ 77 = מזל לתוך ה6 (חומר) זכרו אנו בשנת 76 למדינה

עדכון 2-6-2024 נוספה תמונה חדשה

צירי הגאולה = 360 = עזר כנגדו 878 = עולם הפוך ראיתי 878 = משיח (מילוי) צירי הגאולה מתנת הבורא

עדכון 13/3/2024 - #הקפצת התמונה מלמטה

חיבור בין 16/36 וכן רמזי "צמח"

עדכון 14/5/2024 נוספה תמונה חדשה

שני חתנים בשוויון דרמטי בסיום: אביתר בר-גיל (17), תלמיד כיתה י"א בתיכון אורט פלך בנים ע"ש ספניאן בירושלים, ודוד שאשא (17), תלמיד כיתה י"ב בישיבת אמית כפר גנים בפתח תקווה, זכו בצהריים (שלישי) במשותף בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ה-61 שנערך בתיאטרון ירושלים. התמודדו 16 מועמדים תאריך 14-5 (דוד + גאולה) הראשון בן 17 קיבל 16 נקודות השני גם בן 17 וגם קיבל 16 נקודות 17 = טוב 16 = בבואה (כביש 16 לירושלים) וזה הכל מרמזי ה"יראה = 216" שורש "זוג = 16" (ירושלים מלשון יראה שלמה, יראו שלם) יראו את שלמות הגאולה, יראו את שלמות המציאות, כל אדם ובוראו יתהלכו ב טוב במציאות וירגיש את ה בורא איתו\ה, בזוגיות הכי נפלאאה שאנחנו יכולים להתחיל בכלל לדמיין! כל אחד ירגיש יחיד ומיוחד, ואיך שאין כלום חוץ ממנו יתברך שמו

עדכון 31/3/2024 נוספו 2 תמונות חדשות

מימין צילום מאתמול - עץ = 160 - 424 = משיח בן דוד הגאולה צומחת. מחר חוק הגיוס פוקע, השכר עולה ל588 = מלחמת גוג ומגוג, מחר תאריך 4.24

עוד רמזי 16 מאתמול ושלשום, המרמזים על התקדמות נוספת בהליך הגאולה, "רמזי ה"יראה = 216"

עדכון 29-1-2024 נוספו 2 תמונות חדשות

רמזי ה16 המדהימים גם מחוברים ל - 2550 רמזי "שיר השירים" - 5880 = מלחמת גוג ומגוג... ראה רמזי 16 חדשים

עדכון 13/3/2024 נוספו 2 תמונות חדשות

היום ראינו שלל רמזי 36 = עזר כנגדו, ועלו בקבוצת הואצאפ של האתר - מימין: רמזי 16/36 - הגימטריה: "דני אבדיה = 86" (שם א-להים = 86 {מידת הדין}) בתמונה משמאל: המשך לרמז זה עם דני אבדיה הרמז 36/16 משמעות המספרים הוסבר רבות... (בקצרה: כל מה שמתרחש במציאות גם שנראה רע בשורש הכל גבוה והכל טוב... ונהפוך הוא) הסט 16/36 אלו המספרים הכי חזקים אחרי הסט 14/45... כשמבינים שכל העניינים גם הדינים זה חסד. אז ממילא זה נהיה טוב גם בפיזי כמו בפורים... . והנה בתמונה שוב רמז 1616 ו36 הרכב בתמונה היה בדרך למקום שהאותיות בו "דין" שוב המילים דין.. כמו רמזי ביידן לאחרונה... הרכב הזה בתמונה מסוג bmw עם הספרות 630.1616 הרכב לפניו שלא צולם היה גם מסוג bmw הספרות בו היו 336.70.001. הרמז סוד = 70 פורים = 336 . 001 ה' אחד שמפעיל הכל... והכל יתהפך לטובה ✡️ ✡️ ✡️ - והנה היום בתאריך 13 רעידת אדמה 3.6 בצפון 13 = אחד! ה' אחד ושמו אחד! כאן אנו רואים שוב 36!! עזר כנגדו = 360 פוסט מספר 776 = ביאת המשיח = 776 = גאולת פורים = צירוף מקרים = שלמות=776

היום 160 ימים למלחמה בדיוק! (רמזי 16 צמיחה 160 = עץ) חמישה אותיות "המשיח" ומדוע נסראללה נקט במספר האקראי 14500 (צריך יותר) 145 זה המספר הכולל 14/45? אתם חושבים שהוא מחליט מה יצא מפיו? הקב"ה הוא 'היחיד' כנאמר: "עושה חדשות בעל מלחמות..." "עני ורוכב על חמור = 718 = חדשות" - גאולה של פורים באה מלמטה לכן: "חמור לבן = 336 = פורים" תזכורת אנו בשנת 1445 לספירה המוסלמית! (14 = דוד 45 = גאולה) {163 זה חיבור של 16/63 הנבחרת השניה שלנו)
לחץ כאן לפתיחת התמונות הבאות

 

עודכן יום ב# סופת אש בארה"ב 'כמו ארמגדון' רמזי המילה 'תדר' = משיח בן דוד

המשך הרמזים מהשריפה בארצות הברית המספרים בכתבה
204 = צדיק
541 = ישראל
110 = נס
38 מספרי הצמח (138)

היהודי שמחובר לבוראו בקשרי אהבה… ומצדיק את כל מה שהבורא מביא עליו הוא נקרא 'צדיק'
הוא בחינת 'ישראל' שליבו "ישר לאל" הוא זוכה בכל הקופה וינצל בניסים גלויים מכל מה שיבוא בעתיד הקרוב
מאת עמיחי
אתם יודעים מדוע בדקתי ❔
כי הוא זכה בפרס הכי גדול בהיסטוריה
(הסימנים רק באירועים הכי מיוחדים…"מקום ראשון" וכו)
שימו 💌💌💌
פשוט לא ייאמן
אדווין קסטרו – תשפה = 1237 רגיל ❕❕❕
(התגלות = 1237 – גם חיבור הרגיל ריבוע משולש מביא 1237!!!)

עדכון ראשון בפוסט

מצרף לכם התכתבות שלנו בקבוצה אחרת ששם אנו מנתחים את משמעות האותיות והמילים… זה נכתב לפני שבוע
דוגמאוות נוספות,

משיח = 358
כמניין
נחש = 358

סוד המספרים זה לדעת את חכמת ההפכים, ואז רואים את הפלא שבמציאות

הפוך = 111
פלא = 111

כל מילה תיתן לנו את המשמעות, ובמיוחד שנתעסק עם התוכנה שלי, שהיא יחידה במינה והכי משוכללת בעולם, ניתן לראות שיטות נוספות בואו נעשה נסיון לבדוק מילה, אורי משיח שני הודעות מעלי רשם את המילה "תדר" בואו נבדוק את המילה הזו בתוכנה,

תדר זה מלשון ת' דר (מגורים של הת' – האות ת' זה המילה האחרונה, ומרמזת על כללות המציאות)

בתוכנה התוצאה 604 והמילוי זה 1360 מה זה מילוי שאלתם? זה לכתוב את המילה בשלמות דהיינו "תדר" = *תיו דלת ריש* כל זה מביא לנו 1360
בשני התמונות הבאות נראה לךכם בנפרד מה זה כל מספר… ושוב אנו עדיין מגרדים את הקצה של המזלג, עוד לא חיברנו את כל התורה הזו לאירועים וחדשות, ששם הכיף רק מתחיל…
הנה כאן אנו רואים שהמילה תדר שהביאה לנו מילוי של 1360 . בדיוק המספר של "קול = 136" עושה לנו שכל? תדר קשור לצליל ולקול… וכן זה קשור גם למשיח… תראו בתמונה הבאה
זה התדר החדש בעולם.
משיח בן דוד = 424 – המסתתר 604
עוד משהו לגבי המילה 'קול' בתמונה הקודמת ראינו שזה קשור לתדר המילה קול בגימטריה 136 כפי שראינו בוא נראה מה רבי נחמן כותב על עניין ה'קול'
של הבן אדם
כל פעולה שעושה אותה האדם, היא הקול שלו.
כי יש לכל אדם בחינת מלכות. והמלכות של האדם, היא ה"אני" שלו.
וכל מה שעושה האדם, אלו קולות של בחינת המלכות וה"אני" שלו.
ולכן, על ידי מה שעושה האדם, על ידי הקולות שלו והמעשים שלו והדיבורים שלו, על ידי זה מי שיש לו עיניים לראות, על ידי זה הוא יודע מהי בחינת המלכות של אותו זה שמוציא את הקולות. דהיינו החכם יודע להבחין עד כמה בחינת המלכות של מוציא הקול, עד כמה היא מחוברת לשורשה ….
(כמובן שקול מתבטא בטונציה של הבן אדם ובעוד שלל מאפיינים שאפשר לקלוט האם הבן אדם מולי הוא מלך או לוזר)
כעת נחבר את זה לאותיות המילה קול גימטריה 136 כפי שראינו וראינו שהכל קשור למלכות של הבן אדם לכן
מלך ישראל = 631 אותו מספר של כל 136 אבל בהיפוך
הבחירות = 631
☝🏻🔥☝🏻מאת עמיחי

שימו לב
החריבה לחלוטין את שכונת "פסיפיק פליסיידס" היוקרתית
(הוליווד – מרכז תרבות השקר)

הקב"ה מדבר איתנו חד וברור

שימו 💌

"פ ס י פ י ק  פ ל י ס י י ד ס" = 604 רגיל
(משיח בן דוד)

"פסיפיק פליסיידס" – לוס אנג'לס = 844 רגיל
(התגלות)


***
מקבלים התגלות משיח בן דוד

מ ה ח ז ק י ם
ב י ו ת ר

☝🏻☝🏻☝🏻


רב בית הכנסת חב"ד בפסיפיק פליסיידס, זושי קונין, אמר שרבים מחברי בית הכנסת שלו איבדו את בתיהם בשריפות. "כל יום שלישי ובמשך כל הלילה ניסיתי ליצור קשר עם עוד 250 חברי הקהילה, אך לא שמעתי מהם בחזרה", אמר. לדבריו, חלקם סירבו להתפנות בניסיון נואש להציל את בתיהם מהשריפות המתקרבות.

חמישה נהרגו – (המשיח)
"אסון בקנה מידה תנכ"י"

המסר – לעשות עלייה
וכמה שיותר דחוף

תמונה השווה אלף מילים
קץ עולם השקר התעתוע והדמיונות
סמל תעשיית הבידור והריקנות – סגידה לחומר

קץ הוליווד – תשפה = 452 מסתתר
(מקדש = 452 מסתתר)

זה כנגד זה

תרבות החומר של הוליווד ותרבות השקר , *"פסיפיק פליסיידס"* נחרבת

"המספר 604 הוא הרבה יותר ממספר סתמי. הוא מתאים לגימטריה של 'תדר' וגם של 'משיח בן דוד'.
כפי שרשמנו לכם לפני שלושה ימים כאן בקבוצה
הרישומים עושים פעולות גדולות

וכן המספר 604 מרמז על המילה 'דין' 64 … הגאולה באה מצד הדין מצד יצחק שהוא סוד השחוק סוד הגאולה, שגם הדין הוא מתברר כחסד אינסופי

ספר קדוש שהוא טובה נצחית ומפתח לישועות!- הספר נכתב ע"י המקובל האלוקי רבי נפתלי כץ זצוק"ל – מבטיח: כל האומר וידוי זה פעם בשנה מתקן כל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו וכאילו קיים כל התורה כולה מא'- עד ת' ומתקן עבירות החקוקים בעצמות ואיברי הגוף מכל הגלגולים- הספר מהווה כפרת עוונות גדולה- טוב לעת צרה ו-רפואה ולכל הישועות (כי מה שמעכב את הישועה הם העבירות- )

Hebrewbooks_org_23518 שער נפתלי

מה מעכב לך את הישועה? בזווג, רפואה, פרנסה, זש"'ק- העבירות שחקוקות באיברי האדם ובעצמותיו מגלגול זה,  ו/או מגלגולים קודמים. ולכן אם אדם ע"י הוידוי מכפר על כל העבירות שחקוקות באיבריו-   אזי אין מניעה לזכות בישועות, כמו שנאמר " הפרה רוצה להיניק יותר מאשר  העגל רוצה לינוק"

כידוע אין יסורים ללא עוון,

ולכן בכח ספר זה לכפר על העבירות שחקוקים בעצמות האדם וכל איבריו- כולל מגלגולים קודמים. רצוי לקרוא לפחות פעם בשנה, בפרט בעשרת ימי תשובה, או בימי השובבי"ם, ערב ראש חודש,.

ספר שהוא טובה נצחית. בספר יש  60 עמודים, רצוי לקרוא כל יום דף אחד, ספר זה ראוי לקרוא  עד יומו האחרון של האדם.

נדפס בשנת תקי"ז

הצדיק הקדוש המקובל האלוקי רבי נפתלי כ"ץ

(נולד ה'ת"ט; – נפטר כ"ד בטבת ה'תע"ט;) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה, שנדד וגלה בין אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה), פוזן (כיום פוזנן), פראג בצ'כיה, פרנקפורט במערבה של גרמניה, ושוב אוסטרהא.

נולד בשנת ה'ת"ט בעיר אוסטרהא לרבי יצחק הכהן, אב בית הדין בעיירה סטפאן ודרשן בפראג ולאידל בת מנחם שטנגן (מרגליות) אב בית דין פרמישלן. בצעירותו נלקח בשבי הטטארים, אך הצליח להימלט.

נשא לאשה את אסתר שינדיל, בתו של הרב שמואל שמעלקא ז"ק (מצאצאי המהר"ל מפראג), אב"ד אוסטרהא, אשר מינה אותו כראש ישיבה וכגבאי בית המדרש, שאותו בנה מכספו, ונחשב רב העיירה.

רבי נפתלי כיהן כראש החברה קדישא וכאב בית דין בעיר פוזן (כיום פוזנן בפולין). בעיר זו הותיר קמע בתוך ראש צבי, שנחשב בידי יהודי העיר ורבניה כסגולה מוצלחת נגד שרפה. אחרי תקופת מה עבר לעיר פרנקפורט שבגרמניה, שם התעמק בחכמת הנסתר.

ספריו:

  • סמיכת חכמים,
  • ברכת ה', כולל את הספרים קדושה וברכה וסמיכת חכמים,
  • פי ישרים,
  • שער ההכנה,
  • שער נפתלי,
  • משך הזרע פירוש על סדר זרעים
  • בית רחל סידור תפילה

ב"ה 12 שיעורים בקול הלשון

שיעור מספר 1

https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/39818788/1/0/false

שיעור מספר 2

https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/39818791/1/0/false

שיעור מספר 3

https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/39818792/1/0/false

שיעור מספר 4

https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/39818794/1/0/false

שיעור מספר 5

https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/39818796/1/0/false

שיעור מספר 6

https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/39818798/1/0/false

בקרוב בע"ה תקבלו את ההוצאה החדשה בחינם אין כסף תוכלו להפיץ בכל העולם

 ישראל כץ מול דונלד טראמפ. עלו באותו יום  ומסמלים את המאבק האחרון ישראל מול שרו של עשו | סוד החשמל

שיעור סוד החשמל בנושא עליית טראמפ

מאת חבר בקבוצת הואצאפ
312 גימטריה ישב כמו במזמור ישב בסתר עליון – וגם בדיוק 12 חודשים כל חודש צירוף שם הויה אחר ( 12*26 =312 ) ז״א מידת יעקב נשלמת והתחיל השלב הבא של מידת ישראל תיקון העקביים בסיום הסופי ותכף כולם הופכים להיות איש אחד בלב אחד – ישראל
עוד מעט מתחילים תקופה של גילוי ההסתרה ויראו עין בעין את מלכות
השם בכל העולם בע״ה יתעלה ויתברך שמו בפי כל חי
מאת סוד החשמל
חזק ביותר:     ישראל כץ מול דונלד טראמפ. עלו באותו יום  ומסמלים את המאבק האחרון ישראל מול שרו של עשו.
שנה שעברה נמצא במסננת  2808 פעמים  "ישראל" בכל התנ"ך.  והפרשנות הייתה בזמנו.  שמכיוון שהשם  "ישראל" הוא מסמל את הניצחון מול שרו של אדום.   
ממילא מובן, שכאן המספר תשפ"ד ניצב מול 2024     ועולים יחד   2808.  ואז החיבור היה בדיוק ביום כ' טבת.   שהיה התאריך   01/01/2024.
 
ההוספה החדשה:  אנחנו מגיעים שוב ליום כ' טבת.  אבל מנקודה הרבה יותר מדוייקת.
1.  עד עכשיו המספר 2808 היה חלוקה לשניים 2024 + 784.
אבל אם  אנחנו מחפשים איפה הם נאבקים יחד.  אנחנו צריכים להתקדם שנה אחת קדימה.  למספר  2025  מול  תשפ"ד  (לפי חז"ל)
וכאן הנקודה שהמספר 2025 מחובר עם תשפ"ד, בדיוק כמו המאבק  ישראל עם עשו. שהיו מחובקים.
ובדיוק  ביום כ' טבת.  שהוא גם  20/01/2025      יכנס לתפקידו שרו של אדום  "דונלד טראמפ". ואז מכהנים שניהם  דונלד טראמפ   מול  "ישראל" כץ.  שזה יהיה כבר  היום ה' 74.  יום קומי לעד.  
 
2. טראמפ הוא נשיא   47.   "כי טוב"   ובזמנו נאמרו רמזים רבים.    על  כ"ט.   כ' טבת.    שהוא קשור  ל"כי טוב"       וגם  לר"ת  בתהילים  "כי תקדמנו ברכות טוב"     וכן   כ"ט  ר"ת   כץ טראמפ.
 
3. הפלא הגדול ביותר שמחזק את הרמזים: שני הגמרות האלה מובאות אחד אחרי השני:
הגמרא של כי שרית עם אנשים ותוכל.      ומיד אחריה מגיע הפסוקים של כוס הפורעות הרמוזה בכוס פרעה של שר המשקים.
 
image.png

4. {יא} וכוס פרעה בידי. בב"ר (פח.ה) אמרו מכאן תקנו חכמים ד' כוסות בפסח כנגד ד' פעמים כוס שנזכרו כאן.     הכוס שנמצאת בפסוק  של  טראמפ  היא הכוס הרביעית.